חזור חזרה לדף הקודם
כתובת פורום: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi
שם פורום: גילוי מסמכים
מספר נושא: 5315
#0,יפרופסור אריה אלדד חושף את ערוותו של שמעון פרס
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.03.03 בשעה 03:30
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.06.11 בשעה 19:47 בברכה, פילוביץ שחף
 
אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
1924 הודעות 08:17 12.03.03

@ חשיפה-פרס דרש להעלים מידע מהציבור-כרגיל בשמאל @

בתוכניתו של דן מרגלית אמש-פורסם על ידי פרופסור אריה אלדר,שפרס דרש לא לפרסם את עבודת הדוקטורט של אבו מאזן שעסקה בשלילת רצח היהודים בשואה.
פרס לא רוצה שעם ישראל ידע עם מי השמאל ישב כדי להביא להסכמים השיקריים.
כרגיל,מפלגות השמאל לא סיפרו לציבור במשך שנים על האמת שמתרחשת בקרב האוכלוסיה הערבית.
לא על רמת ההסתה השטנית,,,,,
לא על כמות הנשק,,,,,,,,,,
לא על איסוף המליארדים והשחיתות של "גוף השלום"הערבי בשטחים.
לא על המידע המודיעיני בקשר לכוונת עראפת.
ומשהו עדיין נותן יד לשקר החדש של השמאל???שהמתיישבים הם "מכשול לשלום"?
איזה שלום בראש שלהם????מי הוא בדיוק המכשול בעם שלנו???
מי עדיין מאמין לשקר שמדינה נוספת של פלשתינאים,לידינו-היא טובה ליהודים?
בכל מקרה-פרס השקרן והרמאי יחד עם ביילין הסמרטוט הכנוע-במלוא תפארתם.

מבחן התוצאה.
פ"ש


#1,ישמעון פרס חשף וחושף את....!!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.03.03 בשעה 21:17
בתגובה להודעה #0
אלירז
חבר מתאריך 28.6.02
429 הודעות 20:47 15.03.03

כל המידע על הכור האטומי בדימונה!!!

כאשר נכנסתי לאתר הזה - נדהמתי! מה שבעצם היה אמור להיות רשמית המפעל לקרמבואים, הפך להיות הדבר שזמין ל-כ-ו-ל-ם, כולל הטרוריסטים והמחבלים.
האתר כולל תמונות גדולות ומקיפות של הכור האטומי, והסברים, וכמובן, מידע על ה"אליל" של האתר, מרדכי וענונו.

כנסו וראו - http://nuketesting.enviroweb.org/hew/Israel/index.html
__

פוליטי - כל מה שבוער!

פוליטי - http://polity.up.co.il

מבחן התוצאה.
פ"ש


#2,ימסמכים הקשורים בכור האטומי בדימונה...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.03.03 בשעה 19:35
בתגובה להודעה #1
>אני מביא לך לינק עם מסמכים הקשורים לכור האטומי - לידיעתך.
>
>הלינק -
>http://www.gwu.edu/~nsarchiv/israel/documents/reveal/
>
>אלירז.
>
>פוליטי - http://polity.up.co.il

מבחן התוצאה.
פ"ש


#3,יBBC מתכננת לשבץ בקרוב את הסרט על הכור בדימונה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 18.03.03 בשעה 11:38
בתגובה להודעה #2
רשת השידור הממשלתית הבריטית BBC קיבלה למעלה מ-1,000 תלונות מצופים
שזעמו על החלטתה לבטל ברגע האחרון שידור של סרט-תחקיר המשווה
ישראל לעיראק.

על פי דיווחים בתקשורת הבריטית, הסרט Israel’s Secret Weapon, שהיה אמור לעלות בערוץ BBC2 בערב יום ראשון, מביא את סיפורה של תוכנית הגרעין הישראלית ומשווה אותה לתוכניותיו של סדאם חוסיין להתחמש בנשק בלתי קונבנציונלי.

כאמור, צופים רבים זעמו על החלטת ראשי הרשת לבטל את שידור הסרט - דקות ספורות לפני העלאתו לאוויר - ועד היום התקבלו במשרדי BBC כ-300 טלפונים וכ-720 מכתבי דואר אלקטרוני בנושא זה. ב-BBC מסבירים את ההחלטה לבטל את שידור הסרט בצורך להעביר בשידור חי את כינוס הפסגה שנערך באיים האיזוריים בין מנהיגי ארה"ב, בריטניה וספרד. ככל הנראה, מתכוננת הרשת לשבץ את הסרט לשידור בימים הקרובים.
http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=46804&catId=3

מבחן התוצאה.
פ"ש


#143,יה-BBC : רשת החדשות סילפה דיווחים נגד ישראל !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.07.03 בשעה 08:46
בתגובה להודעה #3
דוח מעקב על ה-BBC מוכיח:

רשת החדשות סילפה דיווחים נגד ישראל את הדוח חשף עו"ד בינלאומי,
טרוור אסרסון; בדוח נעשתה השוואה בין הסיקור העיתונאי של כוחות הקואליציה בעירק וצה"ל בשטחים; בדוח נכתב:

הרשת הפרה התחייביותיה לדיווח הוגן ולא משוחד הדבר מטיל ספק אם
ביכולתה להעביר מיד נטול פניות.

בניתוח מקיף על אופן סיקור האירועים בישראל ברשת חדשות ה-BBC, נעשתה השוואה בין הטיפול העיתונאי במהלך המלחמה בעירק מול הטיפול באירועי השיגרה של כוחות צה"ל בשטחים.

דוח מעקב של ה-BBC, בן 39 עמודים אשר פורסם על-ידי עו"ד בינלאומי, טרוור אסרסון עומד על אופן הסיקור בשני האירועים ובו נכתב:

"במהלך המלחמה בעירק הובלטו באופן עקבי דגשים שונים אשר מהווים הפרה ברורה של רשת החדשות על-פי התחייבויתיה לספק מידע הוגן ולא משוחד. הדבר מטיל ספק אם הרשת מוכשרת להעביר מידע נטול פניות".

בדוח נכתב עוד: "למרות הדיווח העוין של ה-BBC במהלך המלחמה בעירק, כוחות הקואליציה מתוארים בחמימות ובתיאורים נלהבים וסימפטיים... בניגוד לכך, כוחות הצבא הישראלים מוצגים כשהם חסרי פנים, מטושטשים, מתוארים בעוינות, חסרי רחמים וכרוצחים ברוטאלים".

בהמשך להשוואה בין שתי המלחמות (עירק והשטחים) מצוין עוד בדוח, כי ה-BBC מדווחת באריכות רבה על-מנת להצדיק את הרג האזרחים בעירק על-ידי כוחות הקואליציה. "בכוחות הישראלים היא מטפלת באופן שונה לחלוטין... נימוקים מקלים לנוכח מצב החיילים נדחקים הצידה ובבוז, או שכלל לא מוצגים".

עוד נכתב בדוח: "לפעמים הדיווח על אירועים בישראל מסתכם בעיוות וסילוף ולעיתים, במה שנראה, כאפליה כלפי ישראל". בתגובה לדוח קודם שנכתב על רשת החדשות ה-BBC, מסר מנהל הרשת, ריצ'ארד סאמברוק לעו"ד אסרסון כי נעשה שימוש "חסכוני" במילה "טרוריסט".

"בדיווחים שלנו אנו מעדיפים להשתמש בלשון ניטראלית... בעוד שאתה מתלונן שאנו לא מתארים ארגונים כמו 'חמאס' כ'טרוריסטים', גורמים פרו-פלשתינים מתלוננים כי הצגתם כ"לוחמים", כמו שאנו עושים, זה דבר משפיל מבזה ומה שמציג דעה קדומה אנטי פלשתינית", כך לדבריו.

הדיווח השנוי במחלוקת של רשת החדשות BBC, נגד ישראל אינו מתחיל ומסתכם פה. מאבקים גדולים מתנהלים בימים אלה בין מנהלי הרשת לממשל הבריטי. אלו, האחרונים, מערערים על אופן הסיקור העיתונאי של ה-BBC במהלך המלחמה בעירק.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-26450-00.html?tag=8-41-46
עודכן: 01:01 03/07/2003 | רנית נחום-הלוי | ranit@Nfc.co.il

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#144,ישמעון פרס אימץ את רונן ברגמן אל חיקו !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.07.03 בשעה 09:12
בתגובה להודעה #143
סקופ: רונן ברגמן השתתף בתכנית ב-BBC..........

"תחקיר עויין" ביחד עם שמעון פרס ופרופ' עוזי אבן.
יעקב אחימאיר אומר עכשיו ברשת ב' שרונן ברגמן
לא נהג כראוי בזב שבכתבתו הוא לא ציין = גילוי נאות
שהוא היה אחד המשתתפים בהשמצת מדינת ישראל בכלל ובכנותו
את מדינת ישראל מדינת משטרה...

ונן ברגמן עלה לשידור מיד והגיב
להאשמותיו של אחי מאיר..:-

1. אכן הייתי נוכח והשתתפתי בתכנית !!
2. אני מתנצל שלא כתבתי על זאת, אכן לא היה
כאן "גילוי נאות."

מקור רשת ב' 11:30 בתכניתה של ענת דוידוב הכל דיבורים.

@ לנוחיותכם/ן הקישורים שהם דנו בנושא...:-
ישראל מחרימה את שירות השידור הבריטי ה-BBC
http://rotter.net/forum/scoop/5733.shtml

בתגובה לכתבה על כך שישראל היא המדינה היחידה, שהעולם המערבי מרשה לה להחזיק נשק גרעיני, נשק כימי וביולוגי ללא הגבלה, הוחלט לא לשתף פעולה עם הרשת ולמנוע מעיתונאיה להכנס לישראל.

כתבת רשת הטלוויזיה הבריטית BBC על יכולתה הגרעינית-כימית-ביולוגית של ישראל, שאינה זוכה ליחס שלילי דומה לזה של ארצות הברית ובריטניה כלפי עיראק, איראן, צפון קוריאה ומדינות אחרות, עוררה עניין רב בעולם. תחילה שודרה התוכנית התיעודית בבריטניה בלבד, אך נוכח ההתעניינות הגדולה ודרישת הצופים מובאת כתבת התחקיר לצופים בעולם כולו.

בישראל לא אהבו את הכתבה. מנהל לשכת הפרסום הממשלתית, דני סימן, אפילו כינה אותה אנטישמית. ההחלטה האופרטיבית היא החרמת הרשת וכתביה. עתונאים של הרשת לא יקבלו תעודת עתונאי ובמידת הניתן, תמנע אפילו כניסתם לארץ.

"עניין מרכזי"

דוברת ה-BBC: אנו עומדים מאחורי שידור הכתבה
http://rotter.net/forum/scoop/5773.shtml

דוברת מטעם הבי.בי.סי אומרת הבוקר ל-ynet כי טרם התקבלה תלונה רישמית ממשרד החוץ או משגרירות ישראל במשרדי הרשת בלונדון. לדבריה, "הבי.בי.סי עומדת מאחורי שידור הכתבה ומביעה צער על תגובת משרד החוץ שיכולה לחבל בעבודה העיתונאית של כתבי הרשת המוצבים בארץ".
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2673614_184,00.html

תשובה הולמת ל-BBC
http://rotter.net/forum/scoop/5803.shtml

מעכשיו, מאיימת ישראל, לא יופיעו דוברים רשמיים ב-BBC, ולא יהיה שיתוף פעולה עם הרשת. אכן, תשובה ציונית הולמת. במקום להציג את ה-BBC בקלונו, נוצג אנחנו בקלוננו
מאת : אריאנה מלמד

"אנטישמיות", זועק מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, בבוקר שאחרי פרסום כתבת תחקיר של ה-BBC.

מה היה שם, בכתבה? המגוון הרגיל של סיפורים וטענות שנזרקות לחלל נגד ישראל מאז תחילת האינתיפאדה. "אנטישמיות כמו של דיווחי השטירמר", ממשיך סימן וזועק לכל כלי תקשורת שמוכן לשמוע אותו.

לפני שנתנפל בצורה מאורגנת על ה-BBC, גם כאן, כדאי להבהיר למר סימן שהגיע הזמן להפסיק ולהשתמש בביטוי "אנטישמיות" כל אימת שמישהו לא מתפעל מהפרות זכויות האדם של ישראל בשטחים. מי שרוצה דיוק עיתונאי, שיתחיל בבית. אנטישמיות כוונה נגד ציבור של יהודים חלשים, חסרי מולדת, מפוזרים ברחבי אירופה, נחשלים.

צריך להזכיר למר סימן שישראל היא מעצמה גרעינית. במעבדות המחקר בנס-ציונה לא מגדלים מלפפונים, ליד דימונה אין מפעל טקסטיל, והמדינה הזאת היא בין יצואניות הנשק הגדולות בעולם. וכן, אנחנו מחזיקים את מרדכי ואנונו במאסר שנוגד לחלוטין את הסטנדרטים המינימליים שהאו"ם קבע. אנחנו ממש ממש לא נחמדים, כשהעולם טורח להסתכל עלינו לעומק. כל אלה עובדות, שלעומתן זעקת "אנטישמיות" של כל גורם ישראלי רשמי היא מגוחכת, פתטית ומחטיאה לחלוטין את המטרה שלה.

הגיע הזמן שנפסיק לצפות שהעולם יראה את ישראל כפי שהיא רוצה לראות את עצמה: קטנה, חלשה, רדופת אויבים. העובדה שמנהיגינו קבורים עמוק בתוך הדימוי הזה ומנסים לקבור גם אותנו – היא לבדה לא תהפוך את הדימוי למציאות.

ועכשיו נטפל ב-BBC. ישראל מפרה מדי יום את זכויות האדם של תושבי השטחים. אין צבא כיבוש הומאני. אין, ולא יכול להיות, מצב שבו כיבוש מתמשך בן 36 שנה לא ייצר תופעות של טרור. אם מרחיבים את זווית הראייה מעבר לפיסת האדמה המקוללת עליה אנו חיים, רואים שכך היה באנגולה, במזרח טימור, ב"מושבות" הבריטיות מהודו ועד כוש. אנחנו לא יוצאי דופן. גם עם סגולה שהפך לעם כובש מאבד במשך השנים מסגולותיו האנושיות.

אנחנו לא רואים את זה יום-יום בתקשורת שלנו, אבל רק בשיר של מייקל ג'קסון אנחנו העולם. יותר אזרחים פלסטינים נהרגו באירועי האינתיפאדה, פחות ישראלים. בעיתונות שנקודת המבט שלה היא בינלאומית, הכוח והמספרים הם שמדברים. אנחנו מתרכזים מטבע הדברים במתינו שלנו, אבל לדרוש מכלי התקשורת בעולם שנקודת מבטם תהיה זהה לזו שלנו, זה לדרוש מהם לאמץ פטריוטיזם ציוני מופרך ועיוורון חלקי מגוחך.

זעמו הגדול של מר סימן יצא על דיווח, שקרי לטענתו, לפיו ישראל השתמשה בגז עצבים במאבקה הצודק נגד אזרחים פלסטינים בעזה. אני מוכנה לקבל, ולא ממניעים פטריוטיים, שהדיווח הזה שקרי לחלוטין. בייזומי הרווח וההפסד, שאפילו ישראל נוקטת בהם לפעמים, גז עצבים בעזה זה קצת יותר מדי. אם כך, ה-BBC שיקר. אין פשוט מלאסוף את הראיות שיפריכו את טענת ה-BBC, אם מישהו באמת רוצה לעשות עבודה הסברתית ראויה. אבל בלשכת העיתונות הממשלתית לא רוצים. מה שרוצים שם זה ברוגז.

אז עכשיו, על-פי איומי ישראל, לא יופיעו דוברים רשמיים מטעמנו בכתבות של ה-BBC, לא יהיה שיתוף פעולה עם עיתונאי הרשת, ואולי אפילו יעשו להם את המוות כשיבקשו ויזה. אכן, תשובה ציונית הולמת. במקום להציג את ה-BBC בקלונו, נוצג אנחנו בקלוננו, ובעיוורוננו.


YNET

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-402-2673653,00.html


הדבר היחיד שיש לי לומר על זה נאמר על ידי כבר פה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=scoop&omm=0


כי מישפטים כמו :

ועכשיו נטפל ב-BBC. ישראל מפרה מדי יום את זכויות האדם של תושבי השטחים. אין צבא כיבוש הומאני. אין, ולא יכול להיות, מצב שבו כיבוש מתמשך בן 36 שנה לא ייצר תופעות של טרור. אם מרחיבים את זווית הראייה מעבר לפיסת האדמה המקוללת עליה אנו חיים, רואים שכך היה באנגולה, במזרח טימור, ב"מושבות" הבריטיות מהודו ועד כוש. אנחנו לא יוצאי דופן. גם עם סגולה שהפך לעם כובש מאבד במשך השנים מסגולותיו האנושיות.

מיצגים עמדה ברורה .

http://rotter.net/forum/scoop/5803.shtml

ישראל החליטה לנתק כל מגע עם ה-BBC
http://rotter.net/forum/scoop/5855.shtml

הממשל הבריטי דורש התנצלות מרשת BBC
ישראל החליטה (יום א', 29.6.03) לנתק כל מגע עם איגוד השידור הבריטי, BBC, במחאה על שידור תוכנית תחקירים במהלך סוף השבוע, במסגרתה נטען, כי בידי ישראל מצוי נשק לא קונבנציונלי. שידור חוזר של התחקיר יעלה לאוויר היום (יום א', 29.6.2003) בשעה 17:10 שעון ישראל.

ההחלטה על ניתוק הקשר עם הרשת התקבלה על-ידי פורום ההסברה של ישראל, אשר חברים בו נציגים ממשרד ראש הממשלה, ממשרד החוץ ומלשכת העיתונות הממשלתית.

בעקבות ההחלטה על ניתוק המגע, לא יעלו דוברים ישראלים לשידור ברשת, משרדי הממשלה לא יעניקו כל סיוע לכתבים ומפיקים של הרשת המצויים בארץ וכמו כן תקשה עליהם ישראל לקבל תעודות עיתונאי וויזה לישראל.

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-26173-00.html?tag=18-57-10

derdinshow
חבר מתאריך 7.6.03
454 הודעות 11:56 02.07.03

2. רונן ברגמן טען פעם שפרופ' עוזי אבן
בתגובה להודעה מספר 0
הוא זה שהדליף לשמעון פרס את הכוונה להפציץ את הכור האטומי
של עיראק ב-1981.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
13579 הודעות 12:15 02.07.03

3. derdinshow ידידי: אמר זאת לפניו העיתונאי.....
בתגובה להודעה מספר 2
"משה מייזלש" בסיפרו מבן גוריון עד פרס.
@ כנס לקישור ותקרא שחור על גבי לבן...:-
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&omm=0

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#157,ישגריר ישראל באנגליה = הכלבלב של פרס..........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.07.03 בשעה 04:10
בתגובה להודעה #144
השגריר בלונדון על החרמת ה-BBC: "לא להאמין."

שטאובר. מי בדיוק החליט??
צילום: איי פי

במברק למשרד החוץ מתח השגריר צבי שטאובר ביקורת נוקבת על ההחלטה
להחרים את רשת השידור הבריטית בעקבות תחקירה על מדיניות הגרעין הישראלית. בקהילה היהודית בלונדון כינו את החרם "גול עצמי".
משרד החוץ הגיב במברק זועם.
דיאנה בחור-ניר

שגריר ישראל בבריטניה, צבי שטאובר, מתח בימים האחרונים ביקורת חריפה על החלטתה של ישראל...:-
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2673395,00.html
להחרים את רשת השידור הבריטית, BBC. כך נודע היום (ה') ל-ynet.

מזה כשבועיים שנציגיה הרשמיים של ישראל אינם מתראיינים ברשת הממלכתית הבריטית, בהוראת משרד החוץ ולשכת העיתונות הממשלתית. ההוראה ניתנה בעקבות תוכנית של ה-BBC...:-
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2668435,00.html
שעסקה בפרוייקט הגרעין הישראלי והשוותה בין ישראל לעיראק. במסגרת "החרם", נציגי ה-BBC אף לא הוזמנו להשתתף בתדרוך שיערוך ראש הממשלה לכתבים זרים במהלך ביקורו הקרוב בלונדון.

לפני יומיים שלח שגריר ישראל בלונדון, צבי שטאובר, מברק חריף לירושלים תחת הכותרת "לא להאמין". במברק נאמר: "כבר כמעט שלוש שנים אני מכהן בתפקיד שגריר ישראל בלונדון, וזאת הפעם הראשונה שהקהילה היהודית יוצאת בפומבי נגד ממשלת ישראל. לא ברור עד עכשיו מי בדיוק החליט על חרם ועל סנקציות כנגד ה-BBC. מיהם הגורמים הישראלים שמתראיינים וקובעים שאנשי המשרד הבריטיים הם פרו-ערבים ושהחברה הבריטית היא אנטישמית? אנחנו הרי נלחמים יום-יום נגד סנקציות והחרמות נגד ישראל, והנה עכשיו גם אנחנו במחרימים, וכל זאת שבועיים בלבד לפני ביקור ראש הממשלה בבריטניה. זה מה שיש, וחבל".

משרד החוץ: ה-BBC הפך חלק מהתעמולה הערבית

סמנכ"ל תקשורת במשרד החוץ, גדעון מאיר, שלח לשטאובר מברק נזעם בתגובה, תחת הכותרת "אשרי המאמין ואוי לעיניים שכך רואות". מאיר תיאר את הקו האנטי-ישראלי שמובילה הרשת הבריטית, אשר תוכניתה בנושא מדיניות הגרעין של ישראל פשוט "הגדישה את הסאה", לדבריו. את הפרומו לתוכנית הגדיר מאיר כ"נבזי".

בין היתר כתב מאיר: "מדינת ישראל בגרה דיה מכדי שלא תגיב ליריקה כאילו מדובר בגשם. באישור השר החלטנו על מדיניותנו הנוכחית כלפי הרשת". מאיר סיכם את דבריו בדברים: "איננו עוסקים בחרם או בהענשה, אלא במדיניות כלפי ארגון שהפך את מדינת ישראל ואת ראש ממשלתה לשק חבטות. אין מדובר כאן בניצחון או בכיפוף ידיים, אלא בכך שארגון תקשורת מכובד הפך את עצמו לחלק מן התעמולה הערבית. במקום לסקר את המזרח התיכון באופן אובייקטיבי, הוא מוצא לנכון השכם והערב להשתלח במדינת ישראל, בממשלתה ובעומד בראשה".

הקהילה היהודית בלונדון מודאגת מעמדת ישראל

במהלך השבועיים האחרונים מתחו בעיתונות היהודית בלונדון ביקורת קשה כנגד מדיניות החרמת ה-BBC. במאמר מערכת של ה"ג'ואיש כרוניקל" שהתפרסם לפני ימים אחדים תחת הכותרת "גול עצמי", נטען כי ההחלטה הישראלית היא דוגמה למדיניות של "התקפה קודם ומחשבה אחר-כך". במאמר נטען כי הדרך להתמודד עם טענות ה-BBC היא בהצגת טיעונים ראויים, או פשוט בהענקת ראיונות לערוצים האחרים שיסבירו את עמדת ישראל בנושא.

מנכ"ל ארגון הגג של הארגונים היהודיים, נוויל נגלר, צוטט בעיתון כאומר שאמנם הסיקור של ה-BBC אינו הוגן כלפי ישראל, אך החרם הישראלי מרחיק לכת מדי. נשיא הפדרציה הציונית, אריק מונמן, אמר: "אני מודאג מתוצאות התגובה הישראלית, ואינני בטוח שהיא הייתה חכמה".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2688974,00.html
(10.07.03 , 21:37)

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



#212,ימבחן התוצאה של שגרירנו באנגליה...........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.10.03 בשעה 08:52
בתגובה להודעה #157
NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
3022 הודעות 07:45 19.10.03

''יהודי בריטניה עומדים בפני פיגוע כל רגע''

הסקוטלנד יארד דורש מהקהילה לנקוט בצעדים מיידיים באמצעי אבטחה של
בתי הכנסת ויתר מרכזי הקהילה .
Jews living in Britain have been warned by Scotland Yard of the threat of imminent terror attacks.

Urgent measures are needed to protect synagogues and community centers which are seen as potential targets, according to British security officers, reports Newsweek.

An official warning to U.S. travelers to Britain is being considered by some officials at the State Department.

There is no intelligence to suggest Jewish targets in America face similar threats.

According to Newsweek, suspicious Iranian activities appear to be related to the terror concerns in Britain. In recent weeks police questioned a carload of Iranian ''tourists'' who were covertly video taping Jewish-community buildings in London.

A similar attempt about a year ago to surveil a Jewish target in Geneva, Switzerland was traced by authorities there to an Iranian diplomatic mission.

U.S. officials believe Osama bin Laden's son Saad was among the al-Qaida operatives arrested by Tehran earlier this year.

Recent intelligence suggests bin Laden's top aides have since been released and have returned to hideouts in Afghanistan and Pakistan.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#26,ידברי המדינאי הדגול מר שמעון פרס..............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.04.03 בשעה 14:40
בתגובה להודעה #1
25/12/2002 Y-NET , שמעון פרס: "סוריה לא היתה מקבלת נשק
לא קונבנציונאלי מעיראק מחשש שתוגדר תומכת טרור"
(פרס אמר את הדברים בעקבות טענת רה"מ שרון שעירק העבירה
נשק כזה לסוריה במטרה להסתירו שם מפקחי האו"מ המסתובבים
בעירק בחיפושים אחרי נשק שכזה).

נוב´ 1995 לעתון הארץ:
"זו הייתה שגיאה להפציץ את הכור הגרעיני בעירק"
( את אותם הדברים זעק פרס גם בשנת 1981 בכנסת).

מבחן התוצאה.
פ"ש


#37,יהכל על פצצת אטום בכלל והועדה לאנרגיה אטומית
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 00:49
בתגובה להודעה #1
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.11.03 בשעה 20:28 בברכה, פילוביץ שחף
 
בפרט...:-

adcani
חבר מתאריך 31.3.02
1181 הודעות 00:46 21.04.03
הכל על פצצת אטום
מצגת פלאש מדהימה
http://www.endofexistence.org/main.html
אינדקס ישראלי
www.startpage.co.il


חדשות
עדכון אחרון - 04:17 20/11/03
סוכנות האטום - שאלות ותשובות

*מהי סבא"א?

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית )סבא"א(, שמושבה בווינה, היא ארגון אוטונומי בתוך האו"ם. הסוכנות הוקמה ב-5791 כתגובה לחששות שהגילויים על עוצמתה של אנרגיה אטומית יובילו להתפשטות לא מבוקרת של כלי נשק גרעיניים. שני תפקידיה העיקריים הם פיקוח על העמידה בתנאי ההסכם מ-8691
למניעת הפצת נשק גרעיני ,(NPT) ועידוד השימוש הבטוח באנרגיה אטומית. מנכ"ל סבא"א מאז 1997 הוא מוחמד אל-בראדעי. קודמו בתפקיד, האנס בליקס, עמד בראש הסוכנות במשך 16 שנים, לפני שהתמנה לתפקיד ראש צוות פקחי האו"ם בעיראק.

* מהי מועצת הנגידים?

מועצת הנגידים, המונה 35 חברים, היא הגוף הבכיר ביותר בסבא"א. המועצה
מתמנה מדי שנה בספטמבר, בוועידה הכללית של הסוכנות. החברות במועצה
היא בסבב, אך בפועל חברות בה תמיד חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון
של האו"ם.

* מהן סמכויות המועצה?

מועצת הנגידים ממנה את מנכ"ל סבא"א, הכפוף באופן ישיר למזכ"ל האו"ם.
המועצה יכולה להכריז על מדינה כמי שאינה עומדת בתנאי ה-TPN. במקרה
כזה עליה לדווח על המדינה למועצת הביטחון של האו"ם. מועצת הביטחון
יכולה לפרסם הצהרת גינוי, להטיל סנקציות כלכליות או דיפלומטיות, או
להתעלם מהנושא. מדינה מוגדרת כמי שאינה עומדת בתנאי ההסכם כשמועצת
הנגידים מחליטה שסבא"א אינה מסוגלת לוודא שהמדינה לא מפנה משאבים
גרעיניים לתוכנית כלי נשק - או כשהיא מגלה שהמדינה הפנתה משאבים.
במקרה של איראן, ארה"ב טוענת כי היא מפרה את ההסכם, אבל מספר מועט
מבין חברי מועצת הנגידים שותפים לעמדה זו.

* מי חבר במועצה?

המדינות הבאות חברות במועצת הנגידים עד ספטמבר :2004 ארגנטינה,
אוסטרליה, ברזיל, בלגיה, בריטניה, קנדה, סין, קובה, הרפובליקה
הצ'כית, דנמרק, מצרים, צרפת, גרמניה, הונגריה, הודו, איטליה, יפאן,
מאלזיה, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, ניגריה, פקיסטאן, פנמה, פרו,
פולין, רוסיה, סעודיה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, ספרד, סודאן,
תוניסיה, ארה"ב ווייטנאם. מ-51 החברות באיחוד האירופי ועשר החברות
האמורות להצטרף, 11 חברות במוצעת הנגידים. 13 החברות בארגון המדינות
הבלתי מזדהות יושבות במועצה.

* איך מקבלת המועצה את החלטותיה?

בדרך כלל מנסה מועצת הנגידים לקבל את החלטותיה פה אחד. מצב זה מתאפשר
רק אם אין כל התנגדויות לטיוטת ההחלטה. בפגישת מוצעת הנגידים
שהתקיימה בספטמבר, אומצה החלטה בנושא איראן "בלי הצבעה". הדבר אירע
לאחר שחבר מועצת הנגידים האיראני עזב את הפגישה. המועצה יכולה גם
להעלות להצבעה הצעות טיוטה, אך צעד זה אינו נחוץ כשקיימת הסכמה
כללית.
רויטרס

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



#78,יפרס קורא לממשלה לסגת לקווי ספטמבר 2000
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.05.03 בשעה 02:47
בתגובה להודעה #1
Polaris
חבר מתאריך 20.11.02
165 הודעות 22:48 03.05.03

שימו לב לחוצפה של ח''כ שמעון פרס

פרס קורא לממשלה לסגת לקווי ספטמבר 2000
ח"כ שמעון פרס קרא לממשלה, לקבל ללא תנאים מוקדמים את
"מפת הדרכים", תוך עמידה נחושה על מילוי התביעות המוטלות על הפלשתינים בעיקר בתחום הבטחוני.

בנאום שנשא במהלך סימפוזיון בוושינגטון אמר פרס, כי ישראל צריכה ליזום מהלכים שיקלו על הפלשתינים במשימותיהם. בד בד עם התביעה הבטחונית
מהפלשתינים, על ישראל לסגת באופן מלא לעמדות שלפני האינתיפאדה ולהספיק את פעילות ההתנחלות

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#81,יהאקדמיה האמריקאית מעניקה 50 אלף $............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.05.03 בשעה 07:01
בתגובה להודעה #78
על "תרומתו הגדולה ויוצאת הדופן שלו לשלום".

פרס: לסגת ולעקור מאחזים.
א' באייר תשס"ג, 3 במאי 2003 (22:14)

ארה"ב בקשה מהאו"ם לקרוא לישראל ולרש"פ ליישם את "מפת הדרכים". שרי החוץ של אירופה אמרו ברודוס כי ערפאת הוא דמות "הכרחית" במזה"ת. פרס בוושינגטון קורא לישראל לסגת ולעקור מאחזים.

ארה"ב ביקשה ממועצת הביטחון של האו"ם לקרוא לישראל ולערביי הרש"פ להתחיל וליישם את "מפת הדרכים" החדשה שלה לשלום במזרח התיכון.

בטיוטת הצעת ההחלטה האמריקנית שהובאה לידי מועצת הבטחון של האו"ם נדרשים ערביי הרש"פ וישראל "לפעול יחדיו על מנת להפסיק את הטרור".

שרי החוץ של אירופה, שהתכנסו ברודוס החליטו כי יש ליישם את מפת הדרכים האמריקנית במלואה. הם הוסיפו כי אין לתת ל"וויכוח" על "גורלו" של
ערפאת "לעכב את יישומה".

יתירה מכך שרי החוץ הדגישו כי אינם רוצים את ערפאת "מחוץ לתמונה".

שר החוץ היווני שאירח את הכינוס אמר כי "ערפאת הוא דמות היסטורית ושחקן הכרחי במזרח התיכון שעדיין יכול להשפיע על תהליך השלום".

חוויאר סולאנה, מחזיק תיק החוץ באיחוד האירופי אמר כי "צריך ללחוץ על ישראל ליישם את מפת הדרכים בלי תנאים ובלי שינויים. הפלסטינים צריכים להתחייב להפסיק את פיגועי ההתאבדות".

לקבלת "מפת הדרכים" ללא תנאים מוקדמים קורא גם ח"כ שמעון פרס.

בנאום שנשא במהלך סימפוזיון בוושינגטון אמר פרס כי ישראל צריכה לעמוד על מילוי התביעות המוטלות על ערביי הרש"פ בתחום הבטחוני. עם זאת לדבריו ישראל צריכה ליזום מהלכים ש"יקלו" על ערביי הרש"פ ב"משימותיהם".

ישראל אומר פרס צריכה לסגת באופן מלא לעמדות שלפני פרוץ מלחמת אוסלו ולהפסיק את פעילות ההתיישבות.

אמינות ישראל לטענתו תיבחן בראש ובראשונה בסוגיית ההתיישבות, ולכן הוא קורא לעקור מיידית את כל המאחזים ה"בלתי חוקיים" ולהקפיא את כל הפעילויות בהתיישבות כולל ריבוי טבעי.

פרס הגיע לוושינגטון כדי להשתתף בכינוס האקדמיה להישגים האמריקנית, שהחליטה להעניק לו פרס כספי בגובה 50 אלף דולר על "תרומתו הגדולה ויוצאת הדופן שלו לשלום".
http://www.a7.org/news.php?id=50306

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#122,יח''כ פרס=ח''כ מחול: ''לסגור את הכור בדימונה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.06.03 בשעה 11:27
בתגובה להודעה #1
@ הצעת חוק: לסגור את הכור בדימונה @

יוזם ההצעה, ח"כ מחול': תוחלת החיים של כורים היא 40 שנה ויש סכנה סביבתית של דליפת חומרים מסוכנים
מאת: אריה בנדר-מעריב

"לסגור את הכור האטומי בדימונה", כך תובעת סיעת חד"ש-תע"ל בהצעת חוק שהניחה על שולחן הכנסת.
את ההצעה יזם ח"כ עסאם מחול' והצטרפו אליו שני חבריו לסיעה, מוחמד
בראכה ואחמד טיבי.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי על פי המידע והמחקרים שהצטברו עד כה תוחלת החיים של כורים גרעיניים היא כ-40 שנה. החומרים הראדיואקטיביים הופכים לאחר תקופה זו לסכנה סביבתית, המאיימת על האזור, זאת עקב ריבו התקלות בכור המיושן.
לדברי מגישי הצעת החוק, מצב זה גורם לפגיעה פיסית בעובדי הכור: "מעטפת הסודיות שאפפה עד כה את הכור מנעה פיקוח חוץ ממשלתי ומנעה מהציבור ומהכנסת להערך ולאמוד את הסכנות האמיתיות".

בתגובה אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד), כי מדובר ב"הצעת חוק קנטרנית, שאין לה סיכוי לעבור בכנסת".
לדבריו, הכור הגרעיני בדימונה שמור ומתוחזק היטב והוא אינו מהווה סכנה לסביבה: "לצערי יש במדינה בעיות אקולוגיות וסביביתיות הרבה יותר גדולות שדורשות טיפול מיידי, אבל ברור שהמוטיביציה של סיעת חד"ש היא לא לטפל בבעיות האמיתיות".
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/488/162.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#145,יח''כ מחול חושף גרגירי מידע על האטום הישראלי
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.07.03 בשעה 07:00
בתגובה להודעה #122
derdinshow
חבר מתאריך 7.6.03
473 הודעות 11:56 03.07.03
ח''כ מחול חושף גרגירי מידע על האטום הישראלי
YNET

ח"כ מח'ול: "נשק גרעיני בחיפה, בגליל ובבית שמש"

בעקבות תחקיר הבי.בי.סי על הנשק להשמדה המונית של ישראל, יזם מח'ול דיון בנושא וציטט ממקור אמריקני. ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי): "זה נראה כמו פגיעה בביטחון המדינה"
חיים שיבי

מקומות איחסון של נשק גרעיני בארץ ויכולותיה של ישראל בתחום הנשק להשמדה המונית – שני הנושאים הרגישים האלה עלו אתמול לדיון פתוח בכנסת, בעקבות התחקיר בנושא ששודר בשבוע שעבר ברשת ה-בי.בי.סי.

הדיון החל בעקבות שאילתא שהגיש ח"כ עיסאם מח'ול (חד"ש), ובה ציטט נתונים על מערך הנשק הגרעיני הישראלי מתוך אתר אינטרנט אמריקני לענייני ביטחון. "אתר הפדרציה של המדענים האמריקנים מפרסם שבישראל מאוחסן נשק גרעיני בין היתר במפרץ חיפה, בהר עילבון בגליל ובכפר זכריה שליד בית שמש. האם נתונים אלה נכונים?", שאל מח'ול מעל בימת הכנסת.

לשאילתא השיב השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, גדעון עזרא (ליכוד), אומר כי "ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון. ישראל תומכת בעקרון אי-הפצת נשק גרעיני, אך האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני אינה מהווה מענה הולם למציאות השוררת באזורנו, כפי שהוכח בעבר בעיראק והיום באיראן".

העיסוק המפורט של ח"כ מח'ול בסודות הגרעין של ישראל נראה לחלק מחברי הכנסת בעייתי. ישראל מעולם לא אישרה או הכחישה את קיומו של נשק כזה בידיה ודוגלת באופן מסורתי ב"עמימות גרעינית", למרות שמזה עשרות שנים טוענים מקורות זרים שונים כי היא מחזיקה בו.

"על פניו יש כאן פגיעה בביטחון המדינה, אך אם ח"כ מח'ול מסתמך על מקור גלוי לא ניתן להאשימו בעבירה. מח'ול אינו חדל לנסות להדגיש את התדמית התוקפנית של ישראל", אמר אריה אלדד (איחוד לאומי), תת-אלוף במיל'.

"המעשה של מח'ול חמור מאוד, אך אין הוכחה שהדברים שלו מדוייקים, ואף אחד לא יאשר אותם. אני גורס שככל שנמעיט להגיב על דבריו כך ייטב לביטחון", אמר אהוד יתום (ליכוד). יתום הוסיף: "נראה לי פסול ומיותר לעסוק במדיניות הגרעין שלנו. אנחנו חייבים לשמור על מדיניות עמומה וחשאית למען כוח ההרתעה הישראלי".

@ ומה מסתבר....??

boazg
חבר מתאריך 22.9.02
780 הודעות 06:41 04.07.03

ח''כ מחול יותר חכם מח''כ גדעון עזרא מה לעשות?

אתר הכנסת מביא את הויכוח בנושא הפוטנציאל הגרעיני של ישראל - כאן דף שמור
Israeli Nuclear Potential in the Israeli Pariament Website - Debate - 2/7/03
http://www.4law.co.il/Le732.htm
ח"כ מחול מבקש לדעת האם נכון הפרסום באתר המכובד של המדענים האמריקניים?
ראו פרוטוקול.
שאלתי הבוקר את אתר המדענים האמריקניים לגבי הפרסום המופיע באתר הכנסת? ציינתי שהעניין גם מפורסם בעתונות הכתובה.
ענו לי באי מייל - 1.הסרנו את העמוד מזמן.
2.באימייל שני מצאו את העמוד ואמרו לי "זה בכלל של שירות הבטחון הרוסי" אנחנו הבאנו את העמוד שלהם והוא מצויין שם בראש העמוד.
קיבלתי כמובן את הקישור שהכנסתי בסוף העמוד ששמרתי כאן - העמוד המדובר הוא משנת 1995....מה שמצביע שח"כ מחול יותר חכם מח"כ גדעון עזרא מה לעשות?
העמוד השמור כאן -
The Real Source - 1995
http://www.4law.co.il/Le750.html
ועל זה עשה נוני מוזס המניפולטור חצי עמוד וליד זה מודעות של נערות ובמבה...במקרה ראיתי את אדיוט אחרונות יכול להיות שגם מעריב עשה מזה קופה קטנה אולי? מעריב ערבים...
ממש בומבה - אטריות קרות הפכו ללהיט בזכרון הקצר של הישראלי התמים...הכל כבר נטחן בעבר מכל כוון עם התחתונים של ג'ודי....
גדעון עזרא זקוק לעזרה...ומחול הביא לו אותה מחול...חול וחול...

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#224,יהצעת חוק ערבית: לסגור את הכור בדימונה = מרץ 2004 !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.03.04 בשעה 12:15
בתגובה להודעה #122
Equus
חבר מתאריך 25.12.03
745 הודעות 08:16 17.03.04

הצעת חוק ערבית: לסגור את הכור בדימונה

מספר חברי כנסת ערביים גיבשו הצעת חוק לסגור את הכור בדימונה.
חבר הכנסל עיסאם מחול יעלה אותה בקרוב בפני הכנסת.
לדבריהם, הסיבה לצורך לסגור את הכור - "הוא מהווה סכנה לאיכות
הסביבה וסיכון לעובדיו".
http://www.albawaba.com/news/index.php3?sid=272759&lang=e&dir=news


#124,יראש הממשלה יצטרך להציע תוכנית סגירת הכור!!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.06.03 בשעה 09:14
בתגובה להודעה #1
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.12.11 בשעה 09:25 בברכה, פילוביץ שחף
 
הצעת חוק: לסגור את הכור בדימונה
יום שני, 2 ביוני 2003, 17:44 מאת: גדעון אלון, הארץ

http://news.walla.co.il/?w=/5/395350

הכור בדימונה. ראש הממשלה יצטרך להציע תוכנית סגירה
(צילום ארכיון: הארץ)

שלושת הח"כים של חד"ש-תע"ל, מחול ברכה וטיבי, טוענים כי הכור מהווה סכנה סביבתית; לדבריהם, תוחלת החיים של כורים גרעיניים הם כ-40 שנה, והסודיות סביב הכור מנעה פיקוח עליו

הצעת חוק לסגירת הכור האטומי בדימונה הונחה היום על שולחן הכנסת על ידי שלושת הח"כים של סיעת חד"ש-תע"ל - עיסאם מחול, מוחמד ברכה ואחמד טיבי . על פי ההצעה, ראש הממשלה שיהיה הממונה על ביצועו של חוק זה יצטרך להציע תוכנית סגירה עם לוח זמנים מפורט לביצוע.

בדברי ההסבר להצעת החוק ציינו הח"כים כי על פי המידע והמחקרים שהצטברו עד כה, תוחלת החיים של כורים גרעיניים הם כ-40 שנה. לאחר מכן החומרים הופכים לסכנה סביבתית המאיימת על האזור, זאת עקב שכיחות התקלות שגורמות גם לפגיעה פיסית בעובדי הכור. לדבריהם, מעטפת הסודיות שאפפה עד עתה את הכור, מנעה פיקוח חוץ ממשלתי ומנעה מהציבור ומהכנסת להעריך ולאמוד את הסכנות האמיתיות. אולם לאחרונה נחשפו חלק מהמקרים המאששים את החששות שהכור מהווה סכנה לעובדיו. כמו כן, טוענים השלושה, התפרסמו נתונים בתקשורת הבינלאומית המראים כי הכור מהווה סכנה לאזור ולכן יש לסגור אותו לחלוטין.

לפני כשלוש שנים קיימה מליאת הכנסת בפעם הראשונה בפומבי דיון במדיניות הגרעין של ישראל ביוזמתו של ח"כ מחול. אז אישר יו"ר הכנסת, אברהם בורג, את קיום הדיון, לאחר שמחול עתר לבג"ץ. במהלך דבריו של מחול יצאו מאולם המליאה כל הח"כים מסיעות הימין.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#132,ישמעון פרס בריאיון: ''העתיד טמון בננוטכנולוגיה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 23.06.03 בשעה 03:28
בתגובה להודעה #124
שמעון פרס בריאיון לאתר הידען: "העתיד טמון בננוטכנולוגיה."

"ירדנו פשוט עוד קומה לאחד המרתפים של הבריאה ומסתבר שזה ישנה את חיינו" אומר פרס המבקש להקים קרן בת מאות מיליוני דולרים שתשים את ישראל על המפה בתחום זה

30.4.2003

מאת: אבי בליזובסקי



קישור ישיר לדף זה: http://www.hayadan.org.il/peres_nano1.html

חבר הכנסת שמעון פרס פועל בימים אלה לגיוס מאות מיליוני דולרים לקרן חדשה שתשקיע בננוטכנולוגיה. פרס מנסה לגייס את הכספים מגופים יהודיים בינלאומיים, וזוכה לתמיכת ראש הממשלה אריאל שרון, שמגבה את פעולותיו.

פרס הוסיף, כי לדעתו יש להתמקד בהשקעות בננוטכנולוגיה, שכן מדובר בממד חדש שישנה את פני העולם. לדבריו, ההשקעות בננוטכנולוגיה ייעשו מתשלומי הריבית על הקרן, ובמקרה של הצלחה הסכום יוחזר, עם התשואה שתיזקף עליו. לדברי פרס, כבר היום יש בארץ כ-250 חוקרים בתחום הננוטכנולוגיה, אם כי היקף הכספים המושקעים בו מסתכם במיליוני דולרים בודדים.

ננוטכנולוגיה היא תפיסה מדעית חדשה של שליטה ברמה הבסיסית ביותר של החומר - האטום - והיא ניתנת ליישום במגוון רחב מאוד של תחומים: מביולוגיה, דרך הנדסת בניין, מערכות צבאיות, אופנה וצריכה פרטית.
בשיחה מיוחדת ל-InformationWeek אמר פרס: "גילינו עכשיו מישור חדש של החומר – ננוטכנולוגיה. ירדנו פשוט עוד קומה לאחד המרתפים של הבריאה ומסתבר שזה ישנה את חיינו, מפני שעד עכשיו כל מה שעשינו עשינו מדברים נראים לעין כאשר העולם בנוי מדברים בלתי נראים לעין. עולם זה טומן בחובו עושר יותר גדול מתכות יותר חדשות, אסטרגיות חדשות, מדעים חדשים וגם חסכון בכמות, באנרגיה. האפשרות לחדור למקומות שאליהם לא יכולנו לחדור קודם לכן."

"הננוטכנולוגיה היא החלק החיובי של פצצת הגרעין. בפצצת גרעין שני חצאי כדור מתנגשים במהירות מסחררת ואז פתאום משתחרר אנרגיה גבוהה. פצצה גרעינית ששוקלת שבעה קילוגרמים יכולה להרוס עולם שלם.

"מדוע זה קורה, מפני שזה גורם להתנגשות שרשרת בין אטומים שיש להם סדר קבוע. אם אתה יכול לעשות קומבינציה של אטומים בצורה מסודרת, אתה גם יכול לרכוש כוח בניה אדיר. בשביל להתנגש לא צריך לראות את האטום, מספיק לשער אותו. כדי לבנות אתה צריך גם לשלוט בו. לפני שלוש-ארבע שנים הצליחו לבנות מיקרוסקופים שיאפשרו צפיה בו וגילו שזהו תא מלא עוצמה ובעל יכולת לשינויים וגמישויות בל תתאורנה ועל כן מתחילים עכשיו לחקור."

זה נותן פוטנציאל אדיר, למשל המתכת של האטום פי מאה חזקה מפלדה צריך את החלק המאה של האנרגיה כדי לבנות אותה. כך למשל אפשר לבנות טנק מנייר כסף, מכוניות מנייר כסף. אפשר למזער בצורה מדהימה – מחשב בגודל של ראש סיכה. כל האנציקלפודיה העברית בראש סיכה. בגרגר אבק.

אתה יכול ליצור מנועים בלתי נראים לעין. רובוטים שהוא החלק ה-800 משערו של אדם. הרובוט הזה יכול להכנס לגוף האדם בלי שיהיה צורך לפתוח את הגוף. הוא יכול לסייר בגופו של האדם ולתקן הרבה דברים. הוא יכול להתמודד עם תאים סרטניים. זה גם מאפשר לחבר ביולוגיה עם אלקטרוניקה. אחד המחקרים מדבר על חלקי גוף מלאכותיים כמו יד טוטבת שתהיה מופעלת על ידי מערכת העצבים של הגוף. ניתן לעשות טקסטילים חדשים שיווסתו את החום והקור באופן אוטומטי – מחממים אותך כשקר ומקררים אותך כשחם. גם המחשבים ידווחו על זרימת הדם, מהירות הדופק. כל תקלה בגוף.

כמה זמן עוד יקח עד שיפתחו את הדברים הללו. האם לא מדובר במדע בסיסי?
יש כבר כמה דברים שהם על סף שימוש. נוכל להגיע למצב שיהיו חילות בלי חיילים. הכל יהיה כל כך זעיר. גם תחום הרובוטים שיהיו בתוך גופו של האדם. יש דברים שכבר מתחילים להכנס לשימוש. בתחום השבבים – ננו, שהוא החלק המיליארד של המטר, היחידה הכי קטנה שיצרו עד עכשיו זה מאה ננומטר. באינטל פיתחו עכשיו שבב שעובד ב-70 ננומטר. כשיגיעו לננו אחד לא תראה את השבב אלא במיקרוסקופ משוכלל ביותר. יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר."

זה מעשי?
"לפני 45 שנים החלתי עם הכור האטומי. כולם צחקו ממני 'מדינה קטנה כזאת, מי צריך את זה?' אבל אם לא היינו נכנסים אז, לא היינו נכנסים אף פעם. היו מדענים שסירבו לשתף פעולה ועכשיו אני רוצה להביא לתשומת הלב את הטכנולוגיה החדשה. היא יכולה להגיע לשיאה בתוך 15 שנה, אבל היא כבר מתחילה. יש כבר כמה מפעלים בארץ המפתחים בננו טכנולוגיה. יש למשל מפעל אחד שמייצר בד שמניחים אותו על החזה ומחדירים ממנו חומרים לגוף במקום להזריק. זה יכול להיות לשימושים רבים, למשל לחסוך בדיאליזה, אפשר להמריץ את זרם הדם. יש את עניין החיכוך שניתן לפתור בעזרת הננוטכנולוגיה. היום כל התעשיה לא נשענת על ההיקף כי אם על החדשנות ומי שרוצה להרוויח צריך לחדש, לכן לא צריך לספור את מספר המפעלים אלא את מספר הפטנטים."

ובכל זאת יהיו כאלה שיגידו שזה מדע בדיוני. האם זה לא כך?
"הכור בדימונה היה מדע בדיוני, התעשייה האווירית היתה מדע בדיוני. כל מה שעשינו היו אז תעשיות בדיוניות וכיום הם המרכז והלב של הארץ."
http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?U=no&ItemID=508440475&CNumber=10242994&lan=en&SiteName=hayadan&SearchType=Product&ValuePage=Product&BuyerID=327810577
ידען ננוטכנולוגיה http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/company_search_tree.php?SiteName=hayadan&lan=en&Referral=tree&NewNameMade=57&SearchType=Product

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#133,י13. כיצד הופקרו סודות הגרעין.................
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.06.03 בשעה 18:52
בתגובה להודעה #132
החמקן של המדינה

תחקיר מקיף וחושפני: על הפרשות האפלות של ארנון מוזס - בעל השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות; על שלטון הפחד שהטיל על גורמים בשלטון ובמערכת הפוליטית; על קשר השתיקה בעיתונות; על יחסי הגומלין המושחתים שבין ידיעות אחרונות, המשטרה והפרקליטות; תחקיר מיוחד, במעריב ובאתר Nfc

כוכבי התחקיר :

ארנון מוזס, מיכל מוזס, משה ורדי, מרדכי גילת, חיים רוזנברג, אליקים רובינשטיין, עדנה ארבל, עירית קאהן, משה מזרחי, שמואל בוקובסקי, יוסף מנדלסון, ויצמן שירי.

ארנון מוזס, כוח כוח תרדוף

מלך בבל

ארנון מוזס הוא אחד האנשים החזקים במדינה. כאיש שעומד בראש קבוצת ידיעות אחרונות בע"מ, המוציאה לאור של העיתון הנושא את שמה, וכמי שמחזיק אישית ב-30 אחוז ממניות הקבוצה, מרכז בידיו מוזס כוח עצום.

יש למוזס מספר שותפים בכירים. אחד מהם הוא אליעזר פישמן - איל הון ובעל עוצמה משל עצמו. אבל מוזס שולט ללא מצרים בקבוצת ידיעות אחרונות, המכונה "הארגון". הוא מחזיק למעשה בשליטה מלאה, בזכות תמיכתן של אחותו ג'ודי מוזס-ניר-שלום (הנשואה לשר האוצר סילבן שלום), ושל מרים נופך-מוזס. יחד הם מחזיקים ברוב מוצק, של יותר מ-60 אחוז. מכוח תפקידו כיו"ר מועצת המנהלים, כעורך אחראי וכאיש הבכיר מבין בעלי השליטה בקבוצה זו, בכוחו לקבוע את סדר היום הציבורי: מי יקום ומי ייפול, מי ייקרא לחדרי החקירות ויריח ליזול בחדרי מעצרים, ומי יקבל בונוס או פרס על שירות לידיעות אחרונות.

כוחו של מוזס רב גם לנוכח עסקיו הרבים ופרישתו בישראל. ביניהם: חלק מהשליטה בערוצי זהב, כ-24 אחוז מזכיינית הערוץ השני "רשת", בעלות מלאה על ידיעות תקשורת (רשת המקומונים הגדולה בארץ), בעלות על השבועון "לאשה", על העיתון "וסטי" (בשפה הרוסית), שותפות בחברת בר שיווק, שותפות ב-NMC - חברת המוזיקה, בעלות בהוצאת ספרים משכל (בשותפות עם צבי וחיים איכנוולד), באתר האינטרנט Ynet, בשבועון "ראש אחד", בשבועון "פנאי פלוס", חברת נור, חברת הפצה בארצות הברית של ידיעות אחרונות-ארה"ב (המשווקת בחו"ל מוצרים נוספים), ושותפות בעיתון בשפה הערבית.

זרועותיו הארוכות של מוזס מגיעות גם לאמצעי תקשורת אחרים, מה שמעצים את כוחו והשפעתו, ואיפשר לו במשך שנים ליהנות מחסינות יחסית. מוזס הצליח למנוע פרסומים עליו, שוב ושוב, וגם להשפיע על מו"לים אחרים להימנע מלעסוק בו.

מוזס ניסה למנוע גם את הפרסום של התחקיר הזה. לאחר שקיבל את שאלותי הוא אץ רץ לבית המשפט ובמעמד צד אחד קיבל צו איסור פרסום שעצר את הפרסום. הוא טען כי פרסום הדברים אסור, כיוון שזוהי פגיעה בפרטיות ובבני משפחתו. בית המשפט לענייני משפחה העניק לו את מבוקשו, הן במעמד צד אחד, והן בדיון שהתקיים ימים ספורים לאחר מכן במעמד שני הצדדים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב התיר לבקשתנו רק חלק מהפרסום, ולכן נאלצנו להגיש בקשת רשות ערעור. הבקשה התקבלה.

כך, לאחר מאבק של כתשעה חודשים, נחל מוזס מפלה משפטית: בית המשפט העליון טרף את הקלפים, ולבקשת "מעריב" ולבקשתי התיר את פרסום התחקיר המלא, שהוגש ללא קיצוצים ובלי צנזורה (רע"א 3007/02).

השופטים דליה דורנר (אב בית הדין), יצחק אנגלרד ואשר גרוניס, פסקו כי "אלה עניינים חיצוניים לדיונים שהתקיימו בבית המשפט לענייני משפחה, ואין בפרסומם פגיעה בפרטיות חיי המשפחה של בני הזוג או פגיעה מיוחדת בילדיהם".



השופט, "הצד של הנתבע"

1. פרשת מוזס-בוקובסקי

דוגמה לדרך ההתנהלות הנפתלת של מוזס נוגעת למה שהתברר כחשד לניסיון לשבש הליכי משפט. המדובר בפרשה חמורה. עיקרה: חשד כי הצד של ארנון מוזס ניסה להשפיע על שופט בית המשפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי, להטות משפט.

בפני השופט בוקובסקי התנהלה תביעה בין בני הזוג מוזס - ארנון ומיכל. לארנון מוזס (49) ולפרודתו מיכל (41) ארבעה ילדים. מיכל היא בת למשפחה אמידה. הוריה הם רות ועזרא עפרון, מי שהיו בעלי מפעל ישאסבסט, שאותו מכרו לפני שנים רבות.

מערכת בתי המשפט מנסה לשמור בקנאות רבה על שמה הטוב. נשמת אפה היא האמון שהציבור רוחש לה. במיוחד שומרת מערכת המשפט על עצמה מפני השפעות זרות בכלל, ומצד בעלי דין בפרט.

התביעה בישראל נוהגת גם היא יד קשה, ובצדק, נגד מי שנתפס בניסיון להשפיע על שופט שלא כדין. עונשים קשים נגזרו על אנשים שניסו להשפיע על שופט, שלא כדין. במקרים אחדים הם אף נידונו למאסר ממושך.

והנה, מתברר כי כל הדברים היפים הללו אינם תופסים כאשר מדובר במו"ל הגדול במדינה, ארנון מוזס. גם כאשר הוא נחשד במעשה חמור - ניסיון להשפיע על שופט בישראל, שלא כדין - סרים למרותו ראשי התביעה בישראל, ונמנעים, משום מה, ממיצוי הדין עימו.

הסיפור החל בפברואר 99'. על מה שאירע ניתן ללמוד מתיק החקירה בנושא זה, שהתקיימה במרחב דן (א"ת 5075/99). מהתיק עולה כי ביום 2.2.99, בפתח דיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, הודיע השופט שמואל בוקובסקי לבאי כוח הצדדים את הדברים הבאים: "נעשה ניסיון לשוחח איתי מחוץ לכותלי בית המשפט בעניין התלוי ועומד בפני... הפנייה נעשתה על ידי צד שלישי.

הניסיון נקטע באבו מבלי שקיבלתי מידע כלשהו אשר יש בו כדי לפגוע באובייקטיביות ובשיקול דעתי ומבלי שיש חשש כלשהו למשוא פנים. אני מוצא לנכון להביא זאת לידיעת באי כוח הצדדים ומבקש לקבל את עמדתם ותגובתם לעמדה זו".

ההודעה הזו הדהימה את עו"ד דן אבי-יצחק, שייצג אותה ערכאה את מיכל מוזס, רעייתו של ארנון מוזס. "אני מבקש לדעת מי עשה את הניסיון הזה", שאל אבי-יצחק. על כך העיר השופט: "אני יוצא מתוך הנחה שזה הצד של הנתבע". הנתבע הוא מיודענו ארנון מוזס. ניתן להניח, כי השופט אמר את שאמר מתוך ידיעה ברורה על מה הוא מדבר.

מכאן ואילך התגלגלו הדברים בדרך מעניינת: אבי-יצחק הגיש תלונה למשטרה. הוא דרש לפתוח בחקירה פלילית נגד ארנון מוזס, בחשד לעבירות על חוק העונשין: "השפעה לא הוגנת" ו"שיבוש מהלכי משפט".

המחוקק ראה את העבירות האלה בחומרה רבה. סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שיבוש מהלכי משפט, קובע: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים"; לעניין זה, "הליך שיפוטי - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט". סעיף 250 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 השפעה לא הוגנת, קובע: "המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו - מאסר שנה אחת".

אבל המשטרה לא עמדה על רגליה האחוריות לבצע את חובתה. לא היו פשיטות על ביתו של מוזס, והוא גם לא נעצר באישון לילה. רק לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד אבי-יצחק נאלצה המשטרה לפתוח בחקירה רשמית.

במסגרת החקירה זומן השופט בוקובסקי למסור עדות. הוא חזר על הדברים שאמר וגם חשף את הסוד. האיש שניסה לדיבר איתי, גילה, הוא האדמו"ר מסדיגורא - הרב אברהם פרידמן. והיכן זה היה? נשאל. הוא השיב: בבית הכנסת, שם נפגשו כשהגיע השופט להתפלל במקום.

השופט בוקובסקי העיד ומסר את פרטי השיחה בינו ובין האדמו"ר מסדיגורא. הדברים נראו לחוקרים כבעלי חומרה מיוחדת: העיד בפניהם שופט על ניסיון להשפיע עליו, שלא כדין. במצב דברים זה נאלצו החוקרים לזמן אליהם את כבוד האדמו"ר לחקירה. באזהרה, כחשוד.

האדמו"ר נאלץ להסביר את דבריו, לספר מה אמר לשופט בבית הכנסת, ובעיקר - מה הציע לשופט בוקובסקי. בחקירה התברר כי האדמו"ר מסדיגורא הציע לשופט לפסוק כך שהילדים יוחזרו לישראל, ויהיו במשמורתו של האב. עניין זה היה אחד מסלעי המחלוקת בין הצדדים.

ממצאי החקירה גרמו למבוכה רבה, שכן האדמו"ר מסדיגורא נחשב לדמות חשובה בעולם החרדי, ובקרב האליטה הישראלית. גם השופט בוקובסקי נקלע למבוכה. מצד אחד, הוא הקפיד אותה עת לשמור על החוק ועל כללי האתיקה, ומשום כך ראה חובה לדווח על האירוע הקשור בכבוד הרב. והנה עתה, מן הצד האחר, הוא מוצא עצמו כעד בחקירה, שהובילה לזימונו של הרב לחקירה באזהרה, כחשוד בעבירה פלילית, שאכן ביצע לכאורה.

בעולם החרדי עלול כבוד השופט להיחשב חלילה וחס כ"מוסר"; במערכת המשפט החילונית, כגיבור העומד על טוהרה של מערכת המשפט. עובדה היא, כי השופט בוקובסקי פירש את השניות הזו כבעלת חשיבות מיוחדת, עד כדי כך שמסר את הדבר לפרוטוקול בית המשפט.

לנוכח הדברים שנשמעו מפי השופט, ובמיוחד לאחר דבריו של הרב, ניתן היה לצפות שהמשטרה תשלים את מלאכתה; שתמשיך להעמיק ולחקור ותדרוש להעמיד לדין את ארנון מוזס ו/או מי שפעל בשליחותו או עבורו. אך לא. כנוהגה של המשטרה הנמנעת ממיצוי הדין עם מוזס, חזרה גם הפעם התופעה המוזרה - של חיפוי וטיוח. במקום לעמוד על מיצוי החקירה ולפעול להגשת כתב אישום נגד מוזס (ו/או שליחיו) בגין עבירה פלילית חמורה - אחרי הכל השופט עצמו העיד על כך - קבע נצ"מ יעקב פלג, קצין אח"ק (אגף חקירות) מחוז תל-אביב: "לא נמצאה כל ראיה לכאורה על ביצוע או כוונה לבצע עבירה.

לנוכח זאת הוחלט לגנוז את התיק ולא להמשיך בחקירה". בכך הוא חתם את תיק החקירה שסומן - א"ת 5075/99.

חזרנו כאן שוב על סימונו של תיק זה, ולא בכדי: א"ת, על-פי ההגדרות בפקודת המשטרה מס' 21431, הוא קיצור המילים: אי תביעה. הדבר מלמד על סוף מעשה במחשבה תחילה: מלכתחילה נפתח תיק זה וסומן א"ת, ונעשתה הצגה גדולה - כאילו חוקרים וכאילו מבקשים להגיע לחקר האמת.

המשטרה לא טרחה להעביר תיק רגיש זה לפרקליטות. אחרי הכל, נזכור נא כי השופט עצמו הוא שגילה כי ניסו להשפיע עליו לרעה. גם עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין לא יצאו מגדרם כדי לבדוק תיק זה ולפעול כחוק. גם כאשר העליתי נושא זה בפניהם נמנע רובינשטיין ממתן הנחיות למיצוי הדין עם הנוגעים בדבר. ביום 15.1.02 פניתי וביקשתי את תגובתו של כבוד הרב. את מי אתה מייצג? נשאלתי. את "מעריב", השבתי. "לא בא בחשבון", השיבה מי שהשיבה, וכאן באה טריקת טלפון, שלא הותירה מקום לבקשות נוספות.

לא רק המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי צופפו כאן שורות. מי שמנע פרסום פרשה זו הוא לא אחר מאשר השופט שמואל בוקובסקי. בינואר 2002, לאחר שפניתי לקבל את תגובתו של ארנון מוזס לפרשה זו, מיהר מוזס לבית המשפט, אל השופט בוקובסקי, ביקש וקיבל צו, במעמד צד אחד, האוסר את פרסום הסיפור בתחקיר, וכן פרטים נוספים המופיעים בכתבה זו, הנוגעים, כביכול, לבני הזוג מוזס.

גם לאחר שהגשנו בקשה לבית המשפט להתיר את הפרסום, פעל השופט בוקובסקי להשאיר בידיו את הדיון בתיק זה - וזאת למרות נגיעתו האישית. השופט הנכבד השאיר במזכירות בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון הוראה חד משמעית: לא להעביר את התיק לשופט אחר, גם לא לשופט תורן.

השופט בוקובסקי הוא בעל עניין בתיק זה, לפחות בכל הקשור לחקירה בחשד לניסיון להשפיע עליו לרעה. לכן היה צריך לפסול עצמו מלדון בבקשה לאסור פרסום (של מוזס), ולאחר מכן בבקשה להתיר את הפרסום (שלי ושל "מעריב").

במסגרת התחקיר פניתי אל היועץ המשפטי לממשלה, כדי לבדוק מה נעשה בנושא זה ומדוע לא ימוצה הדין עם מוזס. בלשכת היועץ מסרו בתחילה כי רובינשטיין לא ידע על פרשה זו. מאוחר יותר נמסר לי, רשמית, כי אין בדעת היועץ לפעול עוד בנושא זה. השאלה שתישאר לנצח פתוחה היא: מדוע רובינשטיין נרתע מביצוע מלאכתו?


2. צו מעצר בארצות הברית

מיכל מוזס, פרודתו של ארנון מוזס, יצאה את הארץ עם ילדיה ב-97' - בהסכמתו. היא סירבה לשוב לישראל. לארץ שבה רק לפני כשנה וחצי.

לא ניכנס לכל הנסיבות שבגללן החליטה להישאר בחו"ל תקופה כה ארוכה. נעיר רק, כי בתקופת שהותה בחו"ל, ובעצם ממש עד שובה, היא סבלה - לטענתה - מידיו הארוכות. מיכל טענה לנסיון חטיפה כושל שניסה ארנון מוזס לבצע בילדיו כדי להשיבם לישראל. בכל אותה תקופה חששה מיכל, לטענתה, אפילו מאלימות פיזית. בעת ששהתה בארצות הברית אף הגישה תלונה למשטרה המקומית, לאחר שלדבריה נורו יריות מנשק קל, בעיצומו של ההליך המשפטי שניהלה נגד ארנון, לעבר הבית שבו התגוררה בלוס אנג'לס. בחקירה התגלו סימני פגיעה של קליעים שחדרו את הזגוגיות ופגעו בקירות הפנימיים בבית.

ייאמר כאן: מיכל נקלעה, שלא בטובתה, למצב שבו איבדה את האמון במערכת המשפט בישראל. לכן, על אף שחשה מאוימת, סירבה לשוב לישראל. היא הסכימה לשוב לישראל עם הילדים רק לאחר שארנון הסכים להעביר את הסכסוך לבוררות בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר - ורק לאחר שהסכים להבטיח לה בישראל אמצעי קיום.

בעת שהותה בארצות הברית לפני כשלוש שנים, תבעה מיכל מבעלה בנפרד דמי מזונות בבית המשפט בקליפורניה אחרי מאבק ממושך, תוך כדי הוכחת עושרו המופלג של בעלה, שאותו עשה רובו ככולו כשהיא בחזקת רעייתו. היא זכתה בצו להחזקת ילדיה ובמזונות חודשיים של כ-40 אלף דולר לה ולילדיה. מיכל ניסתה לכפות על ארנון לכבד את פסק הדין האמריקאי, כפי שמקובל במערכת המשפטית.

אבל ארנון מוזס, הנחשב איל הון גם בקנה מידה בינלאומי, לא כיבד את פסק הדין. האיש ששווי נכסיו מוערך ב-400 מיליון דולר לפחות, פשוט לא שילם מזונות.

אלא שלרוע מזלו, מי שעומדים בארצות הברית על משמר אכיפת החוק אינם סרים למרותו. במצב דברים זה, ומאחר שלא כיבד את הצו האמריקאי, הוצא נגדו בארצות הברית צו מעצר שחייב הבאתו לבית הדין בגין בזיון בית משפט. שוטרים הצטוו לעוצרו מיד כשכף רגלו תדרוך באמריקה הגדולה ולהביאו לבית המשפט. מוזס שמר בסוד גדול עובדה זו.

בישראל לא סופר הסיפור בעיתונות. ולא בגלל היעדר עניין ציבורי. אחרי הכל, צו מעצר אינו דבר של מה בכך, לבטח לא כשמדובר באישיות ציבורית העומדת בראש העיתון הגדול במדינה - עיתון שעוסק, לעתים, עניינים דומים הנוגעים לאחרים. הציבור בישראל לא קיבל את המידע הנכון על התנהגותו של האיש החזק ביותר בעיתונות בישראל.

כיום אין צו מעצר נגד ארנון, לאחר שהסכסוך בינו ובין מיכל הועבר בהסכמה לבוררות.



ארבל, מגוייסת

3. הפרקליטות מתגייסת

במהלך המאבק המשפטי העז הצליחה מיכל להשיב מלחמה. היא עמדה על זכותה להישאר בארצות הברית, לפחות מסיבות הומניטריות, ובהליכי הביניים זכתה שוב ושוב. היא טענה שהיא מאוימת. היא טענה שלא תוכל לשוב לישראל - שכן בישראל לא תזכה למשפט הוגן. השופטים קיבלו את עמדתה, והעניקו לה פעם אחר פעם סעדי ביניים.

אבל לא איש כארנון מוזס יירתע. הוא פנה באמצעות בא כוחו בבקשת עזרה אל פרקליטות המדינה - בראשה עומדת עדנה ארבל. זוהי אותה עדנה ארבל, ש"ידיעות אחרונות" שומר על כבודה, ואף נמנע מפרסום מעשים בלתי תקינים שלה, כמו אותם 200 אלף שקל פיצויי פיטורין שקיבלה מהמדינה, בניגוד לשופטים אחרים שלא קיבלו.

מוזס העז לבקש מפרקליטות המדינה מסמך פנייה לבית המשפט בארצות הברית, שבו מאשר כביכול משרד המשפטים את גרסתו ביחס לסכסוך. כך ביקש לאלץ את רעייתו לשוב לישראל. ואכן, מוזס זכה לקבל מה שאיש לא קיבל לפניו בנסיבות דומות: מסמך שעליו חתמה ראש המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, עו"ד עירית קאהן, שבו הציגה המדינה את דבריו כאילו הם משקפים את עמדת משרד המשפטים במדינת ישראל. המסמך הוצג בפני בית משפט בארצות הברית.

הפנייה לפרקליטות נעשתה באמצעות פרקליט בעל קשרים בחלונות הגבוהים. מוזס השתמש לשם כך בשירותיו הטובים של עו"ד יוסף מנדלסון (יחד עם פרופ' דב פרימר). הפנייה נעשתה כדי שמשרד המשפטים ישתמש בהוראות חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), ויצדד בעמדת האב, הוא ארנון מוזס.

עו"ד מנדלסון ייצג אותה תקופה את בתה של ארבל, בענייניה היא. ארבל היא שהדריכה את מנדלסון אילו מהלכים ינקוט בענייני בתה וגם סייעה לבתה במימון שכר טרחתו. על המחירים ששולמו נכתוב בהזדמנות אחרת.

ארבל מסרה בתגובה, כי היא לא היתה מעורבת כלל ועיקר בטיפול בנושא זה. ארבל נשאלה על כך שעו"ד מנדלסון השיג את המסמך עבור לקוחו ארנון מוזס, בה בעת שהוא מייצג את בתה של ארבל, ואמרה: "שאר הטענות המועלות בשאלה זו אינן ראויות לתגובה ויש בהן לכאורה משום פגיעה בפרטיות".

המעמד הזה, שבו פרקליט הבית של משפחת ארבל פונה אל פרקליטות המדינה, מזמין יחס מועדף. ואכן כך אירע. אין צורך כמעט להסביר את המשמעות הדרמטית של מסמך הניתן מאת מוסד ממלכתי כמו פרקליטות המדינה, בשמו של משרד המשפטים - כלומר: בשמה של מדינת ישראל - לטובת צד בהליך משפטי במדינה אחרת. מסמך כזה מעניק למקבלו עמדת כוח מיוחדת בבית משפט אמריקאי.

רק ארנון מוזס יכול היה לקבל מסמך כזה, בלי שהפרקליטות אפילו בדקה מהי עמדת הצד שכנגד - מיכל מוזס ו/או בא כוחה, עו"ד פסח קניר - ואף בלא שטרחה הפרקליטות לבצע בדיקה מינימלית משל עצמה ולבחון מה שמתחייב מכוח אמנת האג: מהי טובת הילדים.

מיכל הלינה על כך, באמצעות בא כוחה, במכתב מיום 28.5.98 שבו נאמר, בין היתר: "כאמור אין מדובר בענייננו בחטיפה, אין מדובר באי החזרה לאחר חופשה, ביקור וכיו"ב, ואין מדובר בעובדות הזועקות להתערבות מיידית ועל אתר, אלא היפוכו של דבר, היה ידוע לכם שהילדים נסעו לתקופה יחסית ארוכה (לשיטתו של הבעל ל-15 חודשים), ידוע היה לכם שהילדים לומדים במוסדות לימוד בארצות הברית.

ומשלא מדובר במעשה חטיפה מיידי היה עליכם, על פי כל נורמה המוכרת לנו, לפנות תחילה לצד שכנגד, למרשתי, לקבל תגובתה, ורק לאחר מכן לשקול פנייה לרשות המוסמכת (...) כל זה לא נעשה על ידיכם, אלא העדפתם לפעול באופן חד צדדי ועל פי אמירות של צד אחד מעוניין ותוך התעלמות ממרשתי. ואכן, על פי מארג עובדתי שהונח בפניכם, באופן חד צדדי ובמעמד צד אחד בלבד ומבלי שתהא כל עילה לבהילות שבפנייתכם, מצאתם לנכון לפעול ולהפעיל הסמכות מכוח האמנה.

"כל האמור דלעיל נעשה תוך הנחת עובדות בפני הרשות המוסמכת בארצות הברית, עובדות שאינן אמת, עובדות שלא נבדקו ואשר לא היה כל קושי לבודקן, והעיקר עובדות שהונחו על ידיכם הגורמות לפגיעה מהותית וקשה ביותר במרשתי בילדים ובזכויותיהם".

בעקבות המכתב הזה; ובעקבות עתירה שהגשתי באותה שנה בפרשת האזנות הסתר שלהן אחראי ארנון מוזס, שבה הצבעתי על הקשר הפסול; ולאחר שהפרקליטות נאלצה להתפתל בבג"ץ - פנתה הפרקליטות שוב לבית המשפט בארצות הברית, כדי לנסות לתקן את העיוות השערורייתי.

הפעם הסבירה הפרקליטות כי אין לפרש את הגרסה שהוצגה כעמדת משרד המשפטים בישראל, אלא כגרסתו של ארנון מוזס. התרגיל המשונה הזה לא יכול היה למחוק את מהות העניין השערורייתי:

מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות המדינה, שלחה לשלטונות ארצות הברית מסמך כוזב, על פניו, שהתיימר להציג עמדת צד לסכסוך כאילו זו עמדה של מדינת ישראל.

מוזס ופרקליטת המדינה, שבחצרה בוצע המעשה השערורייתי, מעולם לא שילמו מחיר על כך. היחיד שיכול לבדוק זאת הוא היועץ רובינשטיין. והוא, כפי שהתברר יותר מפעם אחת, מעדיף שלא לעשות סדר בחצרו, בוודאי לא כשמדובר על אנשים מסוגו של ארנון מוזס. גם העובדה המזעזעת שפרקליטות המדינה הציגה מצג שווא בפני בית משפט אמריקאי והכתימה את עצמה כל כך, לא עוררה את רובינשטיין לפעול.

עו"ד יוסף מנדלסון מכחיש את הטענות נגדו - ומכחיש גם טענות שלא הועלו כאן. הוא מסר בתגובה כי מעולם לא פנה לפרקליטת המדינה עדנה ארבל בקשר לענייניו של ארנון מוזס. "מעולם לא שוחחתי עם פרקליטת המדינה על מר ארנון מוזס ו/או עניינים הנוגעים לו. הפנייה, בשנת 98', נעשתה על ידי פרופ' דב פרימר ועל ידי, בכתב, על פי הוראות חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים).

"הפנייה היתה למשרד המשפטים, 'פרקליטת המדינה המחלקה לעניינים בינלאומיים', בתוקף תפקידם כרשות המרכזית בישראל. הקשר במחלקה היה עם עורכות הדין עירית קאהן, מנהלת המחלקה, ועו"ד לסלי קאופמן".

ראוי להוסיף לתגובה הבהרה. איננו טוענים כי עו"ד מנדלסון שוחח בנושא עם הפרקליטה ארבל, אלא מציגים את העובדה הבאה: הפרקליט המייצג את ארנון מוזס (ואת בתה של ארבל), הצליח לקבל מהפרקליטות, בקלות מזעזעת, מכתב התומך בגישת לקוחו (ארנון מוזס), מבלי שהפרקליטות, טרחה לפעול כחוק, ולבדוק האם בכלל צודק ארנון או אולי צודקת מיכל. והרי בתוך עמנו אנו יושבים, ואנו יודעים היטב מי כפוף למי בפרקליטות המדינה ועד כמה הקשרים עוזרים.

תגובתה של הפרקליטות: "בקשתו של מר מוזס להחזרת ילדיו לפי הוראות האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים טופלה על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בהנחיית מנהלת המחלקה, אשר מכינה את חוות הדעת המקצועיות שלה על פי הנתונים המובאים בפניה ועל פי קריטריונים ותנאים ברורים לפעולה הקבועים באמנה. פנייתו של מר מוזס טופלה ככל פנייה אחרת להחזרת ילדים חטופים. אין מדובר ב'מכתב', אלא בבקשה לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, הנשלחת כבכל מקרה מסוג זה, לרשות המרכזית במדינה שאליה נחטפו הילדים. על פי טבעה בקשה בהתאם לאמנת האג הינה בקשה המבוססת על גרסת הפונה המבקש מהרשות המרכזית סיוע בהחזרת ילדו (היועץ המשפטי לממשלה מינה את המחלקה הבינלאומית לשמש כרשות המרכזית על פי אמנת האג).

"עובדה זו ברורה לרשויות המרכזיות במדינות החתומות, הנוהגות בדומה לרשות המרכזית בישראל. בתיקי חטיפות ילדים, הרשות המרכזית אינה פונה אל ההורה החוטף לקבל את גרסתו טרם הגשת הבקשה למדינה האחרת, שכן מהלך כזה עלול לסכל את החזרת הילדים ולעתים אף לסכנם. גרסת ההורה החוטף נשמעת, כמובן, בהליך המתקיים לפי אמנת האג בפני בית המשפט במדינה שאליה נחטפו הילדים.

"נדגיש, כי פעולות המחלקה הבינלאומית נעשות על בסיס משפטי, וכי דרך הטיפול זהה בעשרות המקרים המטופלים מדי שנה על ידי המחלקה".

תשובת הפרקליטות אינה מדויקת מארבעה טעמים. ראשית, על הפרקליטות היתה מוטלת החובה לברר את האמת קודם שנקטה עמדה חד צדדית. שנית, על הפרקליטות לשקול מה טובת הילדים ולפעול על פיה. שלישית, העובדה שהפרקליטות נאלצה לחזור בה ולקבוע כי מדובר בגרסה של ארנון ולא בגרסתה של המדינה, מעידה כאלף עדים כי מאחורי המסמך שנתנה קודם לכן בידיו של ארנון היה שיקול זר. רביעית, דבר ידוע הוא, כי משרד המשפטים אינו ממהר לתת סעד בנושאים הקשורים לאמנת האג, אלא לאחר שבדק במשך זמן רב ושוכנע מעבר לכל ספק בנחיצות הפנייה.



מיכל, נאבקת

4. ויזה בכזב

ארנון מוזס לא הקפיד על שמירת החוק גם כאשר ניסה ב-97' לסדר לרעייתו בנפרד אשרת שהייה ותעסוקה (ויזה) בארצות הברית. באותם ימים היו היחסים ביניהם טעונים, אך הם הצליחו בכל זאת להגיע להבנות. עיקרן: ארנון יישאר בארץ, ומיכל תשהה תקופה מסוימת בארצות הברית עם הילדים. לגישתו של ארנון, הוא הסכים ליציאתה לתקופה של 15 חודשים. מיכל טענה אחרת.

באותם ימים הסתובבה מיכל עם "בטן מלאה" נגדו, וידעה לספר למקורביה על חלקו של בעלה בהזמנת האזנות סתר במסגרת מלחמותיו של ארנון על השליטה בעיתונו ונגד "מעריב".

מוזס סייע לה בהשגת האשרה הכל כך מיוחלת. באותה תקופה הוא אף ניסה לסדר עבורה ויזה, שתאפשר לה להתגורר מעבר לים. לבקשתו, הוציא אחד מחבריו מכתב לידי מיכל מוזס, שבו הוצהר על נסיונה המקצועי בעבודה כביכול אצל אותו חבר. המכתב איפשר למיכל לקבל ויזה לצורכי שהייה ותעסוקה בארצות הברית.

ארנון הפך עורו גם בנושא זה מאוחר יותר והתנער ממכתב זה. עם חלוף הזמן הלכה והתגבשה ההחלטה אצל מיכל לא לשוב לישראל. היא טענה שהיא מאוימת, ועדיף שהיא תחיה כמה שיותר רחוק מארנון. מיכל החליטה לעזוב את ארנון לצמיתות ולפתוח דף חדש בחייה. לכן פתחה בארצות הברית בהליכים נגדו, והגישה תביעה למזונות ולמחצית מהרכוש.

ארנון החל להיאבק בה בכל הכלים שעמדו לרשותו. הוא רצה שתשוב לארץ. מוזס שכנע את חברו לחזור בו מן האישור שנתן במכתב, ולתת הצהרה שלפיה האישור הראשון היה כוזב וניתן בהשפעת מיכל. את ההצהרה החדשה שלח מוזס למשרדי רשויות ההגירה של ארצות הברית. הלשנה זו היא שעוררה את שלטונות ההגירה בארצות הברית לפעול לשלילת הוויזה שקיבלה.

מיכל נאבקה שוב ופנתה לבתי המשפט, ולאחר שהעלתה בפני השלטונות האמריקאיים טיעונים בדבר האיומים שבהם היא נתונה לטענתה, היא הצליחה לעכב את שובה. התרגיל של ארנון לא הביא אפוא לתוצאה מיידית, שכן מיכל השיבה מלחמה ועמדה על זכותה להישאר בארצות הברית, לפחות מסיבות הומניטריות.


5. התגוששות בנקאית


במהלך הסכסוך עם ארנון מוזס מצאה עצמה מיכל מוזס מתקוטטת גם עם בנק לאומי. מיכל לא עמדה בהחזר ההלוואה שקיבלה מהבנק לרכישת נכס בסביון. הריבית על ההלוואה היתה כ-50 אלף שקל בחודש. אחת הסיבות לכך שלא עמדה בהחזר היתה שארנון מוזס לא כיבד פסקי דין ועצר את התשלומים.

בצר לה, ולאחר שלא הצליחה לעמוד בתנאי ההלוואה, ניסתה מיכל לשכנע את הבנק לממש משכנתה על מגרש ובית. זאת, במקום לחייבה בריבית הגבוהה.

השתלשלות העניינים תוארה בפירוט בבקשה שהגישה מיכל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ה.פ. 1037/00). מיכל רכשה ב-95' מגרש בסביון של חמישה דונמים, ועליו בית קטן. לצורך מימון חלק מהרכישה נטלה מבנק לאומי הלוואה בסכום של כמיליון דולר. המגרש והבית שועבדו כמשכנתה לטובת ההלוואה.

במצב עסקים רגיל היה הבנק פועל לתפיסת הנכס ולמימושו. אלא שכאן פעל הבנק אחרת: הוא המשיך לחייבה בריבית חודשית של כ-50 אלף שקל, ובמקביל פעל לחיובה האישי בפרעון ההלוואה, כל זאת תוך כדי שהוא יוצר למיכל "סטיגמה שלילית כמי שמתחמקת מהחזר הלוואה בסכום גבוה ביותר ונעלמת מבעל חובה".

מיכל התקוממה נגד צעד זה. באמצעות עורכי הדין יוסי שגב ואפי פרי היא דרשה מהבנק לפעול על פי הסכם ההלוואה, לממש את הנכס, ובתמורה שתתקבל ליטול את כספו. שווי המגרש והבית, על פי הערכת שמאי, הוערך אותה עת בשלושה מיליון דולר.

בבקשה שהגישה לבית המשפט נכתב: "הבנק מנמק את ישיבתו באפס מעשה, תוך כדי חיוב המבקשת בריביות גבוהות והגשת תביעה נגד המבקשת ועיקולים, בכך שארנון הגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן שבהן טוען שהמקרקעין שייכים לו ושהמשכנתה לא תקפה, בניגוד גמור לחוזה ולרישום ולמרות שארנון טוען למשטר של הפרדת נכסים על פי הרישום. ארנון לא ביקש ולא קיבל צו מניעה המונע מן הבנק לממש את המשכנתה".

מיכל טענה עוד כי "כל מטרתו של ארנון 'להלחיץ' את המבקשת, למנוע ממנה קבלת כספים גם מרכוש הרשום על שמה, והכל מתוך מחשבה כי בהיעדר מקורות כספיים המבקשת תאלץ לסיים את הסכסוך הכספי שבינה לבין ארנון תמורת 'נזיד עדשים'".

מיכל העלתה חשד נגד בנק לאומי, על הדרך המוזרה שנהג בה, לטענתה. "למבקשת חשדות כבדים", נכתב לבית המשפט, "כי קשריו הטובים של ארנון מוזס עם הנהלת הבנק, והעובדה שחברותיו - ידיעות אחרונות בע"מ, ידיעות תקשורת ואח' הינן לקוח גדול של הבנק - הם שעומדים מאחורי התנהגותו המוזרה של הבנק בענייננו, אשר לא פועל כפי שנושה רגיל אמור לפעול על מנת לסלק את החובות, במיוחד כשמדובר בחוב גדול, אלא משתהה ופועל באופן הגורם למבקשת ולשמה הטוב נזק כבד.

"הוכחה לכך שהבנק פועל להגנת האינטרסים של ארנון ולא של הבנק הינה בקשה תמוהה שהגיש הבנק עם הגשת התביעה בסדר דין מקוצר להטיל איסור פרסום כללי וגורף על ההליכים. מדוע לבנק אינטרס למנוע פרסום של ההליכים, אלא אם פעולותיו נובעות מהשפעה שמפעיל ארנון על הבנק?".

בנק לאומי לא נשאר חייב. בתשובה שהגיש לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין ליפא מאיר ואלון פומרנץ, הוא טען כי לא היה כל סיכום שלפיו פרעון החוב יהיה בדרך של מימוש המשכנתה. הבנק טען כי מיכל הציגה מצג שווא, שלפיו תמכור את הבית לפני מועד הפירעון, ובדרך זו תסלק את האשראי שקיבלה. תגובת הבנק לטענה שלפיה בחר את הצד בסכסוך לנוכח העסקים של ידיעות אחרונות איתו, והוא שומר על האינטרס של ארנון מוזס, היתה שעקב חילוקי הדעות בין בני הזוג בדבר הבעלות על הנכס, ובהתאם לזכות המוקנית לו לבחור אילו הליכים משפטיים ינקוט לגביית החוב, הוא נמנע ממימוש המשכנתה והעדיף להגיש לה דרישות לפירעון מיידי של החוב.


6. שלטון יחיד ב"ידיעות"

ארנון מוזס, 49, החל את הקריירה העיתונאית שלו ככתב ספורט. במשך השנים הוא עבד בצמוד לאביו, נח מוזס - ממייסדי ידיעות אחרונות בע"מ. עם מותו הטראגי של
נח מוזס ב-86' בתאונת דרכים הפך ארנון לגורם הדומיננטי במשפחתו מכוח הצוואה שהותיר אביו. הצוואה נתנה בידיו (בנאמנות) גם את זכויות ההצבעה במניות שירשו אחיותיו - יהודית (ג'ודי) ותמר (תמי).

בתוך זמן קצר יחסית הצליח להשתלט על חברת ידיעות אחרונות, ועל עסקיה השלובים: באוקטובר 86' חתם על הסכם עם זאב מוזס (בן דודו), שלפיו יפעלו השניים למען מינויים לכהונת דירקטורים יחידים בחברת ידיעות אחרונות בע"מ. בנובמבר 86' הצליח לרכוש, בסתר, חלק ממניות אורי קורת, ובכך השיג רוב באסיפת בעלי המניות בידיעות אחרונות. ההסכם בינו ובין זאב מוזס יושם בחלקו באוגוסט 87' והושלם ב-89'. השניים חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשך 20 שנה - שליטה משותפת בעיתון ובעסקי קבוצת ידיעות אחרונות בע"מ.

ארנון מוזס לא הסתפק בזאת. הוא ביקש להיות האיש החזק בעיתון, ולשלוט גם בתכניו. הוא יצר פרובוקציות רבות, שבעטיין נאלץ לפרוש דב יודקובסקי - מי שנחשב לעורך המיתולוגי של "ידיעות אחרונות". ארנון נטל לעצמו ירושה כפולה: גם את השליטה בעיתון, וגם את תפקיד העורך האחראי ויושב ראש מועצת המנהלים. מאותה עת ניטש מאבק עז בין הצדדים בבית המשפט ומחוצה לו, על השליטה בחברה, ובמיוחד על השליטה בעיתון הגדול במדינה.

דב יודקובסקי עשה מאז כברת דרך: הוא הצטרף לעיתון "מעריב", כשזה נשלט על ידי רוברט מקסוול (ז"ל). אחר כך מכר את המניות שקיבל (חמישה אחוזים) ב"מעריב" לידי משפחת נמרודי. עתה הוא עומד בראש "כותרת" - בית הספר לתקשורת. חתנו, דוד ליבר, הוא היושב עתה בדירקטוריון ידיעות אחרונות, ומייצג את משפחת יודקובסקי.

ארנון לא הסתפק במה שהשיג. הוא פעל כדי להבטיח לעצמו שלטון יחיד. זאב מוזס סומן תחילה: ארנון החל להצר את צעדיו. זאב נחשב אמנם לשותפו הבכיר, אך לאיש שאינו מזדהה עם דרך התנהלותו של "הארגון".

מצלמות סמויות הותקנו בכמה מחדרי העיתון, תוך כדי פגיעה בפרטיותם של העובדים. הנימוק הרשמי היה: החשש מדליפת מידע ל"מעריב". עניין זה גרם לקרע בין ארנון ובין זאב. מבחינת זאב מוזס - זה היה הקש ששבר את גב הגמל. כשנוכח זאב כי ארנון מצר את צעדיו, הוא דרש לקיים את ההסכם שהושג ביניהם. ארנון התנגד. לזאב, שפוטר על ידי ארנון מתפקידיו בעיתון, לא נותרה ברירה. הוא פנה לבית המשפט, בניסיון לכפות על ארנון את קיומו של ההסכם.

ארנון דחה את הדרישה, והסתבך בהגשת תצהיר כוזב. בתצהיר, מיום 27.12.94, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הצהיר באזהרה, בין היתר: "אני מכחיש את קיומו של ההסכם המיומר לו טוען זאב בבקשתו, אין ולא היה בידי כל מסמך כזה חתום על ידי מי מהצדדים. אמת נכון, התקיים משא ומתן ביני ובין זאב, אך מעולם לא הבשילו המגעים בינינו לכדי הסכם מחייב (...)". כעבור זמן קצר, לאחר שההסכם החתום הוגש לבית המשפט על ידי פרקליטו של זאב מוזס, עו"ד יוסי שגב, ולאחר שהוכח כי ארנון שיקר במצח נחושה, הוא הגיש תצהיר נוסף. בתצהיר מיום 29.12.94 הוא כתב: "... זוהי הפעם הראשונה שבה הציגו המבקשים את ההסכם החתום. זוהי גם הפעם הראשונה למיטב זכרוני שבה הוצג בפני עותק חתום של הסכם זה לאחר חלוף כשמונה שנים ממועד חתימתו...

אני שב וחוזר על עמדתי כי אין בידי עותק של הסכם כזה, ולמיטב זכרוני, גם לא נמסר לי עותק ולא היה בידי כל מסמך על ידי מי מהצדדים. לא זכרתי במועד מתן תצהירי הראשון כי חתמתי על ההסכם ואף כיום אינני זוכר את אירוע החתימה על ההסכם".

ארנון מוזס - האיש הזוכר חשבונות קטנים וגדולים מן העבר הרחוק - הציג עצמו לפתע כמי שלא זוכר הסכם שהבטיח לו את השליטה בעיתון. האם ניתן להאמין לו? בית המשפט לא האמין. הוא קבע כי ההסכם שריר וקיים ומחייב, וכפה עליו את ההסכם עם זאב. איש מאנשי התביעה או המשטרה לא פעל למיצוי הדין עם מוזס, ששיקר במצח נחושה במטרה להשתלט - שלטון יחיד - על העיתון הגדול במדינה. ראשי התביעה בישראל התייחסו לכך כאילו מדובר בסכסוך אזרחי "רגיל" - ולכן, אולי,
נמנעו מהתערבות.

בפסק דין שניתן ב-97', בתביעה שהגיש זאב מוזס, קבע בית המשפט כי ארנון מוזס השתמש לרעה בכספים של ידיעות אחרונות לשם הבטחת שליטתו בחברה, וזאת תוך כדי קיפוחם של יתר בעלי המניות, וביניהם אחותו, תמי מוזס-בורוביץ'. כמו כן כפה בית המשפט על ארנון מוזס להרחיב את דירקטוריון ידיעות אחרונות, לקבוע נהלים חדשים לקבלת החלטות מהותיות, ולאפשר לנציגי יתר בעלי המניות נגישות למידע על אודות עסקי הקבוצה.
בספטמבר 97', בעקבות פסק הדין, מכר זאב מוזס את כל מניותיו בקבוצת ידיעות אחרונות (24 אחוז) לחיים בראון ולאליעזר פישמן (בעלי השליטה בקבוצת גלובס), וליתר בעלי המניות בידיעות אחרונות, תמורת 185 מיליון דולר. בינואר 98' מכרה תמי מוזס-בורוביץ' את חלקה בידיעות אחרונות לבראון ולפישמן.

בתקופת כהונתו כראש הקבוצה הצליח ארנון מוזס להעצים את עסקי העיתון ולהגדיל בשיעור מרשים את רווחיו. קבוצת ידיעות אחרונות נחשבת לאחת החברות הגדולות והרווחיות במשק. היא הוערכה בעסקת מוזס-פישמן-בראון לפי שווי של כ-770 מיליון דולר.


7. תאונה ללא מחיר

ארנון מוזס עושה בעיתונו ככל העולה על רוחו. מעלה ידידים ומוריד יריבים. איש קשה וקר, אומרים עליו עובדים בעיתון. גם כלפי עובדי "הארגון" הוא נוהג ביד קשה. עובדים ותיקים מ"ידיעות אחרונות", אשר תרמו במשך שנים להצלחת הארגון, הושלכו ככלי אין חפץ בו כשמאס בהם. בלי פגישת פרידה, בלי שיחת טלפון, בלי זר פרחים. כלום. כך נהג אפילו כלפי "נפילי" "ידיעות אחרונות", ובהם דידי מנוסי, עמוס קינן וישעיהו בן-פורת.

בשיחה עימי לפני שנים סיפר בן-פורת, בכאב אמיתי ובגעגועים, על נח ועל פולה מוזס שהלכו לעולמם. כאשר סיפר על "נוני", כדבריו, מצץ בעצבנות סיגר ואמר במרירות: "הייתי לוקח אותו (לחצר) לעשות פיפי. לימדתי אותו עיתונאות. הוא גמל לי רעה תחת טובה".
במכתב הפרידה ששלח לארנון מוזס כתב בן-פורת ב-19 באוקטובר 93': "לא כך שיערתי את סוף דרכי בעיתון ששירתתי במשך למעלה מ-30 שנה. יש לי יסוד להניח שאביך המנוח היה בוחר דרך אחרת להיפרד ממני. בהבדל ממך, אביך לא היה אדם כפוי טובה. יש דברים שלא אשכח לך. יש דבר אחד שלא אסלח לך. לא אשכח את קמצנותך כאשר במקום ארבעה חודשי חופשה שצברתי על פי רישומי מחלקת כוח אדם, אישרת לי פיצוי כספי עבור חודשיים בלבד (...) דבר אחד לא אסלח לך: שבשום זמן ובשום מקום לא מצאת לנכון לומר מילה של תודה על 38 שנות עבודתי ועל תרומתי, צנועה ככל שהיתה, להצלחת העיתון".

גם שותפיו יודעים עם מי יש להם עסק. השותף הבכיר אליעזר פישמן, שותפו הבכיר של ארנון, אמנם אינו מתערב באופן שוטף בנעשה בעיתון. בוודאי לא בתכנים. יחד עם זאת, הוא פועל לשמירת האינטרסים הכספיים של הקבוצה, ומשגיח מרחוק על שותפו הבעייתי. לפני כמה חודשים נשלח איש מטעמו של פישמן לבדוק את החשבונות. מוזס לא אהב זאת.

מרים (מימי) נופך-מוזס, השותפה השנייה, מעדיפה עתה יחסים של שלום עם בן דודה. כל עוד העסק פועל ומכניס כסף, היא נותנת גיבוי לארנון. דב יודקובסקי, המחזיק למעשה כ-16.5 אחוז ממניות העיתון, עומד בצל. אחרי מאבקים ממושכים שחלקם התנהלו בבתי המשפט, שבחלקם הצליח ובחלקם לא, הוא העדיף להתרחק. הוא הפקיד את "תיק ידיעות" בידי חתנו, דוד ליבר.

המתח ההולך ומצטבר בין פישמן ובין מוזס גבר בתקופה האחרונה. סלע המחלוקת: דיבידנדים. "ידיעות אחרונות" הוא עסק רווחי. גם בימים קשים הוא מטיל ביצי זהב. פישמן - שעסקיו כידוע ממונפים מאוד (מבני תעשייה, החברה הכלכלית, ידיעות אחרונות ועוד) - לוחץ להעביר החלטה בדירקטוריון על חלוקת דיבידנדים בסכום משמעותי. מי שעומד בדרכו הוא ארנון מוזס.

החשבון העגום (לחובתו של פישמן) פשוט: מוזס משמש יו"ר מועצת המנהלים ועורך אחראי. הוא מושך סכומי עתק כשכר ניהול ומשכורת. הוא "מסדר" את אנשיו במקומות הנכונים בעיתון, ובכך קונה את נאמנותם. פישמן נחשב גם היום ל"נטע זר". למרות שהוא מחזיק, יחד עם משפחת בראון (עזבון המנוח חיים בראון) יותר משליש מקבוצת ידיעות אחרונות, הוא אינו נהנה מהותית מפירות העסק. דרישתו לקבל דיבידנדים-מזומנים בסכום משמעותי, נדחית. מוזס שולט אפוא בענייני המערכת וגם יושב על הברז. הוא מונע מעצמו דיבידנדים, ובלבד שלא ירווח לשותפיו. אם סבר מוזס כי פישמן יילחץ וימכור את המניות, הוא טעה. לפישמן יש כוונות אחרות.

עימות נוסף העומד על הפרק הוא המינוי הבא לתפקיד העורך. משה ורדי אמור לסיים את תפקידו בחודשים הקרובים. מוזס מבקש למנות את נסים משעל לתפקיד העורך. פישמן מתנגד. העניין הזה אמור לעלות בקרוב להכרעה בפני מועצת המנהלים, המונה רק ארבעה: ארנון מוזס, אליעזר פישמן, מימי נופך-מוזס ודוד ליבר.

מדוע נוהג ארנון מוזס כלפי אנשיו באטימות ובקרירות? יש התולים את סוג ההתנהגות הזה בטראומה שעבר בילדותו: כשהיה נער עשו הוא ואביו מעשה שטות שנגמר באורח טראגי. ארנון מוזס הצעיר ישב ליד הגה מכוניתו של אביו, כשנח מוזס המנוח לצדו. היה זה בשיכון ותיקים ברמת-גן, ברחוב ששמו שונה מאוחר יותר לרחוב מוזס.

ארנון יצא אל פינת הרחוב. הוא לא ידע לשלוט בהגה ובדוושות ודרס למוות ילדה קטנה. בת 11 היתה במותה. אביו, נח, שהיה אז המו"ל של "ידיעות אחרונות", איש רב כוח והשפעה, הואשם והורשע וספג עונש קל. יחסית. ארנון מוזס הצעיר יצא בעור שיניו ולא הועמד כלל לדין.

קשה לדעת מה מתרחש בנפשו של אדם הנוטל חיי אדם, קל וחומר קטינה. מה שברור הוא הלקח הפסול שיכול היה מוזס הצעיר להפיק מהפרשה האומללה ההיא שעלתה בחיי ילדה: אפילו כשנוטלים חיי אדם, אפילו כשעוברים עבירה קשה מאוד מבחינת החוק, אפשר להיחלץ בשן ועין. במיוחד כשאחרים משלמים את המחיר.

ארנון מוזס נוהג לפעול באופן דיסקרטי וממודר. הוא אינו נותן אמון כמעט באיש. את מעשיו הבלתי חוקיים לכאורה הוא ביצע באמצעות אנשי סוד. מעולם לא התראיין לעיתונות. הוא נמנע ממתן תגובות על מעשיו. סגנון התנהגות כזה, עומד, כידוע, בסתירה לנדרש מאיש ציבור, קל וחומר כאשר מדובר באיש העומד בראש העיתון הגדול במדינה. כך היה גם בפרשת האזנות הסתר, שבמהלכה הפעיל את חיים רוזנברג ואת החוקר הפרטי זאב לאופר, והם עשו עבורו את המלאכה השחורה. על הפרשה - בחלקו השני של התחקיר שיפורסם בשבועות הקרובים.

מוזס מתאמץ לא להשאיר עקבות באופן פעילותו בידיעות אחרונות. שום נייר, שום מסמך. הוראות הוא נותן בדרך כלל בעל פה. בישיבות שבהן הוא משתתף, הוא ממעט לדבר, אם בכלל. גם כאשר יש מקום לכתוב פרוטוקול - ואחרי ככלות הכל מדובר בחברה המחויבת בניהול ספרים ופרוטוקולים - הוא עושה כל מיני תרגילים כדי שדבריו לא יירשמו.

אחת הדוגמאות המרתקות, המעידה על דרך התנהלותו של מוזס, היא ישיבה שהתקיימה על ידי "גוף מנהל" של ידיעות אחרונות, שבו היו שותפים גם ארנון מוזס, מצד אחד, ודב יודקובסקי, מצד אחר. הישיבה התקיימה ב-2.4.86. מוזס ביקש לקבל החלטה שלפיה לא יוקלטו ולא יירשמו הדברים הנאמרים. בישיבה, שעסקה בעניין חשוב, נטלו חברי הגוף המנהל את רשות הדיבור 162 פעמים, מתוכן 34 פעמים מוזס עצמו. ואולם, מוזס הקפיד לדבר "שלא לפרוטוקול" 33 פעמים. רק פעם אחת, כאשר העלה את הצעתו להצבעה, הסכים לעיגון דבריו בפרוטוקול. הישיבה לא הוקלטה. אולי הבין כבר אז שכדאי לו להיזהר מהשארת עקבות.

על הדרך שבה ביקש מוזס לנהל את ענייניו בידיעות אחרונות ניתן ללמוד מהפרוטוקול הבא, של אותה ישיבה:

"ארנון: אני רוצה להעלות מחשבה אם צריך פרוטוקול או מספיק להעלות את ההחלטות על הספר, וזאת כדי שכל מילה לא תאפשר דיון חופשי.

"יודקובסקי: אם מישהו יבקש שדברים מסוימים לא יירשמו - אז לא יירשמו. אנו רוצים להיות תכליתיים, אם מישהו לא רוצה שדבר יירשם - שיגיד.

"ארנון: למה לא להפך?

"יודקובסקי: בכל ישיבה רצינית עושים פרוטוקול ולא רק מההחלטות. אם יבקשו דברים מסוימים לא לכתוב - לא נכתוב.

"ארנון: עלי זה לא מקובל".

ואכן, באותה ישיבה מיעט מוזס לדבר לפרוטוקול. וכך הוא נוהג גם כיום, שמא מישהו יגיע לפרוטוקולים, יחבר את הפאזל ויגלה את מהות מעשיו.


8. קרב השליטה על "ידיעות"

עם חזרתה של מיכל לארץ, אחרי כמעט שלוש שנים של שהייה בחו"ל, החליטו היא וארנון להעביר את הסכסוך ביניהם לבוררות בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר. כיום מתבררת בפני שמגר תביעה לפסק דין הצהרתי שהגישה. מיכל מבקשת לקבוע את זכאותה לקבל מחצית מכל הנכסים שבידי מוזס, מכל סוג ובכל מקום.

לתביעה זו של מיכל מוזס משמעויות רבות, ולא רק בגלל ההשלכה הכספית האישית העתידית על בני הזוג. עשויה להיות לה השפעה מכרעת באשר למבנה הבעלות והשליטה העתידיות בידיעות אחרונות. מיכל, שהפכה ליריבתו המרה של ארנון, עלולה לחבור למשל לפישמן - ובכך להביא לקץ את שליטתו של ארנון בעיתון. כסעד ביניים מבקשת-דורשת מוזס חלק מהדיבידנדים המגיעים לה מכוח חלקה, לטענתה, באותן מניות. דרישה זו מרתיחה את ארנון מוזס. נראה שזו רק ההתחלה. אם תזכה מיכל בתביעתה או בחלקה, ולפי כל הסימנים נראה שהיא בדרך הנאותה, יחל שלב שיעורר עניין ציבורי רב: הבירור האמיתי אילו נכסים גלויים יש בידו של מוזס, ואילו נכסים סמויים - אם בכלל - יש ברשותו בארץ או בחו"ל. מי שמכיר את עורכי הדין הנוגעים בדבר יכול להעריך כי איתור הנכסים מתבצע כבר בשלב זה.

