ורטרס אורינגל

11 ביולי, 2012

אני יושב אתמול וקורא את יוסי ורטר , באתר ה"ארץ" , כמה שעות לאחר הרשעתו של אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל לשעבר , בהפרת אמונים (אותה עבירה בה הורשע אריה דרעי בין השאר) , וקורא את השורות הבאות:: "על עובדה אחת אין עוררין: ראש הממשלה אהוד אולמרט, הודח מתפקידו בגלל פרשת "מעטפות הכסף" של משה טלנסקי. היום (שלישי) הוא זוכה, זיכוי מוחלט, בתיק הזה." ורטר ממשיך: "השאלה הפוליטית מסקרנת לא פחות: אם אולמרט ייחלץ בדרך זו או אחרת מתיק הולילנד הוא בוודאי ישקול חזרה לחיים הפוליטיים. אם לא בבחירות הקרובות, אז בבחירות שלאחריהן. הוא נחשב לראש ממשלה טוב, שידע לקבל החלטות חשובות ונועזות, הן בתחום הביטחוני, והן בתחום המדיני – מול הפלסטינים בעיקר. הוא מנהל יעיל, קר רוח, שהיטיב לנווט את הקואליציה שלו, ואת יחסיה הבינלאומיים של מדינת ישראל שידעו פריחה בתקופתו. הוא זכה לאהדתם ולהערכתם של החשובים במנהיגי
העולם. מלחמת לבנון השנייה, שאיתה הוא החל את כהונתו, נראית ממרחק הזמן, כושלת פחות. הוא בוודאי גם הפיק לקחים ממנה. רבים במערכת הפוליטית, המדינית והביטחונית, מתגעגעים אליו (והרבה פרשנים פוליטים ש.ש.)

בקדימה ישנו כיום ואקום ענק. אם הוא יוכל מבחינה משפטית לחזור לחיים פוליטיים הוא לא יתקשה לכבוש מחדש, וללא מאמץ ניכר, את ראשות המפלגה."

הלסת נשמטה.

הכיצד בארבע שנים שכחו כולם את התנהלותו של אולמרט כראש ממשלה. בעוד כמה ימים נציין את יום החטיפה של גלעד שליט ושבועיים אח"כ את תחילת מלחמת לבנון השנייה. בין אם תרצו או לא תרצו, מי שהוביל למחדלים הללו הוא אהוד אולמרט!!!

מעניין כמה מילים שפך ורטר ושאר צאן מרעיתו על אהוד אולמרט לאחר הניהול הכושל של המלחמה. תזכורת קטנה, אהוד אולמרט , יצא בשן ובעין מדו"ח וינוגרד. הפגנות המוניות של אזרחים, הורים שכולים התראיינו בכל יום, וכל הלחץ הזה שבר בסוף אפילו את אחד האנשים האטומים ביותר, דן חלוץ והוא
התפטר. אחריו עמיר פרץ, היה ברור לכל שזה רק עניין של זמן עד אשר גם אחרון האשמים, אולמרט יאלץ להתפטר בגלל הלחץ הציבורי-תקשורתי.

בנוסף, מלחמת לבנון השנייה כהגדרת ורטר במבט לאחור נראת לו כהצלחה – תשאלו את החיזבאללה מה מצבו ? האם יש יותר קטיושות ? האם הכוחות יותר מאמונים ?  האם יש יותר חיילים אירנים בשטח ? האם הוא השתלט על המדינה ? – שוב החיזבאללה הוא זה שיבחר את הזמן והמקום לבצע מה שהוא רוצה.

הקש ששבר את גב הגמל, גם לציפורה ליבני וגם לאהוד ברק , היו הפרשות בהם נחשד לכאורה אולמרט דאז. אין אף אחד שמכחיש שאולמרט קיבל כסף במוזמן, במעטפות, אפילו לא פרקליטיו של אולמרט. לאן הכסף הלך ? איש לא שאל אפילו לא בית המשפט, ששוב שם עצמו , בדיוק כמו בפס"ד אילנה דיין , כבוחן כליות ונפש , וקבע כי לא הייתה כוונה נפשית לביצוע מנגנון העלמת כספים. הכספים הועברו, נתנו והופקדו בכספת של מסר, בשביל מה ? זה לא מעניין את בית המשפט.

כמובן ישר תצעקו, אבל הלחץ הציבורי הוא זה שהוביל את אולמרט להתפטר. העובדות אומרות משהו אחר: אהוד אולמרט התפטר משום שהבין כי הלחץ התקשורתי. הפרשות שהתקשרות שותפה נאמנה לניפוחם מבלי לבדוק אותם + הרצון של ליבני וברק להיות ראש ממשלה = התפטרות. זה היה גדול עליו אז. והמערכת הפוליטית אמרה לו שלום.

ישר יבואו הפרשנים המדיינים ויגידו כי הוא האמין כי הוא היה כפסע מהסכם שלום עם הפלשתינאים, אולם הם שכחו להגיד דבר אחד. אם אולמרט היה מציג את ההסכם עם הפלשתינאים כפי שהודלף בוויקיליקס, ראשית אבו מאזן לא היה מעביר אותו בקרב הפלשתינאים ובישראל תוכנית שכזו לא הייתה זוכה לתמיכת מרבית חברי הכנסת וממשלתו הייתה נופלת. כך שבשני המקרים אולמרט לא היה ראש ממשלה.

אבל בינינו מה זה חשוב ? מי קרא את עמודי הכרעת הדין ? אמיר דן, שעשה עבודה מעולה במשך כל המשפט, הביא אותה בפינלה, ספין תקשורתי ענק!! כולם אוהבים את אולמרט הוא נרדף, הוא עו"ד בהכשרתו ,בוא נפיץ קלטת שלו מדבר עם נבות לגבי טלנסקי , נשים מלבין ואולמרט יוצא נקי.

