פרשת עמנואל – במחשבה שניה

העולם המודרני נשלט במידה על ידי התקשורת. המאבקים האמיתיים הנם על התודעה, שהיא יצירה של התקשורת כמתווכת ידע ומידע. המעשים יכולים להיות צודקים, הכוונות טובות, אולם בסופו של יום מי שמנצח הוא זה שהעביר לצידו את תודעת הציבור ודעת הקהל. בכפר הגלובלי שבו ידיעות, חדשות, תמונות ומידעים נעים במהירות שלא תתואר על פני הגלובוס, קשה מאד לשכנע בצדקת הדרך מבלי גיבוי של תקשורת ודעת קהל. כבר לימדונו גדולי קדם כי לא מספיק להיות צודקים צריך להיות גם חכמים.

 

מדינת ישראל למדה את השיעור בסוגיית ההשתלטות על המשט התורכי. המדינה משלמת מחיר מדיני כבד על אי הכנת המערכה על התודעה,  והציבור החרדי בישראל נאלץ ללמוד את השיעור בסוגיית בית הספר בעמנואל, סוגייה שיצרה אנטגוניזם כלפי  החרדים. גם ציבור שאינו מחזיק טלביזיה בביתו (ואשריו) ואינו מפסיק מלימודו על מנת להאזין למבזקי חדשות כל חצי שעה, אינו יכול להתעלם מטכנולוגיית המידע ולהסתפק בשכנוע עצמי. את המשוכנעים אין צורך לשכנע.

 

אודה ולא אבוש כי  אני כמו רבים בישראל שוכנענו כי האפליה בבית הספר בעמנואל הנה על רקע עדתי בלבד. הופעתם של הורים לבנות ממוצא ספרדי הלומדות עם הבנות ממוצא אשכנזי לא שינו את דעתי. מכסה קבועה וידועה של מיעוט (נומרוס קלאוזוס) לא יכולה להיות מקובלת במסגרת חינוכית המתוקצבת על ידי מדינת ישראל. השוויון הוא מנשמת אפה של כל דמוקרטיה ומדינת ישראל הנה דמוקרטיה מהיחידות במזרח התיכון.

 

חיפשתי בסיס הלכתי להפרדה בחינוך בין יהודים מעדות שונות ולא מצאתי. אין מניעה שכל עדה תילמד את מנהגיה של העדה האחרת. בית שמאי ובית הלל נחלקו בסוגיות הלכתיות מורכבות ומעולם לא נמנעו נישואין בין המשתייכים לבית הלל עם בית שמאי. נזכרתי כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים, וממילא קיימת חובה לקרב רחוקים ולא למנוע מהם לימוד תורה ברמה הגבוהה ביותר.

 

דעתי בסוגיית בית הספר בעמנואל השתנתה ברגע אחד שנצרב בזיכרוני אגב צפייה במהדורת חדשות. על מלוא המסך נראתה אם ספרדיה מעמנואל שאגב עישון סיגריה והפרחת עשן לבן טענה כי בתה קופחה בקבלה למגמה החסידית בבית הספר בעמנואל. באותו רגע הבנתי כי המאבק אינו על זרמים עדתיים אלא על דרך חינוכית, דרך שבה לדוגמא האישית של ההורים יש חלק מכריע. אשה חרדית, אשכנזיה או ספרדית, אינה מעשנת סיגריות. בטוחני שכל בת לאשה (המתקרית חרדית) המעשנת סיגריות לא היתה מתקבלת לבית ספר חרדי, מוצאה כלל לא היה רלבנטי.  יתכן שבחינוך החרדי האשכנזי יש אפליה על רקע עדתי, אך מסופקני אם זה היה הענין העיקרי בבית הספר בעמנואל.

 

המסקנה היא אחת. גם הציבור החרדי צריך להבין כי במאבק על התודעה יש להשתמש בכלים המתאימים. אי אפשר לטמון את הראש בחול. עם הבנה בתקשורת (ההפגנה הגדולה הוכיחה שיש) וייצוג משפטי מתאים (מבחן התוצאה בבג"צ), ניתן היה להגיע לפתרון מעשי וחכם בסוגיית בית הספר בעמנואל סוגייה שהביאה כמעט עד משבר את יחסי דת ומדינה בישראל.