הבוררות בין השניים מתנהלת באולם בבית אמות משפט בתל-אביב, שם מנהל שמגר את ההליכים. הוא עושה זאת ביד רמה. שני הצדדים הוחתמו על סודיות. את שניהם מייצגים עורכי דין בכירים. עורכי הדין יוסי שגב, פסח קניר ואפי פרי מייצגים את מיכל; שר המשפטים לשעבר עו"ד דוד ליבאי (יחד עם עו"ד חילו כריסטינה ממשרדו), ועורכי הדין יוסף מנדלסון ואיתן מעוז, מייצגים את ארנון. בין הצדדים נקבע מנגנון נוקשה, שנועד למנוע דליפת מידע. ארנון מוזס, הידוע כפרנואיד לא קטן, הוא שעמד על סודיות מוחלטת. ובכל זאת, נודעו לנו פרטים רבים על העתיד לבוא.

נראה כי גדולים סיכוייה של מיכל מוזס לקבל חלק נכבד ממניות ידיעות אחרונות. מוזס מבין זאת היטב. באחרונה, אומרים אנשים המצויים בסביבתו הלא רחוקה, הוא נתפס לעצבנות. פניו אינם כתמול שלשום. מיכל, שתובעת חצי מכל הנכסים - פרקליטה, כבר אמרנו, הוא עו"ד יוסי שגב הרעב להצלחות - כבר קיבלה מארנון מוזס הצעות בסדרי גודל של עשרות מיליונים, ובלבד שתוותר על קבלת מניות בקונצרן ידיעות אחרונות. ואולם מיכל עומדת על שלה: היא רוצה גם את חלקה במניות ידיעות אחרונות.

ארנון מוזס חושש. אולי למד כי עמדתו הערכית והשיפוטית של שמגר היא שיש לפעול לביזור השליטה באמצעי התקשורת הגדולים. לעמדה זו נתן שמגר ביטוי באחד מפסקי הדין האחרונים שכתב בשלהי כהונתו כנשיא בית המשפט העליון (בג"צ 6218/93 ד"ר שלמה כהן נ' לשכת עורכי הדין בישראל): "הפתרון לריכוזיות האמורה", פסק, "טמון בתכנון מבנה שוק השליטה בענף אמצעי התקשורת.

פירושו של דבר, כי מוטלות הגבלות על רמת השליטה של חברות מסוימות בסך כל אמצעי התקשורת. על ידי פיזור השליטה, מובטח הגיוון בשליטה...".

מי שיורד לעומקם של דברים, רשאי להעריך ברוח פסק הדין הזה, כי אם יגיע שמגר להחלטה שאכן מגיע למיכל חלק מהמניות (מחצית, או פחות), הוא עשוי לפסוק על חלוקה בפועל של מניות ידיעות אחרונות - בין ארנון למיכל - ולא, לדוגמה, על תשלום כספי למיכל, בשווי חלקה במניות.


9. שתיקת העיתונות

קרב השליטה על "ידיעות אחרונות" הוא הסיפור הכלכלי-תקשורתי המרתק ביותר המתנהל כיום בישראל. תוצאותיו עלולות להיות מרעישות משום שהן יכולות לשנות באורח דרמטי את מאזן הכוחות בעיתון הגדול במדינה. אפשר להבין מדוע "ידיעות" לא כותב על כך מילה. אבל מה אפשר ללמוד מכך ששאר כלי התקשורת בישראל שמרו על שתיקה?

לעניין "מעריב": ניסיתי כמה פעמים בעבר לעניין את עורכי העיתון בתחקיר על פרשה מרתקת וחשובה זאת. אולם ב"מעריב" לא רצו לגעת בכך. הסיבה, כפי שהוסברה לי לא אחת, היתה כי למרות שהסיפור לגיטימי וחשוב, פרסום הדברים דווקא ב"מעריב" עלול להיראות כפתיחה מחודשת של "מלחמה" בין שני העיתונים רבי התפוצה בארץ, ו"מעריב" יהיה חשוד בכך שהוא מפרסם את הדברים לא בשל האינטרס הציבורי הגדול שיש בהם, אלא כדי לפגוע בארנון מוזס אישית וב"ידיעות אחרונות".

הערכתי היתה כי ישנה סיבה אחת שהיא הנותנת: הרצון מצד "מעריב", או ליתר דיוק משפחת נמרודי, לנהוג איפוק וללכת בדרכי שלום, מתוך משאלת לב שגם היריב ינהג כך. דווקא אחד ממקורבי משפחת מוזס הסביר לי, "כשמכונת ירייה יורה, היא פוגעת בכולם".

רק באחרונה חלה ב"מעריב" התפכחות מאשליה זו, כאשר נוכחו כי מוזס נוהג באופן ערמומי: הפסקת אש, לדידו, היא הזמן שהוא מכין את ההתקפה הבאה. הקש ששבר את גב הגמל מבחינתם היה פרסום כתבה רצופה שקרים במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" על פרשת עופר נמרודי, לאחר סיום משפטו. על פני 12 עמודים ניסו שכיריו של מוזס להפוך עצמם לבית משפט עליון שמעל בית המשפט העליון, המוציא פסק דין מרשיע על נמרודי בעניינים שמהם זוכה. העיתוי של הפרסום הזה לא היה מקרי. הכוונה מאחוריו היתה ברורה ונבזית: "ידיעות אחרונות" בחר את העיתוי כך שיהיה כמה ימים לפני הדיון בבית המשפט העליון שבו ערערה הפרקליטות (כשם שערער גם נמרודי) על מידת העונש.

בכך ניסה "ידיעות אחרונות" להשפיע השפעה לא כשרה על בית המשפט העליון. "ידיעות אחרונות" התעלם בכתבה השערורייתית הזאת מפסק הדין שהיה בבית המשפט המחוזי וחזר על חשדות ועל אישומים חמורים שהיו בכתב האישום המקורי ושמהם זוכה נמרודי לחלוטין, תוך כדי התעלמות מהכרעת הדין, והכל בניסיון להשחיר את נמרודי.

מותר כמובן להתווכח עם פסקי דין. אני עושה זאת לעתים תכופות. אבל מה שאסור הוא להטעות את ציבור הקוראים בשפע בלתי נגמר של שקרים, פרטים כוזבים ופרשנויות הבל. הניסיון לא צלח. עובדה היא שבית המשפט העליון סירב להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת ברכה אופיר-תום) ולא ראה מקום להחמיר בעונשו של נמרודי, למרות בקשת הפרקליטות ולמרות הפרסום הרעשני והכוזב. נודע לי כי העורך הראשי של "ידיעות אחרונות" משה ורדי התנגד לפרסום הכתבה, כך גם סגן העורך רון ירון, שהתבטא כי פרסום כתבה כזו הוא בושה ל"ידיעות אחרונות" ויבאיש את ריחו בעיני הקוראים. אז עקף ארנון מוזס את עורך העיתון וחרף התנגדותו תיאם עם מקורבתו רותי יובל, עורכת "7 ימים", את פרסום הכתבה ואת עיתויה המתוזמר. ריחו המבאיש של התבשיל שרקחה מקורבתו של מוזס נדף למרחוק. רבים-רבים לא האמינו למה שנכתב.

בכלי התקשורת החלה התפכחות. "ידיעות אחרונות" ואנשיו הואשמו בפרסום מגמתי. גם הציבור לא חפץ לקרוא את מרקחת השקרים והבין, באותם חושים שלעולם אין לזלזל בהם, כי אחרי תום המשפט ולאחר שובו של עופר נמרודי ל"מעריב", היה אינטרס מובהק לארנון מוזס להשחיר את פניו של נמרודי כדי להרתיע קוראים מלקנות את "מעריב" בקיוסקים או לחתום על מנוי לעיתון. אבל אחרי הפרסום המחפיר הזה שוכנעו קברניטי "מעריב" כי שגו כשמנעו ממני פרסום תחקיר על מעלליו של מוזס.

גם בעיתון "הארץ" לא טופלה הפרשה כיאות. "הארץ" מייעד עצמו, בין השאר, לקהיליית אנשי העסקים ואנשי התקשורת. קשה להעלות על הדעת סיפור מרתק וחשוב יותר, המחבר את עולם העסקים ואת עולם התקשורת מאשר סיפור המאבק על השליטה ב"ידיעות אחרונות". אבל "הארץ", שיודע היטב איך מטפלים בסיפורים כאלה, שתק. והדממה נמשכת.

בין שני העיתונים קיימת תלות עסקית. "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" עשו כל מאמץ להסוות ולהסתיר את התלות הזאת. עד ש"מעריב" חשף לתדהמת הכל כי "ידיעות אחרונות" הלווה בחשאי עשרה מיליון דולר (!!!) ל"הארץ" וכי הלוואה זו קיימת שנים רבות. במילים אחרות, "הארץ" הסתיר כי "ידיעות אחרונות" וארנון מוזס הם הנושים שלו. האם בכך יש להסביר את הימנעות העיתון מעיסוק מעמיק יותר בפרשה? אין לדעת. אך עצם העלאת השאלה המתבקשת כמעט בהכרח מקיומו של הקשר העסקי, מלמדת עד כמה קשר כזה פסול מבחינה עיתונאית וציבורית.

רק פעם אחת נגע "הארץ" באורח ביקורתי בענייניו האישיים של ארנון מוזס. היה זה בכתבה של העיתונאית אורית שוחט, שהציגה בפני הקוראים את השערורייה סגירת התיק של ארנון מוזס ושל יד ימינו חיים רוזנברג בפרשת האזנות הסתר - פרשה שבה ניגע בחלקו הבא של התחקיר.

גם כתבתה של אורית שוחט לא עברה לידה טבעית. שוחט הוטרדה בפניות חוזרות ונשנות מצד עיתונאים ועורכים, שביקשו ממנה "לרדת מהעניין". הכתבה התפרסמה במוסף "הארץ" ביום 18.12.98 ("התיק הגנוז"). "בכל זמן הכנת הכתבה", סיפרה שוחט, "צלצלו אלי עיתונאים מהעיתון שלי ומעיתונים אחרים, וניסו להסביר לי שפרסום הכתבה מיותר ומזיק, בגלל שהאויב העיקרי הוא עופר נמרודי, ואם כותבים על נוני מוזס - שגם הוא הזמין האזנות סתר, יוצרים משוואה בין שני האנשים האלה, ובעצם מגמדים את מה שנמרודי עשה. אני חשבתי שלא מתפקידי לעשות השוואות, אלא לתת לקוראים אינפורמציה. ואני עד היום חושבת שנוני מוזס הזמין האזנות סתר".

שוחט סירבה לנקוב בשמות הפונים. ואולם, נודע לי כי אחד מהם הוא אמנון אברמוביץ', המחובר, בנושא זה ובנושאים אחרים, עם מרדכי גילת. הנה כי כן: אברמוביץ' (ערוץ 1), לא הסתפק בעצם הימנעותו ממתן ביטוי למעשיו של מוזס; הוא ניסה לשכנע את העמיתה שוחט להימנע מחשיפת מעשיו של מוזס בעיתון "הארץ". על כך מסר לנו אברמוביץ' בתגובה: "לא היה ולא נברא". נודע לי כי לאחר הפרסום התקשר גילת לשוחט, וחזר על חלק מהדברים שאמר אברמוביץ' באוזניה. נציין כי שלוש שנים לאחר מכן התראיין אברמוביץ' לעיתונאי ארי שביט בעיתון "הארץ", ואמר כמה דברים בגנות מוזס.

גם עורך המשנה של "הארץ", יואל אסתרון, התגייס לצנזר. גם הוא טען שאין להשוות בין מוזס לנמרודי ואסור ליצור משוואה כזו. שוחט, כאמור, עמדה על דעתה. מעמדה בעיתון היה כזה שלא ניתן היה למנוע את הפרסום. אסתרון נמנע ממתן תגובה.

אבל לבד מ"הארץ" ומ"מעריב", ישנם עוד כלי תקשורת רבי תהודה וחשיבות, שאמורים היו לעסוק בפרשות מוזס. לטובת הציבור, כמובן. אחרי הכל, חזות הכל אינה פרשת עופר נמרודי (שהורשע פעמיים), או יעקב נמרודי (שהורשע) או פרשת אריה דרעי (שהורשע). קיימת גם פרשת מוזס, שאותה ראוי לספר. לכן מוזר ומאכזב להיווכח, כיצד נמנעו מרבית אמצעי התקשורת מטיפול מעמיק בפרשה. כל מערכות כלי התקשורת האלקטרוניים והכתובים נאלמו דום. גדולי הפרשנים והתחקירנים בישראל לא העזו לגעת בסיפור הגדול הזה, שלפחות חלקו ידוע, לפחות בקווים כלליים, בחוגי הברנז'ה התקשורתית והעסקית.

הסיפורים על מעלליו של מוזס שנעשו כביכול במהלך סכסוכו עם רעייתו, כאמור, לא טופלו כלל. אין מדובר בעניינים אישיים אינטימיים, כאלה הראויים לחיסיון ולצנזור, כפי שמתאמץ מוזס להציג - גם באמצעות פרקליט העיתון, מיבי מוזר. בפסק הדין האחרון כבר דחה בית המשפט העליון את טענות מוזס, וקבע שאין מדובר בעניינים פרטיים האסורים בפרסום. בזאת יש ויש עניין ציבורי, ממדרגה ראשונה.


10. יד רוחצת יד


"ידיעות אחרונות" הוא עיתון רב כוח שלא לוקח שבויים. פעמים רבות הוא מנהל את מלחמותיו כשהן תפורות על פי מידותיו של האיש העומד בראשו. כך הוא נוהג לא רק במלחמות, אלא גם בבריתות שהוא כורת עם מוקדים רבי כוח בשלטון. בעיקר בתחום אכיפת החוק.

משיחות שקיימתי עם עובדים בעיתון נודע לי כיצד נוצרה בעיתון אווירה שבמסגרתה ממלאי תפקידים בכירים בפרקליטות ובמשטרה נחשבים כאנשים מוגנים, שאין לפגוע בהם, אפילו אם מתגלות עובדות קשות לגביהם, וכיצד שרו להם שירי מזמור, כאשר חפצו ביקרם.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, היה מוגן ב"ידיעות אחרונות" מחשיפת מעשיו הבלתי כשרים בפרשה פלילית הנוגעים לבנו, עו"ד גיל-עד חריש, כל עוד טיפל בתיק דרעי כפי שחפצו אנשי העיתון; פרקליטת המדינה עדנה ארבל מוגנת עד עתה, כל עוד היא מכוונת את האש לכיוון נמרודי, דרעי ושאר אלה שסומנו על ידי העיתון; ניצב משה מזרחי מוגן כל עוד הוא מטפס על נמרודי, אהוד אולמרט, ראובן ריבלין, דודי אפל ושאר מטרות.

לא קשה לנחש שהמטרה - או התוצאה - כפולה: ראשי מערכת אכיפת החוק, העומדים בראשי המנגנונים של החקירה, מרכזים בידיהם חומרים רגישים ביותר שהם מכרה זהב עיתונאי. הדלפות של חומרים כאלה מייצרות ידיעות בלעדיות ותחקירים רועשים. יחסים טובים איתם מבטיחים זרימה של החומרים האלה ל"ידיעות אחרונות".
אבל יש עוד עניין: יחסים טובים כאלה, יחסים שהגיעו לרמה משפחתית כמעט, מביאים בכנפיהם הגנה מצדם על אנשי "ידיעות אחרונות" ובראשם נוני מוזס עצמו, במקרים שבהם הם מסתבכים. שוויון בפני החוק הופך לססמה ריקה כשהמדובר באנשי "ידיעות אחרונות" ובארנון מוזס בפרט.

עדנה ארבל ומשה מזרחי הם, כאמור, דוגמאות טובות לכך. העיתון פרסם עליהם מפעם לפעם כתבות שכולן שיר הלל על פעילותם המקצועית כביכול. ארבל זכתה בכתבה אוהדת שבה לא ניתן ביטוי הולם לכשלונותיה, שלא לומר לשיקולים הזרים בחלק מהתיקים שניהלה ("אנשים אומרים לי: תחזיקי מעמד, אנחנו איתך", 19.4.00). משה מזרחי זכה בכתבה אוהדת עוד יותר, שהציגה אותו כלוחם יחיד בפשע המאורגן ("זה היה טירוף, כולם חשדו בכולם ופחדו מכולם", 6.6.00).

ארנון מוזס סומך על רשויות אכיפת החוק. ויש לו בהחלט על מה לסמוך. בכירי העיתון, ובהם מרדכי גילת, פעלו מעל דפי העיתון וגם מאחורי הקלעים למינויו של מזרחי לראש אגף החקירות. מבחינתו של המו"ל ארנון מוזס הסיבות טובות מאוד. עובדות בעייתיות הנוגעות לשניים - ארבל ומזרחי, המעלות כלפיהם חשד לעבירות פליליות - אינן מפורסמות ב"ידיעות אחרונות". לנוכח זאת, ובשל היותו של "ידיעות" מונופול, נמנע למעשה מידע חשוב זה מציבור רחב.

הנה דוגמה טרייה לפרי הקשר הבעייתי בין אנשי "ידיעות אחרונות" למי שעומד בראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי.

ביום 30.9.02 קיימה ועדת חוקה, חוק ומשפט דיון בהצעה המתגבשת להגדיל את סמכויות התביעה בישראל, וזאת במטרה להילחם בפשע המאורגן בישראל. ח"כ מיכאל איתן, העומד בראש ועדה חשובה זו, זימן לדיון את ראשי התביעה והמשפט בישראל.

אחד מבעלי התפקידים המעניינים שבאו והילכו אימים, הוא, למרבה הפרדוקס, ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. המעמד המוזר ודבריו של מזרחי קיבלו כיסוי נרחב ביום שלמחרת ב"ידיעות אחרונות". מזרחי זכה לתמונה גדולה בעמודי החדשות - כל כך גדולה שנראה כאילו זכה יום קודם בפריימריס של הליכוד או של העבודה. דבריו הובלטו משל על כתפיו מונח בטחונה הלאומי של המדינה.

רק דבר אחד קטן שכחו ב"ידיעות אחרונות" להזכיר: ניצב משה מזרחי נתון בימים אלה, בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, בחקירה פלילית. הוא חשוד בשיבוש הליכי חקירה והאזנת סתר בלתי חוקית לשורה של אישים בכירים, ובהם אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו, אריאל שרון, ורבים-רבים אחרים.

במדינה מתוקנת לא היה איש כזה מוזמן לדיון בוועדת החוקה, וגם לא היה זוכה לככב בנסיבות אלה ב"עיתון של המדינה". איך קרה שבכל זאת זכה לכך? הסיבה נעוצה בהתנהלות התביעה: רובינשטיין נאלץ-נאנס להורות על פתיחת חקירה, לאחר שחשפנו את מעשיו הפליליים לכאורה של מזרחי שוב ושוב, ולאחר שמבקר המדינה עצמו החליט להרים את הכפפה ולבחון פרשה זו. אלא שהמחלקה לחקירת שוטרים שוב מתמהמת. החקירה מתנהלת באיטיות מדאיגה, משל מדובר בתלונה נגד שוטר תנועה בעיירה נידחת ולא במי שעומד בראש אגף החקירות במדינת ישראל.

והנה גם כאן, מתברר, משלב "ידיעות אחרונות" ידיים עם אנשי התביעה ומעניק למשה מזרחי תמיכה בלתי מסויגת: מצד אחד מחפה העיתון על מזרחי, בעצם הימנעותו ממתן ביטוי נאות למעשים הפליליים המיוחסים לו. מצד אחר הוא מציגו בפני קוראיו כשוטר מספר 1, כאיש הנלחם בפשע המאורגן.


11. מונופול דורסני


התנהלותה של קבוצת ידיעות אחרונות ושל ארנון מוזס בפרט מוכרת לי היטב משנים עברו. כתבתי על כך כבר ב-91' בנושא "פרשת כלל" בספרי "עגל הזהב", ובו גוללתי את הסכנה הגדולה לדמוקרטיה מקבוצה זו, ואת ההכרח לשים לארנון מוזס מעצורים. פעלתי רבות כדי שיוכרז העיתון כמונופולין.

ואכן, ב-95', בעקבות פניותי אל הממונה על ההגבלים העסקיים, הוכרז העיתון כמונופולין - מה שאמור היה להגביל את כניסתו לכלי תקשורת אחרים. ב-95' הוצאתי לאור ספר נוסף - "מחלקה ראשונה", וגם שם חשפתי פרשות מביכות רבות הנוגעות לאופן התנהלותה של קבוצה זו, ובראשה ארנון מוזס.

באופן התנהלות "ידיעות אחרונות" בכלל, והצמד מוזס-גילת בפרט, עסקתי בחודשים האחרונים רבות גם באתר האינטרנט "מחלקה ראשונה" שאני מפעיל. למען הגילוי הנאות אציין כי הגשתי שתי תביעות דיבה נגד מוזס וכמה מאנשיו בעניין דברי דיבה שכתבו נגדי בפרשת כלל. בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בפרשה. ערעור שהגשתי תלוי ועומד בנושא אחד. תחקיר זה מהווה צעד נוסף בחשיפת התנהלות קבוצת "ידיעות אחרונות".



שירי ויצמן, נרדף

12. הסיוט של ויצמן שירי

כנסת ישראל אמורה להיות מעוז הדמוקרטיה. שפע של חוקים מקנים לחברי הבית חסינות כדי שיוכלו לעשות מלאכתם לטובת הציבור. אבל החוקים האלה לא מקנים לחברי הכנסת חסינות מידיו הארוכות של מוזס ושל עיתונו.

מתברר כי ארנון מוזס הצליח להטיל מורא גם על חברי כנסת. במקרים מסוימים הוא הצליח לכפות את רצונו, התערב, דחק ולחץ על חברי כנסת להימנע מחקיקה שתצר את צעדי ידיעות אחרונות בשוק התקשורת בישראל. שר התקשורת לשעבר, משה שחל, וח"כ חגי מרום, דיברו על כך יותר מפעם אחת.

על דרכו של "הארגון" שבראשו עומד מוזס בכנסת ישראל ניתן ללמוד מיחסו לסגן שר הביטחון, ויצמן שירי. שירי הגיש לכנסת הצעת חוק, שנועדה למנוע מ"ידיעות אחרונות", שהוא מונופול, דריסת רגל באמצעי תקשורת אלקטרוניים חדשים. ויצמן שירי הגיש את הצעת החוק בראשית השנה. מאז, עם או בלי קשר, הוא חי בסיוט ומוטרד שוב ושוב.

במשך שבועות הוצגו לו שאלות מדי כמה ימים על ידי תחקירני ושליחי "ידיעות אחרונות". צלמים ארבו לו ולבני משפחתו בפתח ביתם. הוא נשאל על עסקיו בעבר ועל קשריו עם גורמים שונים מן העבר. המטרה הבלתי מוסתרת, חושש ויצמן שירי, היא לכפות עליו למשוך את הצעת החוק, ואם כך הוא - הרי שמדובר, בעצם, בניסיון פשוט של סחיטה באיומים.

נודע לי כי ויצמן שירי שוחח בנושא זה עם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. כפי הנראה הוא לא ידע על החסינות שיש למוזס אצל ארבל ורובינשטיין. אבל הוא למד מהר מאוד.

הוא מספר כי בשבועות שקדמו לדיון בהצעת החוק בפורום של ועדת השרים לענייני חקיקה, ניסו להניאו בכל דרך מקידום הצעת החוק: "איזה לחצים, מלחמת עולם. פתאום אני שומע מ(השם שמור במערכת): 'ידיעות אחרונות מחפשים חומר'.

"אמרתי... ש'ידיעות אחרונות' יישקו לי בתחת. לא ייחסתי לזה בהתחלה חשיבות. אחר כך הרגשתי מסרים שעוברים דרך כל מיני אנשים. ככל שהתקרבתי לעניין, הרגשתי שמישהו מצר את צעדי. עד כדי כך, שפניתי לראשונה ליועץ המשפטי לממשלה. רובינשטיין היה באילת. שאלו אותי אם זה דחוף.

אמרתי כן, רובינשטיין טלפן אלי בחזרה. סיפרתי לו על זה. הוא הציע לי לדבר עם עו"ד דוידה לחמן-מסר (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, העוסקת בענייני חקיקה מורכבים). לחמן-מסר אמרה לי שצריך לשמור שלא לפגוע בחופש העיסוק. אמרתי לה שלא יכול להיות מצב שאני כמחוקק לא אוכל לעשות את חובתי. היא הציעה לי לפנות למשטרה, אם אני מרגיש מאוים".

שירי סיפר גם לידידיו, כי הוא הוטרד סמוך לביתו, כאשר צלמים החלו לארוב לו שם. לדבריו, העיתונאית מיכל שבת, אחת מעוזרותיו של מרדכי גילת, התקשרה אליו. "אני רוצה ממך תגובה, אתה העסקת עובדים זרים, קיבלת קנס ולא שילמת. אני רוצה ממך תגובה - אמרה".
ויצמן שירי מספר כי "מרדכי גילת פרסם השמצה זו לפני ארבע שנים, ומיחזר את זה לפני יותר משנה.

"אמרתי להם: אני מכרתי חברה עם הנכסים שלה (חברת רם דר), ועם החובות שלה. החברה היא שקיבלה קנס מינהלי. היא חויבה במאה אלף שקל, ובערעור שהגישה חויבה רק ב-50 אלף שקל. לפני כמה חודשים התקשרה מיכל שבת שוב פעם. אמרתי לה: אין לכם שום אינפורמציה. את משקרת. הוצאתי להם מכתב מעו"ד אלדד יניב. השארתי הודעה לארנון מוזס.

"דיברתי עם משה ורדי. התלוננתי. אמרתי לוורדי: היא פונה ומדברת בסגנון כזה, היא מרשה לעצמה להשתלח. התקשרו אלי בעניין זה גם ממשרד העבודה והרווחה. אמרו לי, תשמע: מחפשים אותנו, מחפשים אותך. אם יש לך נייר שמופיע שם ששירי ויצמן חייב משהו, תן להם אותו. הם פנו, הם לא מצאו שום דבר".

ויצמן שירי מספר כי חברי כנסת מפחדים מנוני מוזס. כדוגמה הוא מציין שני דיונים שעסקו בשאלה האם להתיר לעיתונות הכתובה להישאר בתחום הטלוויזיה בכבלים. "כשנוני בא - גם בוועדת הכלכלה וגם בוועדת הכספים - חברי כנסת רעדו. הוא לא דיבר. כולם ידעו
שזה נוני מוזס. פתאום ראית איך חברי כנסת מתאדים ויוצאים מהחדר. אף אחד לא יכול לעמוד מולם. ידוע שעסקי קבוצת ידיעות אחרונות ממונפים. אף בנק לא יכול לעמוד מולם. שום מנהל בנק לא יכול לעמוד מולם, גם לא פוליטיקאי".




ורדי + מוזס, הפקרות

13. כיצד הופקרו סודות הגרעין

דוגמה נוספת לעזות המצח ולדרך הנפתלת שבה מנסים אנשי ידיעות אחרונות "לנהל" את המדינה, היא אופן "טיפולם" בסודות הגרעין של המדינה:

ביום 24.11.99 פורסמו ב"ידיעות", על פני עשרה עמודים, הפרוטוקולים ממשפטו של ואנונו בבית המשפט המחוזי בירושלים. לכאורה, סקופ עיתונאי שיש להתכבד בו. מי שקרא אותו בוקר ב"ידיעות אחרונות" את תוכן הפרוטוקולים, לא יכול היה שלא לקרוא אותם בשקיקה. הנה נחשפים בפנינו סודות רגישים בענייני הגרעין של ישראל.

אבל האם מדובר בהישג עיתונאי או בהתנהלות מופקרת וחסרת אחריות? ובכן, הפרסום נעשה למרות צו איסור פרסום גורף בנושא, ובלא אישור הצנזור הראשי. כל אמצעי התקשורת סרו למרותו של הצנזור, חוץ מאשר "ידיעות". התוצאה: חלק מסודות הגרעין של מדינת ישראל, שהתגוללו בפרוטוקולים ממשפטו של ואנונו, נחשפו בעיתון באופן מזיק ושערורייתי.

מה שמעניין הוא הדרך שבה הערים העיתון על אנשי התביעה, על מערכת הביטחון ועל בית המשפט. ביום 22.6.99 פנה "ידיעות אחרונות" לבית המשפט בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום כך שיתאפשר לעיתון לפרסם את תוכנם של הפרוטוקולים במשפט ואנונו.

עיתונאים רבים פנו קודם לכן לתביעה ולבית המשפט בבקשות דומות, ונדחו. התביעה התנגדה עקרונית, ומעשית הודיעה לבית המשפט כי תסכים לפרסום פרוטוקולים בלתי מצונזרים שיאושרו על ידי גורמי הביטחון.

פרקליטו של ואנונו, עו"ד אביגדור פלדמן, הגיש יום קודם בקשה לפרסם הכל. בית המשפט נתן לפרקליטות אורכה של חודשיים, כפי שביקשה, כדי להיערך למסירת הפרוטוקול החלקי, המצונזר, לידי בא כוחו של "ידיעות אחרונות" ולבא כוחו של ואנונו, כשלב מוקדם לפני התייחסות בית המשפט לכך.

ואכן, במסגרת המשא ומתן בין הצדדים, העבירה עו"ד דבורה חן לפרקליט "ידיעות אחרונות" חלק הפרוטוקולים לעיון, כאמור, לא לפרסום מיידי. לעו"ד פלדמן, בא כוחו של ואנונו, לא הועבר מאומה.

המטרה, לפחות מצד הפרקליטות, היתה ברורה: נסכים יחד על חלק הפרוטוקולים שיותרו לפרסום, ונגיש לבית המשפט בקשה להסרת צו איסור פרסום - קודם לפרסום, כמובן. אולם אנשי "ידיעות" אצו רצו, מיד לאחר שקיבלו את הפרוטוקולים, לפרסם את סודות הגרעין של
ישראל על פני עשרה עמודים ראשונים של החלק החדשותי, כחשיפה בלעדית וסנסציונית. הם "דילגו" על הצנזורה ולמעשה לא מילאו את חובתם החוקית, שהיא להגיש לצנזור את הכתבה לפני פרסומה. יום לאחר מכן פרסם העורך משה ורדי מאמר מערכת, ובו כתב, בין היתר, כי "החשיפה של 'ידיעות אחרונות' אינה רק הישג מקצועי. היא גם שיעור בהבנת העיתונות...". העיתונות הערבית חגגה, וראתה בזה הוכחה "מבית" לכך שישראל מחזיקה פצצות גרעין.

הפרסום גרר, מטבע הדברים, תגובות קשות. עו"ד אביגדור פלדמן פנה לבית המשפט, וטען: "למיטב הבנתי המסירה היתה לא לפרסום אלא לצורך גיבוש עמדת הצדדים ביחס לחלקיות הפרסום, שתימסר לבית המשפט קודם להסרת צו איסור הפרסום"; הצנזור הצבאי הראשי נדהם וחייב נקיטת צעדים נגד "ידיעות אחרונות"; שמעון פרס, שכיהן אז כשר לפיתוח אזורי, זעם ואמר כי מדובר בהפקרות עיתונאית ממדרגה ראשונה, ובפרסום חסר אחריות המזיק לבטחון המדינה; פרקליטת המדינה עדנה ארבל כעסה ונזפה בעו"ד דבורה חן על שהעבירה את הפרוטוקולים ל"ידיעות אחרונות" בלי ליידע אותה ובלי לקבל את אישורה המוקדם.

עו"ד חן אמרה להגנתה כי היא בעצם רומתה, וכי הבינה שהיא מוסרת את הפרוטוקולים במסגרת משא ומתן ואלה לא יפורסמו קודם שיוסר צו בית משפט, ובוודאי לא לפני שיועברו לאישור הצנזור הראשי (שהוא האיש המוסמך להחליט מה יפורסם ומה לא).

המצב הזה חייב טיפול. לכן פניתי לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לקבל הבהרות. השופטים יעקב צמח, מרים נאור ומוסיה ארד, כתבו החלטה מנומקת על פני שלושה עמודים ב-15.12.99. בין השאר קבעו:

א) מקבלים אנו כי עו"ד חן פעלה בתום לב, בסוברה כי החלטת בית המשפט בעניין מתן האורכה, יש בה כשלעצמה היתר לפרסם את הפרוטוקולים המצונזרים, בלא צורך בהחלטה נוספת מאת בית המשפט.

ב) משפורסמו הדפים האמורים בדברי עו"ד חן שבפסקה 2 לעיל, מבטלים אנו עתה, בדיעבד, את צו איסור הפרסום שהיה מוטל עליהם.

משפטן בכיר מאוד, שכיהן כשופט בית המשפט העליון, פרץ בצחוק ציני כששמע ממני על הסרת הצו בדיעבד. אין דבר כזה, אמר, ביטול בדיעבד של צו איסור פרסום. פרסום בעת שקיים הצו, הינו עבירה. בית המשפט אינו חותמת גומי. מיותר כמעט לציין, כי בית המשפט לא התבקש להורות על הליכי חקירה נגד אנשי "ידיעות אחרונות". בית המשפט גם לא התבקש להתייחס לשאלה כיצד פורסמו הפרוטוקולים בלא שהוגשו להיתר מוקדם של הצנזור, ולכן לא דן בה.

ובכל זאת, מיותר כמעט לציין: איש מאנשי התביעה הבכירים לא פעל כדי למצות את הדין עם אנשי "ידיעות אחרונות". חשוב לציין: מוזס הוא העורך האחראי; משה ורדי הינו העורך. האחריות לפרסום המופקר חלה בראש וראשונה עליהם.

בתגובתה מסתמכת הפרקליטות על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים כדי להימנע מפעולה. "בנסיבות אלו", נמסר, "לאור החלטת בית המשפט מסרה עו"ד דבורה חן את הפרוטוקולים המצונזרים לב"כ 'ידיעות אחרונות' לצורך פרסומם". ועוד: "ברי כי לאור השתלשלות הדברים וקביעות בית המשפט לא נמצא מקום להעמיד לדין את המפרסמים".

ראוי להעיר: בית המשפט לא התייחס כלל וכלל להפרת החובה מצד "ידיעות אחרונות" להגיש לצנזורה, בטרם הפרסום, את הפרסום הנוגע לפרוטוקולים הנוגעים לסודות הגרעין של ישראל. לכן מוזר למדי מדוע "מרחה" הפרקליטות את תגובתה, והעניקה לעיתון ולאנשיו חסינות ממיצוי הדין גם בעניין שלא הוכשר על ידי בית המשפט.

ארנון מוזס, החמקן של המדינה, חמק שוב.

חלקו השני של התחקיר יפורסם במעריב וכאן בקרוב.

- ארנון מוזס (על ידי עו"ד פרופ' דוד ליבאי): "מרשי ביקשני להעמידכם בעוד מועד על כך שטיוטת הכתבה פוגעת בשמו הטוב, כלולים בה פרטים ועובדות רבות שאינם אמת ושיש בהם כדי להשפיל את מרשי ולבזותו, ויש בהם משום הוצאת לשון הרע, כאמור בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965. כמו כן כוללת טיוטת הכתבה פרטים המהווים פגיעה בפרטיות של מרשי, כאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

"במידה שפרטים שקריים אלו יתפרסמו על ידיכם או על ידי מי מטעמכם, לא תעמוד לכם הגנת החוק ובכלל זה הגנת תום לב, ומרשי שומר לעצמו את הזכות לפנות לערכאות".

- ארנון מוזס, תגובה שנייה (14.10.02): מוזס מסר באמצעות עורך דינו, דוד ליבאי, כי פעל באופן חוקי לחלוטין להשיב לישראל את ילדיו שהוחזקו בארצות הברית בניגוד לדעתו, וכי מעולם לא ניסה לחטוף את ילדיו. עוד מסר כי אין זה נכון שלא יכול היה וכי נמנע מלהיכנס לארצות הברית בגלל צו מעצר נגדו, וכי הממשל הפדרלי של ארצות הברית לא ניסה לעצרו. כן הוא מכחיש כי היה צפוי להובלה למעצר על ידי פקידי ההגירה. מוזס מסר עוד, כי לא ביקש מחבר לכתוב מכתב לצורכי ויזה עבור מיכל מוזס. עוד מסר, כי לא היה מעורב בפרסומים על אודות עדנה ארבל ומשה מזרחי, שעימם אין לו כל קשר אישי או חברות.

- תגובת משה ורדי לעניינו של ויצמן שירי (על ידי עו"ד מיבי מוזר): "הצגת שאלות על ידי עיתונאי לאיש ציבור והבקשה לקבל תגובתו איננה בגדר הטרדה או סחיטה אלא בגדר מילוי חובה עיתונאית בסיסית. עצם השימוש במונחים 'הטרדה' ו'סחיטה' בהקשר שהעלית הוא בגדר לשון הרע מן החמורים שאפשר להעלות כנגד עיתון ועיתונאי...

"לא ידוע למרשי על תלונה של ח"כ שירי ליועץ המשפטי ואם הוגשה כזו, בנסיבות עניין זה, הרי שאין לה יסוד והיא איננה ראויה, ומי שמפרסם אותה נוטל על עצמו אחריות כבדה. מרשי הציע לח"כ שירי ויצמן לפרסם את תגובתו, מר שירי ויצמן הבטיח להעביר תגובה בכתב אולם זו לא הגיעה עד כה למערכת".

- תגובת משה ורדי לעניין ואנונו (באמצעות עו"ד מיבי מוזר): "הפרוטוקולים של משפט ואנונו (בחלקם) פורסמו רק לאחר שבית המשפט הסיר את צו איסור פרסום ולאחר שנבחנו כל ההיבטים הבטחוניים על ידי הגורמים האחראיים לכך ושלטונות הביטחון צנזרו אותם קטעים מהפרוטוקולים שאין להתיר את פרסומם".

נעיר לתגובה כי היא אינה עולה בקנה אחד עם העובדות הפשוטות: באותה עת היה תלוי ועומד צו איסור פרסום, ורק לאחר הפרסום ב"ידיעות אחרונות" - בעקבות פנייתי לבית המשפט - ולאחר שמוזס וורדי הציבו את בית המשפט בפני עובדות מוגמרות, לא נותרה לשופטים ברירה אלא להסיר בדיעבד את צו איסור הפרסום. לכן מוזר שגם עתה מנסים ורדי ומוזס לסובב את העניינים.

- ניצב משה מזרחי (על ידי דובר המשטרה): "אנו דוחים בשאט נפש את תוכן הדברים, מדובר בטענות חסרות שחר, ללא אחיזה במציאות וכהרגל הכתב מגמתיות כלפי המשטרה וניצב מזרחי המבצע תפקידו באופן ענייני ומקצועי ללא משוא פנים. אנו מדגישים שכל ייחוס לניצב מזרחי מהמוזכר בפנייה, עלול לחשוף את הכתב ו/או העיתון לתביעת דיבה. כל ניסיון לערב את משטרת ישראל ומזרחי במאבקים לא לנו, לא יצלח".

- תגובת "ידיעות אחרונות", חיים רוזנברג ומרדכי גילת (על ידי עו"ד מיבי מוזר, 30.9.02): "מרשי, ידיעות אחרונות בע"מ, מר חיים רוזנברג ומר מרדכי גילת, הורו לי להעמידכם מראש על דברי לשון הרע חמורים מאין כמותם ופוגעניים הכלולים בטיוטת כתבה אשר צורפה לדיון בבקשה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת תיק שהיה תלוי ועומד בין מיכל מוזס וארנון מוזס. כאמור, בטיוטת הכתבה הנ"ל, כלולים דברי לשון הרע רבים המתייחסים למרשי שחומרתם היא לאין שיעור. עובדות רבות הכלולות בטיוטה אינן אמת ואין להן כל קשר למציאות. מי שייתן ידו לפרסום הדברים החמורים הללו או כל חלק מהם, יהא אחראי על פי חוק ויישא באחריות גם באופן אישי. לא יעמדו למפרסם הגנות החוק ויהיה בפרסום גם משום רשלנות. מרשי מעמידים אתכם מראש, בעוד מועד ולפי פרסום, על העובדה שבכתבה כלולים דברים פוגעניים, שאינם עומדים במבחנים הקבועים בחוק ויש בהם משום כוונה מובהקת וברורה לפגוע במרשי".
http://nfc.msn.co.il/archive/002-D-1665-00.html?tag=18-21-41

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#134,יה-BBC שואל: למה לעיראק אסור ולישראל מותר??
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.06.03 בשעה 21:50
בתגובה להודעה #133
התחנה הבריטית תשדר בשבת כתבה נרחבת על "הנשק הגרעיני של ישראל". בתשדיר הקדימון מככב וענונו. בי-ם זועמים: זו תחנה שגובלת באנטישמיות, נשקול לנתק עמה מגע. תגובת הבי.בי.סי: מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית עליונה, ואפילו פרס התראיין
דיאנה בחור-ניר וגדי ויינריב

לאיזו מדינה במזרח התיכון יש כלי נשק גרעיניים לא מוצהרים? לאיזו מדינה במזרח התיכון יש יכולת לוחמה כימית וביולוגית לא-מוצהרת? לאיזו מדינה במזרח התיכון אין שום ביקורת חיצונית? איזו מדינה הכניסה ל-18 שנה את "מלשן הגרעין" שלה? כך שואל תשדיר קדימון (פרומו) למשדר של רשת החדשות בי.בי.סי, שיעסוק ביכולות הגרעין של ישראל.

השאלות מוצגות על-גבי המסך בתשדיר, בליווי מוסיקה דרמטית והבזקי תמונות, בהן נראים הכור בדימונה וכן תמונתו של מרגל האטום, מרדכי וענונו.

בתוכנית מרואיינים גם בכירים ישראלים הקרובים לנושא, בהם ח"כ שמעון פרס, שהיה מעורב - על-פי פרסומים זרים ודברים שהוא עצמו אמר לאחרונה - במגעים עם צרפת סביב הקמת הכור.

בכתבה ענה פרס באופן ישיר לשאלה, מדוע יש לבצע בדיקות של פקחים בעיראק ולא בישראל: "עיראק היא דיקטטורה. סדאם חוסיין הוא רוצח. הוא רצח מאות אלפי כורדים עם פצצות כימיות. איך ניתן להשוות בין המדינות? רק בגלל שסדאם קורא לעצמו מדינה? הוא לא מדינה. הוא מאפיה. הוא לא מנהיג, הוא רוצח. אי אפשר לומר זאת על ישראל".

הכתבה שודרה בחודש מארס בערוץ בי.בי.סי-2, אשר נקלט בבריטניה בלבד. שידור הכתבה נדחה במספר שעות בעקבות סיקור אירוע בשידור חי. מהרשת נמסר כי בעקבות הדחייה לשעת לילה מאוחרת, התקבלו אלפי פניות מהציבור הבריטי, שדרש לשדרה כמתוכנן.

בשבת הקרובה, בשעה 23:10 (שעון ישראל), תשודר הכתבה לראשונה בערוץ העולמי של הרשת הבריטית, אשר נקלט במדינות רבות בעולם. היא תשודר במסגרת התוכנית "הכתבים" (correspondents), תוכנית שבועית שבה כתבי הרשת מציגים נושאים שונים מרחבי העולם, ולאחר מכן מתקיים עמם דיון בנושא. ביום ראשון תשודר הכתבה בשידור חוזר.

"עברו את הגבול, על-סף האנטישמיות"

במשרד החוץ זועמים על הכתבה ועל באופן בו הוצגה בתשדיר הקדימון, ומאיימים לנתק את הקשר עם התחנה. סמנכ"ל התקשורת במשרד, גדעון מאיר, אמר ל-ynet כי משרד החוץ בוחן כעת את יחסיו עם הבי.בי.סי. "ביקשנו מן השגרירות בלונדון לבחון את הנושא, ונחליט על המשך צעדינו לאחר שנקבל את התשובות".

גורמים במשרד אומרים כי "עם כל הכבוד, הבי.בי.סי עברה את הגבול. ישנה תחושה שהתחנה הפכה פשוט להיות ערוץ שמשרת את העולם הערבי. משום מה הפרומו לא מזכיר במילה את העובדה שישראל היא המדינה היחידה באיזור, שמאיימים על עצם קיומה".

מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, אמר ל-ynet כי "אם הכתבה היא ברוח הפרומו, זה מעיד על בי.בי.סי יותר מאשר על ישראל. הבי.בי.סי היא תחנה אנטישראלית, לא הוגנת ולא עניינית, על גבול האנטישמית. מעניין שעל הטרור, או על האיומים הישירים על עצם קיומה של ישראל, למשל על-ידי איראן, לא נותנים בבי.בי.סי את הדעת".

תגובת הבי.בי.סי

דוברת הבי.בי.סי מסרה ל-ynet בתגובה, כי "התוכנית 'הכתבים' מציגה את מיטב העבודה העיתונאית הבריטית. מטרת השידור הראשון של התוכנית בחודש מארס הייתה לעסוק בהתפתחויות האחרונות בפרשת המרגל מרדכי וענונו, נושא בעל חשיבות עיתונאית גדולה. תיזמון השידור הנוכחי של התוכנית מתקשר לדיון הבינלאומי על הצורך לפתוח לפיקוח מצבורי נשק בכלל המדינות כדי להבטיח שלום וביטחון בעולם.

"הנושא נדון ברמות הגבוהות ביותר בקרב דיפלומטים בעולם ובקרב חוגים ציבוריים רבים. במהלך הדיונים הועלו לא אחת הטענות הלגיטימיות, כי קיימת סתירה בין היציאה למלחמה בעקבות סירובה של עיראק לשתף פעולה עם פקחי הנשק, וחוסר הפיקוח על הנשק הגרעיני, הכימי והביולוגי בהם מחזיקה ישראל.

"התוכנית באה לבחון את השאלה מדוע ישראל וארה"ב מצדיקות מדיניות של עמימות לגבי הנשק שמחזיקה ישראל, לעומת מדינות אחרות בעולם שנדרשות לפיקוח ושקיפות. מדובר בנושא לגיטימי בעל חשיבות בינלאומית רבה.

"לדעתנו, התוכנית אינה מסבה נזק לביטחון ישראל, ואינה גורמת נזק לישראלים ששיתפו עמה פעולה. ניגשנו לנושא בצורה ישרה, הוגנת ומאוזנת. כללנו בכתבה דעות של ישראלים שמסבירים את עמדתם בנושא, בהם ראש הממשלה לשעבר שמעון פרס, שתחת כהונתו פותח הנשק הגרעיני".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2668435,00.html
(24.06.03 , 20:56)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#140,יפרס מחפש סטודנטים מצטיינים שישמשו כיועציו !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.06.03 בשעה 23:53
בתגובה להודעה #132
יו"ר מפלגת העבודה הזמני, שמעון פרס, החליט להקים צוות חשיבה צעיר שיורכב מסטודנטים מצטיינים, עמו יתייעץ באופן קבוע.

פרס. הדור שיוביל את מדינת המדע.
צילום: איי פי

ביום חמישי ביקש פרס מח"כ יולי תמיר לאתר שניים-שלושה סטודנטים מצטיינים מכל אוניברסיטה, כדי שיצטרפו לצוות החדש. "ישראל צריכה להיות מדינת מדע, ודור זה הוא זה שצריך להובילה", אמר פרס.

ח"כ תמיר הציעה לשתף בצוות גם סטודנטים מצטיינים מהמכללות ברחבי הארץ. "אני חושבת שצריך להגיע קודם כל למוקדים שבהם יש לנו תומכים, כמו ארגוני הסטודנטים", אמרה תמיר, "לאחר מכן צריך להרחיב את המעגל זה".

פרס הביע את כוונתו לאחרונה להקים גם מחוז סטודנטים מיוחד, שיקבל מקום ברשימת מפלגת העבודה, ובימים אלה הוא מקיים שיחות עם בכירי המפלגה לגבי המשך הפעילות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2673017,00.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#149,יפרס מכניס את בנו ''חמי'' לעיניינים=ננוטכנולוגיה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.07.03 בשעה 18:06
בתגובה להודעה #132








@ מצ"ב הקישור לכתבה "בהארץ" מאת:עודד חרמוני,
כתב החצר של שמעון פרס...:-
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=314926

התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#199,יביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה - מנועי הצמיחה הבא
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.09.03 בשעה 02:55
בתגובה להודעה #149
שמעון פרס: על ישראל להשקיע הון עתק במחקר בתחום הננוטכנולוגיה
עודכן: 18:19 10/09/2003 | אלונה קורן | alonakor@netvision.net.il

"ממשלות וקרנות הון סיכון בעולם כולו מכוונות משאבים גדולים לתמיכה במה שלהערכתם יהווה את מנועי הצמיחה הכלכלית הבאים: ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה (טכנולוגיה זעירה מאוד)" - כך אמר מנכ"ל המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), יצחק (יצחקי) חן.

"כך למשל, אחת ההחלטות הראשונות של ממשל בוש לפני כשנתיים הייתה להשקיע 500 מיליון דולר במחקר ופיתוח בתחום הננוטכנולוגיה, השקעה שגדלה מאוד מאז.

"התוצאה היא שוק צפוף ותחרותי, שמאופיין בשיתופי פעולה אסטרטגיים, איחוד משאבים, איתור שותפים בעלי טכנולוגיה משלימה וזיהוי חברות בעלות סל מוצרים תואם, כבסיס לבניית שת"פ מניבים.

"תופעה זו נובעת מהסיכונים הרבים המאפיינים את התחום, כמו גם פרקי הזמן הממושכים הדרושים להשקת המוצר הסופי", אמר חן.

ההשקעות בננוטכנולוגיה ובביוטכנולוגיה הוכרזו ע"י הממשלה הקודמת כפרויקט לאומי. הכרה זו, פירושה תוספת תקציב ממשלתית לסכום כולל של עד 50 מיליון שקל בשנה.

ראש-הממשלה לשעבר, שמעון פרס, נחשב ל"פריק" של טכנולוגיות מתקדמות, והתבטא בעבר כי על ישראל להשקיע הון עתק במחקר בתחום הננוטכנולוגיה, שהוא לדבריו "תחום המחקר בעל ההשפעה הגדולה ביותר על עיצוב העתיד בכל התחומים".

פרס העריך, כי על ישראל להשקיע סכום של 600-700 מיליון דולר כחלק מפרויקט לאומי בתחום הננוטכנולוגיה, שיכלול הן את האקדמיה והן את התעשייה. הוא הציע לגייס סכום זה מיהדות הגולה במסגרת הסדר דמוי הבונדס שיחלק דיבידנדים עתידיים למשקיעים.

פרס טען אז, כי תוכנית לאומית בתחום הננוטכנולוגיה תספק אתגר לנוער ומקומות עבודה לעולים חדשים והיא עתידה להציב את ישראל על מפת המדע היישומי בעולם.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-29872-00.html?tag=2-53-38



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#215,יפרס מגייס כספים לננו-טכנולוגיה...............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.11.03 בשעה 13:02
בתגובה להודעה #199

שמעון פרס מגייס כספים למען הננו-טכנולוגיה: קרא למגביות לשנות את יעודן ולגייס תרומות למחקר


חמי פרס...בן ממשיך!!

יו"ר מפלגת העבודה, שמעון פרס, קורא (א', 16.11.03) למגביות לשנות את יעודן ולגייס תרומות לקידום המחקר והפיתוח של הננו-טכנולוגיה בישראל.

בפגישות שקיים לאחרונה פרס עם ראשי הפדרציות היהודיות בארה"ב ובאירופה ובהופיעו לפני עצרת הסוכנות היהודית בירושלים, אמר, כי ישראל חייבת לעמוד בשורה ראשונה של הפיתוח המדעי בעולם.

"היתרון היחסי של ישראל נמצא רק במוחות אזרחיה ויש להשקיע את הסכומים הנדרשים כדי לפתח את הידע האנושי", אמר פרס.

הוא הוסיף, כי כשם שבעבר יועד כסף המגביות לקליטת עליה ולהתיישבות, עכשיו הזמן ליעד את כספו של העם היהודי למען הננו-טכנולוגיה.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34073-00.html?tag=12-55-33



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#237,יפריצת דרך ישראלית חדשה בתחום הננו-טכנולוגיה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.03.05 בשעה 15:54
בתגובה להודעה #132
ish
חבר מתאריך 23.6.02
592 הודעות 18:11 01.03.05

פריצת דרך ישראלית חדשה בתחום הננו-טכנולוגיה

האתר הרשמי של המעבדה הלאומית בברוקהייבן ארה"ב מדווח על פריצת דרך חדשה בתחום ה- nano. קבוצת מדענים, ביניהם מספר ישראלים מאונ' בר-אילן, הצליחו לייצר גבישים דו-ממדיים של מולקולות שומניות על גבי כספית.
מבנה הגבישים נחקר, עד לסקלת גודל של מולקולה בודדת, באמצעות פיזור קרני רנטגן רבי עוצמה, המופקים ממקור סינכרוטרון, ע"י האצת אלקטרון למהירויות רלטיוויסטיות (קרוב למהירות האור). המאמר המדעי על הנושא התפרסם לאחרונה בכתב-העת היוקרתי Physical Review Letters.

Floating Films on Liquid Mercury
New results may lead to advances in nanotechnology, molecular electronics

Scientists from Brookhaven National Laboratory, Bar-Ilan University, and Harvard University have grown ultrathin films of organic chain molecules on the surface of liquid mercury and discovered that the molecules form ordered structures. Similar to sixty years ago when fundamental studies of silicon paved the way to the semiconductor-electronics age, these results help to build a foundation for the development of tiny circuits built using organic molecules - called molecular electronics - a field believed to be the future of many electronic applications.


The scientists are participating in an ongoing program at Brookhaven to grow ultrathin organic films on solid and liquid surfaces. They are most interested in films that have controllable properties at a thickness of just a few nanometers, or billionths of a meter, so that they can engineer technologies based on these properties. In addition to being useful for molecular electronics development, ultrathin organic films are becoming increasingly important for many other emerging technologies, such as flexible electronic displays and advanced biotechnological materials that can, for example, mimic the function of cell membranes.

"We decided to use liquid mercury as a surface, instead of a solid," said Brookhaven physicist Benjamin Ocko, the lead author of the study, reported in the January 14, 2005, edition of Physical Review Letters ("Crystalline phases of alkyl-thiol monolayers on liquid mercury," B. Ocko, H. Kraack, P. Pershan, E. Sloutskin, L. Tamam, and M. Deutsch. Phys. Rev. Lett. 94, 017802 (2005)). "Liquid surfaces are disordered, hence they do not impose a structure of their own on the film. This makes them important testing grounds for organic thin film growth."

The researchers filled a small tray with a layer of liquid mercury and deposited a controlled amount of the organic molecules, called alkyl-thiol, onto its surface. "We chose alkyl-thiol because one end of each molecule is terminated by a sulfur atom that bonds strongly to metal surfaces," explained Henning Kraack, a physicist from Bar-Ilan who participated in the study. "Thiol molecules have been studied extensively on gold surfaces, but the exact nature of the sulfur-gold bond has remained controversial. One of our main goals was to determine the nature of the bond between a similar pair: sulfur and mercury."

At NSLS beamline X22, the scientists measured how x-rays scattered off the film from different angles using a unique instrument they developed that tilts the x-rays downward onto the liquid mercury surface. The scientists repeated this procedure several times, adding more alkyl-thiol each time to follow how the structure of the film evolved as the density of molecules increased.

The scientists discovered that three distinct scattering patterns emerged as the alky-thiol density was increased on the mercury surface, with each pattern corresponding to a different degree of molecular order. At the lowest density, the molecules lay flat on the mercury's surface. At an intermediate density, the molecules tilt so that the sulfur end is in contact with the mercury. Finally, at the highest density, the molecules stand up straight.

The x-ray analysis of the lying-down phase showed that the alkyl-thiol molecules are disordered, pointing in all different directions. However, the standing-up and tilted phases are very ordered, with the molecules arranged in crystalline patterns, despite the disordered liquid nature of the underlying mercury. Additionally, the tilted phase contains an unusual structural feature: The alkyl-thiol chain portions and sulfur atoms line up differently so that the chains form one pattern while the sulfur atoms form another.

"The x-ray analysis indicates that the sulfur atoms from two neighboring chains chemically bond to one underyling mercury atom," explained Ocko. "In the tilted phase, the sulfur-mercury bonds exhibit crystalline order. These bonds also form in the standing-up phase, but, surprisingly, they appear disordered."

"These specific structural and chemical details are necessary for understanding the electronic properties of the film, which is necessary for determining how to use them in new technologies," he said.

In upcoming research, Ocko and his colleagues plan to study the structure of molecular layers sandwiched between two conducting surfaces, a configuration directly relevant to molecular electronics. This work was funded by the Office of Basic Energy Sciences within the U.S. Department of Energy's Office of Science and the U.S.-Israel Binational Science Foundation.

המקור + תמונה:


http://www.nsls.bnl.gov/newsroom/science/2005/01-Ocko.htm



http://tinyurl.com/3z8f7 @ http://www.kolhalev.com/www2/schedule.php


#176,י''השב''כ מאיים על חולי סרטן שעבדו בדימונה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.07.03 בשעה 15:06
בתגובה להודעה #1
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.07.03 בשעה 15:07 בברכה, פילוביץ שחף
 
תחקיר

תוכנית תחקיר שתשודר היום ב-BBC חושפת: עובדי הכור בדימונה, שהגישו תביעה נגד הכור, נתונים לאיומי השב"כ, שאוסר עליהם להתראיין. בתוכנית נחשף לראשונה תצלומו של ראש המלמ"ב, יחיאל חורב, שנאסר לפרסום בישראל במשך שנים
רונן ברגמן ומודי קרייטמן


הכור בדימונה צילום רויטרס

השב"כ מאיים על חולי סרטן, עובדים לשעבר בכור האטומי – כך עולה מתוכנית תחקיר מיוחדת על פיתוח הנשק הגרעיני, הביולוגי והכימי בישראל, שתשודר הערב (יום א') בערוץ הבריטי BBC.


יחיאל חורב. פירסום ראשון צילום: מתוך תכנית ה "BBC"

ב"ידיעות אחרונות" פורסם כי כתבת התחקיר ניסתה לראיין עובדים לאחר שהגישו תביעות נגד הכור, אחרי שלקו במחלות סרטן בעקבות חשיפתם לחומרים רדיואקטיביים במהלך העבודה. ברגע האחרון, אחרי שקיבלו שיחת טלפון מאיימת, נמנעו המראיינים, ובכללם עורכי דין, מלשתף פעולה. אחד מהם, אריאל שפילר, שלא היה מודע לכך שהוא מצולם במצלמה נסתרת, אמר למצלמה מעבר לסדק שבדלת הפתוחה: "השב"כ השתיק אותי לגמרי. הם אמרו לי לא לומר מילה. מה אני יכול לעשות? הם איימו עלי שאני אגמור כמו ואנונו. כמה שנים הוא כבר בכלא? 15? את רוצה שאני אלך לכלא? אני באמת רוצה לדבר".

התחקיר גם העלה את השאלה, כיצד אפשר להשתיק כל כך הרבה אזרחים במדינה המציגה עצמה כדמוקרטית. ח"כ שמעון פרס, שהתראיין לתוכנית, סירב אף הוא להשיב על רוב השאלות. כמו כן התראיינו לתוכנית עורך הדין אביגדור פלדמן ופרופ' עוזי אבן.

הסרט בוחן גם את השאלה כיצד הצליחה ישראל, לטענת עורכי התוכנית, לפתח ארסנל כה גדול של נשק גרעיני, ביולוגי וכימי, בלי שהעולם ינסה לאכוף עליה פיקוח כלשהו. בסרט גם נחשפות לראשונה פניו של ראש המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון), יחיאל חורב, שצילומו מעולם לא אושר לפרסום בישראל. חורב מתואר כ"איש הרע" בפרשת ואנונו, שרודף אותו ומאיים אפילו לא לאפשר לו לצאת לחופשי מישראל, אחרי שחרורו מהכלא.

חורב ניהל מלחמה ממושכת נגד התקשורת, באמצעות הצנזורה, כדי לאסור את פרסום התמונה הזו, עד שערוץ ה-BBC פרסום אותה לבסוף. מאבק נוסף בו הפסיד באחרונה חורב הוא נגד תת-אלוף (מיל') יצחק יעקב, שהסתיים בזיכויו של יעקב מההאשמות החמורות נגדו, ובהרשעתו רק על עבירה טכנית של מסירת ידיעות לגורם לא מוסמך. בהכרעת הדין השמיע בית המשפט ביקורת קשה על מערכת הביטחון על שהישוו את תת-אלוף (מיל') יעקב לואנונו ועל האופי הפוגע שבו נהגו ביעקב.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2494157,00.html
(16.03.03 , 08:54)

@ כתבות נוספות


יחיאל חורב. פירסום ראשון צילום: מתוך תכנית ה "BBC"
יחיאל חורב-"האיש שרוכב על התמנון...!!
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/25022000/ART37265.html
עובד בכור בדימונה שחלה בסרטן תובע פיצויים
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2485633,00.html
הירוקים: עוד כור אטומי בנגב – פוטנציאל לאסון לאומי
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2277813,00.html

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



#198,יתביעת פיצויים: חליתי בסרטן בכור בדימונה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.09.03 בשעה 14:17
בתגובה להודעה #176
התובע טוען, שנחשף לקרינה ולחומרים מסוכנים במהלך 40 שנות עבודתו
בקריה למחקר גרעיני * תובע 4.8 מיליון שקל.
עתי''ם

עובד בכור הגרעיני בדימונה תובע 4.8 מיליון שקלים, בטענה שחלה בסרטן כתוצאה מעבודתו בכור. התביעה הוגשה הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

מכך שנחשף לקרינה ולחומרים מסוכנים במקום עבודתו. התביעה, בסך 4.8 מיליון שקל, הוגשה הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

התובע, תושב באר-שבע, אובחן כחולה בסרטן הערמונית כשהיה בן 57. הוא עבר ניתוח לכריתת הבלוטה המסורטנת. שנה לאחר מכן נזקק התובע לניתוח בקע מפשעתי, שנוצר בעקבות הניתוח הראשון.

כיום, שנתיים לאחר הניתוח, הוא ממשיך במעקב אונקולוגי.
לטענתו, כתוצאה מהניתוח הוא סובל מפגיעה בתפקוד המיני ובחוסר שליטה במתן שתן ומכאבים במפשעה.

התובע טען עוד שמחלתו התפרצה בעקבות חשיפה לקרינה מייננת ולכימיקלים רעילים. בנוסף, הוא היה מעורב בשתי תאונות גרעיניות שנגרמו בשל רשלנות של הנהלת הכור והפרת כללי הזהירות.

לטענתו, הנהלת הכור בדימונה לא סיפקה לו אמצעי מיגון נאותים למניעה חשיפה לקרינה וחומרים מסוכנים. כמו כן, ההנהלה לא ביצעה מעקב ראוי אחר חשיפתו לחומרים אלה, ולא פרטה בפניו את הסיכונים הכרוכים בעבודתו.

מעיון בהערכות החשיפה עולה, שהתובע נחשף לכמויות גדולות של קרינה מייננת. התובע מבקש למסור לידיו את כל המסמכים הרלוונטיים, כדי שיוכל להוכיח את הקשר שבין נסיבות מחלתו לבין תנאי עבודתו.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/538/520.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#228,ישר הביטחון 2 : הכח של יחיאל חורב !!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.08.04 בשעה 19:31
בתגובה להודעה #176
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.08.04 בשעה 19:38 בברכה, פילוביץ שחף
 

(הכתבה במלואה תובא בהמשך...)

שר הביטחון 2 = הכוח של יחיאל חורב
רונן ברגמן וגיל מלצר/ידיעות אחרונות
(05.08.04, 13:48)



יחיאל חורב צילום: סבסטיאן שיינר

"בשעה שעמיתיו והממונים עליו נתונים לפיקוח המערכת הדמוקרטית וחייבים בדין וחשבון לבוחרים או לממשלה, חורב, המשנה היחיד למנכ''ל משרד הביטחון, לא נדרש לספק הסברים לאיש. כולם חייבים לו. סמכויותיו אינן מוגדרות בשום חוק. הקדנציה שלו לא מוגבלת בזמן"

הכוח של יחיאל חורב

לא תקראו עליו בעיתונים, לא תשמעו אודותיו בתקשורת האלקטרונית, אבל יחיאל חורב הוא אחד מראשי מנגנוני הביטחון החזקים ביותר בישראל. למי הוא כפוף? מי מפקח על פעילות המלמ"ב, הארגון שלו? עד מתי תימשך הכהונה שלו? כל השאלות האלו פתוחות, כמו גם זו: האם נמנע מ"לטפל" בקרוב משפחתו שמסר מידע רגיש לעיתון זר? תחקיר "7 ימים"

"שום דבר לא עוצר אותי ואת אנשיי כשמתגלה לנו שמץ של של דליפה של מידע מסווג" ראש המלמ"ב, יחיאל חורב, "ידיעות אחרונות", פברואר 2000

אחד הסודות הכמוסים ביותר בישראל - זה שבשבילו היה שווה לשלם מחיר עצום כדי להחזיר את אלחנן טננבוים בחתיכה אחת הביתה, רק שלא יגלה אותו לחיזבאללה - התגלה כבדרך אגב, מפליטת פה של עובד בתעשיות הביטחוניות, בראיון לכתב עת זר. כתב עת שעשוי להגיע בקלות לשולחנו של כל קצין מודיעין סורי או איראני. העובד הבכיר אמנם התראיין באישור הממונים עליו, כחלק ממסע יחסי הציבור של המפעל הביטחוני שבו עבד, אבל הפרטים שסיפק, בפזיזותו, עלולים היו לגרום לישראל נזק בל ישוער.



ממטרות המלמ"ב: מרדכי ואנונו צילום: איי פי

בהתחשב במאמץ העצום שמערכת הביטחון משקיעה בשנים האחרונות בהסתרת הסוד הזה, חקירה של הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, המלמ"ב, היתה רק עניין של זמן. ראש המלמ"ב, הלא הוא יחיאל חורב, הרי הבהיר והדגים בכל הזדמנות עד כמה קשה ידו, כשזה נוגע למדליפים וחושפי סודות, אפילו אם אלו תרמו רבות לביטחון ישראל. פרטי המקרה אכן הועברו לידיעת מחלקת החקירות של המלמ"ב, אבל שם הבדיקה נעצרה.

הסיבה הרשמית: העובד טען שדבריו הוצאו מהקשרם ושיוחסו לו דברים שלא אמר. אלא שבדיקת "7 ימים" העלתה שאותו עובד הוא קרוב משפחה של יחיאל חורב, שגם ידע על קבלתו לעבודה, ולפי אחת הטענות אף המליץ עליו בחום. חורב והעובד עצמו מכחישים.



אלחנן טננבוים. מטרה שניה צילום: אבי כהן

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה שאי-אפשר להשוות בין הסיפורים החמורים שחורב מטפל בהם למקרה הזה, שחורב לא החליט על סגירת החקירה אלא היתה זו יוזמה פרטית של אחד מאנשיו, דסקאי בשם בנצי, ושכלל לא ברור כי העובד מסר באותו ראיון שום סוד מדינה.



מרקוס קלינגברג. מטרה שלישית דייגו מיטלברג

שום סוד מדינה? תרגמנו את הראיון עם העובד מכתב העת הזר ושלחנו אותו, ככתבה שלנו, לצנזורה הצבאית. הראיון חזר כשהסוד הכמוס פסול ומחוק בקווים עבים. אפילו את שם קרוב המשפחה, שנחשף בראיון לכתב העת הזר, מחקו. בצנזורה, מתברר, אין שום עמימות במקרה הזה. מבחינתם, הסוד, שקרוב משפחתו של חורב הסגיר, הוא עדיין סוד מוחלט בהחלט.

מי אתה יחיאל חורב?

כבר 18 שנה הוא ממלא בדבקות את תפקידו כפוי הטובה ולא עושה סימנים שבכוונתו להיפרד מהכיסא. בזמן הזה התחלפו שישה ראשי שב"כ, 5 ראשי מוסד ו-7 ראשי אמ"ן, שלא לדבר על שישה ראשי ממשלה ושישה שרי ביטחון.


אבל בשעה שעמיתיו והממונים עליו נתונים לפיקוח המערכת הדמוקרטית וחייבים בדין וחשבון לבוחרים או לממשלה, חורב, המשנה היחיד למנכ"ל משרד הביטחון, לא נדרש לספק הסברים לאיש. כולם חייבים לו. סמכויותיו אינן מוגדרות בשום חוק, הקדנציה שלו לא מוגבלת בזמן, אין נהלים מוסדרים לפעילות הארגון שלו (לפחות לא גלויים), ובוודאי שאין נהלים מוסדרים לפיקוח עליו.


ככל שהמלמ"ב צמח (והתחזק מאוד בשנות ה-80 בעקבות פרשת השב"כ ופרשות ואנונו ופולארד), כך התגלו כישרונותיו השונים של חורב. הוא בוס חזק, נחוש וכריזמטי מאוד. ורב מעורר נאמנות רבה, עיוורת כמעט, מצד חלק גדול מפקודיו. הנאמנות הזו מובילה פעמים רבות את הכפופים לו לזהות (ברצינות) את יריביו הרבים של חורב במערכת, לא סתם כמי שנמצאים עימו בסכסוך, אלא כמי שאינם מכבדים את ביטחון המדינה. גם אצל חורב נוצרו, כך נראה, זהות וחפיפה בין האופן שבו הוא רואה את עצמו לאופן שבו הוא רואה את התפקיד. הדיבור הוא תמיד בלשון רבים: אנחנו, ראינו, עשינו.

יצחק יעקב. מטרה רביעית צילום דודו פריד

גורם בכיר בצה"ל מספר שחורב התחיל להתייצב ביוזמתו לדיונים שונים, שלא קשורים למלמ"ב, כמו פורום שטחים ודיון מו"ג (מבצעים וגיחות) אצל שר הביטחון. "בישיבות, אפילו של הגורמים הבקיאים ביותר", מתאר קצין בצה"ל שהיה בקשר עם המלמ"ב מתוקף תפקידו, "הוא מיד השתלט על הדיון, בהרבה עוצמה, בביטחון עצמי, לפעמים בהרמת קול. אין מה לעשות, זה עושה רושם. הוא מקרין שהאמת המוחלטת נמצאת לצידו. קל וטבעי להתיישר לצד איש כזה, מפחיד לריב איתו. אוטומטית כל ריב כזה הופך לאישי, כאילו אם אתה חולק על דעותיו, אתה גם נגדו".

חורב אמנם אוהב להצטנע ולהגדיר את עצמו כעובד מדינה, אבל לא תמיד ברור מי עובד אצל מי, הוא אצלה - או היא אצלו.

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"
(05.08.04, 13:48)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2958748,00.html



@ מצ"ב קישורים רילוונטים בפורום גילוי מסמכים ברוטר.נט:

176. ''השב''כ מאיים על חולי סרטן שעבדו בדימונה''
http://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#176
198. תביעת פיצויים: חליתי בסרטן בכור בדימונה
http://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#198
202. חשיפה/YNET: מכתב: ואנונו הציע סיוע למרגלים!!
http://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#202
3. BBC מתכננת לשבץ בקרוב את הסרט על הכור בדימונה
http://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#3
144. שמעון פרס אימץ את רונן ברגמן אל חיקו !!
http://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#144
מי רצח את אל''מ ג'ו אלון ??
http://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#144
22. אלחנן טננבוים= אריה מזרחי= שמעון פרס= נשק !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=22&viewmode=threaded
204. אלחנן טננבויום = נחום מנבר = אשר קרני הישראלי שנעצר....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=204&viewmode=threaded
265. ישראלי/אשר קרני חשוד במכירת ''ציוד רגיש'' לפקיסטן !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=265&viewmode=threaded
237. אלחנן טננבוים ויו''ר תעש/תת-אלוף אריה מזרחי עשו ביחד עסקים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=237&viewmode=threaded
@ נחום מנבר:
225. מבצע ''טרמיט'': ישראלי בחצר המוות האיראני.......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=225&viewmode=threaded
@ פרשת שבס:
221. רבין = שבס = מנבר = שמעון פרס !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=221&viewmode=threaded
ארה''ב שוב מתנגדת שנספק מערכת ''פלקון''.........
http://rotter.net/forum/gil/5342.shtml
1. שיחות קמפ דויד=קלינטון=ברק=עראפת=פלקון=סין...
http://rotter.net/forum/gil/5342.shtml#1
18. פרוייקט הלביא = מתווכים/קומסיונירצ'ים = 12.5%
http://rotter.net/forum/gil/5342.shtml#18
@ האיש שרוכב על התמנון/יחיאל חורב...............
3. שריד דורש לפטר את יחיאל חורב האגדי..........
http://rotter.net/forum/gil/5762.shtml#3
פרשת יונתן פולרד: מי עומד מאחורי המחדל...!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5130&forum=gil
53. פרס=רבין=בגין=חופי=שרון=רפי איתן=אביאם סלע=פולארד
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5130&omm=53&viewmode=threaded
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5070&forum=gil
מאיר שמגר: עו''ד אלי זוהר פסול מלכהן כיועמ''ש..
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5539&forum=gil
מה כתוב בחוזה השלום בין: ישראל למצרים...??

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5237&forum=gil

http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין


#252,יעובדי הכורים בדימונה ושורק תובעים 76 מיליון שקל
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.04.05 בשעה 15:04
בתגובה להודעה #176
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.04.05 בשעה 23:32 בברכה, פילוביץ שחף
 
Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
7790 הודעות 15:00 17.04.05

עובדי הכורים בדימונה ושורק תובעים 76 מיליון שקל

עובדים ועובדים לשעבר בכורים הגישו 11 תביעות נגד הכורים הגרעיניים בטענה שחלו בסרטן בגלל רשלנות רפואית של הנהלת הכורים ואי שמירה על נהלים בהפעלתם. סך התביעות: 76 מיליון שקל
ורד לוביץ'

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הגישו הבוקר (יום א') 11 תביעות נגד הכור בדימונה והכור בנחל שורק. את התביעות הגישו עובדים בכירים בכור, חלקם אף היו בתפקידים רגישים, משפחות של עובדים ועובדים לשעבר אשר טוענים כי חלו בסרטן בשל רשלנות של הנהלת הכור ואי שמירה על הנהלים בהפעלתו. התובעים טוענים למחדלי בטיחות במתקן הרגיש. סך כל התביעות מסתכם ב-76 מיליוני שקל.


בכתב התביעה, שפורסם ב"ידיעות אחרונות", מגוללים התובעים את סיפוריהם. נ' (57), מהנדס משמרת העובד בכור בדימונה זה 35 שנים טוען, כי במהלך עבודות אחזקה של הכור נעשו "קיצורי דרך" בכל הקשור לעבודה באזורים רוויי קרינה. נ' טוען כי בשנות ה-70' וה-80 הפיקוח והמכשור, שנועדו להבטיח את העובדים מפני קרינת יתר, היו לקויים. לפני שש שנים חלה בסרטן.


נ' מספר כי הוא וחבריו בכור נהגו להיכנס ל"אזורים חמים", רוויי קרינה, זמן קצר מאוד לאחר הדממת הכור. נ' מספר כי הוא נכנס ל"אזור חם" כדי לנסות לגלות דליפה בצנרת ושהה במקום כשעה, שבמהלכה נחשף לקרינה מסוכנת.


לטענתו של נ', הנהלת הכור מבצעת "הערכות חשיפה" שבהן נבדקת רמת החשיפה לקרינה של כל עובד, אך ההערכות הללו אינן מדויקות. רק לאחר שהתעקש, הסכימה הנהלת הכורל הכיר בכך שנחשף לקרינה נוספת, אך לדבריו עדיין לא לכמות הקרינה האמיתית שנחשף אליה. נ' מבקש מבית המשפט לחייב את הנהלת הכור להעביר אליו את מלוא הנתונים על הקרינה שאליה נחשף. נ' דורש לפצותו ב-8.5 מיליון שקלים.


י' אובחן כחולה בסרטן הלימפומה


י', בן 50, עובד עדיין בקרייה למחקר גרעיני בדימונה ומאז שנת 79' כחשמלאי באזורים המוגדרים כ"אזורים חמים" עתירי קרינה רדיו אקטיבית. בכתב התביעה, בו הוא תובע כ-8 מיליון שקלים, טוען י' כי נחשף לקרינה ולחומרים כימים מסוכנים ורעילים וכי בחודש אפריל 2002 כשהוא בן 48 בלבד אובחן כחולה בסרטן הלימפומה.


לטענתו, תנאי עבודתו ושיעורי חשיפתו לקרינה ומעורבותו בתאונות ובתקלות גרעיניות נשמרים על ידי הנתבעת, מדינת ישראל, תחת מעטה סודיות וכי כאשר פנה לקבל נתונים לבירור הקשר בין מחלתו לעבודתו בכור לא קיבל מסמכים אלא מתיקו הרפואי ודו"ח שנערך על ידי מומחים של המדינה.


י' מבקש מבית המשפט כי יימסרו לו כל הנתונים הרלבנטים כדי שיוכל להעבירם למומחה רפואי מטעמו אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין המחלה שלו לבין חשיפתו לחומרים המסוכנים.


לטענתו, לאור עובדת העסקתו במקום המסוכן לבריאותו ובתנאי עבודתו שנותרו עד היום חסויים, אין הוא יודע מה היו למעשה הנסיבות האמיתיות שגרמו למחלה וכי זו נגרמה כתוצאה מדברים שהיו בשליטתה המלאה של המדינה וכי עצם העובדה שנחשף לקרינה מתיישבת עם התרשלותה של המדינה.


בכתב התביעה הוא טוען כי המדינה לא סיפקה לו אמצעים נאותים למניעה מירבית של חשיפתו לקרינה, לא ביצעה מעקב ראוי ומלא אחר חשיפתו, חשפה אותו לחומרים רדיו אקטיביים עם כימיקלים רעילים מבלי להזהירו, לא דאגה למגן את המכשירים השונים מפני סכנת דליפה רדיו אקטיבית, לא דאגה להתקין אמצעי נידוף הולמים והפרה את חובתה לדאוג לו למקום עבודה בטוח. כמו כן הוא טוען כי המדינה לא פעלה "כפי שמעביד זהיר וסביר היה נוהג בנסיבות דומות", התעלמה במפגיע מחשיפתו של התובע לקרינה ולא הסבירה לו כי החשיפה לקרינה הינה מסוכנת ואף לא ביצעה בדיקות רפואיות בתדירות ומהסוג הראויים.


כתוצאה מהמחלה סובל היום י' ממגבלות רפואיות שונות, עייפות ניכרת ומקשיי תפקוד יומיומיים. הוא ממשיך לתפקד תחת החשש הכבוד להישנות המחלה וטוען כי איכות חייו נפגעה באורח חמור, הן בשל תופעות המחלה והן בשל השפעתן על מצבו הנפשי.


המפקח ג' נגד ההנהלה

ג', בן 52, מפקח ביקורת קרינה בכור בדימונה זה 30 שנה, מוכר גם כמי שאינו חושש לבקר את ההנהלה. לפני שבע שנים חיבר ג' מסמך המשתרע על פני 70 עמודים העוסק כולו בנושא בטיחות העובדים בכור מפני קרינה ועיסוק בחומרים מסוכנים.


אבל למרות ההיכרות המעמיקה שלו עם נהלי הבטיחות גם ג' הותקף על ידי מחלת הסרטן, והטענותיו נגד הנהלת הכור קשות. הוא טוען, למשל, כי כאשר תגי מדידת "סיכון הקרינה" המסייעים לעובדים להבחין בקרינה מסוכנת לא חזרו בזמן מהמעבדה, הוא נאלץ לעבוד ללא תג כלל.


ג' טוען כי ציון הבטיחות שהיה בשימוש העובדים גרם גם הוא לחשיפה מיותרת. במהלך עבודתו הוא גילה מכשיר למדידת קרינה שהיה בשימוש, למרות שלא היה תקין, והציג נתון של קיום "קרינה סבירה". לאחר שהמכשיר הוחלף, נמדד באותו מקום זיהום קרינה גבוה.


בתביעה מתאר ג' אירוע קשה שבו נאלץ להוריד את מסכת המגן מעל פניו בזמן אירוע של דליפת חומר מסוכן, זאת כדי לזהות את החומר הדולף. ג' טוען כי נאלץ לעשות זאת מכיוון שמכשיר הבדיקה באותו מקום לא זיהה את החומר הדולף. לדברי ג', כך טופלו בעבר תקלות רבות.

(17.04.05, 09:12)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3073584,00.html


Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
7810 הודעות 16:25 17.04.05

2. הכתבה המלאה מהעיתון

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
7810 הודעות 22:31 18.04.05

3. עוד על האנשים שמאחורי המחדל הבטיחותי הנוראי

11 עובדים ויורשי עובדים בכור הגרעיני הגישו תביעות בהיקף 76 מיליון שקל נגד מדינת ישראל
טוענים: במהלך העבודה נחשפנו לקרינה מייננת ולחומרים כימיים שגרמו לסרטן מסוגים שונים

יצחק דנון‏ 13:22 17/4/05
גלובס

לביהמ"ש המחוזי בת"א הוגשו היום 11 תביעות בהיקף 76 מיליון שקל על-ידי עובדים ויורשי עובדים בכור הגרעיני בדימונה ובמרכז למחקר גרעיני בנחל שורק נגד מדינת ישראל. לטענת התובעים במהלך עבודתם הם נחשפו לקרינה מייננת ולחומרים כימיים מסוכנים ורעילים.

בנותיו, יורשותיו של פרופ' סעדיה עמיאל תובעות 3.3 מיליון שקל. בתביעתם נאמר, כי המנוח, פרופ' לכימיה ולפיזיקה גרעינית, עבד במרכז למחקר גרעיני מודעה


בנחל שורק משנות ה-50 ועד מותו. במוחו אובחן גידול ממאיר ולאחר הניתוח להסרת חלק ניכר מהגידול, סבל המנוח משיתוק פלג גופו הימני ומקשיי תפקוד ניכרים. ב-1978 הופיע הגידול הממאיר מחדש ובאוגוסט אותה שנה נפטר המנוח.


מיה ויין, אשתו של אליהו ויין, שעבד כטכנאי כימיה במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, תובעת 8.87 מיליון שקל. בתביעה נאמר, כי בספטמבר 1985בהיות המנוח בן 51, אובחן אצלו סרטן המוח מסוג נדיר ביותר.עוד נאמר, כי מספר עובדים נוספים ביחידתו לקו אף הם במחלות סרטן ושיעור התחלואה בסרטני מוח בקרב עובדי מעבדות המרכזים למחקר גרעיני גבוהים משיעורם באוכלוסייה הכללית באותה קבוצת גילאים. בתביעה נאמר, כי הנתבעת הודתה שהמנוח בא במגע במהלך עבודתו עם מתכות מסוכנות, עופרת וקדמיום.


אלמנתו של יהודה יפרח וילדיו, תובעים 8.43 מיליון שקל. יפרח עבד בכור הגרעיני בדימונה מ-1970 ועד 2002 באיזורים המוגדרים 'חמים'. יפרח שימש בתפקידים של מפעיל ומהנדס אלקטרוניקה ביחידה 'חמה'. בכתב התביעה נאמר, כי נחשף למנות קרינה גבוהות במיוחד בעת ביצועם של עבודות האחזקה במערכות הכור אשר בוצעו בשנות ה-70 בסביבת עבודה עתירת קרינה ומזוהמת.


בתקופת עבודתו היה מעורב במספר תקלות גרעיניות חמורות ובשתי הזדמנויות בהן נכח במקום, נשלפו בטעות לזמן קצר מוצרים רדיו-אקטיביים מתוך בריכת המים המיועדת להגנה מפני קרינה מייננת. שיעור החשיפה היה פי מאות-אלפים מהמותר.

במקרה אחר, נדרש לטפל בתקלה בתחתית אחת הבריכות בכור, הזדהם בזיהום רדיו-אקטיבי אך למעט שטיפה יסודית לא נערכו לו כל בדיקות ואם נערכו תוצאותיהם נעלמו. במקרה נוסף, נדרש לבצע פעולה מסוימת לצורך הגברת האוורור בכור. עבודה זו אשר נעשית כיום בלבוש מיוחד ובמערכת נשימה אוטונומית בוצעה על-ידיו ללא ציוד מגן וללא פיקוח.


ישראל כהנא, התובע 4.26 מיליון שקל, עבד בקמ"ג מ-1962-1996 עם שלוש שנות הפסקה, ובין היתר במעבדת הרדיו-גרפיה ובמחסן החומרים. בתביעה נאמר, כי במהלך צילומי הרדיו-גרפיה שנועדו לאיתור תקלות בצנרת נמצא התובע באופן קבוע בקרבה מסוכנת למקורות רדיו-אקטיביים ללא מיגון הולם. ב-2002 אובחן במוחו סרטן ובניתוח שבוצע נכרת הגידול.


יוסי פרג, התובע 8 מיליון שקל, עבד בקמ"ג מ-1979 ועד היום, כחשמלאי באיזורים 'חמים', עתירי קרינה רדיו-אקטיבית. באפריל 2002 בהיותו בן 48 אובחן בו סרטן הלימפומה. בתביעה נאמר, כי מתיקו הרפואי כפי שהועבר על-ידי הנתבעת עולה, כי לפחות פעם אחת נחשף לחומר מזהם ששמו והרכבו הכימיים נמחקו מתיקו הרפואי.


יצחק רחמיאן, התובע 5.7 מיליון שקל, עובד בקמ"ג מ-1975 ועד היום כפקח ביקורת קרינה , טוען, כי עבודתו היום יומית בוצעה באזורים 'חמים' רוויי קרינה רדיו-אקטיבית תוך מגע עם חומרים מסוכנים שונים. עבודה זו בוצעה לפחות עד סוף שנת ה-80 עם מיגון חלקי בלבד ולפעמים בלעדיו, בתנאים של חוסר פיקוח, ללא הדרכה הולמת וללא ניטור של כל סוגי הקרינה והחומרים המסוכנים אליהם נחשף.


לדבריו, לא פעם הוא נשלח לאיתור תקלות וזיהומים ללא מסכה ומכשירי הניטור לא עברו בדיקות תקופתיות לכיול ולאימות תקינותם על-ידי בודק מוסמך במשך שנים ארוכות עד למקרים של תקלות שבר.


התובע מציין, כי לפחות במקרה אחד, נחשף למקור רדיו-אקטיבי חזק ללא כל אמצעי מיגון וללא כל מסכה וזאת במסגרת תרגיל לאיתור מקור רדיו-אקטיבי. במקרים נוספים, שהה בשדות של קרינה גבוהה במשך זמן ממושך עד לאיתור המקור המקרין.

עוד טוען התובע, כי במסגרת עבודתו הוטל עליו להפריד בין עופרת מזוהמת רדיו-אקטיבית לבין עופרת נקייה ללא כל אמצעי מיגון. על-פי כתב התביעה, בתעלות האוורור באחד המכונים 'החמים' נתגלו גרגרי חול המזוהמים בזיהום רדיו-אקטיבי. עוד טוען התובע, כי בנובמבר 1993 בהיותו בן 40 אובחן אצלו סרטן בשלפוחית השתן. בדיקות העלו, כי הוא סובל מגידול בכיס השתן. התובע עבר ניתוח לכריתת הגידול.

עדי פלג, התובע 9.45 מיליון שקל, עבד בקמ"ג ממאי 1972 ועד אוגוסט 1980 כטכנאי גרעין באזורים 'החמים' עתירי קרינה רדיו-אקטיבית. בהיותו בן 54, אובחן אצלו סרטן בעמוד השדרה הגבי והצווארי. לדבריו, מספר עובדים נוספים ביחידתו לקו אף הם במחלות סרטן.


חן ישראל, טכנאי גרעין עובד בקמ"ג מאפריל 1979 ועד היום התובע 8.7 מיליון שקל. לדבריו, היה מעורב במהלך עבודתו במספר תקלות גרעיניות, אחת מהן באוגוסט 1980, שעה שנשפכה 200 ליטר של מים כבדים על הרצפה, והוא ואחרים נדרשו לאסוף את המים בידיהם עם צמר גפן ללא כל ציוד מגן.

עוד הוא טוען, כי נדרש להיכנס לתעלות האוורור של הכור לבדיקת אחד השסתומים וזאת ללא כל ציוד מגן ותוך חשיפה לחומרים מסוכנים ולקרינה מייננת. לדבריו בהיותו בן 47 אובחן אצלו סרטן הריאות ובניתוח שבוצע לו נכרתה האונה העליונה בריאתו הימנית.


אלכס גובר, התובע 4.53 מיליון שקל עובד בקמ"ג מ-1970 כחשמלאי באיזורים 'החמים' עתירי קרינה רדיו-אקטיבית טוען שהיה מעורב במספר תאונות במהלכן נחשף למנות קרינה מוגברות ולחומרים כימיים. ביוני 1981 היה מעורב בפיצוץ בתא גזים וביוני 1993בתקלה במהלך טיפול תרמי בוואקום. לדבריו בהיותו בן 60 אובחנה אצלו מחלת הסרטן. לדבריו, לפחות 5 עובדים נוספים ביחידתו לקו אף הם במחלות סרטן.


ניסים זילכה, התובע 8.6 מיליון שקל עובד בקמ"ג מ-1970 ולאחרונה משמש כמהנדס משמרת. לדבריו בהיותו בן 57 אובחן אצלו סרטן הלימפה. בתביעתו נאמר, כי בשנות ה-70 וה-80 בוצעו עבודות האחזקה בכור בסביבת עבודה רוויית קרינה ונעשו קיצורי דרך דוגמת כניסה לאזורים 'החמים' זמן קצר מאוד לאחר הדממת הכור. התובע טוען, כי הפיקוח והמיכשור, שנועדו להבטיח את העובדים מפני חשיפת יתר מפני קרינה מייננת ולחומרים מסוכנים אחרים, היו לקויים באותם שנים. לדבריו, במהלך עבודתו אירעו מספר תאונות המכונות תקלות גרעיניות. באחד המקרים, נפל לאחד הבריכות, שאף את אדי מי הבריכה ונחשף לקרינה ולזיהום. לדבריו, מספר עובדים נוספים ביחידה בה עבד לקו במחלת הסרטן בגיל צעיר.


שי דוד, התובע 6.5 מיליון שקל עבד בקמ"ג מאפריל 1965 ועד אפריל 1999 כטכנאי ניסויים ראשי במחלקה מיוחדת שעסקה בפרויקט לאומי סודי. לדבריו, עבודתו בוצעה בחדר קטן ללא פתחי אוורור וללא אמצעי הגנה. בתקופת עבודתו היה מעורב במספר תאונות המכונות תקלות גרעיניות. באפריל 1996 היה מעורב בתקלה חמורה שאירעה במעבדה במהלכה אותר זיהום בכפפות העבודה. לדבריו, בהיותו בן 57 אובחנו אצלו מספר מחלות סרטן נדירות ושונות זו מזו דבר המצביע על הקשר המובהק בינן לבין חשיפתו התעסוקתית.

בתגובה נמסר מהוועדה לאנרגיה אטומית כי "אין קשר בין מחלת העובדים לבין עבודתם בקמ"ג. טענות דומות לטענות שעולות מהתביעות החדשות, נטענו במסגרתן של תביעות שהוגשו בעבר. לאחר בירור משפטי נדחו הטענות. לכשנקבל את כתבי התביעה נגיב לטענות אחת לאחת".

http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=905320&fid=1604



Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
7810 הודעות 22:48 18.04.05

4. תגובה והארות

מדובר על עובדי מעבדות.

קרינה כשלעצמה לא מהווה את האיום החמור ביותר על עובדי קרינה, גם חשיפה לכימיקלים, מחסור באויר טרי בסביבת העבודה, עישון, מנדפים לא תקינים, מהווים גורמי סיכון חמורים הרבה יותר.

אם יבדקו עובדי מעבדות במקומות עבודה או באוניברסיטה או במקומות אחרים, ימצאו גם שם עליה במספר חולי הסרטן.

אין לי ספק כי ממונה בטיחות הקרינה במוסד עשה כל שביכלתו למנוע חשיפה מיותרת לקרינה, אולם לפעמים גם העובדים אשמים. עובדים בלתי מיומנים עושים שטויות, טועים בשיקול הדעת, וכבר קרו מקרים גם בקמ"ג וגם בשורק שאנשים נחשפו לקרינה מסוכנת רק בגלל חוסר מודעות, והיו גם תאונות טרגיות.

קשה להאמין כי העובדים יוכלו להוכיח כי מחלות הסרטן נובעות מהחשיפה לקרינה דווקא, בשביל זה צריך את התיקים האישיים עם נתוני החשיפה השנתיים ושם בטוח לא ימצאו עדות על חשיפת יתר. מה גם שעובדים שיודעים שהם הולכים להחשף, משתמשים בתג רזרבי כדי שהחשיפה לא תירשם בתיקם האישי. מה לעשות, לפעמים המחוייבות לעבודה קודמת לבטיחות האישית.

לדעתי השופטים ילחצו על המדינה להתפשר בלי להכיר באחריות, מפני שגם השופטים יודעים כי בלי איזה הוקוס פוקוס משפטי לא יוכלו להטיל אשמה או אחריות על הנתבעים.


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#267,ימידע על חשיפת עובדים בכור בדימונה לקרינה הושמד
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.12.11 בשעה 09:10
בתגובה להודעה #176
דוידזון
חבר מתאריך 3.3.08
64725 הודעות, 182 מדרגים, 307 נקודות. ראה משוב יום שלישי י''ז בכסלו תשע''ב 07:51 13.12.11


מידע על חשיפת עובדים בכור בדימונה לקרינה הושמד

בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות הקריה למחקר גרעיני, במסגרת תביעה של 44 עובדים נגד הנהלת המוסד, בטענה כי חלו בסרטן בגלל עבודתם
גילי כהן | 12.12.2011

שופטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, אסתר דודקוביץ, מתחה היום (שני) ביקורת על התנהלות הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) בדימונה בכל הנוגע לשמירת המידע על הליכי הבדיקות הפנימיות שבוצעו בקרב עובדים במתחם. הדיון בנושא נערך במסגרת תביעתם של 44 עובדים בכור ובני משפחה נוספים, שטוענים כי חלו בסרטן ובמחלות נוספות עקב חשיפה מוגברת לקרינה במהלך עבודתם.

"הסעיף שמגדיר את נהלי הבדיקה של קרינה פנימית 'אינו מוצלח בלשון המעטה'", העירה השופטת דודקוביץ בעת תשאול עד המומחה מטעם ההגנה. במהלך עדותו חשף ד"ר דן ליטאי, ששימש בעברו סגן ראש אגף האבטחה בכור, כי עד שנות ה-90 לא נעשו חישובים לגבי הקרינה הפנימית (הנגרמת, למשל, משאיפת חומר מסוכן) שספגו העובדים בקמ"ג, אלא רק של הקרינה החיצונית - הנגרמת מחשיפה פיזית לחומר מסוכן. ד"ר ליטאי, המועסק מאז 1999 כיועץ חיצוני בנושאי בטיחות כורים, בעיקר בתחום הקרינה, עבור הקמ"ג, הסביר כי בדיקה של הקרינה הפנימית נעשתה רק במקרים בהם התגלתה חריגה בתוצאות הקרינה החיצונית ובכל מקרה היתה זו קרינה בעוצמה נמוכה.

ליטאי הוסיף כי "למען הסדר הטוב", היה רצוי לבצע בדיקה שכזו, אך למרות שזו לא בוצעה לא היו השפעות ממשיות על הבטיחות בכור, מאחר וידעו את "מגמת" הבטיחות בכור עצמו. פרקליטם של התובעים, עורך הדין אילן קנר, ניסה לחדד את הדברים כששאל האם ניתן לברר בדיוק את כמות הקרינה לה נחשף העובד, כאשר לא נמדדת הקרינה הפנימית של החומרים הרדיואקטיביים.

לדברי ד"ר ליטאי, מסלול הבדיקה של העובדים נקבע במרפאה בכור עצמו, וכרטסת הכילה את המידע הנדון בבדיקות. זו, ציין ליטאי, "הושמדה, ואני לא יכול לשחזר אחורנית לעובד פלוני על בדיקה איקס או בדיקה ואיי".

השופטת דודקוביץ מתחה ביקורת על שמירת המידע בקמ"ג, הנוגע למעקב אחר אופן ביצוע ותדירות הבדיקות התקופתיות. "איך משמידים ראיות בזמן שיש עוד משפטים עומדים ותלויים? זה נזק ראייתי", אמרה. "אני לא יכולה להאמין שעורכי הדין של הקמ"ג לא צילמו כרטסת? אני לא מאמינה לדבר כזה. זה נשמע לא משהו בינתיים".

מקור: http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1589646


תזכורת:

176.''השב''כ מאיים על חולי סרטן שעבדו בדימונה''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&archive=#176

198. תביעת פיצויים: חליתי בסרטן בכור בדימונה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&archive=#198

228. שר הביטחון 2 : הכח של יחיאל חורב !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&archive=#228

252. עובדי הכורים בדימונה ושורק תובעים 76 מיליון שקל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&archive=#252


לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#181,יישראל שוקלת מכת מנע נגד הכור הגרעיני באירן ?!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.08.03 בשעה 22:43
בתגובה להודעה #1
NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
2501 הודעות 08:43 13.08.03

ישראל שוקלת מכת מנע נגד הכור הגרעיני באירן

כך טוען ה"וואשינגטון פוסט" .

וווהההאאאאוווווו חייבים לקרוא!

היות והידיעה מוגבלת לקוראים רשומים , הנה התקציר:

A grim warning from Israeli Prime Minister Ariel Sharon to President Bush that Iran is much closer to producing nuclear weapons than U.S. intelligence believes has triggered concern here that Israel is seriously considering a preemptive strike against Iran's Bushehr nuclear reactor.

Sharon dramatized his forecast by bringing Maj. Gen. Yoav Galant, a three-star army officer who serves as his military secretary, to a meeting with Bush in the Oval Office two weeks ago, U.S. and Israeli sources tell me. Galant showered a worried-looking Bush with photographs and charts from a thick dossier on Iran's covert program.

ממשל בוש חושש: ישראל תתקוף את הכור האיראני

בעל טור ב"וושינגטון פוסט" טוען כי בביקור שרון בוושינגטון התקבלו מסרים לפיהם בכוונת ישראל לפעול נגד הכורים האיראנים "כמו בעיראק". האמריקנים מעוניינים דווקא בפעולה במישור הדיפלומטי - וחוששים מבת
בריתם
ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2725778,00.html

ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
20941 הודעות 08:48 13.08.03

1. אתה חושף סודות מדינה
במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות היתה כתבה מעניינת על התחמשות אירן בפצצה גרעינית , פעילה עד שנת 2005.

שחר
חבר מתאריך 4.11.02
1484 הודעות 16:21 13.08.03


לישראל יש את המודיעין, הטייסים הטובים והיכולת המבצעית.
העניין הוא שהמצב לא דומה למה שהיה בעיראק.

* איראן כיום ערוכה למתקפה אמריקאית\ישראלית על אתרי היצור נשק להשמדה המונית, בניגוד לעיראק שהייתה שקועה במלחמה עם איראן.

* באיראן ישנן עשרות מטרות לתקיפה, מה שמקשה את ביצוע המשימה. במידה וישראל תרצה לתקוף, היא לא תוכל לעשות זאת לבד. יש צורך במאות מטוסים. אפשר לעשות גם שימוש בטילי ה"טומהוק", שאין לישראל (יש את ה"פופאי").

* יש שיקול של מעגל דמים חדש במזרח התיכון. אין ספק שלאחר מקרה כזה איראן תבעיר את החזית הצפונית ותערער את היציבות בעיראק ע"י הסתת הרוב השיעי במדינה.


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
14972 הודעות

להזכירכם את ההדלפה על מבצע חיסול הכור העירקי בכלל
ועל ידי מי בפרט...:-

לדוגמא מוחשית וחשובה:

ציטוט- "כדובר מפלגת העבודה שימש ביילין גם כמדליף,
ידיעות וסיפורים פיקנטיים, וכך רכש את אהדתם של עיתונאים רבים.
גם אני חייב חייב לו סקופים רבים שקיבלתי ממנו והופיעו ב"מעריב",
בהבלטה רבה. אחד מהם היה ביקורו החשאי של פרס אצל מלך מרוקו,
חסן השני בראבאט ב-1981. הצנזורה אסרה לציין באיזו ארץ מוסלמית
מדובר והיינו נאלצים למצוא נוסחת פרסום מרומזת, בלי להזכיר במפורש
את שמה של מרוקו.

סקופ שני עורר סערה גדולה. ימים אחדים אחרי הפצצת הכור האטומי בעירק,
דיווח לי ביילין על אותה ישיבה חשאית של לשכת מפלגת העבודה,
שנערכה ב-7 ליוני 1981, ובה סיפר פרס לחברי הלשכה שראש הממשלה:
מנחם בגין הודיע על הכוונה להפציץ את הכור האטומי של עירק.
הוא ביקש לקבוע את תגובת המפלגה על כוונה זו.

ראש הממשלה מנחם בגין, שמע שישיבת לשכת מפלגת העבודה ,
נערכה כמה שעות בטרם המריאו מטוסי חיל האויר למשימתם,
הוא היה מזועזע מגילוי זה וביקש מהרמטכ"ל לבדוק את הענין".
{סוף ציטוט מעמוד 254 המצ"ב בקובץ 3}
@ ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&omm=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#202,יחשיפה/YNET: מכתב: ואנונו הציע סיוע למרגלים!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.09.03 בשעה 01:24
בתגובה להודעה #1
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.09.03 בשעה 01:29 בברכה, פילוביץ שחף
 

"בפנינו הוצגו מכתבים ששלח העותר לגורמים שונים בחוץ לארץ ומהם עולה שהוא לא מצטער ולא מתחרט על מעשיו. ההיפך הוא הנכון תוכניותיו לעתיד כוללות פתיחת מסע בינלאומי להגשמת מטרותיו, ולאחר שחרורו הוא עומד לפנות לממשלות זרות ולסוכניות זרות, שבפניהן הוא מוכן להעיד על הפעילות הגרעינית של ישראל, וכן הצהיר שיש לו כוונה לכתוב ספרים בנושא ולהפיץ מידע באינטרנט"

מכתב מהכלא: ואנונו הציע סיוע לסוכנויות ביון זרות

הלילה הותר לפרסום פרוטוקול מצונזר מדיון בבקשת מרגל האטום, מרדכי ואנונו, להשתחרר עשרה חודשים לפני תום ריצוי מאסרו. "האסיר מתכוון עם שחרורו ליצור קשר עם שרותי ריגול שונים", קבעו השופטים לאחר שראו מכתב שאותו ניסה להבריח מהכלא. חשיפה ראשונה
ארצי חלפון

סודות האטום של ישראל צילום רויטרס

מרגל האטום, מרדכי ואנונו, מתכוון לפתוח עם שחרורו מהכלא בעוד כתשעה חודשים במסע בינלאומי, שיכלול פניה לממשלות זרות ולסוכנויות ביון ויעיד על הפעילויות הגרעיניות של ישראל - כך נחשף בפרוטוקול של דיון שנערך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ואשר הותר לפרסום הלילה (יום ד') - והגיע לידי ynet.

במהלך הדיון שנערך ב-3 באוגוסט בעניין בקשתו של ואנונו להשתחרר לפני תום מאסרו הוצג לשופטים מכתב מ-8 בדצמבר 2002, שאותו כתב לכאורה. במכתב שחשף שירות בתי הסוהר כתב ואנונו (באנגלית במקור): "לא איכפת לי לפעול עבור מרגלים זרים כשאשתחרר, או לסייע ל-FBI ול-CIA, אם מישהו יזדקק למשהו ממני, כל עוד זה יהיה ישיר ופתוח".

לקריאת המכתב כפי שהוצג בבית המשפט לחצו כאן/לנוחיותכם מצ"ב.

ואנונו התכוון לשלוח את המכתב אל מחוץ לכותלי בית הסוהר באמצעות אסיר אחר בכלא אשקלון, שם הוא מרצה את עונשו. עורכת הדין דבורה חן מפרקליטות מחוז דרום הציגה בפני השופטים, יהושע פלפל, ניל הנדל ורויטל יפה-כץ, חוות דעת של הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, של המוסד ושל שירות בתי הסוהר לגבי המכתב האמור.

מנגד אמר פרקליטו של ואנונו, עורך הדין אביגדור פלדמן, כי למרשו אין שום מידע נוסף מלבד זה שהוא עצמו פרסם בסאנדיי טיימס: "אין שביב של מידע שהוא יודע היום ולא פורסם".

עו"ד פלדמן: זו רק נקמנות

עורך הדין פלדמן טען כי המדינה חוששת מהמאמצים הציבוריים שישקיע ואנונו בהעלאת שאלת הנשק הגרעיני במדינת ישראל כשישתחרר: "המדינה הגיעה עד לאבסורד בדיון בפני ועדת השחרורים, עד לטענה שהתעוררות מחודשת או מיקוד נושא הנשק הגרעיני, יעמיד אותנו במצבה של עירק ויעלה עלינו את חימת ארצות הברית והנשיא בוש והקואליציה".

עורך הדין פלדמן הוסיף: "מרשי מהלך חופשי בבית הסוהר, לא עם אסירים ביטחוניים אלא עם אסירים פליליים, הוא יכול לשוחח עם כל אסיר. הטענה שהשחרור יסכן את ביטחון המדינה, זו טענה אבסורדית ומופרכת בסופו של דבר. אין מאחורי ההתנגדות אלא נקמנות".

עורכת הדין דבורה חן אמרה בתגובה: "אדון ואנונו לא הועמד לדין בגלל עמדה מוסרית וחברתית ולא זו הסיבה שאנו מתנגדים היום לשחרורו...אני רוצה להזכיר לבית המשפט, שהדברים שהנאשם יודע הם סודות מדינה".

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט פלפל, קבע: "בפנינו הוצגו מכתבים ששלח העותר לגורמים שונים בחוץ לארץ ומהם עולה שהוא לא מצטער ולא מתחרט על מעשיו. ההיפך הוא הנכון תוכניותיו לעתיד כוללות פתיחת מסע בינלאומי להגשמת מטרותיו, ולאחר שחרורו הוא עומד לפנות לממשלות זרות ולסוכניות זרות, שבפניהן הוא מוכן להעיד על הפעילות הגרעינית של ישראל, וכן הצהיר שיש לו כוונה לכתוב ספרים בנושא ולהפיץ מידע באינטרנט".

בית המשפט: הוא לא למד לקח

השופט פלפל ציטט מדבריו של ואנונו בדיון שהתנהל ב-1999, כשהגיש כבר אז בקשה להשתחרר. "להביא לפירוק הנשק הגרעיני של ישראל, ועל הריסת הכור הגרעיני בדימונה, כמו שישראל הרסה את הכור הגרעיני בעיראק, זה הדרך לשלום", אמר ואנונו.

"קבענו גם שהעותר לא למד לקח, לא ניחם על מעשיו ומדובר באדם שבאופן מוצהר חוזר ואומר שימשיך באותו מסלול פעילות המהווה עבירה - שעלולה לגרום נזק חמור למדינה", קבע השופט פלפל והדגיש כי ואנונו לא הביע מעולם חרטה על מעשיו: "שום פיקוח לא יכול למנוע מהעותר לממש את איומיו שכן לדעת הוועדה 'הפיקוח הטוב ביותר עבורו הוא בית הסוהר'".