אתם בטח שואלים את עצמכם כיצד זה יתכן כי כמעט כל מאמרי המערכת והפרשנים יוצאים בעד אולמרט ? הגדיל לשעות אורדי סגל שקורא לחקור קנוניה ימינת (הוכחות אודי) למה כולם מתגעגעים אליו ? במילה אחת: נתניהו, בשני מילים: בנימין נתניהו ובלועזית: "ביבי קינג". הם מ-פ-ח-ד-י-ם.

יום אח"כ אני קורא את מוטי גילת, בישראל היום (ואין בן אדם אחד שיכול לחשוד באמינות ובנטיות האיש הישר הזה), ואני נרגע. אני מציע גם לכם פרשנינו היקרים לעשות כן.

מה אתה קופץ שמעון ?

שמעון פרס, אחרון דור הנפילים של תקומת ישראל. בן אדם שאתה לא יודע האם לכעוס/לשנוא אותו  או לחבק אותו . פעם אחת , הוא מקים הכור הגרעיני בדימונה לפי פרסומים זרים ופעם אחרת הוא מביא אסון אוסלו על ישראל, פעם אחת הוא מהוגי ומשחררי חטופי אנטבה ופעם אחרת הוא עושה הסכם מאחורי גבו של ראש ממשלה. קשה עם הבן אדם.

ופתאום , דווקא על קברו של מייסד הציונות , הוא זורק את המשפט:" ההתנחלות הישראלית בשטחים המיושבים בצפיפות באוכלוסייה ערבית עלולה להביא לשינוי דמוגרפי מאיים, כלומר לסיכון הרוב היהודי בארץ ישראל ".

מר פרס, קרא את דו"ח אדמונד לוי ותבין, אתה הזוי, לא שייך , אה וכן ארץ ישראל כוללת את יהודה ושומרון, ירושלים ובית אל.

 

לשמוע את מיכה ולהבין את קלמן

14 ביוני, 2012

השבוע פירסם העיתון "גלובס" במגזין "פירמה" את הדברים הבאים של קלמן ליבסקינד :"התקשורת הישראלית היא האויב הגדול ביותר של מדינת ישראל", כך טוען קלמן ליבסקינד, עיתונאי "מעריב" ובעל תוכנית אקטואליה בתחנת הרדיו האזורית של יהודה ושומרון "רדיו גלי ישראל" בראיון שהעניק למגזין "פירמה" של "גלובס". במהלך הריאיון תקף העיתונאי חזיתית את גלי צה"ל וכינה אותה "יחידה של משתמטים". "קח את כל קאדר השדרים אוחזי המיקרופון וקובעי סדר היום ברשת ב' וגלי צה"ל", הוא אומר למראיין, "אם רינו צרור הוא איש שמאל, ורזי ברקאי הוא איש שמאל, ויעל דן היא אשת שמאל, ומיכה פרידמן איש שמאל – למה מול הארבעה האלה לא יהיו ארבעה אחרים? למה אין אף אחד אחר? זה נראה לך סביר? אין שעה שאני שומע אקטואליה בגלי צה"ל ולא יוצא מדעתי מעצבים"."

מיד הגיבו אנשי גל"צ הצדיקים:

"מיכה פרידמן, מגיש בכיר בגלי צה"ל, לא נשאר חייב ואמר היום ל-mako בתגובה לדברים: "שלושה שמות של שדרים גברים מונה קלמן ליבסקינד בראיון המשמיץ שלו ל'גלובס' על גלי צה"ל 'היחידה של המשתמטים': רזי ברקאי, רינו צרור ומיכה פרידמן. מה לעשות, אבל שלושתם עשו את שירותם הצבאי בצנחנים – חלקם, במשך שנים ארוכות גם במילואים. אחד מהם – רזי ברקאי – גם איבד את אחיו הקצין שנפל בעת שירותו הקרבי". "ליבסקינד איננו בדיוק האוטוריטה המוסרית לקבוע השתמטות מהי, ממרום שירותו המפואר ועתיר הסכנות כעובד חקר מודיעין בפיקוד הדרום. האיש הזה, שמתקרא 'תחקירן', מייצר תזות ריקות אשר חומקות בעקשנות מעיסוק בעובדות, ככל שזה נוגע לגלי צה"ל. אם התיוג שלנו כ"אנשי שמאל", רלוונטי לעיסוקינו העיתונאי, איך בדיוק מתקשרת הכיפה על קודקודו של ליפסקינד לאיכות התחקיר שלו על סגן הרמטכ"ל גלנט, ממתכנני ההתנתקות?", אומר פרידמן."

ועכישו לפינה לשיפוטכם המהיר – האם מיכה פרידמן, עובד גלי צה"ל, התחנה הצבאית שממומנת על ידי כל אזחרי המדינה הוא איש שמאל או לא. כנסו לקטע המצורף ושימעו את הראיון הבוקר עם נדב תמיר, היועץ המדיני של הנשיא פרס.

מיכה פרידמן

וללא קשר – אנו נפרדנו מאיש יקר, הרב רוטר ז"ל. יהיה זכרו ברוך.

זכור את ה-23 ביוני!!!

6 ביוני, 2012

כלל מפתח בכל דיון כלשהו שאני מנהל הוא החוק!!!

החוק הוא מעל הכול ואין בליתו, בצורה זו ובצורה הזו בלבד ניתן לנהל חברה, תקינה, דמוקרטית וחופשית. החוק הוא זה ששם את הרוצחים ואנסים מאחורי סורג ובריח, החוק הוא זה שקובע שאין הסתה בספר "תורת המלך" כמו שאין הסתה בדבריו של ד"ר
אייל ניר, החוק הוא זה שקובע מה מותר ומה אסור ובית המשפט העליון כנציגו העליון של הרשות השופטת אמר את דברו.

