רמת אביב כמשל

ביום ששי ראיתי בדוכן עיתונים את דף השער של העיתון "ידיעות אחרונות". באותיות ענק נכתב "בין שתי מדינות" ובצד הכיתוב שתי תמונות גדולות לרוחב כל העמוד. בצד ימין תמונת אב מעמנואל הנישא על כתפי המון בדרך לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים. מצד שמאל תמונתו של הזמר הידוע אלטון ג'ון, חייכני ושמח במהלך הופעה באצטדיון רמת גן לעיני אלפי צופים. תמונות קשות המבטאות קיטוב, ניכור, שסע וריחוק. תמונת מצב לכאורה של ישראל בשנת 2010,  מדינה יהודית שבירתה ירושלים ומדינה ישראלית שבירתה תל אביב.

 מתחת לתמונות, למרבה האירוניה כנראה ללא כוונת מכוון, פרסומת לחברת שידורים בכבלים המציגה חרדי המתחבא מאחורי כובע שחור, כאילו גם הוא נכנע ונשבה בהצעה הקוסמת של חברת הכבלים. סיפוק רגעי למי שמאמין ברוב בורותו כי במלחמת התרבות הישראלית, יש סיכוי כלשהו להכניע את הציבור החרדי באמצעות הטלביזיה הפונה את השכבות הקדומות ביותר של גזע המוח.

כעבור מספר שעות בתפילת קבלת שבת בבית הכנסת על שם ווהאל בתכנית ל' ברמת אביב, גיליתי שיש ישראל נוספת, שלישית, שלא קיבלה ביטוי בדף השער של העיתון למרות שרוב אזרחי מדינת ישראל מזדהים אתה. בבית הכנסת היו בתפילת קבלת שבת: ספרדים, אשכנזים, חוזרים בתשובה (בהם איקון תרבותי ישראלי ידוע) ומתחזקים, חילונים, צעירים ומבוגרים. ייצוג מרשים של כל הקבוצות והזרמים המאפיינים מאת רבגוניותה של החברה הישראלית.  כולם שרו ביחד "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה". על פני כולם ללא יוצא מהכלל היתה נסוכה תחושה של התעלות ורוממות רוח, הרמוניה שבמעבר מיום חולין אל קדושת השבת. תחושה עילאית אל מול אווירת הנכאים והיאוש שזורעת התקשורת.

 בית הכנסת ברמת אביב  הוא מיקרוקוסמוס וייצוג מדויק ואמיתי של החברה הישראלית. רובם הגדול של היהודים  החיים בישראל אוהבים את ארצם ולא יעזבו אותה תמורת טובת הנאה כזו או אחרת. כמעט כולם מחוברים ליהדותם ואינם מוכנים לוותר עליה למרות המחיר הכרוך בשייכות לעם הנבחר, גם לסבל וגם להדר. רבים מאזרחי הישראלים היהודים מרגישים קרבה למורשת ולמסורת היהודית, למרות ששנים רבות באופן שיטתי ניסו לנתק אותם מזהותם הדתית.

 

בשבת בבוקר לפני תפילת מוסף, התבקשתי לדרוש מעניני פרשת השבוע. בדברי התורה אמרתי שמשה רבנו איבד את מנהיגותו בעיני ה' כשהוא הכה בסלע  במקום לדבר אליו. יש בישראל מיעוט חזק ואליטיסטי ששולט בצמתים רבים של חיינו. מיעוט שהוא בבחינת סלע. אל המיעוט הזה צריך לדבר, אסור להתייאש מההידברות ומהניסיון לשכנעו בדרכי שלום. אסור להכות על הסלע חובה לדבר אליו. הסלע הנראה חזק, פריך לחלוטין. קצת מים ורוח והוא מתפורר. התורה נמשלה למים ורוח ה' שולטת בכל.

הציבור במדינת ישראל  מבין היטב מהו המחיר  שהוא משלם על ההיתנתקות מערכים יהודיים. מחיר שכל אדם הגון ובר דעת מפחד ממנו. כל מי שהטיף לישראליות במקום יהדות, לכנעניות במקום עם נבחר, לעכשוויזם במקום נצח –  נותר עם אלטון ג'ון ושירה בכיכר.

 

במדינת ישראל מתקיימת מעין מלחמת תרבות בין מיעוט קטן לרוב גדול. צריך עוד קצת נחישות וסבלנות. מי שמבין ורואה את התהליכים ההולכים ומתחדדים הרי שזמן הבירור מגיע. הוא כבר כאן. ברגעים גדולים כאלה אסור להתייאש. הוכח כבר בעבר כי יש רק דרך יהודית אחת ששורדת כבר אלפי שנים. כל הדרכים האחרות  הוכחו כמקסמי שווא. עתה יש לפתוח את הלבבות והבתים ולהפיץ בכל מקום ובעיקר בתל אביב את אור התורה והיהדות. המערכה על דמותה ועתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית תוכרע ברחובות תל אביב, בבתיה ובעיקר בלבבות אנשיה.

