ריבונות מירושלים ועד מעלה אדומים משמעותה שכל מעמד השטח ישתנה. חאן אל-אחמר יהיה בריבונות ישראלית, ותושביו אזרחים ישראלים. המקום יהיה עוד אחת מהפזורות הבדואיות הבלתי חוקיות בישראל, כמו אלו שבנגב. הפתרון יהיה כמו לכל הפזורות הבדואיות בישראל. חוק אחד לכולם.
אני מוכן לסכן את כל מעמדי וכבודי ולהסתכן בהימור, שהמאחז הבדואי חאן אל-אחמר לא יפונה, לא לפני הבחירות ולא אחרי הבחירות, ולא לפני בחירות 2023 וגם לא אחריהן. לא בתקופת נתניהו ולא אחרי נתניהו. בניגוד לפסיקות קודמות של בג"ץ בנוגע למאחזים של יהודים, בהן בג"ץ הורה לממשלה באופן חד משמעי לבצע את העקירה, בנוגע לחאן אל-אחמר בג"ץ נתן לממשלה 'אור ירוק' לפינוי המאחז, אבל לא חייב אותה. נתניהו דוחה ודוחה את העקירה, ובינתיים הרשות הפלשתינית, מדינות אירופה והשמאל הקיצוני, עושים הכל כדי לטרפד את אכיפת החוק.
כבר כתבתי בעבר, שעקירת המאחז לא ממש רצויה, ונזקה מרובה מתועלתה. נכון, יש חוק וכולם שווים בפני החוק, וכולם חייבים לקיים את החוק – גם הממשלה, גם הבדואים – אבל תמונות של ילדים קטנטנים נעקרים מבתיהם, מועמסים בכוח על אוטובוסים ודחפורים הורסים את בתיהם, שישודרו בכל העולם ויפתחו את כל מהדורות החדשות, יגרמו למדינת ישראל נזק תדמיתי בלתי הפיך. ובמציאות של ימינו, המצלמה חזקה מכל כלי נשק כידוע, וגם מכל פסק דין. מה לעשות, בדואים אינם מתנחלים, ומה שמותר לעשות לגוש-קטיף, למיגרון, לעמונה, לבתי האולפנה, לשכונת דרויינוף, לנתיב האבות ולתשעת הבתים בעפרה אסור לעשות לחאן אל-אחמר. עניין של מוסר עולמי.
אז מה בכל זאת הפתרון?
המאחז הפלשתיני הלא חוקי חאן אל-אחמר. ברקע: ירושלים. צילום: רגבים
יש פתרון, שמחייב אומץ לב מדיני, וחשיבה מחוץ לקופסה השבלונית המוכרת עד זרא. והוא – ויתור על פינוי הנקודה, תמורת החלת הריבונות הישראלית באופן מיידי על כל המרחב שבין ירושלים ומעלה אדומים, כולל חאן אל-אחמר, כולל שטח 1-E, כשלב ראשון במימוש הריבונות על שטחי C. ומיד אח"כ, התחלת בניה מיידית של שכונת מבשרת אדומים, הידועה יותר בשמה העתיק 1-E, כיצירת רצף אורבני בנוי בין ירושלים למעלה-אדומים.
החלת הריבונות משמעותה שכל מעמד השטח ישתנה. חאן אל-אחמר יהיה בריבונות ישראלית, ותושביו אזרחים ישראלים (אין משמעות אחרת לסיפוח). המקום יהיה עוד אחת מהפזורות הבדואיות הבלתי חוקיות בישראל, כמו אלו שבנגב. הפתרון יהיה כמו לכל הפזורות הבדואיות בישראל. חוק אחד לכולם.
לא במקרה הרשות הפלשתינית ממקדת את מאבקה נגד החיבור הטריטוריאלי של ירושלים למעלה אדומים. רצף יישובים זה ינתק למעשה גיאוגרפית את הרצף הערבי בין יהודה לבנימין והשומרון. הווה אומר: חיסול האפשרות להקמת מדינה פלשתינית אחת, ברצף אחד, ביהודה ושומרון. אם שטח 'מבשרת ירושלים' E-1 יהיה חלילה בריבונות פלשתינית, יוכלו הפלשתינים לממש את תוכניתם הישנה לחבר ברצף התיישבות ערבי אחד את עוטף ירושלים הערבי ממזרח, מהכפרים שבמרחב רמאללה - א-רם, חיזמא וענתא (היא ענתות מולדת ירמיהו הנביא), עד עזריה ואבו-דיס שבפאתי בית-לחם. משמעות הדבר: מדינה פלשתינית ברצף מג'נין ועד הר-חברון. משמעות נוספת: ניתוק גיאוגרפי בין ירושלים ומעלה-אדומים. ירושלים, בירת ישראל, תשוב להיות 'עיר קצה', שסופה להתנוון כלכלית ואורבנית.
בדיוק על כך נערך העימות: איזה רצף יכריע – רצף יהודי מזרח-מערב, מירושלים לים-המלח, או רצף פלשתיני צפון-דרום, מיהודה לבנימין והשומרון.
מכאן גם ברור ערכו האסטרטגי של המקום הזה, רבע שעה מהר-הבית וחצי שעה מים המלח.