מלפני כשבוע היינו מרותקים כולנו, לתחרות אליפות העולם בשח-מט. בוריס גלפנד (שאפו , מר גלפנד) , הראה לנו כיצד לוחמים דגולים מקיימים את המאבק הגדול , מאבק המוחות. לא אחת, גלפנד הקריב את הרץ או את הפרש למען מטרה נעלה – המט!!!

אחיי המתיישבים, אתם נאבקים כעת את המאבק הצודק או הלא צודק שלכם, באולפנה בבית אל. זוועות הגירוש ומאורעות עמונה חרוטים לכל ראש ממשלה בישראל. אבל דבר אחד חייבים לכבד והוא שלטון החוק. בג"צ אמר את דברו, ראש הממשלה והשרים, סליחה, הפוליטיקאים שיקרו עצמם לדעת למענכם ונגדכם. אבל תחשבו גלפנד !!!

בישראל שולט עכשיו "ביבי-קינג", כינוי אותו הדביק המגזין היוקרתי "טיים" לראש הממשלה נתניהו. הכותבים של המאמר התכוונו כי נתניהו כעת הוא איש כל יכול בישראל ועל פיו יישק דבר עם קואליציית הענק שלו. רק בישראל הכינוי "ביבי-קינג" הפך לכינוי גנאי, בעיקר עבור אנשי התקשורת והמחאה החברתית. לא ראיתי את אנשי התקשורת מכנים כך את , אחד מראשי הממשלה החזקים ביותר, המושחתים ביותר ואנטי דמוקרטים ביותר, אריאל שרון. הוא כונה כמובן "אריק מלך ישראל" כי הוא ביצע את הגירוש.

אותו "ביבי-קינג" , מבצע תקדים שהוא אולי המט הגדול ביותר למען ההתיישבות ביו"ש. לראשונה ובגיבוי היועמ"ש יש אישור כי על כל פינוי של דירה לא חוקית ביו"ש, יוקמו עשר דירות במקום חוקי. זה המאבק שלכם, אחיי המתיישבים ולא חמישה בתים בבית אל. תחשבו על זה , עשרות דירות באישור היועמ"ש, לחיזוק הישובים וההתיישבות, זה התקדים עליו אתם צריכים להלחם, כמו גלפנד להקריב את הפרש בשביל המט, מט לחלום המדינה הפלשתינאית בגבולות 1967!!!

המערכת הפוליטית לא יצאה עדיין מהשוק של תרגיל מופז-נתניהו. המפד"ל נמצאת בעיצומו של מאבק מנהיגות ענק.  אורלב נאבק את המאבק הכי גדול שלו, בנט מנסה להיכנס בטריז של הבית היהודי-מפד"ל והאיחוד הלאומי והמאבק הוא על כעשרה מנדטים לשתי המפלגות בסה"כ. במאבק הזה , כולם מתבטאים בקיצוניות ומבליטים עצמם, מי שישלם את המחיר
הוא המתיישבים והציונות הדתית. מאבק גלוי, חריף ואלים לא ייתן לכם יותר נקודות. גם בליכוד לא התאוששו עדיין מהלם האי-בחירות וחברי הכנסת רגב, דנון, חוטובלי, גמליאל וקרא מנסים בכל דרך אפשרי לרכב על גל כזה או אחר שרק ייתן להם כותרת. מר"צ נמצאת באותו טירוף של אופוזיציה שמנסה לעשות משהו.

אף אחד לא הבין עדיין כי גם במקרה הכי טוב שמחר יכריזו על בחירות זה יקרה בעוד חצי שנה-שלושת רבעי שנה, ואז מי יזכור את האולפנה בבית אל.

וכמובן, ברקע כל הדברים עומד הזיכרון הרע של ה-23 ביוני 1992. הבחירות שבהם ניצח יצחק  רבין ז"ל והוא ניצח רק בגלל הפילוג בימין.

אם אתם לא רוצים לחזור לשם (ואני בטוח בכך) אז תחשבו גלפנד!!!!

כך תעיפו את המפגינים מהכביש ***

13 במאי, 2012

(יש לקרוא את כל המאמר עד סופו)

 מאות מתלהמים ישתלטו לכם הקיץ על הכבישים והצמתים וימנעו מכם להגיע הביתה. אולי הגיע הזמן להראות להם מי יותר חזק? ביום שבת הוכיחו חלק מפגיני "המחאה החברתית", שאפשר למחות בצורה שלווה וסבירה, אבל בקרוב יגיע תור המחורעים.

במהלך השבועות האחרונים הם אומנם קצת צעקו, חסמו כבישים בקטנה, אבל מה, אין סיבה שהצד השני יצא פראייר. כאן זה לא המואסי. להלן רשימה של דברים שאפשר לעשות, כדי להבריח את קומנדו רוטשילד חזרה לבית הקפה הקרוב אל מקום מגוריהם :

* לרדת לאיילון בקבוצות גדולות עם שרשראות כבדות, נבוטים למיטיבי הינף, או סתם אגרופים עם נצרה משוחררת, ולחכות לראות מי הדביל שיתעקש לחסום כבישים ולהתפרע דווקא בשטח שלנו.

* להכין מראש מספר דליים עם מים מהירקון ולהטיח בכל אידיוט שינסה לסכן אתכם בכביש – ככה, בתור מזכרת לבבית מהביקור בעיר הגדולה. אם אין לכם מקום לדליים, תמיד אפשר להשתמש בבקבוק עם המים המטונפים שהכנתם לרדיאטור, ולצנן את התלהבותם.

* להצטייד בג'ריקנים של דלק, וכשרואים מישהו שעומד להצית צמיג באמצע הנתיב שלכם, לשלוף אותם מהבאגז' ולאיים לעזור לו, בכך שתרוקנו עליו את המכל ברגע שהוא שולף את המצית. הצמיגים כבר דולקים? הוציאו מהבגאז' את מטף הכיבוי ורוקנו את תוכנו על המפגינים המופתעים. ליעילות מוגברת כוונו את הצינור לכיוון העיניים.