ואנונו שעבד בכור הגרעיני בדימונה הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 1986 בריגול, בגידה ובמכירת סודות האטום של ישראל לעיתון הבריטי "סאנדי טיימס". ב-1998, עם תום שני שלישים ממאסרו, עתר המרגל לוועדת השחרורים, בבקשה לשחרור מוקדם, אך נדחה. הוועדה דחתה פנייה נוספת שלו באפריל 2000. ואנונו אמור להשתחרר מהכלא ב-21 באפריל 2004.

(24.09.03, 00:58)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2766615,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.





#219,יהוקם אתר אינטרנט למען מרדכי וענונו..........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.11.03 בשעה 07:47
בתגובה להודעה #202
בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
5083 הודעות 01:54 28.11.03

פיכס!! אתר למען מרדכי וענונו

http://www.nonviolence.org/vanunu/index.html

כאן ישנן תמונות מדהימות של צילומים מהמקום

מאיצים, צנטרפוגות ועוד..
http://www.nonviolence.org/vanunu/photos.html
זבל בן זבל הזה



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#220,יראש הסוכנות לאנרגיה אטומית: ישראל צריכה......
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.11.03 בשעה 08:04
בתגובה להודעה #219
שימו לב לאמת צרופה זו...:-

@ להזכירכם את הידיעה ה-2 מחודש שעבר בדיוק ואת הידיעה ה-1 מאמש...:- שים לב שתוכן הידיעה הוא אותו תוכן ויש רק מי שהוא אחראי שאחת
לחודש תופרח הידיעה הזו לאויר בכדי לגנוב את דעתו של העם בישראל...

שועלון
חבר מתאריך 12.8.03
648 הודעות 20:11 26.11.03

ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית: ישראל צריכה להתפרק

ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית: ישראל צריכה להתפרק מהנשק הגרעיני שלה
ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בארדעי, אמר הערב כי הוא רוצה שישראל תפרק את הנשר הגרעיני שלטענתו יש בידיה. אל בראעדי אמר עוד כי הוא סבור שכל מדינות המזרח התיכון ירוויחו מ"טיהור האיזור מנשק גרעיני". ישראל לא חתמה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני.


@ להזכירכם את הידיעה הזו מחודש שעבר בדיוק...:-

ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית: ישראל מוכנה להיפטר מהנשק הגרעיני שברשותה
יום שישי, 24 באוקטובר 2003, 22:05 מאת: מערכת וואלה!

ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוחמד ברדעי, אמר כי "ישראל תהיה מוכנה להיפטר מהנשק הגרעיני שאפשר שיש ברשותה או היכולות הגרעיניות אם יכון שלום מלא במזרח התיכון". בקול ישראל דווח כי בראיון לעיתון אוסטרי אמר ברדעי שמדובר ב"מפנה חיובי". לא ברור מתי היתה הצהרה הזו של ישראל ובאילו נסיבות נאמרו הדברים.
http://news.walla.co.il/?w=//456905



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#222,ינשק גרעיני אצלנו הוא הערובה לשלום באזורנו
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.12.03 בשעה 03:39
בתגובה להודעה #220
אנחנו, הם והגרעין

לולא היה לנו נשק גרעיני אף אחד לא היה מדבר איתנו על שלום. לא מצרים ולא ירדן.

מתי גולן 25/12/03 16:25

זה לא אותו הדבר, זה מה שאנחנו צריכים להגיד לעולם. זה לא אותו הדבר שלנו יש נשק גרעיני, ושלאיראן, פקיסטן או לוב יש נשק כזה. למה לא אותו הדבר? כל אחד יודע, כל אחד מבין. אבל רבים, רבים מאוד בעולם לא יודו בכך, הם יאמרו שזה כן אותו הדבר, למרות שהם יודעים שזה לא.
למה זה לא אותו הדבר? מכיוון שאנחנו לא רוצים לחסל אף מדינה ערבית או אחרת. אין לנו שום סיבה לכך. הם לא מפריעים לנו, כל עוד אינם פועלים לחסל אותנו כמדינה וכפרטים. עובדה, היו כבר מצבים בתולדות המדינה, מצבים קיומיים אפילו, בהם נשקל השימוש בנשק גרעיני. זה לא נעשה. אצלנו אין קריאה מקבילה ל"איטבח אל יהוד".

מלכתחילה נכנסה ישראל לעניין הנשק הגרעיני למטרה אחת בלבד: הגנה. המטרה הזאת כוללת בתוכה גם את מאזן האימה. לולא היה ברשותנו הנשק הזה, ייתכן שכבר לא היינו קיימים. ייתכן שמדינות ערב כבר מזמן היו פועלות להשמדתנו. הדבר שמרתיע אותן יותר מכל, זה הידיעה על התגובה הגרעינית האפשרית.

לולא היה ברשותנו נשק גרעיני אף אחד לא היה מדבר איתנו על שלום, גם לא מצרים, גם לא ירדן. הנכונות לשלום, במידה שהיא קיימת, נובעת מההשלמה עם קיומנו, ומההשלמה עם כך שאי אפשר להשמיד אותנו. וההשלמה הזאת של הערבים והמוסלמים היא פועל יוצא של הידיעה על הגרעין.

המדינה, לכן, חייבת את קיומה לאדם שהביא את הגרעין לארץ, בניגוד לדעת כמעט כל עמיתיו בממשלה. אם יהיה שלום עם כלל הערבים, נהיה חייבים אותו לאדם שהביא את הגרעין לארץ מתוך מבט נבואי לעתיד, מתוך הכרה מפוכחת של המציאות באזור. לא מיותר להזכיר, ושוב להזכיר, שהאדם הזה הוא שמעון פרס.

מי שאומר שצריך להחיל דין שווה עלינו ועל המוסלמים בעניין הגרעין אינו שוחר טובתנו. ואם שואלים מניין הביטחון שאף פעם לא נעשה בגרעין שימוש לרעה, אנחנו צריכים לומר בגלוי: הביטחון הוא בכך שאנחנו זה לא הם, אנחנו לא כמותם, ומי שאומר אחרת אינו רוצה לומר אמת. אצלם הנשק הגרעיני נועד להשמדה. אצלנו הוא נועד לביטחון, להמשך הקיום.
@ מצ"ב קישור לכתבה המלאה...-
http://www.globes.co.il/serve/



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#221,ימורדכי וענונו עומד להשתחרר באפריל 2004 !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.12.03 בשעה 00:15
בתגובה להודעה #1
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.12.03 בשעה 00:27 בברכה, פילוביץ שחף
 
מורדכי וענונו עומד להשתחרר באפריל 2004 !!

הערכה כי יוטלו מגבלות על וענונו ביום שחרורו
יום שני, 29 בדצמבר 2003, 21:15 מאת: מערכת וואלה!

וענונו בבית המשפט. הצהיר כי יעסוק בגלוי בסודות הגרעין
(צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)

"מרגל האטום" ישתחרר מהכלא באפריל הקרוב. במערכת הביטחון חוששים שהוא עדיין עלול לפגוע בביטחון המדינה. ככל הנראה ייאסר עליו לצאת לחו"ל או לעסוק פומבית בנושא הגרעין

מערכת הביטחון שוקלת להטיל על מרדכי וענונו, "מרגל האטום", מגבלות מנהליות כשישתחרר מהכלא בעוד כארבעה חודשים.

בערוץ 2 דווח כי בימים אלה מתנהלים דיונים לגבי דרך הפעולה ביום שחרורו של וענונו, ב-21 באפריל. בדיונים משתתפים גורמי ביטחון ונציגי פרקליטות המדינה ונבחנת מה מידת מסוכנותו של וענונו, לאחר 18 שנה בכלא.

במערכת הביטחון חוששים כי וענונו עדיין עלול לפגוע בביטחון המדינה, וההערכה היא שאכן יוטלו עליו מגבלות. מדובר במקרה יוצא דופן וראשון מסוגו בארץ.

וענונו ריצה את כל תקופת מאסרו ובקשותיו לקיצור או שחרור מוקדם נדחו. עם זאת, בכל בקשותיו הוא הצהיר שלאחר שחרורו הוא מתכוון לעסוק בגלוי בסודות הגרעין של ישראל. הוא הורשע בריגול חמור לאחר שמכר לעיתון ה"סאנדיי טיימס" הבריטי מידע חסוי על פיתוח פצצות אטום בכור בדימונה.

החשש הוא שווענונו, שהתנצר בכלא, מתכוון לעזוב את הארץ, להשתקע במדינה אירופאית ושם להתראיין לגבי מדיניות הגרעין. גורמי הביטחון בוחנים האם המידע שברשותו עדיין רלוונטי לאחר כ-20 שנה. ההערכה הרווחת היא שלפחות לתקופה מסוימת יוטלו על וענונו מגבלות שימנעו ממנו לצאת לחו"ל או לעסוק בפומבי בנושא הגרעין.
http://news.walla.co.il/?w=//484969



מה שבאמת מפחיד פה זה לא שהוא יחשוף סודות.
כל מה שהוא יכל לחשוף הוא חשף.

הבעיה האמיתית זה שנושא הנשק - האטומי באם יש לנו-
של ישראל שוב יעלה לדיון, ולהזכירכם את הצהרתו של
הנשיא קדאפי....הנושא יגרום נזק מדיני בינלאומי עצום
על ישראל.......



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#238,ימאוסטרליה ועד לפיתוי ע''י ''סינדי'': כך נחטף ואנונו
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.03.05 בשעה 21:26
בתגובה להודעה #1
"מבצע קניוק" / שיתוף פעולה של המוסד והשב"כ

מאוסטרליה ועד לפיתוי ע"י "סינדי": כך נחטף ואנונו
מאת יוסי מלמן


תצלום כף היד המפורסם, כשהובא ואנונו לבית המשפט
תצלום ארכיון:יוסי מולה

"זה היה במזל, פשוט במזל הצלחנו לעלות על עקבותיו, ליצור עמו מגע ולהביאו לישראל", נזכר השבוע איש מוסד בכיר לשעבר, שהיה מעורב במבצע חטיפתו של מרדכי ואנונו.

המבצע קיבל את שם הצופן "קניוק". הידיעה הראשונה על כך שעובד לשעבר בכור הגרעיני, בשם מדכי ואנונו, מתכוון להתראיין לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס" נמסרה למערכת הביטחון באוגוסט 1986 על ידי העיתונאים עמי דוראון ואלי טייכר. השניים ניסו כמה שנים קודם לכן לפרסם ספר על הכור הגרעיני בדימונה, אולם לא הצליחו לפרסמו בגלל שהצנזורה פסלה את כתב היד. השניים קיבלו באוגוסט אותה שנה פנייה מעיתונאי של ה"סאנדיי טיימס", שביקש מידע לגבי אדם בשם מרדכי ואנונו, שטען כי הוא עבד בכור הגרעיני. טייכר, באמצעות אחיו, שעבד אז באגף המודיעין בצה"ל, העביר את המידע אל ראש מחלקת ביטחון שדה בצה"ל יואב דייגי.

היעד הראשון: אוסטרליה

משום שנושא אבטחת הכור אינו באחריות צה"ל, העביר דייגי את הידיעה הלאה, וכך היא הגיעה לשב"כ, למוסד ולממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), חיים כרמון. שלושת הגופים האלה הקימו מעין "ועדת היגוי" לתיאום הפעולות ביניהם. השתתפו בה שבתי שביט, סגן ראש המוסד, יוסי גינוסר, ראש האגף לסיכול ריגול ומניעת חתרנות בשב"כ, ויחיאל חורב - אז מנהל המחלקה לאבטחה פיסית של יחידת המלמ"ב, וסגן של העומד בראשה. בהחלטה של מה שזכה אז לכינוי "מועדון ראשי הממשלות" - ראש הממשלה שמעון פרס, ממלא מקומו יצחק שמיר ושר הביטחון יצחק רבין - סוכם כי ייעשה מאמץ לבדוק את נכונות המידע, לאתר את ואנונו ולמנוע ממנו לממש את כוונתו.

עיקר המשימה הוטלה על המוסד, שאחראי למבצעים חשאיים מסוג זה מחוץ לגבולות ישראל. שביט, סגנו של ראש המוסד נחום אדמוני, ריכז את הטיפול במבצע, שדרש מעורבות של כמה יחידות ואגפים במוסד - איסוף מידע באמצעות הפעלת מקורות, סוכנים וסייענים, הפעלת יחידות מבצעיות, הקמת קשר עם שירותים עמיתים בעולם וקשר עם שאר זרועות קהילת המודיעין בישראל. שביט מינה לאחראי בפועל, ה"פרויקטור" של המבצע, את ב', בכיר מנוסה בהפעלת סוכנים שהמתין אז למינוי חדש. לפי מידע נוסף אמור היה ואנונו להימצא באוסטרליה.

בספטמבר יצא צוות משותף של המוסד והשב"כ לאוסטרליה, אך לא מצא שם את ואנונו, וגילה כי הוא טס ללונדון. בהערכות מצב שהתקיימו בעקבות המידע החדש נקבע כי אם יאותר ואנונו ויהיה צורך להביאו לישראל בניגוד לרצונו - החטיפה לא תתבצע על אדמת בריטניה.

פרס חושש מתאצ'ר

בשנים 1981-1985 התערערו קשרי המודיעין של ישראל ובריטניה, בשל כמה תקריות מביכות. הראשונה נגרמה כאשר בלדר איבד במרכול בגרמניה תיק ובו דרכונים בריטיים מזויפים. בתקרית השנייה גילו הבריטים כי סוכן שהפעיל המוסד הסתנן לתא של אש"ף בבריטניה, וכעסו על המוסד - שלא שיתף אותם מראש במידע על פעולות התא, שיכול היה למנוע את הרצח של הקריקטוריסט הפלשתינאי עלי אל-נאג'י. כתוצאה מכך, גורשו מבריטניה כמה אנשי מוסד שפעלו במסווה דיפלומטי. המוסד יזם את ההחלטה שלא לפעול בבריטניה, אך גם פרס בירך עליה, משום שהוא חשש מפני הסתבכות נוספת עם "גברת הברזל", מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה אז.

ה"סאנדיי טיימס" משתכנע: סיפורו של ואנונו נכון

צוותי עיקוב של המוסד הגיעו לבריטניה. באחד הצוותים האלה שירתה שריל חנין-בנטוב, שבחרה בכינוי "סינדי" על שם אז חברתו של אחיה (כיום אשתו). סינדי נמנתה עם מה שמגדירים במוסד "עוקבים": אנשים הנשלחים למשימות לפי צורכי היחידות והאגפים השונים. המוסד הצליח לעלות על עקבותיו של ואנונו, וידע את תנועותיו אל מערכת ה"סאנדיי טיימס" ואל בית המלון בו שהה.

בינתיים, בסוף ספטמבר, כינס בתל אביב שמעון פרס המודאג והחושש מפני פרסום אפשרי על "פרויקט הטיפוחים" שלו - הכור הגרעיני - את ועדת העורכים של העיתונים היומיים. בשיחה שנועדה שלא לפרסום, הוא דחק בהם בכל לשון של בקשה שלא יפרסמו ידיעות בנושא, גם אם מקורן בפרסומים בעיתונות הבינלאומית על הכור הגרעיני בדימונה. לרוב לא דלף עד אז מידע מוועדת העורכים - אבל לא הפעם. הידיעה על החשיבות שמייחס ראש ממשלת ישראל לנושא הגיעה באמצעות עיתונאי ישראלי ל"סאנדי טיימס", ושיכנעה סופית את עורכי העיתון הבריטי, לאחר היסוסים של כשבועיים, כי הסיפור שסיפר להם מרדכי ואנונו ראוי לפרסום, ואף למעלה מזה.

הצעה: להתנקש בואנונו

בדיונים של צוות ההיגוי הבין-שירותי בישראל הועלו כמה תרחישים אפשריים. באחד מהם, שמעולם לא נשקל ברצינות, היו מי שסברו - וביניהם יחיאל חורב - כי אולי מוטב להתנקש בחיי ואנונו, מאשר להוציא אל הפועל מבצע חטיפה מורכב שעלול להסתבך ולהיכשל. אבל כל המעורבים ידעו כי אלה הן רק משאלות לב, משום שמאז קום המדינה לא התנקשו שירותי הביטחון של ישראל בחיי אזרח ישראלי.

צוותי העיקוב בלונדון פעלו בשיטת "המסרק". זו שיטת עיקוב שהגה בשנות ה-60 צבי מלחין, מבכירי היחידה המבצעית של השב"כ ואחר כך המוסד. בתמציתה קובעת שיטה זו, כי במקום לעקוב אחר היעד לכל מקום שהוא פונה, מוטב להמתין לו באזורים שאליהם הוא צפוי להגיע.

בצורה כזו "סרקו" צוותי המעקב את רחובות לונדון, כשבכיסם תמונתו של מרדכי ואנונו. למזלה הטוב, ובאורח מקרי לחלוטין, הצליחה "סינדי" לגלות את ואנונו בעת שהתבונן בחלון ראווה של חנות בכיכר לסטר. היא נעמדה לצדו, ויצרה עמו קשר עין. ואונו, שמקורביו העידו כי היה ביישן ביחסיו עם נשים, הרהיב עוז ופתח עמה בשיחה. "גם את תיירת?" שאל. היא סיפרה לו כי שמה "סינדי", וכי היא קוסמטיקאית במקצועה, יהודיה מארצות הברית המתיירת בלונדון.

הפיתוי: רומא

ואנונו הזמין את "סינדי" לכוס קפה, אך היא לא נענתה בקלות. היא אמרה לואנונו כי היא מתגוררת בחדר בבית מלון יחד עם חברה נוספת, ולכן לא תוכל להזמינו אליה. ואנונו נפל בקסמיה. השניים נפגשו כמה פעמיים. ביום ראשון, ה-30 בספטמבר, פירסם ה"סאנדיי מירור" את תמונתו של ואנונו בידיעה שנועדה לכפור באמינותו - כדי לשים ללעג ולקלס את סיפורו על הכור הגרעיני בדימונה ולבזות את ה"סאנדיי טיימס" שעמד לפרסם את גירסתו. הידיעה הכעיסה את ואנונו, וסינדי ניצלה את סערת נפשו. היא הציעה לו לצאת עמה למחרת היום לרומא, שם לדבריה יש ל"אחותה העיתונאית" דירה.

למרות אזהרות מפורשות של פיטר הונאם, עיתונאי ה"סאנדיי טיימס" שטיפל בסיפור, נענה ואנונו להצעתה. הם טסו לרומא, ושם, בהגיעם לדירה, התנפלו עליו שני סוכני מוסד, כפתו אותו באזיקים והזריקו לו חומר הרדמה וטשטוש. ואנונו הורד מהדירה הועבר במכונית לחוף הים, ומשם הועלה על אלונקה לסירת מירוץ שחברה לספינה של חיל הים.

בהגיע הספינה לאשדוד, הורד ואנונו שוב לסירה שהובילה אותו לחוף. שם המתינו לו חוקרי שב"כ בראשות חיים בן עמי, מבכירי אגף החקירות בשב"כ, והודיעו לו כי הוא עצור. ואנונו הנפחד חשש, כך גם העיד במשפטו, כי הוא יוצא להורג בלי משפט.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=417896


http://tinyurl.com/3z8f7 @ http://www.kolhalev.com/www2/schedule.php


#263,יהאו''ם מעביר ברגע זה החלטה לחיסול נשק גרעיני
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.09.09 בשעה 00:43
בתגובה להודעה #1
BurningBush
חבר מתאריך 23.10.04
יום חמישי ו' בתשרי תש''ע 18:09 24.09.09


האו''ם מעביר ברגע זה החלטה לחיסול נשק גרעיני


אובמה הקריא במועצת הבטחון הצעת החלטה לחיסול נשק גרעיני עם אמצעי אכיפה קשוחים שעברה בתמיכת כל החברות.
הוא הדגיש שההחלטה אינה מיועדת למדינה מסויימת אבל איכשהו הוא הזכיר את אירן.

לדעתי ההחלטה מיועדת לפרק את ישראל מנשקה הגרעיני תחת מסווה של פעולה נגד אירן.

הזמן לכבות את הסיגריות ולחגור חגורות בטיחות. נחיתה קשה בהנהגת השמאל היהודי העולמי.

*****************


"...נחשפו השבוע על ידי חנה כוכבי, האחראית על הארכיון ב"מרכז פרס לשלום..." (ע.א, הארץ 08/05/09)


118. הנשיא שימון פרס קיבל מתנה מסמכים סודיים משנות ה-20 וה-30 מנשיא אוקראינה
ויקטור יושצ'נקו והעבירם למרכז פרס לשלום ושלטון

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=118&viewmode=threaded


#4,יפרס ''בנה'' את מדינת ישראל ופרס יקח אותה לקבר..
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.03.03 בשעה 07:16
בתגובה להודעה #0
פרס:''רבי, הרי אין זכוכית לחלון,
אז מה השאלה בכלל".
{ציטוט}

@ פרס עדיין רלוונטי @

"מיגל מורטינוס, שליח האיחוד האירופאי במזרח התיכון,
התעניין אצל שמעון פרס, שר החוץ לשעבר, על מה ריב הסמכויות
בין היו"ר עראפת לבין אבו מאזן, שנבחר לתפקיד ראש הממשלה.

פרס הסביר במה דברים אמורים בשיטת "עשה לך רב":
"רב הישיבה קיים דיון ארוך עם תלמידיו אם לסגור את החלון,
או להשאירו פתוח. אחד התלמידים התפלא: 'רבי, הרי אין זכוכית
לחלון, אז מה השאלה בכלל??"

כך סיפר פרס וחידד לאירופאי את ההבנה, שאין מה לעסוק בריב
סמכויות בין עראפת לאבו מאזן, כששניהם אין להם סמכויות".
{מקור :יהודית יחזקאלי מידיעות אחרונות}

@ עכשיו אם הבנתם/ן אותי, תכנסו שוב לקישור המצ"ב, ותבינו איך
שמעון פרס רילונטי ועוד איך....:-
שמעתם עכשיו את ח''כ קולט אביטל בערוץ 1
http://rotter.net/forum/scoop/6761.shtml

@ מה דעתכם/ן...??

המשך יבוא.....@

מבחן התוצאה.
פ"ש


#5,יבעוד אמריקה עסוקה במלחמה, פאול עסוק ב........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.03.03 בשעה 08:14
בתגובה להודעה #4
פאוול: "מפת הדרכים" תוצג לישראל ולרשות בנוסח שגובש בשנה שעברה @

יום רביעי, 26 במרץ 2003, 6:23

מאת: מערכת וואלה!

מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאוול, אמר היום כי מתווה "מפת הדרכים" למזרח התיכון יוצג לישראלים ולפלסטינים בנוסח שגובש בסוף השנה שעברה. בקול ישראל דווח כי פאוול ציין שאין ספק כי לצדדים יהיו השגות על המתווה, אולם וושינגטון תתנגד לדיונים ממושכים ש"לא יוליכו לשום מקום".
http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&id=366926&path=22

להזכירכם:
סאדם חוסיין=שרון=עראפת=וייסגלס.....!!!
נושא: סאדם חוסיין=שרון=עראפת=וייסגלס..

@עראפת שלח מסר חד משמעי לעו"ד וייסגלס...:-
פלסטינים פרצו לבית מנהל לשכת רה"מ וגנבו מכוניות @
על פי החשד פרצו שני הגנבים הפלסטינים לביתו של דב וייסגלס ולקחו את מפתחות המכוניות. המשטרה פתחה במרדף אחר הגנבים, ואיתרה את החשודים ואת אחת המכוניות
אבי כהן
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2514954,00.html

ומה הקשר לנאום בוש בכלל ובלייר בפרט ערב תחילת המלחמה...:-

@ ישראל = סאדם חוסיין @
עו"ד אלייקים העצני מחווה את דעתו בשידור חי על נאומיהם של בוש ובלייר ביחס למלחמה, מפת הדרכים וההשלכות על מדינת ישראל בכלל וראש הממשלה שרון בפרט...חובה לשמוע- תוכנית שבועית מה-17/3
http://www.a7.org/hebrew/radio/recorded/recorded.htm

כמו כן:
טיוטת הסכם רש''פ-ישראל תוצג לממשלה
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
15673 הודעות 09:57 25.03.03

טיוטת הסכם רש''פ-ישראל תוצג לממשלה

טיוטת הסכם רש"פ-ישראל תוצג לממשלה
ביוזמת אנשיו של שר הביטחון שאול מופז תוצג בפני הממשלה טיוטת הצעה להסכם בין ישראל לרש"פ.
את הטיוטה גיבשו ראשי מערך המודיעין וקצינים בכירים בצה"ל. על פי הנאמר בה תוקם מדינה פלשתינית מוגבלת תמורת הכרזה פלשתינית השוללת את זכות השיבה הפלשתינית
http://www.a7.org/news.php3?id=47684

כמו כן:
@ פרס עדיין רלוונטי @
{בהודעה לעיל}

לסיכום: שמעון פרס ממשיך לבחוש ולרקום מזימות איך
לאלץ את ממשלת ישראל בכלל ואת מדינת ישראל, לקבל
לא בצורה דמוקרטית את "הסכם אוסלו"...

@ ראו הוזהרתם @

מבחן התוצאה.
פ"ש


#6,ישר החוץ הוירטואלי פרס,ממשיך להיפגש .........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.04.03 בשעה 09:47
בתגובה להודעה #5
חץ קסום
חבר מתאריך 8.1.03
627 הודעות 08:49 01.04.03

@ שר החוץ הוירטואלי פרס,ממשיך להיפגש @

ולנהל את עניני המדינה. אחרי שנפגש עם אבו עלה, עם פישר הנאצי
ועוד כמה אירופים להכעיס, נפגש אמש גם עם פאוול.
זה שפרס מטורף מילא. אבל זה שפאוול נפגש עם מי שהיה שר חוץ,זה אסון
למדינה.צריך לזכור שמפת הדרכים הוכנה על ידי צמד האסון השואתי,
צוות אוסלו, ביילין אל פרס.ושביילין אומר שתוכניותיו ימומשו, הוא יודע
על מה הוא מדבר. הוא ופרס מקבלים כספים מהאירופים, ועושים למען אירופה.
גם על חשבון אמריקה.במבט לאחור, אני שואל את עצמי איך המדינה הייתה
נראית, לו פרס היה קורבנו של יגאל עמיר.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
8266 הודעות 09:45 01.04.03

11. חץ קסום: שמעון פרס הוא שר החוץ ושר הבטחון....
מקום המדינה בכלל ועד היום בפרט, והינך צודק בהחלט !!

@ מחויבותו, הסכימיו הסודיים בין גורמים שונים בכלל ויאסר
עראפת בפרט, הפכו מזמן לתיק סחיטה נגדו בכלל ונגד מדינת
ישראל בפרט.

@אני נזכר בזמנו כשחשפתי את נסיעתו הסודית, כאן בפורם של שמעון
פרס לרומא עם מזכירתו היפיפיה, שאלו אותי "כולם", מאיפה אני יודע,
ולא עברו 6 שעות והידיעה הזו נאמרה ברשת ב' בכלל ולמחרת זה כבר היה בעיתונים בפרט, ולאחר מכן כל סיקור כנס שילטון האוליגרכיה בשוויץ
של רוב מנהיגי העולם הכלכלי...:-
@ שמעון פרס = ''מרכז פרס לשלום'' = דב לאוטמן @
http://rotter.net/forum/scoop/7874.shtml
@ פרופסור אריה אלדר חושף את ערוותו של שמעון פרס
http://rotter.net/forum/gil/5315.shtml

כמו כן את הידיעיה על פגישתו אתמול של...:-
@ שמעון פרס נפגש עם אבו-עלאא לשיחות............
http://rotter.net/forum/scoop/7874.shtml

@ לסיכום:
משה שרת ז"ל ראש ממשלת ישראל לשעבר אמר...:-

מבחן התוצאה.
פ"ש


#8,ישמעון פרס בורח אל הנאנו: תחליף ראוי לאוסלו
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.04.03 בשעה 09:32
בתגובה להודעה #6
Watto
חבר מתאריך 2.6.02
213 הודעות 07:43 07.04.03

פרס קרא כנראה את "נאנו" של אד ראג'יס, ספר מומלץ אגב לכל אדם.
האמת? אני מעריץ את פרס על היכולת הנדירה שלו לראות קדימה. הבן שלו, חמיט פרס, חשף אותו לתחום, ופרס אכן עושה רושם שהפנים את גודל המהפך המדעי הצפוי לנו. חבל שאין לנו עוד מנהיגים המצויידים בתובנות מרחיקות ראות כאלו, הבנה מדעית עמוקה והיכולת לראות את המציאות הישראלית כפי שהיא מחד, וליצור חזון שמתאים בול לאופי המדינה מאידך. על זה אני מצדיע לפרס.

@ שמעון פרס ובנו חמי פרס @

פרס מציע למדינת ישראל חזון טכנולוגי תעשייתי אדיר שאם יתגשם רק בחלקו, סינגפור תהיה פראיירית ליד ישראל. הוא טוען שהיתרון היחסי של מדינת ישראל אינו בקרקע, שווה קרקע, כוח אדם או תיירות וכד' - אלא ביתרון ההשכלתי, באיי קיו וברוח היזמית - בדיוק מה שדרוש ליסוד תעשייה חדשה שתתבסס על טכנולוגיות הנאנו המתפתחות.

אגב, בישראל יש מפר קבוצות חזקות מחקר ביותר בתחום, וצפויים מוצרים ראשונים בתחום בעוד שנים ספורות, למשל גבישי היהלום בממד נאנו שנועדו לציפוי מכשירים כיפות טילים וראשי קידוח שפותח בטכניון.
http://images.maariv.co.il/cache/ART457970.html

מבחן התוצאה.
פ"ש


#13,יבלגיה מעניקה עזרה ב-15 מליון יורו לפלסטינים..
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 09.04.03 בשעה 18:34
בתגובה להודעה #8
נציג העם
חבר מתאריך 6.3.02
3504 הודעות 15:12 09.04.03

בלגיה מעניקה עזרה ב-15 מליון יורו לפלסטינים

Mideast-EU-aid
BRUSSELS - 12:03 GMT
Brussels grants 15 mln euros in aid for Palestinians

מבחן התוצאה.
פ"ש


#24,יממשלת הולנד תקפיא כספים המיועדים למימון .....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 14.04.03 בשעה 17:25
בתגובה להודעה #13
15:27) יום שני, י"ב בניסן תשס"ג, 14 באפריל 2003

ממשלת הולנד תקפיא כספים המיועדים למימון פעילות טרור במזרח
התיכון ממשלת הולנד החליטה להקפיא את כספי קרן "אל אקצה" לאחר
שהוברר שהכספים מיועדים למימון פעילות אירגוני טרור במזרח התיכון.

גורמים מדיניים בירושלים הביעו סיפוק מן ההחלטה שהתקבלה גם כתוצאה ממאמצים דיפלומטיים שעשתה ישראל בנידון.

קרן "אל אקצה" היא קרן איסלאמית, המגייסת כספים במקומות שונים בעולם. בין היתר, כדי לסייע למשפחות מתאבדים ולפלשתינים . בשנת 2001 גייסו אנשיה בהולנד 650,000 אירו.
http://www.a7.org/news.php3?id=49233

מבחן התוצאה.
פ"ש


#84,ימדהים: עמירם לוין היה צריך לחסל את עראפת.....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.05.03 בשעה 07:42
בתגובה להודעה #4
לוין: צריך היה לחסל את ערפאת
א' באייר תשס"ג, 3 במאי 2003 (21:36)

ראש המוסד לשעבר, האלוף (במיל') עמירם לוין אמר היום במהלך ראיון לתכנית "פגוש את העתונות" בערוץ 2 כי ערפאת הוא רוצח סדרתי שרצח מאות אזרחים תמימים כולל ערבים. "הוא הביא את הטרור לדרגת מדינאות והוא אפילו לא זכאי למשפט", אמר לוין והוסיף כי "היה צריך לחסלו פיזית".

בסוף השבוע פעלה היחידה למלחמה בטרור של בריטניה. שוטרי היחידה עצרו בדרבישייר ובנוטינגהמשייר כמו גם בלונדון שישה בריטים החשודים כי היו מעורבים בפיגוע ביום שלישי בפאב "מייק'ס פלייס".

מקורות בצה"ל מסרו כי מטען החבלה בו השתמשו המחבלים היה מתוחכם ושונה מאלו הנמצאים בשימוש בידי המחבלים ברש"פ.

העתון הבריטי "דיילי טלגרף" מדווח עפ"י מידע שנמסר מגורמים ערביים ברצועה, המחבלים הצליחו להכנס לתחומי ישראל לאחר שהתחזו ל"פעילי שלום" שמגיעים כדי לשמש עבור ערביי הרש"פ "מגינים אנושיים".

פרסום בעתון הבריטי "אינדיפנדנט" מוסיף כי בעוברם במחסום ארז בדרכם מרצועת עזה לתוך ישראל טענו המחבלים כי הם משתייכים לקבוצת תיירים שמגיעה לישראל "כדי ללמוד מקרוב את הקשיים שבהם נתקלות יוזמות השלום במזרח התיכון".

ביש"ע נמשך היום ירי מחבלים ושיגור פצצות מרגמה. הבוקר שוגרו שתי פצצות מרגמה לעבר שני ישובים בגוש קטיף. לא היו נפגעים.

אחר הצהרים נפצע חייל צה"ל באורח קל מאש שפתחו מחבלים לעבר כוח שהיה בפעילות מבצעית ליד ג'נין. הכוח השיב אש לעבר מקורות הירי.

כוח צה"ל פוצץ בשבת מנהרה סמוך בגבול ישראל מצרים, סמוך לרפיח. המנהרה שנחשפה בפתח בית ערבי היתה בעומק של כ-12-14 מטר. במהלך הפעילות הותקפו הכוחות ברימונים ובבקבוקי תבערה.

הכוחות השיבו באש מדוייקת לעבר אחד ממשליכי הרימונים, שנפגע ברגלו. לא היו נפגעים בקרב חיילינו, אך נגרם נזק לאחד הכלים.
http://www.a7.org/news.php?id=50304

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#85,יאם כך עפ''י שריד הוא צריך לעמוד לדין.........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.05.03 בשעה 07:43
בתגובה להודעה #84
שריד: יש להעמיד לדין את העומדים מאחורי הקריאה לרצוח את ערפאת
יום ראשון, 22 ביולי 2001, 14:42 מאת: מערכת וואלה!

שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, ביקש מהשר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, לתגבר את כוחות המשטרה בחברון כדי שישליטו סדר גם על המתנחלים במקום. הבקשה נמסרה במהלך ישיבת הממשלה הבוקר. לנדאו אמר בתגובה כי "צריך לתגבר את כוחות המשטרה בכל מקום". בלשכתו של לנדאו מתייחסים לבקשת בן אליעזר כאל בקשה פוליטית ולכן, אמרו, התגובה אליה תגיע מהצד הפוליטי השני.

ואילו ראש האופוזיציה, יוסי שריד, דרש היום להעמיד לדין את האנשים שעומדים מאחורי המודעה בעיתון הימין מקור ראשון שבה נקראים חיילים ואזרחים לרצוח את יאסר ערפאת. איש תנועת זו ארצנו, משה פייגלין, שפרסם את המודעה אמר שהוא וחבריו עומדים מאחורי כל מילה שנכתבה במודעה. "מדובר באדם שהרג יותר אזרחים יהודים מכל אחד אחר מאז היטלר, ימח שמו. מדובר באדם שהורג יומיום, שולח יומיום את אנשיו לרצוח עוד יהודים. וכי אתה אינך חושב שהוא בן מוות", אמר.
http://news.walla.co.il/?w=//91658

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#87,ידנמרק: מחר ייפתח כינוס של פעילי סכסוך.......
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.05.03 בשעה 14:20
בתגובה להודעה #4
און-ליין
חבר מתאריך 29.9.02
1485 הודעות 13:35 07.05.03
דנמרק: מחר ייפתח כינוס של פעליל סכסוך
בס"ד
בקופנהגן שבדנמרק ייפתח מחר כינוס של פעילי שלום ישראלים ופלסטינים. מדובר בכינוס השנתי השלישי, שאותו מארגן האיגוד הבינלאומי לשלום ערבי-ישראלי. האיגוד נוסד ב-1997 ביוזמה של משרד החוץ של דנמרק.
מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, שיגר ברכה למשתתפי הכינוס במאמר שכתב היום בעיתון הדני "פוליטיקן". אנאן קרא לשני הצדדים "לא לאפשר לקיצונים לקבוע את העתיד".
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2611353_184,00.html
און-ליין

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#88,ילידיעתכם...........................
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.05.03 בשעה 14:21
בתגובה להודעה #4
1. במקרה- עורך העיתון הדני "פוליטיקן" הוא יורד ישראלי בכלל
ואביו של ד"ר רון פונדק ו"חבר בלב ובנפש" של שמעון פרס.

2. במקרה- שגריר ישראל בדנמרק הוא ראש השבכ"כ לשעבר "שהתפוטר"
לאחר רצח רבין- כרמי גילון והוא גם "חבר בלב ובנפש"
של שמעון פרס.

3. במקרה- הרב הראשי של יהדות דנמרק הוא אביו של הרב מלכיאור
ג'ונייר, והוא "חבר בלב ובנפש" של שמעון פרס.

להזכירכם את כל זה כתבתי בצרף מסמכים בקישור המצ"ב...:-
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&omm=0

לסיכום:
אני משאיר לכם לשפוט מי בוחש, מי מוביל ומי דואג,
שמדינת ישראל תמיד תהיה בעמדת חולשה, גזענית
ורוצחת ילדים פלשתינים....

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#93,יערפאת: 'שלום האמיצים' עם רבין...............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.05.03 בשעה 08:52
בתגובה להודעה #4
ערפאת: 'שלום האמיצים' עם רבין הוא הבחירה של העם הפלשתיני.



תקף את ישראל בנאום לרגל יום הנכבה; צופה ששרון יחבל במפת הדרכים; אמר: "אנחנו בחרנו באסטרטגיית השלום אך ישראל קמה בכוח על הריסות פלשתינים"; עבו-עלא: ישראל מנעה את הגעתם של 10 חברי המועצה המחוקקת לרמאללה

מאת: ענבל אביב

יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, תקף בחריפות את ישראל, בנאום שנשא לרגל "יום הנכבה" במועצה המחוקקת הפלשתינית. הנאום שודר בכלי התקשורת הפלשתינים.

לדבריו, ישראל קשרה קשר נגד תהליך השלום עם הפלשתינים. "אנו הודענו כי בחרנו באסטרטגיית השלום, אך ישראל קמה בכוח על הריסות פלשתינים", אמר.

ערפאת אמר עוד, כי הוא צופה שאריאל שרון יפגע ביישום מפת הדרכים: "אין שלום בלי נסיגה מלאה של ישראל לקווי ה-4 ביוני 1967".

בהתייחסו לסוגיית זכות השיבה, אמר ערפאת, כי "כל פליט פלשתיני מחכה ליום שבו יחבק את פלשתין, אדמת מולדתנו... בשם אללה, אלה שגורשו מבתיהם יחזרו אליהם. במשך 55 השנים נפלו שאהידים ופצועים בדרך לשחרור ולשיבה, והיום, אלפי פלשתינים נמצאים בבתי המעצר הישראלים, רק כי הם נאבקים בכיבוש, מתעקשים לחיות בשלום ובעצמאות. אני מברך פלשתינים אלה ונשבע להם להמשיך ולהיאבק למען החופש. החופש שלהם הוא יעד עליון ומשמעותו - החופש של המולדת".

"המלחמה פורצת מפלשתין, והשלום מתחיל בפלשתין", אמר ערפאת והוסיף - "שלום האמיצים עליו חתמתי עם יצחק רבין הוא הבחירה האסטרטגית של העם הפלשתיני".

ערפאת קרא לעם ישראל ולקהילה הבינלאומית לכבד ההסכמים החתומים ולחתור לשלום אמיתי וצודק, שיביא לקץ הכיבוש על כל האדמות הערביות שנכבשו.

אבו-עלא, יו"ר המועצה המחוקקת הפלשתינית, אמור היה לשאת הודעה על עמדת הרש"פ כלפי הפלגים הפלשתינים והמשך הלחימה בישראל, במקום זה שיגר איגרת לראשי בתי פרלמנט ברחבי העולם, בה נטען כי ישראל מנעה את הגעתם של 10 חברי המועצה המחוקקת לרמאללה.

ערביי ישראל ציינו את "יום הנכבה" (יום האסון) - יום הקמתה של מדינת ישראל.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-23856-00.html?tag=8-33-58

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#95,יעראפת מקבל את כוחו מפרס כשם שהירח מקבל....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.05.03 בשעה 17:49
בתגובה להודעה #4
את כוחו מהשמש...:-

pif
חבר מתאריך 16.4.02
611 הודעות 18:49 16.05.03
10. חידה לגולשים :-) מדוע בזמן ליקוי הירח מקבל
הירח צבע אדום חיור?

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
11186 הודעות 17:43 17.05.03
19. מאחר ואנו יודעים שאת כוחו ואורו של הירח....
הוא מקבל מהשמש אזי התשובה היא...:-
עד כמה השמש מפרגנת לירח...
@ למה הדבר דומה...:-
ירח = יאסר עראפת = רשות פלשטינית.
שמש = שמעון פרס = מדינת ישראל.
מצ"ב קישור להודעה שבה איזכרתי את ההגדרה הזאת...:-
לסיכום:-
אין חדש תחת... ואם כבר מדברים על השמש להזכירכם שהירח
מסמל את המוסלמים/עראפת והשמש זה ישראל/שמעון פרס, וכל
בר דעת יודע שאור הירח מקורו מהשמש....והמבין יבין.
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=54&msgid=3664048
@ תוכן ההודעה שבקישור:
"תכנית הרוזן ברנדוט"...:-
ב-15 לחודש מאי 1948 החליטה מועצת האו"ם למנות מתוך מטעמה לסיכסוך בארץ ישראל. הרוזן פולקה ברנדוט, שהיה יו"ר הצלב האדום השבדי, התמנה לתפקיד.הוא החל בפעולתו כשבוע לאחר מינויו ב-27 ביוני 1948 הגיש את "תכני ברנדוט", שעל פיה היו הנגב וירושלים אמורות להיות בתחום המדינה הערבית. התכנית זכתה לא רק בתכניתה של מחלקת המדינה בארה"ב- S.D אלא גם בזו של הנשיא טרומן קונגרס עצמו.

היוזמה התכנית עלתה לרוזן ברנדוט בחייו: הוא נירצח ב-17 בספטמבר 1948 על ידי אנשי הלח"י בירושלים. הכללתם של חלק מירושלים ושל הנגב בתחום מדינת ישראל הושגה אך ורק עקב ניצחונותיהם עקובי הדם של כוחות צה"ל....
עוד במהלך מלחמת יום העצמאות, כאשר ישראל הקטנה נאבקה על חייה, לחצה ארה"ב מזכיר לכם משהו... בכל הזדמנות על הקטנת השטח שיהיה בידיה ועל הצלתם של צבאות אויבי המדינה. כאשר נכנסו כוחות צה"ל לסיני בדצמבר 1948, במירדף אחרי צבא הפלישה המצרי הנסוג, מיהרה בריטניה לאיים על ישראל במילחמה, מזכיר לכם משהו... כאשר הודיעולו על כך, שיגר הנשיא טרומן לראש הממשלה דאז בן גוריון ז"ל מכתב בהול וחריף, ודרש להוציא מיד את החיילים הישראליים מסיני ולסגת לקו הגבול הבין לאומי, מזכיר לכם משהו... "ההיבט המפתיע והחמור ביותר בעניין זה היה המהירות הגדולה שבהנ סמכה ארצות הברית את ידיה על כך שבריטניה תילחם בישראל". מזכיר לכם משהו- את ביקורו/פגישתו של ראש ממשלת אנגליה בשבוע שעבר עם בוש במעונו שבארה"ב ושמיד אחרי זה הטיל אמברגו צבאי על מדינת ישראל.. כך כותב במפורש מרדכי גזית- מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בן גוריון ז"ל.
כאשר הצבא המצרי המובס החל נסוג בכיוון דרום מערב, היתה עזה מכותרת ועמדה להכבש על ידי יחידותיו של יגאל אלון-מפקד הפלמ"ח. שגריר ארה"ב דאז בישראל ג´יימס מקדונלד, העביר לבו גוריון דרישה ממשל ארה"ב שממשלת ישראל תימנע מכיבוש עזה. מזכיר לכם משהו...

לסיכום:-
אין חדש תחת... ואם כבר מדברים על השמש להזכירכם שהירח מסמל את המוסלמים/עראפת והשמש זה ישראל/שמעון פרס, וכל בר דעת יודע שאור הירח מקורו מהשמש....והמבין יבין
מבחן היה ותוצאה יש....מדינת ישראל בכלל ועם ישראל בפרט לנצח נצחים

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#97,יערפאת - לא הוא הבעיה....!!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.05.03 בשעה 07:20
בתגובה להודעה #4
את האויב המסוכן ביותר צריך לחפש קרוב יותר - ביננו...

יאסר ערפאת היה ונשאר יקיר התקשורת הישראלית.
ראשית, במשך עשרות שנים הוא היה האיש שאסור לדבר איתו ולפגוש אותו, אח"כ במשך כתשע שנים היה מוקד לעליה לרגל וכל המי ומי(?)
הקפידו להכניס את שמם ברשימת בני שיחו. עכשיו בשנתיים האחרונות, ערפאת ממלא את תפקיד גולדשטיין מהספר 1984 והוא התגלמות הרוע עלי אדמות.

מנהיגנו הדגולים מנסים לשכנע אותנו שרק איש זה הוא המחסום בין המצב הנוכחי של פיגוע, רצח וחיי גהינום בארץ ישראל, לבין גן עדן עלי אדמות.
מצחיק עד כמה אותם הישראלים שניהלו לאורך שנים את המו"מ הגורלי ביננו לבין אותו ערפאת - לא היה להם מושג, אפילו קלוש, עם מי הם מדברים למעשה.

למען הצעירים ובעלי הזכרון הלקוי שביננו יש להזכיר שמדינת הטרור האש"פית שקמה ומתבססת מעבר לסף ביתנו ומציאות ההרג והטרור של השנים האחרונות הם למעשה תוצאת ההפסד בבחירות של יצחק שמיר והליכוד. אנשי השמאל שעקבו בדאגה אחר דעיכת מעמדה של אש"ף-פת"ח וניצני הסיכויים להשלמת ערביי יהודה ושומרון לדו קיום עם השלטון הישראלי - נשמו לרווחה. תוך פרק זמן קצר ביותר הצליחו להפוך את הקערה על פיה והנה הצילו...בעצם את מי?

במבט אוביקטיבי מתבררת תמונה מוזרה ומפתיעה. המהלך הדרמטי של הסכמי אוסלו לא היטיב עם אף גורם ולא פעל לטובת אף אחד. היהודים הישראלים נאלצו ועוד יאלצו להלחם מלחמת חורמה אכזרית ומתמשכת על עצם קיומם, איבדו את הפירור האחרון של הביטחון האישי בארצם, דוחים או מוותרים על אין ספור פרוייקטים חיוניים, כי הכל - כוח אדם, תקציבים ויצירתיות - מופנים לחזית הלחימה מול הערבים ונגזר עליהם לחיות על חרבם לעוד ימים רבים.

הפלשתינאים, אותו ערב רב של תושבים ערביים שבמאה-מאתיים השנים האחרונות התקצבו בשטחי יהודה ושומרון, איבדו כל סיכוי לחיות במדינה דמוקרטית ומתקדמת. מהבחינה הכלכלית-ציבורית-חברתית נסוגו עשרות שנים, הם משלמים בחיי בניהם ובנותיהם בדור אחר דור שגודל ויגדל לעולם של בורות ופנאטיות קיצונית. חברתם הפכה לחברת פשע שבעלי זרוע שולטים בה והפכו לצמיתים חסרי זכויות ומנוצלים.

מערביי ישראל נגזלה האפשרות וההזדמנות להשתלב בחברה הישראלית, להוכיח את נאמנותם למדינתם-לעצמם ולאינטרסים שלהם והפכו פיונים חסרי מזל ותקווה במשחק הציני של אינטרסים זרים. ומה עם ערפאת עצמו - הוא הפסיד הכי הרבה. הוא הצליח לבנות לעצמו במשך השנים הרבות, מאז תחילת פעילותו הציבורית ועד לימי הסכמי אוסלו, תדמית של מנהיג שניצב בראש תנועת שחרור של עם, שבילה את זמנו בנעימים בנסיעות מתמידות בין בירות תבל ושיחות נפש עם גדולי עולם. הוא חי לו בנוחות ובבטחה בקרב כמה אלפי נאמניו המסורים, שולט ביד רמה במיליונים שזרמו לקופתו וכל זאת ללא טיפה אחת אפילו של אחריות.

מי שחשב שעשה לו טובה בהחזירו אותו ארצה - טעה בגדול. במקום ימי הזוהר של מהפכן רומנטי הוא מצא את עצמו נאלץ לעסוק באותם הזוטות שעד אז השאיר ברוב טובו לישראלים.

תעסוקה לתושבים הערביים ביהודה שומרון ועזה, חינוך, בריאות, ביטחון פנים, שרותים סוציאליים - מה לו ולסלילת כבישים ועיסוק בביוב בשכם. ואם זה לא מספיק, פיתאום באים התומכים מאתמול ומתחילם לשאול שאלות מגוחכות בדבר דמוקרטיה, מינהל תקין ושטויות דומות. והעם...כן כמובן קל הרבה יותר לשאת נאומים חוצבי להבות מרחוק למען תושבי רמאללה וחברון מאשר לטפל בבעיותיהם, ועל הפיות הרבות שצריך להאכיל ולסתום עוד לא דיברנו.
רק לאחרונה מתחיל ערפאת לראות שוב זיק של תקווה. אחרי שהועיל להסכים לוותר על תפקיד ראש הממשלה ונשאר "רק" נשיא, הוא ככל הנראה שוב השתחרר מעול החיים האפורים והמכבידים של המציאות היום-יומית - את זה הוא משאיר בשמחה לאבו מאזן או לכל אלה שיבואו אחריו.

ערפאת רק צריך לסגור עוד כמה קצוות, לארגן את המשך זרימת הכסף (הוא בהחלט מטפל בכך ודורש-ויקבל, 10% אחוז מכל הכספים שנכנסים לרשות הפלשתינאית(!) כתקציב נשיאותי, הוא ממנה נציגים אישיים מטעמו לכל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים ולא רחוק היום בו יוכל לחזור לעיסוקו החביב - טיולי נופש והסתה בעולם. כפי שכבר הבינו כמה מחכמנו, ערפאת בהחלט לא מעוניין במדינה פלשתינאית לא בשטח הנוכחי של הרשות ולא על כל שטחי יהודה ושומרון ועזה - האמת שהוא אישית היה מעדיף לא להסתפק גם בכל שטחי מדינת ישראל ולהתמיד במצב של חתירה לקראת ,של הטפה והסתה, ובעיקר חוסר אחריות.

אם כך, הסכמי אוסלו פגעו בעצם בכולם ולא שירתו את האינטרסים של שום גורם? לא בדיוק.

אין זה נכון שהסכמי אוסלו נכשלו או תוכננו והוצאו לפועל בצורה מוטעת ולא נכונה. הם כן תוכננו בקפידה והוצאו לפועל בשלמות ובהצלחה והם הביאו, לפחות בינתיים, לתוצאה המבוקשת. הסכמי אוסלו שהשליכו את היהודים והערבים כאחד למערבולת של דם וסבל לשנים לא מעטות השיגו את מטרתם - הם מנעו, יש לקוות רק עיקבו, את התגבשותה וצמיחתה של חברה ומדינה יהודית בארץ ישראל.

זהו סיפור ישן שתחילתו עוד שנים רבות לפני קום המדינה.
זו היא בעצם מלחמה מתמדת ביננו לבין אלה שמנסים בכל כוחם להעלות את הציונות על פסים זרים ולמנוע את האיחוד ההכרחי והמיוחל בין הציונות והיהדות.

בינתים, הם שוב הצליחו....

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#115,יחוק יישום ההסכם= העברה מכינה של סמכויות הרש''פ
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.05.03 בשעה 21:27
בתגובה להודעה #4
סוג הדיון:
הצעות חוק
נושא:
ח. הצעת חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות
לרשות הפלשתינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ה-‏1995
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

( "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' ; נספחות. )
----------------
הישיבה השלוש=מאות=וארבעים=ושלוש של הכנסת השלוש=עשרה
יום שני, כ"ט באייר התשנ"ה (‏29 במאי ‏1995)
ירושלים, הכנסת, שעה ‏16:03
----------------


היו"ר ש' וייס:
-----

הצעת חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלשתינית (תיקוני
חקיקה והוראות שונות), התשנ"ה-‏1995, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה
יושב=ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גדליה גל, בבקשה.

חבר הכנסת רענן כהן, אני צריך את הקשבתך. בוא לכאן, תתייצב בזירה. כדי למנוע
אי=הבנות, אם יש סיכום והסכם שההצבעות על כלל ההסתייגויות תהיינה באופן מרוכז,
תסביר לנו ונבדוק אם זה בהתאם לתקנון. גם יושב=ראש ועדת הכנסת כאן, ומייד נסדיר
את העניינים.


רענן כהן (העבודה):
-----

אדוני היושב=ראש, חברי חברי הכנסת, הסיכום בינינו לבין חברי מהליכוד, משה
קצב, יושב=ראש סיעת הליכוד, וחבר הכנסת מיכאל איתן, היה, שאנו מתחילים מרגע זה
בדיון. ההצבעה תהיה הצבעה אחת, בסוף כל ההסתייגויות, כאשר הדיון הזה יסתיים.


היו"ר ש' וייס:
-----

למען הסדר הטוב וכדי למנוע אי=הבנות, זה צריך לעבור אישור של ועדת הכנסת.
ידעתם על כך ואתם יודעים זאת. בינתיים נקיים את ההסדר, ויושב=ראש ועדת הכנסת
ימצא דרך לאסוף את הוועדה, או שיציע לנו הצעה אחרת. גם בבוקר דיברנו על כך.


חגי מירום (יו"ר ועדת הכנסת):
-------

כבר עברנו את העניין הזה, ויש לנו ניסיון לא קל עם הנושא הזה, כאשר חבר כנסת
אחד רואה עצמו נפגע. אני מודיע כאן שאאסוף את ועדת הכנסת בתוך חצי שעה לדיון על
הנושא הזה, על מנת לאשר זאת.


היו"ר ש' וייס:
-----

בינתיים אני מקיים את ההסכם.


גדליה גל (יו"ר ועדת הכספים):
-------

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת - - -


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

איזה הסכם? איזה הסכם?


היו"ר ש' וייס:
-----

תשאל את חבר הכנסת רענן כהן, ואם זה לא מוסכם תבואו אלי שוב. למה צריך
לצעוק, אני לא מבין. לא מתחת לדוכן יושב=ראש הישיבה. בבקשה, יושב=ראש ועדת
הכספים, דבר בטובך.


גדליה גל (יו"ר ועדת הכספים):
-------

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם, מטרתה ליישם את
ההסדרים שנקבעו בהסכם שנחתם באוגוסט ‏1994 עם הרשות הפלשתינית. הסכם זה נחתם - - -


היו"ר ש' וייס:
-----

חברי הכנסת, שרים, חברי הכנסת מיכאל איתן ונעמי בלומנטל, תקשיבו בבקשה.
אדוני שר האוצר, חברי הכנסת. אם רוצים לקיים כאן דיון, יש לנו כורסאות נוחות
למדי מאחורי הקלעים. אני מבקש מכם, בואו נכבד את המליאה.

(המשך נר)


גדליה גל (יו"ר ועדת הכספים):
-------

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, הסכם זה נחתם בעקבות ההסכם בדבר רצועת עזה
ואזור יריחו, ומטרתו היא להעביר לרשות הפלשתינית סמכויות באזור יהודה ושומרון
בתחום החינוך והתרבות, בריאות, רווחה ותיירות. בתחום המיסוי הועברו הסמכויות בקשר
למיסוי ישיר, דהיינו מס הכנסה, וכן בקשר למס ערך מוסף, להבדיל ממסי היבוא, אשר
הסמכויות לגביהם לא הועברו לרשות הפלשתינית.

במסגרת ההסכם הוסכם על העברת כספי מס הכנסה ומס ערך מוסף לרשות הפלשתינית,
כפי שהוסכם גם בהסכם שמתייחס לעזה ויריחו.

הצעת החוק מתייחסת בעיקרה להסדר סטטוטורי של העברת הכספים האמורים. ללא
קיומו של חוק זה - אי=אפשר מבחינה חוקית להעביר כספים לרשות הפלשתינית.

השינוי העיקרי שהכניסה ועדת הכספים במהלך דיוניה בהצעת החוק מתייחס לקיזוז
כספים שהרשות הפלשתינית חייבת לישראל, מתוך הכספים שעל ישראל להעביר לרשות
הפלשתינית.

בהצעת החוק המקורית נקבע כי שר האוצר רשאי להורות על קיזוז מן הסכומים
המועברים לרשות הפלשתינית של חיובים כספיים שהרשות הפלשתינית חייבת למדינת ישראל
ולתאגידים שבשליטתה או בניהולה, למשל חברות ממשלתיות כגון "בזק" או חברת החשמל.

ועדת הכספים הציעה להרחיב את סמכויות הקיזוז גם לאותם מקרים שבהם הרשות
הפלשתינית חייבת כספים לכל גורם, גם אם איננו המדינה או חברה ממשלתית, למשל מוסד
רפואי כמו בית=החולים "הדסה", שאיננו ממשלתי. במקרים מסוג זה מותנית אפשרות
הקיזוז בתנאים והסדרים שיקבע שר האוצר.

כמו כן, ברצוני להסב את תשומת לבכם לתיקון טכני, שאנו מבקשים להכניס בנוסח
סעיפים ‏13‎-1 להצעת החוק, המתייחס לשם של ההסכם שנחתם עם הרשות הפלשתינית. מתברר,
בהתאם לכתב האמנה מס' ‏1068 שפורסם בימים אלה, שהשם הפורמלי בעברית של ההסכם הוא:
"ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות ואחריות" ולא "הסכם בדבר העברה מכינה של
כוחות ואחריות", כפי שתורגם בתחילה. ולפיכך מתבקש תיקון טכני זה בנוסח הסעיפים
האמורים.

חברי הכנסת, אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק ולהצביע בעדה בקריאה שנייה
ובקריאה שלישית. אם תהיינה הסתייגויות, ודומני שיש שתיים=שלוש הסתייגויות, הרי
אשיב עליהן במהלך הדיון.


היו"ר ש' וייס:
-----

יש ארבע הסתייגויות.

לגבי סדר הדיון. האם היתה הסכמה שמדברים קבוצות=קבוצות? טוב, ‏10 דקות.

חבר הכנסת אורון, יש לך עכשיו אפשרות להשמיע שתי הסתייגויות. אחריו - חבר
הכנסת רן כהן, אחריו חבר הכנסת צוקר.


חיים אורון (מרצ):
----

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, אנחנו מתחילים דיון שכנראה יימשך אל תוך
הלילה - - -


היו"ר ש' וייס:
-----

אל תוך הבוקר.


חיים אורון (מרצ):
----

- - - אל תוך הבוקר, אל תוך היום שלמחרתו. אדוני היושב=ראש, יש לי הרגשה שזה
יהיה יותר קצר מכפי שזה נראה עכשיו, בראשיתו של הערב.


היו"ר ש' וייס:
-----

לפי התוכנית כאן, אפשר להמשיך את הדיון עד שתקום מדינה פלשתינית.


חיים אורון (מרצ):
----

אדוני היושב=ראש, בואו נראה מה קורה. כל פעם שתהליך השלום צובר מומנטום
מסוים ומתקדם בקצב מסוים, מחנה הימין כולו תזזית. הם מאוחדים וחוגגים כאשר
התהליך תקוע. כאשר אין עם מי לדבר, כאשר המצב מסתבך - - -


היו"ר ש' וייס:
-----

מה זה? איזה להט. אני מבקש את כל הדיבורים הקולניים לא במליאה. אני מבקש
מהסדרנים לא רק לסגור את הדלתות, אלא לבקש שיצאו מן הפרוזדורים לחדר האטום וישבו
שם בנחת.


חיים אורון (מרצ):
----

כאשר בונים עוד לבנה קטנה או יותר גדולה, הימין מתבלבל כולו.

מה מוצע כאן על סדר=היום? מוצע שמדינת ישראל תעביר סכומי כסף וסמכויות על=פי
ההסכם, על=פי מה שבעצם מבחינות רבות היינו צריכים לעשות לאורך כל שנות הכיבוש.
לאורך כל שנות הכיבוש, היתה מדינת ישראל צריכה להעביר סכומי כסף לפלשתינים, ולא
העבירה אותם. היה הסכם שהתחיל באוסלו ונמשך בקהיר, ועכשיו, כאשר מתברר שמתקדמים
בו, הימין כמרקחה.

התחילו, אולי, אני מקווה שיותר מאשר סימנים של התקדמות בתהליך עם סוריה. כל
סרבני השלום יוצאים מכל החרכים. האחד אומר: זאת תהיה פקודה בלתי חוקית בעליל,
וקורא כחבר כנסת לסרב פקודה, וקורא לחיילי צה"ל שלא לקבל את מה - אם וכאשר -
שהרשות האזרחית המוסמכת תורה לעשות. ומייד, כמובן, קם מישהו אחר בליכוד ואומר:
הוא לא מדבר בשמי. קם אחד מהליכוד ואומר: רצועת עזה - אנחנו לא רוצים לחזור אליה
בכלל.

שואלים את חבר הכנסת בנימין נתניהו: מה אתה מציע לעשות עם רצועת עזה? יש לו
כל מיני תשובות. מה אתה מציע לעשות?

ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר, בדרך כלל פיו ולבו שווים, אמר: אני מציע לחזור
לרצועת עזה. הוא לא קורא את הסקרים, חבר הכנסת טמקין, שחבר הכנסת נתניהו קורא
אותם, והוא יודע - את זה לא צריך להגיד, כי רוב הציבור לא רוצה לחזור לרצועת עזה.
אבל, שמיר לשיטתו, נאמן לתפיסת הליכוד אומר: לא. ג'באליה היא חלק בלתי נפרד
ממדינת ישראל, כמו קלעת נמרוד. קלעת נמרוד היא "היאחזות נמרוד". אלה הם חלקים שהם
לבה של המולדת.

האחד אומר כך, השני אומר אחרת. מתי הם מלוכדים, מתי יש להם עמדה אחידה? -
כשרכבת המשא=ומתן נתקעת, כשאי=אפשר לזוז לשום כיוון, או באשמתנו - יותר טוב אם זה
באשמת הצד השני - ואז חגיגה. למה הם עושים את כל המאמצים שלא נגשים את מה שמדינת
ישראל התחייבה לו על=פי הסכם שאושר במליאת הכנסת?

מה שמובא היום לכנסת הוא יישום של פרק בהסכם שהכנסת אישרה אותו, ואי=ביצועו
משמעותו הסתלקותה של מדינת ישראל מביצוע ההסכם. אל תחשוש, חבר הכנסת טמקין, ההסכם
יאושר. אנחנו נבלה פה כמה שעות וההסכם יאושר.


היו"ר ש' וייס:
-----

יש לי הרגשה שבהרכב הזה יש הסכמה גדולה מאוד לדבריך.


חיים אורון (מרצ):
----

אני חושב שיתברר במהלך הערב, אדוני היושב=ראש, שגם כאשר אנשי האופוזיציה
יידרשו להתמודד עם תוכנו של ההסכם הזה יהיו להם מעט מאוד נימוקים - הם ישמיעו
הרבה מאוד נימוקים. אני בטוח שירושלים תהיה לא רק על ראש שמחתנו היום, ביום
ירושלים, גם על ראש שמחתנו לאורך כל הלילה. למה? כי זה נושא שתמיד כאשר אין מה
להגיד ביחס לשלב הקונקרטי שבו נמצא המשא=ומתן, אפשר להגיד: אבל, ירושלים.

אבל, פייצל חוסייני אמר מתוך ידיעה שזה הנושא שבאמצעותו אפשר לעשות
מאמץ, שאני בטוח שלא יצלח, לתקוע את המשא=ומתן,


אחרי כן מי
כי מה שהאופוזיציה רוצה במהלך השנתיים האחרונות, לא משנה באיזה נושא, לא משנה
באיזו סיטואציה, לא משנה מה הנושא שעומד על סדר=היום - היא מבינה שהרכבת הזאת
נוסעת למחוז חפץ שהיא לא רוצה שנגיע אליו. וזה לגיטימי.

לכן, יש פה הצעה, איך אומרים חברי הכנסת סילבן שלום, מיכאל איתן ופיני בדש?
- המסמך הזה הוא הצעת חוק לכינונה של מדינה פלשתינית. למה לא הייתם באים ואומרים:
אנחנו מציעים לחזור מהרעיון של עזה=יריחו תחילה, על זה מדובר, ומציעים למדינת
ישראל לחזור שנתיים לאחור, ולשלוח את חיילי צה"ל לג'באליה, ואת הצנחנים לשאטי,
ואת המסתערבים לחאן=יונס. למה אתם לא מציעים את זה? הם לא מציעים כי הם מבינים
שגם לשיטתם וגם לקהלם זה מראה עד כמה חסרת תוחלת המדיניות שהם לכאורה תומכים בה.

ואז מציירים שדים: מדינה פלשתינית עליך. ואנחנו אומרים - ואדוני היושב=ראש,
אני מסתכל סביבי, לאמירה הזאת יש עכשיו רוב באולם - אנחנו אומרים: נכון - - -


היו"ר ש' וייס:
-----

אם לא, אז רן כהן יוסיף וישכנע.


חיים אורון (מרצ):
----

לאמירה הזאת יש פה רוב: נכון, סופו של התהליך הזה הוא כינונה של מדינה
פלשתינית, אני בטוח, רק בתנאי שהיא תחיה בצד מדינת ישראל בשלום, יכול להיות באיזו
מסגרת קונפדרטיבית, פדרטיבית, עם חיבור כלשהו עם ירדן.

מה האלטרנטיבה שמציעים לנו? האלטרנטיבה האמיתית היחידה היא להמשיך ולשלוט
בכל רחבי השטחים הכבושים, מתוך רצון להנציח את המדיניות ואת הקו של שלטון על עם
אחר בניגוד לרצונו, בתהליך בלתי פוסק של סכסוך שהולך ומתעצם. הוא רק משנה את
שמו.


בנימין טמקין (מרצ):
------

ביבי נתניהו אומר שיש לו תוכנית משלו לפתרון העניין. הוא אמר שיש לו
פלשתינים שמוכנים ללכת - - -


חיים אורון (מרצ):
----

חבר הכנסת טמקין, בסיבוב הבא ננסה לחפש, מי הם הפלשתינים שאמרו לחבר הכנסת
נתניהו שהם יכולים להיות פרטנרים. ואולי, אולי יהיו גילויים הלילה.


בנימין טמקין (מרצ):
------

אולי ניתן לו את כל הלילה?


היו"ר ש' וייס:
-----

עכשיו חבר הכנסת רן כהן ינסה לשכנע את חברי הכנסת אורון וטמקין. ואחרי זה
חבר הכנסת דדי צוקר ינסה לשכנע את שניכם. בבקשה, חבר הכנסת רן כהן, סיבוב ראשון,
עשר דקות לרשותך.

רן כהן (מרצ):
----

אדוני היושב=ראש, חברות וחברי הכנסת, היום הזה אנחנו באים להוסיף נדבך
שיסלול את הדרך להשלמתו של השלב השני בהסכם בין מדינת ישראל לבין העם הפלשתיני
לבין הרשות הפלשתינית, שאני מאוד מקווה, אפילו קצת יותר ממקווה, אולי בטוח,
שאנחנו נצליח להשלים אותו עד ‏1 ביולי - לערוך את הצבא מחוץ לריכוזי האוכלוסייה
הפלשתינית, להשתחרר ממנה ולשחרר אותה מאתנו, ובסתיו לערוך בחירות דמוקרטיות
ראשונות בהיסטוריה של העם השכן הזה, שיהיו פרי הסכם עם העם היהודי ועם מדינת
ישראל, ולא פרי טובה של מדינה ערבית כלשהי. וגם זה יהיה נדבך לקיומה של השכנות
הטובה בין מדינת ישראל לבין המדינה הפלשתינית שתקום לידה.

אדוני היושב=ראש, אני מוכרח לומר שהיום עמדנו בפני מחזה גרוטסקי, כמעט
אבסורדי. האופוזיציה שהסתבכה בפלונטר בשבוע שעבר, שהוציאה את הממשלה מפלונטר
עצמי, באה היום להגיש אי=אמון על הפלונטר שהיא עצמה יצרה. ואין דבר יותר מביע
אי=אמון באופוזיציה מאשר הבעת אי=אמון על פלונטר שהיא עצמה ניסתה לסבך בו את
הממשלה והצילה אותה.


בנימין טמקין (מרצ):
------

נדמה לי שגם משה נסים ודוד לוי ואחרים חושבים כך.


רן כהן (מרצ):
----

כן, נכון. בהחלט, יש אנשים מספר בליכוד ובימין, ודרך אגב מספרם הולך וגדל,
שמגיעים לידיעה ולמסקנה הזאת. דרך אגב, חבר הכנסת טמקין, היום מנסים להאשים את
כלי התקשורת, שהם העוינים; כאילו הם המציאו את זה.


בנימין טמקין (מרצ):
------

האם הם לא מכירים במנהיגותו של ביבי נתניהו?


רן כהן (מרצ):
----

אולי אני אסיים את הנאום שלי היום דווקא בנושא הזה של מנהיגותו של חבר הכנסת
ביבי נתניהו ומרידתו של חבר הכנסת דוד לוי. אבל אני רוצה לומר שאם יש עונש אמיתי
שמגיע למנהיגי הליכוד, הוא זה שאנחנו נהיה לצדיקים שמלאכתם נעשתה בידי אחרים.

באמת, בדרך מוזרה, שרים מספר, אולי בעזרת פקידים, עשו טעות והסתבכו, ובאו
מלאכי השרת האלה מהאופוזיציה ועשו את מלאכתנו והצילו את הממשלה מהפלונטר שהיתה
בו. מדוע בעצם הם ניסו לעשות את הפלונטר הזה? משום שמה שמדריך את האופוזיציה
מהיום הראשון שנסלל המסלול הזה של הסכמי אוסלו, איננו נתיב אלטרנטיבי.

רבותי, אנחנו היינו אופוזיציה הרבה מאוד שנים. אבל באנו ואמרנו: רבותי, לנו
יש דרך, אנחנו מציעים הידברות עם אש"ף, אנחנו מציעים פשרה טריטוריאלית, אנחנו
אומרים מדינה פלשתינית ליד מדינת ישראל. כאשר התנגחנו בעמדות של הליכוד והימין,
לא באנו לנסות ולטרפד את תוכניתם, אלא באנו לנסות ולהציע ולשכנע בתוכניתנו.

מה עושה הליכוד? מלאכי החבלה. מה עושים היום למשל שליחיו של הליכוד
בארצות=הברית? מה עושים היום קדושי שליחי הליכוד והימין בארצות=הברית? ארבעה
אנשים עם משכורות ענק, עם הוצאות ללא גבול, עוסקים רק בשני דברים: איך לחבל בזה
שהרשות הפלשתינית תקבל כסף, ואיך לחבל בכך שיהיה איזה סיכוי לסידורי ביטחון בין
ישראל לבין סוריה, כאשר יושג הסכם על רמת=הגולן. נעזוב לרגע את רמת=הגולן. איך
האנשים הללו לא מרגישים עד לאיזה עומק של שפלות הם מגיעים, כאשר שכנים שלנו,
אנשים שנבראו בצלם, בני אדם שחיים רבע שעה מאשקלון, ללא תעסוקה, רעבים, ללא ביוב,
ללא חשמל, ללא מערכת בריאות, אמורים להסתייע על=ידי אומות העולם בקבלת כספים
שהעולם רוצה לתת להם. ויהודים בלי לב, בלי נשמה, בלי רגש - אני כבר לא מדבר
עכשיו על בלי רצון לשלום - מסתובבים במסדרונות הקונגרס והסנאט כדי לשכנע גויים
רחוקים שלא לעזור לשכנים קרובים. מדוע? כדי לעזור ל"חמאס" ולג'יהאד האסלאמי. כי
יודעים שאם תהיה תעסוקה, אם תהיה בריאות, אם יהיה חינוך, ואם יהיו כבישים ואם
תהיה תרבות בעזה, יהיו פחות מחבלים.


(אחרי כן - צס)

וראה זה פלא, אתה מגיע לאבסורד המדהים: ערפאת, הרשות הפלשתינית, מערכת
הביטחון הפלשתינית, המשטרה, כולם היום, ארבעה חודשים, בנמרצות, רודפים אחרי
טרוריסטים, מגיעים למסגדים, לשכונות שלהם, כדי לעצור טרור. והימין הישראלי רוצה
בעזה רעב, רוצה בעזה מצוקה, משום שתקוותו של הימין הישראלי נשארה: עזה רעבה
ומורדת, ג'באליה מפוצצת ורוצחת. זאת תקוותו של הימין הישראלי, ולכן הוא בא היום
לנסות ולטרפד את החוק הזה, חוק שלא בא לעשות שום טובה, חוק שבא להחזיר לפלשתינים
מסים שמשלמים פלשתינים, הם רק עוברים דרך ישראל. אבל גם כאן מלאכי החבלה, ששלחו
את השליחים הללו לארצות=הברית, מנסים לעשות אותו מעשה בישראל ולחבל בסיכוי
שיתקיים כאן שלום. אגב, אותו הסכם עם הפלשתינים לא רק שהוא מוליד היום פירות של
שלטון פלשתיני שרודף אחרי טרור פלשתיני ועוצר אותו; אותו הסכם לא רק הוביל להסכם
שלום עם ירדן, אלא אותו הסכם היום מראה שחר של סיכוי להגיע להסכם של שלום וביטחון
אמיתיים עם העצומה, עם הגדולה שבמדינות, שיכולה היום לאיים על מדינת ישראל - אין
לה סיכוי לנצח אותה, אבל היא יכולה לאיים עליה - עם סוריה שיכולה גם להדביר את
הטרור של ה"חיזבאללה". וכאן נקשר המעגל של הימין הישראלי - לקיים טרור מעזה
ולהמשיך את הטרור בסוריה מלבנון.

אני באמת פונה לדוד לוי ושואל אותו שאלה לסיום: דוד לוי, הרי היה לך חלום
להדביר את המצוקה ולהתערב, על=ידי מעורבות בליכוד, כדי להגביר את השוויון החברתי
ולהתגבר על המצוקה החברתית. אתה לא רואה איך ההנהגה הזאת של הליכוד - איך ביבי
נתניהו - מתעתעת בך? מה אתה עוד עושה שם כשאנחנו עושים גם שלום, גם חינוך, גם
תעסוקה, גם התיישבות, גם צדק חברתי? אין לך מה לעשות שם. תודה רבה.


היו"ר ש' וייס:
-----

אני מודה לחבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת דוד דדי צוקר.

אחרי שחיים אורון ורן כהן ניסו לשכנע את בני טמקין, דליה איציק וענת מאור
בצדקת דרכם ולא הצליחו, תעשה את זה אתה.

דוד צוקר (מרצ):
------

אני מתחיל בכיוון אחר.


בנימין טמקין (מרצ):
------

מה נשאר לו לחיים אורון אם השמיטו את השם שלי מרשימת המסתייגים?


היו"ר ש' וייס:
-----

כן, אתה באמת לא רשום אצלי.


ענת מאור (מרצ):
------

אחרי בלומנטל היה צריך להיות טמקין.


היו"ר ש' וייס:
-----

רבותי, הרי אני לא מטפל בזה. יש מזכירות ויש סגנית המזכיר. תבררו את זה
בדרכים המקובלות.


דוד צוקר (מרצ):
------

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, השעה עכשיו היא ‏21:45, ובדיוק עכשיו מתחילה
תוכניתו האחרונה לעונה זו של גידי גוב. הסיכוי שצופים בנו עכשיו ירד דרמטית,
ובצדק, לא משום שדברי חבר הכנסת כהן, ובוודאי דברי חברי הכנסת צוקר, אינם
מעניינים ואינם ראויים לתשומת לב, אלא משום שבאמת מתחילה עכשיו אחת מתוכניות
הטלוויזיה, אדוני היושב=ראש, אולי היותר אינטליגנטיות, היותר משעשעות.


היו"ר ש' וייס:
-----

על=פי המלצתך אני עוד מעט הולך לראות את התוכנית של גידי גוב. סגנית היושבת
ראש, את מוכנה להחליף אותי?


בנימין טמקין (מרצ):
------

גם המניות של חברי הכנסת, אוהדי "מכבי" חיפה ירדו קצת.


דוד צוקר (מרצ):
------

תיכף נדבר על העניין הזה.

אני חושב שחבר הכנסת כהן, שעכשיו הולך מכאן ומשאיר אותנו לבדנו, עושה זאת
בצדק. אבל אם נאמר רגע משהו ברצינות, אני רוצה להצטרף לכ=‏10,000 איש שחתמו על
עצומה שקראה לגידי גוב לשוב בעונה הבאה ולהופיע ולהגיש את התוכנית שלו. אני מצטרף
לזה ברצינות גדולה וללא שמץ של אירוניה.


היו"ר ש' וייס:
-----

על משקל "מחכים לגודו" יהיה "מחכים לגידי". מחכים לגידו גוב.


דליה איציק (העבודה):
-------

אני הולכת לראות את גידי גוב.


דוד צוקר (מרצ):
------

את צודקת מאוד.


היו"ר ש' וייס:
-----

אתה מגרש את הקהל שלך.


דוד צוקר (מרצ):
------

לא, אני ממליץ לאנשים ללכת להצגה הכי טובה בעיר. אנחנו לא ההצגה הכי טובה
בעיר, גידי גוב הוא הצגה הרבה יותר טובה. מאוד הייתי רוצה לראות אותו.

ענת, גם את הולכת?


ענת מאור (מרצ):
------

אני צריכה להחליף את היושב=ראש, ואחר כך אני צריכה לדבר, אחריך.


היו"ר ש' וייס:
-----

ואז אני אחליף אותך.


דוד צוקר (מרצ):
------

טמקין, אל תרגיש את עצמך כבול לנאום ההיסטורי שלי.


בנימין טמקין (מרצ):
------

אני נשאר פה עד הסוף המר.


ענת מאור (מרצ):
------

אני אמשיך להאזין גם מכאן.


דוד צוקר (מרצ):
------

זה נראה כמו ישיבה של מזכירות מרצ. אנחנו יכולים להחליט פה עכשיו על כמה
דברים.

אני רוצה לצרף את קולי לקולם של אלה שקראו לחברה שמפיקה, לזכיין שמפיק את
גידי גוב, לעוזי פלד, להחזיר אלינו את גידי גוב. יושב גידי גוב במהרה אלינו בעונה
הבאה, ומוטב מהר ככל האפשר.

ועתה לנושאים שוליים יותר, פחות חשובים, אם כי עומדים ברומו של עולם מטעם
לא לגמרי ברור. הצעת החוק הזאת, שהובאה למליאה ומובאת לאישור לקריאה שנייה
ושלישית, היא חלק מתפיסה של הקואליציה הזאת שעניינה ניסיון לפיתוח מערכת יחסים
חדשה לגמרי באזור כולו בכלל ובינינו לבין הפלשתינים בפרט. בכל מהלך התקופה הזאת,
בשנתיים - - -

חבר הכנסת אביטל, זה פה, אלא אם כן אני רוצה להמליץ לך: לפני כארבע דקות
החלה תוכניתו האחרונה של גידי גוב לעונה; מצוינת, טובה, משעשעת, אינטליגנטית,
יותר טובה מהדיון כאן, כך שאתה פטור. מבחינתי אתה פטור.


שמואל אביטל (העבודה):
----

אני מבין שאני יכול לנסוע לנגב, אתה תדבר עד הצהריים.


היו"ר ע' מאור:
-----

ממילא לא תצא לפני שיעברו עוד שעתיים.


דוד צוקר (מרצ):
------

לא, אני שולח אותך לתוכנית של גידי גוב.


שמואל אביטל (העבודה):
----

לא למזנון?


דוד צוקר (מרצ):
------

ובמשך השנתיים הללו מאז הסכם אוסלו, שכאמור החקיקה הזאת היא אחד מביטויו
המובהקים, התנהל בבית הזה, גם בבית הזה, ויכוח, דיון ציבורי, לעתים חריף, לעתים
נוקשה, אבל ויכוח ציבורי אמיתי, אידיאולוגי, בין שני זרמים בתנועה הציונית לגבי
טיב מערכת היחסים בינינו לבין הערבים, בינינו לבין הפלשתינים, וההכרעה שנפלה
ב=‏1992 היא באמת החלטה שבסדר הגודל ההיסטורי שלה, בסדר החשיבות ההיסטורית שלה,
משולה להכרעות שהיו ב=‏1947 - אם כי אז לא היתה הכרעה, היה ויכוח, פעם ראשונה, על
החלוקה - ב=‏1948, ב=‏1977, עם הגעתו של סאדאת. זה ויכוח באותו סדר גודל היסטורי.
ובשנתיים האחרונות, סהדי במרומים אם שמעתי פעם אחת באופן רציני, עמוק, אלטרנטיבה
ליכודית למה שאנחנו עשינו.

אני מניח שמה שעשינו, ההיסטוריה תבחון אותו. צריך להיות אדם לא רציני או חסר
ניסיון היסטורי לחלוטין כדי לחשוב שכל מה שעשתה הקואליציה במערכת היחסים עם
הפלשתינים והעולם הערבי נקי משגיאות. הוא בוודאי רצוף שגיאות. המגמה מאוד ברורה,
מאוד מקובלת עלי, אבל בוודאי - גם שגיאות באמצע. אבל שנתיים עולה לכאן, למשל, ראש
הליכוד פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם ושואלים אותו: אבל מה אתה מציע? פשוט תבוא
ותאמר לנו מה אתם מציעים כחלופה. נניח ששגינו ונניח שכל מעשינו תחילתם וסופם
בשגיאה, שום דבר לא נכון, אבן לא יושבת על אבן, תבואו ותגידו לנו מה אתם מציעים
בנושא עזה. תבואו ותציעו: חוזרים או לא חוזרים?

מעולם לא שמעתי מראש הליכוד תשובה רצינית אחת; לא תשובה שמקובלת על דעתי, לא
תשובה שאני מסכים אתה, אבל תשובה שממנה מבינים: זו חלופה. לא שמעתי. מה אתם
מציעים ביו"ש? מה אתם מציעים בגולן? חזרו פה חברי כנסת מהאגף שלנו חזור ושאול,
חזרו עיתונאים, בלי קשר למקורות הפוליטיים שלהם ולהשקפתם, חזור ושאול, מאיזה
כיוון שאתה לא רוצה, ושאלות הגיחו מכיוונים בלתי צפויים: תבואו ותאמרו לנו מה אתם
מציעים כחלופה? נניח שההסדר הזה באמת לא מחזיק מעמד, נזק מתחילתו ועד סופו, מה
אתם מציעים כאלטרנטיבה? אני לא שמעתי כאן במשך שנתיים תשובה אחת רצינית.


בנימין טמקין (מרצ):
------

הוא הופיע בטלוויזיה ואמר שיש לו תוכנית.

אחרי כן עה


דוד צוקר (מרצ):
------

ואז הוא הופיע עם תוכנית מדינית. ושים לב, חבר הכנסת טמקין, מאז שהוא הופיע
עם תוכנית מדינית הוא קיבל עצה, והוא מציית לה ציות ללא תנאי, לא לחזור על המלים
"תוכנית מדינית", כלומר לא להציע שום חלופה. ההנחה של ראש הליכוד היא לתת
לקואליציה לעשות את השגיאות שלה, וכל קואליציה עושה שגיאות, ואל תציע שום דבר
כאלטרנטיבה, שכן אלטרנטיבה מסוגלת להרחיק ממך אנשים מן המרכז, אנשים מן הימין, או
אנשים דתיים, או אנשים חילוניים. הוא מציית לעניין הזה כפוליטיקאי מתוכנת נטול
עמדה, חף מהשקפה, חסר תיזה מרכזית שסביבה הוא בונה או מנסה ללכד מחנה פוליטי,
והוא מנסה, שוב באותו אופן מתוכנת - - -


בנימין טמקין (מרצ):
------

אבל הוא מופיע יפה, לא?


דוד צוקר (מרצ):
------

אני רוצה לומר שיש שאלה גדולה לגבי איכות הופעתו, גברתי היושבת=ראש, של חבר
הכנסת נתניהו ובאיזו מידה היא משפיעה - איכות במובן של השפעה. אינני מאמין שאם
אתה חסר השקפה, אם אתה חסר עמדה, אם אתה נקי מתיזה, אתה מסוגל לעבור. אינני מאמין
בזה. אם הייתי משמש כיועץ פוליטי הייתי מבקש מאנשים אחרים בליכוד להופיע, לא
מהטעם של התכנים אלא מהטעם שהם אמינים יותר, שיאמינו להם יותר. כי אם אין לך מה
לומר, אתה משדר את זה. אתה יכול לדבר שעה, אבל אם אין לך מה להגיד הצופה קולט את
זה, המאזין קולט את זה, הקורא קולט את זה.

לכן התשובה על שאלתך, חבר הכנסת טמקין, לפי דעתי, איכות ההופעה שלו במובן של
יכולת לשכנע, במובן של העברת האמת הפנימית היא איכות ירודה ביותר. אני חושב
שהליכוד היה מיטיב לעשות לשיטתו, לשלוח - ונמצא פה חבר הכנסת מיכאל איתן - מאשר
את חבר הכנסת נתניהו, מן הטעם הפשוט. אתה יכול לא לשים את חבר הכנסת איתן, אבל לא
תאמר עליו שהוא לא מדבר מתוך שכנוע פנימי, מתוך אמונה עמוקה, ונדמה לי שהצופה -
שוב, אני מדבר עכשיו נניח כיועץ חיצוני ללא שכר - יקלוט בסוף את האמינות שלך. אתה
משוכנע ממה שאתה אומר או שאתה לא משוכנע ממה שאתה אומר.

חבר הכנסת ביבי נתניהו, לפי דעתי, משדר עמדה חסרת משוכנעות פנימית, נטולת
אמת. אם אתה נטול אמת, הדבר הזה מתברר חיש קל.

נקודה נוספת שאני רוצה לומר היא להתמודד עם הטענה הנשמעת השכם והערב, חזור
וטעון, ולא שהיא לא צודקת או כן צודקת. היא פשוט לא נכונה עובדתית, והיא בשאלה של
מי הכסף. החקיקה הזאת מדברת על העברת סכומים ניכרים מקופת האוצר הישראלית אל
קופת האוצר של הרשות הפלשתינית וצריך לחזור רק על העובדות, צריך לחזור ולהדגיש רק
את האמת ולא שום דבר אחר, ותסמוך על האמת. צריך לחזור ולומר: הכסף הזה איננו של
משלם המסים הישראלי. צריך לחזור ולומר: אף שקל לא יצא מכיסו של אף תושב או אזרח
ישראלי. כל השקלים הללו לא יצאו מכיסך, גברתי היושבת=ראש, לא מכיסו של חבר הכנסת
איתן ולא מכיסי שלי. שום שקל לא שייך לי. מדובר בהעברת כספים שברובם מסים עקיפים
- גם מסים ישירים, אבל רובם מסים עקיפים של מוצרים, שירותים, עבודה של הפלשתינים
בישראל.

לכן, צריך לחזור ולומר, ונגד הטענות של הליכוד בתחום הדמגוגיה הסוציאלית יש
להודות שכבר לא חוזרים על זה כל=כך הרבה משום שהטענה הזאת לא תפסה גובה, משום
שאיש כמעט לא האמין לה. אבל, צריך לחזור ולומר, מול טענות הליכוד שפה מדובר
בהשקעת כסף ישראלי באויב הפלשתיני צמא הדם, האכזר, השואף להשליכנו אל הים; צריך
לחזור ולומר: שום שקל, אדוני האזרח, שום שקל גברתי האזרחית, לא נלקח מכיסך שלך.

לסיום, אני אמלא עכשיו אחרי ההמלצה שלי לחברי הכנסת קודם לכן, ואלך לראות את
תוכניתו של גידי גוב. אמרתי שזאת ההצגה הטובה ביותר בעיר, גם אני מבקש לכבד אותו
בנוכחותי. זה עוזר לי לגמור בדיוק עשר דקות אחרי שהתחלתי ולאפשר לחבר הכנסת
טמקין למלא את מקומי.


היו"ר ע' מאור:
-----

לצערי, אנחנו כבולים בפרוטוקול ולא נוכל. אבל אם יתאפשר לתקן את העיוות
הזה - - -


בנימין טמקין (מרצ):
------

- - -


דוד צוקר (מרצ):
------

אז מה קורה עכשיו?


היו"ר ע' מאור:
-----

אני מזמינה את חבר הכנסת מיכאל איתן, ולאחר מכן תהיה ההסתייגות שלי עד
שיחליפו אותי.

חברי הכנסת פורז, דיין, חזן, גולדשמידט, שלום - אינם באולם. חבר הכנסת מיכאל
איתן, בבקשה.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

גברתי היושבת=ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מקיימים הלילה דיון בהצעת חוק שהמשמעות
שלה, פעם נוספת, העברות לרשות הפלשתינית. אנחנו מדברים בחוק שממשלת ישראל יזמה
והביאה לכנסת, על=מנת שהכנסת תיתן לה הרשאה לקחת מאוצר המדינה כספים ולהעביר אותם
לרשות הפלשתינית.

אני שואל: מאיפה מצאו את הפטנט הזה שלפיו לוקחים כסף מכספי משלם המסים,
כספי מס ההכנסה בישראל ומשקיעים אותו במקום שבו קיים שלטון של מי שחרטו על דגלם
ובאמנתם את השמדתה של מדינת ישראל?

הדברים פשוטים מאוד. יש פה אנשים חכמים. שמעתי את חבר הכנסת דדי צוקר. אני
שואל אותו: דדי צוקר, אש"ף חרט על דגלו את השמדת מדינת ישראל. יש לו אמנה שבה
הוא מחויב להשמיד את מדינת ישראל. הוא לא שינה את האמנה שלו. אולי הוא דחה את
ביצועה. איך זה יכול להיות שאתם מביאים לנו הצעה שאומרת: אנחנו ניקח מהכספים
שלנו מאות מיליונים ונעביר אותם לאנשים האלה? אני יכול להבין שהייתם אומרים:
אנחנו תובעים בתמורה כל מיני דברים, למשל ביטול האמנה הפלשתינית לפני שמעבירים
להם כסף. הרי אם הם ייקחו את הכסף, יקנו בו נשק, ישתמשו בו להגשים את האמנה
הפלשתינית, להשמיד את מדינת ישראל. לא תוכלו אפילו להגיד שרימו אתכם, כי זה
כתוב.

הם אומרים: רק אתמול קיבלה הממשלה החלטה חשובה שאני תומך בה, החלטה שאומרת
שירושלים תישאר מאוחדת בריבונות ישראל. זאת היתה אולי אחת השעות הבודדות, אבל
היפות של הממשלה. היא קיבלה החלטה שכל העם עומד מאחוריה. כמה פעמים זה קרה?

תראו, ממשלות בדרך כלל, גם כשהן שנויות במחלוקת, לכל ממשלה יש רגעים גדולים
לא מעטים שבהם כל העם מתלכד סביבן. אנחנו באופוזיציה, אבל הממשלה היא גם ממשלה
שלנו. אנחנו רואים את זה כדבר חיובי שיש לנו אפשרות שהממשלה מבטאת גם את הדברים
שאנחנו מאמינים בהם, ואתמול היה יום כזה. הממשלה קיבלה פה אחד החלטה שתומכת
באחדותה של ירושלים, בריבונות ישראל על ירושלים העיר המאוחדת. והנה היום אתם,
הממשלה שקיבלה אתמול את ההחלטה, וראש הממשלה שדיבר כל=כך יפה כאן היום, אומרים:
בואו ניתן כסף לערפאת. מה ערפאת אומר שהוא יעשה? שהוא ייקח לנו את ירושלים. אז
איך אתם נלחמים להגנתה של ירושלים ולשמירת ריבונותנו כאשר אתם מממנים, נותנים
כוח, נותנים כסף, נותנים נשק למי שאומרים: אנחנו ניקח מכם את ירושלים?

אחרי=כן של

המטרה שלנו היא לקחת מכם את ירושלים.

הממשלה פשוט לא יודעת מה היא רוצה. אין לה מושג. אם היא רוצה לשמור על
ירושלים, היא היתה צריכה לבוא לערפאת ולומר לו: דע לך, כל זמן שאתה מקבל מאתנו
כסף, כל זמן שאתה מקבל מאתנו סיוע, אתה לא יכול להשמיע הצהרות שמטרתן פגיעה
במדינת ישראל, פגיעה בירושלים. אולי אני נשמע תמהוני. אולי אני נשמע איזה אדם
חסר דעת. אבל אני רוצה שאתם תשאלו את עצמכם שאלה. נניח לרגע אחד שישראל תודיע
שהיא לא מכירה בוושינגטון כבירת ארצות=הברית. האם ארצות=הברית תיתן לנו סיוע של
סנט אחד? האם זה ייתכן שברית=המועצות היתה מקבלת סיוע כל=כך נדיב מארצות=הברית
בזמן שהיא היתה במלחמה קרה מולה? הרי אלה דברים שהם לא ייאמנו. הם לא ייאמנו. הם
כל=כך פשוטים. לא צריך להיות פיקח יותר מדי כדי להבין אותם. לא צריך להיות גאון.
זה דבר פשוט שכל ילד מבין אותו. לוקחים כסף של מדינת ישראל ונותנים אותו למישהו.
תבדקו מי זה? מה הוא רוצה? מה הוא יעשה בכסף? מה הן המטרות שלו? והוא אומר:
המטרות שלי הן שחרור ירושלים, המטרה שלי היא הגשמת האמנה הפלשתינית, המטרה שלי
היא איחוד עם ה"חמאס", המטרה שלי היא השגת כל המטרות של האומה הפלשתינית.
המשמעויות של כל המלים האלה הן קריאת תיגר על קיומנו.

נכון, הוא חתם אתכם על הסכם. הוא חתם על הסכם. אבל הוא אומר לבני עמו: מה
אתם רוצים ממני? חתמתי על הסכם, אני מקבל כסף, אני מקבל הכול, אבל לא ויתרתי על
שום מטרה. למה אני צריך להילחם? ניסיתי מ=‏1967, או יותר נכון מ=‏1964. בשנת ‏1964
קם ארגון אש"ף ושם לו למטרה לשחרר את השטחים של המדינה הפלשתינית, שהם האמינו בה,
ולהקים מדינה פלשתינית. שנים הוא ניסה לכבוש והוא לא הצליח במילימטר אחד. הוא לא
הצליח לשים שם דגל של אש"ף. הוא היה צריך לברוח עד לתוניס. לא רק שהוא לא הגיע
לתל=אביב, לא רק שהוא לא הגיע לירושלים, אלא אפילו בסביבה הוא לא יכול היה להיות
וגם בתוניס לא היה לו שקט מאתנו.

הוא אומר: רבותי, ניסיתי בדרך ההיא, לא הצלחתי. עכשיו, בלי הרבה מאמצים,
בלי קורבנות, אני מגיע לכל מקום; ולא רק זה, אלא היהודים עוד נותנים לי כסף ואני
מודיע מה אעשה בכסף בבוא העת.

לכן, מלכתחילה כל ההחלטה הזאת היא החלטה פשוט מטופשת. בארצות=הברית כשאזרח
מקנדה עובר את הקו ועובד בארצות=הברית - הוא משלם בארצות=הברית מס הכנסה לאוצר
האמריקני. בישראל יש עובדים מתאילנד. מה יש, האם תאילנד היא מדינה לא סימפתית?
האם התאילנדים אינם נחמדים? האם ערפאת יותר נחמד מהם? אבל כשעובדי תאילנד עובדים
בארץ ואנחנו מנכים מהם מס הכנסה - זה הולך לאוצר המדינה. זה כסף של אוצר המדינה.
פה פתאום יש איזו חוכמולוגיה. מעבירים. אמרתי: טוב, אם אתם רוצים להעביר - לפחות
תקבלו משהו בתמורה; התחייבויות, מעשים. אבל מה שוות ההתחייבויות?

יצחק רבין עמד פה ודיבר מלים נרגשות. באמת, באיזה רגע היה לי פשוט רצון
להגיד לו: יישר כוח, יישר כוח, אחרי שאני כל=כך מתנגד לו. הוא דיבר פה היום
במלים שנגעו ללבי בזכות ירושלים. רציתי להגיד לו: יישר כוח. אני לא יודע מה
לעשות. כשהוא עומד כאן על הבמה ומדבר על ירושלים בלהט ומתוך הלב - כך זה נראה לי
- אני פשוט אומר: הבן=אדם הזה מבטא את מה שאני חושב. אבל כשהוא יורד, פתאום אני
שואל את עצמי: רגע אחד, מה קורה לו? מה קורה לו כשהוא צריך לקבל החלטות? הרי זה
אותו יצחק רבין שחתם באוסלו לערפאת שיתקיים דיון על מעמד ירושלים. אני רוצה
להבין: האם זאת ירושלים שהוא עמד כאן ודיבר עליה בלהט? ואני, לרגע התפתיתי
להאמין לו כשהוא אמר שירושלים היא לא למשא=ומתן, אין פשרה על ירושלים, לא יהיה
מקח וממכר על ירושלים? אבל ערפאת מראה לכולם גם מכתבים. כולנו כאן ראינו את הסכם
אוסלו. שם כתוב: ישראל מתחייבת לקיים משא=ומתן על ירושלים. אני שואל: לאיזה רבין
אני מתייחס? מי זה רבין האמיתי? הרבין הזה שעומד פה ונותן לעם, אחרי יום ירושלים,
להרגיש קצת טוב, קצת אחדות, קצת מטרה משותפת, קצת לאומיות, קצת שורשים, קצת
מסורת, קצת דבקות במה שדורות של יהודים נלחמו עליו, האם זה רבין האמיתי? או שמא
זה אותו רבין שחתם לערפאת בעט שלו שירושלים תהיה למשא=ומתן, וכי נקיים דיון על
ירושלים? מה זה?


היו"ר ע' מאור:
-----

חבר הכנסת איתן, הרשימה התארכה.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

האם אפשר לעמוד כאן, והאם אפשר לעמוד באוסלו, לחתום על מסמך שם ולדבר
כאן איך שמדברים? והעם שותק? והכנסת שותקת? מי זה הרבין הזה?


היו"ר ע' מאור:
-----

חבר הכנסת איתן, ברשותך.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

תוסיפי לי עוד הסתייגות. אני מייד מסיים את הנקודה.


היו"ר ע' מאור:
-----

לא, אנחנו הולכים הרי לפי הסדר.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

אותו רבין הביע מורת רוח מהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים; ולא לירושלים
המזרחית, רחמנא ליצלן, אלא לירושלים המערבית. אותו רבין אמר: זה יכול לקלקל את
התהליך, הערבים יתרגזו. כלומר, הערבים יתרגזו שמעבירים שגרירות לירושלים
המערבית. כלומר, אסור להרגיז את הערבים. על רקע זה אפשר גם להבין את הדברים של
פייצל חוסייני, שאומר: מה פתאום? יש לנו את טלביה, קטמון; יש לנו תביעות על
ירושלים.

צריך לזכור שעל=פי החלטת האומות המאוחדות הוכרזה ירושלים כעיר בין=לאומית.
כשהערבים יבואו ויגידו: אנחנו רוצים לדון על מעמד ירושלים, וישראל תשב ליד שולחן
המשא=ומתן, הם יביאו את החלטת האו"ם. וישראל התחייבה להתחיל במשא=ומתן. האם אפשר
לבוא ולהגיד למישהו: אני מתחייב לקיים אתך משא=ומתן ואחר=כך לבוא למשא=ומתן
ולהגיד שזה לא למיקוח? תסבירו לי: מה אתם עושים? אני לא מבין. התחייבתם לקיים
משא=ומתן בהסכם אוסלו, במסגרת הסדר הקבע. זה יהיה בעוד שנה, בעוד שנה=וחצי. בעוד
שנה=וחצי יבוא ערפאת עם ההתחייבות שלכם ויגיד: בואו נשב עכשיו על הסדר הקבע,
ויתחיל משא=ומתן על ירושלים. יבוא רבין ויגיד: רגע אחד, נכון שהתחייבתי לקיים
משא=ומתן, אבל העמדה שלי היא שאני לא נותן דבר.

אחרי כן א.ו.

יגיד לו ערפאת: תשמע, אתה הולכת אותי שולל. הכול יתמכו בו. יבוא ערפאת עם מדינות
העולם ויגידו לרבין: התחייבת לקיים משא=ומתן. משא=ומתן בתום לב זה משא=ומתן שאתה
מקיים לגופו של עניין. אתה לא יכול להגיד: אני בעד משא=ומתן, אני אקיים אתכם
משא=ומתן. הרי ערפאת לא רצה לחתום על הסכם אוסלו אלא ובתנאי שרבין יחתום לו
שיהיה משא=ומתן על ירושלים. עכשיו יבוא ערפאת ויגיד: הבטחתם לי שיהיה משא=ומתן,
לכן הסכמתי לחתום. כשאתם התחייבתם למשא=ומתן, התחייבתם למשא=ומתן לגופו של
עניין. אתם לא יכולים היום לבוא ולהגיד: העמדה שלנו - כלום. זה לא משא=ומתן,
רימיתם אותי. והוא יהיה צודק בנקודה הזאת. זה שהוא רימה אותנו בעשרים נקודות
אחרות - זה סיפור אחר. אבל בנקודה הזאת.

לכן, קשה לי מאוד להבין, איך רבין מדבר היום על ירושלים כאשר הוא העלה אותה
כנושא למשא=ומתן. איך רבין מדבר היום על ירושלים כשהוא הביע מורת רוח, "זה ירגיז
את הערבים שחס וחלילה תהיה שגרירות ארצות=הברית במערב ירושלים". במערב ירושלים.

++
מעמדה של ירושלים דובר בו רבות. אני לא רוצה להוסיף עוד נקודות. אבל יש
נקודה אחת שחשוב להדגיש אותה. כמה זמן עוד יש לי?


היו"ר ע' מאור:
-----

נשארה לך דקה.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

בהמשך אדבר על כך.

מעמדה של ירושלים זה לא רק עניין בינינו לבין הפלשתינים. הפלשתינים חלקם
מוסלמים וחלקם נוצרים. הבעיה שלנו בנושא ירושלים היא בעייתו של העם היהודי מול,
בין השאר, הנצרות והאיסלם. העם היהודי נמצא בירושלים והעדיפות שלו והעליונות שלו
בירושלים מבטאות את היותו הבסיס, הגזע שממנו יצאו הנצרות והאיסלם. שתי הדתות
האלה נציגיהן, אנשיהן שלטו בירושלים וניסו להטביע את חותמם על ירושלים. בזמנו של
קונסטנטין הגדול, שהיה קיסר ביזנטיון, במאה השלישית לספירה, נדמה לי שאמו הגיעה
לירושלים והיא שחזרה את כל האירועים שאירעו לישו, בנתה כנסיות על מנת להנציח את
טביעת האצבע של הנצרות בירושלים. במאה השביעית - - -


היו"ר ע' מאור:
-----

חבר הכנסת איתן, זה באמת תיאור היסטורי מאלף.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

אני מסיים את המשפט. במאה השביעית המוסלמים בנו את מסגד עומר פה ורצו
להטביע את חותמם על ירושלים. היום באו היהודים שחוגגים שלושת אלפים שנה לירושלים
- - -


היו"ר ע' מאור:
-----

זה בשנה הבאה, ב=‏1996.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

כן, ב=‏1996 יחגגו. אם זה בדיוק שלושת אלפים שנה אני לא מבטיח לך. חוגגים
שלושת אלפים שנה, דרך אגב, רק לשלטון יהודי בירושלים, כי ירושלים לא הייתה
ירושלים. אנחנו גם כבשנו אותה מהיבוסי. אבל אין יבוסי. שרדנו שלושת אלפים שנה.
ירושלים הייתה אתנו, אנחנו חוגגים שלושת אלפים שנה, וכל מה שאני רוצה לומר ברגע
זה, יש בכך אמירה כלשהי לגבי היחסים בין הדתות. אנחנו לא רוצים לפגוע בנוצרים
ואנחנו מכבדים את אמונתם ומכבדים את מקומות הקודש שלהם. אנחנו לא רוצים לפגוע
במוסלמים, מכבדים את דתם ואת מקומות הקודש שלהם בירושלים. אבל אנחנו, היהודים,
ששלושת אלפים שנה שרדנו, שירושלים היא שלנו, שמאתנו, מאמונתנו יצאו שתי הדתות
האלה, בריבונותנו בירושלים אנחנו באיזשהו מקום אומרים לשתי הדתות האלו: תזכרו,
היהודים, היהדות, ירושלים שאתם כל כך מאמינים בה בסופו של דבר ובתחילתו של דבר
היא עיר יהודית הייתה ותהיה. כי קשה לעולם להתרגל. לכן גם כאשר החליטו על הקמת
מדינה ליהודים, אותם נאורים וסובלנים לאחר אושוויץ, לאחר מלחמת העולם השנייה,
אמרו, טוב, ניתן להם ג'סטה שתהיה להם איזו מדינה שם בארצם. אבל את ירושלים לא
נתנו. ירושלים, הם החליטו, תהיה עיר בין=לאומית.


היו"ר ע' מאור:
-----

חבר הכנסת איתן.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

אני אמשיך בהמשך על הנושא הזה.

לסיכום הנקודה הזאת אני רק אומר, המאבק על ירושלים יחייב את כולנו לליכוד
לאומי. הוא לא מאבק פשוט. אני מקווה מאוד שבמאבק הזה כולכם תהיו כמו רבין של
היום ולא כמו רבין שחתם על ההסכם האומלל עם ערפאת.


היו"ר ע' מאור:
-----

תודה. חבר הכנסת אלי גולדשמידט, אחריו - חבר הכנסת סילבן שלום.

אלי גולדשמידט (העבודה):
------

גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת מי שנוכח, אדוני השר, נדמה לי שרק אדוני השר
וחבר הכנסת פיני בדש נוכחים והיושבת ראש.


