עובדים עלינו בעיניים

עובדים עלינו בעיניים!

למה חשוב לראות את סרטו של ניר טויב?

מה קרה בחווה הסינית?

למה המשחק היום – מכור?

סרטו של ניר טויב

סטודנט יקר,

סרטו של ניר טויב "החווה הסינית – רשומון" המוקרן היום באודיטוריום בר-שירה פותח צוהר לקרב החווה הסינית של צנחני גד' 890 במלחמת יום הכיפורים ב- 17.10.73. קרב שהפך למיתוס, אך לצערנו – מיתוס שקרי.

הסרט לא יספק לך תשובה נחרצת לשאלה "מה קרה בחווה הסינית". לעומת זאת – הסרט עשוי לגרות את סקרנותך, ואם תבין מהסרט שיש יותר מגירסה אחת, ואם גם תטרח לנסות ללמוד מה קרה שם – דיינו!

מה קרה בחווה הסינית (ראה פירוט מעבר לדף) ואחריה

כח צנחנים סדיר יצא לפתוח דרך לתעלה. הכח הובהל למקום בחיפזון רב, ללא מודיעין וסיוע ארטילרי. הצנחנים עלו על מארב בשטח השמדה באגפה הדרומי של דיביזיה מצרית, ונסוגו לאחר שספגו אבדות כבדות, מבלי לבצע את המשימה של פתיחת הציר, כשהם משאירים פצועים בשטח.

לאחר הקרב, ניכס לעצמו מג"ד הצנחנים את העובדה שציר אחר מקביל מדרום היה פתוח כל הזמן, ויצר את המיתוס שלפיו קרב הגבורה של הצנחנים איפשר לכוחות צה"ל לחצות את התעלה[1].

מיתוס זה, שנולד כנראה על מנת לחזק את רוחם של חיילי הגדוד לאחר הקרב, צבר בהמשך חיים משלו.

מי שהחזיק בגירסה אחרת – סולק מהגדוד[2] והחטיבה[3], התחקיר הגדודי לא כלל את הפלוגה שנשאה בעיקר מאמץ הלחימה ונפגעה הכי קשה (פל' ב')[4], ולא כלל את הכוחות שחילצו את חיילי הגדוד שהופקרו בשטח[5].

אסור היה לחקור את קרב החווה הסינית! אף מילה על הטעויות הקשות של המפקדים ברמת הגדוד[6], החטיבה והאוגדה שגרמו לאבדות הכבדות ולאי השגת המטרה. ניסיונות השתקה אלו נמשכים עד היום.

חלק מהמפקדים בקרב החווה הסינית המשיכו בקריירה צבאית ופוליטית ועלו לגדולה[7]. בין בוגרי אותו קרב אפשר למצוא שני אלופים, שני רמטכ"לים, שר בטחון וראש ממשלה. הסתרת העובדות האמיתיות בקרב החווה הסינית מן הסתם לא פגעה בקידומם, ואולי אף הועילה לו. תרבות אי תיחקור האמת – ללא ספק הזיקה לצה"ל!

למה המשחק היום מכור

בפאנל שיתקיים אחרי הקרנת הסרט יושב מג"ד 890 לשעבר, שר הבטחון לשעבר, יצחק מרדכי. איתו בפאנל יושבים אנשים שנבחרו בקפדנות כך שיצחק מרדכי לא יתרגז. על אנשים שעלולים היו להרגיז אותו, כמו למשל ההיסטוריון וחוקר מלחמות ישראל ד"ר אורי מילשטיין, או המ"מ שהופקר בחווה הסינית סרן (מ) חזי דחבש – נאסר להופיע בפאנל.

אז אף אחד לא ירגיז את יצחק מרדכי בשאלות מביכות (אלא אם כן יעשו זאת מהקהל), וגם האמת לא תצא ממחבואה. משחק מכור!

מה קרה בחווה הסינית - פירוט

ב- 15-16/10/73 צלחו כוחות מאוגדת שרון את התעלה בסירות גומי ורפסודות, והקימו ראש גשר בגדה המערבית של תעלת סואץ. ראש גשר זה נתן לצה"ל סיכוי להכריע את המלחמה בחזית הדרום ע"י כיתור הכוחות המצריים וניקוי אזור התעלה מטילים נגד מטוסים. למרות שראש הגשר הוקם – הפרוזדור אליו היה צר מדי, ואוגדת שרון נכשלה בנסיונותיה להרחיב אותו צפונה. קרבות כבדים התרחשו באזור ציר "טרטור" ובייחוד בחלקו המערבי סביב צומת "טרטור-לקסיקון" במהלך ליל ה- 15 וה- 16.10.73. פתיחת ציר "טרטור" היתה חיונית להשקת "גשר הגלילים" על התעלה. כל התוכניות האופרטיביות לצליחת התעלה עד אותו יום התבססו על גשר זה.