* אם אנשי המחאה יציבו מכוניות נטושות באמצע הכביש, שלפו את מפתח הברגים מתא המטען ותקנו בעזרתו את כל פנסי הרכב והחלונות. כשיגיעו השוטרים הסבירו להם שחשבתם שראיתם תינוק נעול באוטו, ואולי הם עוד יתקעו לבעלים קנס על נסיעה ללא אור אחורי.

 * ראיתם מישהו עם שלט יורד אל הכביש וקורא למ-ה-פ-כ-ה ? עצרו בצד ועזרו לו לוודא שהוא מודע לדברים שהוא אומר והפשיטו אותו מבגדיו.

 * לחובבי המערבונים, זה הזמן להתאמן בשזירת לאסו ולהתנסות בלכידת איזו בהמה גסה.

* לאנשי אנונימוס, אפשר לשאול כמה פיטבולים מסניף צער בעלי חיים המקומי ולקחת אותם ליום כיף, כולל ארוחת שחיתות על התחת שלהם.

* ואם כל זה לא יספיק, אפשר תמיד לאסוף פסלים של תומרקין ולהשתמש בהם להחדיר לאחינו קצת תרבות לראש. תוך כדי כך יש מצב שהפסלים יישברו, ואז בכלל הרווחנו. לעדיני הנפש מבינינו, אפשר גם:

* לאתר את מי שנראה כמסית עיקרי, לגשת אליו בידידות ולהגיד בקול רם: "מושיקו, מה העניינים? לא ידעתי שעזבת את חד"ש…". משפט פתיחה נוסף הוא "עזרא תגיד, מתי החבר'ה מהימ"ר אמורים להחליף אותך…". סביר להניח שבשלב זה שאר פורעי החוק יזנקו על מנהיגם, החשוד כמשת"פ, ויפרקו לו את הצורה.

* לבשו חולצה עם פרחים , שימו על הראש את הראסטות הקבורות בתא הכפפות של רוב עם ישראל, צעדו בחופזה לעבר מובילי המחאה והציגו להם בהתרגשות הודעת SMS ששלחתם מבעוד מועד לעצמכם: "פינוי מאהל רוטשילד התחיל – להניע כוחות!" כדי להשלים את התרמית הציעו לצעירים טרמפ לתחנת הרכבת, או המשטרה, הקרובים. בקיצור, מגיעים אורחים. חבקו אותם, רק שימו לב שהם עוד נושמים.

*** ועכשיו לאמת:

 
 
 

יחי ההבדל הקטן בסיקור התקשורתי

 

קראת את המאמר והתעצבנתם , נכון ? אז הנה לכם המקור למאמר משנת 2005 , אז לא התעצבנתם ? למה אז לא רציתם לקלל את הכותב ?

כי אתם צבועים!! לא "צדק חברתי" מעניין אתכם, לא סולידריות ולא בטיח. הרגשת האנטי היא שמובילה אתכם.  יש דברים רבים שאתם צודקים בהם, אבל אתם לא מבינים את המחירים שכולנו נצטרך לשלם, בשביל העכשיו והמיד. תיקראו לי דמגוג!! אני אאשר , אבל אתם צבועים !!!!

הבהרה: הכותב מסתייג מכל מיהל הכתובה בטקסט!

"קבוצת יהודונים תקבע ?"

18 באפריל, 2012

קצר ולעניין:

מהי פליטת פה פרוידאיננית? : " ב-1901 פורסם ספרו "פסיכופתולוגיה של חיי היומיום" (Zur Psychopathologie des Alltagslebens), ובו תיאר לראשונה את מה שנודע מאז בכינוי "פליטה פרוידיאנית" – פליטת-פה או פליטת-קולמוס שמהווה אף היא הצצה אל הלא-מודע של האדם." (מתוך ויקפדיה).

ומהי פליטת הפה של זהבה גלאון אצל רזי ברקאי היום (18.4.12) ?

האזינו:

זהבה גלאון יהודונים

תגובת ח"כ זהבה גלאון: "

"שלום שגיב,
ח"כ זהבה גלאון בקשה למסור כי מדובר בפליטת פה והיא מתנצלת על כך וכי תקנה את עצמה מיד."

קריאה לפעילות הפורום – עיתון "הארץ" (שוב) מעוות את המציאות

3 באפריל, 2012

שלום לכם קוראי,

מי שהתעורר הבוקר וראה את הכותרת של אתר "הארץ" בוודאי התחלחל. מי שעדיין לא ראה להלן צילום המסך:


אני מביא להלן את הציטוט הרלוונטי מתוך הכתבה שפשוט מסביר אתה מציאות  כפי שהיא:

"הרקטה החדשה, שתיקרא בצבא "רומח", צפויה לשאת ראש קרב במשקל של עד 20 קילוגרם. היא תופעל בידי קציני היבשה במפקדת האוגדה. בחיל התותחנים בחרו ספציפית את מערכת "כידון קסום" של תעש, שהשיגה בניסויים רמת דיוק של עד עשרה מטרים בפגיעה במטרה. לטענת אנשי התעשייה הצבאית וקציני אמל"ח, מדובר ברמת דיוק גבוהה. ואולם, סטייה של כעשרה מטרים מהיעד באזור בנוי ומאוכלס עלולה לגרום לפגיעה באזרחים חפים מפשע.

כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע, בצבא מתכוונים לפעול באופן דומה לדרך שבה מתבצעות כיום מרבית תקיפות חיל האוויר: תחילה יקבלו האזרחים שגרים סמוך ליעד התקיפה הודעה טלפונית שעליהם להתפנות מהשטח, ולאחר מכן תזוהה מחדש המטרה, בין אם מדובר במקום בו נמצאים מחבלים או במפקדת טרור, ורק אז תשוגר הרקטה. כיום כדי לפגוע במטרה, למשל מבנה של מפקדת ארגון טרור, משתמש צה"ל בכלי טיס של חיל האוויר, שמטילים על היעד פצצה במשקל של בין כמה מאות קילוגרמים לטונה."