שר התעשייה והמסחר מ' חריש:
-----

הקשבתי לאופוזיציה עכשיו אני אקשיב לקואליציה.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אני פשוט לא מסוגל להבין מתי מדברים ברצינות ומתי מתחילה ההצגה. יש הצעת
חוק. אני חושב שכנסת שמכבדת את עצמה או חברי כנסת שמכבדים את עצמם ועולים על
הדוכן באיזשהו מקום יתייחסו למה שכתוב בחוק, לאמת שיש בתוך החוק הזה ולא ינסו
להסוות אותה דרך אמירות מהסוג ששמענו בנאום האחרון.

מה היה המצב לפני הסכם אוסלו? הרי החוק שעומד לפנינו עוסק בהסדרים כספיים
בין הרשות הפלשתינית לבין מדינת ישראל. לפני הסכם אוסלו, לפני שפינינו את עזה,
ברוך השם, ונדמה לי שברוך השם על דעת מרבית חברי הבית שפינינו את עזה, כל העול
הכלכלי של רצועת עזה, של שירותי הבריאות, של שירותי החינוך, של כל המערכות, של
‏800 אלף איש היה מוטל על הכתפיים של תקציב מדינת ישראל באמצעות תקציבי הממשל
הצבאי. בכסף, לא בדברים אחרים. ביום שעזבנו את רצועת עזה מישהו אחר לקחת את
האחריות לאותם שירותים: לאותם שירותי חינוך, לאותם שירותי בריאות, לאותם שירותי
תברואה, לאותם שירותי ניקיון. חיים שם ‏800 אלף איש.


(היו"ר: ש' וייס, ‏22:17)


בא הנה איש הליכוד ואומר: אתם מעבירים כסף לפלשתינים. איזה כסף אנחנו
מעבירים? אנחנו מעבירים מתוך מס ההכנסה שמנכים במקור לעובדים פלשתינים, ‏75% מזה
אנחנו מעבירים לרשות הפלשתינית בדין. זה בדיוק התחליף למה שהיה קודם. הרי אותם
תושבים חיים ברצועת עזה. מה המטרה של מס הכנסה בכל מקום בעולם? מה המטרה של מס
הכנסה במדינת ישראל? למה אני והיושב=ראש והשר וכל אזרח במדינת ישראל משלמים מס
הכנסה? משלמים את זה בתור תרומה? באמצעות מס ההכנסה יוצרים תקציב, בין היתר. זה
אחד המקורות המרכזיים, ועם התקציב הזה מממנים חינוך, בריאות, שיכון, את כל
הדברים האלה. מאין תממן הרשות הפלשתינית את כל הדברים האלה אם לא מתשלומי מס
ההכנסה של התושבים הפלשתינים? אז פה באים ועולים על הדוכן ומהלכים אימים לפני כל
הציבור, הנה מדינת ישראל, רחמנא ליצלן, מעבירה כסף. עוד מעט היו אומרים, שולחים
את היד לכיס שלך, אזרח, מוציאים ממנו שקלים ומעבירים את זה לפלשתינים. רחמנא
ליצלן. אין שקר יותר גדול מזה. זה כסף שלהם שמיועד לשירותים שלהם, ואני לא רוצה
לעשות רמה כלשהי של השוואה בין רמת= השירותים שניתנת לתושבי רצועת עזה,
לפלשתינים, לבין תשובי מדינת ישראל. אבל אם ההיגיון הפשוט הזה לא משכנע את חבר
הכנסת מיכאל איתן והוא חושב שהפלשתינים צריכים לממן את שירותי הבריאות והחינוך
של תושבי מדינת ישראל, כי זה מה שהוא מציע, הוא אומר שמס ההכנסה שלהם יישאר
במדינת ישראל ויממן אותו, אותי ואת כולנו ולא אותם עצמם.

אם ההיגיון הכלכלי לא מדבר אל לבו, ההיגיון של השכל הישר שנהוג בכל מדינה
מתוקנת, אני פונה לנושא אחר שלדעתי הוא ברמה של קונסנסוס. הרי כל אחד מאתנו יודע
שברגע שהעוני, הנוולות, המצב של משפחות עם ילדים שנמצאים בתת=תנאים, במצב כלכלי
נורא, ברצועת עזה, אם התופעה הזאת לא תצא ולא תעבור מן העולם זוהי הקרקע הטובה
ביותר להצמחת טרור. כי הרי ברגע שמצבם הכלכלי של אנשים הוא כזה שהם לא מסוגלים
להביא לחם לילדיהם - - -

אחרי כן אא
אם אותם אנשים לא מסוגלים להביא לחם לילדיהם, וילדיהם לא יקבלו שירותי חינוך
מינימליים אלמנטריים, מה יקרה לאותם אנשים? לא יהיה להם מה להפסיד. הם יילכו
למסגדים, גם כך הם הולכים למסגדים, הם ישמעו את המנהיגים הדתיים שלהם, שגם כך הם
שומעים אותם, וכוס התרעלה הזאת תיפול על אוזניים קשובות כי הם אנשים רעבים. האם
חבר הכנסת מיקי איתן רוצה שיהיו ‏800 אלף רעבים ברצועת עזה, זה באמת מה שהוא
רוצה?


חיים אורון (מרצ):
----

כן.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

הוא שיבח קודם את ראש הממשלה שדיבר על ירושלים באופן שנגע לליבו. אם יש לו
היושר להגיד את הדברים האלה על ראש הממשלה, איפה היושר האינטלקטואלי? מה אתה
רוצה, חבר הכנסת מיקי איתן, שכל התושבים הפלסטינים של רצועת עזה יגבעו ברעב? מה
יקרה אז? מה יקרה מבחינת הטרור? זה מה שאתה רוצה? רק בשביל להראות שהממשלה לא
בסדר אתה מוכן להרעיב את תושבי רצועת עזה? זה תורם משהו לפריימריס בליכוד? מה זה
עושה?

תבוא ותבקר את העובדה שעשינו הסכם עם ערפאת, תגיד שאנחנו עושים את הדברים
הכי גרועים בעולם. זכותך, אתה אופוזיציה. אבל להגיד להרעיב את האנשים האלה, לקחת
את כספם ובכסף שלהם לממן את הכבישים במדינת ישראל, זה מה שרוצה מיקי איתן? בשם
מה, בשם מי? בשם עקרונות הליכוד? בשם ז'בוטינסקי? בשם איזו אידיאולוגיה הוא מציע
את זה כאן?


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

איזה כסף לוקחים מהם?


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

לא שמעת את דבריי ועכשיו אתה עונה?


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

שמעתי אותך.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אני אומר לך חברי, חבר הכנסת מיקי איתן, לא אחת אמרתי על הדוכן הזה,
בנוכחותך ושלא בנוכחותך, שיש לי אתם יריבות פוליטית קשה מאוד, אבל שאני מעריך את
היושר האינטלקטואלי שלך. אמרתי את זה בהרבה מקומות. אני לא מהסס גם כלפי יריבים
פוליטיים להגיד דברים שאני חושב שהם נכונים, גם אם הם מחמיאים להם.

למה אתה חושב שהפלסטינים תושבי עזה מעבודתם צריכים לממן את הכבישים במדינת
ישראל, על=ידי כך שמס ההכנסה שלהם יממן את הכביש לכוכב=יאיר או לדגניה?


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

למה התאילנדים?


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

חבר הכנסת מיקי איתן, למרבית המדינות יש אמנות לכפל מס, ואתה יודע את זה
טוב מאוד. יש אמנות עם ארצות=הברית, עם אירופה ועם הרבה מדינות. כך נוהג העולם
המתוקן.

כשלא היית באולם שאלתי, ואני לא רוצה לחזור כי אני אומר את הדברים בפעם
שנייה, ולו מן הטעם של מניעת טירור, למנוע הרעבה של אותם אנשים - - -


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

דמי חסות.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אל תגיד לי דמי חסות.


חיים אורון (מרצ):
----

רק מהבלו על דלק ומהבלו על סיגריות שאנחנו מוכרים להם מקבלים את כל הכסף
הזה, ששדדנו אותו ‏25 שנה. ‏25 שנה הם שילמו מסים והכסף נשאר בישראל.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

- - -


חיים אורון (מרצ):
----

המסים שהם משלמים פה הולכים אלינו.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אמרתי כשלא היית כאן, תתקוף את הממשלה מבחינה מדינית, תתקוף אותה מכל סיבה
שאתה רוצה, אבל שאלתי בשם איזה דגל אתה רוצה להרעיב ‏800 אלף איש ברצועת עזה,
איזה דגל אידאולוגי אתה משרת בזה, את הדגל האידאולוגי של אלה הרוצים שיהיה טירור
מעזה? הרי אתה לא רוצה בזה. אני יודע שאתה לא רוצה בזה, אני יודע שאתה חרד מזה.
אתה רוצה שהם ירוצו למסגדים ויהפכו להיות כולם טירוריסטים, לזה אתה רוצה להביא
אותם?

אני לא רוצה לדבר על כבשת הרש, אבל על=פי הנתונים ששמעתי ברדיו משטרסלר,
העורך הכלכלי של "הארץ", אנחנו עוד מעט מגיעים לרמת הכנסה לאומית של תושבי
אירופה המערבית, לפי החשבון הכולל שהוא עשה. ובמרחק של מספר קילומטרים חיים
אנשים ברמת הכנסה של סומליה, של אתיופיה, של המדינות הכי נחשלות באפריקה. מה זה
תורם לך מבחינה מדינית? מה זה תורם לאידאולוגיה של הליכוד? להיפך, לשיטתך, אתה
רוצה לתת להם אוטונומיה, אתה צריך להיות מרוצה מהדבר הזה.


היו"ר ש' וייס:
-----

חבר הכנסת איתן.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

תרשה לי, אדוני היושב=ראש, גם קודם נתנו לחבר הכנסת מיקי איתן, עוד
הסתייגות אחת ואני אסיים בעוד שתים - שלוש דקות.


היו"ר ש' וייס:
-----

זה לא כל כך הוגן כלפי אלה שממתינים. תרכז את דבריך בדקה.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אם כך, לא על חשבון הסתייגות.

כיוון שחבר הכנסת מיקי איתן ניצל את רשות הדיבור שלו גם כדי לדבר על נושא
ירושלים בהרחבה, אני רוצה להגיד לך משהו.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

זה קשור לעניין.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אני רוצה לומר לך ולאנשי הליכוד דבר אחד. היתה לנו גם שיחה מחוץ למליאה
בעניין הזה. יש אפשרות להפוך את נושא ירושלים לנושא שנוי במחלוקת בין שתי
המפלגות הגדולות. זה אסון למדינת ישראל. אתם לא מרפים, אתם ממשיכים כל הזמן
לנסות באופן מלאכותי, ללא שום הצדקה, להטיל רפש בעמדת מפלגת העבודה וממשלת ישראל
והקואליציה הנוכחית כלפי ירושלים. אני לא אומר שהם נאמנים לירושלים פחות מאשר
מפלגת העבודה, אני לא אומר שאתם נאמנים פחות מאשר השלטון הנוכחי. אבל אתם לא
נאמנים בגראם אחד יותר מהשלטון הזה לשלמותה ולאחדותה של ירושלים.


היו"ר ש' וייס:
-----

נא לסיים.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

מה שאתם עושים במסע הדימגוגי, השחצני, השפל כלפי ראש הממשלה, כלפי ממשלת
ישראל בנושא בירושלים, זה אך ורק דבר אחד: אם אי=פעם חס ושלום יקרה משהו
לריבונות השלמה שלנו על ירושלים, ההיסטוריונים יציינו את הימים האלה, את הימים
שאתם הטלתם ספק בירושלים ובמחויבותנו לאחדותה של ירושלים. אתם יוצרים את התקוות
בלב העולם הערבי, שבזכות המחלוקת שאתם זורעים בעם הם יוכלו אי=פעם להגשים את
החלום שלהם שירושלים תהיה בירתם. וכך באופן האבסורדלי ביותר אתם מדברים גבוהה
גבוהה בזכות אחדותה של ירושלים, ואילו בפיצול שאתם זורעים בתוך העם הזה, בצורה
הדימגוגית שאתם פועלים, אתם תורמים לפיצולה של ירושלים. זה רק עניין ההצבעה עם
מפלגות חד"ש ומד"ע בשבוע שעבר, לא רק זה, זה הדיבור הבלתי אחראי שלכם. היום אתם
מדברים כך על ירושלים, מחר תדברו כך על צה"ל. כל קודש הקודשים של המדינה הזאת
אתם תבואו ותשמיצו ותגידו שהשלטון הזה פוגע בקודש הקודשים, בעוד שאתם עושים את
זה בדברי חוסר האחריות שלכם לכל אורך הקו. אני חושב שהציבור די אינטלגנטי בשביל
להבין את הרמיה שלכם ואת הניסיון לעשות די=לגיטימציה לשלטון הזה באמצעים הפסולים
ביותר. מישהו כבר אמר שעל קמצא ובר=קמצא חרבה ירושלים. אני מקווה שאולי רגע אחד
תתעשתו ולא תחזירו הנה את קמצא ובר=קמצא.


היו"ר ש' וייס:
-----

אני מעד מודה לחבר הכנסת גולדשמידט. אתה עשית עכשיו שלוש הסתייגויות, נשארו
לך עוד שש.

עכשיו חבר הכנסת סילבן שלום. יש לך עשר דקות. אחריו - חברת הכנסת ענת מאור.

סילבן שלום (הליכוד):
-------

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, הנושא היום הוא מיסוי, נושא כלכלי, חוק שאמור
לטפל בכל הקשר הכלכלי בינינו ובין האוטונומיה. אבל לצערי הרב, אולי אחרוג ממנהגי
ולא אדבר כרגע בעניין הכלכלי בלבד אלא אתייחס יותר להשלכות המדיניות.

ההשלכות המדיניות של ההסכם הזה, לפי דעתי, מובילות אותנו לכך שמדינה
פלסטינית תקום בעתיד הלא רחוק, לפי המגמה המסתמנת עכשיו. למה אני מתכוון? רק
אתמול אמר פייסל חוסייני שהוא תובע אדמות במערב ירושלים. הוא אמר: אתם תתבעו
במזרח, אנחנו נתבע במערב. הרי כל הדבר הזה מופרך מעיקרו, אבל הוא נועד לדבר אחד,
כשבסופו של דבר נגיע לעניין ירושלים, יבואו ויאמרו: או קיי, אתם תוותרו על
האדמות במזרח, אנחנו נוותר במערב. ואז יש כאילו שוויון, הכל בסדר, אין בעייתיות.

אדוני היושב ראש, כשאתה נותן לאריה או לזאב כבשה לאכול, הוא לא שבע, הוא
רוצה עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת. הוא לא מסתפק בעזה, אחרי עזה הוא רוצה את
חברון, אחרי חברון הוא רוצה את שכם, אחרי שכם הוא רוצה את כל יהודה ושומרון,
ולאחר מכן את מזרח ירושלים, ועכשיו הוא כבר רוצה את מערב ירושלים.

אחרי כן טק
)M.......................................................................T....J

).. בנימין טמקין (מרצ):
------

- - -


סילבן שלום (הליכוד):
-------

תן לי רגע.


בנימין טמקין (מרצ):
------

אתה לא עונה לשאלה שלי.


היו"ר ש' וייס:
-----

הוא לא חייב. הוא יכול לענות בהתנדבות.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

לאותם פלשתינים יש כרגע מצב שמבחינתם יכולות להיות זכויות לגיטימיות לא רק
במערב ירושלים. מה עם יפו? לא היו שם ערבים? לא היו שם בתים? לא היו שם בנינים?
לא היו שם חנויות? מהם עם חיפה? מה עם רמלה? מה עם לוד? מה עם באר שבע שבה
גדלתי, שם אין להם תביעות? הרי התביעות הן אין סופיות.

זה יתחיל עם תביעות על רכוש ולאחר מכן החזרת הפליטים. הרי אתם לא מרגישים
מה שאתם עושים. צעד אחר צעד אחר צעד - - -


בנימין טמקין (מרצ):
------

- - -


חיים אורון (מרצ):
----

למה לא לתת להם את הכסף שמגיע להם?


בנימין טמקין (מרצ):
------

עוד לא ענית לי על עזה.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

בבדיחה של החזרת הכסף אומרים: אנחנו מחזירים להם את הכסף - - -


בנימין טמקין (מרצ):
------

- - -


היו"ר ש' וייס:
-----

חבר הכנסת טמקין, כשהפרעת לחבר הכנסת רן כהן הרגשתי שזה מתואם. כאן זה לא
מתואם. מה לעשות?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני רוצה לומר לך חבר הכנסת אורון בנושא הכלכלי - למה לא להחזיר להם את
הכסף? זו הבדיחה הכי גדולה ששמעתי. בנושא מס ערך נוסף זו בכלל בדיחה. אבל ניקח
את מס הכנסה. עשרות אלפי ישראלים עובדים בלונדון. האם ממשלת הוד מלכותה שולחת
לירושלים בכל חודש צ'ק על המסים שהיא גובה?


חיים אורון (מרצ):
----

יש הסכם כפל מס.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

בארצנו עובדים עשרות אלפי רומנים. האם ישראל שולחת בכל חודש צ'ק לבוקרשט
עבור הכספים שהיא גובה מהרומנים כאן?


חיים אורון (מרצ):
----

מה עם הבלו על הדלק?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

לכן, כל הסיסמה הזאת היא כדי לאחז את עיני הציבור שלא מבין את העניין.
אומרים: גובים מהם את המסים, למה לא להחזיר להם? בכל מקום בעולם עושים טובה
לעובדים זרים שעובדים במדינה שלך. עושים טובה. להחזיר כסף? האם אנחנו מחזירים
לרומנים בכל חודש צ'ק עבור המסים שגובים מהפועלים הרומנים? יש פה עשרות אלפי
פועלים רומנים, או תאילנדים. איפה נשמע כדבר הזה?

מנסים להכשיר את השרץ ולהעביר בכל חודש ‏20 מיליון שקלים מכספי משלם המסים
לרשות הפלשתינית. השבוע, בשיטות ההסתדרותיות המפאיניקיות החליטו לתת הלוואה על
חשבון העתיד בסכום של ‏132 מיליון שקל.


רון נחמן (הליכוד):
-----

לא כסף, הלוואה.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

‏132 מיליון שקל, הלוואה שלעולם לא מחזירים אותה וגם לא יחזירו אותה. אתם
הרי רגילים לתת תמיד הלוואות שלא מחזירים. הלוואות של קופת חולים, למשל, ניתנו
עד ינואר ‏1996. אני שאלתי למה עד ינואר ‏1996? למה לא עד ינואר ‏1997? התשובה היא
שאם זה יהיה עד ינואר ‏1997, חבר הכנסת רון נחמן, בינואר ‏1997 יבוא שר אוצר חדש
וממשלה חדשה ותתבע את החזר הכסף. אבל בינואר ‏1996 - מוחקים. כמו שמחקו עד היום
ימשיכו למחוק גם להסתדרות, גם לקופת חולים וגם לרשות הפלשתינית.

הבנת את זה גזבר ההסתדרות, חבר הכנסת חיים אורון? הבנת למה לא צריכים לעשות
את זה?

לנו יש בעיה קשה. במשך כל השנים התרענו שזה מה שהולך להיות. הרי אמרנו,
חברת הכנסת ענת מאור, כל מה שקורה עכשיו. אמרנו שתדברו עם אש"ף. הרי אמרנו את
זה.


ענת מאור (מרצ):
------

אנחנו אמרנו את זה.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אתם לא הייתם הגורם הדומיננטי. מפלגת העבודה שהיושב=ראש נמנה על בכיריה
והשר חריש, אמרה שלעולם לא תדבר עם אש"ף, וזה כתוב במצע. אבל אנחנו אמרנו
שמאחורי רבין עומד פרס, מאחוריו עומד שריד, דראושה וערפאת. הרי פרסמנו מודעת
בחירות כזאת. לצערי הרב פסלו לנו אותה.

אמרנו. אמרנו שתרדו מרמת הגולן, שהממשלה תרד מרמת הגולן. הם אמרו: גם לעת
שלום לא נרד מרמת הגולן. אבל אמרנו. אמרנו: יומרץ רבין. כל הדברים האלה קורים.
והנושא המדיני איננו הנושא הבלעדי. כאשר אתם פימפמתם בעניין הכלכלי, כספים
לשכונות ולא להתנחלויות, הרי אמרנו שמה שיקרה הוא שתקחו את כל הכספים, תכפילו,
תשלשו, תרבעו, תחמשו, תששו, תשבעו, תתמנו - אני לא יודע כמה - ולמי תעבירו את
זה? הרי אמרנו שתעבירו את זה לקופת חולים.


היו"ר ש' וייס:
-----

איך זה ייצא כשתגיע לאחד עשר?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני לא יודע. בכל מקרה, אמרנו שתקחו את כל הכספים ותעבירו לקיבוצים ולקופת
חולים ולהסתדרות ולהסנה, לקרנות הפנסיה. הרי את כל הדברים האלה אמרנו לציבור
הבוחרם. הכל אמרנו. אם הייתי יכול להביא את מודעות הבחירות והייתי מראה איך
צדקנו בדבר אחרי דבר.


ענת מאור (מרצ):
------

אמרתם את זה, ובכל אופן ‏44 מנדטים לעבודה ו=‏12 למרצ ורק ‏33 לליכוד.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

‏32.


ענת מאור (מרצ):
------

והנה, כל מה שאיימתם מתממש וההישגים אדירים.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אבל הציבור לא רצה את זה. מה שאת אומרת זה גם לרצוח וגם להגיד שאני יתום.
זו הולכת שולל. הרצחת וגם ירשת? הרי לא יכול להיות מצב שבו מפלגת העבודה תגיד
לפני הבחירות שאנחנו לא דוברי אמת, שכשאמרנו שהם ידברו עם אש"ף לא דיברנו אמת,
וכשאמרנו שתרדו מרמת הגולן לא אמרנו אמת, וכשאמרנו שהכסף יילך לקיבוצים זו לא
היתה אמת. הציבור האמין יותר לכם ולא לנו, האמין שאתם דוברי האמת ולא אנחנו
אולי. לאחר מכן תעשו את ההונאה הכי גדולה שהיתה בהיסטוריה.

הרי כל מה שאמרנו, משפט אחרי משפט, היה צודק מההתחלה ועד הסוף. אלא שלצערי
הרב, ב=‏1992 הציבור לא רצה להאמין לנו. הוא לא רצה להאמין. ביקר להאמין לכם.
וכשהאמין לכם, קיבל את הצרה הצרורה הזאת שנקראת ממשלת עבודה=שמאל.

לא היתה ממשלה כה שנואה בישראל כמו הממשלה שלכם. מעולם לא היתה. אין לכם
מושג מה קורה אתכם ברחוב. היינו עכשיו בקברו של רבי שמעון בר יוחאי בהילולה
במירון. לא היה לכם שם נציג אחד לרפואה. אפילו אחד לא הגיע.

במימונות, חוץ מיושב ראש הכנסת שבח וייס, שהוא מתקבל הייתי אומר באהדה
על=ידי הציבור כי הוא אישיות ממלכתית, אף אחד אחר לא מעז אפילו להגיע למימונה.


היו"ר ש' וייס:
-----

אצל חבר הכנסת רפי אלול היתה כל המדינה.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

כשהגיע השר שטרית וכשהגיע ראש הממשלה לגן סאקר, הורידו אותם בבוז.


רון נחמן (הליכוד):
-----

חבר הכנסת שלום, אתה רוצה שהם יגיעו למירון, תשלח את חבר הכנסת אורון מה
מגדלים בלהב?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני לא מדבר על זה. אני מדבר על העניין המדיני. למה זה סימפטום לנפילה שלכם
מהשלטון? אני הרגשתי את זה גם לפני ‏1992. הרגשנו את הדבר הזה. כשבאנו אז
למימונות - ואנחנו תמיד באים כי זה קהל של עם ישראל שבדרך כלל תומך בליכוד -
הרגשנו את העניין. היום אנחנו מרגישים בדיוק את הצד השני. מרגישים את משב הרוח
המרענן מבחינתנו ואתם מרגישים שאין לכם את האפשרות להגיע לשם, להראות את הפרצוף
שלכם שם. אתם יודעים בדיוק את דעת הקהל לגבי ממשלתכם.

ולמה? כי אתם עושים בדיוק ההיפך ממה שהתחייבתם עליו. זה הכל. והציבור איננו
אידיוט. בהתחלה הציבור נטה להאמין. כשדיברו על שינוי בסדרי עדיפויות הוא חשב שזה
יהיה. כשאמרו לו כספים לשכונות ולא להתנחלויות, והוא ראה שהקפיאו בהתנחלויות -
הוא חיכה.

אני רוצה להעלות פעם את הנושא של ההתנחלויות על סדר=היום הציבורי. יושב כאן
נציג מחוז יש"ע, נציג אוטנטי, חבר הכנסת רון נחמן. כשאתם דיברתם כל הזמן על
כספים להתנחלויות, חלק גדול מהציבור שלנו לצערי הרב קנה את הסיסמה הזאת. כשבאנו
ערב הבחירות ‏1992, נאמר לנו: אתם לא נותנים לשכונות וכדומה. אבל בואו נבחן כמה
כסף ניתן להתנחלויות.

אדוני היושב ראש, ההתנחלויות קיבלו מדי שנה כ=‏1.5 מיליארד ולפעמים עד שני
מיליארד שקלים. אז זה היה ‏1.5% עד ‏2% מהתקציב. זה לא סכום קטן.


רון נחמן (הליכוד):
-----

מה זה קיבלו?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אבל בעצם למה ניתן הכסף הזה? האם ניתן לאנשים לכיס?


היו"ר ש' וייס:
-----

אתה צריך לסיים. אבל אתן לך עוד חמש דקות.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

עוד הסתייגות.

למה ניתן הכסף? האם הוא ניתן לאנשים לכיס? גרות שם משפחות. יש שם ילדים
קטנים? צריך טיפת חלב? אם לא היו בונים טיפת חלב באריאל היו עושים בפתח תקווה.
אם לא היו מקימים גני ילדים ובתי=ספר באפרת, היו מקימים בירושלים. אם לא היו
עושים במעלה אדומים, היו עושים במבשרת. כל שירותי הבריאות, החינוך והרווחה
והשירותים המוניציפליים היו ניתנים לתושבים בכל קרה. הם לא היו עוברים לגור
בחלל. אם הם לא היו גרים ביו"ש הם היו מצטרפים לתחומי הקו הירוק.

אחרי כן מה
לכן העניין של נתינה הוא משפט לא נכון. כשאומרים "נתנו", זה דבר שאין לו אחיזה.
לכן אתה צודק, חבר הכנסת רון נחמן.


רון נחמן (הליכוד):
-----

לא נתנו.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אין נתינה. יש מצב מסוים, השקעה ביו"ש שניתנה כדין לאזרחים.

השקעה בקופת חולים, למי היא הולכת? לחולים? השקעה בקיבוצים למי היא הולכת?
לכלל האזרחים? למי? ועל איזה סכומים מדובר.


ענת מאור (מרצ):
------

- - -


סילבן שלום (הליכוד):
-------

מה זה הנתועה הקיבוצית? היא צריכה לקבל עשרות מיליארדים? למה?


ענת מאור (מרצ):
------

היא צריכה לקבל.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

למה? למה?


ענת מאור (מרצ):
------

אני אענה לך בצורה מסודרת.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

למה? למה, חברת הכנסת ענת מאור?


ענת מאור (מרצ):
------

- - -


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני רוצה לומר לך - - -


ענת מאור (מרצ):
------

- - -


היו"ר ש' וייס:
-----

יש לי הצעה, חבר הכנסת סילבן שלום, אתה זרקת לה אתגר. מכיוון שחברת הכנסת
ענת מאור תדבר אחריך, אני מתאר לעצמי שהיא תעמוד באתגר.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

היא תענה, אבל קודם כל אני אומר את טיעוני.


רון נחמן (הליכוד):
-----

כתוב בתנ"ך, ושילמת לקיבוצים, ומחקת את חובותיהם - - -


היו"ר ש' וייס:
-----

חבר הכנסת רון נחמן - - -


רון נחמן (הליכוד):
-----

ולקחת את קרקעותיהם, כתוב, כתוב בתנ"ך.


היו"ר ש' וייס:
-----

חבר הכנסת רון נחמן.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני רוצה לומר לך, חברת הכנסת ענת מאור: את אומרת שזה מגיע לתנועה
הקיבוצית. הרי יש עכשיו מצב שבו חבריך מסתובבים בין חלק מחברי הליכוד בוועדת
הכספים, לא עם כולם אבל עם חלק הם נפגשים כדי לשכנע אותם לתמוך בהסדר. הם לא
עושים את זה כי הם צריכים את הקולות שלנו. הרי לכם, לקואליציה יש רוב. הם עושים
את זה כדי שלא תהיו התנגדות עזה מצדנו.


ענת מאור (מרצ):
------

- - -


סילבן שלום (הליכוד):
-------

תני לי רגע. נפגשנו איתם. אני איתם נפגשתי. הם אמרו לי שהם מעדיפים להיפגש
עם חלק מהחברים. נפגשתי. אני שואל אותם והם אומרים לי: אנחנו רוצים לעשות הסדר
חובות. אמרתי: כבר היה הסדר. אומרים: ההסדר הזה לא הצליח. טוב, על כמה מדובר?
מדובר על ‏6 מיליארד שקלים. איך אומר: איך ‏6 מיליארד? אני יודע שהחובות שלכם זה
‏16 מיליארד. לא, לגבי השאר נסתדר עם מימון עצמי. אני שואל: איך? החלק הארי זה
האדמות. אני אומר: סליחה, אבל האדמות האלה שייכות לכם?

הרי את יודעת, או אולי את לא יודעת ואני אומר לך: ישנו הסכם חכירה שאולי
כדאי שתראי אותו פעם, הסכם חכירה בין מינהל מקרקעי ישראל לבין הקיבוצים ובין
המושבים שקובע, בסעיף ‏18 סעיף קטן (ג), את שומעת? סעיף ‏18 סעעך קטן (ג) להסכם
החכירה קובע בצורה המפורשת: עם שינוי ייעוד הקרקע תוחזר הקרקע לבעלות מינהל
מקרקעי ישראל. מה יותר ברור מזה? צריך להיות משפטן כדי להבין את המשפט הזה? כל
אדיוט מבין שאם משנים את ייעוד הקרקע מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה - זה צריך
לחזור.


ענת מאור (מרצ):
------

- - -


סילבן שלום (הליכוד):
-------

תעני לי אחר כך.


היו"ר ש' וייס:
-----

שנייה. חברת הכנסת מאור, את תוכלי להתמודד עם העניין.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

מה אומרת התנועה הקיבוצית? להם יש טיעונים שאולי את לא יודעת. אני אלמד
אותך מה הם אומרים.


ענת מאור (מרצ):
------

- - -


סילבן שלום (הליכוד):
-------

תני לי רגע. הם אומרים: אולי אתה צודק לגבי סעיף ‏18(ג) אבל אנחנו שמרנו על
הקרקע הזאת ‏40 שנה. אני לא עוסק בשאלה אם בתקופה הזאת עיבדתם את הקרקע או לא.
נגיד ששמרתם על הקרקע ‏40 שנה, נגיד שזה נכון. אני אומר, תיקח את תעריף השמירה
הגבוה ביותר לשעה בארץ, תכפיל אותו כפול ‏24 שעות ביממה, כפול ‏365 יום בשנה, כפול
‏40 שנה, לא תגיע לאחוז אחד לעומת מה שהולכים לתת, אפילו לא לאחוז. אבל נותנים.

את יודעת מה כל הבעיה? כשאתם עושים את הפעולה הזאת, חלק מחברי באים. ההמשך
בפעם הבאה.

היו"ר ש' וייס:
-----

חברת הכנסת ענת מאור, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת בדש.


ענת מאור (מרצ):
------

אדוני היושב ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת
ולמאזינים שאנחנו בעצם דנים בחוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות
הפלשתינית.

החוק הזה בא להביא לידי יישום את השלב השני והחשוב של ההסכם, הסכם
העקרונות, עדיין לא הסכם שלום, עם הפלשתינים, כן, עם אש"ף, שהוא אולי אחד
ההישגים הגדולים בתולדות הסכסוך.

תוך שנתיים=שלוש הממשלה הביאה להסכם שלום עם ירדן, הממשלה הביאה להסכם
עקרונות עם אש"ף ויש סיכוי שעכשיו מצפון לא תיפתח הרעה אלא תבוא הבשורה. זו
ממשלה שכאשר שם את הפתק ונתן את אמונו בה הוא לא העלה בדעתו שכאלה יהיו הישגיה
בתקופה כל כך קצרה.


רון נחמן (הליכוד):
-----

בגלל זה הוא יפיל אותה.


ענת מאור (מרצ):
------

שלום זה מבנה עדין ורגיש וחשוב.

חבר הכנסת רון נחמן, עכשיו אני מתחילה לענות לך על טענות שהעלה חבר הכנסת
סילבן שלום. הציבור לא יפיל את הממשלה, שכן הציבור, למרות כל מה שאמר חבר הכנסת
סילבן שלום, הוא לא עיוור, הוא רואה את ההישגים החשובים עם הקשיים ועם הבעיות.
לא רק שהוא לא מתגעגע ל=‏1992 ולשנים שקדמו לה אלא כאשר יש פעולות טרור ומנסים
לכרסם ולהוריד את החוסן של הציבור ושל העם - בכל זאת בשעה של הכרעה הוא יזכור
והוא יידע את הדברים שהממשלה הזאת השיגה, קודם כל בתחום הסכם השלום ובתחום הסכם
העקרונות עם הפלשתינים ובהמשך בתחום החברתי.

חבר הכנסת סילבן שלום בא ותיאר כאילו שלקחו את הכספים והעבירו אותם למקומות
אחרים. מיליון וחצי הורים יודעים שבתקופת שלטון הליכוד ילדיהם חזרו הביתה
מבית=הספר בשעה שתים עשרה. השביתו תורה מילדי ישראל. עכשיו הילדים לומדים עד שעה
אחת וחצי=שתיים. הורי הסטודנטים הישראלים ידעו שעשרות אלפיפ נאלצו ללמוד בחו"ל.
שר החינוך וועדת החינוך והתרבות עשו מהפיכה שקטה והמכללות יעניקו תואר B.A. אתה
יודע זאת טוב מאוד.


רון נחמן (הליכוד):
-----

- - -


ענת מאור (מרצ):
------

קופת חולים זה עניין פרטי? זה ‏3 מיליון מבוטחים.

חבר הכנסת סילבן שלום עומד ומתקיף וטוען ושואל לאן העבירו את הכספים?
מהבטון ומהכבישים שבהתנחלויות העבירו אותם לבריאות. עשינו חוק בריאות ממלכתי.
קרנות הפנסיה - ‏700 אלף מבוטחים. מי פתר את הבעיה הזאת אם לא הממשלה הזאת? נשים
בישראל שהשתכרו משכורת נמוכה והיו פערי שכר, עשרות אלפי המורות, האחיות ואלה
שעובדות במקצועות פרה=רפואיים. לעמוד פה ולתאר כאילו הממשלה הזאת יש מה להסתיר?

חבר הכנסת גדליה גל, לא פעם אני חלוקה על המדיניות, אני חושבת שצריך לצמצם
יותר פערים, הרי שבהשוואה לעבר ההישגים הם מלאים.

ולגבי החוק המוצע לפנינו. לגבי הסעיף העיקרי של העברת כספים והטיעונים
שאנחנו מעבירים כספים שלנו. חשוב שכולנו כחברי כנסת וכל אזרח ואזרחית יידעו:
מדינת ישראל לא עושה שום טוב לפלשתינים. אנחנו מעבירים כספים שמגיעים להם בדין.

בקורס לפני ‏17 שנה, אצל דוקטור מיכאל שלו, כשעשו את החישובים התברר שהמדינה
גבתה כסף מכל עובד ועובדת פלשתינים. ההסתדרות גבתה מהם כסף= דמי ארגון ודמי
ביטוח ודמי בריאות. וכי מדוע הכספים האלה לא מגיעים להם בדין? איזו טובה אנחנו
עושים?

יש סגר, יכול להיות שמטעמים ביטחוניים צריך לעשות אותו, אם כי אני חושבת
שהממשלה צריכה כל העת לבדוק ולהגדיל את מספר מקומות העבודה והאישורים בישראל,
תוך אמצעי ביטחון. הרעב באוטונומיה יהיה אבי כל חטא. כאשר יש סגר יש מובטלים.
אנחנו שכחנו מהו המושג דמי אבטלה או לחלופין פיצויי פיטורים? זה במדינה מתוקנת
לא מגיע לכל עובד ועובדת? זה ‏27 שנים כבר.

לכן אני חושבת שהבעיה עם הסעיף שלא נעביר מדי, כי החוק אומר שישראל רשאית
להעביר עד ‏75% מן המס שנגבה. ויש ויכוח גדול על גובה המס. בחוק היטל השוואה
שהממשלה הביאה לכאן ההצעה של הממשלה היתה להעביר פחות מדי והתביעה של ועדת
העבודה והרווחה היתה להעביר כדת וכדין.

אני רוצה לדבר על נושא נוסף שלא מובא בהצעת החוק הזאת אבל הוא חלק מהסדר
הביניים, כי עכשיו בשלב ב' יישום הבחירות של הפלשתינים כחלק מהסכם האוטונומיה
הוא הדבר החשוב ביותר. הסיעה שלנו, סיעת מרצ שנפגשה עם ראש הממשלה שמחה לשמוע על
המאמצים הגדולים שנעשים.

אני מעריכה מאוד את ראש הממשלה, את שר החוץ ואת כל מי שנותן ידו כדי לעשות
הסכם של מתן אוטונומיה והעברת סמכויות . נוסף לסמכויות החינוך והפנים מועברות
עכשיו סמכויות נוספות של חקיקה ובתחומים נוספים. באותה עת צריך לאפשר את
הבחירות, את ההיערכות ואת ההתארגנות אליהם. צריך לדלל את כוחות הצבא מבלי לסכן
אף מתיישב שיושב שם. אלה דברים חשובים ביותר וצריך לקדם אותם.


אחרי כן תב
אני רוצה להסב תשומת לב לתביעה שלנו, שעל מנת שהנושא של הרשות הפלסטינית
יוכל להיות מיושם ללא מכשולים מיותרים, אין מנוס מפינוי יישובים שהם עקב אכילס
באותו תהליך. אין די בהעברת כספים.


פיני בדש (צומת):
---

צריך לפנות גם את נגבה.


ענת מאור (מרצ):
------

צריך לפנות את כפר דרום וצריך לפנות את נצרים ואת לב היישוב בחברון. מי
שמשווה בין נצרים לנגבה, לא יודע מהי הסטוריה ומהי מדינת ישראל. מעבר לכל מחלוקת
פוליטית שהיא לגיטימית, ההשוואה הזו היא בלתי לגיטימית. או שהיא דמגוגיה, או
שהיא אי= הבנה ציונית מהותית, חבר הכנסת פיני בדש. לעולם לא אגיד שצריך לפנות את
עומר, ולעולם לא אומר דבר על תל=שבע. מעבר למחלוקת על קו הגבול, כבר ראינו איך
אתם באופוזיציה הצבעתם נגד ירושלים. אנחנו התנגדנו להפקעות. סיעת מר"ץ התנגדה
לכל הפקעת קרקע בירושלים. אמרנו זאת, התנגדנו לכך בממשלה, תבענו לבנות בירושלים
גם לערביי מזרח ירושלים, לא העזנו להגיש אי=אמון בממשלה על העניין. חד"ש ומד"ע
עשו זאת, ואתם פיני בדש, האופוזיציה שעכשיו עומדת ומטיפה מוסר לראש הממשלה על
נאמנות לירושלים - אתם גרמתם לביטול ההפקעות, אתם גרמתם להתבזות הזו.


פיני בדש (צומת):
---

הם סגרו את זה בבוקר.


ענת מאור (מרצ):
------

לשיטתנו לא צריך היה בכלל להפקיע, אבל אתם לחצתם לעשות כן. אתה מדבר עכשיו
על נגבה?


פיני בדש (צומת):
---

===


ענת מאור (מרצ):
------

עומד חבר הכנסת סילבן שלום, וכמנהגו לא יכול לעלות ולשאת דברים מבלי לדבר
על הסדר הקיבוצים. אני מצטערת שהוא יצא, אבל אני צריכה לומר שאין אמת במידע שמסר
ראשית לגבי החובות. בוודאי אנשים בודקים את גודל החובות, את היקפם, את הפעולות
שנעשו בבנקים. שנית, לגבי הקרקעות, יש פה עיוותים גדולים. בכלל, הוא מקריא את
חוק מקרקעי ישראל - ואני בעד כיבוד כל חוק - אך חוק כידוע ניתן גם לשנות. זה לא
תנ"ך, אלו לא עשרת הדיברות. יש חוק שהוא חוק שלפיו אנשים הם אריסים. ביהדות אסור
להיות עבד. מי שלא משתחרר אחרי שש שנים, הוא עבד נרצע.

חבר הכנסת סילבן שלום, טוב שחזרת. בעניין הקרקע אמרת דברים חמורים ביותר.
יש חוק, אבל אם החוק הוא מעוות, חובתה של הכנסת לשנות זאת. כידוע לך, יש אומנם
חוזה חכירה ל=‏49 שנים, אבל אתה יודע כמה קיבוצים וכמה מושבים יושבים על קרקע עם
חוזה חכירה ל=‏3 שנים?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

מה כתוב בסעיף ‏18(ג) של הסכם החכירה?


ענת מאור (מרצ):
------

אין שום משמעות למי שמעבד את האדמה. מה הם, כלבי שמירה? מה זה - פקדון? זה
מקום עם שייכות, עם עיבוד אדמה, עם ביטחון. מדובר על תפיסת השייכות והבעלות על
הקרקע, מבלי לפגוע במושג קרקע לאומית. אתה יודע כמה קיבוצים היו בעצם בעלי
הקרקע, ומתוך תפיסה של התנגדות, הם מכרו את הקרקע בזמנו והעבירו אותה
לקרן=קיימת=לישראל?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

הם מכרו וקיבלו כסף.


ענת מאור (מרצ):
------

פרוטות של אז. גדולי עורכי הדין אומרים היום שהתפיסה של בעלות ושייכות
לקרקע צריכה להשתנות.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

מה כתוב בהסכם החכירה?


ענת מאור (מרצ):
------

חבר הכנסת סילבן שלום, לא היית כאן קודם כאשר דיברתי. זה לא תנ"ך, אלו לא
עשרת הדיברות. מה שכתוב לא נכון. אתה יודע שהשר שרון הוא זה שיזם את התקנות ואת
השינויים. הוא זה שיזם את ‏553, הוא זה שאמר שניתן יהיה להסב שינוי יעוד קרקע
בהיקפים יותר נרחבים. ‏441 היה עוד לפניו. בנוסף לחוק מינהל מקרקעי ישראל יש
תקנות, יש מושגים. את כל זה הציבור לא יודע, אבל אתה יודע זאת טוב מאוד. מתוך
רצון שלא יהיו קיבוצים במרכז שיהפכו לספקולנטים, הסכמנו שיהפכו זאת ל=‏666
וקיבלנו על עצמנו מגבלות. חלק מהקרקע שייך לנושא העזרה ההדדית.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

ממש תודה רבה.


ענת מאור (מרצ):
------

נכון, נכון. אתה כאיש כלכלה יודע טוב מאוד, שחלק מהסדר הקיבוצים הוא החזרה
של התנועה הקיבוצית לצמיחה ולכושר ייצור, דבר שהוא לטובת המדינה.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

חבל שלא היית כאן ב=‏1989. אני הייתי כאן לא כחבר כנסת אלא כעוזר שר.


ענת מאור (מרצ):
------

ותמכת בזה.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני לא תמכתי. אל תשתמשי בסיסמאות.


ענת מאור (מרצ):
------

אלו לא סיסמאות, זו אמת.


היו"ר ש' וייס:
-----

אחד אחד.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני מכיר את הבניין הזה הרבה שנים.


ענת מאור (מרצ):
------

חבר הכנסת סילבן שלום, אני יודעת שישנם הרבה חברי כנסת מסיעתך אשר מכבדים
את ההסדר. אני שמחה שאותו עימות שהיה בשעתו אינו קיים. תראה איך ראשי עיירות
הפיתוח לשעבר מסיעתך, לא נותנים לערוך הפרדה בין התנועה הקיבוצית לבין עיירות
הפיתוח, בין הביזוריות לבין הפיזור, כדי שלא הכל ילך למרכז. אני חושבת שזהו אחד
ההישגים הגדולים של הממשלה הזו, וראוי וחשוב שתשלים אותו בהקדם. המפגשים איתכם
חשובים, על מנת לא להטעות ועל מנת להביא אנפורמציה בדוקה לציבור.

לא אוכל לחזור על כל הישגי הממשלה שפירטתי, אבל אתה יודע על הארכת יום
החינוך,על רשת הכבישים, על ההשקעה בחינוך, על המכללות האזוריות, על חוק ביטוח
בריאות, על שיקום קופת חולים למען ‏3 מיליון מבוטחים.

מאחר וזמני עבר, אני רוצה לסיים בנושא שהיה עליו ויכוח עם פיני בדש. אני
רוצה להוסיף ולומר כי לא רק שההשוואה שלו בין נגבה לבין כפר דרום ונצרים אומללה,
אלא אני רוצה להזכיר שכאשר היו מפוני סיני וכאשר הוחלט על הסדר השלום עם מצרים,
ראש הממשלה מטעם הליכוד, הוא זה שהוביל, הביא ויצר את הדינמיקה של פינוי סיני
ופינוי ימית, ואני מעריכה אותו על כך. היום, כאשר מדברים על כפר דרום ועל נצרים,
אתה משווה זאת ליישובים בתוך הקו הירוק?


פיני בדש (צומת):
---

גם מנהיגים טועים. פעם נגבה היתה כפר דרום.


ענת מאור (מרצ):
------

אני רוצה לסיים בפניה לראש הממשלה בנושא המתיישבים ברמת הגולן, שכן כל איש
ואישה, כל מתיישב וכל קשר לאדמה הוא דבר חשוב ביותר. לפיכך, אני מברכת מאוד על
ההתקדמות שחלה עם סוריה, ומקווה שאכן הוא ישיג את ההסכם המיוחל. בה בעת חובה
לפתוח ערוצי הידברות, ערוצי מידע וערוצי תקשורת. חובה להידבר עם כל יישוב ברמת
הגולן, להבהיר, להסביר, לשמוע מהם הצורכים ולהיענות להם.

תודה רבה.


היו"ר ש' וייס:
-----

אני מודה מאוד לחברת הכנסת ענת מאור. חבר הכנסת בדש, ואחריו חבר הכנסת דן
תיכון. אם הוא לא יהיה, חבר הכנסת חיים אורון. אתה רוצה להעלות שתי הסתייגויות
או יותר?


פיני בדש (צומת):
---

שתיים, אנחנו עייפים.


היו"ר ש' וייס:
-----

החלטה נבונה.

פיני בדש (צומת):
---

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, צריך לחשוב היטב למי מעבירים כסף באמצעות
הצעת החוק להעביר כסף לרשות הפלסטינית. את הכסף אנו מעבירים לערפאת. מה עושה
ערפאת היום? היום הוא בעזה וביריחו, אך אינו שולט בחמאס, אינו שולט בפעילות
החבלנית הנעשית שם, אינו מונע פיגועים בשטחים ואינו מבצע שום פעולה של פירוק
נשק, ואנחנו הולכים לחזק אותו על=ידי העברת כספים. הרי אנחנו יודעים שהיו הבטחות
של מדינות העולם להעביר כסף לרשות הפלסטינית. משום מה מדינות העולם הפסיקו
להעביר תקציבים, כי ערפאת התעקש שכל הכסף יעבור דרכו, ולא יילך להשקעה ישירה
בתשתיות וביצירת מקומות עבודה. הוא מתעקש.

(המשך נר)
הכסף הראשוני שהועבר אליו לא הלך לא לתעסוקה, לא לתשתיות, אלא הלך לחזק את
מעמדו, הלך להוסיף עוד שוטרים והוא חיזק את המשטרה הפלשתינית כדי שתשמור ותגן
עליו. הוא חי בתנאי פאר וכל שאר התושבים שם חיים בתת רמה.

הם הבינו, לא כמונו, אנחנו חוקקנו חוק במיוחד להעביר לו עוד כסף ועוד כסף,
אבל העולם הבין שאין כסף, מעבירים לו במסגרת הבטחות לסיוע רק ישירות להקמת
מפעלים, רק ישירות לסלילת כבישים, להקמת מערכות ביוב ומים. וכל עוד שהוא לא
יסכים לקבל את התנאים האלה של העברה ישירה של הכספים האלה ישירות לתשתיות, לא
מעבירים לו אגורה. אבל מי? אנחנו הפריירים היחידים שממשיכים ומעבירים כסף
לערפאת.

מה קורה לנו בעזה? אני כתושב עומר, כל לילה כמעט נגנבת לנו מכונית. לאן
מגיעות המכוניות? - לעזה. אלפי מכוניות חונות, אדוני היושב=ראש, בחנייה של הרשות
הפלשתינית. הם לא מחזירים את המכוניות. הם מציעים עיסקות פרטנר: תשלמו ‏30% ממחיר
המכונית שגנבנו או תפשנו גנובה, ותקבלו את המכוניות חזרה. הנזק הכלכלי מגניבת
המכוניות הוא אדיר - כ=‏30 אלף מכוניות נגנבות. תכפילו ב=‏60‎-70 אלף שקל, ותגיעו
לנזק הכלכלי האדיר שגורמים תושבים ואזרחים של רצועת עזה. גם גונבים לנו את
המכוניות, גם הם מסרבים להחזיר אותן, גם הם דורשים כופר על החזרת המכוניות וגם
אנחנו צריכים להעביר להם כסף?

למי אנחנו מעבירים כסף? חבר הכנסת אורון, אנחנו מעבירים לערפאת שהתחייב
לבטל את האמנה הפלשתינית, לבטל את זכות השיבה, לבטל עוד הרבה מאוד דברים שעברה
שנה וחצי ולא ביצע. אפשר לפחות להתנות התניות מסוימות לפני שמעבירים כספים ולפני
שמחזקים אותו.

יש לי הצעה. אני לא בין אלה שחושבים שצריך לחזור לעזה.


חיים אורון (מרצ):
----

למה?


פיני בדש (צומת):
---

אני אף פעם לא אמרתי. עוד לפני שהחזירו את עזה, אמרתי שאין לנו מה לחפש שם.
יש גם כאלה שחושבים, כמו שעזה והרצועה מגודרת, להשאיר אותה מגודרת, לא לתת לאף
אחד לעבור ולעבוד בארץ ולפתוח את הגבול עם מצרים. אם יש כל כך הרבה מדינות ערב
שצועקות ודואגות לפלשתינים ולרצועה - שיטפלו בהם הן. למה אנחנו צריכים לטפל בהם?
שהם ישברו את הראש ויטפלו בהם. יהיה רצף קרקעי בין עזה והרצועה, כמו שהיום גידרו
את זה, למצרים שכל מדינות ערב, למעלה מ=‏20 מדינות ערב ידאגו להם לתעסוקה, ידאגו
להם לעבודה, ידאגו להם כבני עמם. אבל מה קורה בפועל? המצרים לא נותנים לאף אחד
לעבור, לאף אחד להגיע למצרים. אם הם לא רוצים לטפל, אנחנו צריכים לטפל? אנחנו
צריכים להעביר להם את הכספים? אנחנו צריכים לחזק אותם? שישברו את הראש, שיתבשלו
במיץ, שהערבים ידאגו להם, שמדינות ערב תדאגנה להם. אנחנו יצאנו משם, שהם ישברו
את הראש, יבנו להם תעשייה, יבנו להם תשתיות והם יטפלו בהם.

למהלך הזה היו הוצאות אדירות. הקמת גדר אלקטרונית, כבישים, הוצאות אדירות
היו באזור ההוא. מישהו צריך לממן אותם. בנוסף לזה אנחנו צריכים להעביר עוד
כספים, מכספי הציבור, מכספי האזרחים פה?

כל כסף שמועבר היום לרצועת עזה חלקו הולך לפעילות בירושלים ולפעילות
באוריינט האוס. מאיפה מגיע הכסף לכל הפעילות שמתבצעת היום באוריינט האוס? וקביעת
העובדות בירושלים, וכל המאבק בירושלים - מאיפה מגיע הכסף? הכסף עושה סיבוב.
אנחנו מעבירים לערפאת לעזה וזה מגיע לירושלים למאבק כנגד ההפקעות, בקביעת עובדות
בירושלים, באוריינט האוס. הדעת פשוט לא סובלת זאת. אנחנו הופכים להיות בדיחה.
מעבירים כסף כנגד עצמנו.

(היו"ר: ס' טריף, שעה ‏23:05)

אני חושב שצריך לעצור כל מהלך, גם כספי, גם מדיני, כמו שאמרתי קודם בנאום
שלי בנושא האי אמון, ולעבור לשלב של הדיון על ירושלים. קודם כל נבוא ונדבר על
ירושלים. כל הזמן ערפאת מדבר: ירושלים בירת פלשתין, אבן אבן נבנה את הדרך
לירושלים, לא נוותר על ירושלים. אמרתי גם היום שפייסל חוסייני אמר אתמול ‏70%
מירושלים המערבית גם שייכת להם. ובסופו של דבר עד שלא ייקבע גורל ירושלים - - -


היו"ר ס' טריף:
-----

אדוני, צריך לברך את חבר הכנסת רון נחמן לפני שהוא הולך הביתה.


פיני בדש (צומת):
---

אפילו אשתי התקשרה לאחר שקראה בעיתון וביקשה ממני לברך אישית את חבר הכנסת
רון נחמן שקיבל ‏85% בבחירות לרשות המקומית.


היו"ר ס' טריף:
-----

רק שר האוצר זכה בזה מקרב חברי הכנסת הנוכחים.


פיני בדש (צומת):
---

אני חושב שאתה מתחרה באסאד בסוריה וזה מתחיל להדאיג אותי. אחוזים כאלה
מקבלים רק במדינות ערב. אני מקווה שאתה לא דיקטטור באריאל.


היו"ר ס' טריף:
-----

חבר הכנסת רון נחמן, תדע לך, הוא פשוט הזכיר את הנשיא אסאד, כי מספרים על
אחת ממערכות הבחירות בסוריה כשהגיעה תוצאה גבוהה האחוז היה ‏99.9%, אחד האזרחים
בא לאשתו ואמר: תשמעי, אני טעיתי. שם אין לך ברירה, צריך לסמן כן או לא. מה
עשית? סימנתי לא. אמרה לו: אוי ואבוי, מה יעשו לנו? בוא נחזור. הם חזרו למקום
הבחירות ושאלו אותם מה אתם רוצים? אמרו: אנחנו טעינו. אמרו להם: תשמע, הפעם
תיקנו את זה, בפעם הבאה תיזהר.


פיני בדש (צומת):
---

רפול סיפר שכשהיה רמטכ"ל ביקר במצרים ושאל: איך זה שבבחירות אצלכם מגיעים
ל=‏100%‎-98%? אין כאלה שמצביעים נגד? אמרו לו: יש, אבל אנחנו סופרים רק את אלה
שמצביעים בעד. אלה שמצביעים נגד אנחנו לא סופרים.

אנחנו מצטרפים לברכות.


רון נחמן (הליכוד):
-----

מההרכב הנוכחי, מקרב בעלי התפקידים, כמה מהם ראשי ערים - הדובר, היושב=ראש
ואנוכי.


היו"ר ס' טריף:
-----

חבר הכנסת רון נחמן, אתה ראש עיר טוב, לכן נבחרת ברוב גדול ללא קשר לבחירות
של אסאד.


פיני בדש (צומת):
---

ראשי ערים הם אנשים שנבחרו אישית ומטפלים יום יום בכל הבעיות, גם בבעיות של
כלכלה, בבעיות של רווחה, בעיות של חינוך, בעיות של ביטחון, מטפלים בכל. כאשר
מגיעים לפה ודנים בנושאים האלה לפחות אנחנו יודעים על מה מדובר.

אחזור ואסיים את הנושא של ההעברה הכספית. אני חוזר לעניין הזה, כמו שאמרתי
קודם, יש לעצור את התהליך ואת הדיונים על הסכם אוסלו, לעצור את כל השלבים ולעבור
לשלב האחרון - על ירושלים. לדבר על ירושלים. ערפאת אומר כל הזמן אותו דבר
שירושלים בירת פלשתין, ואנחנו פשוט מסרבים לשמוע, מסרבים להקשיב, כמו בת יענה.
ויש כאלה שאומרים שאם אנחנו נדון היום על ירושלים, חבר הכנסת רון נחמן, כל
המשא=ומתן יתפוצץ כי הערבים לא מוכנים לוותר על ירושלים. בואו נמסור את הכל, נלך
למהלך הקבע, נחזיר את ג'נין, נחזיר את שכם, נחזיר את כל המקומות ואז לא תהיה
ברירה לערבים ויצטרכו להסכים לגבי ירושלים. הם פשוט חלמאים, הם לא מכירים את
המנטליות הערבית, הם לא מבינים על מה מדובר. אם הם מדברים על ירושלים, או.קיי.,
צריך לעשות את זה עכשיו, שיהיה ברור שירושלים מאוחדת, שירושלים לא ניתנת לחלוקה,
שאין מה לדבר בכלל על ירושלים לא בנושא הקרקעות לא בנושא ההפקעות. אחר כך נמשיך
בדיונים. אחרי שאתה תוכיח את עצמך שאתה שולט בעזה ובמה שקורה, וכשיש פיגוע, גם
פיגוע כזה עולה הרבה מאוד כסף, לא נראה את כל הריקודים על הגגות ושריפת דגלי
מדינת ישראל ואת השמחה ליד הבית של המתאבד. בהתחלה כאשר ראו את התמונות האלה
אנשים חשבו שזה באירן, אולי בלבנון, זה בסך הכל בעזה, מדינה שעשו איתה הסכם
שלום. אז אנחנו צריכים עוד להעביר להם מיליונים?

חבר הכנסת רון נחמן, העבירו להם עכשיו מקדמה של ‏102 מיליון שקל, עוד לפני
העברת החוק.

חברת הכנסת ענת מאור, אני בטוח שחבר הכנסת רון נחמן יסכים איתי, יש לו כאב
גדול מאוד על הכסף שהולך לקיבוצים, אני בטוח שתסכים איתי שבמקום הכסף שמיועד
ללכת לרשות הפלשתינית - ילך לקיבוצים.


היו"ר ס' טריף:
-----

כסף קטן.


פיני בדש (צומת):
---

מה זה כסף קטן? הם מתחילים בנגלות של ‏100 מיליון שקל. במשך שנה, שנתיים,
שלוש שנים, יגיעו למיליארדים שהקיבוצים צריכים. אבל לזה אתה בטח לא תתנגד, חבר
הכנסת רון נחמן.


רון נחמן (הליכוד):
-----

אני בעד הפניית כל אגורה מהפלשתינים לקיבוצים. אין שום בעיה.


פיני בדש (צומת):
---

אסיים באווירה של תמימות דעים עם חבר הכנסת רון נחמן.

אחרי כן מי

היו"ר ס' טריף:
-----

תודה. ראשי הערים פה מחלקים כספים. חבר הכנסת רון נחמן, בהזדמנות החגיגית
הזאת תרשה לי לברך אותך מכל הלב, מתוך זה שאני מעריך את פועלך באריאל, למרות שלא
הזמנת אותי אף פעם באופן אישי, למרות קרבת המקום. אבל זו הזדמנות שתזמין, ונבוא
לברך אותך במקום ולהגיד לך: יפה מאוד עשית את זה, וכל הכבוד, תמשיך להצליח
ולעשות חיל.


רון נחמן (הליכוד):
-----

תודה רבה.


היו"ר ס' טריף:
-----

חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.


חיים אורון (מרצ):
----

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, אני לא מצליח להבין, עולים פה חברי הכנסת
מהאופוזיציה, ולפיני בדש יש תביעות מערפאת, - - -


פיני בדש (צומת):
---

בכלל לא. מהממשלה שלי, לא מערפאת.


חיים אורון (מרצ):
----

אמרת. יש לו תביעות מערפאת: אם הוא יעשה את זה ואת זה, אז נראה. כאילו
שהעמדה שלו והעמדה שלהם כלפי ההסכם וכלפי מה שקורה קשורה בשאלה מהי בדיוק עמדתו
של ערפאת. יש לי הרגשה ברורה שגם אם ערפאת מצטרף לצומת, או לפחות ליעוד - - -


פיני בדש (צומת):
---

אם הוא יצטרף לצומת - - -


חיים אורון (מרצ):
----

- - - והוא, ערפאת, נשבע על כל המצע של צומת - אני מתרשם שפיני בדש בעצם לא
יסכים שנתקדם בתהליך השלום. כי מה שמפריע לו זו לא השאלה אם יש או אין אמנה
פלשתינית.


היו"ר ס' טריף:
-----

האמת היא שאם הוא יצטרף ליעוד הוא יפתור שם בעיה של הפיכות חצר.


פיני בדש (צומת):
---

עם יעוד הוא יסתדר.


חיים אורון (מרצ):
----

עם יעוד הוא יסתדר, בסדר.

לא מפריעה לו גם השאלה מה בדיוק יקרה לו. אתם, כל האופוזיציה, מתנגדים לכל
התהליך הזה.


רון נחמן (הליכוד):
-----

נכון. כמו שאתם בעד.


חיים אורון (מרצ):
----

מאה אחוז.


פיני בדש (צומת):
---

האם זה סוד?


חיים אורון (מרצ):
----

לנו יש תביעות לפלשתינים. אנחנו רוצים שיתקיימו כמה וכמה תנאים בשביל
שהתהליך יימשך. לכן זה בכלל לא שייך אם הפלשתינים ימלאו את כל תביעותיכם. אתם לא
מחפשים שום תביעה. אתם מחפשים תירוץ למה לא להתקדם.


פיני בדש (צומת):
---

מדוע לא עוברים ישר לנושא ירושלים?


חיים אורון (מרצ):
----

אתם מחפשים תירוץ למה לא להתקדם. ואתה הלא אמרת למה לא עוברים לדיון על
ירושלים. אתה רוצה עכשיו דיון על ירושלים כדי שלא יהיה תהליך.


פיני בדש (צומת):
---

סימן שאתם רוצים לחלק את ירושלים.


חיים אורון (מרצ):
----

לא.


פיני בדש (צומת):
---

אם אין ויכוח על ירושלים בין הפלשתינים לביניכם, - - -


חיים אורון (מרצ):
----

פיני בדש, אני מבקש ממך, אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי, מה עוד שיש לי פה
היתרון גם של המיקרופון וגם של הזמן. למה לך בשעה הזאת?

אתם הרי לא רוצים לנהל משא=ומתן על ירושלים בשביל לפתור את בעיית ירושלים.
אתם רוצים לנהל משא=ומתן על ירושלים בשביל לתקוע את התהליך. ומבחינתכם כל נושא,
כל עילה, ראויה כדי לתקוע את התהליך.

חברי הכנסת עולים פה בזה אחר זה ומסבירים את הגזלה הנוראה שאנחנו גוזלים את
כספי הפלשתינים. אפילו קצת בושה כבר אין לנו. קצת. לאורך כל השנים גבינו מע"מ,
והוא נשאר אצלנו. קנו דלק, אסור היה להביא דלק ממקום אחר, ובדין היה אסור.


פיני בדש (צומת):
---

- - -


היו"ר ס' טריף:
-----

כן, פיתחנו את עזה.


חיים אורון (מרצ):
----

על הדלק יש מס לעתים של ‏100%. לא קיבלנו. הכל נשאר אצלנו. שנה, ועוד שנה,
ועוד שנה.


רון נחמן (הליכוד):
-----

מה נותנים המצרים לפלשתינים בעזה?


חיים אורון (מרצ):
----

חבר הכנסת רון נחמן, אני כבר תקופה ארוכה לא רוצה להתווכח אתך, גם עכשיו
אני לא רוצה להתווכח אתך.


רון נחמן (הליכוד):
-----

אני שואל שאלה: מה נותנת מצרים כתרומה לשלום בעזה?


חיים אורון (מרצ):
----

מצרים לא רוצה לתרום לשלום בעזה. המצרים לא תורמים לשלום בעזה. ואנחנו
יצאנו מעזה כי עשינו טובה לעצמנו. פיני בדש חושב שיצאנו מעזה ועשינו טובה
לפלשתינים. עשינו טובה לעצמנו. כל כך עשינו טובה לעצמנו שאף אחד לא רוצה לקבל את
עזה, לא המצרים ולא הירדנים. היו כל מיני הצעות.

אנחנו חיים על יד עזה. ועזה, או שתהיה חלק ממדינה פלשתינית עצמאית, או שהיא
תהיה בתוכנו, כמו קוץ במדינת ישראל. אני מעדיף שהיא תחיה לצדנו ולא בתוכנו. ואתם
רוצים בכוח. אתה תסביר לי שגונבים לך. אני לא רוצה שיגנבו, לא בעומר, לא ברהט
ולא בבאר=שבע. גנבו פעם מעזה, גנבו פעם מהגדה, וגנבו פעם בתוך מדינת ישראל. ולא
ראיתי שכאשר גנבו אמרנו שלא מעבירים להם מסים.

זה אינטרס עליון שלנו שבעזה תהיה פחות אבטלה. יש שם יותר מ=‏40% אבטלה, כי
בנינו משק שהוא כולו נשען עלינו, בכוונה, מחנה עבודה גדול שיעבוד אצלנו עבודה
זולה. היום המדיניות הזאת הגיעה אל עברי פי פחת. והתשובה היחידה למדיניות הזאת
היא להמשיך ולהיפטר מרצועת עזה, ולתת לפלשתינים לקיים בה את אורחות חייהם בעצמם.

אנחנו חייבים להחזיר להם חלק מהמסים שאנחנו גובים מהם. אני אומר יותר מזה:
אם אנחנו ברצינות רוצים להגביר את העצמאות של רצועת עזה ולהקטין את התלות שלה
בנו, אנחנו צריכים להיות מוכנים להשקיע גם כספים שהם מעבר למה שאנחנו גובים מהם.
כי זה באינטרס שלנו. אין לנו אינטרס יותר מהותי ברצועת עזה מאשר שרמת החיים שם
תעלה ורמת האבטלה תרד ומספר המשפחות במצוקה יקטן. זה אינטרס ישראלי עליון. ואז
המשטר הפלשתיני ברצועת עזה יתייצב, והיכולת שלהם להתמודד עם הטרור תגבר.

כל המהלכים האלה הם בכיוון של מה שמדינת ישראל צריכה, מנקודת המבט שלה, לא
על פי צורכי הפלשתינים. לבטח זה עולה בקנה אחד עם צורכי הפלשתינים. כי כל הסכם
אוסלו ומה שבא אחריו הוא בעצם ניסיון למצות את המשותף באינטרסים שבינינו לבין
הפלשתינים. כל הסכם שיהיה בנוי על יתרון לאחד הצדדים לא יחזיק מעמד. ואני חושב
שבשבועות האחרונים הולכת ומתחזקת התפיסה, גם בקרב הרשות הפלשתינית, שהצורך
להתמודד עם הטרור הוא צורך שלהם, והצורך להשתלט על החמאס הוא צורך שלהם. והצורך
להתמודד עם הנושאים הללו הוא אינטרס משותף לנו ולפלשתינים.

רק כאשר מתקיים שיתוף האינטרסים הזה אנחנו יכולים גם להתקדם בתהליך השלום.
וזה מה שמוציא את האופוזיציה מהכלים. ככל שאנחנו מתקדמים בתהליך השלום, אם בחזית
הפלשתינית או בחזית הסורית, הם בעצם מאבדים את בסיס הטיעונים שלהם והולכים
ומחריפים את ההשמצות, הולכים ומחריפים את ההתקפות. אבל הם יודעים שככל שיתקדם
תהליך השלום, הסיכוי שלהם להשפיע ולשכנע את הציבור ילך ויקטן.

(אחרי כן - צס)
הסיכוי שלהם גדל ככל שהתהליך תקוע, ככל שיש פחות פרטנר לדבר איתו. ככל שחזית
הסירוב גדלה, ככל שחזית הסירוב נפרצת, אנו נמצאים במעלה, והם בתחושה שהשטיח נשמט
מתחת רגליהם.

אני חושב שהחוק המוצע פה הוא עוד נדבך בתוך המהלך הזה, נדבך חשוב, ואני
משוכנע שבסופו של דבר הכספים יועברו, טוב שיועברו, ולכשיועברו הם ישמשו קודם כל
למטרות שעולות בקנה אחד עם האינטרסים שלנו.


היו"ר ס' טריף:
-----

תודה, חבר הכנסת חיים אורון.

חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת דדי צוקר, חבר הכנסת פורז. חברת הכנסת ענת
מאור.

ענת מאור (מרצ):
------

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שאנו דנים בה, חוק ליישום ההסכם
בדבר העברה של סמכויות לרשות הפלשתינית, היא ציון דרך מאוד משמעותי בכל המהפך.
להערכתי, לפני שלוש שנים בחודש כזה, כשקיימנו את מערכת הבחירות והשמאל, ממשלת
העבודה ומרצ, אמרו - אנחנו נעלה לשלטון על מנת להביא לשלום באזור הזה, איש לא
האמין ןלא פילל שתוך פחות משלוש שנים יש הסכם חתום עם ירדן,שמאחוריו קיום יחסים,
כינון יחסי כלכלה, תרבות, חינוך, מפגשים, יש סיכוי לפריצת דרך מצפון ויש הסכם על
לב הסכסוך, עם הפלשתינים. כידוע, לעבור לשלום זה תהליך, שלום הוא לא גן של
ורדים, אבל את אותה נחישות ואת אותו אורך רוח ואומץ שהיו לנו לכל המלחמות כולן,
לא ייתכן שלא יהיו לנו לשלום.

והם, אלה שהיו בטרור ורצו בחיסולה של מדינת ישראל, היום השתכנעו והבינו
שמבלי שהם יתמודדו באופן נחוש עם החמאס ועם הטרור הפנימי שלהם אי=אפשר יהיה
לכונן את הסדר הביניים. ובאותו הסדר ביניים - אנחנו יודעים זאת מיציאתן של
המדינות כולן לעצמאות - הביסוס הכלכלי הוא התשתית. אנחנו יודעים מיציאתן של
מדינות, שאלה שהמריאו הן אלה שידעו לבסס כלכלה ומנהיגות וחינוך ותרבות, והיו
מדינות שכשלו ביום השני שלאחר המהפכה, יצאו לעצמאות וכשלו בביסוס ובבניית תהליך
היישום של המדינה. הפלשתינים, ביחס לתקופה שבה הם נבחנו, בהחלט השיגו לא מעט.
אבל אם מחנות הפליטים יהיו מחנות של רעב,ואם עזה ויריחו וכל שטחי האוטנומיה לא
יצליחו לעשות פריצת דרך של תיעוש, של חקלאות יותר משגשגת, של בניה, הרי שהם לא
יצליחו לבנות באופן אמיתי וממשי את מוסדות האוטונומיה.

לפיכך, קודם כל אנחנו צריכים מהכנסת הזאת לחזק את התביעה למדינות התורמות:
אין די בלחצים שלחצתם עלינו לדבר עם הפלשתינים, לעשות פה הסדר, אם עכשיו אין
פריעת השטרות והעברה של כספים של המדינות התורמות ויצירת מנגנונים, כדי שיוזמים
מהמדינות התורמות יוכלו לבוא, להשקיע ולפתח יוזמות בתוך השטחים. אי=אפשר לשבת
באירופה או בארצות=הברית ולבחון את הפלשתינים. צריך להיות בשטח ולסייע בידיהם.

חלקנו אינו שום טובה, זו מחויבות בגין כספים שנגבו מן הפלשתינים, וחבר
הכנסת איתן, בתור חבר ועדת הכספים, יודע זאת טוב מאוד. יש האומדים זאת במיליארד,
ויש - ב=‏2 מיליארד. חובתה של הממשלה להעביר את הכספים שמגיעים להם בדין. כאשר
מישהו מפוטר מעבודתו, ולו גם בגין סגר, חובתנו לתת לו פיצויי פיטורים או דמי
אבטלה. לכן אני תומכת מאוד בהצעת החוק.

אני רוצה להוסיף, שמבלי שנפנה מספר יישובים שהם כעצם באותו תהליך של העברת
סמכויות, לא נוכל להתקיים. אני מבקשת, אדוני השר, שתעביר לראש הממשלה: פינוי
נצרים וכפר דרום והיישוב בלב חברון הוא צו השעה עכשיו.

הנושא הבא הוא נושא זכויות האדם בשטחים. בזמן הממשלה שלנו, שעשתה כה רבות,
לא יכול להיות שבמחסומים ובמגע בין חיילים לבין אזרחים עדיין נשמע כל כך הרבה
תלונות. נכון, הרבה קודם, אך לא די.

אני רוצה לפנות לממשלה שתפעיל את מלוא סמכותה כנגד מפירי החוק מקרב
המתיישבים. הנושא הזה חייב לבוא על פתרונו, ולפני ששלב הביניים יקודם.

אני רוצה לפנות לממשלה שלגבי הבחירות הפנימיות בקרב הפלשתינים, שהוא שלב
הכרחי באוטנומיה, אכן כל הפרטים יסוכמו עד ‏1 ביולי - אני מעריכה את המאמצים
להסדיר זאת - ושהבחירות תצאנה לפועל עד גמר ‏1995.

אני רוצה לפנות לממשלה שתפסיק את כל ההפקעות, כפי שהתחייבה בנושא ירושלים,
ולא תחזור על טעויות כאלה. התקפות הליכוד לגבי ירושלים היו דווקא כשאנחנו
מציינים היום את יום ירושלים, ואילו הנאום של ראש הממשלה היה נאום מרגש, ודמויות
המופת שהוא צייר - אשכנזי מניר דוד וחיילים ולוחמים אחרים, שחרפו נפשם ונפלו על
שחרור ירושלים - הם אות לעובדה שירושלים היא עיר אחת, בירה אחת ועיר מאוחדת של
מדינת ישראל. יש ניסיון להטיל דופי בממשלה, בעבודה ובמרצ, כאילו ירושלים שייכת
למחנה הלאומי, כביכול. ירושלים היא שלנו לא פחות משלהם, ודווקא בשל כך אני רוצה
להזכיר ביום זה את תוכניתו של יעקב חזן, זיכרונו לברכה, שב=‏1981 הגיש לועידת
מפ"ם את תוכנית ירושלים שלו, שדיברה על בירה אחת, עיר אחת, עיר מאוחדת, תוך
אוטנומיה מאוד גדולה למיעטים שבתוכה. זה הייחוד וזה המיוחד בירושלים. זאת לא רק
עיר קדושה, שזה אחד הדברים החשובים שבה, היא עיר שיכולה וצריכה להביא לידי ביטוי
את השילוב שבין הדתות כולן, את אחוות העמים, את הסובלנות, את התרבות האנושית
במיטבה. רק בירה אחת ועיר אחת שתיתן מידת אוטונומיה מאוד גדולה למקומות הקדושים,
לחינוך, לתרבות, ליחודיות של הנצרות ושל האיסלם, זה הפתרון שישמור אותה כמרכז
שאין לו שני בעולם.

אני רוצה לעבור לנושא הגולן שהוא אקטואלי. אני חושבת שהאמירה של חבר הכנסת
פלד, איש התק"ם, הייתה אמירה חמורה ביותר היום. התק"ם כתנועה מיישבת והקיבוץ
הארצי כתנועה מיישבת, שיש להם אחריות על האנשים ועל ההתיישבות ועל המסר - לבוא
ולפנות אל המתיישבים שיעזבו את התק"ם ויצאו נגדה? בשם מי? בשם מה? למי יש אחריות
יותר גדולה?

וקדם לו בדברים חמורים ביותר חבר הכנסת לנדאו, שקרא לחיילי צה"ל להפר
פקודה. הימין, שהכיסאות האלה ריקים, וזה מעיד על ריקנות ועל סיסמאות השווא - - -


רון נחמן (הליכוד):
-----

לא, לא, לא, אנחנו פה. אנחנו המרכז.


ענת מאור (מרצ):
------

חבר הכנסת רון נחמן, תודה שהסבת את תשומת ליבי, כי אני מוקירה את העימותים
המכובדים שעשינו גם אצלך בעיר אריאל ==


רון נחמן (הליכוד):
-----

קיבלו אותך יפה?


ענת מאור (מרצ):
------

יפה מאוד.


רון נחמן (הליכוד):
-----

את רואה?


ענת מאור (מרצ):
------

==וגם בקדומים. ואני רוצה להגיד לך: זאת הייתה חוויה מרגשת, כי לשבת בפני
‏600 תלמידות, ואני הודיתי להם על ההזמנה - - -


רון נחמן (הליכוד):
-----

קיבלו אותך יפה?


ענת מאור (מרצ):
------

קיבלו יפה והקשיבו יפה והעריכו את הדברים וכיבדו אותם, גם אם חלקו עליהם,
וזה סגנון המחלוקת שצריך להיות.


אחרי כן של

רון נחמן (הליכוד):
-----

זה כמו מה שאני עושה עם שר התעשייה.


ענת מאור (מרצ):
------

נכון, ואני מעריכה זאת. אגב, תלמד להתנהג כך גם כלפי התנועה הקיבוצית.
תוריד קצת את הטון. חבר הכנסת רון נחמן, אני פונה אליך בהזדמנות זו ומבקשת
להוריד קצת את הטון בכל המחלוקת על התנועה הקיבוצית ועל דברים אחרים שבהם אתה
מחריף. תתנהג בעניין הזה כמו שהיה בעניין העימות בקדומים ובאריאל.


רון נחמן (הליכוד):
-----

אין בעיה. הכסף הפלשתיני לקיבוצים.


ענת מאור (מרצ):
------

אני רוצה להתייחס עתה לסרבנות הקיבוץ. חבר הכנסת רון נחמן, אנחנו כמחנה
שמאל, כמחנכים וכהורים, התנגדנו לכל יישוב מעבר לקו הירוק, ולי אישית היתה דעה
לגבי תוכנית אלון, אבל אמרנו לבנים שלנו לא לסרב, לא להצטרף ל"יש גבול" ולא
להיות בתנועת הסרבנות. אנחנו, שהושמצנו על=ידי פרופ' לייבוביץ' ועל=ידי תנועות
אחרות, אמרנו: נתמודד פוליטית, אבל לעולם אין לסרב לפקודה, רק אם היא בלתי=חוקית
בעליל והיא לא מוסרית. ואתה יודע זאת. כל אנשי שלום עכשיו אמרו זאת וכולנו
כמחנכים אמרנו זאת. אני יודע שחזרו אלי חניכים שלי מהצבא ואמרו לי: כיצד חינכת
אותנו ואת רוצה שנלך לשטחים? ואמרתי להם: זאת הדמוקרטיה. אנחנו נעשה ברמה
הפוליטית ככל שלאל ידינו להחליף את השלטון, והצלחנו, ולפנות את השטחים, אבל רק
בדרך דמוקרטית.

עכשיו, חבר הכנסת לנדאו קורא לחיילים לסרב לפקודה? אני מוקיעה זאת ואני
מעריכה את אנשי הליכוד שהתייצבו נגד זה, וכולכם צריכים להתייצב. על כל החלטה
שהממשלה הזאת תקבל על כל הסדר אפשר לחלוק, אפשר להיאבק, זכותכם להפגין. אבל מה
שיוחלט צריך להיות מיושם, ולא להרים יד על אף חייל צה"ל.

לבסוף, אני פונה אל ראש הממשלה ולממשלה להידבר עם המתיישבים בגולן. יזמתי
פגישה פה בכנסת ביום רביעי עם פרופ' נורית קליעות, שעשתה מחקר על המחדלים
החמורים לגבי פינוי סיני. היום התראיין אלוף משנה במילואים, שמואל אלבק, בתיווך
שלי בתוכניתה של דליה יאירי בנושא קבלת ההחלטות החמורה של הממשלה הקודמת בעניין
הפינוי והפיצויים. כל מתיישבת ומתיישבת, כל נער, כל ילד, הם אנשים שמוכרחים
לצמצם אצלם את טווח אי= הוודאות, את טווח החרדות ואת טווח אי=הידיעה מה יילד
יום. מוכרחים להידבר אתם בתוך הטווח הזה של בין סודיות ובין דיסקרטיות, שהיא
מובנת במשא=ומתן. אבל לעשות זאת בערוץ היחידי, ברדיו, בטלוויזיה, בליל שבת?
נציגי ראש הממשלה חייבים לבוא עמם בדברים, להקשיב, לשמוע ולהיענות למה שהם
מבקשים, לא מעבר לכך, לא לכל דבר, אבל קודם כל לפתוח את ערוצי התקשורת. אני
מקווה שאכן כך ייעשה. תודה רבה.


היו"ר ס' טריף:
-----

תודה. חבר הכנסת אלי דיין. איננו. חברת הכנסת נעמי חזן. איננה. חבר הכנסת
אלי גולדשמידט, בבקשה. אחריו מהנמצאים - חבר הכנסת איתן.

אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אדוני היושב ראש, חברי, חברי הכנסת, בימים אלה, בעוד ימים ספורים, אנחנו
מציינים מלאות ‏13 שנה לניסיון של הליכוד, של ממשלת הליכוד, לפתור אחת ולתמיד את
בעיות הטרור של מדינת ישראל, את הבעיה הפלשתינית. לפני ‏13 שנה הליכוד, בראשותו
של מנחם בגין זיכרונו לברכה, בראשות אריאל שרון שר הביטחון, בראשות הרמטכ"ל רפאל
איתן, ולא הליכוד, צה"ל בראשות הרמטכ"ל רפאל איתן -


אליעזר זנדברג (צומת):
----

אל תערב את צה"ל עם פוליטיקה.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

- בנו את התוכנית הגדולה, הגרנדיוזית, אחת ולתמיד, ב"זבנג וגמרנו", של
פתרון הבעיה הפלשתינית ושלחו את צה"ל ללבנון, למרחק של ‏40 ק"מ, שהפך ברבות
הימים, ולא אחרי הרבה ימים למבואות ביירות.


רון נחמן (הליכוד):
-----

יש לך טעות.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אתה רוצה להצדיק את מלחמת לבנון, חבר הכנסת רון נחמן? כשאתה תבוא לדוכן
תצדיק את מלחמת לבנון. עכשיו אני ברשות דיבור, ותרשה לי.


רון נחמן (הליכוד):
-----

אתה העברת אותם מביירות למרחק של ‏40 ק"מ מתל=אביב.


היו"ר ס' טריף:
-----

חבר הכנסת רון נחמן, חשבתי שאחרי שברכתי אותך תשב בשקט.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אני מזכיר לך, חבר הכנסת רון נחמן, שאתם אכן ניסיתם לפתור את הבעיה
הפלשתינית ואת בעיית הטרור בהצלחה כל=כך מרשימה, כל=כך פנומנלית, שאני לא בטוח
שאפילו אתם השתחררתם מהטראומה הנוראית שיצרתם לנו, למדינת ישראל ולציבור הישראלי
בנושא הזה. כל מה שאתם מסוגלים להגיד, כל מה שהימין מסוגל להגיד, כל מה שהימין
מסוגל לומר לקואליציה הזאת, לממשלה הזאת, זה רק מה לא לעשות, רק מה לא בסדר, רק
מה השלילה. ברגע ששואלים את אנשי הימין: מה אתם כן מציעים לעשות? הם משתתקים, כי
אין להם תשובה.

כיוון שפוליטיקאי בדרך כלל משתדל ויש לו מיומנות דיבור, אזי כדי שהוא לא
יימצא בהיעדר תשובה, מתחילים למצוא תשובות שהם בעצמם מבינים שאין להם שחר. מה הם
מציעים? הם מציעים, למשל, לשמור על שליטתנו הביטחונית בעזה. כשאתה שואל אותם:
איך שולטים באופן ביטחוני על עזה ולא בדרך אחרת אלא מאשר להחזיר את צה"ל לעזה?
הם אומרים: לא, נשלוט בעזה. להגיד: נחזיר את הצבא לעזה - את זה הם לא אומרים, כי
זה לא טוב לפריימריס, זה לא טוב למעמד של הליכוד. חס וחלילה, העם יידע את האמת
שביבי נתניהו, על=פי תוכניתו המדינית הגאונית, רוצה בעצם להחזיר את הצבא לעזה.
אני יכול להגיד שחבר הכנסת בני בגין, אחד מ=‏32 חברי הכנסת של הליכוד, הוא היחידי
שאומר את האמת שלהם. הוא אמר וחזר ואמר שהוא מתנגד לפינוי עזה. לזכותו. אפשר
להתנגד, אפשר להתווכח אתו, אבל הוא לא הסתתר, הוא לא התחבא מאחורי מלל ומסך
מילים.

הליכוד רוצה להחזיר אותנו לסימטאות של ג'בלייה. הליכוד, אם הוא יעלה חס
ושלום לשלטון, אם הוא יקיים את מה שהוא מבטיח, אלא אם הוא יחליט לאמץ את דרכה
המדינית של הממשלה הזאת ולהמשיך אתה, אבל אם הוא אכן מתכוון לבצע את מה שהוא
מבטיח, המשמעות של הדברים היא שיום אחרי הבחירות ב=‏1996 - ואני מקווה שאני מדבר
באופן היפתוטי, וזה לא יקרה, והליכוד לא יחזור לשלטון -


ענת מאור (מרצ):
------

ועוד איך לא יחזור.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אבל הציבור צריך לדעת שאם הליכוד חוזר לשלטון - וישנם כל המילואימניקים
שיש להם את הזיכרונות הקשים והלא סימפטיים מג'בלייה - הסיוט הזה חוזר. צריך לדעת
שהסיוט של הליכה בתוך ג'בלייה, לחטוף בקבוקי תבערה, לחטוף יריות, לחטוף בלוקים
על הראש, לרוץ אחרי מאות ואלפים של המונים מוסטים - זה מה שהליכוד מציע. הוא לא
מציע משהו אחר, כי אין לו משהו אחר להציע, אלא אם הוא בא ומאמץ את התוכנית
המדינית של מפלגת העבודה. ממה נפשך? או שתבואו ותגידו את האמת שאתם, חבר הכנסת
סילבן שלום, רוצים לחזור לעזה, תגידו את זה, זאת לא בושה להגיד אמת, זאת בושה לא
להגיד את האמת. והרי אתם רוצים שלא יהיה טרור ואתם טוענים שהממשלה הזאת לא שומרת
על הביטחון האישי. מה אתם מציעים? אתם מציעים כרגע שנרעיב את תושבי עזה, שנהפוך
את תושבי עזה לאנשים מוסתים וטרוריסטים ובכך להכין בצורה כזאת את הקרקע כדי שאם
תחזרו, חס ושלום, לשלטון תחזירו את הצבא לתוך ‏800 אלף אנשים עויןים ושונאים. זה
המסר של הליכוד לעם ישראל.

יש לי חדשות לליכוד. אני גם מתעמת מפעם לפעם עם חברי כנסת מן הימין בפני
תלמידים, בפני ציבורים שונים. הם תמיד אומרים שהעם אתם. הם יודעים בוודאות גמורה
שהעם תומך בליכוד.

אחרי כן ע.ה.
אני רוצה לשאול את חברי הליכוד: איך הם מסבירים שמאז הסכם אוסלו לא היה שום
סקר דעת קהל שבו פחתה התמיכה במהלך השלום של הממשלה מתחת לרוב של למעלה מ=50%.
או אני לא אגיד את זה בדרך השלילה כי אולי לא הבינו אותי. בכל הסקרים שהתפרסמו
בעיתונות הישראלית, הציבור תומך בתהליך השלום ברוב מוחלט.

בואו נראה את הסקר משבוע שעבר שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות". הסקר הזה שאל האם
בעקבות הדיון, הפיאסקו של הליכוד מלפני שבוע בהתחברות הנפלאה הזאת עם דראושה ועם
חד"ש בעקבות - - -


סילבן שלום (הליכוד):
-------

סליחה, אבל מה אומרת ההתחברות? אתם יום יום מתחבקים ומתנשקים איתם. אז מה
אתה רוצה מאיתנו?


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אז אתם רציתם גם לנסות את זה פעם.

בעקבות האירועים של שבוע שעבר נשאל הציבור בסקר דעת קהל ב"ידיעות אחרונות",
האם הוא חושב שצריך להקדים את הבחירות לכנסת. מרבית הציבור, נדמה לי ש=‏60% או
למעלה מזה, אני לא רוצה לומר מספר לא מדויק, אבל בוודאות יותר מ=‏50% אמר שהם
מתנגדים להקדמת הבחירות.

תגיד לי חבר הכנסת סילבן שלום, אם כל הציבור אתכם, למה רוב הציבור לא רוצה
להקדים את הבחירות? זה סקר שפורסם ב"ידיעות אחרונות", ואתם הרי כל הזמן מסתמכים
על סקרים. זאת אומרת שאתה שואל את השאלות המהותיות, לא את השאלות ביבי או רבין.

בסיפור הזה של השאלה מי יותר פופולרי בשלב מסוים ברמה אישית יש הרב
עיוותים. שמיר ובגין קיבלו במהלך הקדנציה שלהם ‏20% וירדו מתחת לזה ואחר כך זכו
בבחירות. כי פופולריות אישית לא תמיד תואמת עמדות פוליטיות.

דרך אגב, גם בסיפור הזה עשו בדיקה בבית=ספר אליאנס בחיפה ורבין קיבל שם
יותר אחוזים, הוא בעצמו, מאשר גם ביבי וגם רפול ביחד. גם זה התפרסם באחד משני
עיתוני הערב, סקר שהתפרסם לפני מספר שבועות.

אבל בוודאות כשאתה שואל את השאלה המהותית, רוב הציבור תומך בתהליך השלום
בסקרים, רוב הציבור תומך באי הקדמת הבחירות. אם כל כך רע לציבור, אם הוא חושב
שהממשלה הזאת היא ממשלת עיוועים, כמו שאתם באים אחת לשבועיים באי אמון ואומרים
את זה כאן, תסביר לי חבר הכנסת סילבן שלום ל מה הציבור לא רוצה בחירות מוקדמות.
אם כל כך רע לו, למה הוא רוצה שיימשך?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אחת לשבוע.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אני אתן לך את התשובה. הרי את התשובה שלך אתה תיתן כשאתה תעמוד על הדוכן,
אם תתייחס לשאלה הזאת. אני אענה לך: כי הציבור יודע את הבלוף שאין לכם
אלטרנטיבה. יש לו דאגות לגבי תהליך השלום. הוא מוטרד, הוא יודע שיש פה
אי=ודאויות, אבל הוא יודע שזאת האלטרנטיבה היחידה. אין שום אלטרנטיבה אחרת. אתם
מסוגלים רק להגיד: לא, לא, לא. פעם היו שלושת הלאווים של חרטום, לכם יש עשרת
הלאווים של ביבי נתניהו. לא לזה, לא לזה, לא לזה. תשאל את ביבי נתניהו מה כן?
בעד ירושלים מאוחדת זה בקונסנסוס. בעד שלטון על כל ארץ=ישראל, לזה הפלשתינים
יסכימו. בעד שלום עם סוריה עם כל רמת=הגולן, לזה הסורים יסכימו. בעד לשמור על
שליטה ביטחונית בעזה בלי לחזור לעזה, עם לחזור לעזה, מבולבל לחלוטין.

פעם אחת עשה חבר הכנסת ביבי נתניהו טעות. הוא חטף על זה מחבריו בליכוד, לא
מדוד לוי, מאחרים. הוא ניסה להסביר את תוכניתו המדינית. באו אליו חברים מהליכוד
ואמרו לו: תעשה לנו טובה, אל תגיד מהי התוכנית המדינית שלך, רק תתקוף את הממשלה.
ביום שאתה אומר את התוכנית המדינית שלך אנחנו מאבדים את כל המניות שלנו. אין לכם
תוכנית מדינית, יש לכם רק שלילה של מה שאנחנו עושים.

הציבור אינטליגנטי והציבור מבין והדבר הזה משתקף בסקרים, כמו שאמרתי בשאלות
המהותיות. הציבור רואה את הפרוספריטי הכלכלי שחלק ממנו - לא כולו, חלק ממנו נובע
מתהליך השלום. כל פתיחת השווקים שאנחנו בצמיחה שאין דוגמתה בשום מקום באירופה
ובארצות=הברית.

דווקא בנוכחות ידידי שר התעשייה והמסחר, מיכה חריש, מוכרח לספר משהו. יצאנו
בסיור של ועדת הכספים לאזור באר שבע. היינו במפעל מוטורולה בערד ואחרי זה הגענו
לקריית= התעשייה שהוקמה בשנתיים על=ידי מיכה חריש, ופגשנו שם את ראש עיריית באר
שבע שהוא איש הליכוד, רגר. הוא אמר בנוכחות חברי הכנסת דן תיכון, גדליה גל, מיכה
חריש, עובדיה עלי ואנוכי, ונדמה לי שגם חבר הכנסת פיני בדש היה שם: מה שהממשלה
הזו עשתה למען באר שבע בתעסוקה, בתעשייה, בפרוספריטי, בהפסקת ההגירה השלילית,
בהגדלת האוכלוסייה בעוד ‏40 אלף תושבים, מרביתם עולים, עם אחוז אבטלה נמוך, לא
עשו ‏15 שנה קודם לכן. אמר את זה איג'ו רגר, איש שלכם.

אבל אתה לא מבין, חבר הכנסת שלום, למזלנו את הבחירות לכנסת לא מכריעים
הנאומים כאן. בסוופו של דבר, כל אזרח ישראלי יילך לקלפי, וכשהוא ישים את הפתק
שלו בקלפי, הוא ינסה לשאול את עצמו אם יום אחר כך הוא הולך לעשות מילואים בעזה,
אם ביבי נתניהו יהיה ראש ממשלה. הוא ישאל את עצמו אם כתוצאה מזה שכל תהליך השלום
יקרוס, תפרוץ מלחמה. הוא ישאל את עצמו אם כתוצאה מזה שתהליך השלום יקרוס כל
המערכת הכלכלית, הנושא של החרם הערבי, הנושא של היבוא האין סופי של מכוניות
מיפאן ומקוריאה, הנושא של התעסוקה, הנושא של הורדת האבטלה, של המלחמה באינפלציה,
הנסיעות לחוץ לארץ, כל הדברים האלה ייעלמו לו יום אחרי הבחירות. אני מבטיח לך,
חבר הכנסת סילבן שלום, אתם תנאמו בשנה וחצי הקרובות ותגידו שהעם איתכם וביום
הבחירות העם לא יהיה איתכם, אלא אם תאזרו עוז ותאמצו את התוכנית המדינית של
הממשלה הזאת, מה שאני מניח שלא תעשו.


היו"ר ס' טריף:
-----

חבר הכנסת סילבן שלום, יש לך אתגר לבוא ולהשיב לחבר הכנסת גולדשמידט.
בבקשה. כולך מחוייך, אפשר להשיב בנחת.

סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני מחוייך למשמע דבריו של חבר הכנסת גולדשמידט, שהיתה בהם סתירה לדברים
שהוא אמר קודם לכן. הוא אומר: מה אתם מתבשמים מהסקרים? כל הזמן אתם מדברים על
סקרים, כל הדיבור שלכם הוא על סקרים ובעצם כל הטעון שלו היה שהציבור לא רוצה
בחירות, וזאת על סמך סקר של "ידיעות אחרונות". אז תחליט, סקרים זה דבר נכון או
לא נכון?


שר התעשייה והמסחר מ' חריש:
-----

אתה בעד "ידיעות אחרונות" או נגד "ידיעות אחרונות"?


היו"ר ס' טריף:
-----

אל תשאל שאלות עדינות, אדוני השר.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

חבר הכנסת גולדשמידט, אם אתה חושב שהסקר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בדבר
רצונו של רוב העם באי הקדמת הבחירות הוא נכון, קרי, אתה גם מסכים לשאלות אחרות
בסקר שמופיעות שבוע לפני, שבוע אחרי, שביבי מוביל על פני רבין במירוץ לראשות
הממשלה. או שזה נכון וזה נכון, או שזה לא נכון וזה לא נכון. מאחר שאני מכיר את
עורכת הסקרים, ד"ר מינה צמח, אני מעריך אותה כאישיות מקצועית דגולה, אני מעריך
שגם זה נכון וגם זה נכון. זה לא תרתי דסתרי.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אז למה הציבור לא רוצה בחירות?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

נוצר מצב שנכון לעכשיו, אם היו בחירות, הציבור מעדיף כרגע את נתניהו. יכול
להיות שהוא לא חושב כרגע שצריך להקדים את הבחירות בגלל זה. אבל עוד פעם, זה לא
אומר שב=‏1996 הציבור יכריע לפי מה שהוא אמור להכריע.

אתה צריך להבין דבר אחד. מה שקרה לכם ב=‏1992 זה נס. לעולם לא יהיה לכם שוב
רוב חוסם. כל הדברים הכי טובים קרו לכם וכל הדברים הכי גרועים קרו לנו. וגם אז
הגעתם בקושי ל=‏61. 61 נפל בשניה האחרונה. אתה צריך לדעת את העניין. אני הייתי
כאן ביום האחרון של הספירה, כידוע לך המנדט שלי עוד התנדנד ובאותו יום היה ברור
שיהיה אולי או ‏60 או ‏61. כי אם דראושה עובר את אחוז החסימה, יש לכם ‏61. אם לא,
מנדט אחד שלו הולך לעבודה ומנדט שני הולך אלינו, ואז זה ‏60‎-60.

אחרי כן או
והוא עבר את אחוז החסימה ב=‏500 קולות, אני חושב. הוא קיבל ‏40 ומשהו אלף קולות,
אבל זה היה ‏500 קולות מעבר לאחוז החסימה. זה הכול.

לכן אני רוצה לומר לך: יש מצב של רוב של ‏20 שנה פלוס של מפלגות לאומיות
פלוס הליכוד פלוס הדתיים, שמקבלים בערך ‏65‎-64 מנדטים. זה קרה כל הזמן. גם ב=‏1984
שכביכול היה תיקו שהביא לממשלת האחדות - ‏60‎-60, זה היה תיקו מלאכותי. למה? כי
עזר וייצמן והורביץ שהלכו עם פרס, הלכו על תקן של לעשות סדר בתוך הליכוד. הייתי
אז כתב לענייני מפלגות שסיקר את שתי המפלגות האלה. אני הסתובבתי גם בעצרות של
וייצמן וגם בעצרות של יגאל הורביץ ז"ל, שגם הם וגם אנשיהם ביקשו מהם כיוצאי
ליכוד שיצאו לדרך חדשה, לדרך עצמאית, לבוא ולעשות סדר חזרה בתוך הליכוד. אף אחד
לא העלה בדעתו בכלל שהם ילכו עם העבודה. אבל הלכו עם העבודה ועשו תיקו של 60‎-60.
אבל תמיד היה מצב של ‏65‎-64 עם הליכוד, הימין והדתיים, לעומת ‏56‎-55 של מפלגת
העבודה ומפלגות השמאל. לכן הנס שקרה לכם ב=‏1992 לא יקרה עוד פעם. אפשר לבוא
ולומר, שאם כך הייתי בכלל צריך להיות נגד בחירה ישירה לראש ממשלה, שהרי ברור
שנהיה בשלטון. אבל לי נמאס שמי שקובע זה האם מפלגה דתית תלך אתנו או תלך עם
מישהו אחר. לכן אני בעד בחירה ישירה לראש הממשלה.

אבל לעצם העניין שאנחנו דנים בו עכשיו. אפשר לבוא ולהגיד כל דבר על שלום.
אבל האם אתה, שאני באמת מעריך אותך, חושב שמה שאתם עושים עכשיו עם אש"ף זה שלום?
האם אתה חושב שמה שעשיתם כעזה תחילה הצליח? הרי אין אף אחד בעולם שחושב שזה
הצליח. הרי אמרתם, נעשה את זה כמודל. אבל כשעמד כאן ראש הממשלה ועמד כאן שר החוץ
שלכם הוא אמר: בואו נעשה מודל של עזה ויריחו תחילה ונבחן את העניין. אם זה יצליח
- נמשיך. אם לא נצליח - נעצור. מישהו חושב שזה הצליח? הרי כולם יודעים שזה לא
הצליח. זה לא הצליח בגלל הרבה סיבות, אולי גם בגלל סיבות אובייקטיביות. אבל
באופן מעשי מה שאנחנו רואים, שעזה הפכה להיות מרכז טרור. יש הזרמת נשק בלתי
פוסקת מהגבול המצרי לעבר עזה. יש הטפה במסגדים יום יום לפעולות רצח בתוך ישראל.
שרפת דגלי ישראל נהייתה כבר דבר משעמם, כשערפאת מצדו לא עושה דבר.

עמד כאן שר החוץ פרס ואמר: מה אתם רוצים? שחיילינו ימשיכו לרדוף אחריהם
במחנות הפליטים? ערפאת יעשה בשבילנו את העבודה. הוא עושה את העבודה? הוא בכלל
משתדל לעשות את העבודה? אז ברוך השם עכשיו אין פיגועים. צריכים להודות יום יום
ואני מקווה שלא יהיו פיגועים בעשר השנים הבאות, במאה השנים הבאות. אבל אנחנו
רואים שעזה הופכת להיות מרכז טרור יום יום. אם אתה יודע, ואתה איש התנועה
הקיבוצית, ליד רצועת עזה יש קיבוצים של הנגב המערבי. תשאל אותם מה קורה שם
למכוניות שעוברות יום יום. כמעט כל יום יש יריות מנשק קל. אתה יודע את זה? זה לא
מתפרסם בכלל כי לא קורה שום דבר. כשהיה הפיגוע האחרון בכפר דרום אמרו תושבי כפר
דרום, שהיו ארבעה מקרי ירי לפני הפיגוע הגדול, שאף אחד לא היה שומע עליהם בכלל
אם לא היה קורה אותו פיגוע שקרה, לצערנו.

אני רוצה לומר לך, אתה עכשיו הולך להמשך של מה שאתה קורא תהליך שלום. תאמין
לי שכולנו בעד שלום. אפשר לבוא כאן, אתה תגיד מה שאמרת, ואתם תבואו לעם, והעם
ידע שאתם הולכים למלחמה וכד'. אלה דברים שאולי עד ‏1973 או עד ‏1977 הפחידו באמת
את הציבור. עד ‏1977 כל הציבור חשב שביום שבגין עולה לשלטון יש מלחמה. זכור אותו
מאמר עצום, ענק, של אהר'לה בכר, אהרן בכר ז"ל, אתה זוכר אותו, במקרה גם מעיתון
מסוים שלא אזכיר אותו, שכתב ב=‏1977 משהו ענק. היה לו טור פרופיל והוא כתב: הכנתי
את הנעליים הגבוהות, הכנתי תיק רחצה שבו יש משחת גילוח, סכין גילוח, משחת שיניים
ומברשת שיניים, ואני מחכה בכל רגע לשמוע את הדפיקה על הדלת. זה מה שאנשים
האמינו.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אחרי חמש שנים היתה מלחמה בלבנון.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

זה מה שאנשים האמינו, לא רק לעצם המלחמה. הוא האמין שבאים לעצור אותו כעציר
פוליטי כי אסור לו לכתוב את מה שהוא כותב. אנשים האמינו בשטיפת המוח גם של עצמם
וגם של שאר הציבור, שזה מה שהולך לקרות.

כשאתה מדבר על מלחמה חמש שנים לאחר מכן הרי אתה יודע שזו היתה מלחמת מגן.
אתה הרי יודע שאלמלא אותה מלחמה היו קורים מקרים הרבה יותר גרועים בגבול הצפון.
עצם העובדה שהיום בגבול הצפון יחסית יש שקט זה כתוצאה מאותה מלחמה שבאמת תבעה
המון קורבנות, שאולי לא ציפו להם ולא חשבו שהיא תביא לכל כך הרבה קורבנות. אבל
כשאתה הולך להסכם שלום אתה רוצה שבסוף השלום תהיה שלווה ויהיה ביטחון. שלווה
וביטחון. איש תחת גפנו ותחת תאנתו. היום מה אתה אומר? אני יוצא ממרכזי הערים.

רק היום דנו בוועדת הכספים, במקרה לא היית, אבל יושב כאן יושב=ראש הוועדה,
חבר הכנסת גל, בתוכנית "קשת צבעים ב'".


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

למה אתה אומר שלא הייתי?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

היית?


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

כבר פעם שנייה אתה לא שם לב.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

נכון, ישבת אפילו לידי. אני מצטער. גם הזכרת לי שביום חמישי ישבת לצדי.
נכון, היית. הוא ישב בצד שמאל שלי. אני לא יכול לזכור את היושבים בצד שמאל
שלי...

מה אני רוצה לומר לך, אדוני היושב=ראש? דנו היום ב"קשת צבעים ב'". מאחר
והישיבה חסויה והיושב=ראש הכריז עליה כחסויה ואסור לפרסם ממנה פרטים, אני רק
אומר שזה דיון על העלות הכלכלית של יציאת צה"ל ממרכזי הערים, שזה לא דבר סודי,
זה דבר ידוע. צה"ל עומד לצאת ממרכזי הערים. בעצם מה אתה רוצה? מה אתה רוצה
שיקרה? להפוך את מה שקורה בעזה למצב שנחיה אתו לאורך זמן בכל יהודה ושומרון? אתה
רוצה שמה שקורה בעזה יהיה גם בחברון? גם בבית=לחם? גם בשכם וגם בג'נין? ואת
רמאללה שכחתי באמצע. נכון שחברון היא לא בתוכנית, דוחים אותה למועד יותר מאוחר,
כי באמת העיר הכי מסוכנת, הייתי אומר. אבל האם מישהו מצפה שיציאת צה"ל ממרכזי
הערים תביא לשקט ולשלווה שם או שתהפוך כל אזור כזה למרכז טרור כמו שקיים היום?

אני לא מהלך אימים. הרי כשאמרנו שהיציאה מעזה תביא למצב של יצירת מרכז טרור
לא האמינו. עכשיו אני לא אומר שצריכים להישאר בעזה. אבל היציאה מעזה חייבתלהיות
מלווה במצב שבו הצד השני רוצה ללכת לקראת שלום, מוביל לקראת שלום. הבטיח שיבטל
את האמנה הפלשתינית. עשה את זה? לא עשה, גם לא דורשים ממנו היום. הבטיח שידביר
את הטרור. הרי עמד כאן שר החוץ ואמר: נגמרו מאה שנות טרור. זכור לך? הוא אחרי זה
טען שלא אמר בדיוק, כן אמר. מאה שנות טרור - ישבתי כאן ושמעתי אותו - הגיעו
לסיומן.

