יום הולדת 100 להצהרת בלפור

 

הצהרת בלפור מ-1917, היום לפני 100 שנה, היתה מכתב לגיטימציה להקמת המדינה, רק מכתב, שהתנועה הציונית הצליחה לנצל ולממש אותו.
התוצר המשמעותי ביותר של הצהרת בלפור הגיע 5 שנים מאוחר יותר, ב-1922, כתב המנדט – נאמנות, שהטיל העולם, באמצעות "חבר הלאומים", על בריטניה להקים את הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל.
כתב המנדט הזה הוא פנינה אמיתית.
הנה כמה סקופים מתוך הטקסט הוותיק הזה:

  • העולם הטיל על בריטניה להקים בית לאומי ליהודים בהסתמך על הזכויות ההיסטוריות של היהודים על הארץ, לא פחות. לא ביטחון, לא סיפורים. זכויות היסטוריות!
  • המילה הבודדת "להקים מחדש", מ-ח-ד-ש! כך, במילה אחת מחק העולם יותר מ- 2000 שנה של חוסר ריבונות יהודית על הארץ ויצר המשכיות בין הריבונות היהודית הקודמת בבית שני, לבית הלאומי החדש.
  • חבר הלאומיםמנדט 2 מנדט 3מנדט 3
  • על שלטונות המנדט להגן על זכויותיהם האזרחיות והדתיות של בני דתות אחרות, כלומר זכויות לאומיות פוליטיות ליהודים, שהם בעלי הארץ הזו, ושמירה רק על זכויות אישיות לאחרים. מעניין שבג"ץ עדיין לא פסל את זה ואילנה דיין לא ארגנה איזה תחקיר רטרואקטיבי על בלפור.
  • אסור לתת שום פיסת קרקע לשום ישות זרה. השטח מיועד רק לבית הלאומי היהודי.
  • המנדט יעודד התיישבות צפופה יהודית בלבד, על קרקעות שאינן מיושבות, והיו אז הרבה כאלה. ספרו את זה למרים נאור המרשעת.
  • עידוד התאזרחות ליהודים, בלבד.

חבר הלאומים חילק מנדטים נוספים להקמת מדינות נוספות. בריטניה, ששלטה במצרים, קיבלה את ארץ ישראל ועיראק כמנדט עבור העם היהודי ומדינה עירקים, צרפת קיבלה את סוריה ולבנון להקמת מדינות שם.

ומה היה השטח שאליו התייחס המנדט עבור העם היהודי, מהי אותה ארץ ישראל שאליה התכוונו? ובכן, אכזבה לחסידי הקו הירוק, כי המפה היתה של שתי גדות הירדן, מעירק ועד לים התיכון.

כמה חודשים לאחר מכן פנו הבריטים לחבר הלאומים וקרעו מהשטח את עבר הירדן המזרחי, 75% מהשטח, בגלל שיקולים אימפריאליסטים של חלוקת פרסים לנאמניהם, שני האחים, פייסל ועבדאללה, לבית משפחת ההאשמים, שקצת עזרו לבריטים במלחמת העולם הראשונה לסלק את התורכים. פייסל יועד לקבל את סוריה, ועבדאללה את עירק. אבל לאחר שחבר הלאומים נתן את סוריה ולבנון כמנדט לצרפת, נשאר פייסל האומלל ללא ארץ. לכן נתנה בריטניה לפייסל את עירק, ואז עבדאללה נותר בחוץ. ואז לקחו ליהודים את הצד המזרחי ונתנו לעבדאללה והקימו שם עבורו את "האמירות של עבר הירדן".
כך נשארנו עם רבע מהשטח, ואז באו ודרשו לחלק גם אותו.

יו"ש נכבשה ע"י ירדן, אותו עבדאללה, במלחמת השחרור וסופחה באופן בלתי חוקי. ב-1988 ויתרו הירדנים על השטח.

הדבר המדהים הוא שהחלטת חבר הלאומים היא עדיין החלק המוצק ביותר של החוק הבינלאומי לגבי יו"ש, כי האו"מ שהוקם במקום חבר הלאומים אימץ בסעיף 80 למגילתו את המשכיות המנדט.

החלטת החלוקה ב-1947 מעולם לא נכנסה לתוקף כי הערבים דחו את החלטת עצרת האו"ם, שבכלל מהווה רק המלצה.
הקווים שלאחר מלחמת השחרור כונו "קווי שביתת הנשק", כי אף צד לא ראה בהם קווים סופיים.
ב-1967 כבשה ישראל את יו"ש, הגולן וסיני. החלטה 242 לאחר המלחמה מדברת על נסיגה "משטחים", ולא "מהשטחים", אל גבולות "מוכרים ובטוחים", כדי להדגיש שקווי 67 אינם בטוחים ואינם מוכרים.
כל מה שקרה מאז, אוסלו, התנתקות וכל המו"מים למיניהם לא יצרו מצב של גבולות קבע, ולכן עד היום יו"ש ועזה הם השטחים האחרונים על כדור הארץ שאין בהם ריבונות, כאשר ישראל מתחילה את הדרישה עליהם מנקודת פתיחה חוקית מצויינת, בתנאי שהיא בכלל מעוניינת בלב המולדת היהודית.

לכן כשמדינת ישראל מקפיאה התיישבות יהודית, כשהיא עוקרת ישובים, כשהיא מוסרת שטחים מתוך הרבע שנשאר ליהודים לישויות זרות, כשהיא מביאה אלמנטים לא יהודים ומקימה להם ישות כמעט ריבונית בארץ ישראל, היא פועלת בניגוד לחוק הבינלאומי. מדוע? כי מדינת ישראל היא היורשת החוקית של בריטניה שתפקידה היה לבנות בית לאומי לעם היהודי. מי שקיבל את הארץ היה העם היהודי. מדינת ישראל היא הכלי של העם היהודי לממש זאת ולהחליף את הכלי הזמני שהיה המנדט הבריטי.
כל זה ידוע ומדינת ישראל בוחרת שלא להשתמש בזה כטיעון, מתוך כניעה לרוחות בינלאומיות וחולשת אימוץ הבלוף הפלשתיני, שמהווה קלף קריטי לחיזוק הנרטיב הכוזב הזה שהצליח להשיג לגיטימציה בינלאומית, וכתוצאה מכך ישות אוטונומית. אך הערבים אינם מצליחים לממש את זה להקמת מדינה בגלל סיבוכים תרבותיים ומנטליים פנימיים.

היהודים הצליחו להשתמש בהצהרת בלפור איכשהו. אפשר היה להציל את עבר הירדן לו היו היהודים נוהרים לארץ, ובכך היו גם מצילים את עצמם מהשואה ומונעים הגעת מאות אלפי ערבים שבאו להתפרנס מהבניה והשגשוג של הקמת הבית היהודי.

100 שנה להצהרת בלפור, בכל זאת,  תוצאה לגמרי לא רעה.

 

Leave a Reply


1 + תשע =