סוקרטס הפילוסוף היווני הדגול קובע בדיאלוג "קריטון", כי בדילמות מוסריות, כמו פדיון שבויים, אין לקבל הכרעה על פי הרגש, אלא בהתאמה לתבונה. כמו כן מוסיף סוקרטס כי העובדה שהרוב חושב שהכרעה מסוימת הנה מוסרית, אינה ערובה למוסריותה. ההלכה היהודית שניסיון רב לה בסוגיית פדיון שבויים קובעת שתשלום לא סביר עבור שבוי מעודדת את החטיפה הבאה, ויש לאסור פדיון במחיר מופרז. מי שטוען שיש לשחרר את גלעד שליט גם במחיר שחרור ארכי רוצחים ומאות מחבלים הוא חסר אחריות, שטחי ובלתי מוסרי בעליל.
בדרישה לשלם כל מחיר תמורת שחרורו של גלעד שליט, מדינה שלמה מובלת אל הכרעה מוטעית בהשפעת לחץ רגשי המופעל אל מול הנהגת המדינה. לחץ ממוקד המובל על ידי כלי תקשורת הפורטים על נימים רגישים ביותר של ההוויה היהודית כרחמנים בני רחמנים. סוג של פופוליזם שרבים בתקשורת הישראלית מפריחים לתוך חלל חיינו המורכב ממילא בארץ הזאת.
משפחת שליט סובלת ארבע שנים סבל מר וקשה. אין מילים שיכולות לתאר כאבה של אם יהודית המחכה לבנה השבוי, וממחטה כגודל העולם לא תוכל למחות את דמעותיה. המשפחה עושה את מה שניתן לצפות ממי שילדם החייל נפל בשבי. לאורך תקופה ארוכה המשפחה נהגה באיפוק אצילי. איפוק שניזון מאמונה שיש עם מי לנהל משא ומתן רציני ואמיתי לשחרור בנם השבוי. אמונה שהתעלמה מהעובדה כי מול מדינת ישראל עומדים רוצחים חסרי רחמים שאינם חומלים על נשים וילדים גם מבני עמם. רוצחים שחרבם על דגלם וידיהם דמים מלאו.
עם ישראל כולו, ללא יוצא מהכלל, שותף לתפילה ולכמיהה של משפחת שליט. כל ישראלי מלווה את משפחת שליט במסע של תקווה ואמונה. עם זאת מסופקני אם המסע יועיל לשחרורו של גלעד, שהרי חוטפיו מבינים כי במצעד יש מסר חד וברור, לחץ על ממשלת ישראל שיאפשר לשפלים להעלות שוב את המחיר.
מנהיגים רבים בישראל, לצערי, כבר עשרות שנים פועלים כסומים מוחלטים בכל הנוגע לניהול מו"מ בבזאר המזרח תיכוני. בזאר בו לחיי אדם אין ערך וויתור נתפס כחולשה. אויבנו למדו לזהות את הרגישויות ואת נקודות התורפה שלנו, אנו מתגאים בהם והם ממנפים אותם לצרכיהם הזדוניים. יש הירואיזם רב בלהיות צדיק בסדום, אלא שבסדום מעולם צדיקים לא האריכו ימים. הם מתו לפני שספרו אותם.
פעם אחרי פעם מדינת ישראל נופלת לתוך מלכודת הפתאים שטומנים לה אויביה המחבלים. מלכודות מסוכנות המרופדות ומוסוות בכלי תקשורת בישראל. אנשי רוח תמימים הפכו להיות עורכי דין של לקוחות מסוכנים מבלי שהם מודעים לכך. רובוטים של רעיונות עוועים.
הויתורים של ממשלות ישראל וההתקפלות האינסופית הנם סוג של נכות גלותית, מורשת של אלפי שנות ניכר. עם ריבוני החפץ חיים אינו יכול לוותר על עצמאותו וחירותו ולהיות נסחט רגשית ולאומית, פעם בשם השלום ופעם למען פדיון שבויים. את גלעד שליט אפשר לשחרר מעמדה של כוח ולא מפוליטיקה של מיקוח. כוח הוא נשקם של בני חורין מפני הקמים עליהם, מיקוח הוא נשקם של תגרנים בשוק של רחוב נלבקי בגיטו ורשה.
למרות ששים שנות עצמאות ויותר טרם השתחררנו מתחושת המצור והגיטו. במדינת ישראל גדל דור שלישי של ישראלים גלותיים, זקופי גו אך נמוכי קומה. יהודי מדינת ישראל יצאו מהגלות אך הגלות טרם נפרדה מהם.
אני מקווה מאד שממשלת ישראל בהנהגתו של בנימין נתניהו לא תיכנע ולא תישבר, עם ישראל יותר חזק מהאופן שהלכי הרוח שלו מוצגים בתקשורת. עם חופשי בארצו אינו נסחט ריגשית, גיבור הוא שליט ברוחו. אנו תפילה ומעשה שגלעד ישוחרר במהרה מבלי שדמם של חפים מפשע יהיו מחיר שחרורו. בטוחני שאם ניתן היה לשחרר אותו בכוח צה"ל כבר היה עושה זאת, צה"ל הוכיח בעבר כי הוא מוכן לסכן מאות חיילים גם במסע של אלפי קילומטרים לשחרור שבויים. במו"מ כרגע לא ניתן להביא לשחרורו, כיון שהחמאס לא מוכן לותר על יהלום המיקוח האסטרטגי השבוי בידו. אשר על כן לא נותר אלא לחכות לרגע הנכון שיגיע במהרה ב"ה. ארוכה היא דרכנו, וארוכה תהיה לפצענו.