 

 

14 Responses to “פרשת עמנואל – במחשבה שניה”

  1. מאת ליאור:

    לצערי אינני מסכים עם הניתוח שלך לגבי אפליה או לא.
    לדעתי הבעיה של הציבור החרדי ככלל, הוא אפליה מגזרית רחבת היקף.
    לפי כמות החצרות, הרבנים, האדמורים, המתחזים לאדמורים, הבבות והבובות, נראה כאילו מדובר בלפחות 200 עמים שונים, כאשר כל אחד מתיימר הדת הנבחרת.

    לצערי הסיבה שחסיד אשכנזי לא יכול להיות באותו בית ספר עם חסיד ספרדי (כבר סתירה במילה עצמה) היא כיוון שהחסיד האשכנזי מייצג דת שהומצאה במאה ה17 לכל היותר, בעוד הספרדי מייצג אורח חיים עתיק יומין, אך מעורבב בלי ידיעתו עם התפיסה הדתית האשכנזית, אשר נקלע אליה עם עלייתם של היהודים מאירופה.

    יעידו יותר מכל הכינויים להם זוכים ראשי העדה.
    אצל האשכנזים נקראים רב, ואכן אין לך חצר ללא מריבה בתוך עצמה, או עם חצר אחרת, בעוד שאצל יהודי המזרח נקרא חכם. !!!!!!

  2. מאת תגוביינא:

    מדוע אני שניזון רק מהתקשורת הכללית והחרדית-דתית ואינני מכיר מקרוב את פרשת עמנואל-מדוע לי היה ברור שלא מדובר באפליה על רקע עדתי ?
    אני לא הייתי צריך לראות ולשמוע את הגב' עם הסיגריה על מנת להבין שמדובר כאן בתבערה מלאכותית והאשמות שווא.

    מדוע לך הייתה מחשבה ראשונה ורק לבסוף מחשבה שניה?

    ואני אתן לך תשובה חד משמעית:

    אם הורים מתעקשים עד כדי שמוכנים להכנס לכלא מתוך מסירות נפש-זאת הוכחה שלא מדובר כאן באפליה עדתית אלא עניין הרבה יותר עקרוני שבציפור הנפש.

  3. מאת חילונית כתומה:

    בעניין התקשורת. כצרכן תקשורת מנוסה יכולתי לבודד מתוך ים השטנה את העובדה שקלטת רק במקרה (בגלל חוסר הזהירות של הכתב, כמו פליטת הפה של אמנון אברמוביץ'" הוא כבר יקבל על הראש, לא לדאוג!) שלא מדובר בהפרדה עדתית, אלא משהו הקשור לקודים של צניעות וסגירות. הזעקה "גזענות" מחרישת האזניים לא נתנה לזה לקבל את המשקל הנכון. אבל מניסיון של שנים (אני כבר בעשור השביעי לחיי) אני מצליחה לבור את האמיתות המוחבאות.
    גם העובדה שחסידי סלונים נאסרו לא משום שמנעו את כניסת הבנות ספרדיות לבית הספר אלא משום שהעדיפו לא לשלוח את שלהן לבית הספר, זוכה לטיפול מטשטש.
    דווקא כן הייתי מתביישת להודות שנתתי לתקשורת "לעבוד עליי". למרות שאני בטוחה שגם לי זה עלול לקרות.
    בכל פעם שאתה מרגיש שרוצים שתגיע למסקנה מסוימת ו"מתעמלנים" לך את המוח, פשוט אל תיתן לזה לקרות. השאלה שכל מי שצורך תקשורת בישראל היא: "מה החבר'ה האלה רוצים שאני אחשוב.." זה מאוד עוזר.