אז אם תהיה סטייה, רק אז יש סיכוי שאזרחים יפגעו. אבל צה"ל יפעל על מנת למזער את הסיכון הזה – הא שכחנו לציין זאת בכותרת …..

קדימה זה הזמן לפעול ול"הפציץ" את מערכת "הארץ" ולגרום להם לחשוב שנית על האופן שבו הם בוחרים את  הכותרות שלהם (לפני שהם יתחילו להיות מופצות בתרגום בחו"ל):

אתר הארץ בפייסבוק: http://www.facebook.com/pages/Haaretz-hrz/109551402519?ref=ts

המייל של עמוס שוקן: amoss@haaretz.co.il

טלפון מערכת: 03-5121212

חשוב: נא לפנות בנימוס, לא לקלל או להכפיש אלא לפנות ולבקש את עורך העיתון, אלוף בן ודרוש ממנו לתקן את הכותרת מיד!!!!

בהצלחה

עדכון: נעשתה פניה לתא"ל פולי מרדכי, דובר צה"ל והוא הביע תרעומת על הכותרת. עדכונים בהמשך.

סרנה נגד גרוסמן

14 במרץ, 2012

שני מאמרי דעות ופרשנות שהועלו הבוקר (14.03.12), בעיתון "אנחנו שונאים את ביבי. נקודה. אחרונות" , העלו את חמתי.

הראשון, מאמר הפרשנות, "האמיץ" של שמעון שיפר, הכתב המדיני של העיתון. כותרתו: "בלי מורא ובלי משוא פנים", ומתייחס להופעתו של עוזי ארד אתמול בוועדה לביקורת המדינה. ראו איזה פלא, ארד , שהיה זה מכבר שנוא נפשם של הפרשנים והכתבים הישראלים. האיש שבכל הזדמנות, טענו כי האמריקנים אינם משתפים איתו פעולה וכי הוא מזיק למדינה ולביטחונה כראש המל"ל ועוד מספר סופרלטיבים וכותרות לא אוהדות, הפך באחת לחביבים של הפרשנים. הסיבה, ארד פתח פה על נתניהו.

בכתבתו מקפיד שיפר להעביר את התחושה כי המזכיר הצבאי לוקר, הקפיד לא ללחוץ את ידו המושטת של ארד וכי לוקר, הקפיד לשמור על "ארשת פנים הרוחשת בוז לארד וכי עיניו רשפו ועיווית הופיעה פעם אחר פעם על פניו". ממש משורר הדלות, הפך להיות שיפר.

ועוזי ארד, צדיק הדור…

לא רחוק משם בעמוד 37 , חי יגאל סרנה, המנסה כנראה להיות הקונטרה למאמר של דוד גרוסמן אודות התקווה (מומלץ לקורא את מאמרו של פרופ' יחזקאל דרור כתגובה היום ב"הארץ"). סרנה, קובע : "המצב רע, ראש הממשלה הוא איש קודר, נטול תקווה, חלש ולכוד."

מעניין, אם המצב כל כך רע אז מדוע בסקרים הוא חזק מתמיד ? מדוע הממשלה בה הוא עומד בראשה היא היציבה ביותר והוא מושל בה ביד רמה? – האם אתה מ-פ-ח-ד מר סרנה ?

והוא ממשיך:"מכהונתו הראשונה הוא עף חיש מהר כשרבים מאסו בו." – ממשלת נתניהו הראשונה של נתניהו, שלא הייתה חפה מטעויות, כיהנה שלוש שנים וחודש. זמן יפה לכל הדעות , שאל את ברק. אבל היא נפלה וזאת לא יוכל להחיש אף אחד בין השאר בגלל מסע תקשורתי חסר תקדים כנגד רצון העם שבחר בו כראש ממשלה בבחירה ישירה. יעיד על כך חברך נחום ברנע.

סרנה ממשיך בשלו:"נתניהו טוב לאנשי ה"לא": אלה שלא שמרתים פה, שלא גרים פה, שלא מחויבים לפה; אבל נתניהו רע לאנשי "הכן"… אתה ,ש לא רק ביטלת כל סיכוי לחתירה לשלום ופשרה…זהו חלום עוועים. " אתם הבנתם את זה ? כל 1,619,266 בוחרי נתניהו, ליברמן, האיחוד הלאומי וגם ש"ס (כל חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא) הם אנשי "הלא" . הם באופן כללי לא מחויבים (אבל משלמים מיסים), לא גרים פה (אבל המדינה שלהם לא הלכה ולא גנבו להם אותה אחרי הבחירות), לא משרתים במילואים (רק נהרגים במלחמות ובפיגועים) .

כל זאת בניגוד לאנשי "הכן" – הבני חורין , השפויים: אנשי חד"ש ובל"ד, האנישם שהביאו לנו את הסכם ההרג – אוסלו ותסריט האימה שנקרא התנתקות, האנשים שמעולם לא ידעו להגיד "לא!!!!" גם כאשר האוטובוס התפוצץ להם מול העיניים.

סרנה מטיב לסכם וכותב: " הרצון להפציץ את איראן נובע מן הרצון הכמוס של ניפוץ תל אביב, מוצב ההתנגדות האחרון לתוכנית שלך למנוע מאיתנו את החיים הנורמאלים שלשם הוקמה המדינה. ..הנח לאנשי "הכן" שעדיין גרים פה, משרתים ומחויבים, להתקיים כאנשים בני חורין". אכן, מדינת תל אביב היא המחסום האחרון שעוצר את נתניהו להפוך את המדינה הזו לבאמת , מדינה שבה לכל אחד יש זוכת להתבטא, גם אם הוא לא דוגל ברעיונות של השמאל ושל עורכי ופרשני העיתונים והטלוויזיה – אלא הם בני חורין – חג פסח שמח, סרנה!

