תקופות אפלות וקץ הדמוקרטיה?
למי שנולד מאוחר או הספיק לשכוח, הנה הרקע.
הקבלן דודי אפל חשק באי ביוון שבו יוכל להקים מלון וקזינו. אריאל שרון היה שר החוץ בסוף ממשלת נתניהו הראשונה, 1998, והשתדל אצל שר החוץ היווני שימכרו לו את האי. מאוחר יותר פורסם שבאותה תקופה קיבל גלעד, בנו של אריאל שרון, 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון אם הפרוייקט יצא לפועל, כל זה תמורת גלישה באינטרנט.
רשויות החוק חשדו שמדובר בשוחד לשרון דרך בנו, ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, כבר הכינה טיוטת כתב אישום של שוחד נגדו, בעוד שאצל אפל זה כבר היה כתב אישום רשמי.
בעיתון "הארץ" היתה פינה קבועה בשם "החשבון של משפחת שרון" של העיתונאי ברוך קרא, שחשף בשיטתיות את כל הסירחונות הכספיות המשפחתיות.
ואז הכריז שרון על "ההתנתקות".
ח"כ דאז צבי הנדל, בעצמו תושב גוש קטיף, הודיע כי קיבל הדלפה מתוך חוג היועצים הפנימי של שרון שנקרא "פורום החווה", שסיפרה לו שבהתחבטויות פנימיות הם הגיעו למסקנה שרק מהלך כזה עשוי להציל את כהונתו של שרון ואת ישבני בניו מדרגשי הכלא, וכך נפלה ההחלטה.
"עומק העקירה, כעומק החקירה" טבע אז הנדל את הכותרת.
אנשי שרון הכחישו, הנדל מתעקש. הבחירה האישית שלי בין חבורת הקומבינטורים הזו לבין אדם הגון כצבי הנדל, קלה למדי. מי שמעדיף להאמין לדב וייסגלס ולאייל ארד – זכותו.
אז גם נולד הביטוי "אתרוג" שהגה אמנון אברמוביץ' בהרצאה במכון ון ליר. "צריך לשמור על שרון כאתרוג, בתוך קופסה ועם צמר גפן, לפחות עד ספטמבר (אחרי ההתנתקות)" אמר.
לקח למערכות התקשורתיות-משפטיות כמה חודשים לצבוט את עצמם כדי להאמין ששרון אכן הולך להשמיד את ההתיישבות בחבל עזה. כשהם השתכנעו שזה אמיתי, נעלמה המתקפה התקשורתית נגד שרון, המדור של ברוך קרא ב"הארץ", התאדה, ושרון הפך חביב התקשורת.
היועץ המשפטי החדש, מני מזוז, סגר לשרון את התיק. זה אגב אותו אדם שלפני כשנה, כשופט בג"ץ, סירב לאשר פינוי מבנים בלתי חוקיים שנבנו במימון האיחוד האירופי ואמר "החוק זה לא הכל"
לאחר מכן סגרו גם לדודי אפל את התיק כי אם שרון לא קיבל שוחד, אז כיצד אפשר להאשים את נותן השוחד לכאורה? כי למי הוא לכאורה נתן?
דווקא יוסי שריד ז"ל עתר לבג"ץ נגד סגירת התיק, כי לא האמין לשרון. בג"ץ דחה את העתירה בתירוץ כלשהו, וכך גורשו 8000 יהודים מבתיהם.
כשנה לאחר מכן, בראיון פרישה, נשאל סגן נשיא בית המשפט העליון דאז, מישאל חשין ז"ל, על החלטתו בדעת מיעוט בעתירה ההיא, וזה החלק המטלטל בתשובתו:
"אני יכול רק לומר שכשאדם בשביל לשוטט באינטרנט מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה. לא חשבתי להיות במיעוט. אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין, בגלל שהיתה תוכנית ההתנתקות. ואם שרון היה עומד לדין לא היתה התנתקות"
כלומר סגן נשיא בית המשפט העליון מאשים למעשה, ששיקולי בית המשפט הנכבד מושפעים משיקולים פוליטיים זרים.
קץ הדמוקרטיה? תקופות אפלות? הנה לכם התקופה הכי אפלה.

One Response to “”

  1. מאת אלי:

    מה שכתוב נכון ומדויק, אבל מאז עברו 12 שנה.
    כמה אנשים פוטרו או הוחלפו במשטרה והפרקליטות מאז?
    מדוע נתניהו לא ניצל את ההזדמנות הזו ועוד רבות כמוה לניקוי הארוות?
    למה הוא ממשיך לפרנס ולהציל כל פעם מחדש את הערוצים שמטיפים נגדו?
    שלא יתלונן עכשיו, אלו הפירות של חוסר העשייה שלו.

Leave a Reply


× אחד = 7