  4. מאת קורא חדש ומושבע:

    גיליתי אותך רק לאחרונה והפכתי לקורא מושבע של בלוגך.
    כאחד המגיע מתוך ליבת הציבור החרדי החסידי, אין לי אלא לחתום על כמעט כל מלה שלך העוסקת בניתוח יחסי דת-חרדים-מדינה. על ההתנסחות הנעימה אין לי מה להוסיף. גם על הניתוח והבנת התמונה, (פחות או יותר, הגבתי בפוסט אחר ודייקתי בעובדות) שמחתי לגלות כי הינם עולים בקנה אחד עם דעותיי.

    לגופו של טור: סברתי כך ואמרתי לחסידי סלונים כל הזמן: כל אדם אמין והגון היורד לגופן של עובדות ומחקר, מגלה מיד כי המערכה הנוכחית איננה על גזענות. מישהו מנצל את זה לויכוח עדתי.
    מדובר בעמנואל, בשתי אוכלוסיות קוטביות, תרבותית וערכית, אנושית והתנהגותית, ללא קשר למוצאן וללא קשר לבעיית הגזענות שקיימת או לא בחברה החרדית (הרבה פחות מבחברה הכללית).
    גם אם הקבוצה המגובשת מכולן, גם אם אתם הסלונימאים, הנחשוניים ההולכים לפני המחנה לטובת כל בעלי הרמה הרוחנית שם, ספרדים כאשכנזיים – צודקים ונדחפים למערכה לא לכם – הרי שכרגע אתם חייבים לעוף מהפרונט ולהצמיד למרקע רק את ההורים מעדות המזרח. כמעט משוכנע שרני רהב, אייל ארד, ראובן אדלר, היו מדריכים אותם לעשות כך.
    קרא בעמנואל דבר אבסורדי: מתחולל בעצם מאבק ערכי בין עדות המזרח לאחיהם מאותה עדה המוצג כמאבק גזעני. האשכנזים פשוט הובילו את המערכה מאותה סיבה שהם הובילו את המערכה בקום המדינה נגד הקיבוצים ששדדו את תרבותם וזהותם של עולי צפון אפריקה ומאותה סיבה שהם הקימו את בית הספר: הקושי של עדות המזרח ללחום, מפאת העדינות והתמימות האופייניים להם.
    הם שהקימו את החינוך העצמאי שכל כולו לטובת הספרדיים (בתוכם בכירי עדת סלונים), מואשמים בגזענות?! אשתי אגב, מורה שם ולא יאומן את המהפכה ההשכלתית והערכית שהם מחוללים בבתים בעלי קוד התנהגות חילוני כמעט לחלוטין. היא אוהבת אותן בכל ליבה אבל לעולם לא תרשה לבתי להתרועע עמן. אם תשוחחנה על 'הישרדות' – הרע במיעוטו. אם בתי תשוחח עמן תחשף ותחווה – הלכה לי בת. אבל זה קשור לכך שהן ספרדיות?! הן אשמות שהמדינה שלחה אותן לפריפריה ומעולם לא השקיעה בהן כפי שהשקיעה ביוצאי אירופה במרכז הארץ?! (אני אגב מווארשא).
    אלא שבמקום לקחת איש מקצוע שיחדד את ההבדלים, שידגיש את הקשיים האוביקטיבים (ידעתם שיש בעמנואל רחוב שאסור להיכנס לשם בלילות?) ובעיקר, יזהה לאן הרוח נושבת ויכוון את מפרש ספינתו בהפיכת אלמליח ונעימי לדוברים תוך ויתור על וינברג ולוריא – הם לא עשו זאת אלא הקימו חומה בלית ברירה שעוררה סערה צפויה. ואיני שופט אלא מתאר עובדות.
    רק לבסוף, לאחר הנזקים האיומים שחוללו, הבליחה לרגע אשה מעשנת למסך והעניקה לנו עוד טור מאלף על כוחה של מדיה. ואף זה העניק דקת דומיה לזכר התדמית החרדית המחוללת בלבו של לחיים שיין.
    לאיש חילוני מן השורה לא ממש ברור מה הבעיה של בת לאמא מעשנת, אם לא סיבה אקולוגית ועדיין הוא סבור שהחרדים מחפשים להקשות על החיים בגלל מוצא עדתי.
    סליחה על האריכות ותודה על השקעתך.