מבלי לעשות ספירה של נפגעים מתי היה כך ומתי היה אחרת, אתה יודע שמספר
הנפגעים מאז לא רק שלא ירד אלא עלה עשרות מונים על מה שהיה קודם. אם לוקחים את
כל תקופת האינתיפאדה, באופן יחסי המספר שהיה מאז הסכם אוסלו הוא יותר גבוה מאשר
כל התקופה שהיתה עד אז. באופן מוחלט, אם אני אקח את הפיגועים שהיו בלונדון
ובארגנטינה, שבוצעו על=ידי החמס והאירנים, שמייחסים אותם לתוצאה של הסכם אוסלו,
יוצא שמספר הנפגעים באופן מוחלט יותר גבוה מאשר כל תקופת האינתיפאדה.

לכן מה אני רוצה לבוא ולומר? אפשר ללכת לשלום. הרי אתם אמרתם: אנחנו הולכים
לדרך חדשה, לא הצלחנו בדרכים האחרות.אומנם הבטחנו לציבור שלא נדבר עם אש"ף אבל
אין דרך אחרת. הם לא אוהבים אותנו, הם שונאים אותנו, הם הורגים בנו. הם לא רוצים
אותנו, בואו ניפרד. איש תחת גפנו ותחת תאנתו. אני אומר לכם: אם ההיגיון הזה הוא
היגיון נכון הוא צריך לעבור לאורך כל הדרך. מה יקרה מחר אם יקרה אותו דבר בגליל?
ואני לא מהלך אימים, אבל גם שם יש ‏900 אלף ערבים. יתחילו לזרוק בקבוקי תבערה
ולידות אבנים ולירות ולהרוג ולעשות אינתיפאדה. מה נעשה אז? לפי אותו פתרון נצא
גם מהגליל? הרי אז יהיה להם גבול משותף עם מדינה פלשתינית עתידית. הרי אתם לא
מתכוונים לזה. אומרים: מהגליל לא. למה מהגליל לא? אומרים: כי הגליל שייך לנו. .
יהודה ושומרון - לא. אני אומר: למי שייך יהודה ושומרון?


גדליה גל (העבודה):
-----

בגליל הם אזרחי ישראל. על מה אתה מדבר?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

נכון מאוד. גם בירושלים הם אזרחי ישראל, אבל זה לא מונע מהם לעשות את
הפעולות.

אחרי כן אא

היו"ר ס' טריף:
-----

יש הבדל גדול.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני לא חושב שיש הבדל. אבל טוב שנדע שמפלגת העבודה חושבת שיש הבדל בין
הגליל ובין ירושלים. אם אתה חושב שיש הבדל, טוב שהציבור יידע.


היו"ר ס' טריף:
-----

יש הבדל בין ערבים שגרים בגליל, שהם תושבי מדינת ישראל מאז ‏1948 לבין אלה
שמ=‏1967.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אתה צודק.

כשאני מדבר על הגליל, אומרים: הגליל הוא שלנו, יהודה ושומרון - לא. אני
שואל: למי שייכים יהודה ושומרון?


גדליה גל (העבודה):
-----

לתושבי הגליל נתנו אזרחות.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

למי שייכים יהודה ושומרון? יש למישהו ריבונות עליהם? שלטה שם ירדן מ=‏1946
עד ‏1967. רק שתי מדינות בעולם הכירו בריבונות הירדנית על יהודה ושומרון. מי הן?
בריטניה, ששלטה שם עד ‏1946 ומסרה את השטח הזה לעבדאללה, והמדינה השנייה היתה
פאקיסטן, שהיתה אז קולוניה בריטית. אף מדינה אחרת בעולם לא הכירה בריבונות
הירדנית. אבל מעבר לכך, ב=‏1987 הודיע המלך חוסיין עצמו שהוא מתנתק מיהודה
ושומרון. לכן יש עכשיו חבלי ארץ שלאף אחד אין ריבונות עליהם. האם יש לנו תביעה
פחות צודקת, פחות לגיטימית?

אלי גולדשמידט (העבודה):
------

יש שני מיליון אנשים.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

מנין אתה יודע שיש ‏2 מיליון?


היו"ר ס' טריף:
-----

אומרים עכשיו יש כבר יותר.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

מנין אתה יודע שיש ‏2 מיליון? עומד כאן פרס ואומר: ‏2 מיליון.


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

עם עזה.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

איך אתה יודע?


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

איך אתה יודע שבמדינת ישראל חיים ‏5.5 מיליון?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

יש מפקד אוכלוסין. מישהו עשה שם מפקד? מישהו יודע כמה אנשים גרים שם? לא.
פעם בכל יהודה ושומרון גרו ‏1.1 מיליון, אחרי כן עלה המספר ל=‏1.5 מיליון. עם
ההגזמות שלכם עכשיו כדי להלך אימים עם הדחליל המספר הגיע כבר ל=‏2 או ‏2.5 מיליון.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

נותנים למאות אלפים להיכנס.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אף אחד לא יודע כמה גרים שם. כל מספר שתגיד זה בינגו.

אבל בוא נלך לשיטתך. אומרים שבעזה גרים ‏800 אלף ערבים.


היו"ר ס' טריף:
-----

אתה מדבר כבר רבע שעה. אתן לך עוד דקה כדי לגמור.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

אני כבר גומר.

אומרים שיש ‏880 אלף ערבים בעזה. כמה גרים ביהודה ושומרון - ‏900 אלף?
מיליון? ‏1.1 מיליון? ‏1.2 מיליון, לשיטתך. בסדר? כמה גרים בגליל? ‏900 אלף או
מיליון. למה ל=‏1.2 מיליון - לשיטתך, לפי דעתי אין שם ‏1.2 מיליון - למה להם מגיעה
מדינה ולמיליון איש לא מגיעה מדינה?


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

אתה לא מביא בחשבון את עזה?


סילבן שלום (הליכוד):
-------

עזה היא שטח אחר, היא כבר בחוץ, היא כבר לא אצלנו. למדינה צריך להיות שטח
טריטוריאלי. אין אף מדינה בעולם - - -


אלי גולדשמידט (העבודה):
------

- - -


היו"ר ס' טריף:
-----

אני מבקש, בלי שאלות נוספות. חבר הכנסת סילבן שלום יסכם בחצי דקה נוספת את
דבריו.


סילבן שלום (הליכוד):
-------

תודה רבה, אדוני היושב=ראש, על הנדיבות. בדרך כלל הוא יודע לנהל את הדיונים
ברוח טובה.

אין אף מדינה בעולם שאין לר רצף טריטוריאלי. איך יכולה להיות מדינה שחלק
אחד שלה בעזה וחלק שני ביהודה ושומרון. מה הם יעשו, יעופו ממקום אחד לשני? אצלנו
כבר מוכנים לעשות להם כבישים, שרק להם מותר היה לעבור בהם. ואיפה יעבור הכביש
הזה? ליד באר=שבע. אמרתי, אני מקווה שהוא לא יעבור על יד הבית של אמא שלי, שלא
יזרקו שם אבנים. רוצים להכניס את זה בתוך באר=שבע.

לסכום, באמת משפט אחרון. אנחנו רוצים שלום, אבל אתם הלכתם לניסוי שנכשל.
בואו לכאן ותודו, בואו פני העם ופני הציבור ותגידו: ניסינו ונכשלנו, אנחנו
מוסרים את המושכות למישהו אחר, טוב יותר מאתנו. אני בטוח שזה מה שיהיה ב=1996.
כשנגיע לבחירות בחודש נובמבר ‏1996, בנימין נתניהו יהיה ראש ממשלת ישראל. תודה
רבה.


היו"ר ס' טריף:
-----

אני מודה לחבר הכנסת סילבן שלום. אני מודה לכולכם, ובראש ובראשונה לאדוני
שר ההתעשייה והמסחר.

אני מכריז שחבר הכנסת מיקי איתן יהיה ראשון הדוברים בהמשך הדיון.

הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ‏30 במאי ‏1995, בשעה שלוש אחר הצהרים.
תודה. לילה טוב. ישיבה זו נעולה.
.
(ישיבה ננעלה בשעה ‏00:06)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#120,יכמה שהעולם קטן בכלל ואוליגרכי בפרט...........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.06.03 בשעה 11:54
בתגובה להודעה #115
להלן:
@ מצ"ב הקישור לפרוטוקול הדיון בפרט וקובץ המבוא
לפרוטוקול בכלל.
100% 29/05/1995 ח. הצעת חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה
של סמכויות לרשות הפלשתינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות),
התשנ"ה-‏1995 (קריאה שנייה וקריאה שלישית)
"יציג את ההצעה יושב=ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גדליה גל, בבקשה."
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0200035.html#TQL

@ אבות אכלו בוסר ושיני בנים/ות תיקהינההההההה @
15. החשיפה בידיעות אחרונות 29.5.2003 יום ה'......
http://rotter.net/forum/gil/5403.shtml#15

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#152,יבני גאון קיבל אור ירוק משמעון פרס לשלוח......
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.07.03 בשעה 03:04
בתגובה להודעה #120
תוריד את המדים ונעשה עסקים!!

מכתב אישי ליאסר ערפאת: אדוני הראיס, כשמדברים שלום, צריך לאפסן את האקדח בכספת. חבק את אבו-מאזן ואנשיו, ולא את החמאס והג'יהאד

בני גאון 06/07/03 15:08

שלום הנשיא ערפאת. אני מניח שאת שמי אתה עדיין זוכר. בני גאון, מאמין גדול בשלום בין עמים. יליד ירושלים, איש עסקים שרצה בהפרטה של השלום ועשה למענו במעשים ולא רק בדיבורים. אני מרשה לעצמי להציג עצמי גם כחבר וידיד של רבים בקהילת העסקים הפלשתינית. אדם שעדיין מאמין בשלום ובדו קיום בין שני העמים.

לפני שנים רבות, כשכולנו עוד חשבנו שמזרח תיכון חדש נמצא ממש לעבר לפינה, נתת לי שי, תמונה שלך עם הקדשה: "לבני גאון בידידות ובהערכה".


{פ"ש}

ואני חזרתי אז הביתה, ושמתי אותה בגאווה בחדרי, לצד מנהיגי אמת אמיצים של עמים ומדינות שעשו ולא רק דיברו למען השלום, לצד המלך חוסיין ורבין ז"ל.

האמנתי בשלום, ואני עדיין מאמין בו. וכן, אני מאמין לרוב ההערכות לפיהן היה אפשר למנוע את האינתיפאדה, לו המו"מ בקמפ דיוויד היה מצליח. בוודאי ובוודאי שהיה אפשר למתן את ההתלהמות עם פרוץ האינתיפאדה. אך היום, אחרי שלוש שנים ואלפי הרוגים משני הצדדים, מותר וחובה לשאול: מר ערפאת, מה השיגה האינתיפאדה? מה השגנו אנחנו? מה השיג העם הפלשתיני? מה השגת אתה? האם מצבו של העם הפלשתיני טוב יותר היום, והאם מצבך שופר?

שהרי מה זה "שלום"? מה הוא שווה ללא מנהיגות אמיצה שמראה את הדרך במעשים ולא בדיבורים. שמחנכת לדו קיום, לקירוב לבבות, להפסקת ההסתה והשנאה, מיגור הטירוף הקיצוני, ולהכרה בסבלו של האחר. כל אלו נעלמו, באיבחת צרור מרובה אם 16, במהומות של אוקטובר, 2001.

מר יאסר ערפאת, היום הגיע הזמן להתחיל להחזיר את הגלגל לאחור. לפשוט את המדים, לבנות מחדש את האמון, להביע אמון ביכולתם של אבו-מאזן ודחלאן. עכשיו זה הזמן לטפח את העתיד, ולא את ההיסטוריה.

אדוני הראיס, זה הזמן לפשוט את המדים והאקדח שאתה לובש לכל מקום ובכל הופעה. ולא, אתה לא חייב ללבוש חליפה, אם אתה חושב שבכך אתה נכנע לאימפריאליזם התרבותי של המערב. אבל כשמדברים שלום, צריך לאפסן את האקדח בכספת. ולו בשביל לעורר את אמונו של מי שיושב מצידו השני של השולחן. כך עושים שלום של אמיצים.

כיליד ירושלים, על פי הגדרותיך, גם אני לא רק ישראלי אלא גם פלשתיני שהרי נולדתי וגדלתי פה, בבית הכרם שבירושלים. ירושלים שבסמטאות העיר, מזרח ומערב, הלכתי עם אבי כילד ולמדתי לאהוב ולהכיר כל אבן בה. ירושלים בה הרגשתי וראיתי כילד את מוראות המלחמה ואת מצור צבא ירדן על העיר, במלחמה שנכפתה על ישראל על ידי מדינות ערב ושגרמה לאסון הפליטים הפלשתינים.

אנא, חדל לחשוב כי כמו בלבנון, מלחמת התשה תביא לנסיגת כוחות צה"ל מהשטחים הפלשתינים. שם המלחמה לא היתה קיומית ולא סיכנה את האומה הישראלית. שם לא נלחם האזרח הישראלי על הבית. טעינו שנכנסנו וטוב שיצאנו. עכשיו הזמן להודות כי בכל המובנים, האינתיפאדה היתה אסון. עכשיו זה הזמן להודות כי כמו בעסקים, מגיע רגע שבו צריך לחתום את ההפסדים, ולחתום על עסקה שתועיל לשני הצדדים.

אל תטעה בהבנת הציבור הישראלי. במו ידיך איחדת את כולו למלחמה מיותרת ולא נדרשת, שאת מחירה משלם במיוחד העם הפלשתיני ולא אתה. ימין ושמאל הפכו לגוש אחד. אני, שכל חיי מאמין בדו קיום ורבים חברי בעולם הערבי, מאמין שהפעם טעית בגדול. זוהי הטעות הגדולה שלך. אתה יודע זאת, בכיריך יודעים זאת, יודע זאת העולם הערבי והמערבי כולו.

ואני אומר לך, עוד לא מאוחר, עוד ניתן לתקן. זה בידיך. פשוט את המדים, קרא לשלום ולהידברות. חבק את אבו-מאזן ואנשיו, ולא את החמאס והג'יהאד, המדרדרים את האזור כולו, חמושים בחזונות משיחיסטיים על מזרח תיכון איסלאמי.

אם תעשה זאת, אני מבטיח שתמצא בצד השני את הרוב הדומם הישראלי שהלך בהמוניו למילואים להילחם על הבית, שמוכן להילחם עד מוות להגנת ילדיו ומדינתו. רוב שמוכן לשלום של אמיצים שיביא סוף לסכסוך, ומזור לשני עמים שסבלו יותר מדי, ולשווא.

אני, שמאמין בשלום, שומר את תמונתך עם ההקדשה במגירה בארכיון ליום שתעשה זאת. מי ייתן ועוד תהיה לי הזדמנות לשוב ולפגוש אותך כמנהל כללי, ללא מדים ולא כגנרל. איש שלום אמיתי שעושה שלום, ולא רק מדבר עליו.

בתקווה לראות זאת עוד בדורנו, ולמען ילדי חברי הפלשתינים, ילדי ונכדי שחונכו לדו קיום, סובלנות ושלום.

שלך בימי שלום, בני גאון.

נ.ב. אם תחליט, החליפה האזרחית הראשונה - עלי.
http://www.globes.co.il/serve/

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#153,ייוסי גינוסר=בני גאון= יאסר עראפת=שמעון פרס!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.07.03 בשעה 08:10
בתגובה להודעה #152

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#154,ימדוע נמחק האשכול הזה:''מדיניות מוחמד דחלאן...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.07.03 בשעה 09:09
בתגובה להודעה #153
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.07.04 בשעה 09:45 בברכה, פילוביץ שחף
 
הכתובת לאשכול שנמחק...:-
http://rotter.net/forum/scoop/7220.shtml

@ להלן: האשכול שנמחק..:-

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
13758 הודעות 07:25 07.07.03

מדיניות מוחמד דחלאן ראש מנגנון הפלשתיני דאז
ושר הפנים/מספר 2 של מחמוד עבאס ברש"פ היא...:-
"הוא תופס אנשי חמאס מבוקשים, מגייס אותם
למנגנון שלו בשכר וכך הופך אותם לסוכנים שלו שזה
כמו לקחת רוצח פלילי ולגייסו למשטרה כדי למנוע רצח."

דני נווה אז מזכיר הממשלה:
"זו שיטה פסולה מכל נקודת מבט מוסרית ועיניינית."

@ להלן: המסמך !!




צחצח
חבר מתאריך 21.12.02
2395 הודעות 08:01 07.07.03

1. האם גם היום ההודנה מותאמת למסמך הנ''ל
בתגובה להודעה מספר 0

קרטל הבנקים=קרטל המזון הסרטן של הכלכלה http://www.readme.co.il/pikanti/index.html

adair777
חבר מתאריך 11.3.02
2290 הודעות 08:04 07.07.03

2. מזל שכתבת את זה, עכשיו יתנהגו אליו אחרת.
בתגובה להודעה מספר 0

בושה וחרפה! כשאני שומע אתמול "הפגישה בין מופז ודחלאן מתנהלת באווירה טובה".
התביישו לכם שרי ישראל!

במקום שדחלאן יהיה בקבר, כולם גאים להיות חבר שלו.

קצת כבוד עצמי,רק קצת!

מבחן התוצאה
פ"ש

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



#156,ישמעון פרס=בני גאון=מובארק=שרון=החזרת השגריר
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.07.03 בשעה 15:38
בתגובה להודעה #153
מצרים: נחזיר את השגריר לישראל

הסיכום הושג בעקבות ההסכם להפסקת אש והתעוררות התהליך המדיני *
גם ירדן שוקלת ברצינות צעד דומה.
מאת: ג'קי חוגי

מצרים הודיעה לישראל בצינורות חשאיים כי היא מתכוונת להחזיר בקרוב את שגרירה לתל- אביב.

הסיכום על כך הושג בעקבות ההסכם להפסקת אש ונסיגת צה"ל מעזה ובית- לחם, ובעקבות התעוררות התהליך
המדיני.

152. בני גאון קיבל אור ירוק משמעון פרס לשלוח,
מכתב ליאסר עראפת...

http://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#152
{פ"ש}

המצרים הציבו תנאי למהלך זה, והוא המשך התהליך המדיני במסלול שבו הוא צועד כיום. פיצוץ בהבנות ההודנא, או חידושו של מעגל האלימות, עלולים לסכל את החזרת השגריר. "מצרים מרוצה מהתנהלותו של שרון עד כה", הבהירו אישים מצריים בשיחות שקיימו באחרונה עם עמיתים ישראלים ואמריקנים.

כיום עומד בראש השגרירות המצרית בתל- אביב מיופה הכוח ד"ר איהאב
אל- שריף.
שריף יסיים בעוד שלושה שבועות ארבע שנים בתפקיד זה. מתוכן,
כיהן יותר משנתיים וחצי כנציג המצרי הבכיר בישראל, לאחר החזרתו של
השגריר מוחמד בסיוני בנובמבר 2000. ד"ר שריף סירב אתמול להגיב לידיעה.
נכון לעכשיו, למצרים אין מינוי מוכרז על שגריר בישראל.

העיתון הלונדוני בשפה הערבית אל- קודס אל- ערבי הוסיף אתמול, בדיווח מפי
מקורות ערביים, כי מצרים וירדן "בוחנות בימים אלה באופן רציני" את החזרת
השגרירים שלהן לישראל. העיתון ציטט "מקורות ערביים יודעי דבר", שמסרו כי
עמאן וקהיר לומדות את המהלך בתיאום מלא ביניהן. "על שתי המדינות הופעלו
לחצים כבדים מצדה של ארצות- הברית לבצע את הצעד", דיווח כתב העיתון
בישראל, זוהיר אנדראוס.

מקורות ירדניים רשמיים מסרו למעריב כי עמאן מרוצה נוכח ההתקדמות
המעודדת בשטח וחידוש השיחות הביטחוניות: "פסגת עקבה סיפקה לאזור תקווה
חדשה. כאשר נראה צעדים מעשיים בשטח, מובן שממשלת ירדן תקבל את
ההחלטה ההולמת".

בתחילת 2001 סיים השגריר הירדני עומר רפאעי את כהונתו בישראל. כאות
מחאה על פעילות ישראל כלפיהפלשתינים באינתיפאדה, סירבה עמאן לשלוח לו
מחליף, ומאז עומד בראש השגרירות מיופה הכוח ד"ר מאזן טל.

לאורך האינתיפאדה עמדה ירדן בלחצים כבדים מצד גורמים ערביים לסגור
לחלוטין את השגרירות ולנתק את הקשרים עם ישראל. ירדן דחתה את הדרישות
בנימוק שיחסיה עם ישראל משמשים לתועלת הפלשתינים.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/506/621.html

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



#205,יבני גאון לא בשילטון אז הוא אומר ש............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.10.03 בשעה 02:06
בתגובה להודעה #156
בני גאון: ''בישראל אין היום שלטון''


יו"ר קבוצת גאון אחזקות יוצא כנגד שלטון ההון בישראל:
"המדינה מנוהלת על ידי קבוצה קטנה של משפחות שכרגע עסוקות בהכנת המקלטים בחו"ל"; לדבריו, שום דבר לא יעזור ללא הכרעה מדינית חדה
וברורה.
תני גולדשטיין


"במדינת ישראל אין כיום שלטון", כך אומר היום (ג') בני גאון, יו"ר קבוצת גאון אחזקות ובעבר מנכ"ל כור והריבוע הכחול בשיחה עם ynet.


"המשק כולו נשלט על ידי כ-300 איש המשתייכים למספר קטן של משפחות. אותן משפחות התייאשו מהנעשה בפוליטיקה בישראל והן עסוקות בקניית נכסים בקנדה, במזרח אירופה ובמקומות בטוחים אחרים בחו"ל", אומר גאון.


לדבריו, "בעבר, היווה המגזר העסקי את עמוד השדרה לשמאל הפוליטי בישראל. כיום מרבית אנשי העסקים מיואשים, שותקים ועסוקים בהכנת מקלטים. מבחינתם, אנחנו כאן והם כבר יסתדרו במקום אחר".


אותם אנשי עסקים שולטים, אומר גאון, גם בפוליטיקה גם בתקשורת. "אין מי שיקח אחריות על מצב המדינה. כן מפצצים בסוריה, לא מפציצים בסוריה. זה הכל שטויות. שום דבר לא יעזור, לא תוכנית כלכלית כזאת ולא תוכנית כלכלית אחרת. לכולם ברור שבלי הכרעה מדינית חדה וברורה - ולו חד צדדית, אין לנו עתיד כאן, אבל אין מי שיבצע את האחריות", אומר גאון.


גאון מוסיף, כי "נפילת ההיי-טק, כמו גם הפרטות הפרועות וחסרות האחריות של נכסים, שגרמו להן להתגלגל לידיים של קבוצת משפחות קטנה, גרמו למשק כולו לעבור מקופה סוציאליסטית קטנה לקופה פרטית קטנה אחרת של אותן משפחות". לדבריו, יש כל כך הרבה נכסים מרוכזים בידיים של כל כך מעט אנשים. וכך הפוליטיקאים הופכים לבובות חסרות השפעה שלהן".


גאון מוסיף בדאגה: "אנחנו חברה בלי בורד ובלי מנכ"ל. אני מחכה למישהו - אולי מתוך המגזר העסקי עצמו - שירים את הכפפה ויתחיל לשנות זאת".


"מה רוצה נתניהו להפריט?"


בהתייחסו לגל השביתות במשק, אומר גאון" "כל המהומה שנתניהו מקים סביב ההפרטה היא מגוחכת. מה הוא רוצה להפריט? אז הפריטו את אל על. ביג דיל. מה יצא לנו מזה? עוד משפחה אחת התחזקה".


בהתייחסו לשערורייה שהתחרשה סביב עזיבתה של שרי אריסון, אמר גאון:
"את זה אני בכלל לא מבין. שרי היא גלגל צדדי ברכב שנקרא בנק הפועלים ושיכון ובינוי. הנכסים שלה נשארים בארץ. כנראה שהתקשורת, שמנוטרלת מטיפול בבעיות האמיתיות, היא עצמה שבויה בהון הגדול, מחפשת שערוריות גדולות להיתפס בהן".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2780895,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#259,יהלך לעולמו איש העסקים בני גאון
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.05.08 בשעה 22:09
בתגובה להודעה #152
Sרון Sקד
חבר מתאריך 11.12.03
25028 הודעות, 39 מדרגים, 69 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ו' באייר תשס''ח 22:00 10.05.08


5. הלך לעולמו איש העסקים בני גאון

איש העסקים בני גאון הלך לעולמו בבית החולים איכילוב בתל אביב, והוא בן 73. גאון אושפז
בבית החולים בתחילת השבוע.

________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#166,ישמעון פרס מר בטחון ומר החוץ של מדינת ישראל !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.07.03 בשעה 09:19
בתגובה להודעה #4


שמעון פרס, סגן ראש הממשלה ושר החוץ



שמעון פרס נולד ב-21 באוגוסט 1923 בעיירה וישנבה בפולין.

בשנת 1934 עלה ארצה עם משפחתו, והתחנך בבית ספר "גאולה" בתל אביב ובבית הספר החקלאי בבן שמן. לאחר מספר שנים בקיבוצים גבע ואלומות, נבחר פרס ב-1943 למזכיר תנועת "הנוער העובד והלומד".

ב-1947 גויס שמעון פרס לשורות ההגנה, בה הוטלה עליו האחריות לתחומי כוח האדם ורכישת נשק. הוא המשיך בתפקיד זה גם במהלך התקופה הראשונה של מלחמת העצמאות.

ב-1949 מונה לתפקיד ראש משלחת משרד הבטחון לארצות הברית, שטיפלה ברכישת נשק.

בשנת 1952 שב פרס לארץ, החל לעבוד במשרד הבטחון כסגן המנהל הכללי, ובשנת 1953 מונה לתפקיד המנהל הכללי של המשרד. בתפקיד זה ביסס קשרים הדוקים עם צרפת וקידם את התפתחותה של התעשיה האוירית הישראלית.

ב-1959 נבחר לכנסת, ומאז ועד היום הוא חבר כנסת. מאותה שנה ועד 1965 שירת כסגן שר הבטחון. ב-1965, יחד עם דוד בן גוריון, פרש שמעון פרס ממפא'י, והפך למזכיר הכללי של רפ'י (רשימת פועלי ישראל). ב-1968 פעל רבות להחזרת רפ'י למפא'י, ולהקמתה של מפלגת העבודה הישראלית.

ב-1969 מונה לשר הקליטה, וקיבל גם אחריות להתפתחותם הכלכלית של אזורי יהודה ושומרון.

ב-1970 מונה לשר התחבורה והתקשורת.

ב-1974, לאחר תקופה מסוימת בתפקיד שר ההסברה, מונה פרס לשר הבטחון בממשלתו של יצחק רבין. בתפקיד זה היה עליו לפקח על היערכותו מחדש של צה'ל לאחר מלחמת יום הכיפורים. לאחר התפטרותו של יצחק רבין באפריל
1977, זכה שמעון פרס במנהיגות המפלגה.
פרס עמד בראש רשימת המערך בבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, והנהיג את המערך באופוזיציה עד 1984. במהלך תקופה זו השקיע מאמצים רבים בשיקום מפלגת העבודה הישראלית.

ב-1978 נבחר פרס לסגן-נשיא האינטרנציונאל הסוציאליסטי, ארגון בו מילא תפקיד פעיל במהלך שנותיו באופוזיציה. עם הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית, בספטמבר 1984, היה פרס לראש הממשלה למשך שנתיים. בשנים אלו פעל לשיפור יחסי ישראל ומצרים.

בין השנים 1988-1986, שימש סגן ראש הממשלה ושר החוץ בממשלת שמיר. לאחר הבחירות בשנת 1988, הוקמה שוב ממשלת אחדות, ועד לפירוקה ב-1990, שימש כסגן ראש הממשלה ושר האוצר. ביולי 1992, לאחר הקמתה של ממשלת העבודה בראשותו של יצחק רבין,מונה פרס לשר החוץ. בתפקיד שר החוץ הוביל לחתימה על הצהרת העקרונות עם הפלשתינאים ב-13 בספטמבר 1993 וליישומה.

על מאמציו ופעילותו לקידום השלום קיבל שמעון פרס ב-1994 את פרס נובל לשלום, יחד עם ראש הממשלה יצחק רבין, וראש הרשות הפלשתינאית, יאסר ערפאת. במהלך אותה שנה פעל לקידום המגעים בין ישראל וירדן, וב-26 באוקטובר 1994, חתמו יצחק רבין והמלך חוסיין על הסכם שלום בין שתי המדינות. ב-5 בנובמבר 1995, לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, הפך פרס לראש ממשלת ישראל. בתפקיד זה שימש עד לבחירות לכנסת ב-1996. שמעון פרס נשוי לסוניה, אב לבת, צביה, ושני בנים, יוני וחמי.

כל הזכויות שמורות 1997-1998 מדינת ישראל (ראה תנאי שימוש)
http://www.mfa.gov.il/mfh/go.asp?MFHH03ah0

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



#7,י''כינס שמעון פרס פגישה חפוזה של מעגל מקורביו''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.04.03 בשעה 14:34
בתגובה להודעה #0
AVNER
חבר מתאריך 15.4.02
53 הודעות 13:12 03.04.03

סאמט, במסע צלב, נועץ סכין בגב מגשימי הציונות

גדעון סאמט (הארץ) במאמר שיטנה 'גבלסי'
נועץ סכין בגב מגשימי הציונות.
שוב אנו עדים למיעוט שמאלני קיצוני
ששתול בעמדות השפעה (תקשורת וכו')
המכתיב את סדר היום הציבורי
במסווה של חופש ביטוי (כן- מאפיה שמאלנית,
המאפיה פורחת רק במשטר דמוקרטי).

שוב אנו עדים לסכין בגב ע"י רצח אופי מתוקשר,
תוך ניצול ציני של חפש הביטוי.

משל לשחקן כדורגל המבקיע שער עצמי,
כדי שהקפטיין שנוא נפשו,
לא יזכה להניף את הגביע
ומתעלם מהתוצאה שבכך
כולנו נעלם מן המפה.

לטובת מי שלא מאמין שהשמאל מסוגל לזה,
להלן עדותו של יוסי שריד משנת 1987
( 5 שנים אחרי מלחמת של"ג) בה הוא חושף
בכעסו על פרס, את העובדות על מה שהיה
באמת בשטח ואיך הקנאה בהצלחת הליכוד
שהסתמנה בתחילת המבצע, העבירה את
השמאל על דעתו
והביאה אותו לעזור לנבואתו להגשים
את עצמה.

במאמר שהופיע בהארץ, 21 באוגוסט 1987.

כותב יוסי שריד כי

*בשעה 10 בערב, במוצאי שבת, 5 ביוני 1982,
כינס שמעון פרס פגישה חפוזה של מעגל מקורביו
וביניהם יוסי שריד ובה דיווח:
"מחר בשעה 2 אחר הצהרים תיפתח המלחמה בלבנון.
הכוונה המבצעית היא להגיע עד בירות.
בשערי ביירות תהיה חבירה עם הכוחות הנוצריים."

עוד מוסיף שריד כי

*לאחר שובו מביקור בחזית ב15 ביוני 1982
אמר פרס למקורבים ממפלגתו:
"חברים צריך להודות,
הולך להם (לממשלת הליכוד)קלף משוגע.
האמריקנים תומכים ומשתפים פעולה
והרוסים פשוט נעלמו.
הרבה מהתחזיות הקודרות שלנו נתבדו.
בניגוד לחששותינו המוקדמים,
המלחמה היא הצלחה גדולה,
היא קרובה להשיג את רוב יעדיה העיקריים.
בעוד כמה ימים - אי אפשר יהיה לברוח מהעובדות-
ייחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון.
זה יהיה הסכם השלום השני (הראשון עם מצרים)
שלהם (הליכוד).
הם גם יצליחו לגרש את ערפאת עם כל
המחבלים שלו לכל הרוחות,
ולשבור את אש"פ."

ההמשך כזכור היה שבשיר ג'ומייל נררצח ע"י
הסורים, השמאל לא פירגן והתחילה תסיסה
שמאלנית מלווה בהפגנות בעיצומם של הקרבות.

השמאל המייחס לשרון את כלל הנפגעים בחזית הלבנונית מתעלם כדרכו
מהעובדה שרובם הגדול נפגעו לאחר ששרון פרש מתפקידו,
אך מה שחמור יותר- נגזר מתכנם של מסמכים סודיים של אש"ף.

*במסמכים סודיים של הדרג הבכיר הפלסטיני שהשאירו המחבלים בבונקרים
בפתח-לנד תוך מנוסת בהלה בעיצומה של מלחמת שלום הגליל ב1982
מגלה ערפאת שתסיסת השמאל בישראל היא שנותנת לאנשיו את הכוח לשרוד
מול צה"ל ששחק אותם עד דק, ובכך מתאפשרת לחימת הגרילה על אף אבדן התשתית.

*רובם הגדול של חללי צה"ל במערכה ההיא נפלו מפעולות גרילה אלו ולא
בלחימה חזיתית וזוהי "תרומתו" העצומה של השמאל שלא בחל באמצעים
למען המטרה- הפלת שלטון בגין.

*יוסי שריד הוביל את תהליך הדלגיטימציה של הימין ותקע סכין בגב צה"ל
החל מן היום הראשון למערכה. זו היתה הפעם הראשונה שממשלת ימין
הפעילה תכנית צבאית והשרץ ממר"ץ (הנחש) לימד אותנו לקח מר לאמור - לשמאל הכל מותר.

שהרי אופוזיציה ימנית לעולם לא תחבל מבית בפעולה צבאית, אפילו לא
בענבי זעם שהיתה בלתי מוסרית בעליל ונועדה למנוע מביבי את הניצחון
על פרס.

בסברה ושתילה האשמה היתה אי צפיית העתיד לאמור- היה על הדרג המדיני
לחזות מראש את הטבח שיבצעו הנוצרים במוסלמים.

אך במבצע "דין וחשבון" של רבין וגם במבצע "ענבי זעם" של פרס-
בוצעו הפצצות מרבד על כפריים שלוים בדרום לבנון מתוך מטרה
אסטרטגית- להציף את הבירה בירות בפליטים, תוך קידוש האמצעים-
לאמור מאות נפגעים חפים מפשע.

אלא שאז היה יוסי שריד שותף בממשלה ולא היה מי שיוביל
הפגנות וועדות חקירה.

מסקנה: הרצחת וגם ירשת מבית מדרשו של השמאל לאמור-
רק השמאל יכול להוות גייס חמישי ועוד לזקוף את קורבנות
הבגידה לחובת הימין.

מבחן התוצאה.
פ"ש


#48,ייוסי בן-אהרון מדבר ודורש חקירה של כל האחראים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.04.03 בשעה 07:50
בתגובה להודעה #7
@ שמיר פסק: אין תגובה @

בפגישה שנערכה לפני המלחמה בדצמבר 90´ ציין בוש כי עומדת לישראל
הזכות להגן על עצמה * בפועל, לאחר שנורו הסקאדים מעיראק, סירבו האמריקנים להעמיד לרשות ישראל אמצעים שהיו דרושים לפעולה ישראלית
נגד המשגרים העיראקיים * ישיבת קבינט דרמטית בחנה אפשרות לעקוף את ארה"ב ולהוציא פעולה קרקעית משטח ירדן, אך פסלה אותה * יוסי בן אהרן, מנכ"ל משרד רה"מ שמיר בזמן המלחמה ההיא, סוקר את השיקולים של אז
לעומת מצבנו כיום.
מאת:יוסי בן אהרן
14 במרץ 2003, י' באדר תשס"ג

פגישת שמיר ובוש ערב המלחמה צילום:לע"ם

כחודש לפני פתיחת המתקפה האמריקנית על עיראק, בינואר 1991, הוזמן ראש הממשלה שמיר לפגישה עם הנשיא בוש האב בבית הלבן. השיחה בין השניים נגעה בנושאים העקרוניים ביותר של מעמדה האסטרטגי של ישראל במזרח התיכון לקראת המלחמה הקרבה.
בוש פתח את דבריו תוך התייחסות לצד החיובי. ארה"ב לא תתמקח עם סדאם חוסיין על חשבון ישראל, ציין הנשיא; ארה"ב תמגר את המשטר של סדאם ויש לה היכולת לחסל את מצבור הנשק של עיראק, כולל בסיסי הטילים. מכאן עבר לדרישה מישראל. אל תיגררו לפרובוקציה, כי הדבר ישחק לידי העריץ העיראקי וישבש את הקואליציה שטרחתי רבות בהקמתה. נתייחס להתקפה עליכם, אמר בוש, כאילו היתה עלינו ונפעל בהתאם. בכל מקרה, חייב להיות תיאום מלא בין ישראל וארה"ב ולא נפתיע אחד את השני.
שמיר השיב לנשיא כי הישרדותה של ישראל, מאז הקמתה, מושתתת על כושר ההרתעה שלה. זה נכס השווה כמה דיביזיות, שוויתור עליו יסכן את בטחונה. הערבים מודעים לעובדה זו וזה נדבך חשוב במערכת ההגנה של ישראל. הנשיא לא התווכח עם דברי אורחו, וציין כי יש לישראל, כמו לכל מדינה, זכות ההגנה העצמית. עם זאת, הוא הדגיש הצורך בתיאום מרבי בין מערכות הביטחון של שתי המדינות.

פגישה בין יצחק שמיר וחוסיין מלך ירדן היתה גם היא מחויבת המציאות. שני המנהיגים הבינו כי עימות בין ישראל ועיראק, בין באוויר ובין ביבשה, יגע בשטחה או בשמיה של הממלכה הירדנית. היה צורך להזהיר את המלך שאם הוא יאפשר כניסת כוחות עיראקיים לשטח ירדן, או יסייע לצבא עיראק בכל דרך שהיא נגד ישראל, יגרור הדבר עימות היכול לעלות לו באבדן שלטונו. בפגישה שהתקיימה באנגליה, חוסיין נראה מיוסר וחמור סבר. הוא היה לחוץ בין הפטיש העיראקי והסדן הישראלי. בשיחה ביניהם, אמרו שני המנהיגים את המובן מאליו, כי יעשו הכל כדי להגן על ארצם בפני כל איום חיצוני. שמיר לא השאיר ספק בלבו של המלך כי חרף אי רצוננו לפגוע בו ובארצו, לא נהסס לפעול, גם במחיר עימות עם צבאו, כדי להתגונן בפני התקפה שתבוא מעיראק.

לא תקבלו
המבחן לא איחר לבוא. עם פרוץ הקרבות, שיגר הנשיא בוש לארץ שני שליחים, אחד מראשי מחלקת המדינה והשני בכיר בפנטגון. בדו-שיח בין השניים לבין שמיר חזרו אותם המוטיבים של שיחת בוש עם שמיר. אלא שהפעם צוידו השליחים בתמריץ בדמות טילי הפטריוט וציוד צבאי אחר. שמיר הודה על הסיוע, אך דרש מהאמריקנים לאפשר לישראל להגיב לנוכח מתקפת טילי הסקאד על ישראל, ולחסל את משגרי הסקאדים הפרושים במערבה של עיראק.

המפתח היה בידי ארה"ב. לא ניתן היה לתקוף את עיראק בלי צילומי הלוויין, היכולים לגלות את מיקומם המדויק של משגרי הטילים. באותה מידה, צה"ל לא יכול היה לצאת למשימה, אלא אם יקבל את הקודים שיאפשרו הקמת הקשר עם המטה הקדמי של חיל המשלוח האמריקני, כדי שמטוסי חיל האוויר הישראלי ייכנסו לזירת הקרבות. בפגישה השנייה בין שמיר לשליחים האמריקנים, שהתקיימה ימים אחדים לאחר נפילת מטח כבד של טילים בגוש דן, יצא המרצע מן השק. ארה"ב לא הסכימה להעמיד לרשותנו הן את הצילומים והן את הקודים, שיאפשרו לחיל האוויר הישראלי לצאת נגד משגרי הטילים העיראקיים.
התמונה הזאת, על כל השלכותיה, הוצגה בפני ישיבת הקבינט הבטחוני שהתקיימה בשבת, ה-19.1.91. כבר נפוצו כל מיני גרסאות ואגדות סביב אותה ישיבה דרמטית. על כתפיו של ראש הממשלה רבצה אחריות נדירה וכבדה. מערכת הביטחון הציגה חלופה העוקפת את המחסום האמריקני. הפעולה תתבצע בכוחות קרקע ומסוקים, דרך שטחה של ירדן. המחיר המשוער היה כבד: עימות עם ירדן, גרירת מדינות נוספות לעימות, חיכוך עם ארה"ב וקורבנות בנפש. נגד הפעולה הכריע את הכף שיקול נוסף. השטח במערב עיראק שבו מדובר, מקיף כמה מאות קילומטרים מרובעים. בתוכם הוסתרו המשאיות נושאות טילי הסקאד מתחת לגשרונים ומנהרות, ומיקומם המדויק לא היה ידוע. איתור המשאיות וחיסולן היה גוזל זמן רב ויקר. שמיר הקשיב, סיכם את מאזן הרווח וההפסד, הן במונחים צבאיים והן במישור המדיני, ופסק כי לאור העובדה (או הנס) שכמעט שלא היו קורבנות בנפש מנפילות הסקאדים בישראל, יש לדחות את המבצע. דבריו של ראש הממשלה התקבלו בדממה. איש מהשרים לא ערער. בדיעבד, אחדים מהשרים חיוו דעתם שהפעולה הייתה מחויבת המציאות, ולו רק כדי לשמר את כוח ההרתעה של ישראל.

בזמן הזה
מה יקרה אם, חלילה, יצליח סדאם חוסיין לפגוע בנו במלחמה הקרובה? ישראל תצטרך לשקול את מאזן הרווח וההפסד, להעריך את הסיכוי להשיג את המטרה, למסור הודעה מוקדמת לארה"ב כדי למנוע סכנה של התנגשות עם הכוחות האמריקניים בשטח, ולפעול לשיתוק מקורות האש העיראקיים.

פעולה ישראלית חד-צדדית נגד עיראק בוודאי תרגיז את האמריקנים ותקומם את הערבים. אך אם תיעשה לאחר שהותקפה ישראל ונגרמו לה אבדות בנפש, לא יוכל אף גורם שהוא לבוא בטענה אלינו. גם היחסים ההדוקים עם ארה"ב לא ייפגעו.

למחרת המלחמה, יוצג בפני ממשלת ישראל השטר המדיני. לא משנה אם ישראל תהיה או לא תהיה מעורבת באותה מלחמה. לחצה של הקהילייה הבינלאומית למען פתרון הבעיה הפלשתינית יגבר פי כמה. המעצמות לא ימתינו עד לסיום תהליך הפסיפיקציה של עיראק וכינון משטר חדש ויציב במדינה. ישראל תיתבע לממש את הבטחותיו של ראש ממשלתה להסכים למדינה פלשתינית לפי ´מפת הדרכים´, הכוללת גם רצף טריטוריאלי למדינה הפלשתינית והקפאת ההתנחלויות. טעות קשה תהיה בידינו, אם לא ניערך כבר לאותו יום.

במרס 1991, הגיע לירושלים מזכיר המדינה ג´ים בייקר, שהיה מקורב מאד לנשיא בוש האב, ופתח במסע דיפלומטי במטרה לכנס ועידה בינלאומית לשלום ישראלי-ערבי. בפגישתו הראשונה עם שמיר, פתח בייקר בדברי שבח לשמיר על האיפוק שגילה במלחמת המפרץ. "כתוצאה מפעולתנו המשותפת" אמר בייקר, "העולם הערבי מפולג, מעמדו של ערפאת (שתמך בסדאם חוסיין) נמצא בשפל המדרגה, ובמפרץ הפרסי אמרו לנו כמה מהמנהיגים, שהתברר להם כי אויבם האמיתי איננה ישראל, אלא הפלשתינים". מזכיר המדינה המשיך כי עתה הגיע הזמן לחדש במלוא המרץ את הפעולה לקידום הסדר ישראלי-ערבי, שיקיף את כל שכנותיה של ישראל. בנימה חגיגית בקולו, הודיע בייקר לשמיר כי כל התנאים שהציבה ישראל לחידוש התהליך, מקובלים עתה על המנהיגים הערבים. הוועידה הבינלאומית תהיה טקסית בלבד, לא תכונס בחסות האו"ם, לא ישותף אש"ף לא בוועידה ולא במו"מ שלאחריה, והמו"מ יהיה ישיר, דו-צדדי וחופשי מהתערבות חיצונית, עד לכריתת חוזי שלום פורמליים מלאים כמקובל.

המאבק המדיני להבטחת תנאינו במו"מ נמשך שבעה חודשים, עד לכינוס ועידת מדריד. בלחצו של שמיר, הצליח בייקר לעקוף את האירופים ואת הסובייטים ולנטרל את האו"ם מכל נגיעה והשפעה על התהליך.

מיותר להוסיף כי היה ברור לגמרי לבייקר, ובאמצעותו גם למשלחות הערביות במדריד, כי מטרת המו"מ עם המשלחת הירדנית-פלשתינית המשותפת, הוא אוטונומיה לפלשתינים, בחסותה של ישראל ובתיאום עם ירדן. מילה לא נאמרה על מדינה לפלשתינים.

ההתדרדרות שהיתה מאז במצבה של ישראל, תחת ממשלות מן השמאל ומן הימין כאחד, מחייבת דרישה וחקירה של כל האחראים למה שהתרחש.
http://www.makorrishon.net/article.php?id=686

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#49,ירן אדיליסט: את רבין רצחו על הרבה פחות ו......
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.04.03 בשעה 07:52
בתגובה להודעה #7
עם ישראל ברח

אהוד ברח? לא לפי העיתונאי והסופר רן אדליסט. לפחות לא בקמפ-דיוויד. מי שברח שם הוא החברה הישראלית, שלא הפנימה עדיין את הדרך שבה מתנהל העולם המודרני. רק כשהיא תתפכח, מעריך אדליסט, יחזור אהוד ברק לפוליטיקה. ובכל זאת, האהדה הלא מוסתרת בה מתייחס אדליסט לגיבור ספרו החדש, אהוד ברק, מאפשרת לו לפענח כמה פינות לא-מוארות באיש שהוא רואה בו חידה


מאת:אמנון לורד
17 בינואר 2003, י"ד בשבט תשס"ג


המו"מ בקמפ דיוויד צילום:לע"ם
אדליסט ביקש במפגיע שאציין שהסיגר הנוראי שלו זה לא דאווין לצרכי צילום, ולא קטע אופנתי מפני שכל טוען לכתר מתהדר היום בתחביב עישון סיגרים. "אף פעם לא עישנתי סיגריות", אדליסט אמר לי. "עוד לפני שלושים שנה, וגם יותר משלושים שנה, הסתובבתי עם סיגר ענק ברפת".
הסיבה שהנושא עלה היתה שאדליסט מזכיר בספרו החדש על אהוד ברק, שבין ההנאות החשאיות של ראש הממשלה לשעבר אפשר למצוא גם עישון סיגרים משובחים. זה מפתיע. לא ראיתי שברק הצטלם אי פעם עם סיגר, אמרתי לאדליסט. "נכון. אין תמונות שלו עם סיגר".

"ברק חזה שתפרוץ אינתיפאדה, ולא סתם אלא בתמיכת כל העולם. הזעם שהיה ממשיך להצטבר, פלוס איסוף אמל"ח, היה מתפרץ מאוחר יותר ומייצר אינתיפאדה הרבה יותר גרועה. הגישה של ויתורים קמעונאיים נוסח נתניהו זו חשיבה מוטעית. הוא רצה למנוע את זה וצדק"
ובקשר לרפת, רן אדליסט אכן עבד משך שנים ברפת של קיבוץ עין-שמר, שם הוא ממשיך להתגורר בלי להיות חבר. "הרפת" זה מקום מיתולוגי בעברו, שהוא מזדהה איתו. כי ברקע תמיד עסק בכתיבה עיתונאית וספרותית. קשה להאמין, אבל אדליסט בן 58 כבר. מתוכן קרוב לארבעים שנה הוא כותב. וחוזר לרפת ושוב כותב, וחוזר חלילה, ובזמן האחרון כנראה כבר לא חוזר.
אני מכיר כאלה שהיו מכנים את ספרו ´אהוד ברק - מלחמתו בשדים´ (זמורה-ביתן) ביוגרפיה פוליטית מטעם. זה לא יהיה מדויק. זה סטריאוטיפ של השיח התקשורתי. דווקא מכיוון שאדליסט איננו מסתיר בכתיבתו את אהדתו לעניין שאהוד ברק מייצג, ולאהוד ברק עצמו, הספר מקבל ממד אותנטי כלשהו ומצליח להיחלץ בקשיים מסוימים מהמלכודת של ספר יח"צני מביך. יש בו הרבה אינפורמציה. הוא מוסיף עוד כתמי צבע, הוא מאיר עוד כתמי צל בתמונת הפאזל של אהוד ברק. אך אדליסט עצמו מגדיר את ברק כחידה, שהוא מנסה לפענח ולא בטוח שהצליח. יש גזרות מסוימות שאדליסט מרגיש שהוא מבין. ברור לו, למשל, שהאג´נדה של מהפכה אזרחית שברק זרק לחלל הציבוריות הישראלית היא היעד האמיתי של ברק, וכל מה שאנחנו נוהגים לכסות בשמיכה הגדולה של "השלום" זה רק איזו הבקעה לעבר היעד האזרחי, "הדמוקרטי", המערבי שברק מריץ נוכח פני הקבוצות המתנגדות בעם ישראל.
"אני אוהב את ברק במובן הזה שהוא פריק ואני אוהב פריקים. אם אתה מוריד מברק את הקטע של האיש שרוצה להיות ראש ממשלת העולם ומלכת אנגליה ביחד, אתה מקבל את ברק הפריק", אומר אדליסט.
כמו למשל, כאשר הוא פולט משפטים שהטון השליט בהם הוא סוג של רטינה ונרגנות כלפי העם. כמו אזכור התמונה של צ´רצ´יל עומד על חורבות קובנטרי ו"דם יזע ודמעות" שנועד להציג את עליבותו של עם ישראל בעיניו. "בקטע הזה הוא לא פוליטיקאי. הוא מסוגל לתת לעצמו פקודה להתחנף לעם. אבל נכון שהוא מסתכל לפעמים על העם ומסנן משהו שנשמע כמו ´יאללה, תזיזו את התחת´. לדעתי, אם אתה שואל אותי, צריך לעשות את זה לעם אפילו בטון יותר חריף. יש בינינו חלקים נחשלים ממש. שלא הצליחו להטמיע את הצורה שבה העולם המודרני מתפקד. אבל אם אתה אומר את זה במלים כאלה או אחרות, אומרים שאתה מתנשא. לקחו את יוצאי הגטאות ממזרח אירופה ומארצות המזרח וניסו להפוך אותם לחוד החנית של החברה המערבית".
אתה שוכח שאלו שאהוד ברק ניסה להפוך לחוד החנית של העולם המערבי, היו פליטים עוד בשנות החמישים והשישים, ובמספרים יותר גדולים ובמצב יותר גרוע מהפליטים הפלשתינים.
"החברה שלנו טיפלה בפליטים שלה יותר טוב משהערבים טיפלו בפליטים שלהם, אין בכך שום ספק. כור ההיתוך בזמנו היה דבר נכון. רצית ליצור אדם חדש. יהודי חדש. שיהיה מסוגל להתחבר עם חוד החנית של העולם גם במודעות אישית וגם במודעות חברתית. את המאמץ הזה, לפי דעתי, מי שפורר זה מנחם בגין".
אני שומע את הדברים של אדליסט בחיבה מסוימת, אף שהיום אני מסויג מהם. לבעלי אוזן חדה יש כאן הדהוד של האליטיזם המוביל, המשרת, הממוזג גם באחריות חברתית-לאומית נוסח השומר הצעיר. אדליסט בא משם. הוא גדל בקיבוץ עין-שמר כשבסביבתו צעירים וזקנים מוכשרים ביותר, שחלקם תעו בשבילי הסטייה השמאלנית עד שבקושי ניתן היה להקים איתם קשר. זאת במידה שלא ממש כיבו מכשירים. כשאדליסט מספר שהוא אוהב את ברק הפריק, אולי זו עדות על עצמו. אחד הבודדים בארץ שהיה מסוגל למזג הרפתקנות, חוסר אחריות, דאגה כנה לחברה, וכתיבה מבריקה.

ברור לאדליסט, למשל, שהמהפכה האזרחית היא היעד האמיתי של ברק, וכל מה שאנחנו נוהגים לכסות בשמיכה הגדולה של "השלום" זה רק איזו הבקעה לעבר היעד האזרחי, "הדמוקרטי", המערבי שברק מריץ נוכח פני הקבוצות המתנגדות בעם ישראל
גלקסיית החברים שלו משדרת את מסכת הניגודים: יוסי גינוסר, למשל. רון מיברג, שהלך איתו דרך ארוכה בשדות העיתונות הנצחיים של ישראל. ואביטל גבע, איש עין-שמר, בעל החממה הידועה, שאדליסט מתאר כטיפוס נערי, שכל מה שמבדיל בין מצב הצבירה שלו לפני גיל עשרים לבין מי שהוא היום, מעבר לגיל 60, זה רק האפור בשיער הגזוז בתספורת מארינס. וגבע אכן אידיאליסט, אדם נפלא שמעשיו מחממים את הלב, לבד מהעובדה שהוא חושב שאני חלאה. מה שבתקופה מסוימת גם רן אדליסט חשב, אם כי ככל הנראה כבר לא. יום אחד בצהריים, לפני יותר מעשרים שנה, בעיצומו של הקיץ הלבנוני, עמדנו גבע, אדליסט ואני על המדרכה לפני חדר האוכל של עין-שמר. גבע חזר זה עתה לחופשה מהחזית. הוא שירת כקצין מבצעים של חטיבת צנחנים במילואים. ושניהם החליפו ביניהם התרשמויות מודאגות מ"השמן". הם היו מודאגים מאוד, ש"זה עלול להצליח לו". אבל אדליסט, כפי שהוא בנוי, שמע על פרוץ המלחמה בחו"ל וקפץ על המטוס הראשון כדי להספיק לתפוס את האוגדה שלו. זה לא הפריע לו להתנגד למלחמה מיומה הראשון.


ילד בכספת

אדליסט, חבר של יוסי גינוסר, מבקש שארשום לפניי שהוא התריע בפני ברק, גם באופן פרטי אבל גם במאמרים בעיתונות, מפני הפעלתו של גינוסר במסגרת המשא ומתן והמגעים עם הפלשתינים. "במקביל ליצירת קשר אישי עם ערפאת ולהקמת ועדות משותפות לבניית ההסכם העתידי, מפעיל ברק את יוסי גינוסר כערוץ אינטנסיבי, חשאי ופרטי", כותב אדליסט בספרו שנכתב הרבה לפני "החשיפה" של ´מעריב´. עם רון פונדק, למשל, ברק סירב להיפגש, "חרף הפצרותיו, ולא ענה על נייר עמדה שהועבר אליו".
"יוסי גינוסר, שכנו (של ברק) בכוכב-יאיר, הוא האיש הנכון", כותב אדליסט. "...הוא יודע לספוג ריקושטים אם משהו יתחרבן. והכי חשוב: הוא היה האיש של רבין. לגבי ברק עניין ההמשכיות של מורשת רבין הוא עניין אינסטינקטיבי. רבין גילה לו שגינוסר הוא הערוץ האחורי שלו לערפאת".
בנוגע לקשריו העסקיים של גינוסר עם מוחמד ראשיד, "ברק כמו רבין, קנה את הסברי גינוסר, שהיו מלווים בנימוקים רגשיים ותועלתיים. ברקע ההסכמה למעורבות אנשי עסקים, גם כאלה שיש להם אינטרסים כלכליים במשא ומתן, יהודים וערבים, עומדת ההנחה כי במקום שם נפגשים אינטרסים כלכליים ניתן להגיע ביתר קלות לפשרות מדיניות".
"הפעם היחידה שגינוסר דיבר מעולם על קמפ-דיוויד זה בספר", אומר אדליסט. "זו הפעם הראשונה".
שנינו מסכימים שלא היה תקין לשתף אותו במשא ומתן. אבל בוא נשים את זה בצד. מעבר לתקינות, המעורבות שלו היתה אפקטיבית?
"או-ה, זה היה אפקטיבי מאוד. מבחינת ברק. יש בזה ניגוד אינטרסים, זה ברור. אבל אני חושב שאני מכיר את הדינמיקה של קמפ-דיוויד, ולפי ההכרות שלי, באופן שבו גינוסר שיקף את מה שערפאת חושב - בכל נקודת זמן - הוא העביר את המידע לידיעת ברק וברק יכול היה לשקול".
ובסופו של דבר, גינוסר חושב שניתן היה להמשיך ולוותר במסגרת משא ומתן ולהגיע לתוצאות.
"יש ויכוח בנושא בין גינוסר לברק. כי ראש ממשלה בסופו של דבר יש לו עוד שיקולים. הציבור, העם. ועם ישראל ברח. ממיצוי קמפ-דיוויד".
וביודענו היום את הקשר הממאיר של גינוסר לחשבון הבנק של ערפאת, זה לא מציב סימני שאלה לא רק לגבי ענייני תקינות, אלא לגבי אישיותו של גינוסר עצמו?
"רק אתמול ישבתי במסעדה עם עמי איילון ויוסי גינוסר. אתה יכול לכתוב את זה. ולא שמתי לב שעמי איילון חושב שגינוסר הוא בוגד. להפך".
אדליסט עצמו נחשד בחציית קווים אידיאולוגית ופוליטית באמצע שנות השבעים, עת קיים מגעים עם אנשי אש"ף באירופה. אלא שאצלו זה תמיד נרשם ברובריקה של ההרפתקנות, הרומנטיקה המהפכנית, המשיכה לערפילי החשאיות וענני האי-ודאות שפיזר סביבו. איך למשל הצליח לחבר בין הרפת לבין הטלוויזיה הישראלית? עובדה שחיבר. הוא היה הכתב הצבאי הראשון של הטלוויזיה בימים שמלחמה בכל החזיתות היתה לחם חוקנו. תוך כדי מילוי תפקידו העיתונאי נפצע פעמיים. פעם ראשונה במלחמת ההתשה בתעלה, מרסיס פגז. פעם שנייה כאשר השתתף עם הצוות שלו במרדף אחר מחבלים בצפון, ומצא את עצמו בסוף כלוחם. בעת שעבד בטלוויזיה הישראלית, ב-1969, הוציא קובץ סיפורים מעולה בשם ´ציידים´ (ספריית הפועלים). כעבור עשר שנים הוציא רומאן לא פחות מעולה בשם ´מגדלים פורחים´. גיבור הספר, עוזי סתר, בנוי על פי דמותו של בן הקיבוץ השכן גן-שמואל, אודי אדיב. ייתכן שהספר הקדים את זמנו, אבל הוא מסוג הרומאנים שהוחמצו על ידי הביקורת וגו´, ויש לו מקום של כבוד בכל היסטוריה אלטרנטיבית של הקנון הספרותי המקומי.
יש תחושה שגם הספר שאדליסט כתב עכשיו על אהוד ברק לא רחוק בגישתו מכתיבה ספרותית. אני בהחלט יכול לראות את הפער בין אודי לאודי נסגר ברמה הספרותית, אם כי אודי-עוזי הלך למארבים עם מחסניות ריקות, ואחר כך עבר לצד הפלשתיני, ואילו אודי-חמודי יצא תמיד עם מחסניות מלאות ורוקן אותן בדרך, בביירות או במקומות אחרים. יש תחושה שאדליסט רואה אותו כסוג של גיבור באיזו דרמה, והוא אכן סבור שהשנה וחצי של ברק היתה הרבה יותר דרמטית מהשנים של קודמיו ושל זה שבא אחריו. הגישה החופשית שאדליסט מתיר לעצמו בניסיונו לפענח את אישיותו של ברק, עוזרת לו, אני חושב, להבין אותו יותר טוב מאחרים. אם כי דברים שהוא מציין בחיבה, עשויים להשלים אצל משקיפים אחרים תמונה מאוד בעייתית של ברק. מתאים לברק כל הקטע של השעונים. אדליסט מספר על רגע של משבר לאומי, שברק נמלט ממנו אל איזה ספר פריקי על שעונים. אחרים יודעים לספר על תקרית מעליבה, שבה הוזמן ברק לאחר סיום תפקידו כרמטכ"ל לארוחת ערב אצל עשיר יהודי בניו-יורק. בעת שכולם עלו קומה אל שולחן הסעודה, החלו לחלוף הדקות ואורח הכבוד איננו. כשירדו למטה, ראו שברק פירק שעון קיר, שעמד כרהיט עתיק ונדיר באכסדרה של הבית. "זה בסדר, אתם יכולים להתחיל", ברק אמר להם, "אני כבר גומר להרכיב את זה בחזרה".
רן אדליסט מכנה אותו "ילד". וגם מסביר שגדל ללא דמות אב. בעצם ככל הילדים בקיבוצים. וכמי שגדל בתוך הדינמיקה של הקבוצה בקיבוץ, אולי לא יהיה זה מופרך להניח שאהוד ברק נעל את האני הפגיע שלו בתוך כספת כבר בגיל הגן כדי להגן עליו מפני "משטרת" החברים בקבוצה. ו"אני" שנעול בכספת, גם אם פורץ מוכשר כמו ברק יכול לחלץ אותו משם כעבור שנים, לא יוכל עוד להתפתח בצורה טבעית. ואולי אכן נשאר ברמה של ילד.

אופטימיות בנויה בחול

אדליסט מעריך שהמשא ומתן בקמפ-דיוויד היה רק תחילתו של תהליך, ואין לראות בו מאורע יחיד שנכשל. שאלתי אותו אם זו גם ההערכה של ברק. "פה זה אני", אומר אדליסט. "אני מעריך שהאיש חשב שבאמצעות בליץ, כאשר הנשיא קלינטון וכל העולם לצדו, הוא יצליח להוציא מערפאת הסכמות עקרוניות לגבי המשך הדרך. וזה, יחד עם המשך הגיבוי לערפאת בחברה שלו, יאפשר לו לצאת עם סוג של הסכם. הייתי בלשכה של אהוד יום או יומיים לפני היציאה לקמפ-דיוויד. שאלתי קצת מה העניינים. בסוף, ישבתי עם דני יתום. עשינו את כל הסקירה של הגורמים בעד ונגד - אם אפשר להצליח. ההערכה היתה שניתן להשיג את זה. בערב קרקשה לי הבטן. הרגשתי ספקות. צלצלתי לאמנון קפליוק. אמנון חזר בדיוק משמונה שעות עם ערפאת, הכין עליו כתבה ללה-מונד דיפלומטיק. אמרתי לו, שמע. אני מעריך, החבורה מעריכה, שאפשר להגיע להסכם. ואז אמנון נדהם והתחיל להסביר לי בלהט משך שעתיים שלמות, שאי אפשר ואין סיכוי עם התוכנית של ברק להגיע להסכם. הוא הסביר לי אחת לאחת, עבר נקודה אחרי נקודה. למחרת צלצלתי לדני יתום, אמרתי לו שדיברתי עם אמנון קפליוק. כל האופטימיות שלכם מבוססת על חול. אין סיכוי שערפאת יחתום, לפי קפליוק. דני יתום אמר לי: אנחנו בכל זאת הולכים. דובר על דינמיקה שתיווצר ועל כסף בסכומים אדירים, וכל זה ביחד יוציא הסכמה ראשונה".
כדי להבין מה עבר על השמאל הישראלי בעשרים-שלושים השנה האחרונות, צריך לדעת שאותו אמנון קפליוק, בניסיונו לשכנע את הציבור הישראלי באופציה הפלשתינית-אש"פית, כתב באמצע שנות ה-70 שתמורת הכרה של אש"ף בזכות קיומה של המדינה היהודית בארץ ישראל, אפשר לנהל איתו משא ומתן. עכשיו אש"ף בפנים, המשא ומתן מאחורינו, ואש"ף טרם הכיר בזכות קיום המדינה היהודית, וקפליוק מנסה לשכנע שטרם ויתרנו מספיק כדי שערפאת יוכל לחתום.
היתה פתוחה בפני ברק אופציה של ויתורים קמעונאיים, בנוסח המדיניות של בנימין נתניהו, ובכך יכול היה לשמור על הרתעה ולהעביר את המשמרת שלו בשקט.
"הסיבה שלא עשה את זה היא שהוא חזה שתפרוץ אינתיפאדה, ולא סתם אלא בתמיכת כל העולם. הזעם שהיה ממשיך להצטבר, פלוס איסוף אמל"ח, היה מתפרץ מאוחר יותר ומייצר אינתיפאדה הרבה יותר גרועה. הגישה של הוויתורים הקמעונאיים זו חשיבה מוטעית. הוא רצה למנוע את זה וצדק".
בעצם, וזה עולה בבירור מהספר, כשמסתכלים לאחור על הקריירה של ברק, הקדנציה שלו כראש ממשלה, בייחוד עניין המשא ומתן והשלום, היא הפעם הראשונה שהוא נכשל.
"זו הפעם הראשונה שברק נכשל ובגדול. וזה אחד הדרייבים שלו (לחזור). למעשה הוא לא נכשל, הוא סלל את הנתיב. אתה מדבר על זכות השיבה, על טריטוריה, ירושלים. השנתיים שלו היו הרבה יותר דרמטיות מהשנים של ביבי ושמיר ואריק. הוא פרץ את המחסום שהם לא הצליחו אפילו לדבר עליו".
אבל יכול להיות שהוא הרים את המכסה מעל הר געש פעיל.
"יכול להיות. אבל אנחנו חייבים להתמודד. עד עכשיו סגרנו את העיניים". הצלחת לפענח את סוד היחסים בין ביבי לברק?
"זה לא סיפור מסובך כל כך. ביבי לעולם יהיה החייל שברק שלח להביא איזה אבן כבדה ממרחק רב. דפוס היחסים הזה נשאר. אבל אהוד יודע להעריך תכונות של פוליטישן. אלא שהמרחק ברמה האישית בין ה´ילד´ שניסה למצוא את מקומו ביחידה לבין ברק, שהיה מפקד היחידה, נשאר גדול. ביבי היה האח הקטן של יוני שהיה דחוי קצת".
אתה שם לב לרמה השלוליתית הזאת של היחסים החברתיים ביחידה שאמורה לפעול לפי קודים מקצועניים.
"זה סיפור שלוליתי. ודאי. אבל מה לעשות, הראש אולי בשמיים אבל הרגליים מבוססות בשלולית".

לא היה לו סיכוי

בחרת לסיים את הספר דווקא באותו קטע שעוסק באהבתו של אביטל גבע לאהוד ברק, קטע שיש בו משהו נוגע ללב - בגלל אביטל, לא בגלל ברק.
"אלה הגייסות הטבעיים של אהוד. זה הרובד הרומנטי שמאחורי אהוד. אני לא שייך לחבורה של החממה )של אביטל. בהשתתפות מוקי בצר, עמוס גורן, אשתו של אליק רון ואחרים(. הייתי שם בהתחלה. בדקתי לאן זה הולך. ראיתי שזה סוג של סלון חברתי, אמרתי שלום והלכתי. יותר טוב ללכת באותו זמן לבריכה. אגב, אני העברתי את רוב ההתארגנויות שנוצרו שם לעמי איילון. אני לא פולוואר של ברק. אני יודע עד כמה הוא כלי משוכלל, וכמה הוא יכול לפשל. אני מדבר איתו על היוזמה של עמי איילון, ואהוד ברק מבטל את זה, משום שהוא לא מעריך שזה כוח אמיתי. אני רואה אותו משוחח עם ארי שביט, עושה תפנית ימנית מתבקשת מבחינתו. כעבור כמה ימים אני קורא את אותם משפטים של אהוד כשהם מופיעים במאמר של ארי שביט".
הוא חוזר?
"כמו שאני מכיר ומבין אותו, להערכתי, אם תהיה לו דרך חזרה - הוא יחזור. הוא מזהה את גל העוינות נגדו. הוא מחכה עד שהיהודים יבינו שהדרך שלו היא הנכונה ועם ישראל ילך בדרך שהתווה. אני מניח שהוא מחכה עד שהעם יתפכח. הסיפור של חזרת ברק כפי שהביאו אותו בעיתונות, זה ספין שנועד לנצל את גל העוינות כלפי אהוד ולהפנות אותו נגד מצנע לצרכי הבחירות".
יש איזו תחושה שהספר נכתב כיוון שהכישלון של אהוד ברק הוא לא רק שלו אלא של קבוצה שלמה, שראתה את עצמה כטובה ביותר, הרגה ונהרגה במלחמות, חבורה מופלאה, והנה התגלה שהטוב בחבורה המופלאה הוא נפל ועכשיו צריך להוכיח שאהוד הוא בכל זאת, למרות הכל, עדיין הכי טוב.
"כתבתי את הספר כדי להסביר מדוע אהוד נכשל. לאהוד מראש לא היה סיכוי להצליח".
כלומר, צריך להוכיח שהוא נשאר הכי טוב.
"אבל זה נכון. המלה ´טוב´ לא מתאימה לו. הוא הכלי היעיל ביותר מבחינת המערכות שצריך לתזמר. הכישלון הוא, שהחברה הישראלית לא בנויה לוויתורים. צריך היה להניח הסכם על השולחן ולדחוק את החברה הזאת לפינה".
אתה כותב, למעשה, שהתקדמות לפינה הזאת של ההסכם הניבה התרעות חמורות להתנקשות בברק.
"את רבין רצחו על הרבה פחות מזה. אם אהוד היה ממשיך, היו הורגים אותו".
גם זה אילוץ שראש ממשלה צריך לקחת בחשבון. או שאתה מתכוון שברק היה מוכן להקריב את עצמו, כדי שהבא אחריו ייהנה מהפירות?
"הוא אמר שהוא לוקח בחשבון שיהרגו אותו, אבל הוא לא נותן שזה יפריע לו להגיע להסדר. מספיק שאתה מודע לקרקע הצמיחה של הקנאות כדי להבין שזה ריאלי. אם הוא היה הולך עוד כמה צעדים, הוא היה חוטף כדור".
http://www.makorrishon.net/article.php?id=516

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#9,ישמעון פרס= סילבן שלום= משרד החוץ= ג'ודי ניר..
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.04.03 בשעה 13:12
בתגובה להודעה #0
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 07.04.03 בשעה 13:12
 
תקדים: תביעת הרש"פ תלויה בשר החוץ
ה' בניסן תשס"ג, 7 באפריל 2003 (08:47)

כדי לתבוע את הרשות תצטרך התביעה לפנות תחילה לשר החוץ, שימציא בכל תיק התובע את הרשות תעודה, ובה יוגדר מעמדה של הרשות.

בשבת זו התפרסם במקומון ירושלמי ראיון עם עו"ד יוסי ארנון, המייצג את הרש"פ מול תביעות נפגעי הטרור. ארנון, איש שמאל קיצוני, היה חבר בשי"ח: "שמאל ישראלי חדש", והוא מכהן בראש הוועדה לזכויות האדם והאזרח בלשכת עורכי הדין. ועדה זו קיבלה החלטה הרואה ב"סיכול ממוקד" פשע מלחמה. בראיון אומר ארנון: "מרגיז אותי שבמדינה הזאת אני צריך להילחם את המלחמות שהן לא שלי, כמו למשל לשמור על השטחים הכבושים. אינני רוצה לשמור על השטחים הכבושים. אני מעריך מאד את האנשים של 'יש גבול', האומרים: 'אנחנו מסרבים'".

עוד הוא טוען: "אני חושב שמבחינה משפטית הרשות איננה אחראית לפעולות הטרור. אם מחבל מתאבד של החמאס פוצץ את עצמו במקום ציבורי", הוא תוהה, "למה הרשות ואש"ף אחראים למה שהאיש עשה?"

בתגובה על כך אומר עו"ד נפתלי וירצברגר בשיחה עם כתבת ערוץ 7 רותי אברהם כי בתביעות נגד הרשות נדרשת זהירות, וזאת מפני שלפי דיני הראיות במדינת ישראל קשה מאד להוכיח קשר ישיר וברור בין הרשות לבין הפיגועים. כמו כן לדבריו בארה"ב דיני הראיות שונים ולכן שם יש לתביעות מסוג כזה סיכוי טוב יותר להתקבל. בארה"ב די אם מוכיחים קשר פוליטי לרשות כדי להגדירה כאחראית על פיגוע.

בארץ, אומר וירצברגר, אפשר לתבוע את הרש"פ רק במקרים מיוחדים. רק כאשר אפשר להוכיח אחריות וקשר ישיר בין מעשה הטרור לבין מבצעיו, אנשי הרשות, כגון במקרה של הלינץ' בחיילינו. כזכור, הלינץ' בוצע בתוך משטרת הרש"פ, והשתתפו בו גם גורמים מובהקים של הרשות.

וירצברגר אומר כי המערכת המשפטית לא נועדה לתת מענה לסוגיית הטרור של הרש"פ. זו נותנת מענה רק למצבי חייב או זכאי בעניינים פרטיים, ולא בשאלות ציבוריות. התביעות, אומר וירצברגר, גוררות את המערכת המשפטית לעיסוק בפוליטיקה.

דוגמא לכך היא העסקתו של עו"ד ארנון בהגנה על הרש"פ מפני תביעת נזיקין של משפחות נפגעי טרור. ארנון, בעל אוריינטציה שמאלנית קיצונית, מסב את העניין לכיוון הפוליטי ואחר כך גם טוען כי מדובר במשפט פוליטי, אומר וירצברגר.

בהגשת תביעות אלו כנגד הרשות יש קושי נוסף, הוא מדגיש, וזאת מפני ששאלת מעמדה של הרשות לא הוכרעה. אם הרשות היא במעמד מדינה היא אכן אחראית לנעשה בתוכה, אך באותה שעה מאותה סיבה היא גם חסינה מפני תביעות נזיקין. מצב זה של חוסר הכרעה הביא לכך שב 30 במרץ קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים החלטה עקרונית, ולפיה כדי לתבוע את הרשות תצטרך התביעה לפנות תחילה לשר החוץ. שר החוץ ימציא בכל תיק התובע את הרשות תעודה, ובה יוגדר מעמדה של הרשות לצורך אותו תיק.

ללא תעודה זו לא יהיה אפשר להמשיך בתהליך התביעה, וכך, אומר וירצברגר, לראשונה קובעת פסיקת המחוזי כי מי שיחליט בנוגע לתביעות כנגד הרשות הוא גורם פוליטי מדיני כשר החוץ, שהחלטותיו אינן משפטיות טהורות אלא נובעות משיקולים פוליטיים.

"מצב שכזה לא יהיה אפשר לכנות משפט", מסכם וירצברגר.
http://www.a7.org/news.php?id=48668

מבחן התוצאה.
פ"ש


#10,ימפת-דרכים משלנו: עו''ד אליקים העצני !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.04.03 בשעה 18:43
בתגובה להודעה #9
ד' בניסן תשס"ג / 6 באפריל 2003

אתמול הגיע אלינו קול מאוב, קולו של הרשע הזקן בייקר, מי שהיה שר החוץ של ארצות הברית במלחמת המפרץ, כאשר אביו של ג'ורג' דבליו היה הנשיא. מיד לאחר כהונתו רשם השבועון "טיים" שיחה איתו, שבה תאר ציד תרנגולי הודו פראיים. הם חיה ערמומית, אמר, אבל הוא מערים עליה, דוחק אותה לפינה, ואז – יורה בה. על מה אתה חושב? שאל אותו הכתב, "על ישראל, כמובן", הוא ענה.

וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ": עוד מאחזים, עיבוי המאחזים הקיימים, עיבוי את היישובים. לא גידול של 6% לשנה, להכפיל את הגידול. להגיע מהר מאד מרבע מליון ל-300,000 ולחצי מליון. הם מקפיאים, והעם מפשיר, הם מבקשים לעקור, ואנחנו מעמיקים שרשים

בימיו, נפלו עלינו הסקדים ללא כל תגובה. שמיר נענה לבקשות ולהפצרות של אמריקה, ומה היה שכרו? סחבו אותו לוועידת מדריד, ראשית הכרתנו בארגון הטרור אש"ף. עוד שכר קיבל שמיר על צייתנותו לארצות הברית – עיכוב הערבויות האמריקניות כדי להפיל אותו בבחירות. מי ששרת בימים ההם ליד שמיר מספר, שבכל פגישה פתח הנשיא בוש בהתנחלויות. למה הקמתם את דוגית? שמיר נדהם. דוגית, דוגית, דוגית, דוגית: זה מה שיש לנשיא ארצות הברית בראש? ואיכשהוא יצא שפעם אחת, כאשר בא הנה בייקר, עלה לקרקע היישוב רבבה בשומרון, פעם אחרת נכנסו דוידה'לה ואנשיו לעיר-דוד, ובייקר רתח מזעם: התרנגול הודו מתחמק. עכשיו חזר בייקר ופנה בפומבי אל הנשיא להשביע אותו, שבשום אופן לא ירשה לישראל להתווכח על "מפת הדרכים". על ישראל לחתום במקום המסומן, וזהו. תכתיב, דיקטט. לא לתת שום מקום למיקוח, בדיוק כמו שעשו לשני הנציגים המסכנים של צ'כוסלובקיה במינכן בשנת 1938. בפנים ישבו האנגלים ובראשם צ'מברליין, והצרפתים, ביחד עם היטלר ומוסוליני וחתכו את צ'כוסלובקיה לחתיכות. לאחר שחוזה הבגידה כבר היה כתוב, קראו לשני הצ'כים פנימה והורו להם לחתום במקום המסומן. שונא ישראל בייקר הגיע כנראה למסקנה, שסוף סוף הצליח להכניס את צידו לפינה, שמפת הדרכים תחסל את היהודים השנואים – עם שני כדורים: המדינה הפלסטינית וחיסול ההתנחלות.

קולין פאוול, עוד שר חוץ אמריקני עויין, התבטא שג'ורג' דבליו בוש הוא הנשיא האמריקני הראשון שמדינה פלסטינית היא מדיניותו הרשמית והמוצהרת. מותר להוסיף שגם אצלנו – אריאל שרון הוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שהמדינה הפלסטינית היא מדיניותו המוצהרת, להבדיל אפילו מפרס שרק חתר לקראתה במחשכים.

מה עושים? היש למעשה הזה, שעוד יהדהד מאות ואלפי שנים בהיסטוריה היהודית תקנה בכלל? בית שנהרס אפשר לבנות מחדש, וויתור היסטורי רשום בעט ברזל ובצפורן שמיר, לדורות !

השאלה הזאת מתקשרת לעוד שיקול עגום. כל עורך דין יספר לכם על כאב הלב של הפסד במשפט. גם שילמת הוצאות משפט טבין ותקילין, גם הפסדת את הענין עצמו, ואת הזמן והעצבים שלך, ואתה גם חייב לשלם את ההוצאות של היריב.

הנמשל הוא מפלתנו המדינית. גם הבאנו לקבורה למעלה מאלף יהודים ואלפי פצועים נותרו אומללים לכל ימי חייהם, מהם משותקים, מהם קטועי איברים, מהם עיוורים, כולם מסוייטים, גם ניזוק קשות המשק שלנו, והוא עומד על פי תהום, וגם – האויב ניצח, והוא משיג כל מטרות המלחמה שלו: מדינה, תכתיב בינלאומי, פיקוח בינלאומי, הרס מפעל ההתיישבות. ערפאת ניצח בפוקר-הדמים שיזם, ובייקר הרג את צידו. וכל זאת, צחוק הגורל, לאחר שלא אחר מאשר אריאל שרון, הוא המנחיל לנו נצחון צבאי על צבא הטרור של ערפאת. אלא, שככל שנצחוננו הצבאי גדול יותר, כך מפלתנו המדינית עמוקה יותר.

מה עושים? איך מונעים את תוצאות צעדו הפטאלי של שרון? הלא בכל מצב, תחת כל שלטון אמריקני, גם אם משום מה מפת הדרכים תימוג בדרך כלשהיא – תמיד, תמיד יחזירו אותנו לנקודת המוצא שהציב שרון: מדינה פלסטינית בארץ ישראל המערבית !

במצוקה הזאת אני יודע רק תשובה אחת: התנחלות. הרי לא לחינם חזר בוש האב כאחוז תזזית, שוב ושוב – דוגית, דוגית. לא לחינם הקפאת ואח"כ עקירת ההתנחלויות היא אבן הפינה בתכנית מיצ'ל ובמפת הדרכים. שונאי ישראל מבינים היטב, שמפעל ההתנחלות היא נקודת הארכימדס להריסת כל המפעל הציוני, כמו שהוא העוגן הרוחני והפיזי למדינה היהודית כולה.

אחרי כל פיגוע אנחנו שואלים, איך נגן על עצמנו יותר טוב, איך יימנע או יוקטן ניזקו של הפיגוע הבא? ואני מוסיף עוד שאלה: מה עשינו כדי להתקדם במפעל הציוני, האם ניצלנו את המכה שקיבלנו כדי להתקדם, להעמיק שורש, ליצור עוד עובדה בשטח שתבטיח את הנצחון, בתוצאה הסופית, לנו?

במאורעות 39'-36' הערבים שפכו את דמנו, אבל היישוב היהודי יצא מחוזק - עם נמל משלו, עם גרעין של צבא, עם פריסה התיישבותית, עם עליה מוגברת. לעומת זאת, החברה הערבית נהרסה לחלוטין, וכך גם כלכלתה שכבר היתה בתנופה גדולה. היום, הואיל וההנהגה שלנו כשלה, הכדור הוא עכשיו אצלנו, אצל החלק הלאומי, האידיאליסטי בעם. את התשובה לבוש א', לבוש ב' ולבייקר, את התשובה למפת הדרכים רק עם ישראל בעצמו יכול לתת, ובשטח. ולכן, זה הזמן לבוא ולהתנחל ביש"ע.

"וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ": עוד מאחזים, עיבוי המאחזים הקיימים, עיבוי את היישובים. לא גידול של 6% לשנה, להכפיל את הגידול. להגיע מהר מאד מרבע מליון ל-300,000 ולחצי מליון. הם מקפיאים, והעם מפשיר, הם מבקשים לעקור, ואנחנו מעמיקים שרשים.

אפשר עדיין לקנות דירות במחירים נוחים מאד, אפשר לשכור, יש קרוונים. יציירו להם זוגות צעירים מצד אחד ופנסיונרים מצד שני, וכל מה שבתווך, מפת דרכים משלהם, אחרת – יהודית, ציונית, מגשימה, מונעת אסון. כל אדם נוסף ביש"ע מוסיף מכשול לציידים, למחריבים, ולמבקשי נפשנו, תוקע את מפת הדרכים .

הגמגום העלוב של שר החוץ סילבן שלום באמריקה, הגמגומים של מנהיגינו כולם, לא יצילו אותנו. ההצלה תבוא רק מן העם, מכם, מהחלטתכם לקחת האחריות לעתיד העם.
http://www.a7.org/article.php3?id=1339

מבחן התוצאה.
פ"ש


#11,ימפת הדרכים והימין הדביק .....................
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.04.03 בשעה 23:55
בתגובה להודעה #10
אפריים
חבר מתאריך 17.2.03
895 הודעות 23:47 07.04.03

@ מפת הדרכים והימין הדביק @

היום התבשרנו כי שרון מקבל את חזונו של בוש למזרח תיכון חדש. נכון,
יהיו ויתורים כואבים, הוא אמר, אך זה יעשה טוב לאזור...
אין לי טרוניה על מי שבאמת מאמין שצריך להפוך גם את האבן הזאת. מי
ש-757 נרצחים בהתקפות הרצח של שונאינו הערבים מזה שנתיים וחצי לא מאמר זה או אחר יפקח את עיניו. טענה גדולה יש לי על אלו שקראו לנו לבחור בהם בשם המאבק נגד מדינה פלשתינאית ונגד מפת הדרכים, אלה שזכו באמון הציבור שהיה מספיק מפוכח כדי לקבל את דבריהם, אך לא היה מספיק מפוכח כדי להבין שמדובר במילים בעלמא -לכבוד הבחירות.

במבזק הראשון(!) שהופיע באתר שפתחה מפלגת "מולדת" במיוחד לכבוד הבחירות מופיע הציטוט הבא:

,,ח"כ בני אלון: האיחוד הלאומי לא תשב בממשלה שבקוי היסוד שלה מוזכרת "מפת הדרכים"
ח"כ בני אלון, יו"ר "מולדת" אומר היום כי ב"מפת הדרכים" נכתב שבסיום התהליך תוקם מדינה פלשתינית ולפיכך מפלגתו לא תוכל לשבת בממשלה שבקוי היסוד שלה מוזכרת "מפת הדרכים". לאיחוד הלאומי אין ענין להצטרף לממשלה שכזו, אומר אלון.
אלון מוסיף כי האיחוד הלאומי אינה יכולה להכנס לממשלה עם "שינוי" או עם "העבודה" משום שכניסת אחת ממפלגות אלו פירושה ששרון מעונין להקים מדינה פלשתינית ובמקרה זה גם אם ייכתב בקוי היסוד של הממשלה כי לא תוקם מדינה פלשתינית לא תהיה לכך משמעות. האיחוד הלאומי תשמש רק עלה תאנה לרצונו של ראש הממשלה להקים מדינה פלשתינית בגיבוי שינוי והעבודה, מוסיף אלון. עם זאת הוסיף כי אם יקים שרון ממשלה ימנית יציבה מפלגתו לא תהיה קטנונית ותהיה מוכנה "להתפשר על המילים", כלשונו''

אכן מילים כדורבנות, אגב נכון לזמן כתיבת מאמר זה אמנם כצפוי כבר ירד המבזק הזה מחלון המבזקים אך עדיין ניתן לגשת אליו בכתובת: http://www.moledet.org.il/miv1.html
בכל מקרה, הדף המצולם שמור בידי כמובן (מן הסתם זמן קצר לאחר פרסום המאמר הוא יעלם)

אם כן, האיחוד הלאומי כמו גם המפד"ל שהצהירה כי לא תצטרף לממשלה שמפת הדרכים מהווה חלק מקווי היסוד שלה ואף טרחה להוסיף בחומר ההסברה שלה כי "מדינה פלשתינאית לא תקום ולא תהיה" (mafdal.org.il/imgs/site/nconfig/LoTakum.jpg) נבחרו ע"י אלה שתמכו בדברים שנאמרו אך לא השכילו להבין שהדברים נאמרים ר-ק בשביל הבחירות...

היום, כש"מפת הדרכים" הולכת ומתקרבת, עדיין ממשיכים נציגי המפד"ל והאיחוד הלאומי לדבוק ב(עיקרון?)הכסא. לכאורה, מה הבעייה? כל עוד לא התחיל שרון ביישום התוכנית יכולים הם להשאר חלק מהממשלה. ברגע שייגמר שלב הדיבורים ויתחילו המעשים, יפרחו להן הציפורים הפוליטיות מן הקן שהספיקו לבנות על משענת הכסא.

מייד לאחר הבחירות כתב משה פייגלין מאמר קצר ובו השווה את המפד"ל והאיחוד הלאומי למנועים הרקטיים של מעבורת החלל-הממשלה. ממשלת שרון לא הייתה מחזיקה מעמד זמן רב ככל הנראה אילמלא היו אלה נכנסים פנימה, כניסתם של האיחוד הלאומי והמפד"ל ללמשלה מאפשרת לה להמריא עד ש"תכנס למסלול" בשלב זה יושלכו המנועים הרקטיים לעבר האטמוספרה והעבודה תצטרף בחדווה לממשלה שתימצא "במצב חירום במערכה על השלום".

האמת היא שזוהי הבעייה הקטנה. הבעייה הגדולה היא "עיקורו של הימין והמחנה האמוני בישראל"

אם בממשלות אחרות שבהן הוזהרנו מפני תהליכים הרסניים הממשים ובאים הייתה ישיבה בממשלה כאין הסכמה אילמת לדרכה הרי שכאן, כאשר לא רק שמפת הדרכים מופיעה בקווי היסוד של הממשלה אלא שגם ההכרזה על הקמת מדינה פלשתינית בארץ ישראל הושמעה מפי שרון לפני הבחירות לא פעם ולא פעמיים מהווה הישיבה בממשלת שרון גושפנקא מוחלטת לדרכה!

זוהי בדיוק הסיבה שגם כעת, לאחר שכבר הוכרז רשמית ע"י שרון כי "ישראל מקבלת את חזונו של בוש" אין אפילו הפגנה באופק. "נציגי הימין והמחנה האמוני" מהווים חלק מהתהליך וממילא אין סיכוי למחאה ולזעקה מצד המחנה הזה.

אך הגרוע מכל הוא השלב הבא. במוקדם או במאוחר (ככל הנראה במוקדם, אך במאוחר מדי מבחינתם של קרבנות רבים...) יסיימו את הפיכת האבן של "מפת הדרכים" והיא תצנח בתאוצה של קרוב ל10M/S^2 על ראשו של הציבור היהודי בישראל. אז יחפש הציבור את האלטרנטיבה ה"ימנית" את האלטרנטיבה ה"אמונית" בדיוק כמו בפעם הקודמת. (שבשבילנו היא הנוכחית) יטענו "נציגי המחנה הימני והאמוני" כי מרחפת סכנה מעל מדינת ישראל ורק הם ימנעו אותה. האם יאמינו להם? התשובה לצערי היא ככל הנראה "כן"... וזה הדבר הנורא מכל.

לכן, בניגוד לדברים שכתבתי בתחילה אין טענתי גם לו על המפלגות "הימניות" וה"אמוניות" טענתי היא על ואל העם המפוכח שמבין (ואלי הדברים שכתבתי יעזרו לכמה יהודים להבין זאת קצת יותר) שהתשועה לא תצמח מהפוליטיקאים שידברו גבוהה גבוהה ויצנחו חזרה לכיסא מייד לאחר הבחירות. טענתי צעקתי וקריאתי היא אל העם! עלינו לפעול עכשיו ולהקדיש את כל המאמצים כדי למצא את הדרכים להשפיע ולנווט מלמטה. אחרת מונה הנרצחים ימשיך "לדפוק" והשלום יגבה עוד ועוד חלקים מהעם והארץ.

http://www.jewsite.org/forum/viewtopic.php?p=544

www.jewsite.

מבחן התוצאה.
פ"ש


#12,יהשר עוזי לנדאו:''מפה שתוביל אותנו לאסון לאומי''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.04.03 בשעה 21:27
בתגובה להודעה #11
כתבה בארץ מפרי עטו של השר עוזי לנדאו.
למעשה, הוא תרגם מאנגלית את מה שכתב השר:
"הממונה על השירותים החשאיים והיחסים
האסטרטגיים עם ארה"ב."

@ לקרוא ולקבל כאב ראש @

מבחן התוצאה.
פ"ש


#15,ימפת הדמים : מאת ד''ר יהודה צורף !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.03 בשעה 15:23
בתגובה להודעה #12
ט' בניסן תשס"ג / 11 באפריל 2003 הדפסה

מתקבל הרושם שהציבור הישראלי נסחף רובו ככולו לתוך החגיגה התקשורתית סביב מפלתו של סדאם חוסיין. בכך יכולה התקשורת המובילה לרשום לעצמה עוד "הישג" בהקניית דפוסי מחשבה רדודים והרי-אסון לאזרחי המדינה. שכן, מפלתו של סדאם חוסיין היא ניצחונו וחיזוק מעמדו הבינלאומי של מימשל בוש המכין באמתחתו את מפת הדרכים למדינת ישראל. סעיפיה של מפת הדרכים וכן הסגנון הנוקשה והתוקפני, שבו היא מוצגת לישראל כעובדה מוגמרת, ממחישים את העובדה שהנשיא בוש מסוכן לישראל יותר מאשר סדאם חוסיין.

מפת הדרכים של בוש היא מסמך אנטישמי מובהק החותר לדחוק את היהודים לגיטו טריטוריאלי צר ודחוס, על פי המסורת הידועה לשמצה מבית היוצר האירופאי לגטאות יהודיים

מפת הדרכים של בוש היא מסמך אנטישמי מובהק החותר לדחוק את היהודים לגיטו טריטוריאלי צר ודחוס, על פי המסורת הידועה לשמצה מבית היוצר האירופאי לגטאות יהודיים. בנוסף לכך שוללת מפת הדרכים את זכותם של היהודים להתיישב במולדתם ההיסטורית, בניגוד לאמונתו הדתית המוצהרת של הנשיא האמריקאי עצמו. כמו כן פוסקת מפת הדרכים גזירה שווה בין ההסתה המתנהלת ברשות הפלשתינית נגד ישראל והיהודים ובין "הסתה" כביכול של ישראל נגד הפלשתינים. בכך מוסיפים הוגי מפת הדרכים את חטא הדיבה נגד מדינת ישראל על שאר פשעי המסמך, כל זאת על פי מסורת העלילה והדיבה שבאמצעותה ליבתה הנצרות את אש האנטישמיות במשך מאות שנים.

כלומר, בעוד שסדאם חוסיין מייצג את האנטישמיות האיסלמית הבוטה ומנפנפת החרבות, מייצגת גישתו המדינית של הנשיא האמריקאי את הזדון הערמומי של האנטישמיות המערבית, ששורשיה נעוצים בתפישת עולמה של הנצרות האירופאית. מטבע הדברים, האנטישמיות האיסלמית הגלויה והישירה היא פחות מסוכנת ליהודים מאשר האנטישמיות הנוצרית של העת החדשה המסווה את מטרותיה הקטלניות תחת סיסמאות שלום. דווקא המשטר הנאצי שהתהדר בחילוניותו הוא זה שהגשים את תפישת עולמה של הנצרות האותנטית בכך שנקט כל טכסיס של זיוף, כחש ומרמה על מנת להוביל את היהודים אל אובדנם. מתוך אותו דחף של פתרון כולל ומוחלט ל"בעיה היהודית", רוקח עתה מימשל בוש יחד עם שותפיו האירופאיים את מפת הדמים לחיסולה של ישראל תוך נקיטת מדיניות הנוגדת לכאורה את השקפת עולמו המוצהרת של הנשיא האמריקאי.

סיסמאות הג'יהאד של סדאם חוסיין ודומיו פוקחות את עיני העם היהודי, מחדדות את חושיו הלאומיים ומעמיקות את ההבנה הבינלאומית לתנאיה הקיומיים הקשים של מדינת ישראל. לעומת זאת, מתק השפתיים וגילויי הדאגה והאהדה למדינת ישראל משמשים את מימשל בוש ובני בריתו האירופאים להקהיית חושיה הקיומיים של ישראל והרדמתה על ידי נעיצת הארס המתוק לתוך דמה. בין האמת האיסלמית הבוטה לבין הכזב הנוצרי המתיפייף, עדיף לישראל להתמודד נגד חרבו של האיסלם מאשר לגסוס בייסורים תחת חיבוק הזדון של "ידידיה" המערביים. תהליך אוסלו מלמד שהאיסלם הערבי הולך ומאמץ את דרכי הכזב ומוותר לפי שעה על להט החרב המתנופפת לטובת טקטיקת "השלום" המיועדת לקדם את יעד מיגורה של מדינת היהודים לאחר כישלונן של הטקטיקות הצבאיות. מכאן שבמקום סדאם חוסיין הישיר והבוטה, עלולה ישראל להתייצב בפני אויב עיראקי חדש, מתוחכם ודיפלומטי, שיציב בפניה איום קיומי חמור יותר מאשר הרודן שהופל.

בין האמת האיסלמית הבוטה לבין הכזב הנוצרי המתיפייף, עדיף לישראל להתמודד נגד חרבו של האיסלם מאשר לגסוס בייסורים תחת חיבוק הזדון של "ידידיה" המערביים

ההתבוללות היא הגורם המשפיע ביותר על שחיקת כושר ההישרדות היהודית, כך שתופעות ההתבוללות התרבותית במדינת ישראל מקילות על מלאכתה של התקשורת בעירפול חושיו הלאומיים של הציבור היהודי. הלקסיקון התקשורתי אכן מצליח לטשטש את ייחודו של הגורל היהודי ואת הקודים הבלעדיים של הדילמה היהודית. גם מפלתו של סדאם חוסיין שזורה באותו חוט שני של היסטוריה יהודית, המלמדת שהעם היהודי חייב לבחון את התהליכים הבינלאומיים דרך העדשה הייחודית של גורלו הלאומי. כלומר, בעוד שעל פי התפישה הבינלאומית המקובלת נחשבת מפלתו של סדאם חוסיין כיתרון למדינת ישראל, מרמזת תובנת הגורל היהודי שמפלת סדאם חוסיין עלולה להגביר את האיומים הקיומיים על ישראל. על כל פנים, מהזווית היהודית רצוי לבחון את משמעויות קריסתו הכמעט-ספונטאנית של המשטר הרודני בעיראק, את התפוררותו הצפויה של "העם העיראקי" לעדות הדתיות והאתניות המרכיבות אותו וכן את התנהלותה של סוריה לנוכח מפלתו של סאדם חוסיין.

מאחר שהממסדים הממלכתיים והציבוריים בארץ - ובראשם ממסדי האקדמיה, האמנות והתקשורת – אימצו דפוסי מחשבה מערביים המתנכרים לייחודו של הקיום היהודי, נותר העם מופקר לגורלו. לכן, במקום להיסחף בחינגת השוטים סביב מפלת סדאם חוסיין, חייב הציבור היהודי להיערך לקראת המתקפה הבינלאומית המתוזמרת שתנסה לכפות על מדינת ישראל את מפת הדמים. בניגוד ל"שוחרי טובתה" של ישראל - דוגמת קלינטון, בוש ודומיהם - המחישים את קיצה באמצעות רקיחת תוכניות בנוסח אוסלו ל"פתרון הסכסוך", מתנגדים ידידיה האמיתיים של ישראל בכל תוקף לגזילת משאבי קרקע חיוניים ממדינת היהודים. על מנת לסכל את איום מפת הדרכים ייאלץ המחנה האמוני להסתייע בנאמני ארץ ישראל מקרב עמי העולם לצורך המאבק הקיומי נגד הברית האנטישמית של השמאל הישראלי וידידיו המערביים.
http://www.a7.org/article.php3?id=1347

מבחן התוצאה.
פ"ש


#128,יהמאבטח של אבו עלה תיכנן התקפת טרור בירושלים!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.06.03 בשעה 00:32
בתגובה להודעה #15
דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
3019 הודעות 19:43 11.06.03

המאבטח של אבו עלה תיכנן התקפת טרור בירושלים (ל''ת)
מקור: ערוץ 22, 19:42

האשכול מחבר תאריך #
אבו-עלאא. הדיווח של משה נוסבאום-ערוץ 2 ALPCA9334 11.06.03 1
אכן, אבל כבר יש אשכול בעניין קישקשתא 11.06.03 2
אבו-עלאא = שמעון פרס !! פילוביץ שחף 11.06.03 3
פילוביץ' = רנטיסי (חלאס עם זה חלאס!) Kיציק לוי 11.06.03 4
אבו עלא הוא אחד מחביביו של שמעון, דקטרין 11.06.03 5
Kיציק לוי = שיח יאסין = יאסר עראפת........... פילוביץ שחף 11.06.03 6
בעיקרון אולי אתה צודק.. Kיציק לוי 11.06.03 7
1+1=2 y_t 11.06.03 8
אבו עלא - חבר של ביילין, פרס וליפסטיק-מחק. hamta 11.06.03 9
כן. הם חברים טובים y_t 11.06.03 11
האירוע לא פורסם על מנת למנוע מבוכה מ.... אפריים 11.06.03 10


ALPCA9334
חבר מתאריך 15.6.02
646 הודעות 19:44 11.06.03

1. אבו-עלאא. הדיווח של משה נוסבאום-ערוץ 2
בתגובה להודעה מספר 0

קישקשתא
חבר מתאריך 22.3.02
6578 הודעות 19:45 11.06.03

2. אכן, אבל כבר יש אשכול בעניין
בתגובה להודעה מספר 0

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 11.06.03 בשעה 19:49

http://rotter.net/forum/scoop/6147.shtml

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
12687 הודעות 20:20 11.06.03

3. אבו-עלאא = שמעון פרס !!
בתגובה להודעה מספר 2

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
3321 הודעות 20:22 11.06.03

4. פילוביץ' = רנטיסי (חלאס עם זה חלאס!)
בתגובה להודעה מספר 3

דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
3019 הודעות 20:25 11.06.03

5. אבו עלא הוא אחד מחביביו של שמעון,
בתגובה להודעה מספר 4

אם אתה לא מודע לכך זאת לא סיבה להתלהמות.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
12687 הודעות 20:58 11.06.03

6. Kיציק לוי = שיח יאסין = יאסר עראפת...........
בתגובה להודעה מספר 4

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 11.06.03 בשעה 20:59

עכשיו לאחר שאנחנו שווין באופן אישי, עכשיו בוא ניגע
בנושא הנדון, כנס לקישורים האלה ותבין לבד מי זה אותו
מנהיג ישראלי ראשון שנפגש עם אבועלא נציגו של אש"פ =
יאסר עראפת אירגון טרור לפני שבוטל החוק בסוף 1972.
המשך חשיפה:ב-4 בנוב' 1995 נעקר לב המנהיגות..
http://rotter.net/forum/gil/5444.shtml
פרופסור אריה אלדר חושף את ערוותו של שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=0
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&omm=0

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
3321 הודעות 21:11 11.06.03

7. בעיקרון אולי אתה צודק..
בתגובה להודעה מספר 6

שאחד מוביל את השני.
אבל כותרת כזו שלא קשורה כלל לידיעה, מתחילה להרגיז.

תכתוב מה שבא לך.. ומי שרוצה יקרא, ומי שלא רוצה ידלג.
אבל לכתוב כותרות שכאלו זה מרגיז.

y_t
חבר מתאריך 17.5.03
113 הודעות 21:19 11.06.03

8. 1+1=2
בתגובה להודעה מספר 6

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
4408 הודעות 21:29 11.06.03

9. אבו עלא - חבר של ביילין, פרס וליפסטיק-מחק.
בתגובה להודעה מספר 0

@@@@@@@@@@@

Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
3318 הודעות 20:04 11.06.03

עראפת התחיל לדבר..!

קורא למדינות ערב להתערב מידית.
וקורא להם ללחוץ על ישראל לקיים את מפת הדרכים.

האשכול מחבר תאריך #
הוא לא מדבר, הוא מגמגם! קישקשתא 11.06.03 1
הוו.. shk 11.06.03 2
Kיציק לוי = דוברו של עראפת................. פילוביץ שחף 11.06.03 3
פילו תרגיע בטוח 11.06.03 4
תגיד אותו דבר גם לאיציק לוי..........:( פילוביץ שחף 11.06.03 5
לא הבנתי מה הרגיז אותך Onln 11.06.03 6
? אפריים 11.06.03 7

קישקשתא
חבר מתאריך 22.3.02
6578 הודעות 20:05 11.06.03

1. הוא לא מדבר, הוא מגמגם!
בתגובה להודעה מספר 0

shk
חבר מתאריך 8.10.01
5614 הודעות 20:06 11.06.03

2. הוו..
בתגובה להודעה מספר 0

"קורא למדינות ערב להתערב מידית"?
"ללחוץ"?

במילים אחרות: "יאללה תמשיכו לעשות פיגועים" ?
גם כן מישהו שהיה צריך לחסל מזמן.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
12687 הודעות 21:00 11.06.03

3. Kיציק לוי = דוברו של עראפת.................
בתגובה להודעה מספר 0

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

בטוח
חבר מתאריך 8.10.01
5580 הודעות 21:01 11.06.03

4. פילו תרגיע
בתגובה להודעה מספר 3

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
12687 הודעות 21:06 11.06.03

5. תגיד אותו דבר גם לאיציק לוי..........:(
בתגובה להודעה מספר 4

לא ציפיתי מהזבל הזה לכתוב דבר כזה, אם יש לו מה להגיד
שיתיחס לתוכן ההודעה ולא לגופו של כותב- אני, והוא עוד
קורא לעצמו עיתונאי, הוא חייב בהתנצלות כאן ועכשיו.
מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

Onln
חבר מתאריך 5.11.02
4076 הודעות 21:13 11.06.03

6. לא הבנתי מה הרגיז אותך
בתגובה להודעה מספר 5

איציק בסך הכל מסר דיווח

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#129,ינעצר המאבטח של אבו עלא בדרכו לפיגוע..........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.06.03 בשעה 10:49
בתגובה להודעה #128
י"א בסיון תשס"ג, 11 ביוני 2003 (22:00)

ג'מיל פרעון כבן 30 תושב אלעזריה, אשר היה בעבר אחד ממאבטחיו של אבו עלא, נעצר לפני מספר ימים ע"י השב"כ, בסיוע משטרת מחוז ירושלים. העצור התכוון לבצע פיגוע התאבדות בירושלים לאחר שגויס על ידי התנזים של הפתח.

אבו עלא וחבר מרעיו מסרבים להגיב לפי שעה על מעצרו של פרעון ש נעצר
ב-31במאי לאחר שגוייס לבצע מסע הרג.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



#20,יחשיפה: זו הממשלה של אבו מאזן............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.04.03 בשעה 17:34
בתגובה להודעה #9
פרסום ראשון: אלה יהיו חברי הממשלה הפלסטינית החדשה תחת אבו מאזן, מגלה בכיר במועצה המחוקקת ל-ynet. השאלה הגדולה כעת: כיצד יקבל ערפאת את המינויים, ואת הדחת רבים ממקורביו?
עלי ואקד

מחמוד עבאס, אבו-מאזן, הציג בצהרים (יום א') את ממשלתו החדשה ליו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, כך מסר ל-ynet מקור בכיר במועצה המחוקקת.


אבו מאזן. ראש הממשלה

בממשלה החדשה יחזיק אבו מאזן גם בתפקיד שר הפנים במקומו של האני אל-חסן, ממקורבי ערפאת, שמודח מתפקידו. בתפקיד סגנו של אבו-מאזן יכהן נאסר יוסף, מבכירי אנשי הביטחון הפלסטינים, שתפקידו יהיה ככל הנראה לטפל בסוגיות הביטחון ברצועה. מפקד מנגנון הביטחון המסכל ברצועה לשעבר, מוחמד דחלאן, יחזיק בתפקיד שר מדינה לענייני פנים.


דחלאן. ענייני פנים

מבין השרים הבכירים ימשיכו לכהן השר נביל שעת', שיסתפק במשרד ליחסים בינלאומיים, ואילו במשרד התכנון, שהיה גם הוא בסמכותו של שעת', יכהן נביל קסיס. שר ההסברה, יאסר עבד-רבו, ימונה לתפקיד שר המדינה לענייני המו"מ אם יסכים לכך, ויחליף אותו במשרד ההסברה נביל עמרו. את תפקיד שר המדינה לענייני מו"מ אמור למלא השר לשלטון מקומי בממשלה היוצאת, סאיב עריקאת. במקומו ימונה סעד אל-קרונז. אולם מקורות פלסטינים אמרו ל-ynet כי ככל הנראה עבד-רבו ועריקאת לא יסכימו לקבל את התפקידים המוצעים להם.


