ברווז עיתונאי – מתי נדע שמדובר בידיעה שכולה יחסי ציבור?

ברווז עיתונאי – מתי נדע שמדובר בידיעה  שכולה יחסי ציבור?

מאת אריאל פלר

כל אדם המצוי בעולם התקשורת והיח"צ מכיר את הביטוי "ברווז עיתונאי". הכוונה היא לידיעה עיתונאית המתפרסמת ללא כל בסיס עובדתי, או שהקשר בינה לבין המציאות הוא תלוש ביותר. ידיעות מעין אלו יכולות להיות תוצר של טעות אנוש שנעשתה בתום לב, במקרה הטוב, או תוך רשלנות מקצועית במקרה הגרוע. אבל הבעיה הקשה מכולן היא כאשר אותן ידיעות מוצאות את דרכן לכלי התקשורת כאשר מקור הידיעה יודע כי הוא מפיץ ידיעה שקרית לקידום אינטרסים שונים או למטרות יחסי ציבור פסולים.

לאור ניסיון עשיר שצבר בתפקידים בכירים בעיתונות הישראלית מספר עו"ד איתן לוין, מבעלי משרד יחסי הציבור פאר לוין תקשורת: "לאור ריבוי אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, יותר ויותר ידיעות שקריות מוצאות את דרכן לקהל הרחב. תפקידו של יחצן מנוסה או יועץ תקשורת הוא בין היתר לבלום ידיעות מסוג כזה, שכל מטרתן היא פגיעה בגורם יריב או קידום אינטרס פסול".

מי מרוויח מהכתבה?

לעיתים קרובות ייזום של כתבות עיתונאיות נועדו לפרסם ולהאדיר מותגים, מוצרים ושירותים ולקדם אינטרסים שונים. כלומר, כתבות המודיעות אודות פעילות עסקית כמו השקת מוצר חדש או מיזוג עסקי מוצלח, עשויות בהחלט להגיע מיחצני הארגון המדובר. בתוך כך, במידה ויוצגו שירותים ומוצרים מתחרים בכתבה הם יתוארו כפחות מוצלחים באופן כללי ולא מחייב.

ממי פאר, בעלים ומנכ"ל משותף במשרד יחסי הציבור, מוסיף כי לאנשי יח"צ מנוסים יש את הכלים לעצב את המידע ולארוז אותו בצורה כזו שהוא יעורר מספיק עניין כדי שיפורסם. "כתיבה יחצנית דורשת יכולת להעביר מסרים בין השורות, הכרה של דקויות כתיבה, ובעיקר להיות מדוייק ואמין".

הכותב הוא יועץ תקשורת בכיר בחברת יחסי הציבור