  5. מאת אדם:

    הפעם קלעת בול (להלן סיפור אישי)

    לידיעתכך, כאדם אשכנזי חרדי חסידי נסיתי להכניס את בנותי לבי"ס בית יעקב חסידי באיזור מגורי החדשים לאחר שעברתי דירה.

    לאחר שיחת מנהלת ודיון בוועדת הרבנים של ביה"ס
    לא קיבלו אותי בטענה שצריכים להכיר אותי יותר ושאחכה שנה…

    ולמה לא קיבלו אותי?

    באו תכירו אותי. אני אשכנזי מלא, באתי מבית "מזרוחניקי" (נתון זה לא עלה במשך הראיון), כבר 15 שנה אני נמצא בכיוון חרדי חסידי. בנותי (11, 9, 7, 7) הולכות עם לבוש צנוע באופן מובהק (גרביונים, חצאית כמעט עד לקרסוליים, חולצות רפויות, שרוול מלא – ואל תגידו שאני כופה עליהן, להן עצמן לא נח, ומתביישות להסתובב בפחות מזה), אשתי בנוסף לעיל, הולכת עם כיסוי ראש (לא פאה) המכסה את כל השיער (לגמרי), אני בלבוש חסידי מלא (מעיל ארוך וכובע ירושלמי – כמו תולדות אהרן), עובד במסגרת דתית 4 ימים, יום אחד לומד בכולל.

    במשך הראיון המנהלת הציגה את כללי בית הספר: הבנות הולכות עם חצאיות באורך שמגיע 10 ס"מ מעבר לברך – אך לא יותר מזה, האמהות עם פאות, האבות באופן "מוצהר" כוללניקים, אך גם עובדים.

    לפי הקרטריונים לעיל, משתמע שאני לכאורה יותר חרדי מהמסגרת הנדרשת לביה"ס, ובכל זאת למה לא קיבלו אותי?

    ובכן, זאת לא אפליה, וגם לא גזענות! זה קודים!!!
    היות והבעתי התנגדות במהלך הראיון שבנותי ילכו עם חצאיות פחות ארוכות, או שאשתי תלך עם פאה, תוייגתי כ"אני קונפורמיסט"ֿ על אף היותי "חרדי" יותר, אך זורם נגד הזרם.

    ביננו, אני מבין אותם, על שלא קיבלו את בנותי, המנהלת והועד מפחדים מאנטי קונפורמיסטים, גם אם הם "אדוקים" יותר. אני לא כועס עליהם כלל. הם לא מעוניינים להגמיש את עצמם ולפתוח פתח, זה ברור לי.

    עכשיו אם נלך חזרה לכיוון עמנואל, אשה שמעשנת, אשכנזית כספרדית, היא אנטי קונפרמיסטית, דבר שהבי"ס אינו מוכן לקבל, זה ענין של עדתי בכלל, שוב זה קודים והם ברורים לתכלית ולא זזים מהם.
    כך שאם באה משפחה ספרדית חרדית, ועומדת בכל הקריטריונים (שהם אינם קשורים כלל להשכלה) מבחינה תורנית ודתית, הרי הילדים שלה יתקבלו לאותו מוסד ללא שום בעיה.
    אך אם תבוא משפחה אשכנזית, שהאמא מעשנת, או שבנות הולכות עם גרביונים עם "דניר" פחות מ-60, או שהאבא מחזיק מחשב בבית, אף אם זה לצורך עבודה, הרי הם לא יתקבלו למוסד הזה, בלי קשר למוצאם.

    עד כאן!