עבד רבו. משא ומתן

שר נוסף המקורב לערפאת שהודח מן הממשלה הוא שר השיכון עזאם אל-אחמד, ואותו יחליף חמדאן עשור, מראשי הפתח ברצועה. שר האוצר סלאם פיאד ימשיך בתפקידו, כמו גם שר החינוך נעים אבו אל-חומוס. שינויים בוצעו גם בתפקידי שר הבריאות ומשרד הרווחה, שממנו תודח ככל הנראה אינתיסאר אל וזיר, אלמנתו של אבו-ג'יהאד. לתפקיד שר החקלאות חוזר חיכמת זייד, שהודח ע"י ערפאת בשנה שעברה.

מבקר נוסף של ערפאת, שאמור להתמנות לחבר בממשלה החדשה הוא ד"ר זיאד אבו-עמרו, שיתמנה לתפקיד שר התרבות. לתפקיד מזכ"ל הקבינט יתמנה חכם בלעאווי, ממנהיגי הפתח ואיש מחנה אבו-מאזן, אשר יחליף את אחמד עבד אל-רחמן, ממקורבי ערפאת. שר הכלכלה מאהר אל-מצרי יתמנה לתפקיד השר לענייני משאבים טבעיים, ואת מקומו ימלא עזאם אל-שוואה.

מינויים נוספים: עבד אל כרים אבו סלאח - שר המשפטים, רפיק א-נטשה - שר העבודה, כמאל שראפי - שר הבריאות. משרדי התחבורה והוואקף טרם אוישו.

אבו מאזן לא ימנה ככל הנראה מועמדים מפלגים פלסטינים קטנים כמו חזית השחרור הפלסטינית, שהמזכיר הכללי שלה, סמיר ע'ושי, כיהן בממשלה האחרונה כשר לענייני ירושלים, ולא את זוהירה כמאל, מועמדת האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני. לא ברור גם מה יעלה בגורלו של שר העבודה היוצא רסאן חטיב, איש "מפלגת העם הפלסטינית",

בניגוד לממשלה היוצאת, תהיה ממשלתו של אבו מאזן מבוססת כמעט כולה על טהרת אנשי הפתח.

ניתוח: האם ההרכב יאושר?

בממשלה החדשה מספר גורמים המזוהים מאוד עם אבו-מאזן שהוכנסו על חשבון אנשי ערפאת, דוגמת עריקאת, עבד-רבו, עזאם אל-אחמד, אחמד עבד אל-רחמן, האני אל-חסן; ואילו מקרב אנשי אבו מאזן הוכנסו מוחמד דחלאן, נביל עמרו, זיאד אבו-עמרו, חיכמת זייד ואחרים שאמורים לחזק מאוד את מעמדו בתוך הממשלה של אבו-מאזן.

לא ברור עדיין כיצד יגיב ערפאת לממשלה החדשה, אולם חבר המועצה המחוקקת אמר ל-ynet כי "סירוב של ערפאת לאשר את הממשלה בהקדם האפשרי ייצור משבר אמון קשה בין הרחוב הפלסטיני לבין הממסד והשלטון הפלסטיני, ויצור משבר בין המועצה המחוקקת לבין ערפאת, כאשר המועצה תומכת ברוב המינויים של אבו-מאזן".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2562834,00.html
(13.04.03 , 16:18)

מבחן התוצאה.
פ"ש


#21,יבכירים ברש''פ נועדו עם ח''כים מהשמאל
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 14.04.03 בשעה 16:30
בתגובה להודעה #20
און-ליין
חבר מתאריך 29.9.02
1344 הודעות 15:24 14.04.03

בכירים ברש''פ נועדו עם ח''כים מהשמאל

בס"ד

בכפר א-רם שמצפון לירושלים נועדו בכירים ברש"פ עם ח"כים
מהשמאל, ובהם ח"כ יולי תמיר ממפלגת העבודה, וחיים אורון
ממרץ.
בפגישה השתתפו גם יאסר עבד רבו, וחנן עשרווי.
http://www.a7.org/news.php3?id=49231

מבחן התוצאה.
פ"ש


#22,יערפאת, מובארק והמלך עבדאללה קיימו שיחת ועידה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 14.04.03 בשעה 16:51
בתגובה להודעה #21
און-ליין
חבר מתאריך 29.9.02
1350 הודעות 16:42 14.04.03

ערפאת, מובארק והמלך עבדאללה קיימו שיחת ועידה

בס"ד

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, קיים היום שיחת ועידה עם
נשיא מצרים, חוסני מובארק ועם עבדאללה מלך ירדן. השלושה דנו
במפת הדרכים להקמת מדינה פלסטינית ובכינונה של הממשלה הפלסטינית
החדשה בראשות אבו מאזן. המלך הירדני הגיע היום למצרים לשיחות
עם מובארק.

עראפת מתחיל להיכנס לענינים, מה ששרון כל-כך לא מעוניין
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2566194_184,00.html

און-ליין

מבחן התוצאה.
פ"ש


#23,ינמשכים מפגשי שמאל-רש''פ ..........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 14.04.03 בשעה 16:54
בתגובה להודעה #22
י"ב בניסן תשס"ג, 14 באפריש"פ ל 2003 (14:46)

נציגי השמאל הקיצוני ממשיכים במפגשים עצמאיים עם ההנהגה הפלשתינית. בשכונת דחיאת אל-בריד, בין מזרח ירושלים ובין רמאללה התקיים היום בצהריים מיפגש בין יאסר עבד ראבו, חנאן עשראווי, נביל קסיס ומפקד ה"ביטחון המסכל" הפלשתיני ביו"ש, זוהיר מנאסרה וחברים נוספים במועצה הפלשתינים המחוקקת לבין ח"כ יולי תמיר, מוסי רז ממרצ, חיים אורון ואנשי שמאל נוספים.

המפגש הוגדר כהמשך למפגשים אותם קיים יאסר עבד ראבו הממונה על ההסברה ברשות עם אנשי שמאל ישראלים.

בשלב זה לא נמסר תוכן המפגש. נציגי התקשורת שהיו במקום התעניינו במיוחד בהרכבה של ממשלתו החדשה של אבו מאזן, והיחס אליה.
http://www.a7.org/news.php?id=49224

מבחן התוצאה.
פ"ש


#28,יהרשות מקימה מנגנון חדש למאבק בטרור
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 18.04.03 בשעה 22:13
בתגובה להודעה #23
פרסום ראשון: ברשות מקימים מנגנון שיילחם בפלגים אשר אינם נשמעים להנהגה. גורם פלסטיני אומר ל-ynet כי מתקיימים מגעים עם צה"ל על פריסה מחודשת בשטחים. בכיר ברשות: ממשלת אבו מאזן תהיה נחושה לשים קץ לאנרכיה, ולא תהסס לעצור בכירים
עלי ואקד

פרסום ראשון: מנגנון ביטחוני חדש מוקם בימים אלה ברשות הפלסטינית, כך מגלה ל-ynet גורם פלסטיני בכיר.

המנגנון מוקם כחלק מהתכנון לרפורמה של ראש הממשלה הפלסטיני המיועד, אבו מאזן. המטרה שהוגדרה למנגנון היא מאבק בפלגי האופוזיציה - החמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית - אך גם בגורמים בזרוע הצבאית של הפתח, "גדודי אל-אקצה", שאינה מקבלת את הקו הרשמי של הרשות.

לדברי הגורם הפלסטיני, במנגנון חברים אנשי ביטחון שלא השתתפו בפעילות טרור נגד ישראל. המגוייסים עוברים אימונים אינטנסיביים, שחלקם מתקיים במתחם המוקטעה ברמאללה. את האימונים מעבירים ארבעה מדריכים מצרים, שהגיעו לרמאללה בימים האחרונים. בראש המנגנון עומדים בשלב זה שני קצינים פלסטינים בכירים, שאת שמם סירב המקור לציין.

המקור הוסיף כי בימים האחרונים מתנהלים עם ישראל דיונים על פריסה מחדש של צה"ל בשטחים, וכניסה של כוחות ביטחון פלסטינים לחלק מהמקומות אותם יפנה צה"ל באופן הדרגתי. עם זאת, לדבריו, טרם הושג הסכם כלשהו בעניין.

לאחרונה נפרסו שוב ברמאללה, לאחר חודשים ארוכים של העדרות, כוחות של המשטרה האזרחית הפלסטינית, שתפקידם לטפל בעניינים כמו פלילים ותנועה.

גורם פלסטיני בכיר אמר ל-ynet, כי ממשלתו החדשה של אבו מאזן תהיה נחושה לשים קץ לאנרכיה ולמצב הביטחוני הרעוע ברשות, ולא תהסס לבצע מעצרים של פעילים ובכירים בפלגים השונים, שלא יקבלו את שלטון הרשות.

הגורם הביע תקווה שהפלגים הפלסטינים "יגלו אחריות והבנה למצב הפלסטיני בכלל ולהתחייבויות של הרשות בפרט". הוא הוסיף כי "אם לא תופגן מידה רבה של אחריות, תיאלץ הרשות לנקוט בצעדים, גם אם אלה יהיו כואבים ולא פופולריים".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2573194,00.html
(18.04.03 , 20:57)

הרשות מקימה מנגנון חדש למאבק בטרור

פרסום ראשון: ברשות מקימים מנגנון שיילחם בפלגים אשר אינם נשמעים להנהגה. גורם פלסטיני אומר ל-ynet כי מתקיימים מגעים עם צה"ל על פריסה מחודשת בשטחים. בכיר ברשות: ממשלת אבו מאזן תהיה נחושה לשים קץ לאנרכיה, ולא תהסס לעצור בכירים
עלי ואקד


פרסום ראשון: מנגנון ביטחוני חדש מוקם בימים אלה ברשות הפלסטינית, כך מגלה ל-ynet גורם פלסטיני בכיר.

המנגנון מוקם כחלק מהתכנון לרפורמה של ראש הממשלה הפלסטיני המיועד, אבו מאזן. המטרה שהוגדרה למנגנון היא מאבק בפלגי האופוזיציה - החמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית - אך גם בגורמים בזרוע הצבאית של הפתח, "גדודי אל-אקצה", שאינה מקבלת את הקו הרשמי של הרשות.

לדברי הגורם הפלסטיני, במנגנון חברים אנשי ביטחון שלא השתתפו בפעילות טרור נגד ישראל. המגוייסים עוברים אימונים אינטנסיביים, שחלקם מתקיים במתחם המוקטעה ברמאללה. את האימונים מעבירים ארבעה מדריכים מצרים, שהגיעו לרמאללה בימים האחרונים. בראש המנגנון עומדים בשלב זה שני קצינים פלסטינים בכירים, שאת שמם סירב המקור לציין.

המקור הוסיף כי בימים האחרונים מתנהלים עם ישראל דיונים על פריסה מחדש של צה"ל בשטחים, וכניסה של כוחות ביטחון פלסטינים לחלק מהמקומות אותם יפנה צה"ל באופן הדרגתי. עם זאת, לדבריו, טרם הושג הסכם כלשהו בעניין.

לאחרונה נפרסו שוב ברמאללה, לאחר חודשים ארוכים של העדרות, כוחות של המשטרה האזרחית הפלסטינית, שתפקידם לטפל בעניינים כמו פלילים ותנועה.

גורם פלסטיני בכיר אמר ל-ynet, כי ממשלתו החדשה של אבו מאזן תהיה נחושה לשים קץ לאנרכיה ולמצב הביטחוני הרעוע ברשות, ולא תהסס לבצע מעצרים של פעילים ובכירים בפלגים השונים, שלא יקבלו את שלטון הרשות.

הגורם הביע תקווה שהפלגים הפלסטינים "יגלו אחריות והבנה למצב הפלסטיני בכלל ולהתחייבויות של הרשות בפרט". הוא הוסיף כי "אם לא תופגן מידה רבה של אחריות, תיאלץ הרשות לנקוט בצעדים, גם אם אלה יהיו כואבים ולא פופולריים".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2573194,00.html
(18.04.03 , 20:57)

מבחן התוצאה.
פ"ש

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#25,יחזיון התעתועים של אבו מאזן...................
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.04.03 בשעה 09:34
בתגובה להודעה #20
חזיון התעתועים של אבו מאזן
בין אם אישיות המנהיג היא שקובעת את סיכויי פתרון הסכסוך ובין אם לא - בשני המקרים התקווה שאבו מאזן יביא שינוי היא תקוות שווא


כמו איזו פטה-מורגנה באופק של מדבר שומם וחסר תקווה, מיתמרת דמותו של משיח שקר חדש - אבו מאזן. עבור קנאי השלום ( או ליתר דיוק, קנאי הנסיגה), ראש הממשלה הפלסטיני החדש מסמל את שביב הסיכוי האחרון להחייאת חזונם (או ליתר דיוק, הזייתם) ה"אוסלואי". אולם הסבירות שחזיון השווא אכן יביא למרגוע הנכסף קלושה למדי. ככל שנתקרב לנווה המדבר המדומה, ייעלם מראה הדקלים והמים, ויופיעו שוב מרחבי החול השוממים והמייאשים.

יש סיבות טובות לתחזית פסימית זאת, שכן קיימות שתי אפשרויות בלבד לגבי אופי הפתרון של הסכסוך האלים בינינו לבין הפלסטינים: א. הפתרון מותנה באישיות של המנהיג הפלשתיני; ב. הפתרון אינו מותנה במנהיג אלא בתהליכים עמוקים בחברה הפלסטינית, באופייה ובמבנה שלה.

אם, האפשרות השנייה היא הנכונה, אזי להחלפת מנהיג אחד באחר תהיה השפעה מועטה בלבד. הזרמים הרדיקליים, כמו החמאס והג'יהאד האיסלמי, הנהנים מתמיכה רבה בקרב הציבור הפלסטיני, לא יסורו למרוּתו של מנהיג חלופי. למעשה, זהו בדיוק הטיעון שאותו מעלים סניגוריו של ערפאת: הוא אינו מסוגל לרסן את הגורמים הקיצונים ברחוב הפלסטיני, על אף רצונו. יתר על כן, מלבד ההתנגדות הצפויה מצד יריבים נוקשים שנהנים מאהדה ציבורית רחבה, יהיה על כל מנהיג חלופי להתמודד עם רגשות השנאה שהטמיעו שנים של הסתה באוכלוסייה.

משמעות הדבר היא שכדי לרסן ולבלום את הגורמים הרבים הנחושים לפגוע בישראל ובישראלים, יהיה על ההנהגה החדשה לנקוט מהלכים כה חריפים ונרחבים, שעלולים להוביל אף למלחמת אזרחים. קשה להניח שמנהיג פלסטיני כלשהו יכול או נכון לנקוט צעדים כה מרחיקי לכת. הראיה לכך היא שעל אף שהדעת נותנת כי פגיעה בגורמים קיצונים בקרב הפלסטינים תחזק את הגורמים המתונים ואת העומדים בראשם, החיסול בשבוע שעבר של בכיר בחמאס זכה לגינוי בטענה שהוא דווקא מחליש את אבו מאזן, האמור לנהל מלחמת חורמה נגד אותו ארגון. על כן נשאלת השאלה הנוקבת: כיצד ילחם מנהיג פלסטיני מתון מול הגורמים הרדיקליים אם עצם המלחמה בהם מחלישה אותו?

הסכם ברגע – ויתור לתמיד

אם, לעומת זאת, האפשרות הראשונה לפתרון הסכסוך היא הנכונה, ואישיות המנהיג היא שחשובה, כי אז המשמעות עבור ישראל חמורה אף יותר. הרי אם יידרשו ויתורים מרחיקי לכת על סמך אישיותו של מנהיג מסוים, מה יהיה גורל ההסדר שיושג אם אותו מנהיג יעזוב את תפקידו – כתוצאה ממחלה, הפיכה או התנקשות – וכל פירות הוויתורים יפלו לידיו של יורש רדיקלי ועוין? (כאן כדאי להזכיר את ניסיונה המר של ישראל בהמלכת מנהיגים נוחים, ראו פרשת הירצחו של באשיר ג'מאייל ב-1982).

אפשר כמובן לטעון שזה טיבו של כל הסכם בינלאומי, ואם חשש לשלטון עתידי יהווה מניעה לחתימתו של הסכם - לא ייחתמו הסכמים כלל. אבל במקרה של הסכם ישראלי-פלסטיני אין מדובר בהסכם שבשגרה. מבחינת ישראל, יש לוויתורים העומדים על הפרק משמעות אסטרטגית מכרעת לעצם קיומה – אובדן שליטה על מקורות מים חיוניים, יצירת גבול ארוך ומפותל הנושק לפאתי הכרך של גוש דן, נחיתות טופוגרפית מוחלטת המותירה 80% של אוכלוסיית המדינה ופעילותה כלכלית דחוסים לרצועה צרה 20 ק"מ רוחב ו-100 ק"מ אורך, וחשיפה לשוכני הגבעות ממזרח. על כן, יש לאופיו של המשטר אשר יירש את זה של אבו מאזן חשיבות חיונית. הסכם נכרת ברגע, אך הוויתורים הקבועים בו יוסיפו להתקיים לאורך שנים, ועמם הפגיעות המופלגת.

ראוי אפוא להישמר מתקוות השווא שחזיון התעתועים של ממשלת אבו מאזן עלולה ליצור בלבו של הציבור. האכזבה והייאוש שיבואו בעקבות התפוגגותן יהיו קשים אף יותר מאלה השוררים כעת.
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-788-2563993,00.html
(14.04.03 , 09:32

מבחן התוצאה.
פ"ש


#32,יחילוקי דעות(דחלאן)ביטלו פגישה בין הראיס למאזן
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.04.03 בשעה 17:17
בתגובה להודעה #20
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
16872 הודעות 12:28 19.04.03
חילוקי דעות(דחלאן)ביטלו פגישה בין הראיס למאזן
אמש התבטלה פגישה בין אבו מאזן לערפאת; חילוקי הדעות: דחלאן
יום שבת, 19 באפריל 2003, 12:16
מאת: מערכת וואלה!

פגישה שתוכננה אמש בין ראש הממשלה החדש של הרשות הפלסטינית אבו מאזן לבין יו"ר הרשות יאסר ערפאת - בוטלה. הביטול בא בעקבות חילוקי דיעות קשים סביב כוונתו של אבו מאזן למנות את מוחמד דחלאן מפקד הביטחון המסכל לשעבר בעזה לשר ללא תיק לענייני ביטחון פנים.

ביום שלישי יסתיימו חמשת השבועות שבמהלכם אמור אבו מאזן להקים ממשלה ולקבל את אמון הפרלמנט. בקול ישראל דווח כי גורמים פלסטיניים העריכו שמחר או מחרתיים תוצג הממשלה בפני הפרלמנט אם יושג פתרון לנושא דחלאן.

הוועדה המרכזית של הפתח אף מינתה לפני כמה ימים את האני אל-חאסאן ליועץ לבטחון לאומי, כדי להצר את צעדיו של דחלאן

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
9409 הודעות 17:14 19.04.03

1. והשאלות הנשאלות הן...........................
1. למה עראפת מתנגד ??
2. למה אבו-מאזן בעד ??
3. האם זה לא אחד ממהלכי ההטעיה במשחק השחמט, שעושה
עראפת לשרון את בוש, ולמעשה שניהם רוצים אותו בתפקיד ??
4. האם אבו מאזן מרכז את האש במוחמד דחלאן, ובינתיים עושה
מהלכים שקטים, שהתקשורת בכלל ושרון בלבד לא שמים לב...??
5. האם שכחנו שמוחמד דחלאן הוא האיש הכי מסוכן ברש"פ אחרי
עראפת ??
6. האם שכחנו את הקשר הישיר והעקיף של מוחמד דחלאן לאנשי הממסד
שלנו בכלל ואנשי המוסד/שב"כ/מודיעין שלנו בפרט...??
7. האם שכחנו את מר' יוסי גינוסר...:-
מי שותף של מוחמד דחלאן- וייסגלס או גינוסר ??
http://rotter.net/forum/gil/5022.shtml
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/forum/gil/5070.shtml
המוסד חוקר !! פרשת תיק גינוסר = תיק עראפת !!
http://rotter.net/forum/gil/5147.shtml

@ ימים יגידו @

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#33,יאבו מאזן: אני מוותר על תפקידי................
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.04.03 בשעה 23:28
בתגובה להודעה #20
ראש הממשלה הפלסטיני עזב בכעס את ישיבת הוועד המרכזי של הפתח - אחרי שערפאת סירב לוותר על סמכויות הביטחון ולהעבירן לדחלאן. "אני מוותר על תפקידי", הוא אמר. חברי הוועד הפועל באו לביתו של אבו מאזן וניסו לשכנעו שיחזור בו - אבל בינתיים הוא מסרב
עלי ואקד

ראש הממשלה הפלסטיני, מחמוד עבאס (אבו מאזן), אמר הערב (שבת) כי הוא מתפטר מתפקידו. עדיין לא ברור אם ההתפטרות סופית, ונעשים מאמצים לשכנע את אבו מאזן לחזור בו.

צעדו של אבו מאזן בא בעקבות ישיבה סוערת של הוועד המרכזי של הפתח, שבה דרש יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, להשאיר בידיו את סמכויות הביטחון, ולא למסור אותן לידי מוחמד דחלאן. אבו מאזן סירב. לבסוף הוא עזב בכעס את ישיבת הוועד המרכזי ואמר כי אם אלה הם פני הדברים, הוא מוותר על המינוי לתפקיד ראש הממשלה. חברי הוועד המרכזי של הפתח הלכו לביתו של אבו מאזן וניסו לשכנע אותו לחזור בו. הוא סירב. ישיבת הוועד הפועל של אש"ף שהייתה אמורה להתקיים, לא תיערך כנראה, בגלל היעדרות אבו מאזן.

המחלוקת המרכזית: סביב מינוי דחלאן

אחר-הצהריים נראה כי שני הצדדים מתקרבים לסיכום, בעקבות התקדמות במגעים בין ערפאת לאבו מאזן בנוגע להרכב הממשלה החדשה. אבו מאזן קיבל למעשה את מרבית תביעותיו של ערפאת בעניין מינויי השרים בממשלה החדשה (פירוט התביעות שהתקבלו - בהמשך הידיעה).

הסוגייה המרכזית שעדיין נשארה במחלוקת היא מינויו של מוחמד דחלאן לתפקיד שר מדינה לענייני פנים - מינוי שאפשר לראותו כניסיון של אבו מאזן להשתלט על מנגנוני הביטחון של הרשות.

ערפאת ואנשיו חוששים כי תפקיד "שר המדינה לענייני פנים" שנתפר לדחלאן, בא לעקוף את החלטת ערפאת והנהגת הפתח לפיה שר הפנים חייב להיות חבר בוועד המרכזי של הפתח. ערפאת חושש כי אבו מאזן מתכוון להפוך את דחלאן לשר הפנים בפועל ולהוציא את כל הסמכויות על מנגנוני הביטחון מידיו של ערפאת. לפיכך הוא מתנגד למינוי דחלאן. כעת נבחנות כמה פשרות, ביניהן מינויו של דחלאן לשר לענייני המשא ומתן או הגדרת סמכויותיו - אם יישאר בתפקיד שר מדינה לענייני פנים.

בכל מקרה, ערפאת נאבק על סמכויותיו בענייני מנגנוני הביטחון. הוא מינה את שר הפנים הנוכחי, האני אל חסן, לתפקיד יועץ לענייני ביטחון לאומי. אין ספק שבתפקיד זה מבקש ערפאת, באמצעות אל חסן, לשמר לעצמו מרחב פעילות בנושא הביטחון ומנגנוני הביטחון. לפיכך, לכל מי שימונה לתפקיד בממשלת אבו מאזן, בין אם זה יהיה דחלאן או אבו מאזן עצמו, צפויה יריבות קשה עם אל חסן, מי שנחשב לאחד מנאמני ערפאת, שהודח מממשלת אבו מאזן.

בימים האחרונים הפעילו גורמים בינלאומיים, ביניהם גרמניה והאיחוד האירופי, מצרים ומדינות נוספות, לחצים על ערפאת שלא יעכב יתר על המידה את הכרזתה של הממשלה החדשה.

רשימת הויתורים של אבו מאזן

אבו מאזן הסכים לבטל את מינויו של שר החקלאות המיועד, חיכמת פזייד. ככל הנראה הוא הסכים גם להוציא מהרשימה את סעדי קרונז, שאמור היה לכהן בתפקיד השר לשלטון מקומי במקומו של סאיב עריקאת, מקורבו של ערפאת.

לעריקאת הוצא תחילה תפקיד שר מדינה ללא תיק, האחראי לענייני המשא ומתן. תפקיד דומה הוצע לשר ההסברה הנוכחי, יאסר עבד רבו. ערפאת ואנשיו ראו בכך פגיעה, אולם בימים האחרונים הסכים אבו מאזן לשדרג את מעמדם של השניים: לעריקאת יוצע תפקיד ביצועי, ולעבד רבו, אם יקבל את תפקיד שר המדינה לענייני משא ומתן, יוענקו סמכויות ברורות.

שר נוסף המקורב לערפאת אשר מעמדו נפגע, הוא מאהר אל מסרי, הצפוי לקבל חזרה את תיק המסחר והכלכלה - לאחר שברשימה המקורית של אבו מאזן הוא עבר מתיק זה לתיק האנרגיה, הנחשב לתיק בעל מעמד נמוך יותר.

נראה כי גם אינתיסאר אל וזיר, אלמנתו של אבו ג'יהאד, שרת הרווחה היוצאת המקורבת לערפאת, תמשיך לכהן בממשלת אבו מאזן. זאת לאחר ששמה נפקד מהרשימה המקורית.

שני שרים בממשלה הנוכחית, ששמם נעדר מרשימתו של אבו מאזן ואשר צפויים למצוא עצמם שוב בממשלה, הם שר העבודה רסאן חטיב והשר לענייני אסירים, הישאם עבד אל רזק. הראשון נחשב אף הוא לאחד ממקורבי ערפאת.

שר נוסף בממשלה הנוכחית אשר שמו אינו מופיע ברשימת אבו מאזן וצפוי להישאר בממשלה הוא שר התיירות מיטרי אבו עייטה. בנוסף, גם יאלץ אבו מאזן גם לוותר על מינויו של נסר יוסף לתפקיד סגן ראש הממשלה ולהסתפק במינויו לשר לאחר הווטו שהטיל ערפאת.

סימן שאלה ממשיך לרחף סביב מועמדותו של נביל עמרו לתפקיד שר ההסברה. עמרו היה עד למבצע חומת מגן ממקורבי ערפאת ולאחריה הפך לאחד ממבקריו הקשים. עם הגשת הרשימה הביע ערפאת את מורת רוחו מהמינוי, אולם נראה כי בעקבות הוויתורים של אבו מאזן, ערפאת יסכים בסופו של דבר למינוי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2574774,00.html
(19.04.03 , 22:11)

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#34,ילתשומת השמאל הישראלי: אבו-מאזן-כך ננצח את....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.04.03 בשעה 12:44
בתגובה להודעה #20
חלומותיו ,שאיפותיו ורצונותיו של אבו מאזן זהים לאלו של עראפאת ,
רק שהוא סומך על הישראלים הפתיים שיקנו את מתינותו ויסכימו לתת
לו אפשרות נוחה יותר לחסל את מדינת ישראל, עי ויתורים גיאוגרפיים
שיהוו את הבסיס הבא של הערבים לקראת הפתרון הסופי - הים התיכון.
להלן: @ הכתבה במעריב @

אבו- מאזן: כך ננצח
לאבו- מאזן אין נפש של מהפכן, אומרים ברחוב הפלשתיני
עמית כהן
לאבו- מאזן אין נפש של מהפכן, אומרים ברחוב הפלשתיני, הוא לא ערפאת. זהו איש פוליטי. ממשלתו תהיה ממשלת שלום, לא ממשלת אינתיפאדה או התנגדות. אחרי שנתיים וחצי של מאבק מדמם, אמירות כאלה עדיין מושמעות
שם בטון מאשים, אולי אפילו מזלזל. אך אבו- מאזן, אפשר להניח, יהיה הראשון שיאמץ אותן, שיודה שמדיניות ורטוריקה הן האסטרטגיה שלו להגשמת החלום הפלשתיני. "אנחנו צריכים להיות מדינאים שמשיגים רווחים באמצעות פוליטיקה", אמר אבו- מאזן בפורום סגור של אנשי פת"ח, "אי אפשר להשיג זאת באמצעות פעילות צבאית".
נקודת התורפה של ישראל, הסביר אבו- מאזן לערפאת, היא ההתנהלות המדינית של ממשלתה. די בכמה צעדים פומביים מצד הפלשתינים, במספר הצהרות פייסניות, כדי להשיג ניצחונות מדיניים. באותו פורום סגור, שלא לאוזניים ישראליות או זרות, הוא גם הציג בהרחבה ובאומץ את מה שהוא מגדיר כ"שגיאה הגדולה של הפלשתינים": המיליטריזציה של האינתיפאדה. הפת"ח, הוא הסביר, במקום להוביל את המחנה, במקום לסמן גבולות ברורים למאבק, נגרר אחרי האלימות של פלגי האופוזיציה. "אחד הדברים שמפריעים לי", אמר, "הוא העובדה שבשל האינתיפאדה, הפלשתינים איבדו את תמיכתם של חלק מהעם הישראלי, וחלקים מאירופה ומארצות- הברית". עתה, אם אכן ייכנס לתפקיד ראש הממשלה, ינסה להשיב את התמיכה האבודה הזו, כיעד מרכזי וראשוני. "האינתיפאדה לעולם לא תשיג ניצחון", אמר אבו- מאזן לאנשיו, "אלא אם כן היא תשלח לעולם מסרים ברורים שאומרים - אנחנו מקופחים, אנחנו עשוקים, אנחנו בעלי זכות שנגזלה". אם להאמין לסקרי דעת הקהל, רוב הציבור הפלשתיני עדיין לא מקבל את הגישה הזו. האינתיפאדה נתפסת כדרך להחזיר את הכבוד הלאומי ולא כגימיק תקשורתי או כניסיון להציג את הפלשתינים בתור הצד החלש שזקוק לעזרה. הבדלי הגישות הללו באים לידי ביטוי בתחומים נוספים. אם אבו- מאזן מתכוון לעצור פעילים פלשתינים, אמר אחד מתומכי הפת"ח, לא נגיד לו אהלן וגם לא סהלן. האחדות היא מעל לכל, היא קו אדום. אך בעיני אבו- מאזן, לאחדות הלאומית יש משמעות אחרת. פירוש האחדות היא שכל הפלגים יתיישרו לפי עמדות הפת"ח והרשות הפלשתינית, ולא ההפך. אחד האתגרים שלו יהיה לשכנע את הפלשתינים שמאבק מזוין הוא "פאסה", ניסיון שנכשל. בחמאס, מטבע הדברים, לא אוהבים את הפרגמטיות האבו- מאזנית, ומנסים להפחית בחשיבותה. "זה שמכונה ראש הממשלה", הם קוראים לו תוך זלזול מופגן בסמכותו. אנשי הפת"ח עדיין נזהרים בכבודו של אבו- מאזן, מדור המייסדים של התנועה, אך גם בשבילם הוא לא סמל כמו ערפאת. הוא חשוף לביקורת ולהאשמות. אבו- מאזן נתפס, אפילו בקרב חלקים בפת"ח, כמייצג האינטרסים האמריקניים- ישראליים. אחת השמועות האחרונות טוענת שכשהציג אבו- מאזן לערפאת את ממשלתו, הטיח ערפאת את הניירות בפניו ואמר לו "זו ממשלה של אדוניך בישראל". בינתיים, הפלשתינים מסתכלים על העימות בין "הנשיא הנבחר" לבין "ראש הממשלה הממונה" במין מבוכה. "תראו מה נהיה מהזקן", העיר אחד מאנשי הפת"ח כששמע שערפאת מתכוון להקים ועדה שתפתור את הסכסוך בינו לבין מאזן. איפה הימים שמתנגדיו של ערפאת היו מסיימים בתפקיד עלוב במדינה נידחת במקרה הטוב, ובמקומות גרועים יותר במקרה הרע. אך למרות קרב המנהיגות, למרות חילוקי הדעות על הדרך, גם ערפאת וגם אבו- מאזן מסכימים ליעד הסופי. אבו- מאזן אולי מעריך שהחלום הפלשתיני יושג רק באמצעים לא אלימים, אך ממש כמו ערפאת, גם הוא חולם כבר עשרות שנים על מדינה פלשתינית, על פירוק ההתנחלויות, על זכות השיבה. השאלה היחידה היא אם אצל אבו- מאזן, להבדיל מערפאת, החלום פתוח למשא ומתן.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/466/972.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#40,יואם אבו מאזן ייכשל...מאת: אריה אלדד !!!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 06:42
בתגובה להודעה #20
יתכן שזה הזמן להיפטר מערפאת, כי הוא מפריע לאבו מאזן להקים
"ממשלה", אלא שאז יאשימו אותו בשיתוף פעולה עם האויב הציוני.
המוצא היחיד: לחשוב מה טוב ליהודים...!!
אריה אלדד

טובי המוחות האנליטיים בארץ ובעולם מתחבטים בשאלה מה טוב לאבו מאזן.
אם הקוורטט יפרסם את מפת הדרכים מיד לאחר שאבו מאזן יפרסם את הרכב "ממשלתו", ייזקף הפרסום לזכותו ולכאורה יחזק אותו. אבל אפשר שאבו מאזן עצמו אינו רוצה בפרסום התוכנית מיד לאחר מינויו, כדי שלא יצטרך לצאת בהכרזה נגד הטרור ולהתחיל להילחם בו. אולי הוא זקוק ליותר זמן כדי לייצב את שלטונו ואינו רוצה להיות נתון לביקורת ישראלית ובינלאומית אם לא יצליח "לספק את הסחורה".

מדינות אירופה מתייחסות לאבו מאזן כאל משיח. ארצות הברית מברכת על מינויו וישראל רואה בכך שינוי חיובי. אכן, אבו מאזן הוא מכחיש שואה הטוען כי לא הושמדו אלא כ-800 אלף יהודים והציונות ניפחה את המספר כדי לזכות באהדת העולם. אכן, נכון כי אבו מאזן מתנגד מטעמים טקטיים (הוא הבין שהמלחמה הביאה חורבן על הפלסטינים) לטרור בגבולות הקו הירוק. אך הוא תומך ברצח מתיישבים וחיילים יהודים ביש"ע, והוא ידוע כאחד הקיצוניים ביותר בהנהגה הפלסטינית בכל הקשור ל"זכות השיבה" של מיליוני ערבים לתחומי הקו הירוק.

אבו מאזן גם לא נמנע מלמלא את כיסיו בכספי המונופולים שחילקה כנופיית הרוצחים הערבים למעגל הקרוב לה, אך מכספים אלה נהנו גם מקורבים לחוגי השלטון בישראל (לפחות בעבר), דוגמת יוסי גינוסר. על כל אלה אומרים חסידיו בישראל כי הפלסטינים לא יעמידו בראשם אחד מראשי ההסתדרות הציונית העולמית, ומאידך גיסא – אם ישראל תביע התפעלות גלויה מדי מאישיותו ומשאיפות השלום שלו יתייחסו אליו ארגוני טרור ורצח, דוגמת החמאס והג'יהאד האסלאמי, כפי שהם מתייחסים למשתפי פעולה עם ישראל, ולכן אל לנו לחבק אותו בחמימות רבה מדי, כי מי יודע מה באמת טוב לאבו מאזן?

ישראל בוודאי מעוניינת בהפסקת הטרור, אך היא מבינה את "הקשיים" שניצבים בפני אבו מאזן, כפי שהבינה בעבר את "האילוצים" של ערפאת, כפי שידעה לתרגם את קריאתו של ערפאת ל"ג'יהאד", לקריאה למאבק רוחני נגד ישראל. לכאורה, אי אפשר לצפות מאבו מאזן כי יצליח להפסיק טרור "בבת אחת", ולכן, אם אנו באמת רוצים "פרטנר" למו"מ מדיני, עלינו להסתפק בהערכה כי אבו מאזן רוצה להפסיק את הטרור ואסור לצפות להצלחתו המלאה. מה שטוב לאבו מאזן זה רמת ציפיות מתונה. חייבים "לתת לו צ'אנס" כדי לא להכשילו, ואת מה שהוא רוצה. מי אנחנו שנדע טוב ממנו מה טוב לו?

ומה עם ערפאת? אולי זה הזמן להיפטר מגדול רוצחי היהודים בימינו, לחסל אותו או לגרשו, כי הוא גם מפריע לאבו מאזן להקים "ממשלה" משלו? אלא שאם נחסל או נגרש את הרוצח שהבאנו במו ידינו מטוניס, עלול הדבר להיתפס כשירות שאנו עושים לאבו מאזן, ואז יאשימו אותו בשיתוף פעולה עם האויב הציוני כדי לחזק את מעמדו גם במחיר הקרבתו של מנהיג המהפכה.

המוצא היחיד מהסבך הוא להפסיק לחשוב מה טוב לאבו מאזן ולהתחיל לחשוב
מה טוב ליהודים בארץ ישראל. הקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן היא אסון לישראל. "הפסקת אש" עם האויב הפלסטיני בלא ניצחון מוחלט עליו תיתן לו הזדמנות נפלאה להתאושש ולבנות תשתית טרור עמוקה במקום מה שהצלחנו לעקור. ישראל צריכה להודיע כי לעולם לא תסכים לקבל לתחומה אפילו אחד מ"פליטי 48'", וכי מה שהערבים מכנים "זכות השיבה" אינו נושא למו"מ. ישראל צריכה להצהיר כי לעולם לא תהיה לאיזה שהוא שלטון זר דריסת רגל בירושלים. ישראל צריכה לסרב לדון בהשמדתה גם אם זה לא טוב לאבו מאזן. ואם חלילה ייכשל אבו מאזן בגלל הצהרות כאלו של ישראל? בבניין ציון ננוחם.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2576196,00.html
(20.04.03 , 11:25)

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#41,י''קרב המאסף של ערפאת'' ....האמנם ???
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 08:34
בתגובה להודעה #20
הניסיונות ליישב את הקרע בין ערפאת לסגנו נכשלו * הערכות: ערפאת חושש שאבו מאזן יכנס להיסטוריה במקומו חנן שלאין ואורי יבלונקה "יאסר ערפאת מנהל עתה קרב מאסף נגד אבו- מאזן". כך ציינו אמש גורמים פלשתיניים על רקע הקרע הנמשך בין יו"ר הרשות הפלשתינית לבין ראש הממשלה המיועד.

הוועדה המרכזית של הפת"ח התכנסה אתמול פעם נוספת במוקטעה ברמאללה בניסיון לגשר על הפער העמוק בין ערפאת לסגנו. אבו- מאזן לא השתתף בישיבה ונשאר בביתו בעיר. אחד מחברי הוועדה שניסה במהלך היום לתווך בין השניים באופן נמרץ, אמר כי לא נמצאה הנוסחה לפתרון הבעיה. מקורות פלשתיניים מציינים כי סלע המחלוקת נעוץ בהתעקשותו של אבו- מאזן למנות את מוחמד דחלאן ואת נאצר יוסף לשרים בממשלתו, ואילו ערפאת, לא רק שדורש להוציא את דחלאן מהרשימה אלא אף מבקש לדון מחדש בשאר השמות שהעלה אבו- מאזן.

ברשות הפלשתינית אמרו כי שני האישים מתחפרים בעמדותיהם. דחלאן, ביוזמת
פשרה משלו, העביר מסר לאבו- מאזן ולערפאת כי הוא מוכן לא להיכלל בממשלה
החדשה, אם הדבר יוביל לסגירת הפערים העמוקים. גורמים המקורבים לאבו- מאזן
הסבירו אמש כי פתרון זה לא מקובל על ראש הממשלה המיועד.

ברמאללה הסבירו כי לאבו- מאזן ברור שהמבחן העיקרי שלו בתחילת הדרך יהיה
בלימת גל הטרור והפסקת פיגועי ההתאבדות.גם לאבו- מאזן וגם לערפאת ברור
שמוחמד דחלאן ונאצר יוסף הם אנשי המפתח להצלחת משימה זו. "ברגע
שאבו- מאזן יצליח להוכיח לאירופה, ארצות- הברית ומדינות העולם כי המשימה
אפשרית, יתפרש הדבר כפגיעה קשה בעמדותיו של ערפאת שלא עשה דבר
במשך השנתיים האחרונות לבלימת פיגועי ההתאבדות וגל הטרור נגד ישראל",
אמר גורם פלשתיני.

ערפאת מודע היטב למצב, ולכן דורש להרחיק את דחלאן ממוקדי הכוח ולמנות
תחתיו אל האני אל- חסן, הנחשב איש שלומו. ניסיון פשרה נוסף היה למנות את
אל- חסן כיועץ לביטחון לאומי הפלשתיני, אולם מקורבי ערפאת הבהירו כי רק
הרחקת דחלאן תהיה מקובלת על יו"ר הרשות.

סוגיות אחרות שנפתרו הן שדרוג מעמדם של סאיב עריקאת ויאסר עבד- רבו,
מקורבי ערפאת, לשרים ללא תיק. כמו כן ויתר אבו- מאזן על מינוי חיכמאת זייד,
ממבקריו של ערפאת, לשר החקלאות וכן הוא מוכן לאפשרות הוצאתו מהממשלה
של נביל עמרו, שאותו הציע לתפקיד יו"ר משרד ההסברה.

גורמי ביטחון ישראליים העוקבים אחר הפרשה אמרו אמש, כי ערפאת מבין בעצם
שאבו- מאזן עשוי לצליח במשימה המוטלת עליו ובסופו של דבר לגנוב את
התהילה מהיו"ר. "ערפאת עומד בראש הפירמידה, והיום בעצם הוא מרגיש שהוא
נמצא לפני הדקה ה- 90 להקמת המדינה הפלשתינית העצמאית, ואבו- מאזן סגנו
עשוי להיכנס לספרי ההיסטוריה במקומו", הסביר אמש גורם ביטחוני ישראלי.

שר הביטחון שאול מופז נדרש אתמול אף הוא למאבק בצמרת הפלשתינית.
במהלך סיור בעוצבת געש של פיקוד צפון אמר כי "ערפאת ממשיך להעמיד
מכשולים בפני אבו- מאזן. ברוח הימים האלה הייתי אומר שהוא מאכיל את
אבו- מאזן מרורים". לדבריו, "בדרך זו נחשף חוסר הרצון של ערפאת שתהיה
איזושהי התקדמות או שינוי במציאות הזו בה אנו נמצאים".
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/467/446.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#45,יעראפת סוחט ומאיים על מנהיגי העולם בכלל ועל...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 18:15
בתגובה להודעה #41
ערכתי לאחרונה בתאריך 29.12.03 בשעה 23:37 בברכה, פילוביץ שחף
 
מנהיגי ואזרחים במדינת ישראל בפרט...:-

אלירז
חבר מתאריך 28.6.02
802 הודעות 16:20 21.04.03
@ האם יש משהו שלא ידענו על עראפת????

זה לא סקופ - אלא תמונה שמצאתי במעריב...
עראפת ואבו-מאזן - זוג אוהבים

לפי מה שזכור לי - זאת לא הפעם הראשונה של עראפת...
פוליטי - כל מה שבוער!
פוליטי - http://polity.up.co.il

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
9579 הודעות 18:11 21.04.03

6. זה הבסיס הרציני למערכת הסחיטה והאיומים של....

יאסר עראפת נגד מנהיגי ושליטי העולם בכלל והאיחוד האירופאי בפרט.

@ לעראפת יש תיקיה מיוחדת, במחשב של עראפת למנהיגי
מדינת ישראל בכלל, ולאזרחים מהאקדמיה ומהמגזר העסקי בפרט...!!

וכן יומן מיוחד בכתב יד שבו הוא מרכז את כל תיבת הפנדורה
העולמית בכלל ושל ישראל בפרט...!!

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#139,יערפאת הפושע ושותפיו בישראל = שמעון פרס......
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.06.03 בשעה 19:50
בתגובה להודעה #41
ערפאת הפושע ושותפיו בישראל
במרכזהדיון עומד איש שקל מאוד לשנוא אותו, מימין או משמאל
בן-דרור ימיני

מתברר שבנוסף להיסטוריונים חדשים, שחלקם עוסק בשכתוב ההיסטוריה, יש לנו גם עיתונאים חדשים, שחלקם עוסק בעיקר בסילוף ההיסטוריה הקרובה. גם הם צריכים - חייבים- להרים את תרומתם להוקעת ישראל. הפלשתינים הם סרבני שלום? מה פתאום! לא לעיתונאים החדשים.

במרכז הדיון עומד איש שקל מאוד לשנוא אותו, מימין או משמאל. בשנים האחרונות
הוא הפך לאסקופה הנדרסת של כמעט כל אוחז בעט. אהוד ברק, אליבא דעיתונאים
החדשים,בדיוק כמו בן-גוריון לפניו, הוא עכשיו מחרחר המלחמה ואויב השלום.
וערפאת?צדיק הדור.

ומה עם הצעות השלום שהציעו ברק, ואחר כך קלינטון? אלה הצעות שהיו כל כך לא
רציניות,מספרת לנו מקהלת הסניגוריה, שלערפאת לא היתה שום ברירה. הוא היה
חייבלדחות אותן. וכל הסיפורים על "הצעות נדיבות, חסרות תקדים, כולל נכונות
לחלוקת ירושלים ולפינוי התנחלויות", הן סתם תעמולה ישראלית זולה. מה שהוצע לפלשתינים,כך אנשי הספין התעמולתי, זה כמה קנטונים מגודרים, שאין בהם לא רצף טריטוריאלי ולא אפשרות להקים מדינה. כך שערפאת הוא כמעט צדיק, וברק הוא בעצם,איך לא ידענו, שליחו של אביגדור ליברמן.

אם התאוריה הזאת היתה נחלת אישים הקרובים בעיקר לגוש שלום - ניחא. אבל
העלילה הזאת, הולכת ומוצאת לעצמה אוהדים גם במיינסטרים הישראלי. הרי זה כל כך אופנתי לחבוט בברק, שהביא עלינו את האינתיפאדה וכו' וכו', אז למה לא להוסיף לו גם הונאה. שיהיה.

הפלשתינים, כמו גם משתפי הפעולה שלהם מכאן, מצאו להם תנא דמסייע בדמותו של רוברט מאלי, שהיה עוזרו של קלינטון. מזה שנים מטייל מאלי מכנס לכנס ומספר, בעיקר,שערפאת המסכן הוא בכלל לא סרבן שלום.

אז הנה לנו חדשות מכיוונו של מי שהיה בסוד העניינים הרבה יותר ממאלי. מדובר בנסיך בנדר בין-סולטן, השגריר הסעודי הוותיק ורב העוצמה בוושינגטון, שמעמדו הוא כבר מזמן הרבה מעבר למעמד של עוד שגריר.

ובכן, נניח, רק נניח, שצודקים אלה הטוענים שהצעות ברק בקמפ-דיוויד, למרות
שכללו ויתורים קשים לפי כל מה שידעה ישראל עד אז, לא היו הצעות מספקות. הרי הסיפור לא נגמר שם. הרי בהמשך עלתה גם תוכנית קלינטון. בין-סולטן היה שם, והואקצת עושה סדר בבלגן. לפני כמה שבועות הוא העניק ראיון ארוך
ל"ניו-יורקר". לא ברור איך ולמה, אבל הדברים החשובים שנאמרו שם - עדות
ממקור ראשון למי שהשתתף בתהליך - נ בלעו, ואיש כמעט לא שם לב לעדות
המדהימה.

ובכן, בין-סולטן מספר מה קרה בשניים בינואר .2001 זה היה יום היסטורי.
ערפאת היה בדרכו לבית הלבן, כדי לקבל או לדחות את תוכנית קלינטון. לפי
בין-סולטן, זו היתה התוכנית: נסיגה ישראלית מתשעים ושבעה אחוז מהשטחים
)כולל שני אחוז של העברת שטחים מישראל(; פיצוי של 30 מיליארד דולר לפליטים;
העברתירושלים לפלשתינים, למעט הרובעים הארמני והיהודי; וכמובן, הכרזה על קץ הסכסוך.לפי הגדרת בנדר, מדובר בתוכנית "מצוינת", המעניקה לערפאת "כמעט כל מהשרצה".

באותו יום היסטורי אסף בנדר את ערפאת משדה התעופה אנדרוס, עבר איתו על פרטי התוכנית,ושאל אותו: אתה מעדיף את שרון? בוודאי לא, ענה ערפאת )וכמובן שיקר, כמו שיתברר בהמשך(. "מאז ,"1948 המשיך בנדר, כל פעם שיש משהו על השולחן, אנחנו אומרים לא". לתשומת לבם של משכתבי היסטוריה. "כשאנחנו נזכרים לומר כן,ההצעה כבר לא על השולחן", הוסיף בנדר, כנראה במרירות.

למען הסר ספקות, בנדר העמיד בפני ערפאת אולטימטום, והבהיר לו שיש לו רק שתי
אופציות:"כן או לא. אם תאמר כן, כולנו ניתן לך גיבוי. אם תגיד לא, אתה הולך
למלחמה".הוא גם הבהיר לו שאף מדינה ערבית לא תלך איתו למלחמה. הוא הזעיק את
השגריר המצרי בוושינגטון, נביל פהמי, כדי שיבהיר לערפאת את המצב. בנוכחות
האחרון,הודיע ערפאת שהוא מוכן לקבל את תוכנית קלינטון, אם סעודיה ומצרים
יעמדו מאחוריו.

ערפאת יצא לבית הלבן. עברו שלוש שעות, והשניים, בנדר ופהמי התחילו לדאוג
שמשהו לא הלך כשורה. כאשר נוצר קשר עם ערפאת, הוא ביקש לפגוש אותם במלון
ריץ,משום ששם, כביכול, הוא אמור להיפגש עם ג'ורג' טנט, שהיה ראש
הסי-איי-אי, כדי לדון בפרטי התוכנית, ומשם לשוב לבית הלבן. ערפאת ניסה
לטעון שהפגישה היתה "מצוינת", אך אנשי הפמליה שלו נראו, כפי שמעיד בנדר
ל"ניו-יורקר", כמי שזה עתה חזרו מהלוויה.

בשלב הזה התנהלה שיחה מתוחה. בנדר כבר דיבר עם הבית הלבן, והתברר לו שערפאת
משקר.הוא שמר על ארשת של מי שעדיין לא יודע, והבהיר לערפאת ש"אם הוחמצה
ההזדמנות,זו לא הולכת להיות טרגדיה. זה הולך להיות פשע".

הפשע אכן בוצע. דובר הבית הלבן הבהיר לאחר יומיים, שישראל קיבלה את
התוכנית, עם הסתייגויות מסוימות, אך ערפאת קיבל את התוכנית לא רק עם
הסתייגויות, אלא רק כתוכנית שתשמש בסיס למשא ומתן חד ש. שוב הוחמצה
הזדמנות, ולאחר כמה שבועות הובס ברק ושרון נבחר.

* * *

הנה אם כן, זו הגרסה הערבית. ערפאת ביצע פשע נגד בני עמו. ולמי שיאמר
שמדובר בדברים ש"רק" נכתבו בעיתון, גם אם מאוד חשוב ויוקרתי, הרי שצריך
לספר עוד פרט: הדברים אומצו רשמית על ידי הסעודים, ופורסמו באתר סעודי חצי
רשמי.לא שהסעודים, מממני החמאס, כשרים לעדות, אבל במקרה הזה הם כשרים ועוד
איך.

סוף דבר: כתבתי בעבר, שערפאת הכשיל כל תוכנית, מהסיבה הפשוטה, שהוא לא רוצה
מדינהפלשתינית. הוא רוצה הכל. שעון החול הדמוגרפי, כמו גם מתנגדי ההפרדה,
ניצביםלצידו. וצריך רק להוסיף ולומר, שכל מי שמשחק את משחקו של ערפאת, וזה
כולל חלק מאותם "עיתונאים חדשים" שמסנגרים עליו, כמו גם מתנחלים מטרפדי
הפרדה, שותפים גם הם, לא רק לטרגדיה, כפי שאמר הנסיך בנדר, אלא גם לפשע.

http://images.maariv.co.il/cache/ART501149.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#150,יהחזרת חברון=שיחרור סוכני מוסד=תקרית דיפלומטית
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.07.03 בשעה 02:20
בתגובה להודעה #139
עם ממשלת קנדה = חיסול חאלד משעל = דני יתום =
בינימין נתניהו = שמעון פרס

לקרוא, להבין ולהפנים !!



מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#151,ימחקר פסיכולוגי = ועדת חקירה להסכם אוסלו !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.07.03 בשעה 02:38
בתגובה להודעה #150

סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
כא. הצעה לסדר-היום הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הסכם אוסלו

הישיבה השלוש-מאות-ועשרים-ותשע של הכנסת החמש-עשרה
יום רביעי, א' באב התשס"ב (10 ביולי 2002)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:03
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0202196.html#TQL

היו"ר נ' מסאלחה:
אנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום מס' 6854 בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הסכמי אוסלו. זו הצעתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה.


אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, תרשו לי כדבר ראשון לברך את הרב אריה דרעי שיצא היום לחופשי. אני מאחל לו הצלחה.


היו"ר נ' מסאלחה:
הוא יצא לחופשי ביום שני.


אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
דבר שני, אתמול בלילה שמעתי שהממשלה קיימה הצבעה טלפונית והחליטה להתנגד להצעת חוק להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הסכמי אוסלו. כאשר שמעתי את המשפט הזה נוכחתי פעם נוספת לדעת עד כמה הממשלה הזאת היא קואליציה של איוולת ושל שקר.
מדובר בהצעה לסדר-היום העוסקת בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, זו לא הצעת חוק. עד כמה שהספקתי לבדוק, מאז קום המדינה לא היה תקדים לכך שממשלה קיימה הצבעה על הצעה לסדר-היום.
שמעתי גם את הנימוקים של הממשלה, שלא ניתן להקים ועדה משפטית שתבדוק הסכם מדיני, ועוד בראשות פוליטיקאים. גם בכך פעלו בכוונת תחילה לבלבול כל המושגים, ושיקרו גם לשרים וגם לכל עם ישראל.
ועדת חקירה פרלמנטרית היא ועדה עם הגדרה משלה, זו לא ועדה משפטית. רק כדי להזכיר לכם אומר, כי בקדנציה הזאת הוקמו מספר לא מבוטל של ועדות חקירה פרלמנטריות בנושאים שונים ומגוונים, כמו למשל ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מערכת הבריאות, בראשות דוד טל, ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא האלימות בספורט, ועדה לנושא תאונות הדרכים, ועדה לבדיקת מצב משק המים, וגם ועדה לחקירת נושא שיש בו היבטים ביטחוניים ומדיניים, כמו רצח השר רחבעם זאבי ז"ל. גם נושא זה נבדק על-ידי ועדת חקירה בראשות חבר הכנסת דוד מגן.
אבל לממשלה הזאת יש עניין להסתיר את האמת, יש לה עניין לברוח מדין הבוחר. מטרתה היחידה של הממשלה הזאת היא לשמור על הכיסאות ועל השלטון בכל מחיר. זו לא ממשלת שרון, זו ממשלת שקר. לצערי, אין די זמן כדי להביא לכאן את כל ההתבטאויות, גם של אריאל שרון וגם של בכירים אחרים בליכוד, שדיברו על הצורך לחקור את הסכמי אוסלו, אבל יש ציטוטים כאלה למכביר. אצלם זה רק עניין של כיסאות, ולכן כאשר הם בשלטון, הבטחות לבוחר אינן שוות דבר.
אצלי, ראש הממשלה, מלה זו מלה. הבטחת לפעול למען הקמת ועדת חקירה בנושא אוסלו גם במערכת הבחירות ב-1999, גם במערכת הבחירות שבה נבחרת לתפקיד ראש הממשלה. גם לפני ארבעה שבועות העלה חברי אורי אריאל את הנושא הזה כאן, והשמיע את כל הנימוקים, את כל הארגומנטציה. הוא אמר לשר החוץ שמעון פרס שהציע להקים ועדה אחרת לנושא ההתיישבות ביש"ע, שאנחנו מוכנים בהחלט לבדוק גם את הנושא הזה.
אני אומר לכם כאן, אם תצליחו להכשיל אותנו היום, זה לא יעזור, נחזור על אותה הצעה בתחילת המושב הבא, נחזור עליה עד שנצליח, ואולי יום אחד צריך יהיה לבדוק למה ממשלת שרון התנגדה להקמת ועדת חקירה על נושא אוסלו.
אני רוצה לפנות גם לכל מצביעי המחנה הלאומי ולכל הצופים בנו עתה: תתקשרו אתם ללשכתו של שרון ותשאלו מה יש לו להסתיר. אל תוותרו. מספר הטלפון, עד כמה שאני זוכר מתקופתי: 6705664.


היו"ר נ' מסאלחה:
זה שונה.


אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
למי שלא הספיק, אני מוכן לחזור: 6705664. אזור חיוג 02.
אני מבין שלפרס זה כואב, ובאמת יש לו מה להסתיר, אך מדוע אריק שרון, גיבור ולוחם, מפחד מוועדה ונותן יד לניסיון להסתיר ולטייח את הכישלון הדיפלומטי הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא ברור לי.
אני מבקש מכל הצופים לזכור בבוא היום, כאשר תלכו לקלפי, את ההצבעה של היום. תזכרו שזו ממשלת עש"פ - ערפאת, שרון ופרס, וכך יש לקבל את זה. אסור לאנשי המחנה הלאומי להצביע לממשלת עש"פ.
אני פונה גם למתפקדי הליכוד. אני לא רואה את מישה ארנס, אני מבין, רובי, שכרגע עורכים מפקד גדול בליכוד, ואני באמת ממליץ לכל מתפקדי הליכוד להתפקד לליכוד ולהתלכד סביב האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. בבחירות הפנימיות תזכרו איך התנהגו, מי שפנים, ואל תשכחו לשים את הפתק ל' בבחירות לכנסת: האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו.


אבשלום וילן (מרצ):
מה זה כאן, התחילה מערכת הבחירות?


היו"ר נ' מסאלחה:
זו זכותו.


אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
תדעו כי בצורה כזאת הליכוד יהיה עוד מאה שנה בשלטון, אבל המפא"יניקים ימשיכו לשלוט. פרס באמת מיישם את מדיניות אוסלו תחת שלטון שרון.
היום ראש חודש אב, ואנו מתחילים לספור תשעה ימים עד לתשעה באב. כל השנים בתקופה זו העם היהודי מעסיק את עצמו בשאלה, מה הביא לחורבן ירושלים ומה צריך לעשות כדי למנוע חורבן נוסף. אבל את ממשלת ישראל לא מעניין ללמוד מה גרם לחורבן ואיך למנוע חורבן דומה בעתיד.
ממשלה שאינה רוצה לחקור ולהבין איך קרה שלמעלה מ-1,000 תושביה נרצחו, אלפים נפצעו ורבים יישארו נכים לכל החיים, זו ממשלה שמודיעה לכל עם ישראל ולעולם כולו שתושביה הם הפקר. זו ממשלה שמודיעה שאין לה כל כוונה ללמוד מהניסיון ולהסיק מסקנות כדי למנוע הפקרת חיי אזרחים בהסכמים דומים.
בפוגרום קישינייב, בשנת 1903, נרצחו 49 יהודים, והעם היהודי, כאשר לא היתה לו מדינה ולא היו לו כלים משפטיים, הקים ועדת חקירה לפוגרום קישינייב.
ב-1933 נרצח בתל-אביב חיים ארלוזורוב. הרצח הזה נחקר, אך אחרי למעלה מ-45 שנה, ראש הממשלה דאז מנחם בגין ז"ל החליט על הקמת ועדת חקירה על רצח ארלוזורוב.
בסברה ובשתילה נרצחו ערבים על-ידי ערבים על אדמת לבנון, והממשלה הקימה ועדת חקירה ממלכתית. ודווקא ראש הממשלה הנוכחי, שחווה על בשרו את תוצאות החקירה, היה צריך להיות הראשון שמוביל היום את חקירת האירועים שליוו את הסכם אוסלו.
במערת-המכפלה נרצחו כ-30 ערבים תושבי יו"ש, והממשלה הקימה ועדת חקירה ממלכתית.
בשנת 1997, בדרך ללבנון, התנגשו שני מסוקים ו-73 לוחמים נהרגו והוקמה ועדת חקירה.
באסון "אולמי ורסאי" נהרגו 23 אנשים, והוקמה ועדת חקירה.
באירועי אוקטובר נהרגו 13 תושבים ערבים, והשמאל, מתוך שיקולים אלקטורליים, הקים ועדת חקירה ממלכתית. לא שזה עזר לו במיוחד.
ועדות חקירה נועדו ללימוד מהניסיון ולמניעת דברים דומים בעתיד. איך באמת קרה שהסכמים אלו קרמו עור וגידים תוך התעלמות מוחלטת מזרועות הביטחון, מהערכות של גופים מוסמכים ביותר, כמו אמ"ן, ואפילו אנשי משרד החוץ לא היו בסוד העניין? האם ההסכמים האלה נולדו בחטא, קרי, בתקופה שכל המגעים עם אש"ף היו אסורים ולמעשה עצם החתימה עליהם היא עבירה על החוק? האם הסתירו מראש הממשלה דאז, שמיר, מהלכים מהותיים הנוגעים לביטחון המדינה? האם היתה השפעה לתרומות נדיבות מגורמים שונים מהאיחוד האירופי על המניעים של יוזמי אסון אוסלו? האם יש קשר בין ממשיכי אוסלו למיניהם, למשל לתרומה הנדיבה שקיבלו שגרירת נורבגיה בארץ ובעלה?
אני חושב שעם ישראל זכאי וחייב לקבל תשובות על כל השאלות האלה. כל מי שמתנגד לחקירת הסכם אוסלו, מעביר מסר ברור, מסר שיהודים בכל מקום בעולם הם הפקר, ואת המסר הזה מעבירה ממשלת ישראל בערב תשעה באב. תודה, אדוני.


היו"ר נ' מסאלחה:
תודה רבה. השר ראובן ריבלין יענה בשם הממשלה, בבקשה.


היו"ר א' הירשזון:
אדוני השר, בבקשה. חבר הכנסת יובל שטייניץ, אבקש לשמוע את שר התקשורת. אדוני השר מתן וילנאי, בבקשה לא להפריע לשר רובי ריבלין לדבר. תודה רבה. חבר הכנסת אפי אושעיה. בבקשה.


שר התקשורת ר' ריבלין:
אדוני ומכובדי היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, שרי הממשלה, חברי חברי הכנסת, צר לי על דבריו של אחי וחברי למפלגה עד לפני זמן לא רב, חבר הכנסת והשר לשעבר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה בזמן הנסיגה מחברון - שחלילה לא יחקרו מה היו תולדות אותה נסיגה.
אני מבקש לבוא ולהביע את התנגדותי מעל במה זו בשם הממשלה להצעה החוזרת של חבר הכנסת והשר לשעבר איווט ליברמן, ולא רק בגלל העובדה שהוא קורא לקואליציה הנוכחית קואליציה של איוולת ושקר, קואליציה שהוא היה שותף לה עד לפני כמה חודשים, אפשר לומר אפילו כמה שבועות, קואליציה שחתמה על קווי יסוד ועל הסכמות שלא להסכים בשעה חשובה זו לעם ישראל הזקוק לאחדות - הוא זה שהצטרף לאותה קואליציה, שלא שינתה ולו במלה אחת אותם קווי יסוד והסכמות וההסכם הקואליציוני, שהיו בסיס להקמתה של קואליציה - -


היו"ר א' הירשזון:
חברת הכנסת גלאון. חבר הכנסת יוסי שריד.


שר התקשורת ר' ריבלין:
- - שהוא יחד עם זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו, רחבעם זאבי, הלוא הוא גנדי - -


היו"ר א' הירשזון:
חברת הכנסת גלאון, אני קורא אותך לסדר.


שר התקשורת ר' ריבלין:
- - ועם, ייבדל לחיים ארוכים, השר לשעבר ובעתיד, בעזרת השם, בני אלון, כולכם ישבתם בכפיפה אחת, ואיש מכם לא בא וטען אותן טענות שאתם מתריסים כיום בפני הממשלה על דבר שיכולתם לעשותו כאשר ישבתם בתוך הממשלה גופה.


אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא עזבנו את הממשלה.


שר התקשורת ר' ריבלין:
אני רוצה לומר, שלפני כמה שבועות עלה אחד מהאנשים העושים יותר מכול להגשמת האידיאולוגיה שאני מאמין בה, אורי אריאל, על במת הכנסת, דיבר וביקש והסביר ונימק, ולאחר מכן ענה לו שר החוץ - -


היו"ר א' הירשזון:
חבר הכנסת פינס. חברת הכנסת גלאון.


זהבה גלאון (מרצ):
מה אתה רוצה ממני עוד פעם?


שר התקשורת ר' ריבלין:
- - אחד מאדריכלי אוסלו, והיתה מחלוקת בין אורי אריאל לשר המשפטים מאיר שטרית, אשר טען שהממשלה התנגדה, ואני עליתי ואמרתי בצורה מפורשת ביותר, שלא ידוע לי על החלטה כזאת. יכול להיות שאם היא היתה מתקבלת, הייתי מצביע בעדה. ואכן גם בהצעה לגופה, חשבתי שלא צריך לערבב נושאים פוליטיים בנושאים אידיאולוגיים, כי אני מאמין באידיאולוגיה הצרופה ומאמין בצדקת דרכנו, ואני חושב שגם צדקת דרכנו הוכיחה את עצמה.


אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתה מאמין באוסלו?


שר התקשורת ר' ריבלין:
יש לי תפיסה, ויש לצד אחר תפיסה ויש תפיסות אידיאולוגיות. הן לא תפיסות שאנחנו צריכים לבוא ולתבוע בוועדת חקירה כזאת או אחרת, מי מהן יותר ראויה.


אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
תגיד אם אתה מאמין באוסלו?


שר התקשורת ר' ריבלין:
יש לי גם עמדה ברורה לא רק לגבי אוסלו אלא גם לגבי דבר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה היה שותף לו, והוא הנסיגה מחברון. מה אני יכול לעשות? האם אני אדרוש להעמיד לחקירה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, או להעמיד לחקירה הסכם זה? חלילה לי, שלא יאמרו שמא אני מבקש להתריס פוליטית, שאני מנסה לזרוע ריב ומדון ולא לברר עניינים לגופם.
שמעתי את אורי אריאל בפעם הקודמת. התרשמתי, וגם לבי היה אתו. עם זה, זו לא הדרך לוועדת חקירה פרלמנטרית. לא לשם כך היא נועדה.
אני מוכרח לומר לחברי הכנסת, שההחלטה התקבלה אתמול אצל חברי הממשלה מהטעם הפשוט, שבפעם הקודמת נשאלה שאלה, האם הממשלה מתנגדת או תומכת, ואני מבקש להביא לידיעתכם, שבהצעת המחליטים - -


היו"ר א' הירשזון:
חבר הכנסת רמון, אל תפריע ליושב-ראש לשמור על הסדר.


שר התקשורת ר' ריבלין:
- - שהממשלה קיבלה אתמול נאמר: 1. להתנגד להצעה לסדר-היום בעניין הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הסכם אוסלו; 2. להתנגד להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בכל נושא בעל אופי מדיני, אלא אם כן התקבלה בעניין החלטה מפורשת אחרת של הממשלה.
חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני ראש הממשלה, ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מדיני מובהק, השנוי במחלוקת אידיאולוגית במערכת הפוליטית ובציבור כולו, מהווה, להערכתי, שימוש לרעה בכלי פרלמנטרי חשוב, וכך עשיתי גם כאשר הצבעתי בפעם הקודמת.
אין זה ראוי שאנשים פוליטיים ישמשו חוקרים של אנשים פוליטיים אחרים. יש מחלוקת קשה בין ימין לשמאל בקשר לדרכים שבהן אנחנו מאמינים, כל אחד, בהגשמת הציונות ובדרכה. מדובר כאן בניסיון ליצור תקדים מסוכן, כשהשימוש בו בעתיד יכול להיות מקרי, על בסיס של רוב ומיעוט פוליטי מזדמן במליאת הכנסת.


מיכאל קליינר (חרות - התנועה הלאומית):
מה הפחד מבדיקה?


שר התקשורת ר' ריבלין:
קודם כול אני לא מפחד משום דבר. אני מאמין בצדקת דרכי. אני בטוח, חבר הכנסת קליינר, שגם אתה מאמין בצדקת דרכך, וכל אחד מאמין שאכן דרכו תהיה דרכה של הציונות. כאן יש אמונה אחרת, לא המקום בוועדת חקירה פרלמנטרית לבוא ולקבוע, אלא אם כן יש מי שרוצה שאותה משאלת לב של הציבור כולו, יותר מ-76%, הרוצים לראות בממשלת האחדות הלאומית דבר אסטרטגי, לצורך קידומם של כל אותם דברים שכולנו חלמנו עליהם יחד - חוסנה וחיזוקה של מדינת ישראל, להתריס כלפי הממשלה. לא צריך להביא לידי מצב שבו נעשה שימוש לרעה בכלים פרלמנטריים שאינם ראויים לעניין זה.


מיכאל קליינר (חרות - התנועה הלאומית):
- - -


שר התקשורת ר' ריבלין:
אדוני, אשמח לענות על כל שאילתא ועל כל שאלה כזאת או אחרת, אם וכאשר אדרש לכך.


קריאה:
- - -


היו"ר א' הירשזון:
לא, אני לא מאשר. אדוני, זאת לא הצעת חוק, אתה לא יכול. חבר הכנסת ליברמן, בבקשה.


בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -


נואף מסאלחה (העבודה-מימד):
אביגדור, אתה היית מנכ"ל - - -


היו"ר א' הירשזון:
סלח לי, אתה ביקשת ממני לא להפריע כשהיית יושב-ראש הישיבה, וכי למה אתה לא נאה דורש ונאה מקיים?


אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חברי השר רובי ריבלין, העלית נקודה מצוינת. הייתי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופה של הסכם חברון, ואולי גם אותי צריך לחקור. רובי, אני אגלה לך שאני אשמח אם תחקור, כי אז תגלה שני דברים מעניינים - - -


אבשלום וילן (מרצ):
- - -


אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתה תגלה אז שני דברים מעניינים: כשהתקיימה הישיבה על הנושא של חברון, דאגתי לא להיות בבניין, כי לא יכולתי להיות נוכח בישיבת הממשלה. אחרי שההחלטה התקבלה, הגשתי מכתב התפטרות לראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, והמכתב לצערי לא התקבל.


אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
- - -


היו"ר א' הירשזון:
רבותי חברי הכנסת, חבר הכנסת פינס, מספיק לצחוק.


אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
רובי, אתה בהחלט יכול לגלות, גם בממשלה הזאת, אם תחקור במיוחד גם בתקופה של אריאל שרון, את כל המסמכים שהגשתי ואת כל הבקשות, ואני לא אצטט הכול. חלק מהסיבות לפרישה שלי מהממשלה הזאת, ולכך שאני לא שותף לה - ואני מדבר רק על הדברים הגלויים שראש הממשלה אמר אותם קבל עם ועדה, ואני יכול לצטט אותם - היו דברים שהיתה לגביהם הבטחה של ראש הממשלה, ותקן אותי אם אני טועה, שאמר: לגבי רוצחי גנדי לא תהיה שום פשרה, הם לא יצאו מהמוקטעה, אני מעדיף ללכת לבחירות ולא להסדר לגבי רוצחיו של גנדי.
מישהו שאל את ראשי השב"כ, מה קורה עם העצורים במוקטעה, ונמסר שהעצורים במוקטעה ממשיכים לנהל את כל העניינים ברשות הפלסטינית, ולא במקרה השב"כ דרש לקחת מהם פלאפונים, כי אותו פואד שובאכי ממשיך לנהל את משק הכספים של אש"ף, ואותו ראש "החזית העממית" ממשיך לתת הוראות מתוך אותו בית-הבראה ביריחו.
אני באמת חושב שיש פה הרבה דברים, שאולי דוכן הכנסת זה לא המקום להעלות אותם, אבל אני באמת אשמח אם תחקור את כל ההיבטים שלהם, לרבות את חלקי ואת עמדתי, כפי שאפשר למצוא בהרבה הזדמנויות. אבל אם תבדוק, רובי, תגלה שגם כמה חברי כנסת מהליכוד ומראשי הליכוד דיברו על הצורך לחקור את פרשת אוסלו, ואני אביא לך את כל הציטוטים. לדעתי, שתי מחברות לא יספיקו להכיל את ההתבטאויות והנימוקים הקשורים לכישלון הגדול בתולדות הדיפלומטיה הישראלית, לאחריות להרג 1,000 איש מאז חתימתם של הסכמי אוסלו, ולשאלה למה אף אחד לא נותן על כך את הדין.
אם הקימו ועדת חקירה לאירועי אוקטובר - אני אומר עוד פעם, רק משיקולים אלקטורליים - אני חושב שבאמת הגיע הזמן שהשמאל, עם כל הצביעות שלו, יסכים פה גם להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית.


היו"ר א' הירשזון:
תודה רבה, אדוני.
ובכן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תתנהל באופן הבא: מי שמצביע בעד, מצביע בעד העברת ההצעה לוועדת הכנסת; מי שמצביע נגד, מצביע בעד הסרת ההצעה מסדר-היום. רבותי, אני עובר להצבעה. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 20 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - 59 נמנעים - אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.


היו"ר א' הירשזון:
בעד - 20, נגד - 60, כי אני מוסיף את קולו של יושב-ראש הכנסת. ההצעה הוסרה מסדר-היום.
ובכן, רבותי, אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא השוהים הבלתי-חוקיים והזרים בישראל, של חבר הכנסת איוב קרא. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה. ובכן, הוא מוריד את ההצעה מסדר-היום.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#50,י2 קטעי וידיו המופצים בימים אלה
נכתב על-ידי adair777 בתאריך 22.04.03 בשעה 09:56
בתגובה להודעה #20
אחד חדש,אחד מחודש...


לא מבין מה ההתלהבות ממוחמד עבאס הזה. מה ההבדל בינו ובין עראפט?


#52,יאולי מכחיש השואה בכל זאת מתכוון להילחם בטרור?
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.04.03 בשעה 10:31
בתגובה להודעה #20
הכובש הציוני
חבר מתאריך 23.3.02
1254 הודעות 10:24 22.04.03

אולי מכחיש השואה בכל זאת מתכוון להילחם בטרור?

"הארץ" מדווח שבנוסף למחלוקת הידועה בין ערפאת למחמוד עבאס (אבו-מאזן) בסוגיית מינוי דחלאן לאחריות על מנגנוני הביטחון/הטרור ברשות הפלשתינית, שאקדים ואעיר שהיא אירונית שכן ערפאת מתנגד למינוי טרוריסט ידוע כמו דחלאן לתפקיד לוחמה בטרור, מעלליו של דחלאן ידועים, הוא שייך לאותה כנופייה בה מככבים חוסיין א-שייח, טופיק תירוואי וכו', ובזמנו יצר את אותה 'תשתית טרור' שאיפשרה את פרוץ העימות, ישנה גם מחלוקת נוספת, שיש לה חשיבות רבה הרבה יותר.
על פי הדיווח, ערפאת דחה את דרישתו של של אבן-מאזן לפרק את "גדודי חללי אל-אקצא". יתכן שזה נשמע בנאלי, אבל יש לכך משמעות כפולה: 1. ערפאת מכיר להלכה ב"גדודי חללי אל-אקצא" כזרוע צבאית של פת"ח, למרות ההתנערות הרשמית של הרשות כביכול מפגיעה בחפים מפשע 2. אבו-מאזן מפגין לפחות רצון, ייתכן שללא יכולת, ללחימה כלשהי בטרור או הפסימיסטים יגידו לפחות למראית עין כלשהי של לחימה בטרור.

הסיבה שדווחה לסירובו של ערפאת לדרישת אבו-מאזן לפירוק הגדודים ואיסוף נשקם (לא פחות...) היא מניעת מלחמת אחים. דעתי היא שעמדה זו של ערפאת צריכה להבהיר את לשמאל הישראלי את טעותו במרה בכך שפעל לסיכול מאמציה של ממשלת האחדות של שרון להחלפת ערפאת בעמדת ההנהגה הפלשתינית. זכור היטב כיצד נשמעו התבטאויות כמו "הוא המנהיג הנבחר וחייבים לעבוד איתו" וכו' וכעת ערפאת עצמו תימצת במשפט אחד מדוע אין שום בסיס להידברות מדינית איתו, ללא שום קשר להיקף הוויתורים הישראלים במו"מ. כנראה שערפאת אינו אותו "אמיץ" מ"השלום של אמיצים" ולא יעיז להוריד משערת ראשו של טרוריסט אחד ביהודה ושומרון ובלבד שלא יתסיס את תומכי ארגוני הסירוב נגדו.

כמו כן חשוב לציין שלמרות מאמצים בשמאל להפסקת מדיניות דחיית ערפאת על ידי ישראל, בסופו של דבר מדיניותה של ממשלת אחדות ושל ממשלת שרון השנייה נשאו פרי וכעת כל העולם דוחף ולוחץ להחלפתו, אפילו "הזוג המוזר" ממערב אירופה, גרמניה וצרפת, שהתנגדו לסילוק סדאם ולעומת זאת מזהירים את ערפאת...

ההתנגדות לאבו-מאזן פה ידועה, החל מעבודתו מעוררת המחלוקת בנושא השואה וכנראה עד כדי התנגדות על רקע אי-השתייכותו לועד הפועל הציוני אבל לא ניתן להתעלם מכך שלראשונה מתחילת העימות ניתן איתות דרמטי מצידו של גורם בהנהגה הפלשתינית שיש על מה לדבר ויש לפחות רצון להילחם בטרור. כעת יש להמתין כמובן למבחן התוצאה, ולהסתכל על העתיד בראייה מפוקחת. לא לתת לאבו-מאזן להקסים אותנו לעוד אשלייה בסגנון אוסלו מצד אחד אבל לא להחמיץ מה שעשוי להיות הזדמנות היסטורית שתרד לטימיון בעקבות חוסר האימון הטוטאלי שנוצר בישראל כלפי ההנהגה הפלשתינית.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/286387.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#54,יחגי הוברמן: דברים שאמר אבו-מאזן בכנס סגור!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.04.03 בשעה 14:33
בתגובה להודעה #20
אפריים
חבר מתאריך 17.2.03
1227 הודעות 14:10 22.04.03

חשיפה: דברי אבו מאזן בכנס סגור! חובה לקרא!

אבו מאזן בכינוס סגור: קיבלנו מישראל אדמה מבלי לתת כל תמורה ומבלי לוותר על תביעה

"באוסלו לקחנו את האדמה מבלי לתת לישראל תמורה והסוגיות של שלב הקבע נותרו בעינן. העובדה כי סוגיות אלה לא היו בדרכן ליישום אין משמעותה כי אנו ויתרנו עליהן".
"ישראל עשתה את הטעות הגדולה ביותר בחייה כאשר חתמה על הסכם אוסלו"

חגי הוברמן

"באוסלו לקחנו את האדמה מבלי לתת לישראל תמורה והסוגיות של שלב הקבע נותרו בעינן. העובדה כי סוגיות אלה לא היו בדרכן ליישום אין משמעותה כי אנו ויתרנו עליהן".

את הדברים הללו, המתפרסמים כאן לראשונה, אמר אבו מאזן, ראש הממשלה הפלשתיני המיועד, בכנס סגור של פעילי פת"ח שנערך בעזה בחודש יולי אשתקד. דבריו לא פורסמו עד עתה, ורק לאחרונה הגיע פרוטוקול שלהם לגורמים ישראלים.

בכינוס שאל אחד מפעילי הפת"ח את אבו-מאזן: "ידוע כי ישראל לא מילאה אחר הסכמים רבים שחתמה עם הרשות הפלסטינית. האם הסכם אוסלו נותר בעינו והאם אנו עדיין מחויבים לו?" תשובת אבו מאזן: "ישראל לא מילאה אחר הסכם אוסלו ולא תעשה כן משום שהיא עשתה את הטעות הגדולה ביותר בחייה כאשר חתמה על הסכם אוסלו. האם מישהו בממשלת הימין בישראל מכיר בארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף), הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני אשר נתפב בעיניהם עד זמן לא רב כארגון טרור? כעת, שרון והליכוד אשר התייצבו נגד הסכמי אוסלו אומרים כי הם יילחמו נגד ההסכם וכי לא ימלאו את ההתחיבויות של הסכמים אלה ולא של הסכמים אחרים".

כאן מתח אבו-מאזן ביקורת על ערפאת באומרו: "השאלה הנשאלת היא: כיצד ניתן לאלץ אותם למלא אחר ההסכמים. כאשר ערפאת אמר: "אני אפסיק את האש ולא אגיב על הירי הישראלי" הרי לו יושמה אמירה זו היינו שומעים אמריקנים רבים ואת כל הישראלים המתונים אומרים כי הצד הישראלי הוא זה אשר אשם במצב".

את דברי אבו-מאזן תירגמה להצופה הגב' דלית הלוי.
www.jewsite.org -
(הצופה)

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#57,יאבו מאזן סיים להרכיב את ממשלתו!!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.04.03 בשעה 08:06
בתגובה להודעה #20
לידי ynet הגיעה רשימת השרים הסופית שבחר ראש הממשלה הפלסטיני החדש. ברשימה מבקרים רבים של ערפאת ומינויים מקצועיים. ההצבעה עליה במועצה המחוקקת תיערך השבוע וההערכה היא כי היא תאושר, אבל לא ברוב סוחף
עלי ואקד

ראש הממשלה הפלסטיני, אבו מאזן, גיבש סופית את רשימת 25 השרים לממשלתו החדשה והגישה לידי יו"ר המועצה המחוקקת אבו עלא. הרשימה הסופית הגיעה לידי ynet ומובאת כאן בפרסום ראשון.

בממשלתו של אבו מאזן 12 שרים חדשים השייכים כמעט כולם למחנה שלו. בממשלה גם יש יותר אנשי מקצוע ופחות מינויים פוליטים. ההצבעה על הממשלה צפויה להיערך לקראת סוף השבוע.

גורמים במועצה המחוקקת דורשים לבצע הצבעה שמית על כל מועמד, בתקווה לפסול את חלקם. אנשי אבו מאזן מבקשים לקיים הצבעה אחת על כל הממשלה. ההערכה היא שהממשלה תזכה לרוב בהצבעה שתיערך לאחר שלושה ימי דיונים שיייפתחו ביום שלישי, אולם לא ברוב מוחץ.

את הממשלה יובילו לצד אבו מאזן מוחמד דחלאן, השר לענייני ביטחון שלמינויו התנגד ערפאת, סלאם פיאד שר האוצר, סאיב עריקאת השר לענייני משא ומתן והשר האחראי על נושאי החוץ נביל שעת'. גם לשר ההסברה נביל עמרו, הנחשב למבקר של ערפאת, צפוי תפקיד מרכזי.

לא ברור מה תהיה מידת ההשפעה של שר ההסברה בממשלה היוצאת, יאסר עבד רבו, שזכה לתיק חדש, המקשר בין הממשלה לפרלמנט. ברשימה מופיעים כמה שרים שלא זכו להיכלל בתוכניותיו הראשונות של אבו מאזן, אולם הוכנסו בלחץ מקורבי ערפאת.

ישראל הודיעה אתמול כי תאפשר לכל חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית להשתתף בהצבעה על הממשלה, כולל לכאלה שבעבר נאסר עליהם לצאת מעזה לרמאללה שם נערכים הדיונים, בגלל חשד למעורבותם בטרור.

הרשימה המלאה

אבו מאזן – ראש ממשלה ושר הפנים

מוחמד דחלאן – שר מדינה לענייני ביטחון

נביל שעת' – שר לעניינים בינלאומיים

סלאם פיאד – שר האוצר

סאיב עריקאת – שר לענייני המשא ומתן עם ישראל

יאסר עבד רבו נושא בתפקיד חדש - שר לענייני הממשלה

נביל קסיס – שר התכנון

רפיק אל נטשה – שר החקלאות

חמדן עאשור – שר השיכון

עבד כרים אבו סלאח – שר המשפטים

רסאן חטיב – שר העבודה

נעים אבו אל חומוס – שר החינוך

ג'מאל שובאכי – שר השלטון המקומי

זיאד אבו עמרו – שר התרבות

נביל עמרו – שר ההסברה

עזאם אל שאווא – שר האנרגיה

כמאל אל שראפי – שר הבריאות

מיטרי אבו עייטה – שר התיירות

מאהר אל מסרי – שר הכלכלה והמסחר

הישאם עבד אל רזק – שר לענייני אסירים

אינתיסאר אל וזיר (אום ג'יהאד) – שרה לענייני רווחה

סעדי אל קרונז – שר התחבורה

עבד אל פתאח חמאייל – שר ללא תיק

חכם בלעאווי – מזכיר הקבינט

תפקיד שר הדתות עדיין לא אוייש.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2590777,00.html
(27.04.03 , 18:41

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#59,יאבו מאזן ראש הממשלה ועריקאת מול מופז !!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.04.03 בשעה 09:02
בתגובה להודעה #57
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 28.04.03 בשעה 09:42
 
אבו-מאזן מציג את הממשלה שבדרך; מופז ועריקאת בראש צוותי המו"מ.

כל חברי המועצה המחוקקת הפלשתינית יוכלו להגיע לרמאללה; בעניין מחוות לאוכלוסיה, הוחלט שאלו יעשו לאחר שהפלשתינים יוכיחו שהחליטו להילחם בטרור
27/04/2003 מאת: רנית נחום-הלוי וגיל איל

הממשלה הפלשתינית, בראשות אבו מאזן, צפויה לצאת לדרך ביום ג' השבוע. המועצה המחוקקת זומנה לדיון ליום ג', כדי לאשר את הממשלה שיציג אבו מאזן.

ישראל עשתה ברגע האחרון ויתורים, כדי לאפשר הגעתם של כל 88 חברי המועצה המחוקקת - לרבות אלה המסומנים כמי שאחראים לפיגועים. ראש הממשלה אריאל שרון, החליט זאת, כדי למנוע מהפלשתינים תואנות שווא, כאילו ישראל היא שמטרפדת כינוס המועצה לאישור הממשלה החדשה.

הפלשתינים איימו קודם לכן לדחות את ההצבעה, אם ישראל תימנע השתתפות מלאה של חברי המועצה המחוקקת הפלשתינית. אבו מאזן אף איים באומרו, שלא יקיים שום מגעים מדיניים עם שרי חוץ של מדינות זרות, כל עוד ישראל תמשיך לעכב את תנועת יו"ר הרשות, יאסר ערפאת.

אבו מאזן סיים את הרכבת ממשלתו. זו דומה במתכונתה לממשלת ישראל, למעט כמה תפקידי-שרים ייחודיים: שר לענייני מו"מ, ושר לעניינים אסירים פלשתינים. על-פי דיווחי הפלשתינים, אלה השרים שיכהנו:

ראש הממשלה ומחזיק תיק הפנים - אבו מאזן;

שר לענייני ממשלה - יאסר עבד-רבו;
שר לענייני משא ומתן - סאיב עריקאת;
שר האוצר - סאלם פיאד;
השר לביטחון פנים - מוחמד דחלאן;
שר הכלכלה - מאהר אל-מאסרי;
שר המשפטים - עבד אל-כרים אבו-סלאח;
שר ההסברה - נביל עמר;
שר התחבורה - סעדי אל-קרונז;
שר העבודה - רסן אל-חטיב;
שר הרווחה - אינתיסר אל-ווזיד;
שר התכנון - נביל קאסיס;
שר החקלאות - רפיק אל-נטשה;
שר הבריאות - כמאל אל-שראפי;
שר הספורט - עבד אל-פתח חמייל;
השר לענייני רשויות מקומיות - ג'מאל שובאכי;
השר לאיכות הסביבה - חמדאן עשור;
שר האנרגיה - עזאם א-שווה;
שר התרבות - זיאד אבו-עמר;
שר התיירות - מתרי אבו-אייטה;
שר החינוך - נעים אבו-אל חומוס;
שר לנושא אסירים פלשתינים - הישאם עבד-ראזק;
מזכיר הממשלה - חכאם בלעווי.

כמו כן אמור להתמנות שר לענייני דת.

ההערכה היא, כי לערפאת שני שרים עיקריים בממשלה החדשה: יאסר עבד-רבו וסאיב עריקאת, הנחשבים נאמנים לערפאת, ואשר אחראים על ניהול הממשלה וניהול המו"מ עם ישראל. באמצעות שני אלו מקווה ערפאת להבטיח את מעמדו כגורם משפיע במו"מ.

פרשנים מעריכים, כי אבו מאזן עלול להיתקל בקשיים פנימיים, אם יקבל בקרוב את הזמנת ארה"ב לדון במפת הדרכים, ללא עמידה בהבטחתו: לדאוג קודם לכן להסרת המצור מהמוקטעה בכלל ומערפאת בפרט. אחרת, הוא עלול להיחשב כמשרתם של ראשי הממשל האמריקני. ראש הממשלה שרון כבר אמר בעבר, שהוא מתיר לערפאת לצאת מרמאללה למחוז חפצו - אם כי הוא אינו מבטיח את שובו לרשות הפלשתינית.

ובינתיים, שי הצדדים נערכים למו"מ העתיד להיפתח - מייד עם אישור ממשלתו של אבו מאזן ופרסום מפת הדרכים. שרון החליט, כי שר הביטחון, שאול מופז, יעמוד בראש הצוות שינהל את המגעים הביטחוניים עם ממשלת אבו מאזן. ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות ביטחונית שקיים שרון. אבו מאזן מייעד את סאיב עריקאת, המיועד לתפקיד השר לענייני מו"מ, לעמוד בראש הצוות שיפעל בנושא מול ישראל.

לעניין סוגיית המחוות לאוכלוסיה הפלשתינית הוחלט, כי אלו ייעשו רק לאחר שהממשלה החדשה בראשות אבו מאזן תוכיח כי היא החלה להילחם ברצינות בטרור - מעצר מחבלים, חקירות והעמדה לדין.

על-פי התוכנית, אם הפלשתינים ינקטו בצעדים אלה, ישוחררו מאות עצירים מינהליים, וכוחות צה"ל יסוגו מחלקים של צפון הרצועה. הפלשתינים יאלצו להראות שנטלו אחריות על השטחים וימנעו יציאת מחבלים מתוכם אל שטח ישראל.

מופז אמר, כי יש להתקדם בזהירות בתהליך המדיני עם הפלשתינים. "השורה התחתונה בדיון הביטחון עם ראש הממשלה היא שצריך לבחון את התהליך המדיני בעיניים פקוחות על-סמך ניסיון העבר ולהיות מאוד זהירים. בנושאים הביטחוניים אנו נעמוד על קוצו של יוד" - אמר בתום טקס הנחת אבן פינה לאנדרטה לחיילי חיל הרגלים.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-22999-00.html?tag=8-54-52


@ חומר נילווה לנפשות הפועלות...:-

שאול מופז
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%F9%E0%E5%EC+%EE%E5%F4%E6
אבו מאזן
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E0%E1%E5+%EE%E0%E6%EFסאיב עריאקת
http://www.nfc.co.il/Search_by_Word.asp?area=%F1%E0%E9%E1+%F2%F8%E9%F7%E0%FA&opSearch=1&x=6&y=7
יאסר עבד רבו
http://www.nfc.co.il/Search_by_Word.asp?area=%E9%E0%F1%F8+%F2%E1%E3+%F8%E1%E5&opSearch=2&x=6&y=4
יאסר עראפת
http://www.nfc.co.il/Search_by_Word.asp?area=%E9%E0%F1%F8+%F2%F8%E0%F4%FA&opSearch=2&x=5&y=8

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#60,ימופז:יש להיזהר מפני הנהגה פלשתינית ''דו ראשית
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.04.03 בשעה 09:44
בתגובה להודעה #59
מופז: הפסקת אש תנוצל לשיקום הטרור
כ"ו בניסן תשס"ג, 28 באפריל 2003 (07:13)

עוד אמר מופז כי מינוי אבו מאזן ל"ראש ממשלה" והקמת "הממשלה הפלשתינית" הם התפתחות חיובית, וכי יש בה משום הישג של מדינת ישראל במלחמתה בטרור של ערפאת. עם זאת במצב שנוצר בעקבותיה טמונים סיכונים, ובהם ניצולה של הפסקת אש, ללא לחימה בטרור, לשיקומו. "במצב כזה אנו עלולים להידרש לוויתורים ולמחוות, בו בזמן שבצד השני נשמרות תשתיות הטרור ואף משוקמות, ולמצוא עצמנו בעתיד במציאות ביטחונית קשה יותר. אל לנו להסכים לכך", אמר.

מופז המליץ להיכנס למצב החדש בזהירות ובהדרגה, תוך כדי הקפדה על קוצו של יוד בנושא הביטחוני. "בטרם ניכנס לתוך הטווח המדיני חשוב למצות את הסיכויים, ובה בעת להישמר מהסיכונים".

הוא הביע התנגדות לביצוע מחוות כלפי ערביי הרש"פ כל עוד אבו-מאזן לא יוכיח כי הוא שולט בשטח.

עוד אמר מופז כי יש להיזהר מפני הנהגה פלשתינית "דו ראשית": האחת בראשות ערפאת והשניה בראשות אבו מאזן, בעוד האחת בעלת אינטרסים מנוגדים לחברתה.

הוא ציין כי בתקופה האחרונה, בשל צרכים פנימיים, ובמרכזם כינון ממשלה וכן בשל רצונם לפגוע בחג הפסח השקיעו ארגוני הטרור מאמץ מיוחד בהוצאתם לפועל של פיגועים. מופז הוסיף כי מערכת הביטחון מצדה ממשיכה בלחצה הרצוף על מוקדי הטרור ובפעילותה בהריסת בתי מחבלים ובהמשך הסיכול הממוקד של מי שמוגדר "פצצה מתקתקת". מופז מסר כי בשבוע שעבר נעצרו 65 מבוקשים.

מופז ציין בפירוט פעולות סיכול מוצלחות של צה"ל, לרבות חשיפת תשתית הטרור בטול כרם ולכידת מתאבדים פוטנציאליים עם חגורת נפץ במשקל 15 ק"ג וכן את חשיפת המנהרה ברפיח.

אמש פתחו מחבלים באש לעבר רכב ישראלי סמוך ליישוב אלון מורה. אין נפגעים, אך נגרם למכונית נזק.

מוקדם יותר פתחו מחבלים באש לעבר מכונית ישראלית בצומת יקיר בשומרון. בעקבות הירי נפצעה קל נוסעת.
http://www.a7.org/news.php?id=49869

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#61,יאבו-מאזן והמאזן = רפורמות !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.04.03 בשעה 11:22
בתגובה להודעה #60
הרפורמות שמנהיג פיאד, ושאבו-מאזן יידרש להמשיך בהן, מהדקות אט-אט את החבל סביב צווארו של יאסר ערפאת

ליאור גרינבאום 28/04/03 9:14

חד הגורמים המרכזיים שעשויים להכשיל את אבו-מאזן בביצוע הרפורמות ברשות הפלשתינית ובמלחמה בטרור, הוא הצורך לפגוע בכיסם של רבים מבכירי הרשות הפלשתינית ואנשי מנגנוני הביטחון, שנהנו מאז 1993 מההפקרות הפיננסית ששררה ברשות, ולא ימהרו לוותר על עמדות הכוח שהשליטה בכספים העניקה להם.
בשנה האחרונה בוצעו ברשות הפלשתינית שורה של צעדים נרחבים בתחום הפיננסי, בניצוחו של שר האוצר, ד"ר סלאם פיאד. בין השאר הועברו כל חשבונות הבנק של משרדי הרשות והגופים הקשורים אליה לפיקוחו של משרד האוצר הפלשתיני, והוקמה "קרן ההשקעות הפלשתינית", המרכזת את ניהול הנכסים השייכים לרשות.

מודעה

אולם, הרפורמות שמנהיג פיאד, ושאבו-מאזן יידרש להמשיך בהן, מהדקות אט-אט את החבל סביב צווארו של יאסר ערפאת. כוחו של ערפאת נשען במידה רבה על שליטתו במינויים ותשלום המשכורות. מסמכים שנתפסו ב"חומת מגן" מעידים, כי ערפאת הורה למשרד האוצר הפלשתיני לשלם לפעילי הטרור מענקים של מאות דולרים, מחוץ למסגרת התקציבית של הרשות. בכך קנה לו ערפאת שליטה על כנופיות הפתח השונות. בדיוק פרצות מעין אלה יידרש אבו-מאזן לסגור באופן הרמטי, אם ברצונו לנצח את הטרור.

אולם השאלה היא היכן תפקע סבלנותם של הבכירים הפלשתינים הנהנים מהשיטה. כרגע ערפאת ומקורביו מחושקים, ונאלצים להסכים בעל כורחם לרפורמות בשל הלחץ הבינלאומי, אולם לא ברור עד כמה יצליחו פיאד ואבו-מאזן לכפות את שיטת הניהול הפיננסית המערבית.

לאחרונה דרש משרד האוצר הפלשתיני להפסיק את הגבייה הבלתי חוקית שביצעו אנשי מנגנון הביטחון המסכל במעבר קרני. בכירים בטחוניים פלשתיניים מתלחשים, כי העובדה שימים אחדים לאחר שפורסמה ההוראה אירע הפיגוע במעבר קרני, איננה מקרית. לטענתם, אנשי הביטחון המסכל בעזה, הכפופים למוחמד דחלאן, שר המדינה לענייני פנים המיועד בממשלתו של אבו-מאזן, סייעו לביצוע הפיגוע בעצימת עין ולא עשו כל מאמץ כדי למנוע אותו, במטרה לאותת לאנשי האוצר הפלשתיניים, כי הפגיעה במקור הכנסתם במעבר קרני מהווה קו אדום שאין לחצותו.

לאחרונה מנסה פיאד גם להפסיק את השיטה לפיה מפקדי היחידות משלמים ישירות לכפופים להם. עתה החל בעזה מהלך במסגרתו יועברו התשלומים לחשבונות בנק של משרתי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים. פירוש הדבר הוא שבירת שליטתם של ראשי המנגנונים בכפופיהם, שליטה שיצרה מערכות יחסים בנוסח "אדון וצמית". אך אבו-מאזן יתקשה לתבוע מראשי המנגנונים להילחם בנחרצות בטרור, כאשר הוא נוגס בכוחם (וגם בהכנסותיהם, שכן הם השתמשו בשער שקל/דולר של 3.6, ואת היתרה גרפו לכיסם).

בנוסף, מלחמה בטרור כפי שדורשת ישראל, פירושה גם עימות חזיתי עם החמאס. אולם, לחמאס תשתית אזרחית עניפה, הכוללת בתי ספר, מרפאות, מרכזי תרבות וכו'. אין תחליף ברחוב הפלשתיני לפונקציות אלה שממלא החמאס, ואף כי ידוע שמאות מוסדות החמאס מהווים חממה להסתה וכיסוי לפעילות טרור, אין שום אפשרות אמיתית להפסיק את פעילותם. מדובר בתשתית המעסיקה אלפי עובדים, ומגלגלת עשרות מיליוני דולרים בשנה, שחלקו הגדול מגיע מתרומות בחו"ל. התביעה להפוך את רשת המרפאות של החמאס, למשל, לכפופה למרות משרד הבריאות הפלשתינית, פירושה הכרזת מלחמה וספק עם אבו-מאזן יוכל לעמוד בה.

החמאס מנצל את העובדה שאבו-מאזן ורבים מהשרים בממשלתו נתפסים בעיני הרחוב כנגועים בשחיתות בעצמם, ואינו מהסס לתקוף אותם בפומבי. "מדובר באנשים שחושבים שהכלכלה הפלשתינית שייכת להם ולילדים שלהם, ואין להם שום צידוק מוסרי לתבוע מלחמה בטרור ורפורמות מינהליות, לאחר שבמשך 10 שנים גרפו מיליוני דולרים לכיסם הפרטי וגנבו מהסיוע הבינלאומי שהוענק לפלשתינים", מעריך פרשן פלשתיני.
http://www.globes.co.il/serve/

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#29,יפרס: על הממשלה לקבל את מפת הדרכים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 18.04.03 בשעה 23:00
בתגובה להודעה #9
ט"ז בניסן תשס"ג, 18 באפריל 2003 (18:12)

ח"כ שמעון פרס מאדריכלי הסכמי אוסלו קורא לממשלה להודיע כי היא מקבלת באופן פורמלי את "מפת הדרכים" המובילה להקמת מדינה פלשתינית על אדמת יש"ע עד שנת 05'. פרס אמר את הדברים במפגש שקיים עם חברי קונגרס אמריקנים המבקרים בישראל.


ח"כ שמעון פרס קרא לממשלה לקבל באופן פורמלי, בהקדם ובמלואה, את היוזמה המדיני האמריקנית המתבססת על מפת הדרכים, ולפתוח במשא ומתן עם מנהיגי הרש"פ.

כתב עתי"ם מוסר, שבפגישה שהתקיימה היום (ו') עם חברי קונגרס אמריקנים המבקרים בישראל, אמר פרס כי היוזמה האמריקנית היא בעיתוי המתאים והנכון.

"אין לי ספק כי לצד חזון בוש על שתי מדינות, אין לארה"ב שום כוונה לזנוח את מחוייבותה לבטחון ישראל ואין בכוונתה לכפות הסדר על ישראל", אמר פרס, וזאת נוכח חששות בקרב גורמים פוליטיים בימין הישראלי, מפני יישום מפת הדרכים שלדעתם ממשיכה את תהליך אוסלו.

בתוך כך מגבירים מדינות אירופה את מאמציהן לקדם את תוכנית הקוורטט "מפת הדרכים". ראש ממשלת ספרד חוסה מריה אסנר, בן בריתה של ארה"ב, שוחח ביום חמישי בערב על תוכנית מפת הדרכים עם יאסר ערפאת ועם נשיא מצרים חוסני מובארק.

דוברו של אסנר אמר היום (ו') כי הוא שוחח בטלפון עם שני מנהיגים ערביים ביום חמישי בערב, בעקבות שיחה בת 45 דקות שניהל עם נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש.

"מפת הדרכים" שורטטה בידי הקוורטט המורכב ע"י ארה"ב, האו"ם, רוסיה והאיחוד האירופי, קוראת להקמת מדינה פלשתינית בשנת 2005.

בעידודם של אסנר וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, חידש בוש את הקדימות שנתן לישוב העימות בין ישראל לבין ערביי האזור.
http://www.a7.org/news.php?id=49442
מבחן התוצאה.
פ"ש

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#55,ישוב שימון פרס מלכד את מדינת ישראל =מובארק !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.04.03 בשעה 11:51
בתגובה להודעה #29
אבו מאזן ניצח את ערפאת;
חשש כי ישראל תיאלץ לפרוע התחייבויות שנתן מובארק !!

מוחמד דחלאן יהיה הממונה על מנגנוני הביטחון המסכל; אישור הממשלה יידחה כנראה לשבת או לתחילת השבוע הבא; ערפאת דורש לשמור מעמדו כמנהיג הפלשתינים; מצרים התחייבה לערוב לביטחונו; שרון: חשוב מאוד שהאדם שעומד בצד השני ילחם בטרור

24/04/2003 מאת: יואב יצחק

בסיכום שנערך בין נשיא מצרים, חוסני מובארק ,ויו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת (יום ה', 24.4.03) הובטחו לערפאת כמה הבטחות מהותיות, שלא תואמו עם ישראל.

מובארק הבטיח לערפאת, כי ישראל תפנה את אזור המוקטעה; תוציא כוחותיה מהערים הפלשתיניות; כי ערפאת ימשיך להוביל את המו"מ בין הפלשתינים וישראל; וכי ישראל תאפשר לו יותר חופש תנועה וכניסת מבקרים אליו.

הבטחות אלו כאמור, לא תואמו עם ישראל, וכעת קיים חשש כי ישראל היא זו שתיאלץ לפרוע ההתחייבויות שניתנו לערפאת.

בישראל הבהירו, כי לא ניתנה כל התחייבות בנוגע לערפאת, למעט הבטחה שלא תפגע בו פיזית. אם יצא ערפאת מרמאללה, אין ישראל מתחייבת לאפשר לו לשוב. כמו כן, היא אינה מתחייבת להימנע מכניסה לעיר לתפיסת המבוקשים המסתתרים בה.

הושג הסכם בין ערפאת ואבו מאזן

הסכם שהושג בין יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, וראש הממשלה המיועד, אבו מאזן, מאפשר עתה הקמת ממשלה חדשה ברשות הפלשתינית. ערפאת ואבו מאזן נועדו אחר-הצהריים (יום ד') לפגישה מכרעת במוקטעה, וזאת לאחר מס' ימים של נתק בינהם, וסירוב מצד אבו מאזן להיפגש עם ערפאת.

השניים נועדו, לאחר שהושגה פריצת דרך, בתיווך מצרי: מוחמד דחלאן ימונה לאחראי על מנגנוני הביטחון (וזה ניצחון גדול לאבו-מאזן); ואילו תיק הפנים יוחזק בידי אבו מאזן, ויופקד למעשה בידי טייב עבר אל-רחים, מנאמניו של ערפאת. בכך הוסרה המחלוקת העיקרית.

ההסכם הושג, לאחר שמצרים התחייבה לערוב לביטחונו האישי של ערפאת, שחשש כי לאחר שתקום ממשלה חדשה והשליטה במנגנוני הביטחון לא תהא עוד בידיו, לא יוכל עוד להגן על עצמו ועל אנשיו אפילו מפני יריבים פוליטיים מקרב האוכלוסיה הפלשתינית. ערפאת מתנגד גם עתה לפירוק הזרוע הצבאית של הפתח מנשקה, אך אין בכוחו עתה לסכל הקמת הממשלה.

עם היוודע דבר ההסכם, בירכו גורמים בבית הלבן על שהושג. בבית הלבן מצפים עתה לאישור הממשלה החדשה על-ידי המועצה המחוקקת הפלשתינית, ולאחר מכן תפורסם מפת הדרכים. גם ראש ממשלת בריטניה בירך על ההסכם, הבטיח ללוות את הממשלה החדשה ולסייע ביישום מפת הדרכים. בלייר אמר, כי הוא והנשיא ג'ורג' בוש יפעלו במשותף למימוש חזון שתי המדינות - ישראל ופלשתין.

גם ראש הממשלה אריאל שרון התייחס להסכם החדש, אם כי במרומז. "חשוב מאוד שהאדם שעומד בצד השני ילחם בטרור", אמר, וירצה אף הוא בשלום. שרון הדף ידיעות שפורסמו באחרונה, על לחצים, כביכול, המופעלים עליו מצד האמריקנים. "ישראל רוצה שלום", אמר, והבטיח לפעול להסדר מדיני שיביא שלום בין ישראל והפלשתינים.

אבו מאזן עשוי להודיע עוד היום (יום ה') על רשימת שרי הממשלה החדשה. אישור הממשלה החדשה עשוי להידחות לשבת או לתחילת השבוע הבא. ההסכם להקמת הממשלה גורר ביקורת בקרב ארגוני הטרור. החמאס מזהיר את אבו מאזן, כי אין זה הזמן למינוי שרים ולמאבק נגד האגונים האיסלמיים, אלא זו העת למאבק נגד הכיבוש הישראלי.

