חבר חדש בציר הרשע

כבר בתחילת כהונתו של ברק אובמה היה ברור שבניגוד לקודמו, בוש, שכינה את אירן, סוריה וצפון קוריאה "ציר הרשע", אובמה דווקא מחפש את קרבתן. בנאומו הראשון לאחר היבחרו ביטא את רצונו להידבר עם איראן. למרות שזו התעלמה ממנו, הבליג אובמה באופן מובלט, כמה חודשים לאחר מכן, על דיכוי אכזרי של ניסיון התקוממות באיראן, בניגוד משווע לתמיכתו הפעילה בהפיכות במדינות ידידות כגון מצרים ולוב.

ד"ר מייקל דוראן, מומחה למזה"ת שכיהן בתפקידי מפתח במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ובפנטגון, פירסם מאמר מטלטל (שתורגם באתר "מידה"), המבסס את הטענה שהתנהלותו של אובמה אינה נאיביות אלא אסטרטגיה מחושבת וסודית להפיכת איראן למעצמה אזורית במזה"ת. עוזר בכיר של הנשיא הוקלט אומר שההסכם עם איראן יהיה גדול הישגי הנשיא, ושהכוונה שהקונגרס יישאר מחוץ לתמונה. אובמה אמר ש"חברי הקונגרס קשובים מאוד למה שישראל אומרת על ענייני הביטחון שלה".

נגד רצונו של אובמה, ואף תוך השפלתו, הוטלו העיצומים על איראן ע"י רוב עצום בסנאט, והובילו לחנק כלכלי שהיה עשוי להכניע אותה. תגובתו של אובמה היתה כפולה. מצד אחד, בציניות, לקח את הקרדיט לעצמו, אך בחשאי טירפד אותם באמצעות שיחות כניעה עם ממשל אחמדיניג'אד מאחורי הגב של כולם, שאותם החל רק לאחר בחירתו מחדש. השיחות הובילו להסכמים שמצילים את כלכלת איראן ואת המשטר, תוך "התנדבות" לשמר את פרויקט הגרעין האדיר שלה. הלחימה האמריקנית בדאע"ש משלימה את המהלך. לא מוסר ולא אידיאולוגיה הובילו לתקיפות המתואמות עם איראן, אלא עוד חיזוק לאיראן השיעית ושותפה, רב הטבחים אסד, באמצעות החלשת דאע"ש – אויבה הסוני.

נתניהו מרגיז את הממשל בהובילו את ההתנגדות העולמית לגרעין האיראני. הדבר ניכר בתגובות חוגי אובמה. בכיר אחד כינה את נתניהו "צ'יקן שיט", ובכיר אחר התפאר בהצלחתה של ארה"ב להגן על איראן מפני ישראל. "בסופו של דבר, נתניהו לא היה מסוגל להביא את עצמו לידי לחיצה על ההדק. זה היה שילוב של לחץ שלנו עם חוסר הנכונות שלו לעשות דברים דרמטיים. עכשיו כבר מאוחר מדי".

לא קשה להבחין כיצד אצלנו, פוליטיקאים, עיתונאים וקצינים בדימוס ממש מופעלים ע"י האמריקנים לבלימת תקיפה, ליצירת דעת קהל נוחה להם ואף להפלתו של נתניהו.

איך מתיישבת המדיניות הזו עם האינטרסים הקיומיים של ישראל? לא רק שהיא אינה מתיישבת, אלא שסיכון קיומה של ישראל מסתמן כחלק ממדיניות אובמה, המנהל מדיניות אנרכיסטית שמצרפת למעשה את ארה"ב ל"ציר הרשע", והמנסה להחריב את ידידותיה ולחזק את אויביה.

אובמה דוחק את  ישראל לפינה בכמה דרכים.

-דבריו בדבר "מזה"ת מפורז מנשק גרעיני", ההדלפה על יכולותיה הגרעיניות של ישראל, לחציו להכנסת ישראל לפיקוח גרעיני, מצביעה על מגמה לשלילת יכולתה הגרעינית של ישראל.

-בהסכם הגרעין מול איראן לא תבעו האמריקנים אפילו הצהרה איראנית השוללת את השמדת ישראל.

-סיוע לבידוד בינלאומי. לפי פרסומים, הודו שרים בגרמניה כי אובמה ביקש מהם להפנות את גבם לישראל. גם מגיאורגיה הגיעו ידיעות על "המלצות" אמריקניות לתמיכה בפלשתינים באו"ם.

-ממשל אובמה אכן מספק לישראל נשק, אך בעת מבחן, בעיצומה של הלחימה ב"צוק איתן"נגד החמאס, כשארגון הטרור מפגיז את ערי ישראל,  הוא עצר את משלוחי הנשק והפך את הנשק לצעצועים שאינם ניתנים לשימוש ללא אישורו. ארה"ב "התנדבה" לעצור את התעבורה האוירית לנתב"ג, תוך שימוש בתירוצי בירוקרטיה עלובים, והוביל לתגובת שרשרת שכמעט השביתה את נמל התעופה, והעניקה בכך הישג אדיר לחמאס. אובמה למעשה התייצב לצד החמאס במהלך "צוק איתן" כשעצר את התנופה הישראלית כמה פעמים, איפשר לחמאס להתארגן, ותבע תיווך של תורכיה וקטאר.

-בקיץ 2010 דחף הממשל לקיים שיחות עם סוריה לנסיגה מהגולן, שהנשיא בוש התנגד לה.

-דחיקת ישראל לגבולות שאינם ניתנים להגנה, יחד עם אילוצה לוותר על הזהות הלאומית והדתית שלה באמצעות נטישת מולדתה ההיסטורית, זו התחנה העיקרית בדרך לחיסולה. זהו המניע לאובססיה הפלשתינית של אובמה ולניסיונותיו הנמשכים לסלקה מיו"ש.

שגרירו של אובמה בארץ, דן שפירו, אישר לאחרונה ידיעות רבות שהתפרסמו בחודשים האחרונים, שהממשל שוקל להסיר את הווטו באו"ם כדי לכפות הקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67, לאחר כשלון הניסיונות להביא נסיגה בהסכם. כעת למעשה אומר לנו אובמה "אם לא תתאבדו מרצונכם, נהרוג אתכם".

 

 

One Response to “חבר חדש בציר הרשע”

  1. מאת יוסף אור בוצ׳קו:

    יש לכתוב „פרסם” ולא „פירסם” וכן „אפשר” ולא „איפשר”.
    יש לך אחריות על השפה שלנו, קוראים אותך !

Leave a Reply


8 − שתיים =