צבועים כבר אמרנו ?

21 בדצמבר, 2011

במשך שנים אין ספור טוענים אנשי הרוח ופוליטיקה כי אנשי הימין מפיצים תיאורית  קונספירציה ודברי הזיה כי רודפים אותם ומחפשים אותם כל הזמן.  התקשורת לדבריהם היא שמאלנית , רצח יצחק רבין, למה לנסות ולהעלות תהיות  (שניים או שלושה כדורים למי זה אכפת באמת), בזמן קבלתם כעובדי מדינה (מי שמע על הפנקס האדום) או כאשר יש להם כיפה על הראש (נועם סולברג כבר אמרנו ?) ובכלל הם והחרדים זו הקבוצה היחידה אותה מכללים בעיקר בקונוטציות שלילות  (שמעתם פעם על מצביע קדימה, שמאלני שרצח את 3 בניו ?).

עכשיו ראו איזה פלא. השמאל מתחיל להציף את תיאוריות הקונספירציה שלו.

החוק נגד הוצאת לשון הרע , הוא כמובן רדיפת העיתונות, החזר החובות של ערוץ 10 – נקמנות לשכת ראש הממשלה. חוק העמותות –
רדיפה של עמותות השמאל. החוק לתיקון  דרך מינוי השופטים – ריסוק הדמוקרטיה. האם השמאל מרגיש רדוף ? האם הוא הוזה ? סהרורי
משהו ?

כנראה שהימין נזכר פתאום לשלוט! – צבועים כבר אמרנו !

מסע הצביעות נמשך עם הצלמת מירי צחי. צחי, השכילה להיות כנראה העיתונאית היחידה שצילמה את האירועים בחטמ"ר אפרים. בית המשפט הוראה לה לתת את התמונות למשטרה.

איפה קול זעקתם של רביב דרוקר ? יוסי בר מוחא ? דליה דורנר ואילנה דיין  ?מדוע לא מחתימים עצומה של עיתונאים בדרישה להפסקת הרדיפה של עיתונאים וצלמים ולאפשר להם לשמור על החיסיון העיתונאי של מקורותיהם וערך העיתונאי של הצילומים ?

הא, סליחה , קוראים לה מירי צחי והיא עיתונאית מ"מקור ראשון" , עיתון המזוהה עם הימין. לא קוראים לה ענת קם/אורי בלאו, שגרמו לנזק ביטחוני עצום – צבועים כבר אמרנו !

הגדילו לעשות העיתונים בכותרות הענק, עת הציג דן כנר בנאום  מביך לדעת כל את ראש הממשלה, נתניהו בטקס בהר הכרמל.  מדוע אין אני שומע את זעקות ה"גוואלד", כאשר בטקסי יום הזיכרון ליצחק  רבין, מהללים ומשבחים את ראש הממשלה ז"ל, כאיש שכולם אהבו אותו (שמעון פרס בייחוד), מצביא צבאי גדול (תשאלו את לוחמי קרב קריית ענבים במלחמת תש"ח), מאחד העם (אלטלנה ?!), דמוקרט גדול (אלכס גולדפרב) – אני צריך עוד דוגמאות ?

צ-ב-ו-ע-י-ם כבר אמרנו!!!

צבועים כבר אמרנו ?

הם מ-פ-ח-ד-י-ם: שלטון הרוב ועריצות המיעוט

23 בנובמבר, 2011

הגיעה העת להגיד את האמת. יש פחד, יש תחושה של תקופה אפליה שעלולה להביא את ישראל עשרות שנות אור לאחור. ישנה סכנה גדולה ואימתנית לדמוקרטיה הישראלית השברירה. אותה דמוקרטיה שהוקמה בשנת 1948 נמצא כעת במלחמה על חייה, על זכותה להתקיים.

אבל על איזה דמוקרטיה אנחנו מדברים ? כבר שבועות מספר מפחידים אותנו, כמו בחודש יולי ואוגוסט אודות הצונאמי של ספטמבר, שהתנפץ על בניין האו"ם כאילו לא היה, לצערם של הרבה אנשים בישראל. מפחידים אותנו כי הדמוקרטיה שלנו בסכנה.

זה מתחיל בבית המשפט העליון, רחמנא ל"הארץ" יהיה שופט עם בד על ראשו שגם הוא גר במקום שלדעת עורכי העיתון אסור להתגורר ולכן יש לצאת בכותרות ענק אודות הסכנה החדשה לדמוקרטיה. הסכנה נמשכת בחקיקה ובתרגילים פוליטיים בוועדה לבחירת שופטים,  שכמובן מעולם לא היו דברים כאילו, למעט בזמן בחירת דורית בייניש לנשיאת בית המשפט ועוד מספר מקרים אחרים.

בית המשפט העליון שנמצא בהחלט במלחמה ובסכנה גדולה, לא מצליח לזהות את הבעיה. הבעיה היא אמון הציבור בו. ככול שבית המשפט ממשיך להתעלם מחוגים מסוימים בציבור וממשיך להתעלם מדעת האזרח הפשוט במבחן בוזגלו , כך הוא יצטרך להלחם יותר על מעמדו ועל מיקומו בחברה הישראלית. את ההידרדרות הזו ניתן לזקוף אך ורק לנשיאי בתי המשפט ולשופטים עצמם, שפשוט לא עומדים במבחן המציאות הישראלית. על מנת לנסות לשנות ולגוון, מנסים חברי כנסת, אותם נבחרי עם שאנחנו אוהבים כל כך לשנוא ולקלקל ולהשמיץ, לנסות ולשנות את הליך הבחירה על מנת שאולי יהיה ניתן להחזיר את האמון של הציבור ברשות השופטת. כמו באומת החופש הגדולה , ארה"ב, שם נבחרים שופטים לכל החיים בהתאם לדעת הממשל המכהן ובכפוף לשימוע פתוח לציבור בו השופט נשאל שאלות קשות ביותר אודות דעותיו ופסיקותיו. וכאשר עולה ממשל חדש ומתפנה כס שופט הוא יכול למנות שופטים מטעמו וכך נשמר האיזון הפוליטי-דעתי בבית המשפט.