האמריקנים הביעו סיפוק רק מההתקדמות. ככל הנראה מקווה ערפאת כי בעקבות הסיכום יפסיקו האמריקנים את בידודו. באותו הזמן מאמין ערפאת שהצליח לשמור בידיו את הסמכויות החשובות בנוגע למשא-ומתן עם ישראל.

באיחוד האירופי בירכו על ההסכמה ואמרו כי היא "מקרבת את הפלשתינים למדינה עצמאית".

גורמים מדיניים בישראל אמרו כי לדעתם מוקדם מדי לחגוג, וכי יש להמתין ולראות האם באמת ערפאת יעביר לממשלה החדשה את הסמכויות והכוח להוביל מהלך שיגרום לשינוי.

פריצת דרך

הפגישה בין ערפאת ואבו מאזן שהחלה סמוך ל-17:00 (יום ד'), מוגדרת כפריצת דרך. היא הושגה עתה לאחר שיחות שקיים בראמללה עם השניים שליחו של הנשיא מובארק; ולאחר לחץ בינלאומי חזק על ערפאת, וגם איומים כלפיו - לפיהם יהיה אחראי לכישלון, אם לא תוקם ממשלה עוד היום.

נשיא מצרים, חוסני מובארק, נכנס לפעולה, בעקבות האיומים שחודשו כלפי ערפאת. מובארק שיגר (יום ד', 23.4.03) לרמאללה את ראש המודיעין של מצרים, עומאר סולימאן, במאמץ למצוא נוסחת פשרה בין ערפאת לאבו מאזן. מובארק הזהיר גם הוא את ערפאת: אם לא תוקם ממשלה בראשות אבו מאזן, ייפגע העם הפלשתיני.

סולימאן הגיע בצהריים, ומייד החל לדלג בין לשכתו של אבו מאזן ללשכת ערפאת. אבו מאזן הודיע לאורחו, כי מועמדו לתיק הפנים - הכולל אחריות על מנגנוני הביטחון, הוא מוחמד דחלאן, ואין בילתו. ערפאת ביקש התחייבות, כי מעמדו כמנהיג הפלשתינים לא ייפגע. ברשות העריכו כי יימצא עוד היום פתרון למחלוקות, וכי קיימת אפשרות להצגת הממשלה עוד היום. ואכן, כאמור, נמצא פתרון: פירוק תיק הפנים, והעברת האחריות על מנגנוני הביטחון לידיו של דחלאן (כפי שדרש אבו מאזן).

מובארק הודיע אמש לערפאת על שיגורו של סולימאן, בעת הישיבה של הוועד הפועל המרכזי של אש"פ. בישיבה דחק ערפאת במנהיגי הפתח להחליט על מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הוועד המרכזי. ערפאת הזכיר בימים האחרונים את שמותיהם של האני אל-חסן, שר הפנים, ונביל שעת', השר לתכנון בינלאומי, כמועמדים לתפקיד.

ערפאת ניסה בכל זאת להכתיב לאבו מאזן במי ייבחר לכהונת שר הפנים - שהוא גם האחראי על מנגנוני הביטחון. ערפאת העלה שמותיהם של שלושה מועמדים: טייב עבר אל-רחים, מזכיר לשכתו של ערפאת; ושניים אותם ייעד אבו מאזן לשרים (בלחצו של ערפאת) - חמדאן עאשור וחכם בלעאווי. קודם לכן ניסה ערפאת להביא לקידום מועמדותם של כמה אישים לתפקיד ראש הממשלה, במקום אבו מאזן.

ההתרוצצות הגיעה לשיאה בשעות אחר-הצהריים (יום ד'). זו החלה יום קודם (יום ג'), מייד לאחר שהודיע אבו מאזן, באמצעות אחד ממקורביו, כי הוא נכשל בהקמת הממשלה; וכי החלטתו סופית: לפרוש מתפקיד ראש הממשלה. אבו מאזן הפנה אצבע מאשימה כלפי ערפאת, ורואה בו כאיש שמנסה להכשילו.

ניסיונו של ערפאת להכשיל את אבו מאזן כבר בראשית דרכו, עורר זעם רב. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, שוחח אתמול עם ערפאת ודרש ממנו לאפשר לאבו מאזן להרכיב ממשלה כהבנתו; פקיד בכיר אמריקני שוחח הלילה עם ערפאת, והזהירו מפני התוצאות - אם ייכשל אבו מאזן בהרכבת הממשלה. שליח האיחוד האירופי לאזור, מייגל מורטינוס, הודיע לעראפת כי האיחוד מכיר רק באבו מאזן לראשות הממשלה.

ואילו בישראל נערכים להתפתחויות האפשריות. שר החוץ, סילבן שלום, אמר (יום ב') למזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, כי ישראל לא תנהל מו"מ עם 'בובה' של ערפאת. ראש הממשלה אריאל שרון, לעומת זאת, אומנם עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות, אך נמנע ממתן פומבי למהלכים בהם נוקטת ישראל.

הדרמה ברשות הפלשתינית, מתרחשת בעוד עיני העולם כולו (מדינות ערב והמערב) נשואות אל המוקטעה, משם ממשיך ערפאת לתמרן את הרשות הפלשתינית. עתיד המזרח התיכון בכלל, וישראל והרשות הפלשתינית בפרט, תלויים עתה בהחלטת ערפאת, אשר נכון לעכשיו - עלול לסכל יישום חזון 'מפת הדרכים' של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. ברשות הפלשתינית חוששים, כי אם ייכשל אבו מאזן, ואם לא תאושר ממשלתו במועצה המחוקקת הפלשתינית, יחריף הדבר את המתח בין המחנות ויוליד מאבק אלים בין בכירי הרשות הפלשתינית.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-22862-00.html?tag=11-44-44
רשימות קשורות

מובארק שולח לרמאללה את ראש המודיעין; אבו מאזן: המגעים נכשלו; חשש מפני מאבק אלים
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-22836-00.html?tag=11-48-26
אבו מאזן
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E0%E1%E5+%EE%E0%E6%EF ערפאת
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%F2%F8%F4%E0%FA
ישראל
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E9%F9%F8%E0%EC
מוחמד דחלאן
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%EE%E5%E7%EE%E3+%E3%E7%EC%E0%EF
ארה"ב
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E0%F8%E4%22%E1
בריטניה
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E1%F8%E9%E8%F0%E9%E4
אריאל שרון
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E0%F8%E9%E0%EC+%F9%F8%E5%EF

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
http://rotter.


#36,י''מנהרות הברחת הנשק - עורק החיים של הטרור''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 00:43
בתגובה להודעה #9
שחר
חבר מתאריך 4.11.02
879 הודעות 21:54 20.04.03

''מנהרות הברחת הנשק - עורק החיים של הטרור''

"במהלך הפעולה ברפיח הייתה לחימה אינטנסיבית ועזה", אמר הבוקר (א') מפקד
אוגדת עזה, תת אלוף גדי שמני והוסיף, "מנהרות הברחת הנשק משמשות כעורק
חיים חשוב מאד לטרור הפלשתיני. בשנת 2002 נמצאו עשרות מנהרות שדרכם
מבריחים אמצעי לחימה לרפיח, לרצועת עזה, ליהודה ושומרון ולתחומי
הקו-הירוק".
מדבריו עולה, כי ליאור זיו נהרג במהלך פעולה ברפיח לאיתור מנהרות ונפגע
בזמן מעבר מבית לבית. במהלך ניסיון החילוץ שלו, הסביר תת אלוף שמני, נפגעו
חובש מ"גבעתי" באורח קשה, לוחם נוסף מ"גבעתי" ומתעד של דו"צ. לטענתו,
השליך המחבל רימונים, פתח באש מטווח קצר, וחוסל ע"י הכוח.


- "צה"ל מקדיש חשיבות רבה לחזית ההסברתית"

המתעדים מגיעים עם מוטיבציה גבוהה מאד , מוכנים ורוצים להשתתף במבצעים
המסוכנים ביותר ולהיכנס למקומות המסוכנים ביותר, "הצלמים מבינים את
החשיבות התקשורתית של תיעוד הפעילות", אמר תת אלוף שמני. "צה"ל מקדיש
חשיבות רבה לכל החזית ההסברתית, ולכן בכל מבצע, אנו מכניסים צוות תיעוד של
דובר צה"ל".

כמו-כן, במסגרת דבריו על פעילות צה"ל ברפיח, התייחס תת אלוף שמני לאיום
טילי "הקסאם" ואמר כי צה"ל עושה מאמץ לצמצום ירי טילי ה"קאסם", "לאיום
ה"קאסם" ישנו דרכים רבות לטיפול, ואנו מקווים שבעתיד נצליח לצמצם באופן
ניכר את ירי טילי ה"קאסם".


- "היכן שצה"ל נמצא ופועל- נמצאת גם יחידת ההסרטה והצילום של דובר צה"ל"

יחידת ההסרטה מבצעת פעילות יחד עם היחידות הקרביות. זוהי יחידה שעברה
שינויו מתעסקת מזה שנים בתיעוד המבצעי ובסיקור השטח. "היכן שצה"ל פועל
ונמצא, נמצאת גם יחידת ההסרטה של דובר צה"ל", אמר הבוקר מפקד יחידת ההסרטה
של דובר צה"ל, רב סרן, מיכאל יוחאי והוסיף, "כשהחיילים של דובר צה"ל
נמצאים בשטח, הם מהווים חלק מהכוח הלוחם. הם נמצאים בסדר התנועה, בתוך
הנגמש"ים והטנקים".


- "לוחמים שאינם לוחמים"

בשל האירוע הטראגי הלילה, בו נהרג אחד מצלמי היחדה המקצועיים ביותר,
הדגיש רב סרן יוחאי, כי צלמי היחידה עוברים אימון צבאי והכשרות רלוונטיות
נוספות. לטענתו, בשל תפקידם המבצעי החשוב של הצלמים, לא יותר להם לצאת
לשטח לסקר פעילות זו או אחרת, לפני שעברו תקופת הכשרה ארוכה. "בנוסף
להכשרות הללו, ישנה יחידה קרבית בצה"ל, שמאמצת את היחידה שלנו ודואגת
להכשיר את החיילים בירי מיוחד ובאמצעים נוספים", אמר רב סרן יוחאי והוסיף,
"הצלמים הם למעשה לוחמים שאינם לוחמים. תפקידם להביא את התמונות, דבר
המהווה לעיתים סיכון גבוה יותר, מהסיכונים אותם נוטלים הלוחמים הנמצאים
בשטח, בקו החם. הפעולה של המתעד חשובה לאין שיעור. אין הבדל בין המתעד,
הקשר, החובש, והלוחם. הצלם הוא כמו כולם- חלק בלתי נפרד מהפעילות
המבצעית".

(דובר צה"ל

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#42,יהאמא של כל המנהרות !!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 09:26
בתגובה להודעה #36
@ האמא של אם כל המנהרות @

גם ותיקי הלוחמים הופתעו מעומקה של מנהרת ההברחה.
פתח הוצאת אמצעי לחימה בצד הפלשתיני של רפיח.
צילום: דובר צה"ל.
http://images.maariv.co.il/cache/ART467443.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#68,ינחשפה רשת שהבריחה תחמושת לעזה !!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.04.03 בשעה 23:49
בתגובה להודעה #42
עשרות אלפי קליעים הוברחו מרמאללה לעזה * אחד מחברי הרשת נתפס כשניסה להבריח 48,000 כדורי רובה
מאיר סויסה

כתב אישום הוגש בשבוע שעבר בבית המשפט הצבאי בבית אל נגד איימן עלווי, תושב דיר ג'ריר, הסמוכה לרמאללה, על הברחת נשק ותחמושת אל רצועת עזה.
עלווי נתפס לפני כחודש לאחר שהשב"כ חשף רשת מבריחים מתוחכמת שהבריחה עשרות אלפי קליעים וציוד לחימה נוסף מרמאללה אל תוך רצועת עזה באמצעות משטחי גבס.
מכתב האישום עולה כי באוקטובר 2001 העביר עלווי לעזה 5 משטחי גבס, בתוכם הוסתרו קליעים מסוגים שונים. ההברחה התבצעה באמצעות חברת ההובלות "עדווי", שקיבלה אישור מהמנהל האזרחי לנוע בחופשיות בארץ.
החברה קיבלה עבור ההובלה סכום של 1,300 שקל. ההברחה התבצעה דרך מחסום קרני, דרכו בוצעו גם מספר הברחות נוספות המיוחסות לרשת.

חודש לאחר מכן ניסה עלווי להבריח 48 אלף קליעים נוספים מרמאללה לעזה, אולם הפעם החביא אותם בארבע לוחות ברזל. במהלך בדיקות באחד המחסומים הבחינו כוחות הביטחון כי משקלה של המשאית חורג מן המותר. בדיקה נוספת חשפה את אלפי הכדורים, והביאה למעצרו.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/471/349.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#79,יכוח צה''ל פוצץ בשבת מנהרה להברחת נשק..........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.05.03 בשעה 03:10
בתגובה להודעה #42
פוצצה מנהרה להברחת נשק באיזור רפיח
עומק המנהרה, 12 מטר, נועד להתגבר על האמצעים בהם נקט צה"ל נגד חפירת מנהרות בגבול בשנה האחרונה

כוח צה"ל פוצץ בשבת מנהרה להברחת נשק וחומרי חבלה בגבול ישראל מצרים, ליד רפיח. עומקה של המנהרה - 12 מטר. העומק נועד להתגבר על האמצעים בהם נקט צה"ל נגד חפירת מנהרות בגבול בשנה האחרונה.

פיתחה של המנהרה התגלה בבית פלשתיני ברפיח. במהלך העבודות לפיצוץ המנהרה הושלכו רימונים ונזרקו בקבוקי תבערה על ידי בני נוער וילדים. אחד ממשליכי בקבוקי התבערה נפגע ברגלו בירי צה"ל.

במהלך סוף השבוע נרשמו אירועים רבים ברצועת עזה, ובהם
זריקת רימונים וירי לעבר עמדת צה"ל בגבול ישראל מצרים, וכן ירי טיל נ.ט
ט. על כוח צה"ל בגבול, ליד רפיח. היום נתפס גם מסתנן פלשתיני שעבר את גדר המערכת בין ישראל ורצועת עזה, ליד מעבר כיסופים. האיש הועבר לחקירת כוחות הביטחון. לפני כן נורו שתי פצצות מרגמה על ישוב ישראלי בדרום הרצועה. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. למרות פעילות צה"ל בכל רחבי הרצועה, נגד יורי המרגמות ורקטות הקסאם, ממשיכים הפלשתינים לירות על ישובים ועל מוצבי צה"ל בכל רחבי הרצועה.

ההנחה היא, כי פיצוץ המנהרות להברחת נשק בגבול מצרים מקשה מאוד על השגת נשק על ידי הפלשתינים ברצועה ועל פעילותם היום יומית.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#89,יכוחות צה''ל פוצצו מנהרת אמל''ח בגבול מצרים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.05.03 בשעה 14:53
בתגובה להודעה #79
ככל הנראה פוצצו כוחות צה"ל מנהרה להברחת אמל"ח בגבול
ישראל מצרים סמוך לרפיח.
בפעולות הנדסיות של צה"ל זוהתה קריסה של קרקע באזור
ככל הנראה מדובר במנהרה.
http://www.yeshanews.com/?action=news&cmd=show&id=20327
יש"עניוז.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded





#90,יעוד שתי מנהרות נחשפו בגבול ישראל - מצרים !!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.05.03 בשעה 08:57
בתגובה להודעה #42
(7:55) יום שני, י' באייר תשס"ג, 12 במאי 2003

צה"ל חשף בגבול ישראל-מצרים שתי מנהרות להברחת נשק
כוחות צה"ל איתרו הלילה שתי מנהרות להברחת אמצעי לחימה בגבול ישראל-מצרים סמוך לרפיח. המבנים הנטושים שבחסותם נחפרו המנהרות - נהרסו.

במהלך הפעילות זיהו הכוחות שני חמושים שעסקו בהנחת מטען חבלה בסמוך. החיילים ירו לעברם ופגעו בהם. במקרה אחר נפתחה אש לעבר הכוחות. איש מהחיילים לא נפגע.

דובר צה"ל מסר כי מתחילת השנה נחשפו בגבול יותר מעשרים מנהרות. עוד נמסר כי בארבעת החודשים האחרונים ירו המחבלים יותר מארבעים טילים נגד טנקים של צה"ל, הופעלו כ-14 מטעני חבלה והושלכו עשרות רימונים לעבר החיילים.
http://www.a7.org/news.php3?id=50898


מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#125,יעוד שתי מנהרות התגלו ועוד טיל נ''ט נורה לעבר..
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.06.03 בשעה 07:02
בתגובה להודעה #90
טיל נ''ט נורה לעבר כוח צה''ל ליד רפיח

טיל נ"ט נורה לעבר כוח צה"ל ליד רפיח; אותרו 2 מנהרות להברחת אמצעי לחימה.
טיל נ"ט נורה הלילה לעבר כוח צה"ל בגבול ישראל מצרים, סמוך לרפיח.
לעבר כוח צה"ל באזור הושלכו שבעה רימונים. איש לא נפגע ולא נגרם נזק.

במהלך הפעילות באזור רפיח איתרו הכוחות שתי מנהרות, ששימשו להברחת אמצעי לחימה מסיני לשטחי הרשות הפלסטינית.
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2647413_184,00.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#141,יישראל חשפה נתיב הברחת נשק מסודן לרש''פ !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 29.06.03 בשעה 04:41
בתגובה להודעה #125
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 29.06.03 בשעה 04:45
 
כך טוענים גורמי ביטחון ישראליים לפי העיתון World Tribune;
הנשק מועבר דרך הים לסיני ומשם הוא מוברח במנהרות לתוך רצועת עזה; מצרים אינה מסכלת את ההברחות.



גורמי מודיעין ישראליים אומרים שסודן הפכה למקור חשוב עבור הפלשתינים, בכל הנוגע להשגת נשק, חומרי נפץ ואמצעי חבלה. לדבריהם, כמה ארגונים פלשתיניים היכו שורשים בסודן, ומארגנים משלוחים של הנשק דרך הבירה חרטום, מצרים ומפרץ סיני - כך טוען העיתון המקוון World Tribune.com.

מאזור סיני, נטען, מוברחים האמצעים לרצועת עזה באמצעות מנהרות תת-קרקעיות. הגורמים מסרו עוד כי בשנה האחרונה, הפך הנתיב הסודני לנוח מאוד עבור מבריחי נשק פלשתיניים ומצריים.

העיתון מציין, כי המידע קיבל משנה תוקף, לאחר שבסוף השבוע תפסה יוון ספינת ועליה 680 טון של חומרי נפץ, שיצאה מהים השחור בדרכה לנמל גאבס שבטוניסיה. מדובר בספינה שנשאה דגל של איי קומורו, בבעלות חברה הרשומה באיי מרשל.

חומרי הנפץ שנתפסו בספינה הכילו אמוניום חנקתי ברמה תעשייתית, שחברה שמקורה בסודן טענה כי הזמינה את החומר לשימוש בתשתית כבישים. פקידים בכירים ביוון אמרו כי כבר נעשה שימוש בעבר באמוניום חנקתי בכמה התקפות טרור על אזרחים, ובהן הפיגוע במועדון הלילה באי באלי באינדונזיה, בשנה שעברה.

גורמי הביטחון הישראליים מציינים עוד כי מצרים יודעת זה זמן רב על נתיב הברחת הנשק מסודן, אולם למרות הפצרות חוזרות ונשנות של ישראל וארה"ב, מהנשיא מובראכ, למנוע את הברחת הנשק, מצרים לא עשתה דבר.

הגורמים לא ציינו כיצד מממנים הפלשתינים את משלוחי הנשק הללו, אולם הם הזכירו את כתב האישום שהוגש השבוע נגד ראשי התנועה האיסלמית בישראל, החשודים בהזרמת מיליוני דולרים לתנועת החמאס ברצועה ובגדה.

ראש המודיעין היווני, פבלוס אפוסטולידיס, לא פסל את האפשרות כי ארגון אל-קעידה הזמין את חומרי הנפץ שנתפסו בספינה, אך ציין כי נראה שהמשלוח גדול מדיי מכדי להיות מיועד לארגון טרור מסוים.

"לא ברור לי מה ארגון אל-קעידה יכול לעשות עם 680 טון של TNT, אולם מצד שני, איננו יודעים לאן המשלוח היה מיועד, כך שלא ניתן לשלול את האפשרות שאל-קעידה או ארגון אחר הקשור אליו, היו יעדו הסופי של המשלוח", אמר אפוסטולידיס בראיון טלוויזיוני.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-26096-00.html?tag=4-28-25


למי נועדו 680 טון חומרי נפץ שנתפסו........??
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2666513,00.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded





#171,יסוף סוף: התקשורת מדווחת שמצרים מחמשת את......
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.07.03 בשעה 09:17
בתגובה להודעה #141
מצרים מסייעת לחימוש הרשות
יום שלישי, 22 יולי 2003 / כ"ב בתמוז תשס"ג

מחמוד עבאס יצא למסע מדיני בו ייפגש עם חוסני מוברק במצרים, עם המלך עבדאללה בירדן ולבסוף עם הנשיא בוש בבית הלבן.

כתבנו אריאל כהנא מציין כי חוסני מוברק, המקפיד להיות מעורב בכל המהלכים של ערביי הרש"פ, יתדרך את עבאס בדרכו לבית הלבן. מצרים פועלת ברשות באמצעות שיחות עם מנהיגים ושיגור שליחים לרשות, בין היתר כאלו המתווכים בין ערפאת לעבאס. אך לדברי כתבנו, מצרים מעורבת בזירה לא רק במישור המדיני אלא גם מסייעת להתחמשותה הצבאית של הרשות, כך אומר שר הביטחון שאול מופז בישיבת הממשלה. לדבריו, המצרים משתפים פעולה בהברחות נשק מסיביות מאזור רפיח. מופז סיפר על אחת החפירות שאורכה כ-70 מטר ושדרכה אפשר להבריח כמויות גדולות של נשק כמעט ללא הפרעה. המצרים, אמר מופז, יודעים על קיומה וגם מעורבים בעניין.

ד"ר ערן לרמן, לשעבר קצין בכיר באמ"ן, אומר לערוץ 7 כי מעורבותה של מצרים היא בעלת אופי מורכב. לדבריו, מצרים אינה מונעת הברחות באזור הגבול ודרך המנהרות גם משום שבאזור מוצבים כוחות מצריים באיכות בינונית. אולם ישראל, אומר לרמן, אינה מעוניינת כי כוחות מצריים איכותיים יתפרשו בגבולה משום שהכוחות הפרושים הם אלו שעליהם סוכם בהסכמי השלום. לישראל חשוב לשמור על העיקרון כי לא פורצים את מסגרות הסכם השלום בנוגע לנוכחות צבאית קבועה, שכן פריצה זו עלולה לגרום לנוכחות מצרית איכותית יותר. לפיכך ישראל מסכימה כי במרחב הגבול שלה עם מצרים יוצבו חיילים מצרים בעלי איכות בינונית תוך תשלום מחיר של הברחות נשים, סמים, כלי-רכב ואמל"ח וגם תשלום מחיר של הקושי לשלוט על מעברים ברשות לערבים המבקשים לעבור את הגבול.

לרמן הוסיף כי לדעתו מצרים אינה מעוניינת בהתלקחותו של הגבול. לדבריו, מצרים מתמרנת בין שני אינטרסים: מצד אחד לא לתת לישראל להשיג הישגים מתוך רצון להחזיר אותה "לגודלה הטבעי", להיותה מדינה קטנה וחסרת השפעה במזה"ת, ומצד שני להגיע לשקט וליציבות, ולשם כך היא צריכה למתן ולפעול בתוך הרשות. (ש.ח.)
http://www.a7.org/news.php?id=56085

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



#206,ימבצע טיפול שורש 2003: חיסול המנהרות...האמנם??
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.10.03 בשעה 06:59
בתגובה להודעה #36
חדשות
עדכון אחרון - 00:04 11/10/03
שבעה פלשתינאים נהרגו ברפיח;
צה"ל: הפעולה תימשך כמה ימים
מאת: עמוס הראל ושירות "הארץ"

בהרוגים:בן 8 ובן ;12 חייל נפצע קל; 55 פלשתינאים נפצעו;

צה"ל חשף 2 מנהרות להברחת נשק;

חייל ליד מנהרה להברחת נשק, שנחשפה אתמול ברפיח
תצלום : רויטרס

יועצו של ערפאת: "הפעולה היא פשע מלחמה"; אנאן גינה הפעולה

שבעה פלשתינאים נהרגו אתמול )שישי( וחייל נפצע קל בחילופיאש במהלך פעולה של צה"ל באזוררפיח לחשיפת מנהרות להברחת נשק. מקורות פלשתיניים מסרו כי בהרוגים שני ילדים - בן 12 ובן 8, שמת מפצעיו - ושני חמושים.
כמו כן, דיווחו הפלשתינאים על 55 פצועים, בהם שתי נשים במצב קשה. נביל אבו רודיינה, יועצו של יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, אמר כי הפעולה מהווה
"פשע מלחמה ואסון אנושי".

כוחות צבא גדולים נכנסו אתמולבלילה לאזור רפיח. מקורות צבאיים אמרו כי מדובר בפעולה נרחבת שעתידה להימשך כמה ימים. לדברי מקורות צבאיים, מטרת המבצע, המכונה "טיפול שורש", לפגוע בהברחת נשק דרך המנהרות שבגבול מצרים.

במהלך המבצע חשף צה"ל שתי מנהרות המשמשות להעברת אמצעי לחימה. באזור
רפיח התנהלו לסירוגין חילופי אש בין צה"ל לפלשתינאים. הכוחות השתלטו
על רצועה באזור בעומק של כמה מאות מטרים בתחומי השטח הפלשתיני.
הפלשתינאים הפעילו מטעני חבלה, אש נ"ט, רימונים וירי מנשק קל נגד
כוחות צה"ל. צה"ל הרס שלושה בתים שמהם נפתחה לדבריו אש, ובמקרה אחד
הפעיל מסוק קרב שירה לעבר חמושים.

בפעולה משתתפים, לצד חיילי חטיבת גבעתי, יחידות מיוחדות, כוחות שריון
והנדסה. מפקד עליה מח"ט גבעתי, אלוף-משנה אייל אייזנברג. הכוחות
נכנסו למחנות הפליטים הגובלים ב"ציר פילדלפי", הכביש העובר לאורך
הגבול המצרי. צה"ל יפעיל באזור בימים הקרובים אמצעים שונים שמטרתם
לחשוף את המנהרות.

פיקוד הדרום מתכוון לתפוס מאחזים בשטח הפלשתיני ברפיח למשך כמה ימים,
כדי להגדיל את הסיכויים לחשוף מנהרות. מהלך זה כרוך בסיכון מסוים,
משום שהוא עתיד לרכז כלפיו התנגדות פלשתינית בשטח שבו אוכלוסייה
אזרחית צפופה. אם תחול הסתבכות, ייתכן שהמבצע יקוצר.

אנאן גינה פעילות צה"ל ברפיח

מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, גינה אתמול את פעילות צה"ל במחנה הפליטים
ברפיח. לדבריו, ישראל "מפעילה כוח רב מדי באזור מיושב, דבר הסותר את
החוקים ההומניטריים הבינלאומיים". הוא קרא לשני הצדדים לנקוט צעדים
כדי למנוע קורבנות של חפים מפשע.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=348643&contrassID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

WALLA
7 פלסטינים נהרגו בפעולת צה"ל ברפיח
יום שבת, 11 באוקטובר 2003, 0:02 מאת: עמוס הראל ושירות "הארץ", הארץ

חיילים מתבוננים באחת המנהרות שנחשפו
(צילום: רויטרס)

צה"ל פועל להשמדת תשתית המנהרות להברחת נשק. הפלסטינים: 55 תושבים נפצעו, בהם 2 קשה. חייל צה"ל נפצע קל. עד כה נחשפו 2 מנהרות. מזכ"ל האו"ם גינה הפעולה
http://news.walla.co.il/?w=//450901

YNET
צה"ל פועל ברפיח "לזמן בלתי מוגבל"
7 פלסטינים נהרגו ויותר מ-50 נפצעו במבצע "טיפול שורש" שהחל אתמול בלילה. כוחות רגלים, שיריון ומסוקים פועלים במחנה בעקבות הערכות שהפלסטינים מבריחים אמצעי לחימה מתקדמים לרצועה.
שתי מנהרות להברחת אמצעי לחימה כבר נחשפו.

אם כל המנהרות

מפקד גדוד בגבעתי: "זו פעם ראשונה שנכנס כוח כל כך גדול לאזור
מיושב בעזה.
אנחנו הולכים על עניין לא פשוט - אבל ננצח".
הפלסטינים: "מדובר בפשע מלחמה"
אפרת וייס ועלי ואקד
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2784656,00.html

ערוץ 7
נמשכת הפעולה המקפת ברפיח
14:42, 10 אוקטבר 2003 / י"ד בתשרי תשס"ד

הלילה החלו כוחות גדולים של צה"ל לפעול במחנה הפליטים ברפיח. המטרה היא להרוס את המנהרות המשמשות להברחת נשק בגבול ישראל מצרים. הכוחות הותקפו במטעני חבלה, אש נ"ט, רימונים וירי מנשק קל. כתבנו קובי פינקלר מדווח כי חייל נפצע באורח קל והועבר לבית החולים "סורוקה".

הערבים דיווחו כי שישה מאנשיהם נהרגו ולפחות 40 נפצעו בפעולה. גורמי ביטחון הבהירו כי הכוחות פגעו במחבלים חמושים.

בצה"ל אומרים כי המחבלים עמדו להבריח דרך המנהרות טילי כתף מסוג סטינגר המשמשים לפגיעה במסוקים. הטילים נועדו לפגוע בעזרת הטילים במסוקים ישראליים המבצעים סיכול ממוקד במחבלים בכירים.
צה"ל מבקש לסכל בפעולה את כוונת המחבלים להבריח טילי קטיושה שנועדו לפגוע בישובים ישראליים הסמוכים לרצועת עזה.

מקורות ערבים מסרו כי בפעולה נוטלים חלק טנקים רבים, כלי רכב משוריינים, מלווים ביחידות הנדסה וכלבי גישוש.

יצויין כי מתחילת השנה נחשפו למעלה מ-30 מנהרות להברחת אמצעי לחימה בגבול ישראל מצרים. עפ"י דברי דובר צה"ל הברחות אמצעי הלחימה משמשות עורק מרכזי בתהליך ההתחמשות של ארגוני הטרור.

צה"ל עצר 8 מבוקשים ביו"ש

הלילה נעצרו שמונה מבוקשים ודרושים לחקירה - שני מבוקשים מחבלי "ג'יהאד" ודרוש לחקירה נעצרו בשכם. מחבל תנזים ושני חשודים נעצרו בואדי פוקין, מערבית לבית לחם. דרוש לחקירה נעצר בדיר אבו משעל, מערבית לרמאללה. מחבל ג'יהאד איסלאמי נעצר בחברון.

אמש נפתחה אש מחבלים לעבר מוצב צה"ל סמוך ליישוב נווה דקלים ברצועת עזה. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק, חיילי צה"ל השיבו אש לעבר מקורות הירי.

אתמול בצהרים נפצע חייל צה"ל באורח קשה בראשו וחייל נוסף נפצע באורח קל כאשר מחבל מתאבד פוצץ עצמו סמוך לאשנב קבלת הקהל במפקדת התיאום והקישור בטול כרם.

תנועת כלי רכב ערבים בכבישי השומרון נאסרה למשך ארבעה ימים עפ"י הוראת אלוף פיקוד המרכז משה קפלינסקי. ההוראה נועדה למנוע תנועת ערבים וזאת בשל התראות שהתקבלו במערכת על כוונות הארגונים לבצע פיגועי ירי בכבישי השומרון.
http://www.a7.org/news.php?id=62214

מעריב
מטרת המבצע - מנהרות הנשק

אם כל המנהרות

כוחות גדולים של צה''ל פועלים באזור רפיח לחשיפת מנהרות להברחת נשק * בחילופי האש נהרגו שבעה פלשתינים - בהם שני ילדים * חייל צה''ל נפצע קל 7פלשתינים נהרגו בפעילות צה''ל ברפיח *

כוחות גדולים של צה''ל פועלים באזור רפיח לחשיפת מנהרות להברחת נשק * בין ההרוגים הפלשתינים - שני ילדים * בחילופי האש נפצע קל חייל צה''ל
אורי גליקמן, אי-פי ורויטרס

שבעה פלשתינים נהרגו ו-50 נפצעו בחילופי אש במהלך פעילות צה''ל ברפיח לחשיפת מנהרות להברחת נשק. בין ההרוגים - בן 12 ובן 8. חייל צה''ל נפצע קל בחילופי האש. יועצו של ערפאת, נביל אבו-רודיינה, אמר כי הפעולה ''היא פשע נורא ואסון''.

לגינוי הצטרף מאוחר יותר גם מזכ''ל האו''ם, קופי ענאן. ''פעולת צה''ל מנוגדת לחוק הבינלאומי ההומניטרי'', אמר ענאן.

צה''ל חשף אחר הצהריים שתי מנהרות ששימשו להעברת אמצעי לחימה. בצה''ל מעריכים שפיצוץ המנהרות יבוצע אחר בשעות הערב. מצה''ל נמסר שהמנהרות נבנו בתוך בתי מגורים של תושבים פלשתינים.

צה''ל יצא הלילה למבצע גדול בעזה, במהלכו, השתלטו הכוחות על עיר גדולה ברצועה, לראשונה מאז תחילת האינתיפאדה.

חטיבת גבעתי, בסיוע כוחות מיוחדים וטורי שריון חדרו לעומק רפיח. המטרה: חיסול תשתיות הטרור בעיר רפיח בתוך 72 שעות.
הכוחות יפעלו להשמיד את שרשרת המנהרות להברחת נשק לאורך גבול ישראל-מצרים. בנוסף, מבצעים הכוחות מעצרים מבית לבית ומנהלים מצוד אחר כלי נשק מתקדמים שהוברחו באחרונה לרצועה.

במהלך הפעולה פתחו חמושים פלשתינים באש והשליכו עשרות מטענים לעבר הכוחות. מהירי נפצע חייל צה''ל באורח קל, הוא פונה לבית חולים לקבלת טיפול. כוחות הנדסה הרסו שלושה בתים מהם נפתחה אש לעבר החיילים באזור הגבול עם מצרים.

טילים ארוכי טווח

גורמי מודיעין אומרים שהמבצע בא בעקבות מידע על הברחת טילים ארוכי טווח לתוך הרצועה דרך המנהרות המחברות בין מצרים לרפיח. מפקד בכיר אמר ל''מעריב אונליין'': ''המטרה המרכזית של המבצע מבחינתנו היא המנהרות; הן מסתמנות מבחינתנו כאיום החדש על מדינת ישראל, לאחר שהוברחו אמצעי לחימה מתקדמים מסוגים שעוד לא ראינו, אשר עלולים להפר את האיזון בין צה''ל לפלשתינים''.

המפקד הבכיר הוסיף שהוחלט לצאת למבצע מיידית בגלל ההרעה במצבו הבריאות של יו''ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת. בצה''ל חוששים שלאחר מותו של ערפאת, תשתלט משפחת אבו-סמהדנא, המשפחה החזקה ברפיח, על רצועת עזה ותהווה איום ממשי על צה''ל. ההערכות הן שכמות התחמושת ברפיח יכולה להספיק ללחימה של שנים מול צה''ל.

בצה''ל חוששים מאוד מלחימה בשטח הבנוי והצפוף של רפיח. בניסיון לצמצם את הפגיעה ככל האפשר, הוחלט להשתמש במבצע בכל הכוחות העומדים לרשות צה''ל בפעולה מסוג זה. כמו כן הוחלט לבתר את הרצועה לארבעה חלקים.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/554/798.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




#207,יעכשיו זה רשמי: האירנים מעורבים בהברחת נשק !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.10.03 בשעה 17:22
בתגובה להודעה #206
גורמים איראניים מעורבים בהברחת אמצעי לחימה לרפיח
16:03, 12 אוקטבר 2003 / ט"ז בתשרי תשס"ד

גורמים איראנים קשורים ואף יוזמים הברחות אמצעי הלחימה דרך המנהרות ממצרים לרפיח. כך כותבים הבוקר כתבי עיתון "הצופה" בהסתמך על מקורות ביטחוניים.
ממידע שהגיע למערכת הביטחון עולה כי הקשר האיראני נעשה באמצעות פעילות "ועדת ההתנגדות העממית" העוסקים העיקריים בהברחת אמצעי לחימה וחומרי נפץ לתוך הרצועה. פעילות אירגון זה, אומרים במערכת הביטחון, מתואמת עם גורמים באיראן, כחלק מן המאמץ האיראני למסד תשתית טרור בארץ וברצועה. ל"ועדת ההתנגדות העממית" קשר חזק גם עם גורמים תומכים במצרים.

המנהרות משמשות "עורק חיים" כלכלי למשפחות ערביות רבות. תמורת הפעלת המנהרה מקבלים כ 1,000 דולר לחודש.
http://www.a7.org/news.php3?id=62324



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#208,יפתח המנהרה בצד המצרי - בתוך מחנה צבא מצרי
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.10.03 בשעה 17:27
בתגובה להודעה #207
"גורמים בישראל רמזו לא אחת כי קצינים וחיילים של הצבא
המצרי משתפים פעולה עם הפלשתינים ואף מקבלים על כך תשלום
הולם. באחד המקרים נמצא הפתח המצרי של המנהרה בתוך מחנה
של הצבא המצרי "
מקור: הצפה, יום א עמוד 2.

הכתבה במלואה באתר הצופה !!
אחד מפתחי המנהרות נמצא בתוך מחנה של הצבא המצרי * הדבר לא מפתיע גורמים בישראל רמזו לא אחת כי קצינים וחיילים של הצבא המצרי משתפים פעולה עם הפלשתינים ואף מקבלים על כך תשלום הולם



כוחות צה''ל ממשיכות במבצע חשיפת המנהרות הגדול, ''טיפול שורש''. במבצע הנמשך זה ארבעה ימים נחשפו עד כה ארבע מנהרות להברחת אמצעי לחימה.
המבצע החל באמצע שבוע שעבר כאשר צה''ל ביתר את הרצועה לשלושה ובודד גם את איזור רפיח עד כביש הרוחב. הכוחות נכנסו לעיר ממספר כיוונים כאשר היחידות המיוחדות מובילות ומאחוריהן כוחות השריון וההנדסה.
במבצע משתתפים כוחות של חטיבת גבעתי, כוחות שריון הנדסה ולוחמים של יחידות מיוחדות. בראש המבצע עומד מפקד חטיבת גבעתי, אייל אייזנשטיין.
הכוחות החלו בפעולה במחנות הפליטים הנמצאים לאורך ציר פילדלפי המבדיל בין ישראל למצרים.
הכוחות תפסו את האיזור והחלו לעבור ממבנה למבנה בשטח של מספר קילומטרים כדי לחשוף את פתחי המנהרות. ואכן, ביום אחד מצאו שלושה בתים שבהם יוצאים פתחים ל שלוש מנהרות שהובילו מרפיח הפלשתינית לעבר רפיח המצרית, הנמצאת מן העבר השני של הגבול.
המבצע החל בעקבות שבועות ההודנה הארוכים אשר נוצלו על ידי המבריחים הפלשתינים כדי להעביר כמויות גדולות של חומרי חבלה ואמצעי לחימה ממצרים לישראל. פעולה זו, שנעשתה ביוזמת הרשות הפלשתינית, עברה ללא כל תגובה מצד שלטונות מצרים מן העבר השני של הגבול. גורמים בישראל רמזו לא אחת כי קצינים וחיילים של הצבא המצרי משתפים פעולה עם הפלשתינים ואף מקבלים על כך תשלום הולם. באחד המקרים נמצא הפתח המצרי של המנהרה בתוך מחנה של הצבא המצרי.
במהלך הפעולה התנהלו חילופי אש עם מחבלים פלשתינים באיזור רפיח. המחבלים פתחו באש גם לעבר עמדות צה''ל ליד נצרים.
באירוע אחר חשפו כוחות צה''ל ליד הישוב גני טל בגוש קטיף מטען קלע מחובר לפס דריכה. משקל המטען היה כ 30 ק''ג והוא פוצץ על ידי חבלני צה''ל.
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=17109



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#211,יהותר לפרסום: הבריח נשק ב''הזמנת'' בכירי הרשות!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.10.03 בשעה 15:40
בתגובה להודעה #208
נבדק הקשר בין החשוד כמבריח, אכרם טובאסי, לבין בכירי הרשות ובהם
מוחמד דחלאן ונביל טמוס, שנראה ו"הזמינו" את הציוד שכלל טילים,
רובים ותחמושת. הוא השתמש בנערים שהבריחו את הציוד במנהרות
ממצרים לרצועה
אפרת וייס

שירות הביטחון הכללי עצר לפני כחודש פעיל בכוחות הביטחון הפלסטינים בעזה, החשוד כי עסק בהברחת אמצעי לחימה ממצרים לרצועה. נבדק הקשר שביצע את ההברחות עבור בכירים ברשות, ובהם מוחמד דחלאן - כך הותר היום (ה') לפרסום.

האיש, אכרם טובאסי, בן 31, פעיל במנגנון "משמר החופים" הפלסטיני, נעצר על ידי השב"כ ב-7 בספטמבר. ההערכה היא כי עסק בקניית נשק במצרים ומכירתו לגורמים ברצועה, ובהם גם בכירים במנגנוני הביטחון הפלסטינים, שביצעו "הזמנות".

טובאסי השתמש במנהרות ואף ב-3 נערים, שהיו "שליחיו" במנהרות והעבירו בין היתר אלפי כדורי קלצ'ניקוב שנרכשו במצרים.



להיכן הגיע הציוד הזה?

על פי החשד, הוא מצא את דרכו בין היתר לנביל טמוס, אחראי במנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה. טובאסי מסר בחקירתו כי טמוס פנה אליו ואמר כי הביטחון המסכל מעוניין ברכישת אמצעי לחימה. טובאסי אמר כי ביכולתו לספק 2 טילים, 3,000 כדורי קלצ'ניקוב ורובה סער מסוג קלצ'ניקוב - בתוך זמן קצר.


לאחר מספר ימים אכן הצליח טובאסי לספק את הסחורה. אמצעי הלחימה נבדקו על ידי אחראי החימוש במנגנון הביטחון המסכל, שציין כי ניתן להשתמש בטילים לצורך ירי לעבר אוניה, בית ואף מסוקים.

וכאן עולה לראשונה חשד למעורבות של בכיר פלסטיני בפרשה: טמוס אמר לטובאסי כי עליו לבדוק עם מוחמד דחלאן, ראש הביטחון המסכל האם הוא מעוניין להביא טילים נוספים באמצעות טובאסי. טובאסי נעצר בטרם הספיק לשמוע את התשובה בעניין.

בחקירתו סיפר עוד טובאסי כי ידוע לו על הברחה נוספת של 6 טילים שבוצעה במהלך ינואר 2001 בהתאם ל"הזמנתו" של פואד שובאכי, אחראי הכספים במנגנון, שהיה בכיר המעורבים בהבאת ספינת הנשק "קארין A", שנלכדה על ידי צה"ל.

(16.10.03, 14:47)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2794476,00.html

@ מצ"ב קישור רילוונטי לנושא הנדון...:-
113. ''הקוורטט מכשיר רוצחים בכלל ואת נשקם בפרט!!''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5392&omm=113&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#216,יצה''ל לכד האחראי לכריית המנהרות ברפיח;
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.11.03 בשעה 13:14
בתגובה להודעה #211
4 חיילים נפצעו קל בגבול ישראל-מצרים

החיילים הועברו להמשך קבלת טיפול בבית החולים סורוקה; לפני שבועיים נעצר אזרח קנדי בחשד למעורבות בפעילות טרור

כוח צה"ל לכד הלילה (יום א', 15.11.03) את בסאם אבו-ליבדה האחראי לכריית המנהרות להרבחת אמל"ח ממצרים לרפיח. צה"ל הרס את ביתו. הפלשתינים מדווחים כי בפעולת צה"ל נהרגו שני פלשתינים, אחד מהם כבן 55.

בתקרית אחרת נצפעו ארבעה חיילים באורח קל בגבול ישראל-מצרים, סמוך לרפיח. החיילים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

אתמול נהרג נער פלשתיני כבן 13 מירי חיילי צה"ל בבית פוריק שליד שכם. מקורות פלשתיניים דיווחו שהנער, אחמד חסן, נפגע מאש חיה לאחר שיידה אבנים על חיילים יחד עם קבוצת נערים. מצה"ל נמסר שהשתמש באש חיה נגד המפגינים, לאחר שלא הצליח לפזר את ההפגנה בדרכים אחרות.

ליד ההתנחלות כפר עופרים נפצעה קל ישראלית מיידוי אבנים על מכוניתה.

צה"ל אישר כי לפני כשבועיים נעצר ברפיח סטודנט קנדי, בן 22, בחשד שהיה מעורב בפעילות טרור.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34046-00.html?tag=13-13-45



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#218,יצה''ל חשף עוד מנהרה סמוך לרפיח בעומק של 15 מ'
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.11.03 בשעה 07:30
בתגובה להודעה #216
כוחות צה"ל חשפו סמוך לרפיח מנהרה להברחת אמצעי לחימה בעומק 15 מטר

במהלך פעילות צה"ל בפאתי העיר רפיח לאיתור מנהרות להברחת אמצעי לחימה, חשפו הכוחות בשעות הצהריים מנהרה בעומק של כ-15 מטרים.

כמו כן, פתחו פלסטינים באש לעבר מוצב צה"ל סמוך ליישוב גדיד בגוש קטיף. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. חיילי צה"ל השיבו אש לעבר מקורות הירי.
(חנן גרינברג)
(18.11.03, 16:53)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2820050,00.html


@ לסיכום נכון להיום השנה...:-

השנה נחשפו ברפיח 40 מנהרות להברחת אמצעי לחימה.

במהלך השנה האחרונה נחשפו ברפיח 40 מנהרות להברחת אמצעי לחימה.
19/11 00:19

במסגרת הפעילות של חיילי צה"ל כנגד הברחת אמצעי לחימה, פעלו החל מאמש כוחות צה"ל בפאתי העיר רפיח.

במהלך הפעילות ביצעו הכוחות סריקות במבנה שהיה חשוד כי מנהרה נמצאת בתוכו, במהלך החיפושים נחשפה מנהרה בעומק של 15 מ' ובה ציוד שסייע להפעלתה ( אינטרקום, ציוד מכני ששימש לחפירה ועוד) כוחות צה"ל פוצצו
את המנהרה.

במהלך הפעילות, הופעלו כנגד הכוחות מטעני חבלה, זריקות רימוני רסס וירי מנשק קל וכתוצאה מכל אלה נפצעו שלושה חיילי צה"ל באורח קל ופונו לבית חולים להמשך טיפול.

דובר צה"ל מדגיש ואומר כי מתחילת שנה זו נחשפו במרחב העיר רפיח 40 מנהרות ששימשו את המחבלים להברחת נשק ואמצעי לחימה כנגד חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל.

עם סיום הפעולה יצאו חיילי צה"ל מאזור הפעולה.
http://www.katif.net/ro_new.php?id=3028



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#236,יארכיון ידיעות בנושא מנהרות להברחת אמצעי לחימה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 23.01.05 בשעה 01:34
בתגובה להודעה #36
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.01.05 בשעה 01:35 בברכה, פילוביץ שחף
 
ארכיון ידיעות בנושא מנהרות להברחת אמצעי לחימה
יום חמישי, י"ז ניסן התשס"ד, ‏08 ‏אפריל ‏2004, 17:24
http://www1.idf.il/dover/site/mainpage.asp?sl=HE&id=7&docid=29334.HE

כוחות צה"ל חשפו ברפיח מנהרה המשמשת להברחת אמצעי לחימה (19/01/05)

חמישה חיילי צה"ל נהרגו וחמישה חיילים נוספים נפצעו בפיגוע משולב במוצב צה"ל בדרום רצועת עזה (13/12/04)

חייל נהרג וחמישה נפצעו במוצב צה"ל כתוצאה מפיצוץ מנהרת תופת (28/06/04)

נחשפה מנהרה שנחפרה לעבר עורף ישראל במטרה לבצע פיגוע (07/12/04)

נחשפה מנהרה מתחת למיטה בבית מגורים בעיר רפיח (25/11/04)

חולצו 3 פלסטינים שעסקו בחפירת מנהרה (19/11/04)

חשיפת המנהרה ה-20 בשנה החולפת (02/11/04)

נחשפה מנהרה להעברת מחבלים, בחסות מבנה אזרחי (06/10/04)

נחשפו 2 מנהרות להברחת אמצעי לחימה (22/07/04)

חומר רקע: מנהרות להברחת אמצעי לחימה ברפיח (17/05/04)

בפעם הראשונה- נחשפה מנהרת להברחת אמל"ח כאשר פלסטינים עדיין בתוכה (10/05/04)

תעשיות המנהרות מומנו ונחפרו בעידוד הרשות הפלסטינית (09/05/04)

כוחות צה"ל חשפו פיר מנהרה להברחת אמצעי לחימה אשר נחפר מתוך בית (03/05/04)

כוחות צה"ל חשפו מנהרה להברחת אמצעי לחימה בפאתי העיר רפיח (01/04/04)

נחשף פיר מנהרה להברחת אמצעי לחימה (10/03/04)

עשרות מנהרות להברחת אמצעי לחימה נחשפו בעת האחרונה (24/12/04)

המנהרות להברחת אמל"ח ברפיח- הסיפור המלא (27/02/03)

מנהרה להברחת אמצעי לחימה נחשפה בבניין מגורים ברפיח (22/12/03)

פעילות צה"ל הלילה במרחב העיר רפיח במהלכה אותרה מנהרה להברחת אמצעי לחימה (17/12/03)

מנהרה להברחת אמל"ח באורך 800 מטר ועומק 17 מטר נחשפה ברפיח (23/11/03)

צה"ל איתר ופוצץ מנהרה להברחת אמל"ח במרחב רפיח (17/09/03)

החיזבאללה ירה פגזי נ"מ בגבול ישראל-לבנון (03/02/03)

פעילות צה"ל ברפיח לחשיפת מנהרה להברחת אמצעי לחימה (24/12/02)

Article Archive and Background Material
http://www1.idf.il/DOVER/site/mainpage.asp?sl=EN&id=7&docid=29334.EN


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&


#269,ישלב אחרי שלב: כך נחשפה המנהרה מעזה - אוקטובר 2913
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 14.10.13 בשעה 09:51
בתגובה להודעה #36
Moshe71
חבר מתאריך 2.4.12
10917 הודעות, 57 מדרגים, 106 נקודות. ראה משוב אור ליום שני י' בחשון תשע''ד 21:13 13.10.13


שלב אחרי שלב: כך נחשפה המנהרה מעזה

בינואר האחרון, לגמרי במקרה, הביאו מי הגשמים לחשיפת מנהרת טרור מעזה לישראל. חלק מהלקחים שנלמדו מאותו מקרה יושמו כדי לחשוף בשבוע שעבר את המנהרה ליד עין השלושה: יוזמה, קדיחה ושימוש בכוחות הנדסה מובחרים

בינואר השנה, כשהמתח ממבצע עמוד ענן שהסתיים חודש וחצי לפני כן עדיין עמד באוויר, קרסה מנהרת טרור גדולה סמוך לגדר המערכת, בתוך שטח ישראל. זה קרה בעקבות הצפת מי גשמים, וכוחות צה"ל שהוקפצו למקום נדהמו לגלות רשת מסועפת ומתוחכמת של מחילות מבוטנות ופתחים בנקודות רגישות, מה שהגביר את ההערכה שזו לא המנהרה היחידה שמובילה מתחת לאדמה משטח הרצועה לתוך ישראל.
http://rotter.net/forum/scoops1/54528.shtml#19

וכאן למקור -סרטון בלינק:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4440134,00.html :

.
.
.


#38,יפרס לרב עובדיה: ישראל תעמוד בפני בעיה........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 05:50
בתגובה להודעה #9
פרס לרב עובדיה:"צריך לחלק ולקבוע את גבולות הארץ"
י"ח בניסן תשס"ג, 20 באפריל 2003 (19:28)

פרס לרב עובדיה: ישראל תעמוד בפני בעיה דמוגרפית אם לא תחולק.

ח"כ שמעון פרס התריע ביום א' בפני הסכנה הדמוגרפית של אובדן הרוב היהודי בארץ ישראל המערבית, אם לא יוחלט בהקדם על חלוקתה וקביעת גבולותיה הסופיים.

פרס אמר את הדברים בפגישה עם מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף. פרס בא לבית הרב בירושלים לברכו כמידי שנה לרגל חג הפסח.

בשיחה דנו השניים גם בענייני השעה, ופרס השמיע באוזני הרב יוסף את הערכותיו לגבי ההזדמנויות המדיניות שנוצרו בעקבות המלחמה בעיראק. הוא גם התריע מפני ההידרדרות במצבה הכלכלי של ישראל, ועמד על הקשר שבין המצב המדיני למצב הכלכלי.

אחר כך נפגש פרס גם עם הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, שפרש לאחרונה מתפקיד הרב הראשי לישראל. בפגישה הסכים פרס, כי יש צורך לאחד את תפקיד הרב הראשי לישראל.
http://www.a7.org/news.php?id=49521

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#39,יביילין: תופעה דמוקרטית מעניינת ברשות.........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 05:55
בתגובה להודעה #9
תרעומת בישראל: "ערפאת מכשיל את אבו מאזן"

שר הביטחון אמר כי יו"ר הרשות "מאכיל את אבו מאזן מרורים" וחושף בכך את חוסר רצונו לקדם את תהליך השלום. בירושלים מאשימים: פגישות של דיפלומטים אירופים עם ערפאת "גרמו לו לחוש שהוא בעניינים" וטירפדו את מאמצי אבו מאזן
דיאנה בחור ושרון רופא-אופיר

שר הביטחון, שאול מופז, אומר כי יאסר ערפאת ממשיך להעמיד מכשולים בפני אבו מאזן בדרכו להרכיב ממשלה ברשות הפלסטינית, והוא "מאכילו במרורים".

מופז אמר כי בכך חושף ערפאת את חוסר רצונו לקדם את תהליך השלום. שר הביטחון, שאמר את הדברים אמש (א') במהלך סיור בצפון, הביע תקווה שהלחץ של האירופים והאמריקנים אכן יוביל בסופו של דבר להחלפת המנהיגות הפלסטינית ולהרכבת ממשלה.

לחץ אמריקני ואירופי על ערפאת

ארה"ב מפעילה לחץ על ערפאת שלא לטרפד את מאמציו של אבו מאזן, אך אינה חורגת ממדיניותה שלא לקיים עמו כל מגע. נודע כי האמריקנים מעבירים לערפאת וסביבתו מסרים דרך מצרים, ירדן וסעודיה.

השיחות בין אבו מאזן לערפאת נקלעו למשבר בשל סוגיית מינויו של מוחמד דחלאן לתפקיד שר מדינה לענייני פנים - מינוי שניתן לראותו כניסיון של אבו מאזן להשתלט על מנגנוני הביטחון של הרשות. אמש הודיע בעקבות זאת דחלאן כי הוא מוכן לוותר על חברותו בממשלה החדשה או על תפקיד "שר מדינה לענייני פנים".

בירושלים רואים את נושא העברת הסמכויות הביטחוניות כנושא מפתח מבחינה מדינית. גורמים מדיניים בישראל משוכנעים שאיום ההתפטרות של אבו מאזן נובע מביטחונו שהקהילה הבינלאומית עומדת מאחוריו. לדברי הגורמים, ברור לו שאין טעם באחריות ללא סמכות. "זה אחד ממבחני הכוח הראשונים שלו - האם הוא מסוגל להעביר את ההרכב שהוא רוצה", אמרו הגורמים.

לדברי הגורמים המדיניים, "הגורמים המתונים בפתח אינם מרוצים מהאפשרות שמפת הדרכים לא תפורסם. מפת הדרכים היא למעשה, גשר למו"מ ישיר. אם ערפאת יחליט לתקוע את הכל, עכשיו כולם ידעו את מי להאשים".

"הפגישות עם ערפאת טירפדו מאמצי אבו מאזן"

המשבר ברשות הפלסטינית סביב הרכבת הממשלה תפס את הדיפלומטיה בעיצומה של חופשת הפסחא. שליחי האיחוד האירופי ורוסיה למפת הדרכים כלל לא שוהים בארץ, ומבלים את חופשת הפסחא במדינותיהם. אולם גורמים דיפלומטים אמרו ל-ynet כי למרות זאת נמשך הלחץ על ערפאת לאפשר לאבו מאזן לשלוט במגנוני הביטחון. "העובדה שאיננו כאן, לא אומרת שהעבודה אינה מתבצעת. למרות החג, לערפאת הועברו במהלך הלילה מסרים ברורים".

גורמים מדיניים אמרו ל-ynet כי "דיפלומטים אירופים ואחרים, שנפגשו עם ערפאת לאחרונה סייעו למעשה לטרפד את מאמציו של אבו מאזן, וחיזקו אצלו את הרושם שהוא עדיין במרכז העניינים".

בירושלים הביעו ביקורת חריפה בעיקר כלפי שני חברי הקונגרס האמריקני, ושר החוץ הגרמני יושקה פישר, שנפגשו עם ערפאת לאחרונה. "הפגישות האלה הן בדיוק מה שמעודד אותו להמשיך להחזיק בסמכויותיו, ומטרפדות את סיכויו של אבו מאזן להצליח".

ביילין: תופעה דמוקרטית מעניינת ברשות

יו"ר תנועת שחר, יוסי ביילין, אמר ל-ynet כי ערפאת משתמש נגד אבו מאזן בטקטיקה בה השתמש כבר במשאים ומתנים קודמים. "המשחק של ערפאת זה המשחק הקבוע שלו. ההסכמים איתו נחתמים ממש בשנייה האחרונה. הוא מאמין כי אם יחכה ממש עד לשנייה האחרונה, הצד השני ימצמץ ראשון".

לדבריו, "אני חושב שאבו מאזן פחות חושש לא להיות ראש ממשלה מכפי שערפאת חושש מכך. אבו מאזן הביע את נכונותו להיות ראש ממשלה כמחווה ואם זה לא יקרה הוא מניח שלא יפסיד הרבה. להיות ראש ממשלה תחת כנפיו של ערפאת זה לא חלום חייו ולכן הוא יכול להרשות לעצמו לאיים בהתפטרות. אני מעריך שמה שיקרה בסוף הוא או שאבו מאזן לא יקבל את מבוקשו ולא יהיה ראש ממשלה או שאבו מאזן יקבל את מבוקשו".

ביילין טוען כי בכל מקרה העימות עם ערפאת הוא גילוי ראשון של התפתחות של דמוקרטיה ברשות. "אין שום מדינה בעולם הערבי שדבר כזה יכול היה לקרות בה. אנו מתייחסים לזה כאל מובן מאליו אך בעולם הערבי שבו תמיד מינויים מתפרסמים כתוצאה מוגמרת, כאן יש תופעה דמוקרטית מעניינת".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2577513,00.html
(21.04.03 , 00:15)

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#43,י''ערפאת וראש ממשלתו נוגחים זה בזה ''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 11:35
בתגובה להודעה #9
NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
992 הודעות 09:27 21.04.03
''ערפאת וראש ממשלתו נוגחים זה בזה ''
מעל ראשי חברי הפרלמנט שלהם .
קצת על הפוליטיקה הפנימית שמאחורי המאבק הקשה בין 2 האישים .
לחובבי הז'נאר הפוליטי הערבי .
http://news.independent.co.uk/world/middle_east/story.jsp?story=399031

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#44,יהצעת פשרה בין ערפאת לאבו מאזן ...............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.03 בשעה 11:38
בתגובה להודעה #43
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
16962 הודעות 11:21 21.04.03
הוועדה המתווכת גיבשה הצעת פשרה בין ערפאת לאבו מאזן
יום שני, 21 באפריל 2003, 11:12
מאת: מערכת וואלה!
הוועדה המתווכת בין אבו מאזן ליאסר ערפאת העבירה לשניים
הצעת פשרה בדבר הרכב הקבינט הבא. בקול ישראל דווח כי
ברשימה 24 שמות, בנוסף לראש הממשלה המיועד. ארבעה מהשרים
המוצעים כיהנו גם בממשלתו של ערפאת. מוחמד דחלאן, שתפקידו
בממשלה הפלסטינית הוא סלע המחלוקת בין האישים, אינו מופיע
ברשימה. המיועד לתפקיד סגן ראש הממשלה, נאסר יוסוף, מקבל
תפקיד של שר מן המניין בלבד.

@ הצעת פשרה בסכסוך בין אבו מאזן ליאסר עראפת:
דחלאן לא ברשימת השרים
אבו מאזן סירב להיפגש עם עראפת והוא ממשיך לאיים בהתפטרות

הועדה המתווכת בין אבו מאזן ליאסר ערפאת העביר לשנים הצעת
פשרה בדבר הרכב הקבינט הבא. ברשימה עשרים וארבעה שמות מלבד
אבו-מאזן, ראש הממשלה. ארבעה עשר מהשרים המוצעים כיהנו גם
בממשלתו של ערפאת. השם החשוב ביותר, דחלאן, לא מופיע ברשימה.
המיועד לתפקיד סגן ראש הממשלה, נאסר יוסוף, אמור לשמש רק שר.
כך מוסר כתבנו בשטחים, אבי יששכרוף.
הבוקר נמסר כי אבו מאזן סירב להצעה לשוב ולהיפגש עם עראפת
והוא עומד באיומו להתפטר אם לא יאושרו המינויים שהציע.
בלשכתו של עראפת כבר התחילו לחפש מחליף לאבו-מאזן ובין
השמות שהוזכרו האני אל חסן ואבו-עלא.

רשת ב'

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#47,י''מפת הדרכים ''תחזק את מעמד ארה''ב בעולם המוסלמי
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.04.03 בשעה 07:16
בתגובה להודעה #9
לא נהיה לאתנן מאת: אל"מ (מיל.) משה לשם
י"ט בניסן תשס"ג / 21 באפריל 2003 הדפסה

לא שמעתם ממני כמעט מילה במהלך המלחמה בעיראק, זאת מסיבה פשוטה, כי לא רציתי להיות חלק ממקהלת הפרשנים הישראלים שבוודאי נקעה נפשכם מלשמוע או לראות על מרקעי הטלוויזיה ולקרוא בדפים גדושי מלל וברברת בעיתונות.

אתייחס רק ל-2 נקודות: ראשית ברור היום מעל לכל ספק שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. החיילים האמריקאים נלחמו ללא עכבות, ירו על עיתונאים, ירו על אזרחים שחשדו בהם כי עלולים לפגוע בהם במחסום או ברחוב, ירו בשישה אזרחים שענדו על ראשם סרטים כי חששו כי הם מתאבדים הם ירו בלי לעשות חשבון או חשש "מה יגידו עלינו".

אריאל שרון צריך לדעת כי כוחנו רב ונפעיל אותו בדרך דמוקרטית בהפגנות סוערות נגד מדיניותו

כל זאת לא ראיתם כפעולות אוטומטיות אצל חיילנו וכשקרתה תקלה, צה"ל התנצל ראשון ופתח הדרך להתנפלות כללית עליו מהתקשורת הישראלית והעולמית ומכל "רודפי השלום". כולכם בודאי זוכרים את הביקורת הקטלנית על חיילי צה"ל כשנראו מצטלמים בתוך בית ערבי במהלך הלחימה. אבל כשחיילי הקואליציה התיישבו במדי הקרב המאובקים על כסאות הפאר בארמונות סאדם לא נשמעה ביקורת אלא רק קריאות התפעלות. זו מנהגה של התקשורת ושל העולם הצבוע.

נקודה שנייה שראוי לשים אליה לב, הם דברי הפרשנות הפלצנית של "המומחים " השונים, שהתחרו ביניהם מי מעריך יותר ומי מדבר יותר ומנתח יותר את מהלכי המלחמה, מבלי להיכנס לפרטי הדברים, הפרשנים שאת כולם ראיתם ושמעתם, טעו ובגדול. הם העריכו שתהיה מלחמה ארוכה של חודשים והנה המלחמה בשלבי סיום אחרי כ-20 יום.

הם העריכו קרבות עקובים מדם והנה צבאות הקואליציה חדרו דרך מערכי ההגנה העיראקים כמו סכין חמה בחמאה, ובמחיר אבידות קטן מאוד וגם הם ברובם מתאונות ו"אש ידידותית". רבים מהם טענו שהנה צבאות הקואליציה יתקעו בגלל בעיות לוגיסטיות של חימוש, תדלוק ואספקה לגייסות. והנה הכוחות נעו וחצו מדבריות וערים מאוכלסות כמעט ללא תקלות.

היום הם "מנתחים" את מה שהיה וכיצד הופתעו ועל שיטות לחימה חדשניות ועוד תירוצים יש למכביר. חיצי הביקורת מופנים עכשיו פנימה, אל שר הביטחון וצה"ל על הבזבוז בקבלת ההחלטה על הכוננות והמסכות שנפתחו. ידידי היקרים, טוב עשה שר הביטחון על הכרזת הכוננות, המלחמה הייתה מול רודן שקבלת ההחלטות שלו היא אישית ולא צפויה ועדיף בזבוז של כסף מאשר בזבוז חיים ודם.

הבאתי את כל זאת כדי להזהיר מפני אותם פרשנים ותקשורת "יודעת כל " כשמדובר בחיינו בארץ הזאת. הם יוצאים עכשיו מעורם למראה ה"דמוקרטיזציה" אצל הערבים, ודוחקים במקבלי ההחלטות לוותר, להעניק מחוות, כל זאת כי "רשעות הטרור" מינתה את אבו מאזן לראשות הממשלה, הוא אבו מאזן מס' 2 של רב המרצחים ערפאת. חלק רואה בו כמעט משיח, שיושיע ויביא את הרגיעה למזרח התיכון. מדחיקים ומרחיקים את הציבור ממקורות המידע האמיתי על האיש, רעיונותיו ותוכניותיו. המערכת כולה מתגייסת שוב לטובת "מפת הדרכים" כפי שהטעו את הציבור בעת תהליך אוסלו.

"חזון בוש" כך היא מכונה התכנית כאילו היה נשיא ארצות הברית - נביא, שחזונו יביא לעולם טוב יותר. ואת ה"חזון " של בוש, כבר תרגמו שותפיו לקווארטט, הם שהתנגדו נחרצות למלחמה בעיראק ויצאו נגד בוש בחריפות, שארגנו הפגנות באירופה מתוזמנות וממומנות היטב, הם תרגמו כבר את החזון של בוש לאסון צפוי לנו.

בעיני העולם המשך המהלך אחרי עיראק היא ישראל. אירופה, שמונעת במניעים אנטישמיים עתיקי יומין ומשאיפות כלכליות בנות זמננו, מבהירה שעכשיו הגיע הזמן לסיים את הכיבוש. הכיבוש הישראלי כמובן, כך מופנה עכשיו הזרקור אלינו. תוך זמן קצר תהפוך ישראל למוקד ההתקפות המילוליות של אירופה, הפגנות ענק נגד "הכיבוש הישראלי" ובעד "הפלסטינים המדוכאים".

גם בארה"ב לא מסתירים את הרעיון ש"מפת הדרכים ", תחזק את מעמד ארצות הברית בעולם המוסלמי, כך במילים אלה התבטא סגן שר ההגנה פול וולפוביץ', בהופיעו בוועדת הביטחון של הסנאט .

הוא אמר: "אני מגלה אופטימיות זהירה שסילוקו של סאדם חוסיין, שהפריע לשלום, מימן טרור והעניק פרסים למתאבדים יביא לשיפור האווירה לצורך
משא ומתן בין ישראל לפלשתינים".

נשאלת השאלה האם קרא וולפוביץ' את העיתונות הערבית? האם צפה בטלוויזיה במחזות של קריאות הפלשתינים לסאדם להחריב את תל אביב? אליהם גם הצטרפו ערביי מדינת ישראל. האם קרא את מאמרי המערכת שעוטרו במסגרות שחורות כהספד על הפסדה של עיראק במלחמה ? אני משוכנע שאכן הגיעו הדברים גם אליו.

נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מנסה להרגיע את האירופים הספקנים בנוגע לכוונותיו ואמר שהוא מתכוון לדברים שהוא אומר כפי שמבין היום גם סאדם חוסיין.

אז מה איתנו? מה קורה כאן? האם הפכנו מבעלת ברית אסטרטגית לנטל על ארה"ב או גרוע מזה, ש"ביום שאחרי" ישראל עומדת לשלם מחיר מדיני במסגרת האתנן לעולם המוסלמי הערבי ואירופה.

הייתי רוצה לשמוע מראש ממשלת ישראל כי יקום ויאמר במהלך חג הפסח, חג החירות, כי אנחנו לא נהיה לאתנן, אבל במקום זאת קיבלנו את אריאל שרון כממשיך דרכו של פרס ובראיון לעיתונות ציין את שילה ובית אל כחלק מ"הפשרות הכואבות". שרי הממשלה שלנו נראים כ"מי שאינו יודע לשאול", או מתחזים ל"תם". ואני לא מדבר על הרשעים שלא חסרים בה וחבל שקשה למצוא בה אפילו חכם אחד.

לכן עלינו מחנה נאמני ארץ ישראל לקום ולומר אנחנו לא נהיה לאתנן. לא ניתן לכם להרוס את המפעל הציוני ביש"ע לא ניתן לכם לעקור אותנו מאדמת אבותינו. (לעקור היא המילה שיש להשתמש בה ולא המילה לפנות).

אריאל שרון נבחר על ידי רוב גדול ביש"ע, אנשים שטענו כי הוא לא יגע בישוב אחד, גם אם הוא מדבר על כך. אריאל שרון צריך לדעת כי כוחנו רב ונפעיל אותו בדרך דמוקרטית בהפגנות סוערות נגד מדיניותו. סוערות לפחות כמו הפגנות ההסתדרות. מצוקה כלכלית היא סיבה טובה לשביתה, עקירת יהודים והגלייתם היא סיבה לא פחות חשובה. אסור להירדם ולהזות כי הוא רק מדבר, דברי ראש ממשלת ישראל הם לא סתם דיבורים, לפחות לא בעיני שונאינו בארץ ובעולם.

מועצת יש"ע שהצטיינה בארגון הפגנות ענק, חייבת לארגן את הציבור בארץ ישראל ולהגיב לדברים שנאמרו ולא לחכות חס וחלילה לתגובה שלאחר מעשה.

לפני סיום, מילה של אזהרה, ערבי שבת וחג הפכו למועד בו הערבים מסביבנו יוצאים לרצוח. אל תקלו ראש ושבו ליד שולחן ליל הסדר חמושים כשנשק חגור למותניכם או בהישג ידכם המיידית. בישובים ביש"ע, תנעלו את הדלת ופתחו אותה בזהירות כשתאמרו "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ..."

חג פסח כשר ושמח !

ואת פושעי אוסלו יש להעמיד לדין !!!
http://www.a7.org/article.php3?id=1369

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#51,יקמפ-דיויד, הודנה, מיטשל, זיני, מטווה טנט.....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.04.03 בשעה 10:25
בתגובה להודעה #47
הערב יענקלה לאן
חבר מתאריך 16.12.02
486 הודעות 23:13 21.04.03

קמפ-דיויד, הודנה, מיטשל, זיני, מטווה טנט,

מטווה קלינטון, אנתוני זיני, ועכשיו מפת הדרכים.
משהו כל התכניות שנוסו החל מלפני 3 שנים (אהוד ברק בקמפ דייויד),
עבור דרך תכנית ההודנה המטורללת של הנשיא קצב ויו"ר הכנסת דאז, אברום
בורג, אשר בינואר 2002 ניסו ללכת ולנאום בפרלמנט הפלשתינאי ברמאללה.
אח"כ נהגו התכניות על שם הוגם : תכנית מיטשל, ע"ש הסנאטור האמריקאי
שמנסה ב-10 שנים האחרונות להביא להסכמי שלום ברחבי העולם ;
תכנית הנשיא קלינטון הידועה יותר בשמה תכנית קלינטון או מטווה קלינטון;
מטווה טנט ע"ש ראש ה-CIA ג'ורג' טנט;
אנתוני זיני נשלח לארץ בדצמבר 2001 וחווה על בשרו מס' פיגועים קשים
שארעו בי-ם והראו על הכנות ורדיפת השלום והפצפיזם של הרש(ע)ות הפלשתינאית;
ולבסוף "מפת הדרכים".
לא יודע למה, אבל יש לי תחושה שגם תכנית זאת תמצא את עצמה במקום
ששמיר אמר ליובל נאמן בזמנו, בקשר להפרת ההסכם הקואליציוני עם התחיה,
על הקיר ו/או במוזיאון.
לא יודע למה, אבל זאת תחושתי.

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#56,ימשרד החוץ - צפויים ביקורים של שרי חוץ ברש''פ!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.04.03 בשעה 13:52
בתגובה להודעה #47
(13:22) יום חמישי, כ"ב בניסן תשס"ג, 24 באפריל 2003

שרת החוץ של יפאן יוריקו קוואגוצי תבוא ביום ראשון לביקור קצר ב
ישראל וברש"פ.

במשרד החוץ מצפים לשפע של ביקורי אח"מים ברשות בשבועות הקרובים, זאת בעקבות הקמת "הממשלה" ברש"פ בראשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) ובעקבות הפרסום הצפוי של תכנית "מפת הדרכים".

הביקור החשוב ביותר יהיה של שר החוץ האמריקני קולין פאוול, שמועדו המדוייק עדיין לא נקבע. כמו כן צפויים להגיע במחצית הראשונה של חודש מאי מתאם מדיניות החוץ של האיחוד האירופי חוויאר סולנה, ראש ממשלת שוודיה, שר החוץ הצרפתי, ששר החוץ היווני, וכן שרי החוץ של דנמרק, אוסטרליה ובולגריה.
http://www.a7.org/news.php3?id=49677

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#53,ייאסר ערפאת מול כל העולם......................
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.04.03 בשעה 12:04
בתגובה להודעה #9
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
17013 הודעות 12:01 22.04.03

יאסר ערפאת מול כל העולם
מאת: חנן שלאין

גם אם יקרה מה שנראה כרגע בלתי סביר יאסר ערפאת בבעיה, מבחינת ארצות הברית ערפאת לא הפנים את המסר בעקבות נפילתו של סדאם חוסיין.
הסכמה בין יאסר ערפאת לבין אבו מאזן על הרכב הממשלה הפלשתינית, 24 שעות לפני סיום המועד שניתן להרכבתה, נראית הבוקר רחוקה והקרע בין השניים מחריף. אמש כבר העבירו האמריקנים מסר גלוי תקיף ראשון להנהגה הפלשתינית, וכמוהו עשו בצורה שקטה בשבועות האחרונים אבל, מבחינת ערפאת המצב נשאר כמו שהוא. דרישה לשליטה שלו או אנשיו במערכת הבטחון, מוקד הכוח של המנהיג.

לא במקרה אבו מאזן מתעקש על מינויים של שניים לתפקידי מפתח בממשלתו החדשה. מוחמד דחלאן ונאצר יוסף. אבו מאזן ידע כי הכללת השניים בתפקידי המפתח הבטחוניים תחשב סדיו אדום בעיני הנשיא שמעליו אבל ראש הממשלה המיועד, רוצה הצלחה מהירה. הוא יודע שארצות הברית ואירופה יסתכלו על כל צעד בזכוכית מגדלת. המשימה הראשונה שעל הממשלה החדשה לבצע על מנת להראות שינוי רציני בדרך ליישום מפת הדרכים היא עצירת גל הטרור.
מבחינתו, שני אישים אלה יקבלו את משרות האמון ולא אחרים. גורמים פלשתינים מסרו כי גם הממשל האמריקני וישראל עומדים מאחורי מינוי דחלאן, הזוכה אף לתמיכתו של נשיא מצריים חוסני מובראכ.

בלשכתו של ערפאת כבר הבינו בתחילת השבוע כי אבו מאזן בשלו והחלו בגישושים למינוי ראש ממשלה עם תום מועד להרכבת ממשלת אבו מאזן. בשטחים בישראל באירופה ובארצות הברית יודעים כי במקרה כזה, כל ראש ממשלה אחר שימונה זו כבר תהיה אופרה אחרת. לאחר הצלחתו של סלאם פיאד, בהנחלת תחילת הרפורמה הכלכלית, קיוו בממשל האמריקני כי אבו מאזן ירחיק את ערפאת מהמוקד ויאפשר את התנעת התהליך המדיני עם ישראל. מינוי אבו מאזן אמור היה לבשר על עידן חדש. האיש שהודה בפומבי כי האיתיפאדה הצבאית היתה משגה, אמור להוביל את העם הפלשתיני לתקופה חדשה. לכולם ברור כי דרך זו צפוייה להתנגדות של האופוזיציה החמושה בשטחים אבל, נראה היה כי אבו מאזן מוכן למשימה.

לכולם גם ברור כי אבו מאזן לא פועל מתוך אהבת ישראל אלא מתוך דאגה לעתיד עמו. על פני השטח דרכו שונה מזו של ערפאת, אבל הנשיא הפלשתיני לא מאפשר אפילו לבחון הנחה זו. גורמים ישראלים משוכנעים כי התנהגותו הלא מפתיעה של יאסר ערפאת עשתה את המלאכה עבור ראש הממשלה אריאל שרון. מפת הדרכים, שרק לפני שבוע, עם תום הלחימה בבגדד נראתה קרובה מתמיד מתרחקת שוב. יחד עמה מסתמנת גם הרחקתו של אבו מאזן ממעגל הפוליטיקה הפלשתינית והמשך שלטון היחיד של יאסר ערפאת שהוכיח פעם נוספת כי המציאות הפלשתינית פועלת אחרת, ובדומה לכל שלטון במדינה ערבית באזור. וגם אם ב24 השעות הקרובות ייכנע ערפאת ללחץ האמריקני ויאפשר את המינוי של אבו מאזן, ברור לכולם מי האיש שבאמת ימשוך בחוטי הממשלה הפלשתינית החדשה.

http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/467/994.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#94,יפרס: הממשלה מחלישה את אבו מאזן..........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.05.03 בשעה 09:49
בתגובה להודעה #9
"ממשלת ישראל עושה הכל כדי להחליש את אבו-מאזן" בהאשמה חריפה זו יצא ח"כ שמעון פרס, בנאומו אתמול בפני פעילי מפלגת העבודה בתנועה הקיבוצית.

מאת: מוטי זפט

"ממשלת ישראל עושה הכל כדי להחליש את אבו-מאזן" בהאשמה חריפה זו יצא ח"כ שמעון פרס, בנאומו אתמול בפני פעילי מפלגת העבודה בתנועה הקיבוצית.

פרס, המוזכר כבעל הסיכויים הטובים להתמנות ליו"ר הזמני של מפלגת העבודה, הוסיף כי "בלי אופק מדיני ברור, נהפוך את אבו מאזן למשתף-פעולה בעיני בני עמו".



פרס הוסיף, כי בין הירדן לים התיכון חיים 5.4 מיליון יהודים ו-300 אלף זכאי חוק השבות שמעמדם לא הוסדר ומולם 4.9 מיליון ערבים, מהם 1.3 מיליון ערבים ישראלים ו-3.6 מיליון פלשתינים, ו"אם נשאר עם התנחלויות והמפה הנוכחית בלי גבול מפריד, לא נהיה מדינה יהודית. הזמן מתקצר והולך לקראת הפיכתנו למיעוט", אמר.
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=13055

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



#103,יאבו ע'מארה = אבו עמאר = הספינה אבו-חסאן !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 23.05.03 בשעה 04:31
בתגובה להודעה #9
אבו ע'מארה? אבו עמאר!

פרשת הספינה השלישית שנתפסה על ידי ישראל ויועדה לייצר "עליית מדרגה" עבור הטרור הפלסטיני מעוררת בעיקר שאלות: מדוע מתעקשים הפלסטינים להמשיך בניסיונות ההברחה הימיים, העולים במחיר מדיני יקר? והאם תדע ישראל להפיק מכך תועלת?
פליקס פריש

כמה בכירים בצה"ל לא יכלו שלא להתענג על צילצול שמו של מהנדס החיזבאללה שנלכד בלב ים...:-
@ הקומנדו לכד "מדריך לטרור" מחיזבאללה - בדרך לעזה @
כוח של חיל הים השתלט בלילה שבין שלישי לרביעי מול חופי ראש הנקרה על ספינת דייג מצרית, שעל סיפונה חשוד כפעיל חיזבאללה. ברשותו נתפסו מרעומים של רקטות וכן מידע אודות הדרכה מקיפה בטרור, שהיתה מיועדת להגיע לעזה. החשד: בכירים ברשות עמדו גם הפעם מאחורי השיגור. בצה"ל אומרים: זה יכול היה לתת "עליית מדרגה" לטרור הפלסטיני
פליקס פריש
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2629693,00.html

אבו ע'מארה? הקול קולו של אבו ע'מארה, אבל הידיים - ידי אבו עמאר, היושב במוקטעה. ספינות הטרור באות והולכות, וכל הדרכים מובילות ליאסר ערפאת ומקורביו.

קצינים בכירים מחיל הים ומאמ"ן שיננו היטב כמה מסרים לקראת התידרוך לעיתונאים: חלקם היו מסרים שיווקיים, שנועדו להאדיר את הצלחת המבצע, דוגמת "הנוסע השמיני" (כך כונה בצה"ל אבו ע'מארה, שעלה כנוסע לסירה בנוסף לשבעת הדייגים) – או "ספינת ההיי-טק" (על שם כמויות התקליטורים שהעביר). אבל המסר החשוב כרך את ספינת הדיג ואת ה"מוהנדס" מחיזבאללה, לראש הארגון השייח חסן נסראללה, ללבנון, לאיראן ולסוריה, ומן העבר השני - לפתחי ראזם, מקורבו של ערפאת, וללשכת הראיס. "בדיוק בשבוע שבו מדברים על הקולות האחרים, על השינוי האסטרטגי של הפלסטינים בדמות ממשלת אבו מאזן והמשא ומתן – זורם לרשות ידע של חיזבאללה, וכל השינוי מתגמד ונעלם", אמר קצין בכיר. "הפלסטינים ממשיכים לחבור לגורמים רדיקליים".

את סרטי ההדרכה הצרובים על התקליטורים תיאר קצין בכיר בחיל הים ככאלה "שהלוואי ואנחנו היינו יודעים לעשות". אבל גם המקפצה הזו הגיעה לידיים הלא נכונות מבחינת הפלסטינים: אנשי דובר צה"ל ומערכת ההסברה עטו על הסרטים שנתפסו על הספינה כמוצאי שלל רב, ואף מיהרו להפיץ לעיתונאים סרט ובו תיאור מפורט של הכנת חמרי נפץ איכותיים ורבי עוצמה מכימיקלים, יציקת חומרי הנפץ בתבנית יחד עם כדוריות פלדה, ופיצוצם בשטח ניסויים של חיזבאללה, כשהם מכוונים נגד דגמים של נוסעי אוטובוס ישראלי, או נגד מכוניות ישראליות.

תועלת מדינית?

דומה כי בכל פעם שבה ניסו הפלסטינים להבריח לרשות נשק וידע צבאי חדשים, כדי להביא לשינוי אסטרטגי ולשבירת הא-סימטריה בלחימה נגד ישראל, השינוי היחיד שהתרחש הוא חשיפת ערוותם על ידי ישראל, ודחיקה נוספת של ערפאת אל מחוץ למועדון המנהיגים הרצויים. כך היה בפרשת ה"קארין A", שנלכדה על ידי ישראל בינואר 2002, חודשים ספורים לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק. עד היום מונים ראשי צה"ל את חשיפת הקארין A כנדבך מרכזי בתהליך הדה-לגיטימציה של ערפאת ומה שמכנים בישראל, תהליך ההכרעה של הפלסטינים, לצד מבצע "חומת מגן", סימון "ציר הרשע" והמלחמה שהכריזה ארצות הברית על הטרור העולמי.

בצה"ל מנסים לפיכך להבין: לשם מה היו צריכים הפלסטינים לתכנן ולהוציא לפועל מבצע ימי כה מורכב, מסוכן ומפליל? לכאורה, ניתן היה להבריח את המידע הרב שעל גבי 36 התקליטורים גם באמצעות האינטרנט, ואת ה"מהנדס", חאמד אבו ע'מארה, היה אפשר לשלוח למצרים גם בדרכים אחרות, תוך סיכון קטן יותר ללכידתו.

בכירי חיל הים מאמינים כי ההתעקשות הפלסטינית על "שילוח" ימי של מומחים ואמצעים, מראה כי לבד מן הכשלונות הקולוסאליים של ה"קארין A" וה"סנטוריני", היו בעבר גם נסיונות הברחה מוצלחים. לבד מזאת, משוכנעים בצה"ל, אבו ע'מארה הוא "נכס" אמיתי, אחד שהיה שווה להרים למענו מבצע הברחה שכזו.

הסיוע מחו"ל והיכולת מבית

גם אם הצליחו הפלסטינים להבריח לישראל דרך הים אמצעי לחימה או מומחים, הרי שהשפעתם איננה "אסטרטגית". עד היום לא זיהתה ישראל כל קפיצת מדרגה, כזו שהקטיושות, המרעומים, לבנות ה-C4, או מנגנוני ההפעלה המתוחכמים היו אמורים להביא. הנשק הנורא ביותר שלהם הוא עדיין "פצצות האדם", המתאבדים המתפוצצים בעורף הישראלי.

אבל יש לומר: כלי הנשק הפלסטינים המשמעותיים – חגורת הנפץ, פצצת המרגמה והקסאם, מטעני הגחון הענקיים ברצועה, כל נשק שסיפק לפלסטינים הישגים צבאיים ומורליים, התפתחו בסיוע הדוק וכתוצאה מידע שהתקבל מחו"ל, בעיקר מחיזבאללה. באמצעות ה"קארין A" ניסו הפלסטינים לשדרג את היכולת הארטילרית המוגבלת שלהם וליצור מאזן אימה דומה לזה שיצר חיזבאללה בגבול הצפון. במקביל, פועל התע"ש הפלסטיני במשרדים בעזה, ומלקט כל פיסת ידע אפשרית.

אחד הצ'יזבטים שמספרים בצה"ל אודות התע"ש הפלסטיני, גורס כי מהנדס המרגמות הפלסטיני הראשי קיבל את הכשרתו דווקא בישראל, כפועל במפעל מתכת ונשק בצפון הארץ, בימי הסכמי השלום. המרגמה עצמה, על פי אותו מידע, נבנתה על בסיס ציר אחורי של מכונית, שפורקה במשחטת רכב בעזה.

יתכן כי רק בעוד שנים ייוודע חלקן של הברחות הנשק והידע בעיצוב פני הסכסוך ותוצאותיו. בינתיים, על ישראל להוכיח בעולם את הקשר הישיר בין אבו ע'מארה לאבו עמאר ולהפליל ספינה שנתפסה בלב ים, מחוץ למים הטריטוריאליים שלה. אם תעלה החקירה יפה, בדומה לפרשת קארין A, ייצאו בוודאי גם הפעם קציני מודיעין בכירים למדינות ידידותיות ויציגו שם תמונה מקיפה וראיות. העימות בלב ים הסתיים. מלחמה תקשורתית חדשה רק מתחילה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2631175,00.html
(22.05.03 , 21:32)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#137,יהסיפור המבצע מנקודת מבטם של טייסי מסוקי העטלף
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.06.03 בשעה 14:51
בתגובה להודעה #103
derdinshow
חבר מתאריך 7.6.03
363 הודעות 14:05 26.06.03

זוכרים את סירת החיזבאללה שנלכדה ''אבו חסן''?



הנה סיפור המבצע מנקודת מבטם של טייסי מסוקי העטלף :

פעולת הקומנדו המוצלחת, במהלכה

השתלטו לוחמי שייטת 13 על

הספינה "אבו-חסן", זכתה לכותרות

רבות. מה שלא פורסם עד כה הוא

סיפור המבצע שקדם להשתלטות,

מבצע משותף לספינות הטילים של

חיל-הים ולמסוקי עטלף. הסיפור

המלא, בלעדי לבטאון חיל-האוויר

רן רוזנברג, צילום, מיטל דינור


ונתחיל מהסוף. בליל יום שלישי ה21- במאי, בשעה 23:30,

השתלטו לוחמי הקומנדו הימי על ספינת הדיג "אבו-חסן", בשעה

שעשתה את דרכה מלבנון אל חופי עזה. על סיפונה של הספינה

עצרו הלוחמים את חמאד מסלם מוסאבו-ע'מרה, מבכירי

"המהנדסים" של החיזבאללה ואיתו אמצעי לחימה וחומרי הדרכה

רבים.

עד כאן הכל ידוע. אלא שהשתלטות לוחמי הקומנדו היתה רק

חלק מסיפור תפיסתה של הספינה. סיפור בו אחת מדמויות המפתח

היא דווקא טייסת "מגיני המערב", טייסת המסוקים הימיים של

חיל-האוויר. מאחורי הקלעים, טסו מסוקי העטלף של

חיל-האוויר ובשיתוף ספינות הטילים של חיל הים הצליחו לאתר

את ספינת המחבלים.

"היינו בעיצומה של טיסת אימון שגרתית, כאשר עלה מולנו

הבקר והודיע כי אנחנו צריכים לחזור אל הטייסת במהירות

האפשרית", משחזר רס"ן א', סגן מפקד טייסת מסוקי העטלף, את

תחילתו של המבצע. "לפי הדיבור בקשר הבנתי שמדובר בפעילות

חשובה ולאחר שנחתנו הספקתי לראות שהגף הטכני כבר הכין את

כל הציוד הדרוש לקראת הטיסה".

גילוי ספינת דיג בלב-ים ומעקב אחריה היא משימה מורכבת

ומסובכת. כדי שלוחמי הקומנדו יצליחו לעלות על גבי הספינה

חייב להתקיים זיהוי ודאי של המטרה. בנקודה זו נכנס

חיל-האוויר לתמונה. מסוק העטלף נועד לפעול מספינות הטילים

של חיל-הים, עליהן הוא מסוגל לנחות ולהמריא. המסוק משמש

לבניית תמונת שדה הקרב הימי ולאיתור מטרות בטווחים

ארוכים, מעבר לטווח הסטי"ל. לצורך משימה זו כולל צוות

המסוק קברניט, טייס משנה וקצין סיור מוסק (קס"מ).


"חצי שעה לעמדות מסוקים"


עם רדת החשיכה נוחת מסוק עטלף ראשון על אחד הסטי"לים של

חיל-הים. "מיד ניגשנו אל מפקד הספינה כדי לקבל תדריך קצר

על הפעולה, במהלכו הסבירו לנו מה נדרש מאתנו", מספר סרן

נ', טייס המשנה בצוות המסוק. בזמן שצוות המסוק עבר על

פרטי המשימה, מוזנק על-ידי מיפקדות חיל-הים וחיל-האוויר

מטוס שחף, שגם הוא מיועד למשימות סיור ימי.

"חצי שעה לעמדות מסוקים", היתה ההודעה במערכת הכריזה

שהעירה את צוות המסוק. "כמעט ונפלתי מהמיטה בקומה

השלישית", מספר סרן ח', קצין הסיור. "במהלך הלילה לא

חשבתי שיקרה משהו ופתאום הכל התהפך. האדרנלין זרם

בטירוף".

בזמן שהמסוק הראשון עשה את דרכו אל עבר הספינה החשודה

הוזנק מסוק נוסף של הטייסת אל ספינת טילים אחרת. המשימה -

סיוע בגילוי ניסיונות הברחה בדרך הים למדינת ישראל.

"עד שהגענו לאזור המטרה הספיקה ספינת הדיג לשנות את

מיקומה. בקרבתה נמצאו גם ספינות סוחר רבות והיה חשוב

שנשלח אל ספינת האם את הנתונים המדויקים של הספינה". אלא

שמזג-האוויר באותו בוקר לא האיר פנים לצוות המסוק. "היה

אובך רציני שהגביל מאוד את תנאי הראות", מתאר סרן נ',

טייס המשנה של העטלף. "ניסינו להתקרב יותר ויותר, בטיסה

זהירה ושקטה. המשימה העליונה היתה קודם כל לא להתגלות כדי

לא לחשוף את עצם קיומנו".

"קיבלנו החלטה שאם אנחנו לא רואים אותם אז אין סיכוי שהם

יצליחו לראות אותנו", מספר רס"ן א'. "התקדמנו עד לטווח

קצר של כמה מיילים מהספינה, בגובה 100 רגל מעל פני הים,

והקפנו אותה. בזמן ההקפה שיגר סרן ח' נתונים עדכניים

לספינת האם על גודל הספינה ומיקומה".


סיכול ממוקד בלב ים


זמן מה לאחר-מכן הוזנק לאיזור מסוק שלישי, מוטס על-ידי

מפקד הטייסת, סא"ל א'. "צוותנו להיות חלק מכוח ההשתלטות

על ספינת הדייגים", א' מספר. "הכוח הורכב ממספר גדול של

ספינות טילים ומכוח של הקומנדו הימי. שעת ה-'שין' נקבעה

לשעה 23:30. קבענו לעצמנו נקודה מסוימת בים בה נבצע את

ההשתלטות. כמובן שיכולנו להשמיד את הספינה אבל רצינו לבצע

משהו עדין וממוקד, ולכך נדרשו הכנות מיוחדות".

סמוך לשעת ה-'שין', התקרבו ספינות חיל-הים אל הספינה

החשודה וסגרו עליה. מסוק "העטלף" המריא כשהוא מוחשך

לחלוטין, כדי לא להתגלות. "המשימה שלנו היתה לחפות

מהאוויר על לוחמי השייטת בזמן העלייה לספינה", אומר סא"ל

א'.

"טסנו במהירות של 120 קשר", מתאר סרן נ', קצין הסיור

המוסק במסוקו של מפקד הטייסת. "כל אותו זמן עקבתי אחר

המטרה מבעד למערכת התצפית ודיווחתי לכוחות הימיים תחתינו

על כל דבר חשוד. הרגשתי שאם אני לא אתן את הדיווח הכי

מדויק, ייתכן ומישהו מהלוחמים ייפגע. ואז שמעתי בקשר את

הפקודה - 'להסתער'. אלו היו רגעים מאוד מלחיצים. חלפו 20

שניות ובקשר נשמע הדיווח - 'כולם בידנו'. ההפתעה פשוט

היתה מושלמת. הם לא ידעו מאיפה זה נחת עליהם וכשזה קרה,

שניים מהם אפילו התעלפו".

בתום השתלטות הבזק החלו החיפושים אחרי אמצעי הלחימה

שהוסתרו על גבי הספינה. באותן דקות ארוכות המשיך מסוק

העטלף לטוס סביב הספינה, כשהוא מאזין לדיווחים הבוקעים

ממערכת הקשר. "ב15- הדקות הראשונות הלוחמים לא מצאו שום

דבר מפליל על סיפון הספינה, ולרגע, אי אפשר היה שלא לחשוב

שאולי עשינו טעות", מספר סא"ל א'. "אולם אחרי תחקור קצר

של צוות הספינה נתגלו הממצאים אותם חיפשנו. עכשיו כבר היה

ברור שתפסנו את הדבר האמיתי. הצלחנו לבצע סיכול ממוקד בלב

ים".

בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת, יִפָּל עָם; וּתְשׁוּעָה, בְּרֹב יוֹעֵץ.


מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#108,יחשוב מאוד !! האם היה צריך לחשוף את המבצע ??
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.05.03 בשעה 09:07
בתגובה להודעה #9
ביקורת בצה"ל: "לא היה צריך לחשוף את המבצע"
באגף המודיעין מתוסכלים מפרסום תפיסת הספינה "אבו- חסן".
"רצו לקשור את ניסיון ההברחה לערפאת ולהשיג רווח תעמולתי"
מאת עמיר רפפורט

'המידע דלף והגיע לאתרים באינטרנט'. הספינה 'אבו- חסן' בידי
ישראל צילום ארכיון: יונתן נאמן, דו'צ

פרסום תפיסתה של הספינה "אבו- חסן" עלול לגרום נזק ביטחוני, משום שהפלשתינים והחיזבאללה יכולים ללמוד מהמקרה על דרכי איסוף חומר מודיעיני ועל אופן פעולתו של הקומנדו הימי - כך טוענים גורמים בצה"ל.

הספינה הובאה לישראל ביום רביעי בלילה, והצנזורה התירה את פרסום
הידיעה ביום חמישי אחר הצהריים. הגורמים הצה"ליים הביעו תסכול
מפרסום הידיעות על תפיסת הספינה והכוונה להבריח בה לעזה בכיר
חיזבאללה, מומחה לייצור אמצעי חבלה.

"לאסוף מידע נוסף"

באגף המודיעין סבורים כי עדיף היה להשהות את הפרסום, מה שהיה גורם לחיזבאללה ולפלשתינים לחפש אחר הבכיר שנלכד. חיפושים אלה, אומרים, היו מאפשרים איסוף מידע נוסף על האנשים שעמדו מאחורי ההברחה.

אחד השיקולים מנגד, למען התרת הפרסום, אומרים אותם גורמים, היה לקשור את ניסיון ההברחה ליושב ראש הרשות ערפאת, "כדי להשיג רווח תעמולתי".

גורמים ביטחוניים בכירים טוענים כי "המידע דלף מצה"ל והגיע לאתרים באינטרנט ביום חמישי בבוקר, וכבר לא היה סיכוי לעצור אותו.

הפלשתינים והחיזבאללה היו מגלים את יירוט הספינה בכל מקרה, ולכן לא היתה כוונה למנוע את הפרסום לחלוטין, ולכל היותר ניתן היה להשהות אותו.

בכל מקרה, בגלל הדליפה המהירה של הסוד לא היה טעם להסתיר אותו,
ובשלב הזה חיל הים ואגף המודיעין היו בהחלט בעד הפרסום".
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/482/782.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#109,יחשיפת הפרשה בסקופים ברוטר לפי סדר כונולוגי...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.05.03 בשעה 09:43
בתגובה להודעה #108
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
7866 הודעות 18:05 21.05.03
כוחות מיוחדים של צה''ל מנעו הלילה הגעת אמל''ח לארץ
יתר הפרטים עדיין חסויים
http://rotter.net/forum/scoop/5578.shtml

amit
חבר מתאריך 22.4.02
1316 הודעות 16:01 22.05.03
עכשיו אמורה להחשף פרשיית הברחת הנשק
http://rotter.net/forum/scoop/5787.shtml

אמת בפרסום
חבר מתאריך 8.10.01
2096 הודעות 16:13 22.05.03
הותר לפרסום צה''ל לכד ספינת נשק בדרכה לעזה!!!
http://rotter.net/forum/scoop/5789.shtml

Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
2875 הודעות 16:57 22.05.03
ספינת הנשק 'אבו חסן' נעצרה מחוץ למים
הטריטוריאליים של ישראל.
http://rotter.net/forum/scoop/5802.shtml

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#110,ידיון בנושא צווי איסור פרסום והחלטות הצנזורה..
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.05.03 בשעה 09:53
בתגובה להודעה #109
ועדת חוקה חוק ומשפט קיימה דיון בנושא צווי איסור פרסום
20.5.2003

ועדת חוקה חוק ומשפט בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן קיימה היום דיון בנושא צווי איסור פרסום והחלטות הצנזורה בעניינים הנוגעים לבטחון המדינה.

חבר הכנסת איתן אמר שיזם את הדיון בעקבות הנוהג שהתפתח ועל פיו גורמי הבטחון, כאשר הצנזורה מתנגדת לעמדתם לאיסור פרסום, עוקפים את הצנזורה ומפנים את בקשותיהם לאיסור פרסום לבתי המשפט ”לבית המשפט הדן בבקשה במעמד צד אחד אין את הכלים לרדת לשורש הענין והוא נענה לבקשת גורמי הבטחון” אמר.

איתן הוסיף שגורמי הבטחון מעדיפים, לעיתים, להופיע בפני בית המשפט, במיוחד בסמוך לארוע בטחוני, ולבקש צו איסור פרסום גורף למרות שעמדת הצנזורה היא שניתן לפרסם חלקית.

השופט אינו יודע על עמדת הצנזור, ובהיעדר כלים, מקבל בדרך כלל – כפי שכל אחד היה נוהג – את עמדת המדינה.

הוא הציע שבכל עת בה מובאת בפני שופט בקשה להוציא צו איסור פרסום בעניינים הנוגעים לבטחון המדינה, תוצג בפני בית המשפט גם עמדת הצנזור.

הצנזורית הצבאית הראשית, תא”ל רחל דולב אמרה שהצנזורה היא הבלם האחרון בשמירה על סודות המדינה ובמרבית המקרים התקשורת משתפת פעולה עם הצנזורה ופועלת באחריות . בשל מרוץ הסמכויות בין הצנזורה לבין הבקשות להוצאת צווי איסור פרסום הוציא היועמ”ש הנחיה הקובעת שמרגע שהוצא צו איסור פרסום על ידי בית המשפט, מנועה הצנזורה מלקבל החלטות בנושא הפרסום.

על פי הצעת חבר הכנסת אברהם בורג הודיע יו”ר הוועדה על הקמת ועדת משנה בראשות חבר הכנסת רשף חן ובהשתתפות חברי הכנסת אברהם בורג ואליעזר כהן, אשר תלמד את הנחיות פרקליטת המדינה בכל הקשור להוצאת צווי איסור פרסום בעניינים הנוגעים לבטחון המדינה ואת הנסיון המעשי, ותביא בפני מליאת הוועדה המלצות מה יש לעשות כדי שישמר האיזון הנכון בין זכות הציבור לדעת ובין השמירה על בטחון המדינה.
http://www.miki.org.il/article.asp?newsid=765

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



#113,ייו''ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת בודק את.........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.05.03 בשעה 16:58
בתגובה להודעה #110
@ יו"ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת בודק את העלמות המסמכים המפלילים בענין אבו מאזן מאתר הכנסת
(11:19 27/5/03)
http://www.a7.org/news.php3?id=52136
מכתב נשלח היום ליו"ר ועדת האינטרנט של כנסת ישראל ח"כ מיכאל איתן שהוא גם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט לבדוק את העלמות הפרוטוקולים של הדיונים בעניין אבו מאזן מכחיש השואה , אתמול מאתר הכנסת.
את הידיעה העבירה כתבתנו תמר לשם.

@ אתר האינטרנט של הכנסת: העלמות הפרוטוקולים המפלילים בעניין אבו מאזן מאתר הכנסת יבדקו בקפדנות
(11:10 27/5/03)
http://www.a7.org/news.php3?id=52135
מאתר האינטרנט של הכנסת נעלמו ונמחקו אתמול פרוטוקולים המפלילים את אבו מאזן , כך מוסרת כתבת האינטרנט של ערוץ 7 תמר לשם.

כתבתנו פנתה למנהלת אתר האינטרנט של הכנסת , נעמי קמחי, וביקשה לדעת האם הנהלת האתר קיבלה הוראה מגבוה לעשות כן בעקבות המהלכים המדיניים האחרונים בעניין 'מפת הדרכים' ופגישתו הצפויה מחר של רה"מ שרון עם אבו מאזן, או שמא מדובר כאן בגורם אחר.

מנהלת אתר האינטרנט של הכנסת, נעמי קמחי, נחרדה מהיעלמות המסמכים והודיעה לכתבתנו כי העלמות המסמכים תבדק בכל כובד הראש ותשומת הלב הנדרשים.

@ מאתר האינטרנט של הכנסת נעלמו פרוטוקולים המפלילים את אבו מאזן
(10:25 27/5/03)
http://www.a7.org/news.php3?id=52134
מאתר האינטרנט של הכנסת נעלמו ונמחקו אתמול פרוטוקולים המפלילים את אבו מאזן , כך מוסרת כתבת האינטרנט של ערוץ 7 תמר לשם.

כתבתנו מציינת, כי נמסרו לה מקורות בדבר פרוטוקולים באתר האינטרנט של הכנסת מדיונים שהיו בעבר כאשר נשיא המדינה , משה קצב תבע בעבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הפרסומים בספרו של אבו -מאזן מכחיש השואה ומתכנן הטבח במעלות לפני 29 שנים, אולם מקורות אלה נמחקו בתוך יום מאתר הכנסת.

הפרוטוקולים שנעלמו מתייחסים להצעה לסדר היום בתאריך 11.1.95 מס' דיון במליאה מס' 298 שהגיש נשיא המדינה משה קצב בהיותו ח"כ בכנסת ה-13 השייך לסיעת הליכוד שישבה באופוזיציה, בנושא: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הפרסומים בספרו של אבו-מאזן."

השר הממונה מטעם ממשלת רבין ז"ל שהשיב להצעה לסדר היה השר אפריים סנה, כמו כן היו מספר ח"כים שהתיחסו לנושא.

@ לכתבה- אבו מאזן הוא מתכנן הטבח במעלות
http://a7.org/news.php3?id=52034
מחמוד עבאס הוא מפקד מחבלי הטבח במעלות
הרצח במעלות שינה את יחסה של מדינת ישראל לטרור, כפי ש11 בספטמבר שינה את יחסה של ארה"ב לטרור. אנחנו נתונים במלחמה שטרם הסתיימה, ומי שיהיה חזק ונחוש יותר הוא שינצח. אני מאמין שאנחנו ננצח", כך אמר שר העבודה והרווחה ח"כ זבולון אורלב בטקס האזכרה לציון 29 שנים לטבח במעלות.

אתמול ציינו בתי הספר חצור ואליפלט בצפת את "יום מעלות", לזכר 22 תלמידי בית הספר התיכון הדתי בצפת, שנרצחו בידי מחבלים בשנת תשל"ד. המחבלים השתלטו על בית הספר שבו לנו במהלך טיול. לאחר 14 שעות של משא ומתן אימתני רצחו המחבלים את 22 התלמידים.

אירועי הזיכרון החלו בכנס בוגרי בית הספר הניצולים. אלה נפגשו לדיונים ולסדנאות עם תלמידי בית הספר ע"ש כ"ב ילדי מעלות בצפת. לאחר מכן התקיימו טקסי אזכרה בחטיבות הביניים ובבתי הספר העירוניים.

בטקס האזכרה בבית העלמין בצפת, בחלקת הנופלים, השתתפו נציג הממשלה שר העבודה והרווחה זבולון אורלב, רבה הראשי של צפת הרב שמואל אליהו, ראש עיריית צפת עודד המאירי, המשפחות השכולות ותושבי צפת. למרות הזמן שחלף ממשיכות המשפחות לשאת את כאבן, כאב האובדן. "דם הילדים רותח ומבעבע, ואנחנו עומדים חסרי אונים. לא נשכח ולא נסלח", אמר הרב אליהו.
"חרף כל ניסיונות הטרור והרצח עם ישראל ממשיך בבנייה, בהתיישבות, בהתעצמות צבאית ובהתחזקות יהודית ורוחנית", אמר השר אורלב.

