החגים בפתח וההורים במתח – ויסות רגשות לשנה טובה באמת
צילום: Pixabay
מאת דפנה שם טוב- מטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית
תקופת החגים היא הזדמנות מצוינת לבילוי זמן איכות של כל המשפחה ביחד, טיולים, ארוחות משותפות, ימי כיף - אך מה לעשות, גם ריבים ומתחים הם חלק מהדיל. על מנת שנוכל לבלות יחד עם ילדינו ברוגע וכמה שיותר בכיף, ישנה חשיבות רבה ליכולת שלנו, ההורים, לווסת את הרגשות שלנו. היכולת לווסת את הרגשות היא אינה יכולת קסם, אלא דורשת תרגול, נחישות וסבלנות. החדשות הטובות הן שניתן לפתח אותה ואף להעבירה לילדינו.
הרגש שלנו הוא מצב פסיכולוגי הכולל מחשבות, תחושות, הבעות והתנהגות. מתוך קשת שלמה של רגשות אנחנו נוטים לחלק אותם לחיוביים ושליליים, כלומר כאלה שנעים לנו לחוות כמו שמחה ואהבה, וכאלה שאינם נעימים לנו וננסה להימנע מהם, כמו תסכול, כעס וכדומה.
הרגשות שלנו הם בעלי תפקיד חשוב ברווחה שלנו והסתגלותנו לסביבה. הם קיימים אצל המין האנושי מזה אלפי שנים פשוט כי הם חיוניים להישרדות שלנו. בעזרת רגשות העולים בתוכנו בעקבות שינויים בסביבה הקרובה, אנחנו יכולים לדעת אם יש משהו שעלול לסכן אותנו וכך לפעול בהתאם. פחד, לדוגמה, הוא רגש שמעלה את קצב הדופק ואת זרימת הדם לרגליים, מה שמאפשר הימלטות מהירה מסכנה מוחשית. כמו למשל אנטילופה בטבע שפוגשת בנמר.
תפקיד נוסף של הרגש הוא לתת לנו מוטיבציה ולסייע לנו בהשגת מטרות. בעזרת הרגש אנו מבינים טוב יותר את הסיטואציה. אם הרגש הוא חיובי, נרצה להישאר באותה סיטואציה ואם הרגש שלילי נרצה כמובן להימנע מאותו מצב / אדם.
ויסות רגשי
בעזרת ויסות רגשי, אנו יכולים לנסות להתאים את משך ועוצמת התגובה הרגשית שלנו עבור מטרה מסוימת. כלומר, בדרך כלל נרצה לחזק רגש חיובי שעושה לנו נעים, אך לפעמים הוא פחות מתאים לסיטואציה בה אנחנו נמצאים ובמקרה כזה נעדיף להחליש אותו (לדוגמה – קיבלנו קידום בעבודה אבל החבר הכי טוב שלנו בדיוק פוטר ולא נרצה "לנפנף" יותר מדי בהצלחה שלנו לעומתו).
לפעמים נעדיף להחליש רגש שלילי כמו תסכול או כעס, אולי כדי לא להביך את עצמנו בפני אחרים, אך בפעמים אחרות נעדיף להגביר אותו כי הגברת הרגש תניע אותנו לפעולה הכרחית.
על מנת שנוכל לווסת את הרגשות שלנו, עלינו להיות מודעים אליהם קודם כל ולפני הכל. למשל, נוכל לשוחח עם עצמנו (אפשר גם בלב...) ולהגיד דברים כמו "אני מרגיש כעס רב על כך שהבן שלי בוחר לבלות עם המשחקים שלו בסמארטפון כל הזמן במקום להיות נוכח בחופשה המשפחתית שלנו". בדיוק כאן יש לנו הזדמנות לשים לב שלא לבטא את הכעס שלנו כלפי הילד, אלא לנסות להגיע לפתרון ממקום של מחשבה שקולה, למשל להציב גבולות מראש ולקבוע זמנים מסוימים בהם הוא מניח את הטלפון בצד.
בצורה זו אנחנו מתקנים את הרגשות השליליים ושומרים על החיוביים – ההנאה מהחופשה המשפחתית.
בהמשך, נתרגל שליטה בדחפים העולים בטווח הקצר ונקפיד גם אנחנו לעמוד בהתחייבויות שלנו על מנת להפיק הנאה מקסימלית מהחופשה הזו וגם מאלה שיבואו בעתיד.
ההעדפה היא לבחור סיטואציות המעוררות רגשות חיוביים והימנעות מאלו המעוררות רגשות שליליים. על מנת להצליח בכך, חשוב שנהיה מודעים לעצמנו ושנכיר היטב את הילדים שלנו – כך נדע מראש אלו סיטואציות עלולות לעורר תגובה שלילית. בהסתמך על המודעות והידע המוקדם שלנו נוכל לתכנן מראש חופשה מוצלחת יותר. למשל, אם אנחנו יודעים שהילד שלנו רגיש במיוחד ומקומות הומי אדם לאורך זמן מעוררים בו אי נוחות גבוהה, נבחר מקומות פחות עמוסים או שנבלה בכאלה פרקי זמן קצרים יותר. כך הוא יצליח להפיק הנאה וימנע מעוררות יתר הגורמת לו למתח או חרדה.