 

 

6 Responses to “רמת אביב כמשל”

  1. מאת מישהי:

    אכן הטלוויזיה איננה משקפת את החברה ממש כשם שבית המשפט העליון איננו משקף אותה.

    תודה על ההרצאה הנהדרת שלך הערב במכללת גבעת וושינגטון. להגדיל תורה ולהאדירה.

  2. מאת תומר:

    יישר כוח מעניין מאוד

  3. מאת פשוטה:

    תפילת החילוני:

    אבא הוי אב הרחמן
    היֶה לי ידיד נפש נאמן
    רפד ליבי באמונתך
    תן בי יראה למשמע שמך

    לא עשיתי לי רב וחוקותיי הן אלתור
    כשאני במצוקה אני לוקח כדור
    מאוד התקדמתי (מוצאי מקופים)
    ובכל חולשותיי אשמים ההורים
    ואין איזה תלם
    רק כביש מהיר רב מסלולי
    המוביל לקניון הכללי
    ואם נס מתרחש זה לגמרי לגמרי סתמי
    לא נגרם בגללי …

    החרדים הצליחו להרחיק עוד יותר את רוב הציבור החילוני מהדת, העסקנות שלהם, הקיצוניות הזאת "בשם השם" רק גורמת לתהום הזו להיות עמוקה יותר ויותר..ברגע שהם קובעים לי מה לאכול, את מי לאהוב ואיך לאהוב, איך להתחתן ועם מי, אלו הדברים שבין היתר גרמו לשסע הזה…הם הוציאו ליהדות שם רע גם לאלו הרוצים לדעת יותר..

    • מאת תומר:

      לפעמים הדרך חשובה מהמטרה, הרשי לי לתקן אותך ברשותך : לגבי "מה לאכול" נקבעו איסורים מפורשים בתורה וע"י חכמים לפני המון שנים כמו כן נקבעה והוסדרה לנו במסורת ישראל דרך הנישואין , החרדים של היום – מה שאת מכירה , לא כולם עושים "בשם השם" וגם התורה עצמה מוקיעה אותם מתוכה , החליפה והזקן הם סה"כ תחפושת בעבור אנשים כאלו, מיקרים שמפורסמים בתקשורת כמקרים מסוכנים ומפחידים (כמו "האם המרעיבה" וכו.. למשל ) הם רק אותו קומץ זניח שהתקשורת מאתרת ואותו היא דואגת לפרסם כאילו כל החברה כאלו אנשים , מתוך כלל האוכלוסיה החרדית רק אחוז מצומצם הוא בעייתי,לעומת זאת לצערנו האחוז הבעייתי מתוך החברה החילונית הוא גבוה יותר , בעניין המיקרים קיצוניים שמגיעים לתקשורת. "לגבי את מי ואיך לאהוב" את יכולה לעשות כל שברצונך ,בתנאי שלא תפגעי באחר ובעצמך (היינו ללכת עם אדם נשוי חו"ח) , לא הוצא שם רע ליהדות , הוצא שם רע לאמונה לצערי ובזה לא אשמים החרדים אלא התקשורת על כל גווניה , האמונה והדבקות באלוקיי ישראל חשובה לכל יהודי , לכל אחד בדרכו שלו ובמידתו שלו , אם תירצי לדעת יותר ותירצי להכיר את היהדות מכיוונים אחרים אשמח לייעץ לך ואף להפנות אותך לאתרים רלבנטיים. כולנו יכולים להתקרב לבוראנו ויש ביהדות לשמחתנו את התשובות לכל השאלות .
      ברכה והצלחה.

  4. מאת עדי:

    תודה על המאמר האופטימי..עשה תחושה טובה ..

  5. מאת רובי:

    הכל טוב ויפה אבל המאבק הוא לא על חיבור ליהדות.
    ביותר ממקרה אחד חרדים משתלטים על שכונות באסטרטגיה מתוכננת שחוזרת על עצמה.
    אם מדובר רק על חיבור ליהדות אין בעיה אבל מהר מאוד נוצר שם כולל וגן ילדים שמוביל להתיישבות ושינוי השכונה.
    התגובות למה שכתבתי עד כה הן כרגיל: "גזענות" ואולי חמור מכך "נאצים" אבל אני אשאל אתכם כמה סובלנות תהיה לגוף חילוני שירצה לפתוח מרכז בשכונה חרדית?
    0 סובלנות ואלימות עד שריפת בתים (ואני רק מזכיר מקרים שכבר קרו)
    האם אני כחילוני יכול לקנות בכלל דירה בעיר חרדית? (והתשובה היא שברור שלא)
    ואם תשאלו למה שתרצה לקנות אני אשאל למה שחרדי ירצה לגור באזור חילוני מובהק?
    לא מובן לי למה צריכה להיות הבנה וקבלה חד סיטרית?
    תעזבו אותנו לנפשותינו אנחנו לא מגייסים נפשות אצלכם, לא מדובר בשכונה מעורבת שמשנה צביון.
    חיה ותן לחיות, נאה דורש, נאה מקיים.

Leave a Reply


7 + שלוש =