אולם בישראל הדמוקרטית, יש דמוקרטיה ויש דמוקרטיה. הממשלה לא יכולה לשלוט בהתאם להחלטת רוב העם משום שהדבר לא מסתדר עם אנשי האג'נדה הישנה. האג'נדה הישנה כמה שקשה בישראל 2011 להגיד אותה היא אליטה אשכנזית, שמאלנית, תל אביבית-מרחבית (מרחביה) שכאשר מנסים לשנות את האיזונים והבלמים כלפיה ישר היא קופצת בבהלה : "סכנה לדמוקרטיה".

בדמוקרטיה שלהם אסור לגעת וגם לא לשנות. כי אם הליכוד ניצח בשנת 1977, אז לפי דברי ראשי מפא"י "צריך להחליף את העם". ואם נתניהו ניצח ברוב את שמעון פרס ב-1996 אז "גנבו להם את המדינה". וכך אם אתה לא מתיישר לפי הדמוקרטיה שלהם , אז אתה מהווה סכנה.

כחלק מאותה דמוקרטיה לבנה ניצבת התקשורת. נכון, ראשי המערכות לא מתכנסים ומחליטים על אג'נדה כזו או אחרת (למעט בשנת 1999 למען אהוד ברק ותשאלו את נחום ברנע) אבל אם תראו מי הם אותם ראשי מערכת תראו ישר את האליטה הלבנה התל אביבית הישנה והטובה. או כפי שיריב אופנהיימר כינה אותה בפייסבוק: "ארץ ישראל היפה".

התקשורת המורכבת מעיתונאים שתפקידם הוא להביא את הסיפור האמיתי ודווח עליו (reporters), תפקידם לבצע תחקיר נוקב בעקבות מידע שאותו קיבלו ולהביא לחשיפתו בציבור. אבל הם חייבים להביא רק את האמת!!!

במשך שנים התרגלנו למסעות הכפשה בעיקר כנגד אנשי ציבור ואנשי עסקים שהתפרסו על פני כותרות ענק על רקע שחור ואדום. מראש הממשלה בנימין נתניהו ועד אחרון האנשים, כולם נפגעו מפרסומים והכפשות על ידי תקשורת חסרת רסן וגב לעמוד מאחורי טענותיהם. כך היה כמעט בכל המקרים אודות הפרסומים על שרה נתניהו (ואני ממש לא חסיד שלה)  וכך היה לנבחרי ציבור רבים אחרים. הכותרות זעקו, צרכו, נזעקו וכאשר הבלון התפוצץ פורסמה, אולי, תגובה בעמוד 16 בצד התחתון שלו.  ומי שילם אודות ההכפשה ? אתם כבר יודעים את התשובה.

כולם יודעים שהחוק שהוצע היה עובר אדפטציה בוועדת החוקה, לכולם ברור כי המשמעות שלו לא תהיה שונה ממהותו היום אלא בהרתעה שחייבת להיות כלפי כל תחקירן – אמת לא דיברת! תשלם!

במשך כמעט כעשור אני עובד עם אחד מהעיתונאים והאנשים שאני הכי מעריך בשטח. נתן זהבי, הוא דמות שאני לא צריך להציג אותה בפניכם. לטוב ולרע (ורוב הפעמים אנחנו לא מסכימים אודות נושאים רבים), זהבי הוא דמות שיכולה בקלות רבה לפול בפח חוק לשון הרע. והפלא ופלא זהבי לא נכשל כמעט אף פעם בלשונו ואם כן הוא פרסם התנצלות. מדוע ? משום שזהבי, עיתונאי מהדור הישן, אשר יודע את האחריות שיש למילה הנאמרת והנכתבת. כל תחקיר שלו, כל אמרה שלו מבוססת על בדיקת עובדות וסגירת קצוות. הוא יבקש מעובדיו לבדוק פעם ראשונה, יבדוק בעצמו ואז יבקש לוודא שוב את הטענה. וכך הוא נמנע מלפגוע באדם.

בתרבות שבה העיתונאים דורשים מן השלטון לקיחת אחריות, יש לקיים את המשפט : נאה דורש , נאה מקיים". דרשת את זה מאריאל שרון, משה קצב, אהוד אולמרט ודן חלוץ. לימדתם אותנו כי מישהו צריך לשלם על מחדל. אז למה ומדוע כאשר אתם נכשלים, אתם לא עומדים בסטנדרים שאתם עצמכם הצבתם ?

כ-500 עיתונאים התכנסו במלוא און על מנת להרגיש כי הם עושים משהו למען הדמוקרטיה וכי הם עומדים לעצור את הרעה החולה. במסגרת הדיון עלו בכירי הענף ונאמו אודות הצרה שיש לעצור.

אחד הדוברים המרכזיים היה רזי ברקאי. ברקאי כמגיש תוכנית האקטואליה אולי המשפיעה ביותר לא מבין מהיכן נושבת הרוח הרעה והכה על חטא כי רק כעת נזכרו העיתונאים לדבר על נושא חופש העיתונות. אולם הוא שכח לציין כי הוא עצמו הטיל מורא, על חברי הכנסת זה מכבר רק על מנת להציל את המערכת התקשורתית הצבאית, אבסורד בפני עצמו. האם זו הדמוקרטיה של ברקאי ?