    • מאת אדם:

      שתי טעיות כתיב במה שכתבתי שעלולים לגרום להבנה לא נכונה של הכתוב, לצערי איך איך לערוך את הכתוב מחדש.
      בפסקה "ובכן זאת לא אפליה…" צ"ל "אנטי קונפורמיסט" ולא "אני"
      בפסקה "עכשיו אם נלך.." צ"ל "זה לא ענין עדתי" במקום "זה ענין עדתי"

  6. מאת משה:

    איכזבתני, משפטן שמשנה את דעתו בגלל תמונה של אם שפועלת על הרגש . במהות הויכוח
    אינו על דרך חינוכית. הויכוח הוא על העובדה שחסידי סלונים השתלטו על בי'ס השייך לציבור וממומן ע'י ולכן כפוף לחוק–ורצו לעשות בו כטוב בעיניהם–בגץ אמר להם סטופ!!! אתם גזלנים.
    ההכרעה הזאת מחייבת גם לפי דין תורה–כי הוסכם מראש שהמימון כפוף לחוק ואת החוק ממפרש הבגץ. אם הם רוצים בי'ס פרטי–שיגישו בקשה ויעמדו בתור.

  7. מאת TBH:

    בס"ד

    ואני – לא היה רגע ספק בליבי שכל העסק הוא להכפיש את יהדות אשכנז ולהשניאה על מזרחיים.

    תלמד לקח- אם בתשקורת אמרו -ירד שלג לבן – לא להעמין לך ותבדוק –
    90 % סבירות שהוא אינו לבן

    • מאת חיים שיין:

      לצערי הדברים שכתבתי לא הובנו. האם את/אתה סבורים שלאזרח מהשורה יש את היכולת הטכנית והמעשית לקרוא את כל החומר בנושא. במציאות המודרנית יש אמון או אי אמון במוסדות ומתווכי ידע. אמירות סתמיות על התקשורת משמעותן בריחה מהתמודדות על התודעה ודעת הקהל. 

      • מאת TBH:

        כאשר אני אומר תשקורת – ברור שהכוונה לכלים שללא יוצא מן הכלל שייכם לממסד חילוני-אנטי דתי בעליל – כמו הארץ\יד"אח\מער"\ישראל היום\ ערוצי רדיו ממלכתיים \ ערוצי טלביזיה .
        בריחה מהתמודדות – לא מסכים:
        פשוט מראש אני חושד בהם על אי אמית האמת- והתברר לי שבמשך 19 שנה של היותי בארץ – איני טעיתי לגביהם ולופעם אחד – כל משדתי\חרדי\מתנחלי- בעיניהם- פסול וגועלי.
        אני עברתי את השקר הבלתי- פוסק כבר בברה"מ ואני מבטיח לך שתשקורת ישראלית אינה רחוקה כ"כ מ"פרבדה" של שנות ה70-80 של ברה"מ
        ההבדל היחיד – שבברה"מ כל ההודעות על מערב היו שקריות – וכאן מכניסים אחוז קטן של אמת לתוך ימים של שקר- בדיוק לפי השיטה של תעמולה הנאצית של הבבלס ימח שמו וזכרו.

      • מאת TBH:

        קצת תיקוני טעויות כתיב :
        1)חושד בהם על אי אמירת האמת
        2)כאן מכניסים אחוז קטן של אמת לתוך ים של שקר

  8. מאת יוכי שוסברג:

    אני מעריכה את יכולתך להודות בטעותך יחד עם זאת מאד מאכזב להפנים שגם אדם ברמתך אינו נותן אמון בבודק רשמי מטעם משרד החינוך שקבע שאין אפליה עדתית בבית הספר בעימנואל, שלא לדבר על כך שעדויות רבות ממקורות רבים העידו על כך.
    רק "קטן אמונה" זקוק לראות הכל בעיניים וכך הוכחת את דבריך בכתבה זו, שציבור שמעוניין שגם אנשי אקדמיה ועיתונאות יאמינו להם חייב להתקד יותר בתקשורת וויזואלית בוטה מאשר במיסמכי מחקר מעמיקים. נראה שגם ביה"מ העליון נמצא באותה דיוטא.

    • מאת חיים שיין:

      נכון. גם אדם "ברמתי" כמו מיליונים רבים במדינה ניזון מהתקשורת. בעידן המודרני אין דרך אחרת. אשר על כן המאבק הנו על התודעה ולא על חוות הדעת של בודק משרד החינוך. האת את מאמינה לכל מה שנמסר בשם משרדי הממשלה. הלוואי!

Leave a Reply


× אחד = 9