ירושלים ערים פלשתיניות סביב לה
הפלשתינים, בניגוד לישראלים, לא ממתינים לאישורי בניה. הם בונים, בניה אסטרטגית. מזה מספר שנים יוצרים הפלשתינים בפועל רצף בנוי ממזרח לירושלים, מאבו-דיס צפונה לעבר א-זעים, כשזו מתפשטת צפונה לענתא, וזו מתפשטת צפונה לחיזמא, וזו מתפשטת צפונה לא-ראם. בבניה זו מתכוונים הפלשתינים להשלים את החיבור הפיסי שבין יהודה לבנימין והשומרון.
התוכנית הזו איננה חדשה. כבר בשנת 1993 הגיש מוחמד נחאל, מומחה לנושא תכנון ערים ב'מכון ללימודים ערביים', הפועל באוריינט-האוס, תוכנית שהכין לאישורו של המשרד הפלשתיני לענייני השלטון המקומי, תחת הכותרת: "מטרופולין ירושלים המזרחית". נחאל הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, וזמן מה פעל בצמוד לד"ר קמחי, מ'מכון ירושלים לחקר ישראל' במערב העיר. התוכנית, אותה פירסם כעבודה אקדמית לכאורה, מדברת על בניית שלוש ערים פלשתיניות מסביב לירושלים, כחגורת חנק לשכונות היהודיות שנבנו סביב ירושלים מאז שנת תשכ"ז.
אחת הערים הללו, על פי תוכניתו של נחאל, מתוכננת לקום בשטח הכפרים אל-עזריה, אבו-דיס, סוואחרה ואל-זעיים שבדרום ומזרח העיר, ובה יגורו 30 אלף פלשתינים. בכך יושלם הכיתור הפלשתיני של ירושלים ממזרח, תוך חיבור אל הגוש הפלשתיני של בית לחם ובית סחור שמדרום. העיר הזו תשב על כביש ירושלים-יריחו-ים המלח, ציר התנועה העיקרי מירושלים לבקעת הירדן ולמדבר יהודה. מעלה אדומים ובנותיה תנותקנה פיזית מירושלים. שטח E-1 תקוע לתוכנית הזו כעצם בגרון. הוא המכשול היחיד כמעט למימושה.
הגיעה העת למתקפת מנע, מתקפת נגד: ריבונות מירושלים ועד מעלה אדומים (כשלב ראשון!!! לא בלעדי ולא אחרון), ובניית 'מבשרת אדומים' כטריז אסטרטגי שיחסום גם בפועל את המדינה הפלשתינית.
עכשיו צריכים לראות מי יהיה הפוליטיקאי האמיץ, שייטול על עצמו את היוזמה לקדם מהלך כזה. כה אמר בוגי
אחרי שבני גנץ הצליח ב-144 מילים בתוך נאומו השבוע לא להגיד משהו משמעותי בנושא המדיני זולת סיסמאות נדושות, ולרגל האיחוד החגיגי בין הרמטכ"לים לשעבר גנץ ויעלון, אני מגיש כאן כשירות אישי לבני גנץ צרור התבטאויות חיוביות ביותר של משה יעלון מהעבר, שלא נשמעו מפיו השבוע. אני מתחייב בזאת חגיגית, שאם בני גנץ יודיע ברבים שהוא מאמץ את השקפת עולמו זו של מפקדו-חברו-שותפו הפוליטי, אצהיר בפומבי שבני גנץ ראוי לשמש אחרי הבחירות כאחד מבכירי ההנהגה הישראלית - בתקווה שבוגי עצמו לא חזר בו מאמירותיו אלו.
17.8.2009: "צריך לשקול בכובד ראש לחזור לחומש. ההתנתקות נתנה רוח גבית לאיסלאם הג'יהאדי. נסיגות מחזקות את הג'יהאדיסטים והטרור. גם הפתח לא ויתר על תורת השלבים".
9.9.2009: "זכותו של העם היהודי להתיישב בכל חלק מארצו ההיסטורית אינה ניתנת לערעור. הדבר הברור הוא שהנסיגות שנמשכות והולכות רק הגבירו את תיאבונם של שכנינו".
14.1.14: "אבו מאזן חי וקיים על חרבותינו. ברגע שנעזוב את יהודה ושומרון הוא גמור".
27.9.2014: "אבו מאזן הוא לא איש שלום, והוא אינו באמת מעוניין בהסכם עם ישראל, שמשמעו הכרה בבית הלאומי היהודי. לא מדובר במנהיג החותר לשלום ולקידום חייהם של בני עמו, אלא באדם המפיץ שקרים ועסוק בהסתה וזריית דברי שטנה נגד מדינת ישראל".
כנס הרצליה, 9.6.15: "אנחנו מוכנים לשבת בכל רגע אבל בלי תנאים מוקדמים. והעובדה היא שגם כשהיו מגעים, המו"מ לא צלח. זהו האתגר העיקרי שלנו לטעמי. אני לא רואה הסדר יציב בתקופת חיי. אז בואו נציב יעדים ריאליים".
30.9.15: "אין ולא תהיה הקפאת בניה ביהודה ושומרון".
הנאום החשוב של ביבי
כה אמר נתניהו בסיור בגוש-עציון: "חשוב שהציונות הדתית תצטרף אלינו. לא כנהג משני אלא כנהג ראשי". צודק! ולכן חשוב מאד להצביע או לבית-היהודי או לימין החדש, אבל בשום פנים ואופן לא לליכוד, כדי ליצור כוח פוליטי משמעותי וחזק שיוכל להצטרף לממשלת נתניהו אחרי הבחירות, לא כנהג משני אלא כנהג ראשי.