ניתוח דתי של מצב הענינים מלמד שישראל היא תופעה זמנית בר חלוף. ההיסטוריה כאמור חוזרת על עצמה פעם אחר פעם.
גלינו מארצנו מספר פעמים מאז כבש יהושע את ארץ ישראל, לאחר 40 שנות גלות במדבר. היו תקופות בארץ ישראל בה שלטה מלכות ישראל בצורה טוטאלית במצב שלא היה ניתן לדמיין אפשרות שהארץ תיכבש על ידי זרים. מי העיז להגיד שנגלה ממנה ונפוץ על פני כל הגלובוס.
רק להזכר במלכות דוד, וודאי במלכות שלמה, להיזכר בימי החשמונאים, המכבים, גבורות ישראל ששלטו לא רק כאן אלא גם על סוריה וירדן והלבנון. צמרות הארזים גיבורים שאף אחד לא העיז להתגרות בהם. איפה הם היום? גלינו מארצנו והתרחקנו לכל 4 כנפות תבל.
ניתוח דתי פשוט שאינו מנסה להתחכם או לטייח, שאינו מגלגל עיניים ומנסה למצוא תירוצים וסנגוריות שאינן במציאות, מוביל בשיא הפשטות לפסוקים בתורה שאם אתה מאמין בה, אינך יכול להחליט שהפוסקים הללו לא קובעים.
בספר ויקרא פרק י"ח מביאה התורה רשימה הנקראת "תועבות". (בין השאר גם בעילת זכר) ועליהן מסכמת התורה הנה הציטוט:
התורה קובעת כאן חד וחלק שמצב הענינים כעת בישראל מוביל לגלות. הארץ הזו קדושה, בטנה לא יכולה לעכל "תועבות" המצויינות מפורש בתורה וכעבור זמן הארץ פשוט מקיאה ממנה את אותם אלה שמטמאים אותה, יחד איתם עפים החוצה גם מזונות טריים ובריאים. כשמקיאים, מקיאים.
אני ממש לא מגלה כאן את אמריקה. רק להסתכל אחורה להיסטוריה שעברה על הארץ הזו מאז יציאת מצרים. רק עיוור לא רואה, רק כסיל לא יבחין בכך.
המצב הנוכחי מעיד כאלף עדים שאנחנו כאן לפני גלות. למעשה אנחנו כבר גולים בארצנו. אין לשלטון בישראל שום מילה לקבוע את גורלו. הוא לא יכול אפילו ליירט ספינה המבקשת לפרוץ למים הטריטוריאליים של ישראל שהוא מעשה הכי לגיטימי בכל מדינה בכל העולם מלבד כאן. איך קוראים לזה? זה שלטון? זו עצמאות?
יתכן ושגינו שלא הסכמנו לקבץ את יהודי העולם לאוגנדה. לאוגנדה אין בטן רגישה, שם יכולנו לרקד ברחובות בועלי זכרים עם בועלי נידות, אוכלי שפנים ומחללי יום הכיפורים והכל היה מסתדר. על אוגנדה לא נקבע "ולא תקיא הארץ אתכם"
הישראלי המצוי, אם צריך היה לבחור בין מדינה שיש בה ברשות הרבים דת יהודית או גלות, היה בוחר בגלות. לישראלי הרגיל, מדינה שתקפיד שברשות הרבים לא יתבצעו אותם תועבות מהרשימה המוזכרת בתורה, ולא איסורי תורה שהן באיסורי כרת, לאמור לא חמץ בפסח ברשות הרבים, לא נסיעה ציבורית בשבת, לא מצעדי תועבה, לא רדיו ממלכתי בשבת וכדומה, ישראלי רגיל היה מוותר על מדינה כזאת ועובר לגור בגלות בכייף. לכן, "האיום" שאנחנו לפני גלות, לא צריכה להדאיג אותו כל כך, ממילא הוא מכבד ומעריך את הגלות ועושה שם חיים בחופשות.
לאחר השואה הקשה, תם עוון עם ישראל שאינני יכול אפילו לדמיין מה רמתו וכך זכינו לצ'אנס חדש, חזרנו לארצנו תוך תקווה לראשית צמיחת גאולתנו. נראה שאמרו בשמים. "תם עוונך בת ציון…" הנה ההזדמנות להתחיל הכל מבראשית. ראינו ניסים חסרי תקדים, עין בעין ראינו כיצד יד ביד ההשגחה העליונה מובילה אותנו לחופינו לכונן מחדש את מלכות ישראל בארץ ישראל. ומה עשינו עם זה?
לדעתי, הסיבה שעדיין ממתינים לנו בשמים להזדמנות אחרונה ועדיין אנחנו עם הראש מעל המים, נובעת מהמציאות המיוחדת הזו של התגברות התורה בבתי המדרש. כמות התורה הנלמדת היום בישראל יום וליל, היא מדהימה. כמות הלומדים הולכת וגדילה והם שומרי הגחלת. הם אלה שגם שומרי הגחלת וגם שנואים ומנודים יותר מכל אנשי זימה המתוקשרים ברשת. השבת קראנו בהפטרה:
ספר ישעיהו פרק ס"ו
אולם, במקום שהשלטון הישראלי באופן רשמי מאפשר תועבות הגויים, במקום שהמשפט והחוק הוא של גויים, הארץ תקיא גם את הטובים. מי שלא לומד מההיסטוריה הוא פשוט טיפש.
עכשיו, כל מה שנותר למי שאינו מוכן לקבל תורה ומצוות, רק להתכחש לדברי, לנאץ אותי, לקלל והלטיח בי "מי שמך להיות מנהל החשבונות של הקב"ה…" וכל אותם טעונים שמרגיעים קצת את המצפון אבל לא מחזיקים מים. כשהנביא ישעיהו הטיח את הדברים האלה בעם, רצחו אותו. אותי לפחות לא ירצחו למרות שגם שמי ישעיהו. אבל כל דברי הנביא ישעיהו התקיימו בסופו של דבר אחד לאחד. אני לא נביא אבל מספיק מפוכח לראות את האמת "וחכם עדיף מנביא".