שינוי הסיטואציה
אם לא הצלחנו לבחור במקום המתאים ביותר לאופי הילד שלנו, נוכל לנסות ולשנות את הסיטואציה על מנת למזער את ההשפעה השלילית עליו ככל הניתן. למשל – לדבר עם הילד על המקום שאליו אנחנו נוסעים. לספר לו על המקום, להראות לו תמונות, לדבר על הפעילויות שנעשה שם, מה נאכל, איפה נישן וכן הלאה. ליצור לו מראש אווירה חיובית וטובה עוד לפני שהגענו לשם.
עלינו לזכור שלנו, ההורים, יש השפעה גדולה על היכולת של הילד שלנו להתמודד עם קשיים ורגשות שליליים – פשוט בעזרת התערבות ישירה שלנו ונוכחות תומכת ואוהבת בסיטואציות שאינן נעימות לו.
מיקוד הקשב
אנחנו יכולים להיערך בצורה כמה שיותר טובה, להתכונן ימים ושבועות – אך מה לעשות שהמציאות ברוב המקרים לא חופפת למצופה ומתרחשת מעצמה בדרך שלה: הגענו ליעד החופשה והילד שלנו מפגין חרדה, כעס ועצבים, למרות כל ההכנות.
מה נוכל לעשות? ננסה להפנות את הקשב שלו למשהו ספציפי בתוך הסיטואציה, משהו שיכול להשפיע באופן חיובי על הרגשות שלו. למשל, לקחת אותו הצידה ולשחק איתו בכדור, להריח יחד פרחים, ללטף חתול או משהו אחר מוכר מהבית. משהו שייצור אצלו ביטחון ויחזק את תחושת היחד, במקום אותם כעס ופחד מהמקום והסיטואציה החדשים.
שינוי קוגניטיבי
דרך נוספת היא שינוי חשיבתי כלפי הסיטואציה ו/או שינוי האופן שבו אנו מעריכים את היכולת שלנו להתמודד עם הסיטואציה. זאת כדי להביא לשינוי במשמעות הרגשית אותה הסיטואציה נושאת.
למשל, נוכל להסביר לילד שלנו כמה שחופשה היא דבר כיפי וחשוב וכמה מסקרן ומעניין זה לבקר במקומות חדשים ולחקור אותם. נזכיר לו שאנו, ההורים, נמצאים לצדו, דואגים לו ושומרים עליו גם במקומות זרים. נגיד לו שוב ושוב כמה שהוא אמיץ וגיבור ובעל יכולת להתמודד עם האתגר החדש הזה.
ילד שמקבל חיזוקים כאלה ויפנים את המחשבות האלה, יוכל להתמודד הרבה יותר בקלות עם הרגשות השליליים והקשיים הכרוכים מבחינתו בסיטואציות חדשות ולא מוכרות, ואף ירגיש התרגשות וסקרנות במקום פחד וחרדה – גם בחופשה המשפחתית וגם בכל סיטואציה חדשה בהמשך חייו.
ויסות התגובה הרגשית
אם כבר התעוררו אצל הילד שלנו רגשות שליליים למרות כל ההכנות והניסיונות שקדמו לעניין, זה הזמן לנסות לווסת את התגובה הרגשית באמצעים פיזיולוגיים כמו עבודת נשימה לבטן ותרגילי הרפיה למיניהם. תרגילים כאלה הם מומלצים ויעילים גם בשלבים המוקדמים יותר של הוויסות הרגשי.
עלינו לזכור שהתפקיד שלנו כהורים בתהליך הוויסות הרגשי, הוא לעזור לילד שלנו וללמד אותו כיצד לווסת את עצמו. עלינו להיות מודעים לעצמנו ולרגשות שלנו, כלומר קודם כל ללמוד לווסת את עצמנו. רק אז נוכל לעזור לילד שלנו בתהליך.
להרגיש את הרגשות, לדבר עליהם ולא להדחיק
כאמור, הרגשות הם בעלי תפקיד מכריע ברווחתנו לכן אל לנו להדחיק אותם. הדחקה רגשית מובילה להרבה יותר רגשות שליליים אצלנו.
ככל שיהיו ברשותנו יותר כלים לביטוי רגשי, כך תגדל היכולת שלנו לווסת את הרגשות. התפתחות שפתית אצל ילדים, למשל, מהווה כלי המסייע לוויסות רגשות. לפיכך, כשאנחנו מדריכים את הילד לדבר על הרגשות והתחושות שלו, אנחנו עוזרים לו רבות באופן ההתמודדות איתם.
שימוש באסטרטגיות לוויסות רגשות כפי שתוארו כאן יסייעו לכם להפיק הנאה רבה יותר מהזמן המשפחתי המשותף עם בני / בנות הזוג והילדים - בחופשה הקרובה, בכל החופשות שיגיעו בעתיד ובכלל, בכל זמן בילוי משותף.