יאיר לפיד, נאם אודות "החבורה המסוכנת שמולה אנחנו עומדים" ושכח לציין כי בקרוב מאוד הוא עומד להיות חלק מאותה מערכת דורסנית כחבר כנסת וחס וחלילה וחס כחלק מקואליציה שתעביר חוקים.

אילנה דיין, לקחה על עצמה להיות המאזנת. היא דיברה אודות הטעויות שעושים היא וחבריה וכי הצדיקה את טענותיהם אודות סיקור לא הוגן. לא הוגן בכפר מימון ולא הוגן בזמן ההתנתקות. אך היא שכחה לציין שהסיקור שלה ושל שאר הבכירים לא הוגן בצורה מחרידה עוד בזמן חתימת הסכם אוסלו ב-1993 כאשר כל מי שיצא נגד ההסכם, אם כבר הצליח לקבל פתחון פה , היה "הורס שמחות הזוי".

דיין היא הדוגמה הטובה ביותר למה שתחקיר מגמתי וחסר אחראיות יכול לעשות לפלוני. היא גם הדוגמה לכך שעיתונאי לא יכול לעמוד אל מול אל ההון ממנו היא מקבלת המשכורת שלה ואינה מסוגלת לבקר אותו. ממש עיתונאות לשמה.

נקודה שחשוב לציין בפני השלושה היא הטרמינולוגיה. לא מספיק להכות על חטא (ולהמשיך לחטוא בשידור הבא), אלא חשוב גם ליישם. ח"כ, ד"ר נבחר מיכאל בן ארי תמיד יהיה איש הימין הקיצוני. אם אפשר להוסיף לטייטל שלו הזוי, אז למה לא. לעומתו ח"כ דב חנין לעולם יהיה ח"כ מחד"ש (לא קיצוני ולא הזוי), יריב אופנהיימר יהיה תמיד איש "שלום עכשיו" ולא פעיל קיצוני שמאלני, לעומתו אמאלי עמרוסי תהיה פעילת ימין ודוברת מועצת יש"ע לשעבר מהימין. רבותיי, חשוב מאוד גם דרך ההצגה של הדברים על מנת שתוכלו באמת להיות עיתונאים מאוזנים.

תודה לך דפני ליף !

הנאום החשוב ביותר בכינוס האון התקשורתי, נאם דרור פויר, איש גלובס. פויר דיבר אודות ניצול כוח האדם שמתקיים בתקשורת בידיעה ובהסכמה של הבעלים ושל לוחמי הדמוקרטיה הגדולים. למלחמה הזו הם לא יצטרפו, משום שהם יושבים למעלה עם שכר גבוה ותנאים מפליגים. את הטלנט לא יפטרו.

עם תחילת המחאה החברתית החלה ירידה דרמטית בפרסום של כמעט כל הגופים הכלכלים. הראשונים להיפגע הינם משרדי הפרסום. וכאשר משרדי הפרסום נפגעים מיד אחר כך נפגעים אמצעי התקשורת. וכך אותם גופי תקשורת אשר פימפמו את המחאה החברתי כי הרגישו כי הם נלחמים למען הצדק החברתי שלו הם זכאים, מרגישים כעת את אפקט הבומרנג. גם הרדיו וגם הטלוויזיה החלו לעצור הפקות ולפטר אנשים. אז איפה אתן עכשיו אשרת קוטלר, יונית לוי ודפני ליף ? איפה הצדק החברתי שלכן ? (בתלוש משכורת ?).

בפעם הראשונה – 16 שנה אחרי

9 בנובמבר, 2011

בפעם הראשונה  16 מזה  שנה,  אחרי הרצח המתועב של ראש ממשלה בישראל, אני מרגיש בפעם הראשונה אולי, אולי קצת יכולת לנשום יותר בקלות.

בפעם הראשונה מזה 16 שנה,  לא התחלתי להרגיש, אל לא עוול בחפי, שאני נאשם (ואני לא סטודנט בבר אילן).

בפעם הראשונה מזה 16 שנה,  לא הרגשתי שבועיים לפני ציון יום הרצח את הטבעת מתחילה להתהדק סביב צווארי ואני בכלל לא עשיתי כלום (ואני לא תושב הרצלייה).

בפעם הראשונה מזה 16 שנה,  הקשבתי לרדיו וצפיתי בטלוויזיה ולא הרגשתי נאשם, ואני עדיין לא יודע במה מנסים להאשים אותי.

בפעם הראשונה מזה 16 שנה,  הקשבתי לרדיו וצפיתי בטלוויזיה ולא הרגשתי שמרמים אותי בפסטיבלי הלל לאדם שהיה לראש ממשלה והוא לא הוצג כטלית שכולה תכלת.

בפעם הראשונה מזה 16 שנה,  לא התעסקתי שוב ושוב בתיאוריות קונספירציה שונות ומי אשם במה.

בפעם הראשונה מזה 16 שנה,  לא הייתי צריך להסביר לאנשים מה היא מורשתו ? (שאף אחד לא יודע מה היא).

בפעם הראשונה מזה 16 שנה, אי שלא שאל את השאלה מה רבין היה עושה ? מה רבין היה אומר ? ואף אחד באמת לא יודע את התשובה.

בפעם הראשונה מזה 16 שנה, התחלתי להרגיש אולי שאפשר סוף כל סוף אפשר להתפנות ולדון בשאלה החשובה ביותר – יהודי רצח יהודי על רקע אידיאולוגי!!!

בפעם הלא ראשונה, חשוב לזעוק : "יגאל עמיר עשה את הנזק הגדול ביותר לעם ישראל, לעם היהודי ובעיקר למפלגות הימין".

בפעם הלא ראשונה, חשוב לזעוק: "אנשי תג מחיר, אתם פושעים!!! אתם אסון למדינת הלאום של העם היהודי ובעיקר להתיישבות הציונית".

בפעם הלא ראשונה, חייבים לזכור ולא לשכוח את היום הנורא הזה.

יהיה זכרו ברוך.