משימת הרחבת הפרוזדור ובכלל זה פתיחת ציר "טרטור" הועברה ב- 16.10.73 לאוגדת אדן. המשימה הוטלה לבסוף על גדוד הצנחנים 890 שהוטס לצורך זה מראס סודר, יחד עם מפקדת חטיבה 35 ופלוגת החר"פ החטיבתית. מסיבות שאינן ברורות לגמרי, השאירו הצנחנים במרש"ל את כל הקישור הארטילרי שלהם: מפקד הסיוע החטיבתי[8], קצין הקישור הארטילרי של הגדוד, ומ"מ המרגמות. חוסר היכולת להפעיל סיוע ארטילרי אפקטיבי היה אחד הגורמים לאי ביצוע המשימה ולקושי בחילוץ הנפגעים. בנוסף, קיבלו הצנחנים מאוגדת אדן מידע מודיעיני שגוי בדבר הכח המצרי בו הם עלולים להיתקל. לדברי האוגדה, מדובר היה ב"כמה חוליות של ציידי טנקים". אף מילה לא נאמרה על הקרבות הקשים שניהלו יחידות חט' 14 מאוגדת שרון במשך כל אותו יום והלילה הקודם לאורך ציר "טרטור" ובצומת "טרטור-לקסיקון". לפי אחת הגירסאות, קצין האג"מ של חט' 35 גיל דוד, קיבל מידע מבן קיבוצו, נתן שונרי, שנלחם שם לילה קודם[9]. במפקדת האוגדה העדיפו להתעלם ממידע זה, וגם מפקדת חטיבה 35 וגד' 890 התעלמו ממשמעות המידע לגבי הכח המצרי העומד מולם.

גד' 890 יצא למשימתו כשהוא פרוס בפריסה רחבה, המתאימה לסריקת שטח רחב אך אינה מתאימה להיתקלות בכח אויב גדול ומחופר. בערך בשעה 2:00 נכנס הגדוד לשטח השמדה של דיוויזיה 16 המצרית. מהרגע שנתקל, נמצא רוב הגדוד בשטח נחות, תחת אש, ללא יכולת אמיתית לבצע תמרון משמעותי, וללא יכולת להפעיל אש סיוע. בדקות הראשונות לאחר שנפתחה האש, בוצעו מספר נסיונות לאגף את המצרים ולהסתער עליהם – כל הנסיונות נכשלו. מאותו רגע התמקד הגדוד בנסיון לייצב קו בשטח נחות ולחלץ את נפגעיו הרבים. לפני הצהרים, 17.10.73, התפנה רוב הגדוד מהשטח. הגדוד לא הצליח במשימתו לפתוח את ציר "טרטור", אף עמדה מצרית לא נכבשה, אבדות הגדוד היו כבדות: למעלה מ- 40 הרוגים ו - 100 פצועים. כמה חיילים בריאים וחלק מהפצועים נשארו (=הופקרו) בשטח לאחר שגד' 890 עזב, חלק מהפצועים דימם למוות, והשאר פונו לבסוף ע"י פעולות נועזות של לוחמים מיחידות אחרות.[10]

בשעה שהצנחנים הקיזו את דמם מצפון לציר "טרטור", היה ציר "עכביש" המקביל לו מדרום – פתוח לתנועה כל הזמן. מפקד האוגדה שלח נגמ"שי סיור לוודא זאת בחצות[11], לפני שהצנחנים יצאו לדרכם, וסגנו העביר בציר זה את הדוברות שמהן ייבנה הגשר הראשון בבוקר, בשעה שהצנחנים עדיין היו בשטח, אך כבר לא סיכנו יותר את המצרים. תנועת כוחות צה"ל על ציר "עכביש", שכאמור לא הושפעה מנסיונם הכושל של הצנחנים לפתוח את ציר "טרטור", היא שאיפשרה למפקד הגדוד וסגנו לטעון שהמשימה הושגה, ולטפח ב- 30 השנים האחרונות את "מיתוס החווה הסינית", כאילו קורבן הדמים של גד' 890 פתח את הדרך לתנועת כוחות צה"ל אל מעבר לתעלה.

[1] "...יצחק מרדכי אמר (אחרי הקרנת הסרט "החווה הסינית – ראשומון") שללא הפעולה בחווה הסינית לא היה צה"ל מצליח להשלים את צליחת התעלה ולא היה משיג נצחון על המצרים במלחמת יום הכיפורים..." (חגי חיטרון, הארץ, 25.4.2004, http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#90)

[7] אמנון לורד: מהחווה הסינית לתיק הבטחון, מקור ראשון, 3.10.03, ראה גם http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#243

[9] http://rotter.net/forum/gil/5973.shtml#29, ראה גם רונן ברגמן וגיל מלצר: מלחמת יום כיפור זמן אמת , עמ' 255