לאחר הטקסים שנערכו במשך היום נערכה אמש עצרת הזיכרון המרכזית באולם התרבות בבית יגאל אלון בצפת. את באי העצרת קידמה תערוכה, ובה קטעי עיתונות וזיכרונות מהאירוע הטראומתי, שהדיו ממשיכים להשפיע על מהלך החיים בצפת.

בעיתון "משפחה" מביא אהרון גרנות את סיפורם של שניים מניצולי הטבח, ישי מימון, חבר מועצת עיריית צפת, ור' חיים אסולין, עובד במוזיאון העירוני "ציפר". בין היתר משחזרים אסולין ומימון את ליל הבלהות, שבו השתלטו המחבלים על בית הספר שבו שהו התלמידים, ומפרטים את סיפור רצח התלמידים בידי המחבלים לאחר שכוחות הביטחון נכשלו בניסיון ההשתלטות.

בכתבתו גרנות מציין כי מי שתכנן את הטבח במעלות הוא לא אחר מאשר מחמוד עבאס, "ראש הממשלה" החדש של הרש"פ. "באותה שעה ממש שיגר אחד מהמפקדים הבכירים של כנופיית הטרור של ערפאת, מחמוד עבאס שמו, ממפקדתו בביירות, חוליית מחבלים, וזאת במטרה לתפוס תלמידי כבני ערובה לשם פיגוע מיקוח. הם התכוונו להתפרס בבית הספר ולהמתין לתלמידים שיבואו בבוקר הישר אל המלכודת. הם לא העלו בדעתם שהקורבנות כבר ממתינים להם שם".

עוד כותב גרנות: "ההשתלטות על בית הספר הייתה מהירה וקלה. ילדי בית הספר הדתי של צפת היו טרף קל. 14 שעות נמשך המו"מ עם המחבלים. לבסוף החליטה ממשלת גולדה מאיר לא להיכנע למחבלים ושיגרה אל הבניין את היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. אנשי היחידה טעו ועלו לקומה השלישית. בזמן היקר הזה, שבו לא נוצר מגע אש עם המחבלים, הבינו המחבלים שכללי המשחק נשברו, והם טבחו ללא רחם ב 22 התלמידים". (כ)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#265,יynet - תזכורת על ''ילדי מעלות'',אף מילה על אבו מאזן (*)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.04.11 בשעה 03:57
בתגובה להודעה #113
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.03.14 בשעה 12:24 בברכה, פילוביץ שחף
 
עוצמה לישראל
חבר מתאריך 27.8.09
8272 הודעות, 51 מדרגים, 102 נקודות. ראה משוב יום ששי י''א בניסן תשע''א 16:51 15.04.11


ynet - תזכורת על ''ילדי מעלות'',אף מילה על אבו מאזן

בכתבה על טרגדיה קשה בצפון בה נהרג בן של שולמית סבן בתאונת דרכים, כשהאם היא ניצולת הטבח בילדי צפת ששהו במעלות ("ילדי מעלות"), שוכחים ynet באופן אלגנטי להזכיר את חלקו של אבו מאזן, יו"ר הרשות לשלום עם ישראל , בארגון הטבח במעלות.

כזכור , לפני 37 שנה, חדרה חוליה של החזית הדמוקרטית של נאיף חוותמה לצפון ישראל. החוליה רצחה פועלות בדרכן לעבודה, חדרה לבית במעלות ורצחה הורים ואת אחד הילדים והשאיר ילד קטן חרש-אילם בחיים כי לא שמעו אותו, ולאחר מכן חדרו לבית ספר "נתיב מאיר" במעלות ולקחו כבני ערובה את ילדי בית הספר מצפת שהגיעו ללון במעלות במסגרת טיול.

בחטיפה נרצחו 22 ילדים ונפצעו עשרות ילדים ואנשי צוות.

אבו מאזן, מחמוד עבאס, היא בין המארגנים של הטבח. את העובדה הזו שוכחים לציין ב ynet.
מקור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4057276,00.html


ניצלה באסון מעלות, שכלה את בנה בתאונת דרכים

מלאך המוות שוב דפק על דלתה של שולמית סבן. 37 שנה אחרי שנפגעה קשה בהשתלטות המחבלים על בית הספר במעלות - וניצלה בנס, ספגה סבן אסון קשה מנשוא: בנה אביתר, בן ה-18, נהרג בתאונת דרכים אחרי שהתנגש במשאית ליד צפת
חגי עינב | פורסם: 15.04.11, 16:13

37 שנים אחרי שניצלה מאסון מעלות, הפכה הבוקר (יום ו') שולמית סבן לאם שכולה. בנה אביתר, בן 18 בלבד, נהרג לאחר שהרכב שבו נהג התנגש במשאית על כביש 89 בין הכפר הבדואי עכברה לצפת. אביתר, שנפגע אנושות, נלחם לאורך שעות הלילה על חייו כשהוא סובל מפגיעות רב מערכתיות, אבל חרף ניסיונות הרופאים ותפילות בני המשפחה - כעבור כמה שעות נקבע מותו.
אסון מעלות

"במעלות שמעתי את מלאך המוות" / אחיה ראב"ד
זה היה פיגוע הדמים שזיעזע את המדינה: חוליית מחבלים פרצה לבית-ספר ולכדה קבוצה של כ-100 תלמידים ומורים. שולמית סבן, שהיתה אז תלמידה ונפצעה, משחזרת את רגעי האימה ומספרת על השיקום - שלא מסתיים לעולם
לכתבה המלאה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2916033,00.html

סיפור חייה המרגש של שולמית סבן הובא ב-ynet במאי 2004, במלאת 30 שנה לאסון במעלות, אז חדרה חוליית מחבלים מארגונו של נאיף חוואתמה לישראל דרך הגבול הלבנוני והשתלטה על בית הספר "נתיב מאיר". 27 ילדים ומבוגרים מצאו את מותם באסון. בספר "לחיות מחדש - סיפורה האישי של ניצולת מעלות", תיארה סבן (אז שולמית לוי), את שעבר עליה ועל חבריה באותו אירוע נורא.

שולמית, אז בת 17 וכיום מפקחת בתחום החינוך המיוחד, הייתה בין התלמידים שנלכדו בבית הספר. היא הייתה מאושפזת במשך מספר חודשים בבית חולים עד שהתאוששה מפציעתה הקשה.


שולמית ואביתר סבן. "ידע את הכאב שחוויתי" (צילום: אביהו שפירא)

ארבע שנים אחרי האסון פגשה שולמית את בעלה זאב, כיום מנהל מחלקת הרווחה החינוכית בעיריית צפת. ילדיה דודו (32), שמרית (28), רביד (23) ואביתר, גדלו בצל הסיפורים מהאסון של שולמית, שבמשך שנים רבות לא אפשרה לילדיה לצאת לטיולים שנתיים או לפעילויות במקומות מרוחקים מהבית, נהגה להשאיר חלון פתוח למילוט מהכיתות בו לימדה וסגרה היטב את התריסים בלילה בביתם מחשש לחדירת מחבלים.

האם שולמית: "אביתר חלם להיות מפורסם"
"לפני מעלות הייתה לי קשת שלמה של צבעים ושל שמחת נעורים. אלא שבמעלות נשאבתי לתוך בור שחור, שם שמעתי את קולו של מלאך המוות", סיפרה שולמית בראיון שהעניקה ל-ynet במלאת 30 שנה לאסון מעלות. הבוקר, כאמור, דפק מלאך המוות על דלת בית משפחת סבן. אביתר, בן הזקונים, שעמד בפני גיוס לצה"ל, קיפח את חייו בתאונה. קהל רב ליווה את אביתר סבן בדרכו האחרונה, כשבמשתתפים קרובי משפחה, עובדי עיריית צפת וביניהם ראש העיר אילן שוחט, רבנים ואזרחים המתגוררים בגליל.

היום אחר הצהריים, לאחר הלוויה, סיפרה שולמית סבן ל-ynet: "אביתר חלם להיות מפורסם, מגיל צעיר היה לו כישרון לכל דבר - נגינה, שירה, משחק. הוא נבחן לתיאטרון צה"ל אבל לא התקבל, ואחד הבוחנים שם, גורי אלפי, נתן לו מספר של מפיק ואמר שיש לו עתיד גדול".

סבן סיפרה כי לבנה היה חשוב להיות כל הזמן לידה: "הוא ידע את הכאב שחוויתי, והבטיח שיהיה איתי יותר אחרי שיתגייס לצה"ל. קנינו לו בגדים לקראת הגיוס, ובמקום להתגייס לצה"ל הוא מתגייס היום לצבא השם". האם השכולה הוסיפה: "הקרבתי לקראת חג הפסח את הקורבן - שה תמים מלא שמחת חיים. הוא קורבן נוסף של המלחמה בכבישים".


שולמית אחרי אסון מעלות בבית החולים (צילום: אביהו שפירא)

האח דודו סיפר בכאב: "הוא היה אמור להתגייס בחודש אוגוסט למודיעין, למרות שהוא לא היה חייב להתגייס בשל מגבלה בריאותית שממנה סבל. הוא התעקש לשרת את המדינה, ולמרות שגדל בבית דתי בצפת, היו לו ידע עצום ויכולות ללמוד תחומים כמו משחק ונגינה תוך כדי גלישה במחשב. הוא כישרון מבוזבז, שלא מיצה אפילו עשרה אחוזים מהיכולת שלו".

אביתר כונה "מרקו" כי לא עזב את אמא
האח סיפר כי אביתר נסע אתמול עם אביו לכפר עכברה כדי לקחת את רכב הג'סטי המשפחתי. "אבא נסע אחריו, וסיפר שהוא עצר וברגע שהתחיל לפנות שמאלה, אירעה ההתנגשות בין המכונית שלו למשאית, והיא גררה אותו 40 מטר. אבא יצא מהרכב בצרחה, ואין תמונה קשה יותר מאבא שאוחז את בנו הגוסס בידיו, ומחכה שאנשי מד"א יגיעו".

האח סיפר כי אין זה האירוע הקשה הראשון שהמשפחה מתמודדת איתו מאז אסון מעלות. "לפני 37 שנה קרה המקרה של אמא, וחשבנו שזה נגמר, אבל לפני חמש שנים אבא עלה לתקן את מתקן הסולר על הגג כששלג ירד בצפת, איבד שיווי משקל, ונפל. הוא שבר כמה צלעות ושכב בבית החולים במצב אנוש. חשבנו שאחרי שהוא התאושש לא יפקדו אותנו יותר אסונות".

לדבריו, במשפחה נהגו לכנות את אביתר "מרקו", כי לא רצה לעזוב לרגע את אמו. "כולנו יצאנו מהבית, והוא היחיד שנשאר עם אמא ואבא. אנחנו לא יודעים איך למלא את החלל שהוא הותיר אחריו".
.
.
תזכורת:
.
.

תזכורת לתזכורתף
.
.
113. יו''ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת בודק את.........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E4%E8%E1%E7%20%E1%EE%F2%EC%E5%FA#113

@ יו"ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת בודק את העלמות המסמכים המפלילים בענין אבו מאזן מאתר הכנסת
(11:19 27/5/03)
http://www.a7.org/news.php3?id=52136
מכתב נשלח היום ליו"ר ועדת האינטרנט של כנסת ישראל ח"כ מיכאל איתן שהוא גם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט לבדוק את העלמות הפרוטוקולים של הדיונים בעניין אבו מאזן מכחיש השואה , אתמול מאתר הכנסת.
את הידיעה העבירה כתבתנו תמר לשם.

@ אתר האינטרנט של הכנסת: העלמות הפרוטוקולים המפלילים בעניין אבו מאזן מאתר הכנסת יבדקו בקפדנות
(11:10 27/5/03)

http://www.a7.org/news.php3?id=52135
מאתר האינטרנט של הכנסת נעלמו ונמחקו אתמול פרוטוקולים המפלילים את אבו מאזן , כך מוסרת כתבת האינטרנט של ערוץ 7 תמר לשם.

כתבתנו פנתה למנהלת אתר האינטרנט של הכנסת , נעמי קמחי, וביקשה לדעת האם הנהלת האתר קיבלה הוראה מגבוה לעשות כן בעקבות המהלכים המדיניים האחרונים בעניין 'מפת הדרכים' ופגישתו הצפויה מחר של רה"מ שרון עם אבו מאזן, או שמא מדובר כאן בגורם אחר.

מנהלת אתר האינטרנט של הכנסת, נעמי קמחי, נחרדה מהיעלמות המסמכים והודיעה לכתבתנו כי העלמות המסמכים תבדק בכל כובד הראש ותשומת הלב הנדרשים.

@ מאתר האינטרנט של הכנסת נעלמו פרוטוקולים המפלילים את אבו מאזן
(10:25 27/5/03)

http://www.a7.org/news.php3?id=52134
מאתר האינטרנט של הכנסת נעלמו ונמחקו אתמול פרוטוקולים המפלילים את אבו מאזן , כך מוסרת כתבת האינטרנט של ערוץ 7 תמר לשם.

כתבתנו מציינת, כי נמסרו לה מקורות בדבר פרוטוקולים באתר האינטרנט של הכנסת מדיונים שהיו בעבר כאשר נשיא המדינה , משה קצב תבע בעבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הפרסומים בספרו של אבו -מאזן מכחיש השואה ומתכנן הטבח במעלות לפני 29 שנים, אולם מקורות אלה נמחקו בתוך יום מאתר הכנסת.

הפרוטוקולים שנעלמו מתייחסים להצעה לסדר היום בתאריך 11.1.95 מס' דיון במליאה מס' 298 שהגיש נשיא המדינה משה קצב בהיותו ח"כ בכנסת ה-13 השייך לסיעת הליכוד שישבה באופוזיציה, בנושא: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הפרסומים בספרו של אבו-מאזן."

השר הממונה מטעם ממשלת רבין ז"ל שהשיב להצעה לסדר היה השר אפריים סנה, כמו כן היו מספר ח"כים שהתיחסו לנושא.

@ לכתבה- אבו מאזן הוא מתכנן הטבח במעלות
http://a7.org/news.php3?id=52034
מחמוד עבאס הוא מפקד מחבלי הטבח במעלות
הרצח במעלות שינה את יחסה של מדינת ישראל לטרור, כפי ש11 בספטמבר שינה את יחסה של ארה"ב לטרור. אנחנו נתונים במלחמה שטרם הסתיימה, ומי שיהיה חזק ונחוש יותר הוא שינצח. אני מאמין שאנחנו ננצח", כך אמר שר העבודה והרווחה ח"כ זבולון אורלב בטקס האזכרה לציון 29 שנים לטבח במעלות.

אתמול ציינו בתי הספר חצור ואליפלט בצפת את "יום מעלות", לזכר 22 תלמידי בית הספר התיכון הדתי בצפת, שנרצחו בידי מחבלים בשנת תשל"ד. המחבלים השתלטו על בית הספר שבו לנו במהלך טיול. לאחר 14 שעות של משא ומתן אימתני רצחו המחבלים את 22 התלמידים.

אירועי הזיכרון החלו בכנס בוגרי בית הספר הניצולים. אלה נפגשו לדיונים ולסדנאות עם תלמידי בית הספר ע"ש כ"ב ילדי מעלות בצפת. לאחר מכן התקיימו טקסי אזכרה בחטיבות הביניים ובבתי הספר העירוניים.

בטקס האזכרה בבית העלמין בצפת, בחלקת הנופלים, השתתפו נציג הממשלה שר העבודה והרווחה זבולון אורלב, רבה הראשי של צפת הרב שמואל אליהו, ראש עיריית צפת עודד המאירי, המשפחות השכולות ותושבי צפת. למרות הזמן שחלף ממשיכות המשפחות לשאת את כאבן, כאב האובדן. "דם הילדים רותח ומבעבע, ואנחנו עומדים חסרי אונים. לא נשכח ולא נסלח", אמר הרב אליהו.
"חרף כל ניסיונות הטרור והרצח עם ישראל ממשיך בבנייה, בהתיישבות, בהתעצמות צבאית ובהתחזקות יהודית ורוחנית", אמר השר אורלב.

לאחר הטקסים שנערכו במשך היום נערכה אמש עצרת הזיכרון המרכזית באולם התרבות בבית יגאל אלון בצפת. את באי העצרת קידמה תערוכה, ובה קטעי עיתונות וזיכרונות מהאירוע הטראומתי, שהדיו ממשיכים להשפיע על מהלך החיים בצפת.

בעיתון "משפחה" מביא אהרון גרנות את סיפורם של שניים מניצולי הטבח, ישי מימון, חבר מועצת עיריית צפת, ור' חיים אסולין, עובד במוזיאון העירוני "ציפר". בין היתר משחזרים אסולין ומימון את ליל הבלהות, שבו השתלטו המחבלים על בית הספר שבו שהו התלמידים, ומפרטים את סיפור רצח התלמידים בידי המחבלים לאחר שכוחות הביטחון נכשלו בניסיון ההשתלטות.

בכתבתו גרנות מציין כי מי שתכנן את הטבח במעלות הוא לא אחר מאשר מחמוד עבאס, "ראש הממשלה" החדש של הרש"פ. "באותה שעה ממש שיגר אחד מהמפקדים הבכירים של כנופיית הטרור של ערפאת, מחמוד עבאס שמו, ממפקדתו בביירות, חוליית מחבלים, וזאת במטרה לתפוס תלמידי כבני ערובה לשם פיגוע מיקוח. הם התכוונו להתפרס בבית הספר ולהמתין לתלמידים שיבואו בבוקר הישר אל המלכודת. הם לא העלו בדעתם שהקורבנות כבר ממתינים להם שם".

עוד כותב גרנות: "ההשתלטות על בית הספר הייתה מהירה וקלה. ילדי בית הספר הדתי של צפת היו טרף קל. 14 שעות נמשך המו"מ עם המחבלים. לבסוף החליטה ממשלת גולדה מאיר לא להיכנע למחבלים ושיגרה אל הבניין את היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. אנשי היחידה טעו ועלו לקומה השלישית. בזמן היקר הזה, שבו לא נוצר מגע אש עם המחבלים, הבינו המחבלים שכללי המשחק נשברו, והם טבחו ללא רחם ב 22 התלמידים". (כ)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

40. לתשומת לב מנהיגינו: כך נראה שער עבודתו של אבו מאזן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%F0%FA%E5%EF%20%E4%EE%F1%EE%EB%E9%ED#40
.
.
תזכורת לתזכורת לתזכורת::
.
.
תת-אשכול:
חשד שאבו מאזן היה מאחורי הפיגוע במינכן !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E4%E8%E1%E7%20%E1%EE%F2%EC%E5%FA#65
59. עו''ד ניצנה דרשן לייטנר:לפתוח בחקירה כנגד אבו מאזן....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E4%E8%E1%E7%20%E1%EE%F2%EC%E5%FA#69
.
.
תזכורת לתזכורת לתזכורת:
.
.
24. שערוריההההההההההההההההההההההה !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%F0%FA%E5%EF%20%E4%EE%F1%EE%EB%E9%ED#24

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#271,יאורלי וגיא חוזרים עם תשובה - עונה 2: האמת מאחורי אסון מעלות
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.03.14 בשעה 12:22
בתגובה להודעה #113
דוידזון
חבר מתאריך 3.3.08
99906 הודעות, 276 מדרגים, 469 נקודות. ראה משוב יום ראשון כ''ח באדר ב' תשע''ד 12:02 30.03.14


אורלי וגיא חוזרים עם תשובה - עונה 2: האמת מאחורי אסון מעלות
מערכת נענע 10

העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז חוזרים אל אסון חטיפת התלמידים במעלות כדי לחשוף למה באמת נכשל המו"מ שניהלה הממשלה עם המחבלים לשחרורם. בדרך הם מגלים שרשרת ארוכה של שקרים ודיסאינפורמציה שזרמו מהשטח והובילו לבסוף את ממשלת ישראל להחליט על ניסיון החילוץ הכושל. צפו בתוכנית המלאה

מקור: http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1047175


#119,ילאחר 20 שנה שופט פדראלי בארה''ב קבע שאירן.....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.06.03 בשעה 03:31
בתגובה להודעה #9
שופט פדראלי פסק: אירן היא האחראית לפיגוע נגד הנחתים האמריקנים בלבנון. באותו פיגוע שבוצע לפני כ-20 שנה - והיה אחד מהזוויעים באותה תקופה, נהרגו 241 נחתים אמריקנים

שופט פדראלי בארה"ב, רויס לאמברת', פסק כי אירן היא האחראית לפיגוע המזוויע שבוצע לפני 20 שנה נגד נחתים אמריקנים. פסק הדין ניתן במסגרת תביעה שהגישו ב-1996 153 ממשפחות ההרוגים, המבקשות לחייב את אירן בתשלום 2 מיליארד דולר פיצויים. עתה יחל שלב הערכת הנזקים.

באותו פיגוע ב-1983 נהרגו 241 נחתים אמריקנים, ועוד כ-300 נפצעו. השופט פסק, כי אירן ביצעה פיגוע זה באמצעות ארגון החיזבאללה, אותו היא מממנת ומאמנת. אנשי החיזבאללה הצליחו אז להכניס מיכלית עם 19 טון חומר נפץ, ופוצצו את המטען הענק בשטח המחנה האמריקני בלבנון - סמוך למגורי החיילים.

היה זה אחד הפיגועים הקשים, בסדרה של פיגועים שביצעו ארגוני הטרור בלבנון נגד ארה"ב וישראל, וכן נגד כמה ממדיניות מערביות. באותה עת פעלו ארגוני הטרור לסלק את כל הזרים משטח לבנון - גם את אלה שבאו במסגרת כוח רב-לאומי, בניסיון להשכין שלום ולעצור את מלחמת האזרחים שהיתה בלבנון.

במהלך המשפט הובאו עדויות, לפיהן ראשי אירן אז, בהם מנהיג אירן האייטולה חומייני, והנשיא עלי אכבר-האשמי רפסנג'אני, הם שעודדו את אנשי החיזבאללה לבצע פיגוע ענק נגד ארה"ב, במטרה לגרום לממשלו של רונלד רייגן להוציא את הנחתים מלבנון. ואכן, חודשים ספורים לאחר מכן - ובעקבות לחץ מצד דעת הקהל בארה"ב - הוציא רייגן את הכוח האמריקני, שהיה במקום במסגרת הכוח הרב-לאומי, שהגיע כדי לסייע בהפסקת מלחמת האזרחים בלבנון.
נוצר ביום: 31/05/2003
http://www.nfc.co.il/showonedoc.asp?SubjectId=1&DocId=24597&PageNumber=&GoBackXTimes=

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#239,יפרשת איראנגייט = פרשת פולארד = שמעון פרס !!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.04.05 בשעה 05:54
בתגובה להודעה #9



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#240,יפרשת פולארד מסבכת את מבצע אירנגייט = שמעון פרס !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.04.05 בשעה 06:55
בתגובה להודעה #239



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#241,יפרשת אירנאגייט=פרשת פולארד=''פרס הקשיב לי ולא ענה לי''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.04.05 בשעה 08:42
בתגובה להודעה #239
ערכתי לאחרונה בתאריך 10.04.05 בשעה 08:44 בברכה, פילוביץ שחף
 






http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#242,יעמירם ניר ''התנדב'' להציל את המבצע ואני האמנתי שאחרי
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.04.05 בשעה 09:36
בתגובה להודעה #239
שהמבצע המוצלח תסכים ארה"ב לשחרר את פולארד....




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#248,ישמעון פרס התכוון למנות את עמירם ניר לראש השב''כ - מסמך
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.05 בשעה 19:50
בתגובה להודעה #242
(עמירם ניר היה בעלה של ג'ודי ניר מוזס, היום נשואה לשר סילבן שלום)

242. פרשת איראנגייט: עמירם ניר ''התנדב'' להציל את המבצע ואני האמנתי שאחרי שהמבצע המוצלח תסכים ארה"ב לשחרר את פולארד....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=242&viewmode=




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#249,ידו''ח החוקרים על נסיבות ''התאונה'' של עמירם ניר - מסמך
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.05 בשעה 20:06
בתגובה להודעה #242
242. פרשת איראנגייט: עמירם ניר ''התנדב'' להציל את המבצע ואני האמנתי שאחרי שהמבצע המוצלח תסכים ארה"ב לשחרר את פולארד....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=242&viewmode=


ארי בן-מנשה קצין מודיעין ישראלי

125. ארי בן-מנשה = פרשת אירנגייט = פרשת פולארד !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5130&omm=125&viewmode=
127. ''ארי בן-מנשה קיבל 200 אלף דולר בתמורה לקלטת המחשידה....

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5130&omm=127&viewmode=




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#250,יגורדון תומס בסיפרו 'מרגלי גדעון' מספר על 'מותו' המסתורי
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.04.05 בשעה 07:06
בתגובה להודעה #242
עמירם ניר, בעמודים 358 - 365.....




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#270,יהמקור: פרשת מותו של עמירם ניר: יוצאת מהצללים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.12.13 בשעה 10:13
בתגובה להודעה #242
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.12.13 בשעה 10:25 בברכה, פילוביץ שחף
 
פרשת מותו של עמירם ניר: יוצאת מהצללים
המקור | עודכן 21:44 02/08/2009 | מואב ורדי

בלעדי: 21 שנים אחרי מותו של עמירם ניר בתאונת מטוס מסתורית - העדה היחידה לשעות האחרונות מדברת. מה אירע בין שברי המטוס בדקות שלאחר ההתרסקות? המשפחה מדברת על הפצעים, שגם אחרי שנים רבות נותרו פתוחים
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=654714
.
.
אלימלך זורקין
חבר מתאריך 11.11.13
166 הודעות אור ליום שבת י''א בטבת תשע''ד 23:01 13.12.13

http://rotter.net/forum/gil/27303.shtml#47

47. בוש נורת ועמירם ניר,יש הרבה חומר באינגליש,הנה
בתגובה להודעה מספר 44

In addition to Oliver North and Felix Rodríguez, Tatum would henceforward take orders from Amiram Nir, a former Mossad agent and advisor to Vice President Bush. Aviation support for Pegasus missions operated out of Ilopango Air Base, Honduras (home of the CIA proprietary airline Corporate Air Services) plus numerous Contra camps located in the jungles and mountains along the Honduras-Nicaragua border.3 A common feature of all future Pegasus missions was the transport "of large white coolers in and out of the Contra camps"
http://www.voxfux.com/features/cia_bush_drug_trafficking_murder_pt1.html

טוב,זה שבוש האב מעורב בכל חרא בערך שקרה בעולם זה לא חדש אפילו לד"ר ברגמן
http://bigthink.com/videos/ronen-bergman-on-the-iran-contra-affair-and-george-bush-sr
.
.
מנהלת מח' הבריאות של הוואי מתה בתאונת מטוס-קשורה לענייני ת. הלידה של אובמה
http://rotter.net/forum/gil/27303.shtml
וכאן:
האשה שבדקה את כשירות תעודת הלידה של אובמה היא ההרוגה היחידה בתאונת המטוס הסופר מיסתורית שארעה אמש.
https://www.facebook.com/dovratya.komemi/posts/10201086133576087?comment_id=5091512&offset=0&total_comments=8¬if_t=share_reply
וכאן:
https://www.facebook.com/pylwbyz/posts/10152068124644378
.
.
.


#243,יאיראנגייט:'המדינה סגרה בפני את השערים - נימרודי=פולארד'
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.05 בשעה 06:08
בתגובה להודעה #239



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#244,יאיראנגייט: ''ממשלת ישראל הפקירה אותי-נימרודי = פולארד''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.05 בשעה 06:14
בתגובה להודעה #239
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.04.05 בשעה 06:22 בברכה, פילוביץ שחף
 




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#245,יאיראנגייט: ''אני יוצא למלחמה - נימרודי = פולארד''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.05 בשעה 06:31
בתגובה להודעה #239




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#246,יאיראנגייט:'נימרודי תובע את מדינת ישראל' = פרשת פולארד
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.05 בשעה 12:38
בתגובה להודעה #239




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#247,יאיראנגייט: 'סוף דבר' - נימרודי ניצח, האם פולארד ינצח?!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.05 בשעה 12:46
בתגובה להודעה #239



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#251,יהנשר התרסק: 53 בני ערובה אמריקנים שהוחזקו ע''י האיראנים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.04.05 בשעה 16:17
בתגובה להודעה #239











http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#14,יאתם חייבים להבין את פרס...
נכתב על-ידי DolphinBoy בתאריך 10.04.03 בשעה 02:57
בתגובה להודעה #0
הוא קולט שאצל היהודים הוא כבר שרוף
אז למה לא להתחיל מהתחלה במדינת "פלסטין"...

#16,ימדינת פלסטין קמה כבר ב-25.5.1964 ומאז........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.03 בשעה 21:24
בתגובה להודעה #14
שמעון פרס בוחש ונותן בכדי שהיא תקום...!!

להלן: @ הקמת אש"ף-"אקדח וענף של זית." @

מבחן התוצאה.
פ"ש


#17,ירגע לפני טקס החתימה על הסכם אוסלו ב'.........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.03 בשעה 23:38
בתגובה להודעה #16
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 12.04.03 בשעה 00:33
 
@ היה שלב של המשא ומתן האחרון בתוך הבית הלבן, והתמונה
המצ"ב מדברת בעד עצמה..... ואני שואל, על מה בדיוק חשב
יצחק רבין ז"ל, כשכולם דיברו בכלל ופרס בפרט עם יאסר
עראפת כשידיו משולבות מאחור בכלל ובגדי צבא לגופו בפרט...??

@ רגע לפני יציאה לאזור טקס החתימה בבית הלבן, כל מי שצריך
לחתום, מסדר את עניבתו, חוץ מיאסר עראפת שידיו משלבות מאחור,
בגדי צבא לגופו ומסתכל עליהם כיצד הם מסדרים את עניבותיהם...
ואני שואל: על מה בדיוק חשב יאסר עראפת....??


@ בשעת חתימת הסכם אוסלו ב' דן קרצר של אז היום שגריר ארה"ב
בישראל עומד בוהה....ואני שואל על מה הוא חושב בדיוק ???

@ תמונות מיוחדות אלו, הן מזכרת לנצח נצחים של מעמד שהפך לנקודת
ציון בעולם היהודי בכלל ומדינת ישראל בפרט, וכחודש ושבוע לפני
הירצחו של יצחק רבין ז"ל הי"ד, מה עוד שעל שולחן הניתוחים כיום
מפת הדרכים = הסכם אוסלו....!!!

מבחן התוצאה.
פ"ש


#18,יוכל החותמים עומדים בתור, מסתכלים בשמאל שור...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.04.03 בשעה 01:04
בתגובה להודעה #17
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 12.04.03 בשעה 01:08
 
לכיוונו של יאסר עראפת שעומד ראשון מצד שמאל,
מרכין ראשו וחושב....!!

@ על מה עראפת חושב...??

@ פרס, עומד אחרון בשורה ומסתכל מאחורי גבם {כרגיל}
של כולם, ועל מה הוא חושב....??

מבחן התוצאה.
פ"ש


#19,יהם עמדו להם שלושת כשבידיהם פרס נובל לשלום....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.04.03 בשעה 01:50
בתגובה להודעה #18
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 12.04.03 בשעה 02:06
 
כשרבין ופרס בחליפות שלום ויאסר עראפת בחליפת מלחמה,
דהיינו במדים...!!

@ ואני שואל, האם העולם בכלל והעם בישראל בפרט לא הבין
שיאסר עראפת = פניו למלחמה אבל בצורה כשרה למהדרין...????

מבחן התוצאה.
פ"ש


#161,י''יאסר ערפאת שילם לחוטפים 50,000 שקל''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.07.03 בשעה 21:34
בתגובה להודעה #19
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.07.03 בשעה 21:41 בברכה, פילוביץ שחף
 
להלן: התגובה שכתבתי טרם פורסמה הכתבה המצ"ב
באתר של מעריב...:-

5. הכל תרגיל של עראפת להוכיח את שליטתו בשטח מחד
ואיום חד משמעי מחד !!
http://rotter.net/forum/scoop/5200.shtml#5
{הכתבה שבקישור בתחתית בהמשך לכתבה הזו בגוף ההודעה}

@ להלן הכתבה !!

בצהרים נחטף מושל ג'נין, חיידר ראשיד, לאחר שהואשם בשיתוף
פעולה עם ישראל * לאחר חמש שעות שוחרר בהוראת ערפאת *
בכירים בפתח: ערפאת יזם את החטיפה.



שולט בפעילים. יאסר ערפאת.
צילום ארכיון: א.פ

בכירים בפתח טוענים הערב כי חטיפתו של מושל ג'נין, חיידר ראשיד,
תוכננה ומומנה על ידי יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת.

לטענת הבכירים, החטיפה התבצעה על רקע מאבקי כוחות בין תומכי ערפאת לתומכי אבו מאזן ברשות הפלשתינית. לטענתם, שיגר שלשום ערפאת את מקורבו, השר עבד אל פתח חמייל, עם תיק ובו 50 אלף שקלים, אותו העביר לפעילי גדודי חללי אל
אקצה במחנה הפליטים ג'נין, וככל הנראה יועד הכסף להגיע לידי החוטפים.

לפי מקורות פלשתינים נוספים, המניע הישיר לחטיפה היה הוראה שנתן ראשיד לכוחות הבטחון בעיר לעצור פעיל של גדודי חללי אל-אקצה, תושב מחנה הפליטים ג'נין.
הזרוע הצבאית טוענת, כי ההוראה ניתנה בתיאום בין שלטונות ישראל לבין השר
לענייני בטחון מוחמד דחלאן.

ראשיד שוחרר אחרי הצהרים, לאחר שנחטף על ידי פעילי גדודי חללי אל אקצה. המושל, שהואשם בשחיתות ובשיתוף פעולה עם ישראל, שוחרר לאחר חמש שעות, בעקבות הוראה ישירה של יאסר ערפאת.

ראשיד נחטף בג'נין לאור יום. במהלך החטיפה, השתלטו חמישה פעילי הארגון על מכוניתו של אירשיד, בעת שנסע במכוניתו בעיר. החמישה הוציאו בכוח את המושל מהמכונית, היכו אותו בקתות הרובים ובאיומי אקדח הכניסו אותו למכונית אחרת, איתה נמלטו למחנה הפליטים של ג'נין.

ראש גדודי אל אקצה בג'נין, זכריה זוביידי, דרש לאחר החטיפה להעמיד את המושל לדין והאשים אותו בשיתוף פעולה עם ישראל. ואולם, חמש שעות אחר החטיפה, שינה את עמדתו מבלי שנכנס כלל למשא ומתן, לאחר שקיבל טלפון מלשכתו של ערפאת.
"עם הוראה של ערפאת אינני מתווכח ואין היא עניין למשא ומתן, ולכן החלטתי לשחרר את האיש מיד", אמר.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/512/318.html

חמושים פלסטינים חטפו את מושל העיר ג'נין
יום שבת, 19 ביולי 2003, 14:08 מאת: רויטרס, מערכת וואלה!
עדי ראייה דיווחו כי חמושים פלסטינים חטפו היום את מושל העיר ג'נין. בטענה שהוא מרבה לקיים פגישות בטחוניות עם ישראל, דבר שפוגע באינטרסים של העם הפלסטיני ומסכן את בטחונם של אנשי הארגון.
http://news.walla.co.il/?w=//415328

דיווח מפורט של AP

West Bank governor kidnapped
Palestinian militants have abducted the Palestinian governor of the West Bank town of Jenin as he drove through the city centre.

The Jenin leader of the Al Aqsa Martyrs' Brigade, Zakariye Zubeydi, said the militant group was holding Haider Irsheid and accused him of being an Israeli collaborator.

He said the governor "has been involved in many crimes against our people".

Zubeydi demanded the Palestinian Authority put Irsheid on trial.

Eyewitnesses said gunmen pulled 50-year-old Irsheid from his van and beat him with hands and gun butts before bundling him into another vehicle and driving off toward the city's refugee camp.

Security sources identified the men as members of Al Aqsa, a militant group loosely affiliated with Palestinian leader Yasser Arafat's Fatah movement.

Zubeydi said Palestinian security officials had asked, on behalf of Arafat, for Irsheid's release.

"We respect Arafat and his orders, but this guy must be held accountable and put on trial for his crimes," he said.

A Palestinian security source said militants had been angered when Palestinian security forces in Jenin were sent to arrest an Al Aqsa gunman in the refugee camp.

© Associated Press

YNET
אנשי אל אקצה חטפו של מושל ג'נין; דורשים להעמידו לדין.

פעילי הזרוע הצבאית של הפתח חטפו את חיידר אירשיד לאור יום, בכיכר המרכזית של ג'נין. הם דורשים להעמידו לדין בגין "שחיתות ושיתוף פעולה עם ישראל". עדי ראייה סיפרו כי המושל הוצא מרכבו בכוח, הוכה והושפל. שר ההסברה הפלסטיני: "זו פרובוקציה מסוכנת, ננקוט צעדים נגד האחראים"
עלי ואקד

"פרובוקציה מסוכנת" - כך הגדיר שר ההסברה הפלסטיני, נביל עמרו, את חטיפתו של מושל ג'נין בידי הזרוע הצבאית של הפתח, גדודי אל-אקצה. לדברי עמרו, מדובר ב"צעד לא מקובל", והרשות תנקוט בצעדים הדרושים נגד האחראים למעשה.

בשעות הצהריים (שבת) חטפו הגדודים את חיידר אירשיד בכיכר העיר, מקום מרכזי והומה אדם. עדי ראייה סיפרו כי פעילים חמושים הוציאו את אירשיד מרכב מסחרי בו נסע, תוך שהם מכים בו באגרופים ורובים. הם העבירו אותו לרכב אחר, דרכו הובא למחנה הפליטים שבעיר.

בגדודים מנמקים את החטיפה ב"שיתוף פעולה עם ישראל ותיאום ביטחוני אינטנסיבי עמה", אשר ייתכן שהביא למעצר של פעילים מקרב הארגון ושאר הפלגים הפלסטינים. הם אף מאשימים כי המושל הורה לאנשיו להתנקש בחייו של איימן סעדי, מפקד הגדודים בג'נין.

מפקד הגדודים ציין גם את "שחיתותו" של אירשיד, והבהיר כי אנשיו ימשיכו להחזיק בו עד שיועמד לדין בידי הרשות. "כל העיר יודעת שאירשיד משתף פעולה ומלא בשחיתות מכף רגל ועד ראש", אמר מקור בגדודים ל-ynet.

לדברי אותו מקור, נציגים מטעם ראש הממשלה הפלסטיני, אבו מאזן, ביקשו מאנשי הארגון להכין דו"ח מפורט באשר לשחיתות אותה הם מייחסים לאירשיד.

מקורות פלסטינים בעיר הכחישו מכל וכל את הטענות על שיתוף הפעולה של אירשיד עם מערכת הביטחון של ישראל. "כמושל", אמרו המקורות ל-ynet, "ביצע אירשיד את הנחיות הרשות הפלסטינית ומנהיגיה - ערפאת, אבו מאזן ודחלאן".

עוד אומרים המקורות, כי "אין ספק שהפעולה מהווה ביטוי ברור לזלזול מצד גדודי אל-אקצה ברשות הפלסטינת ובסמכותה, ועל הרשות לפעול בנחישות כדי לשים קץ לתופעה, ולהבהיר כי היא מוקד השלטון היחיד והבלעדי בשטחים".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2698214,00.html

מבזק
YNET

ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
20063 הודעות 18:07 19.07.03

4. מושל ג'נין שוחרר בהוראות ערפאת

על פי הוראתו של יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, הסכימו פעילי גדודי חללי אל אקצה לשחרר את מושל ג'נין, חיידר אירשיד. בגדודים טוענים כי אנשיו של היו"ר הבטיחו להם כי טענותיהם לגבי המושל ייבדקו בכל הרצינות.

אירשיד שוחרר כחמש שעות לאחר שנחטף מהכיכר המרכזית בעיר.

(עלי ואקד

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#162,יאצל ערפאת השחיתות כרגיל....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.07.03 בשעה 21:43
בתגובה להודעה #161
יום שישי, 18 יולי 2003 / י"ח בתמוז תשס"ג



האיחוד האירופי מעביר לרש"פ 100 מיליון אירו במסגרת התחייבות הקורטט ליישום מפת הדרכים. מקורות בכירים בפתח' חושפים את האופן שבו ממשיך ערפאת לחלק כספים למקורביו תוך הפגנת זלזול ב"ממשלתו" של מחמוד עבאס.

הנציבות האירופית אישרה הקצבה של 100 מיליון אירו לרשות במסגרת התחייבות הקוורטט לתמיכה ביישום מפת הדרכים.

כ-30 מיליון אירו מיועדים לחידוש שירותים בסיסיים בערים הערביות ביו"ש. 4.5 מיליון אירו הוקצו לשיקום גשרים, תיקונים במערכת הביוב ועבודות נוספות בבית חנון שבצפון רצועת עזה, וכן 2 מיליון אירו לשיקום הכבישים בבית לחם.

כ 40 מיליון אירו יועברו ל"משרד האוצר" של הרש"פ, לאחר שהרשות הודיעה כי היא עורכת "רפורמה פנימית".

30 מיליון אירו נוספים יועברו כסיוע ל"תהליך רפורמות פנימיות" ברשות והם מיועדים ל"חברות קטנות ובינוניות". האיחוד האירופי מציין כי "כספים אלה נועדו להבטיח שהחברות הקטנות והבינוניות הפלשתיניות יעכלו את המשבר הנוכחי ויניחו את היסודות להתפתחות כלכלית במקביל להתפתחות הפוליטית הנוכחית".

מקורות בכירים בפתח' מוסרים היום לסוכנות עתי"ם מידע על התנהלותו הכספית של ערפאת.

לטענתם גם לאחר שהוקמה "ממשלה" ברש"פ בראשות מחמוד עבאס ממשיך ערפאת לחלק כספים לפוקדים את לשכתו וזאת תוך הפגנת זלזול בוטה ב"משרד האוצר" של הרשות וב"רפורמות" שהאחראי על האוצר סלאם פיאד, מבצע.

עוד מסרו המקורות כי כל אדם ובעיקר אנשי פתח' המגיע ללשכתו של ערפאת עם המלצה מטעם בכירי האירגון או מטעם אנשי ציבור המקורבים אליו, כגון משפחת אל מסרי ושקעה משכם ונששיבי מחברון, זוכה לקבל סכום הגון מהלשכה.

הכספים כך מוסרים המקורות מיועדים לצרכים אישיים, תרומות או ל"חיזוק" המוסד שהאיש עומד בראשו.
ערפאת אף מחלק כספים לבכירים ולחברי הקבינט של הרש"פ בעבר, וגם לאלו המכהנים ב"ממשלתו" של מחמוד עבאס.

עוד סיפרו המקורות כי נביל עמר האחראי על ההסברה ברשות אמר לערפאת באחד מביקוריו אצלו כי הוא "זקוק" ל-50,000 דולר כדי לחתן את בתו. ערפאת העניק לו 35,000 דולר לצורך כך.

זוהדי נאשאשיבי שהיה בעבר הממונה על האוצר ברשות ומקורב של ערפאת, וידוע בפרשיות שחיתות קיבל לאחרונה מערפאת 77,000 דולר כדי לשגר את בתו החולה ללונדון, לניתוח שמחירו בבית חולים ברשות כ 600 דולר.
http://www.a7.org/news.php?id=55838

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#27,יאני מאמין שרבין הבין עד כמה הסטורי המהלך הזה
נכתב על-ידי danielco2 בתאריך 18.04.03 בשעה 16:11
בתגובה להודעה #17
אני רק מצטער שהוא לא הבין נכונה את כל הסיכונים שיש במהלך הזה.

#31,י''רבין נגרר לאוסלו, נגרר לוושינגטון ונרצח.....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.04.03 בשעה 10:04
בתגובה להודעה #27
כי לא רצה להגרר עוד...!!!!

מבחן התוצאה.
פ"ש

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



#99,י''ערפאת חובר לחמאס'' .....מה חדש ???!!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.05.03 בשעה 05:16
בתגובה להודעה #31
כך אומר יועצו של רה"מ לאחר הפיגוע בפסגת זאב *
סגר מלא על השטחים בעקבות עשרות התרעות על פיגועים.

מאת אילאיל שחר ועמיר רפפורט

חרף הפיגוע אתמול בפסגת זאב, שגבה את חייהם של שבעה אנשים, הוחלט במערכת הביטחון להמשיך בשלב זה במגעים עם הפלשתינים בניסיון להגיע להבנות עם ממשלתו החדשה של אבו- מאזן. גם בישיבת הממשלה המיוחדת, שכונסה לאחר הפיגוע, לא התקבלו כל החלטות אופרטיביות מלבד ההחלטה להחרים נציגים בינלאומיים שייפגשו עם ערפאת.

במערכת הביטחון מעריכים, כי ישראל נמצאת תחת "מתקפת טרור" שטרם הסתיימה. גם אתמול, לאחר גל הפיגועים והניסיונות לפיגועים שבוצעו ביומיים האחרונים, התקבלו עשרות התראות על רבים אחרים המתוכננים מצד ארגונים פלשתיניים, ובעיקר, כמובן, מצד החמאס. בשל כך הוחלט אתמול במערכת הביטחון להטיל סגר מלא על השטחים.

בישראל מעריכים, כי לחמאס עניין רב להוציא אל הפועל פיגועים דווקא בימים אלה, כדי לנסות לסכל את ההבנות שהושגו בפגישה שלשום בין ראש הממשלה אריאל שרון לבין ראש הממשלה הפלשתיני אבו- מאזן.

נראה, כי מאחורי הפיגוע אתמול, כמו גם מאחורי הפיגוע בכיכר גרוס
בחברון במוצאי- שבת, עומדת תשתית החמאס בחברון, שמרכזה באוניברסיטת
הפוליטכניקום. תשתית זאת שולחת מחבלים מחופשים ליהודים חרדים, כשהם
נושאים על גופם מטעני תופת.

בישראל טוענים, כי יו"ר הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת מעודד את הפיגועים.
על- פי טענה זאת, ערפאת מעודד גופים פלשתיניים רבים שלא לשתף פעולה עם
כוחות הביטחון, שתחת אחריותו של השר מוחמד דחלאן, ומשדר בכך מסר ברוח
של "להמשיך בפיגועים".

לערפאת גם כוחות ביטחון שנותרו כפופים אליו גם לאחר הקמת הממשלה הפלשתינית החדשה, ואלה קיבלו הנחיה שלא להילחם כנגד הפיגועים.

סוגיית ערפאת עלתה אתמול גם בישיבת הממשלה המיוחדת שהתקיימה אתמול
לאחר הפיגוע. בישיבה הממושכת שמעו השרים פעם נוספת את הערכות גורמי
הבטחון, כי יו"ר הרשות גורם לטרור, אולם החליטו שוב שלא לגרשו בשלב זה.
זאת, בניגוד לעמדתם המוצהרת של מספר שרים.

"עדיף שערפאת יישאר כאן מאשר שיתקבל בקבלות פנים חגיגיות ברחבי העולם", הסביר שרון, והוסיף כי סילוקו של ערפאת לא עומד כרגע על הפרק.

מופז חלק על דעתו של שרון ואמר: "אם היינו מגרשים את ערפאת לפני
כשנתיים, קבלות הפנים היו דועכות והיום הוא כבר לא היה רלוונטי.
עכשיו זה אכן בעייתי לגרש את ערפאת, כי צעד כזה עלול לפגוע באבו מאזן, אולם על פי הערכתי ככל שהזמן יעבור, יגביר ערפאת את מאמציו להכשיל את התהליך ולכן כדאי לשקול מחדש את גירושו בעתיד הקרוב".

ואילו בתדריך לכתבים זרים אמר אתמול יועצו של שרון, רענן גיסין:
"ערפאת חובר לחמאס. הוא לא למד דבר וממשיך במדיניות הטרור".

בתוך כך, במערכת הביטחון עוקבים בדריכות אחרי אבו- מאזן ודחלאן.
השניים מנעו אתמול מלגנות את הפיגועים הקשים באופן אישי, אולם גורמים
ביטחוניים טוענים, כי לשניים "כוונה אמיתית להפסיק את הפיגועים.
צריך לתת להם הזדמנות לממש כוונה זאת גם אם הדבר כרוך בסיכון מסויים".

ואכן אחד השיקולים העיקריים העומדים מאחורי ההחלטה שלא לנקוט בצעדים
חריפים כנגד הפלשתינים היה לאותת בכך לארה"ב: "ישראל מבליגה כדי לעזור
לאבו מאזן".

מקורות ביטחוניים בישראל אומרים, כי ישראל דבקה בתוכנית להעביר, בשלב
ראשון, אחריות ביטחונית ברצועת עזה לידי אנשיו של דחלאן, בהתאם לתוכנית
"עזה תחילה" שראש הממשלה שרון הציע לאבו- מאזן בפגישתם שלשום.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/479/698.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#102,ילסלק את ערפאת מאת: מתי גולן !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.05.03 בשעה 21:11
בתגובה להודעה #99
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 21.05.03 בשעה 21:13
 
לא רק שסילוק ערפאת הוא מוסרי ומתבקש, זהו אינטרס של כל שוחר שלום,
גם של בעלי הדעות השמאלניות. מי שאומר שאסור לפגוע בערפאת, אומר
למעשה שמותר לפגוע בסיכוי לשלום.

מתי גולן 21/05/03 18:28

אומרים לנו, ש"בעת הזו לא יהיה נכון לגרש את ערפאת, שכן זה ייראה בעולם כאילו ישראל מכשילה את התהליך וכאילו אבו-מאזן משתף פעולה עם ישראל". בעת הזו. ומה היה בעת ההיא? למה לא גורש ערפאת לפני שאבו-מאזן היה בתמונה?

אבל גם לגופו של ענין, אין ממש באבחנה זו. איך בדיוק גירוש ערפאת ייראה כהכשלת המהלך המדיני? מצד אחד אומרים לנו הבטחוניסטים, כי הפיגועים האחרונים נעשו בהשראתו של ערפאת, בין השאר כדי לפגוע במנהיגותו של אבו-מאזן. המשמעות היא שערפאת הוא זה שמכשיל את התהליך. כלומר: מי שמסלק את ערפאת, דווקא מסייע לתהליך השלום.

מודעה

גם הדאגה לתדמיתו של אבו מאזן-כמשתף פעולה היא מיותרת. אם יסולק ערפאת מהמפה הפוליטית, יכול להיות שברחוב הפלשתיני ירטנו לגבי חלקו של אבו-מאזן בסילוק המנהיג האהוב. כמה זמן? יום? שבועיים? מהר מאוד אנשים עוברים לסדר יומם ומתחילים להתרגל ולהסתגל למצב החדש. כמה שבועות בלי ערפאת יהפכו את אבו-מאזן למנהיג של ממש, והמנהיגות הפלשתינית, ובעקבותיה הרחוב, יתיישרו לפי המציאות החדשה.

הנימוקים נגד סילוק ערפאת נשמעים כחששם של מנהיגים אפורים מלעשות מעשה. מנהיגים מן הסוג הזה מעדיפים תמיד ללכת בדרך הידועה בה הלכו כל השנים. מופז ועמיתיו להנהגה יודעים איך נכנסים לערים פלשתיניות, איך מפוצצים בתים, איך עוצרים חשודים. סילוק ערפאת הוא צעד דרמטי ללא ספק. אבל מי שמתנגד לו, אומר לנו למעשה שהוא חסר אונים, אובד דרך, ושבגלל זה נצטרך אנחנו להמשיך לאכול את המצב הנוכחי. אחרי הכל, אם המנהיגים אומרים שערפאת אשם בכל - בהרג, בהעדר שלום, במיתון, באבטלה - לא מתבקש לסלק אותו מהדרך, ורצוי לתמיד?

לא רק שסילוקו של ערפאת הוא מוסרי ומתבקש, הוא צריך להיות אינטרס של כל שוחר שלום, גם של בעלי הדעות השמאלניות. מי שרוצה לוותר על שטחים למען שלום, צריך לחתור לכך שבמקום ערפאת יהיה אדם איתו אפשר יהיה לעשות את העיסקה הזאת. מי שאומר שאסור לפגוע בערפאת, אומר למעשה שמותר לפגוע בסיכוי לשלום.
http://www.globes.co.il/serve/

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#126,י15.12.1993 דיון בכנסת להחזרת מגורשי החמאס !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 09.06.03 בשעה 16:29
בתגובה להודעה #102
סוג הדיון:
הצעות לסדר-היום
נושא:
ו. הצעות לסדר=היום
החזרת מגורשי ה"חמאס"

----------------
הישיבה המאה=ושישים=ואחת של הכנסת השלוש=עשרה
יום רביעי, א' בטבת התשנ"ד (‏15 בדצמבר ‏1993)
ירושלים, הכנסת, שעה ‏11:00
-----------------
@ 100% 15/12/1993 ו. הצעות לסדר=היום החזרת מגורשי ה"חמאס" @
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0200635.html#TQL

@ להלן: פרוטוקול הדיון במליאה שבקישור המצ"ב....ף-

היו"ר א' סלמוביץ:
----

אנחנו עוברים כעת להצעות לסדר=היום מס' ‏2816 ו=‏2845, בנושא: החזרת מגורשי
ה"חמאס". אני מזמינה את ראשון המציעים, חבר הכנסת אברהם פורז; בבקשה.


אברהם פורז (מרצ):
----

גברתי היושבת=ראש, חברי הכנסת, אני מזמין את חברי הכנסת שלא מסכימים לעמדתי
להפריע לי באופן שיטתי. אני מוחה על זה שבעניין ה"חמאס" הפרעתם לדוברים הקודמים,
כשאלה היו נושאים אחרים; אני חושב שאתם צריכים להפריע לי, ואני מבקש שלא לקפח
אותי, בשום פנים ואופן, בנקודה הזאת.

באופן רציני. היום חוזרים לישראל כ=‏200 אנשי "חמאס", ואיש בבית הזה, אני
חושב, איננו חושב שמדובר בקבוצה של ‏200 חסידי אומות העולם, צדיקים, או אנשים שיש
להם סגולות מיוחדות לקבלת איזה פרס על הומניזם. הם חוזרים מהסיבה הפשוטה, שהושגו,
בשעתם, הסדרים והסכמים לחזרתם, וממשלה חייבת לכבד הסכמים. אין מנוס מכך.


יוסף בא=גד (מולדת):
------

גם אם הצד השני רוצח - - -?


אברהם פורז (מרצ):
----

תמיד מקיימים הסכמים.

הם חוזרים, רבותי חברי הכנסת, מהסיבה הפשוטה, שההחלטה על גירושם, מה לעשות -
ואני תמכתי, בשעתי, בהחלטה איזה פרק זמן - היתה טעות. לממשלה היתה כוונה טובה.
זה היה בעיצומו של גל טרור, חלק גדול מהטרור הזה נעשה על=ידי אנשי ה"חמאס",
והממשלה חשבה שהיא עושה שני דברים טובים: א. היא מרחיקה מתחומי מדינת ישראל או
מהשטחים שבשליטתנו את הגורמים הקיצוניים; ב. היא מסייעת לאש"ף, שנראה גורם מתון,
ובדיעבד הסתבר שהוא גורם מתון, להשתלט על השטח ולהגיע אתנו להסכם. בדיעבד מסתבר
שזאת היתה טעות, ושהצעד הזה רק חיזק, למרבה הצער, את כוחו של ה"חמאס" בשטחים; אני
מקווה שהוא לא חיזק אותו יתר על המידה.

רבותי חברי הכנסת, מדוע הצעד הזה היה מוטעה? יש פה לפעמים דברים שנראים
אבסורד, אבל כך הם. בהתאם לאמנת ז'נבה, אסור להגלות תושבי שטח כבוש. לפי אמנת
ז'נבה, מותר להוציא להורג תושבים של שטח כבוש, ולהעניש אותם בעונשים חמורים, וגם
לעצור אותם במעצר מינהלי, אבל גירוש איננו אפשרי. אם אתם שואלים אותי אם זה
הגיוני, אני אומר שזה איננו הגיוני. אני חושב שהרבה יותר הומני להגלות מישהו מאשר
לשלול את חייו. אבל כך נוהגת הקהילייה הבין=לאומית, כך הם פני הדברים באמנה,
וכשמדינת ישראל עשתה את הצעד המוטעה והחליטה לגרש אותם, היא קוממה עליה את כל
הקהילייה הבין=לאומית.

מה גם שהגירוש עצמו, ואני אומר זאת כחבר הקואליציה, נעשה בשלומיאליות גדולה.
כולם גורשו בפעם אחת, במקום אחד, נתקעו באמצע הדרך, ובעניין הזה אני שותף לחבר
הכנסת זאבי, שאם אינני טועה אמר: גם לגרש אינכם יודעים.


שר הבריאות ח' רמון:
------

רק לגרש אנחנו לא יודעים. זאת המומחיות של חבר הכנסת זאבי, לא המומחיות
שלנו.


אברהם פורז (מרצ):
----

בעבר היו גירושים אחרים, אפשר לעשות את זה בצורה יותר חכמה, אבל לא חשוב.
היתה אז טעות, ועל הטעות הזאת משלמים.

היום חוזרים ‏200 אנשי "חמאס", ועובדה היא שפיגועי ה"חמאס" לא נפסקו. יש
פיגועים של ה"חמאס", ואם היינו מגלים עוד ‏200, במקומם היו באים ‏200 אחרים, ואם
היינו מגלים עוד ‏200, היו באים עוד ‏200. כאשר יש לך גל התקוממות עממית, זה מה
שקורה.

אין לנו מנוס אלא לנסות למצוא פתרון אחר.

לא קראתי ואינני יודע מה עומד להגיד חבר הכנסת יהושע מצא, שאני מכבד ומעריך
אותו, אבל אני מניח שהוא ידבר אחרי והוא לא יקבל את דברי. הוא ודאי לא יברך את
הממשלה על הסכמתה להחזרת המגורשים, והוא ודאי יאמר שזאת החלטה מוטעית מאוד. אבל
אני חושב שזאת החלטה שאין מנוס מביצועה.

אנחנו חיים במציאות קשה מאוד, ואינני מתעלם מכך שהמציאות היא מציאות קשה,
אבל המדיניות של הממשלה הזאת נותנת סיכוי. זה סיכוי משולב בסיכונים קשים מאוד,
ומי שיאמר שאין סיכונים - לדעתי, מוליך שולל.

אבל אני אומר את זה לכל חברי הכנסת, וזה נאמר פה בחילופי דברים - זה איננו
מצב בלתי הפיך. אפשר לתת כמה דוגמאות היסטוריות. אחת הדוגמאות היא: מדינת ישראל,
ב=‏1956, יצאה למבצע סיני, בשיתוף פעולה עם אנגליה וצרפת, כל חצי האי סיני היה
בידינו, ובסופו של דבר נאלצנו לפנות את חצי האי סיני, עם התחייבות בין=לאומית
שהשטח הזה יפורז ויהיה בו כוח או"ם. אנחנו יודעים שב=‏1967, תוך הפרה מוחלטת של
כל ההבנות שהיו עם מצרים, נאצר סגר את המצרים, גירש את כוח האו"ם, היה גם מזכיר
או"ם, שרק נאמר לו - מייד סילק, ונאלצנו לחזור לשם. אבל חזרנו לשם, וצה"ל הגיע
שוב עד גדות התעלה.

אני מבקש מכם שלא להטיל מורא על הציבור, במובן הזה שאם אנחנו ניישם את ההסכם
הזה עם אש"ף אנחנו נביא לחורבנה של מדינת ישראל. אנחנו נותנים סיכוי, אבל אנחנו,
בפירוש, שומרים לעצמנו, לדעתי, אופציות סבירות, אם יסתבר שהצד השני יפר את ההסכם,
כדי לשמור על קיומו של הבית השלישי.

אני יודע דבר אחד, כשאתה מוותר על משהו, לפעמים כדי להחזיר לעצמך אותו דבר
אתה משלם מחיר, אבל השאלה היא, האם אנחנו לא ניתן לזה סיכוי.

אני מבקש מכם, אנשי האופוזיציה, לנהוג ביושר בעניין הזה, ואני גם מבקש
מציבור המתנחלים והמתיישבים ביהודה ובשומרון לנהוג ביושר בעניין הזה. היתה ממשלה
אחרת, בשנים ‏1992‎-1980, ממשלה על טהרת מפלגות האופוזיציה דהיום; אפילו חבר הכנסת
זאבי היה אז שר בממשלה במשך תקופה מסוימת, ואני יודע שהוא יאמר שהוא מחה נגד
אוזלת היד גם של הממשלה ההיא. אבל הוא ישב בממשלה הזאת, שר הביטחון היה של
הליכוד, והשרים האחרים היו מהליכוד, מהמפד"ל, כל אלה שהיום תוקפים את הממשלה
הזאת. אז מה? אני חוזר על דבר די מובן מאליו. לא היו פיגועים? לא היו פעולות
טרור? אי=אפשר להדביר את הטרור באמצעים כאלה.

אולי אתם נוקטים צעד רדיקלי של גירוש, של טרנספר, אבל לשמחתי הרבה
הפילוסופיה הזאת של גירוש וטרנספר היא נחלת ציבור קטן, בבית הזה היא מיוצגת
על=ידי סיעת מולדת שיש לה שלושה חברים.

מרים לפיד, ששכלה שניים מבני משפחתה באירוע טרגי מאוד, והיא מוכרת כאן
בכנסת, אמרה שצריך להפריד בין העמים. היא אמרה את זה בהרצאה שהיא נשאה באותו יום
בתל=אביב; כך לפחות קראתי. אני יודע למה היא התכוונה. היא התכוונה לכך שההפרדה
תבוצע על=ידי זה שאנחנו נעודד הגירה של תושבים ערבים מהשטחים שנמצאים בשליטתנו
ואולי נבצע תוכנית של טרנספר.


אני אומר את זה, גם אילו הייתי מאמין שזה מוסרי, גם אילו הייתי מאמין שזה
נכון, זה בלתי אפשרי מבחינה מדינית. העניין הזה של גירוש ‏200 אנשי "חמאס" מוכיח
לנו עד כמה זה בלתי אפשרי.

היו תקופות, לפני מלחמת יום הכיפורים, שהיו בתוכנו שחשבו שאנחנו מעצמה
עולמית. בסופו של דבר, אנחנו מדינה קטנה מאוד במזרח התיכון, שמאוד מאוד תלויה
בקשרים הבין=לאומיים שלה.

אנחנו מצליחים לקיים בתוכנו רמת חיים גבוהה מאוד, רמת חיים של מערב=אירופה,
עם כל הקשיים והמצוקות הביטחוניות, משום שיש לנו מערכת מפותחת של סחר בין=לאומי
עם ארצות=הברית, עם הקהילייה האירופית ועם עמים אחרים.

גם דרום=אפריקה, שהיתה חזקה מאוד, נאלצה בסופו של דבר לוותר על האפרטהייד -
ושם באמת למיעוט הלבן יש סכנה אמיתית, הרבה יותר חמורה מהסכנה של ישראל - משום
שממשלת דרום=אפריקה הלבנה הבינה, שהיא לא מסוגלת להכיר במצב הזה, והסנקציות
הבין=לאומיות שהוטלו על דרום=אפריקה בהחלט גרמו לשינוי המחשבה של הלבנים
בדרום=אפריקה, עד כדי כך שהם מעבירים בהדרגה את השלטון לרוב השחור; ושם הסיכונים
מאוד כבדים.

אילו העזנו ללכת בקו של טרנספר, של פעולות דרסטיות, של גרדומים, של הוצאות
להורג, היינו הורסים את היחסים הבין=לאומיים של ישראל. היינו הופכים לאומה מנודה;
היינו הופכים למדינה, שלדעתי לא היתה יכולה להחזיק מעמד. דווקא משום שאנחנו
הולכים לקראת פתיחות, לקראת ויתורים לצד השני, לקראת רצון להסדרים, המצב לדעתי
משתפר.

לכן, רבותי חברי הכנסת, בשבילי זה לא יום שמח כש=‏200 מגורשים של ה"חמאס" -
כפי שאמרתי בתחילת דברי: צדיקים מאוד קטנים - חוזרים, אבל אנחנו פתחנו עידן חדש
של הידברות, ובמסגרת העידן הזה גם הם יחזרו. חלק מהם, נכון, עברו במהלך שהותם
בלבנון, כך אומרים, אימוני חבלה, ואולי במקומות אחרים. הם אינם חוזרים לבתי=קפה
ולבתיהם באופן ישיר. הם עוברים את המסננת של כוחות הביטחון. רובם חוזרים
לבתי=סוהר. העניין של כל אחד מהם ייבדק, ואני סמוך ובטוח, ולפחות אני מקווה,
שהסינון שייעשה יהיה כזה שימנע מאלה שהם מסוכנים לנו להמשיך ולבצע פיגועים.

בסופו של דבר, אנחנו משלימים היום מעגל לא מוצלח, מעגל שהתחיל בגירוש כושל
ונגמר בלית=ברירה בהחזרתם בקול דממה דקה. תודה רבה.

היו"ר א' סלמוביץ:
----

תודה רבה לחבר הכנסת פורז. אני רואה שהשיטה שלך הוכיחה את עצמה. אני מציעה
לשאר חברי הכנסת ללכת בדרכך.

אני מזמינה את המציע הבא, חבר הכנסת יהושע מצא; בבקשה.


יהושע מצא (הליכוד):
------

גברתי היושבת=ראש, כנסת נכבדה, מאז אתמול, שלשום, התקשורת האלקטרונית
והכתובה לא פוסקת מלחזור ולצטט אזהרה אחת מפיו של ראש הממשלה; לא פוסקת, אתמול
ושלשום, אותה אזהרה: יש סכנה של פיגועי "חמאס". באיזו דרמטיות, באיזה מתח.
ואתמול הסיפורים על סיכול ניסיון, על ניסיון לפיגוע.

נאמרו היום ברכות לכוחות הביטחון. אין ספק, הן צריכות להיאמר, ואני אומר
אותן. אבל המתח הזה סביב ה"חמאס", האמירות האלה: הרוצחים, היזהרו מפניהם.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת פורז מלה אחת. אמרת: "אל תטילו עלינו מורא". מי
הטיל מורא אתמול ושלשום, לפני שלשום ובעשרת החודשים האחרונים - היזהרו מפני
ה"חמאס"? לא ממשלה זו? לא ראש הממשלה?

אני רוצה לומר לשר הבריאות: הצלחתם להבליט את ה"חמאס" ואת הטרור הנורא שלו
על פני ה"פתח". הצלחתם. הייתי אומר בזהירות מרובה, כמעט אנחת רווחה היתה נפלטת
מפיכם כאשר יכולתם לומר לציבור: "אבל זה לא ה'פתח' רצח, זה ה'חמאס'"; כמעט אנחת
רווחה, כדי להוכיח את ההסכם שלכם. יום יום אמרתם את זה, לאחר כל רצח: "לא
אנחנו", "לא ה'פתח'", "זה ה'חמאס' הנורא", "זה ה'חיזבאללה'".

לא אתווכח אתכם היום על הקשר בין ה"פתח" לבין ה"חיזבאללה" וארגוני הטרור
הקיצוניים. אם יש קשר, בין בשתיקה, בין בתמיכה - לא זה הוויכוח היום. אני אומר
לכם, כאזהרותיכם: כן, ה"חמאס" הוא המסוכן ביותר בימים אלה בביצוע פעולות הטרור.
אכן נכון, ואכן טוב שנאמרו האזהרות אתמול ושלשום, ואכן טוב שהתקשורת ציטטה אותן,
וטוב שהזהירה את הציבור מפני ה"חמאס". והמסקנה, גברתי היושבת=ראש, הבוקר כותרות
חדשות לעם ישראל: ‏200 מגורשי "חמאס" מוחזרים לארץ. שומו שמים, לא ייאמן, לא
ייאמן. זאת המסקנה? אתם זועקים: זאבים. אתם צועקים: זאבים, ואתם משחררים לעדר
הזאבים הזה את המנהיגים שלהם, אתם מחדירים אותם לאותו יער, לאותה מדינה. אלה לא
זאבים רגילים, אלא מנהיגי זאבים, על מנת שימשיכו במעשי רצח.


רחבעם זאבי (מולדת):
------

תיקח בעל=חיים אחר, אני מבקש. תגיד צבועים, תגיד שועלים.


יהושע מצא (הליכוד):
------

עד כדי כך, אדוני שר הבריאות? עד כדי כך הזלזול שלכם באינטליגנציה של
הציבור, בתוך ‏48 שעות ליצור כותרות, שאחת נוגדת את השנייה?

אדוני ראש הממשלה, שאיננו כאן. אדוני שר הביטחון, שאיננו בנמצא, ואני אומר
שהוא איננו בנמצא תרתי משמע.


שר הבריאות ח' רמון:
------

הוא בעזה.


יהושע מצא (הליכוד):
------

תרתי משמע. שיחזור בשלום.


שר הבריאות ח' רמון:
------

אם תיסע לעזה תמצא אותו שם דואג ופועל ‏24 שעות.


יהושע מצא (הליכוד):
------

שיחזור בשלום. הוא מכין את האכלוס של ה"חמאס" שחוזר היום? את השיכונים הוא
מכין להם?


אברהם הירשזון (הליכוד):
------

למה הוא לא נוסע לחברון במקום לעזה?


יהושע מצא (הליכוד):
------

אדוני שר הבריאות, אני רוצה לומר לך, ולממשלה באמצעותך: הרבה בריאות, האמן
לי, הרבה בריאות צריך כדי להתמודד, לחשוף ולעמוד כנגד ההיגיון העקום שלכם,
ההיגיון המסוכן שלכם. אלא אם כן, אדוני שר הבריאות, מראש נסכים כי זו
שלומיאליות, וכי השלומיאליות חסרת האחריות שלכם היא מנת חלקכם, נחלת מעשיכם.

גברתי היושבת=ראש, אולם גם שלומיאליות זו, שהיא חסרת תקנה, היא בלתי נסלחת.
את ביטחון המדינה ותושביה אתם מסכנים בשלומיאליות הזו. אתם, המדברים על שלום,
מרחיקים שלום ומקרבים טרור במעשה שלכם היום. מה אתם טוענים, אדוני שר הבריאות? כי
ה"חמאס" הוא רוצח השלום. מה אתם אומרים? כי ה"חמאס" הוא אויב השלום. ממך, מפיך,
יום יום, היום. אתם נשענים על ה"פתח", אותו קנה רצוץ. נשאלה שאלה, ולא השבתם
עליה, איך ה"פתח" הזה ישליט את הסדר? קנה רצוץ שכזה לא מסוגל להשליט סדר. אתם
נשענים עליו. והנה, באותו זמן שאתם מדברים על ה"פתח" כמי שידביר את הטרור
ה"חמאסי", באותה שעה אתם מזרימים אנשי "חמאס" למלחמה הזאת, שיתגברו על ה"פתח".
ואנחנו יודעים איך ה"חמאס", ה"חיזבאללה", באוניברסיטאות ובמקומות אחרים, הולכים
וגוברים יום יום.

חבר הכנסת פורז דיבר על הסכם, הסכם קדוש, מקודש. חבר הכנסת פורז, יד על הלב,
מה גובר על מה, ביטחון החיים או קיומו של הסכם? הפקרת היישוב או קיומו של הסכם?
גם כאשר הגירוש הזה בוצע, נאמר מפורשות שחזרתם מותנית בהתנהגות לא של טרור של
ה"חמאס". מה הצדקנות הזאת של כיבוד הסכמים? מדינה חייבת לקיים הסכם, להתאבד? עד
כדי כך קדושתו של הסכם, גם התאבדותה של מדינה?

מה אמר רבין על הגירוש אז, באותם ימים? - "הגירוש יצר הזדמנות לאתר את
הגרעין הקשה". ועכשיו רבין מחזק את הגרעין הקשה ומחזיר את תשתית ה"חמאס" לאחר
שנת השתלמות באוניברסיטה של טהרן. שנת השתלמות לקבלת תואר מאסטר - MA בטרור
מתקדם. זה מה שקרה בשנה החולפת. כמעט איש מהם לא פסחו עליו אותם מרצים לטרור,
והם הכשירו אותם לכך.

אתם מכריזים, וגם היום הכריז חיים רמון: "לא נתפשר על הביטחון". והנה הפשרה
הזאת מסכנת את הנפש ואת הדם. אתם נחושים, אתם אומרים, בעניין הביטחון, והיום
הוכחתם אחרת.

אדוני השר, אל תשיב לי בבדיחה גרועה, כי הם חוזרים ישר לבתי=הסוהר; אל תשיב
לי בבדיחה עצובה, כי מבתי=הסוהר - כפי שמפורסם היום בעיתון - ישוחררו רק אלו
שיימנעו מפעולות טרור, אם יצהירו בפניכם. האומנם זו התשובה? כך קראתי אותה
בעיתונות. כבר היה לנו ניסיון מר, אדוני השר, ולמשפחות שלוה אוזנה ויצחק
ויינשטוק, זיכרונם לברכה - מר כמוות. מי רצח? בדיוק פעיל "חמאס", איש טרור, שנעצר
בלבנון בדצמבר שחלף, וכעבור חודשיים שחררתם אותו. תוכלו לנקות עצמכם מן הדם הזה
שנשפך? תוכלו לנקות עצמכם? ואולי תספר לנו שאיש ה"חמאס" הזה שרצח גם הוא הצהיר
שהוא לא יבצע רצח במדינה שלנו?

היום, בשעות אלה, אדוני השר, אתם משחררים עוד ‏200 מנהיגי רוצחים; תגבורת
לטרור ה"חמאסי". מה תאמרו לנו באסונות הבאים, אדוני השר? את מה שאמרת כבר לפני
כן, ומה שתאמר מחר ומחרתיים? שזה רצח של ה"חמאס" הקיצוני? זאת הנחמה שתבשרו לאותן
משפחות, כשתיפגענה, חס וחלילה? תבשרו להן אותה בשורה מרה שזה לא רצח של ה"פתח"?
אולי יכולתם להיאחז בטיעון קשה כזה לו הראיתם לעם הזה שאתם נלחמים ב"חמאס" ולא
משחררים אותו אל רצח נוסף. לא תוכלו להתחמק באמירות אלו מאחריותכם להתגברות
הטרור.

אוי גם לאותו טיעון של יושב=ראש סיעת העבודה, חבר הכנסת אלי דיין. אתם
יודעים מה הוא בישר לנו היום? - שהממשלה תלווה את כל המתנחלים בנסיעותיהם. חזרנו
לשיירות ‏48? לזאת אתם מחזירים את המדינה?

אדוני ראש הממשלה, שאיננו כאן, את הסתייגות הציבור ממדיניותכם רבת האסון
והתרחקותו מכם הביא לידי ביטוי אתמול פובליציסט נודע, מר שמואל שניצר, בכותבו
ב"מעריב", ואני אצטט ארבע=חמש שורות לסיום. מה כותב שמואל שניצר? אני אביא את
דבריו המסיימים ככתבם: "בקיצור, מכל המסמכים הדיפלומטיים שישראל גיבשה וניסחה
בכל שנות קיומה, זה מן הסתם הגרוע ביותר, בגלל הערפול שבו והסתירה הפנימית המונחת
ביסודו. במדינה מתוקנת היו מן הסתם עורכים חשבון נוקב עם מי שעשה את ההסכם הזה,
ואולי היו מבהירים לו, שכיוון שחייב את מדינתו בהתחייבויות שאין היא יכולה לעמוד
בהן, מוטב שיניח את הדיפלומטיה לאנשים בקיאים ממנו וחכמים ממנו. אבל אצלנו
שלומיאלים אינם מועברים מתפקידם. הם מוסיפים לגרום נזקים ואיש אינו מטיל עליהם את
האחריות. לא הם, אלא המדינה, שוקעת בביצה שהם יצרו, וביצת אוסלו היא גם עמוקה, גם
טובענית".

גברתי היושבת=ראש, אכן ממשלה שלומיאלית, ממשלה שמן הראוי שתעבור ותחלוף מהר
מאוד מן העולם ותרד מן הבמה הציבורית.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

תודה רבה לחבר הכנסת מצא. אני מזמינה את כבוד השר רמון להתייחס להצעות.

שר הבריאות ח' רמון:
------

גברתי היושבת=ראש, חברי הכנסת, החזרת מגורשי ה"חמאס" נעשית במסגרת מילוי
ההתחייבויות שנטלה על עצמה ממשלת ישראל בעקבות הבנה שהושגה בנושא בסיוע של
ארצות=הברית. ואנו עומדים על הביצוע המדוקדק של הבנה זו, הכוללת בתוכה גם
מרכיבים הומניטריים, ועל=פיה פעלה ישראל עד כה.

אני רוצה להזכיר לחברי הבית, שמלכתחילה גורשו אותם אנשים לפרק זמן של
שנתיים. כלומר, כל הגירוש הזה לא היה גירוש לצמיתות, הוא היה גירוש לפרק זמן
קצוב, ואחריו הם היו צריכים לחזור. השינוי שחל כתוצאה מההסכם עם ארצות=הברית היה
קיצור פרק הזמן - במקום שנתיים, שנה.

אני רוצה שוב להזכיר, שכל אותם מגורשים, רוב רובם, הם אנשים שלא ניתן היה
באותה עת להעמיד אותם לדין ולהרשיע אותם בעוון פעילות טרור. כי אילו ניתן היה, הם
היו מועמדים לדין והיו מרצים תקופות מעצר ארוכות. רק לאחר שהם גורשו, ובעקבות
הגירוש, התגלו נגד כמה מהם עובדות מרשיעות.

אינני רוצה להיכנס כרגע לוויכוח על השאלה, האם היה הגירוש מוצדק, האם הוא
היה טעות; אינני רוצה להיכנס לכך כרגע. היו דברים חיוביים כתוצאה מהגירוש, היו
גם דברים שליליים. הנושאים החיוביים היו היכולת של ישראל ושל כוחות הביטחון
להתמודד טוב יותר עם ה"חמאס" בתנאים שהיו באותה עת, ועל כך אין מחלוקת. מי שגורשו
לא היו מבצעי הפיגועים, לא היו רוצחים, אפילו לא היו שותפים בפועל למעשי רצח, אלא
היו, הייתי אומר, חוט השדרה הלוגיסטי של ה"חמאס", וכשהם גורשו נוצרו בהחלט קשיים
ובעיות ל"חמאס" בשטח, לפחות בפרק זמן מסוים; וכל בעיה שנוצרת ל"חמאס", זה דבר
חיובי המקל את המלחמה נגד ה"חמאס".

אלה שמוחזרים היום יגיעו קודם כול למתקני כליאה של הצבא. חלקם, אלה שבתקופת
הגירוש התברר שניתן להעמיד אותם לדין, או יש ראיות מספיקות על מנת לכלוא אותם או
להטיל עליהם מעצר מינהלי - יישארו במעצר; אלה שאין נגדם לא ראיות ולא סיבות שהם
יישארו במעצר מינהלי, אלה ורק אלה ישוחררו.


יהושע מצא (הליכוד):
------

כמו הרוצח מאל=בירה?


שר הבריאות ח' רמון:
------

כאלה יש בשטח רבים מאוד.

היו בחירות בביר=זית. היו שם ה"חמאס"; אנשים שאנחנו יודעים שהם מזדהים עם
ה"חמאס" אבל אינם נוטלים חלק בפעולות טרור, לא מבצעים פעולות טרור, לא שותפים
לפעולות טרור. יש להם אידיאולוגיה, רצחנית; אידיאולוגיה שאומרת: כל פלשתין
שלנו, וצריך לזרוק את היהודים לים. זו האידיאולוגיה שלהם. לא מעמידים לדין על
אידיאולוגיה כזאת, כל עוד האידיאולוגיה הזאת איננה מלווה בשום מעשה, בין בפועל
ובין בהסתה ובמלים.

לכן, כל התיאור שתיארת, חבר הכנסת מצא, אין לו לא ידיים ולא רגליים, ואותם
כמה עשרות, אולי כ=‏100, שיצטרפו לאלפים, אולי לעשרות אלפים, שאנחנו יודעים שהם
ה=‏30%‎-20% "חמאס" בשטח, או תומכים באידיאולוגיה של ה"חמאס" - זה לא מעלה ולא
מוריד במלחמה בטרור.


יהושע מצא (הליכוד):
------

נתראה על הבמה הזאת בעוד חודשיים. אני אזכיר לך את הדברים האלה.


שר הבריאות ח' רמון:
------

וכאן אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת מצא. הממשלה הזאת נלחמה נגד החלק הצבאי
של ה"חמאס", בעיקר חוליות "עז אל=דין אל=קאסם", יותר מכל ממשלה. וכוחות הביטחון
הצליחו לפגוע בחוליות הרצח האלה יותר מכל ממשלה. אי=אפשר להביא לביטחון מוחלט,
ואני מציע לכם להיות צנועים בעניין הזה.

רחבעם זאבי (מולדת):
------

אבל הממשלה לוחמת בחוליות הטרור - - -


שר הבריאות ח' רמון:
------

אני מדבר על זרועות הביטחון. זרועות הביטחון, על=פי הוראות - - -


רחבעם זאבי (מולדת):
------

אל תיקח את הקרדיט של זרועות הביטחון לטובת הממשלה.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

חבר הכנסת רחבעם זאבי, אני מבקשת ממך.


שר הבריאות ח' רמון:
------

כשיש רצח שלא נמנע, ולצערי הוא לא נמנע על=ידי זרועות הביטחון, אתה טוען
שהממשלה אשמה. כשכוחות הביטחון מצליחים, אתה אומר שהממשלה לא אחראית. תחליט.


רחבעם זאבי (מולדת):
------

נכון מאוד. אל תיקח את הקרדיט מזרועות הביטחון.


שר הבריאות ח' רמון:
------

חבר הכנסת זאבי, הממשלה אחראית לפעילות של כוחות הביטחון. כאשר הם נכשלים,
הממשלה אחראית. כאשר הם מצליחים, הממשלה אחראית. אני מברך אותם כאשר הם מצליחים,
אבל האחריות היא תמיד על הממשלה.


רחבעם זאבי (מולדת):
------

הם לא נכשלים, הממשלה נכשלת.


שר הבריאות ח' רמון:
------

אני יודע שאצלך יש עולם מאוד משונה, ואחד הביטויים של העולם המשונה הוא מה
שאמרת כרגע.

הם בהחלט נלחמים, כפי שלא נלחמו מימיהם. אתם, בממשלה שלכם - ריבונו של עולם,
אתם חושבים שהציבור מטומטם? האם כאשר הממשלה היתה שלכם לא ליוו בשיירות את כל
המתנחלים? חבר הכנסת מצא, האם זה חדש שמלווים אותם? הממשלה שאתה תמכת בה כך נהגה,
זה הנוהג.


יהושע מצא (הליכוד):
------

משנת ‏1948 חלפו כבר למעלה מ=‏40 שנה. אל תחזיר אותנו לשם.


שר הבריאות ח' רמון:
------

חבר הכנסת מצא, כך זה מקדמת דנא. כל המתנחלים מלווים, כל הילדים שלהם
מלווים. תשאל את חבר הכנסת פורת, הוא יספר לך, כנראה אתה לא יודע מה קורה שם. זה
הנוהל הביטחוני. כאשר אתה היית בממשלה, כאשר השר ארנס היה שר הביטחון וכאשר יצחק
שמיר היה ראש הממשלה, כך היה. מה אתה מבלבל את המוח לציבור? אתה מצייר כאילו היה
שם גן=עדן טרופי. איזה שטויות אלה? איזה דברי הבל אלה? כך הנוהל בשטחים, תשאל את
חבר הכנסת פורת, הוא גר שם. הוא יספר לך איך מלווים את הילדים. לפעמים ילד אחד,
שנוסע לחוג פסנתר, מלווה על=ידי שריונית מלפנים ושריונית מאחור. וזה לא רק היום,
זה הנוהל במשך שנים.

זה המצב שאליו הבאתם. אתם הקמתם בוסניה. אתם רוצים יישוב אחד ליד השני
ואומרים: גם אם נצטרך להגן על ילדה שצריכה לנסוע לחוג פסנתר, כך נעשה. אתם
מאמינים בדרך הזאת, שצריך לגור אחד בתוך השני, שתהיה פה בוסניה. זה מה שאתם
רוצים? זו שאיפתכם?

על מה אתם מתפלאים? כאשר היה טרור בזמנכם, מה הייתם אומרים? על אף הטרור
נקים התנחלות, הם לא יגידו לנו מה לעשות עם ההתנחלויות. ואני אומר לכם היום: על
אף הטרור, נמשיך בדרך השלום. אנחנו נתנתק מהשליטה על ‏2 מיליוני פלשתינים, לא
נרבוץ בעזה, לא נשב בלב חברון בחיכוך בלתי אפשרי כזה שהוא אבי אבות העימות
והשנאה. נפריד בינינו, נחיה זה לצד זה, זו הדרך היחידה.


חנן פורת (מפד"ל):
----

ברשותך, שאלה.


שר הבריאות ח' רמון:
------

אתן לך.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אני מבקש לדעת, האם על=פי תפיסתכם אותם אנשי "חמאס" שאמורים לשוב לארץ
יצטרכו להצהיר על כך שהם יפסיקו את פעולות הטרור?


שר הבריאות ח' רמון:
------

כן, בהחלט.


יהושע מצא (הליכוד):
------

כמו הרוצח מאל=בירה.


חנן פורת (מפד"ל):
----

לפני כניסתם?


שר הבריאות ח' רמון:
------

חבר הכנסת חנן פורת, אנחנו מחויבים, על=פי ההבנה וההסכם, להחזיר את
המגורשים. אלה שלא יתחייבו שלא לעסוק בטרור, יישארו בבית=הסוהר.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אני שואל - אם לפני כניסתם.


שר הבריאות ח' רמון:
------

הם כבר נכנסו, כך שלשאלה שלך אין אפילו נפקות. אם היית שואל אותי אתמול
והייתי עונה לך, יכולת להגיד: אני רוצה לדרוש מכם שכך יהיה. אבל היום, למה לך?
אני עונה לך בדיוק לעניין.

מי שלא יצהיר ולא יתחייב שהוא לא יעסוק בטרור, לא ישוחרר.


חנן פורת (מפד"ל):
----

זאת אומרת, נכניס ארצה גם את אלה שיודיעו שהם כן ממשיכים בטרור?


שר הבריאות ח' רמון:
------

אלה ישבו בבית=הסוהר. הרי אילו היו לנו הוכחות נגדם לפני שגורשו, היינו
מושיבים אותם בבית=הסוהר. לא היינו מגרשים אותם.


רחבעם זאבי (מולדת):
------

האם יש להם בעיה להצהיר שהם לא ימשיכו בטרור - וכן להמשיך בטרור?


שר הבריאות ח' רמון:
------

חבר הכנסת פורת, אנחנו לא צריכים ממישהו מכם תעודת הכשר לנחישות שלנו להילחם
בטרור. אצלכם היתה ביקורת של חלק מהחברים, שאפילו נלחמים יותר מדי.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אני שאלתי שאלה עניינית.


שר הבריאות ח' רמון:
------

ואני עניתי לך באופן מאוד ענייני. אנחנו לא גירשנו אנשים, שהיו לנו ראיות
והוכחות לכך שהם מעורבים בפעולות טרור. אנחנו החזרנו אותם, כי היתה לנו התחייבות
בין=לאומית. אגב, כאשר גירשנו אותם אמרנו שכולם יוחזרו בתוך שנתיים ללא תנאים,
גם לולא היתה הבנה עם ארצות=הברית. כך היה. זה היה הגירוש.

עכשיו, כאשר החזרנו אותם, אלה שיש הוכחות נגדם, שהצטברו בתקופת היותם מחוץ
לגבולות המדינה, נעמיד אותם לדין, וחלקם יהיו במעצר מינהלי. אלה מתוכם שלא ירצו
להתחייב שלא לעסוק בטרור, גם הם לא ישוחררו. אנחנו עושים את זה באופן חד=משמעי.


יהושע מצא (הליכוד):
------

איזו התחייבות נתן הרוצח מאל=בירה? תשיב לי על כך.


שר הבריאות ח' רמון:
------

חבר הכנסת מצא, אנחנו יודעים שיש טרור ויהיה טרור.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אתה אומר, שכל מי שלא יתחייב שלא ישתתף בטרור לא ישוחרר?


שר הבריאות ח' רמון:
------

הוא לא ישוחרר.

חבר הכנסת מצא, אני אומר לך שהכול יכול לקרות. לפי מה שאתה מציע, אנחנו
צריכים לכלוא אולי מאות אלפים. אתם לא נהגתם כך. אתם ביקרתם אותנו מהספסלים האלה
כאשר גירשנו ‏400 איש.


יהושע מצא (הליכוד):
------

אבל להחזיר "חמאס"?


שר הבריאות ח' רמון:
------

אנחנו לא מחזירים "חמאס" טרוריסטי. הסברתי לך בפעם העשירית. אלה שמוחזרים,
חלקם לפחות, נמצאים במאות אלפים בשטח. אז מה זה להחזיר?


יהושע מצא (הליכוד):
------

אז למה אתה אומר שתכניסו אותם לבית=הסוהר?


שר הבריאות ח' רמון:
------

מי שהוא נקי כפיים, יצא החוצה, אבל ברור לכולנו שאיש מהם הוא לא מל"ו
הצדיקים. אבל אתה הרי לא מדבר על זה. אתה בא ואומר דברים אחרים.


יהושע מצא (הליכוד):
------

איזה סגנון, אדוני השר. איזה סגנון.


שר הבריאות ח' רמון:
------

אתה בא ואומר: אני רוצה בכל מחיר לשלוט שם לנצח נצחים. זהו.


יהושע מצא (הליכוד):
------

לא על זה הוויכוח היום. למה אתה סוטה מהנושא? אני לא התווכחתי אתך על
ההסכם. אני דיברתי אתך רק על עניין האסירים.


שר הבריאות ח' רמון:
------

חבר הכנסת מצא, אתה ציטטת את הפובליציסט הנודע - - -


יהושע מצא (הליכוד):
------

אני ציטטתי את השלומיאליות שלכם.


שר הבריאות ח' רמון:
------

אתה ציטטת את הפובליציסט הנודע שניצר, שהוא כמובן ידוע בכך ש"תמיד תמך"
בממשלה; גם כאשר היא לא חתמה על הסכם אוסלו, גם כאשר דברים עוד לא נעשו על=ידה.
הציבור צריך לדעת שהוא מייצג זרם מאוד קיצוני במדינת ישראל, שמבקר את דרכה של
הממשלה. הוא מבקר את הסכם אוסלו, לא מפני שהוא חושב כי ההסכם לא נוסח נכון, אלא
מפני שהוא נגד התוכן. התוכן מביא לכך שלא נשלוט ב=‏2 מיליוני פלשתינים, והוא רוצה
שכן נשלוט. הוא רוצה שנהיה בעזה. מה אתה מביא לי אותו כראיה? טוב שלא הבאת לי
כראיה את צבי שילוח.


שאול עמור (הליכוד):
------

ומה אתה אומר על דברי הרמטכ"ל ביום שישי האחרון, שאין מקום עוד למחוות, והנה
עוד הפעם מחווה. מה אתה אומר על זה?


שר הבריאות ח' רמון:
------

אני מסביר לך, זאת איננה מחווה. זה הסיכום שחתמנו עליו, והיום אנחנו מבצעים.
חתמנו על הסכם, ואנחנו ממשלה שמכבדת הסכמים בין=לאומיים. נעשה הסכם עם
ארצות=הברית, וכתוצאה ממנו נעשו דברים, נעשו פעולות בין=לאומיות. גם הנזק לתהליך
המדיני כתוצאה מגירוש ה"חמאס", כפי שטענו רבים, התברר כלא היה. הרי טענו שלא יהיה
תהליך מדיני, שהתהליך יקבל מכה אנושה. אבל מה קרה? שבעה חודשים לאחר מכן חתמו על
ההסכם באוסלו. כך שגם אלה היו דברי הבל, בסופו של דבר.

זאת איננה מחווה. זה מילוי של התחייבות שממשלת ישראל חתמה עליה עם
ארצות=הברית, והתחייבנו כך לעשות. ההתחייבות הזאת הובאה גם לידיעת האו"ם, וכך
אנחנו פועלים. אנחנו אומה מסודרת, ואי=קיום התחייבות הוא גם כן פגיעה בביטחון
מדינת ישראל ובמעמדה בזירה הבין=לאומית. ואם אני צריך לשקול זאת נגד ‏100 אנשי
"חמאס" מהסוג הזה, הרי בהחלט אי=קיום ההתחייבות היה פוגע בביטחונה של מדינת ישראל
ובמעמדה הבין=לאומי יותר מאשר חזרתם.

זה כל הנושא. אני מציע לכולנו שלא להלך אימים על מדינת ישראל ולא על כוחות
הביטחון. כוחות הביטחון עומדים יום יום באתגרים הרבה יותר גדולים מהסיפור הזה.
אל תטילו אימה, אל תשתמשו יום=יום בדם ובפיגועים כדי להטיל אימה על אזרחי מדינת
ישראל. ‏100 אנשי ה"חמאס" האלה, שיהיו בחוץ, לא הם שעושים את הרושם על צה"ל, לא
נגדם צה"ל נלחם. הוא נלחם נגד גוף מאוד קשה ובעייתי של כמה עשרות אנשי "חמאס",
של החלק הצבאי, שהם החליטו אפילו למות והעיקר לאבד את ההסכם הזה. הם מוכנים לאבד
את עצמם לדעת ובלבד שההסכם יאבד.

אנחנו לא ניכנע לטרור של "עז אל=דין אל=קסאם", כפי שאתם מציעים לנו; בשום
פנים ואופן. נילחם נגד הטרור, אבל לא ניכנע ונמשיך בדרך המדינית על אף הטרור,
ובסוף גם נדביר את הטרור. תודה.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

מה אדוני מציע?


שר הבריאות ח' רמון:
------

כהרגלי, אני מציע להעביר את כל הנושאים האלה לוועדת החוץ והביטחון.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

תודה רבה לכבוד השר רמון. חבר הכנסת רחבעם זאבי מציע להסיר מסדר=היום את
הצעתו של חבר הכנסת אברהם פורז; בבקשה.

רחבעם זאבי (מולדת):
------

גברתי היושבת=ראש, אדוני השר, עשיתי ביני לביני תרגיל מחשבתי, ותאמין לי
שאני מדווח עליו בכנות: אני צעיר ב=‏20 שנה, ואני יועצו של ראש הממשלה רבין למלחמה
בטרור, והוא שואל לדעתי על השחרור של ‏200 אנשי ה"חמאס" האלה, הייתי אומר לו: לא,
בסימן קריאה גדול, ואנמק לך מדוע.


שר הבריאות ח' רמון:
------

- - -


אברהם פורז (מרצ):
----

- - -


רחבעם זאבי (מולדת):
------

לא מפני שהיום אני מייצג מפלגה פוליטית. בתרגיל המחשבתי הזה השתחררתי מכל
אלה. אני פקיד של ראש הממשלה, ואני צריך לתת לו ייעוץ על סמך מיטב הידע המקצועי
שלי בלחימה בטרור, על סמך מיטב הידע שלי בקהילת המודיעין והביטחון. הייתי אומר לו
שלא להחזיר אותם, משני טעמים. הטעם הראשון: אתה מביא לארץ ‏200 אנשים שעברו במשך
תשעה חודשים קורסים - - -


שר הבריאות ח' רמון:
------

שנה.


רחבעם זאבי (מולדת):
------

‏200 אנשים שעברו במשך שנה קורסים שבהם הם למדו את התורה המיוחדת
ל"חיזבאללה". לכל ארגון טרור יש התמחות משלו: ה"חיזבאללה" מומחה למטעני צד,
מומחה למכוניות ממולכדות. למזלנו, בתוככי ישראל וביש"ע זה לא אמצעי הלחימה
הנפוץ. למה לנו להביא אותם לכאן כדי שהם יביאו את האמצעי הזה, שקשה להתגונן
נגדו?


היו"ר א' סלמוביץ:
----

אני מבקשת לסיים.


רחבעם זאבי (מולדת):
------

סיבה שנייה: לשיטתו של ראש הממשלה, שרוצה לחזק את ה"פתח" ורוצה לחזק את
אש"ף, שאתו הוא מנהל שיח ושיג ואתו הוא חתם הסכמים, למה לך לחזק את היריבים שלך
ברחוב הערבי? והרי ‏200 האנשים האלה שהלכו מכאן הם התשתית הרעיונית והלוגיסטית
- - -


היו"ר א' סלמוביץ:
----

חבר הכנסת זאבי, זו הצעה נוספת, זה לא נאום.


רחבעם זאבי (מולדת):
------

אני מסיים. אבל זה חשוב יותר מכול מה שדיברו פה, גברתי.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

חבר הכנסת זאבי, כולנו כפופים לתקנון הכנסת, ואני מבקשת לסיים.


רחבעם זאבי (מולדת):
------

אז אני אסיים.

‏200 האנשים האלה שחוזרים - וחלקם יחתמו שהם לא חוזרים לטרור, ובכל זאת הם
יחזרו, כי זו דרכם וזו אמונתם, וזה מה שהם יעשו - ייתנו את התשתית הרעיונית
והלוגיסטית=המינהלתית ל"חמאס", שהצלחנו קצת לדכא אותו. למה להחיות אותו? למה
להנשים אותו?


שר הבריאות ח' רמון:
------

- - -


היו"ר א' סלמוביץ:
----

אני מבקשת לא לעזור לי, לא לעזור לי.

תודה רבה לחבר הכנסת זאבי. חבר הכנסת פורת מציע להסיר את הצעתו של חבר
הכנסת מצא מסדר=היום. בבקשה.


שר הבריאות ח' רמון:
------

- - -


רחבעם זאבי (מולדת):
------

שום גמורים, אנחנו נהיה גמורים.


שר הבריאות ח' רמון:
------

- - -


היו"ר א' סלמוביץ:
----

אני מבקשת להפסיק את הדו=שיח הזה. כן, חבר הכנסת פורת, בבקשה.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אדוני שר הבריאות, אני רוצה לומר שהכנסת רושמת לפניה, ובמלוא האחריות, את
הדברים שאמרת באשר לעובדה שכל אותם מגורשים, שלא יצהירו על אי=השתתפותם או המשך
השתתפותם בטרור ובעידודו - - -


שר הבריאות ח' רמון:
------

"ובעידודו", זו פרשנות שלך. אני מבקש שלא תשים מלים בפי - - -


חנן פורת (מפד"ל):
----

זאת אומרת, אלה שיגידו: נמשיך להסית לטרור ולרצח, יוכלו להיות משוחררים;
אלה שיגידו שהם לא ישתתפו בפועל - - -


שר הבריאות ח' רמון:
------

- - -


חנן פורת (מפד"ל):
----

זה מה שאתה אמרת. אני דיברתי על הסתה.


שר הבריאות ח' רמון:
------

- - -


חנן פורת (מפד"ל):
----

תן לי לסיים את דברי, אני מבקש שזה לא יהיה על חשבון הזמן שלי.

אלה גורשו, כפי שאמרת, גם מסיבות לוגיסטיות, סיוע וכדומה, על כך הם גורשו.
לפי דעתי ולפי מיטב הכרתי, כל עוד אנשים אלה, לטעמכם, אינם מצהירים על כך שהם לא
ישתתפו ולא יסייעו ולא יסיתו עוד לטרור, הם אינם יכולים כלל להיכנס ארצה. הלוא
אחרת אתה מכניס לכאן גוף מתסיס.


אברהם פורז (מרצ):
----

- - -


חנן פורת (מפד"ל):
----

מפני שהוא ישוחרר אחרי חודש=חודשיים, במסגרת המחוות והעסקות. אבל לטעמך
- - -


אברהם פורז (מרצ):
----

- - -


היו"ר א' סלמוביץ:
----

אני מבקשת לא להפריע.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אבל לטעמך, קודם כול אני אומר: הכנסת רושמת לפניה את האמירה שלכם, שכל אלה
שלא יצהירו על כך שלא ישתתפו בטרור - ושותפות בטרור היא בין שותפות בפועל, בירי
ובסכין, ובין הסתה לטרור, על=פי החוק - כל אלה לא יוכלו להיות משוחררים. ישמע
הציבור שזאת היתה הודעתו של שר הבריאות.

אם כך הוא הדבר, אני אומר לכם, רבותי, נסיר את ההצעה הזאת מסדר=היום ונחכה
לראות מה תהיה התוצאה. אני אומר כאן לכל כלי התקשורת: נבחן האם הם באמת יצהירו
ויתחייבו שלא להשתתף בטרור, ואם הם לא יצהירו - האם הם יישארו בבית=הסוהר. הדבר
הזה ייבחן. תודה.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

תודה רבה לחבר הכנסת פורת.

חבר הכנסת פורז, האם אתה מסכים להצעתו של כבוד השר רמון להעביר את הנושא
לדיון בוועדת החוץ והביטחון?


אברהם פורז (מרצ):
----

אני מסכים, אבל כדי שלא נעשה צחוק מכל המוסד הזה, אני מציע לחברי יהושע מצא
- ממילא בוועדת החוץ והביטחון לא ידונו בזה - להסתפק בדיון, ולא נעשה פארסה מכל
העניין.


שר הבריאות ח' רמון:
------

אני חושב שזה רעיון טוב מאוד.


אברהם פורז (מרצ):
----

- - -


יהושע מצא (הליכוד):
------

אני חושב שחבר הכנסת פורז צודק, ועל כן אני מציע, גברתי, לקיים דיון במליאה.
זו הצעתי.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

חבר הכנסת פורז, דרך אגב, אני רוצה להזכיר לך, שעל=פי התקנון זו ההצעה
היחידה שאתה יכול להציע כחבר הכנסת; כלומר, אתה יכול רק להציע לקיים דיון
במליאה, לא דבר אחר.


אברהם פורז (מרצ):
----

אני מציע לשר - - -


היו"ר א' סלמוביץ:
----

השר הציע לקיים דיון בוועדה, לכן אתה לא יכול להציע דבר אחר.


אברהם פורז (מרצ):
----

אני הצעתי - - -


היו"ר א' סלמוביץ:
----

אני הבנתי את מה שהצעת, אבל אתה לא יכול להציע.

חבר הכנסת מצא, אתה מבקש לקיים על כך דיון במליאה.


יהושע מצא (הליכוד):
------

נכון.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

חבר הכנסת פורז?


אברהם פורז (מרצ):
----

אני מסכים להצעת השר.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

אתה מסכים להצעת השר להעביר את הצעתך לוועדה. נעבור להצבעה.


חנן פורת (מפד"ל):
----

- - -


שר הבריאות ח' רמון:
------

אני לא מתנגד שזה יידון במליאה.


היו"ר א' סלמוביץ:
----

חבר הכנסת פורז, אתה מסכים? אתה מסכים. אם כך, נעבור להצבעה בעד או נגד קיום
דיון בנושא במליאה.

הצבעה מס' ‏2

בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר=היום - ‏16
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר=היום - אין
נמנעים - ‏1
ההצעה לכלול את הנושא בסדר=היום של הכנסת נתקבלה.

היו"ר א' סלמוביץ:
----
‏16 תומכים, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת שהנושא יידון במליאה.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#130,יפרס: ''אירועי יצהר- מרד'' - דמגוגיה שמובילה....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.06.03 בשעה 15:14
בתגובה להודעה #126
למחמת אחים בכלל ולרצח הבא בפט...:-

י"ט בסיון תשס"ג, 19 ביוני 2003 (20:11)

ח"כ שמעון פרס אומר במסיבת עיתונאים כי "אירועי יצהר הם מרד" . מוקדם יותר אמר כי אין בכוונתו לפנות לממשלת אחדות.

היו"ר הזמני החדש של מפלגת העבודה שמעון פרס הכריז במסיבת עתונאים שקיים בבית המפלגה בשכונת התקוה, כי מפלגתו תעמוד לימין הממשלה כל עוד תדבוק בתהליך השלום, בישום תוכנית מפת הדרכים ובפינוי מאחזים. את אירועי פינוי מאחז יצהר כינה פרס "מרד".

לדברי יו"ר מפלגת העבודה: "אנחנו לא אופוזיציה לשלום. נקדם את השלום בכל היכולת".

בהתייחסו לממשלת אחדות לאומית אמר פרס, "אין הצעה כזו על סדר היום". הוא הוסיף: "הממשלה הזו לא מעוניינת בממשלת אחדות לאומית, ואנו מעוניינים לבנות את מפלגת העבודה מחדש. שכל אחד יעסוק בשלו".

פרס, שזכה לברכת חוסני מובארק, נשיא מצרים, על היבחרו, טרם קיבל שיחה דומה מראש הממשלה שרון.

יו"ר העבודה הנבחר שב והדגיש, כי אין בדעתו להתמודד על משרד היו"ר הקבוע של מפלגת העבודה ביוני 2004. "אין בדעתי לרוץ להיות ראש ממשלה. אמרתי זאת וכך אנהג. אני נכנס לעול. לא לשלטון", הוא אמר.

כאמור, תקף פרס בחריפות את המתנחלים, ואמר: "כל מה שהיה ביצהר מריח מרד. אנו נגן על הדמוקרטיה בכל הכוח. יש ממשלה נבחרת והיא מחליטה. אין אף מיעוט שיש לו רשות לעשות שבת לעצמו".

שמעון פרס שב וקרא לפורשי מפלגת העבודה השונים לשוב למפלגה, והדגיש כי מוסדות המפלגה יעסקו בקרוב הרבה מאד באידיאולוגיה, כדי לשוב ולהיות קולקטיב שישמש חלופה לשלטון ויחזיר לעם את האמון בפוליטיקה.

מהתקשורת ביקש פרס "הגינות ומתן אשראי". יו"ר העבודה הדגיש, כי הוא יודע שמצבה הכלכלי של המפלגה קשה מאד והדבר ידרוש יותר מסירות והתנדבות כדי לשקם אותה.

מרכז מפלגת העבודה התכנס אתמול בבית ברל לבחירת היו"ר הזמני של המפלגה.
631 חברים, המהווים כ-49% הצביעו בעד שמעון פרס. 359 חברי מרכז, שהם 28% מהבוחרים, הצביעו בעד אפריים סנה. 281 חברים שהם כ-22% הצביעו בעד דני עטר.

לאחר בחירתו בירך פרס את שני המועמדים האחרים, אפרים סנה ודני עטר, והודה גם לח"כ בנימין בן אליעזר. "נבחרתי לא בשביל לעשות חיים קלים, אלא מתוך אמונה עמוקה שאת המפלגה הזאת נחזיר לגדולתה ולמקומה ההיסטורי", אמר פרס והוסיף כי "זאת תהיה מפלגה כל הגילאים, של כל החברות והחברים ושל כל הכוחות שישנם".

בפרס תמכו מרבית בכירי המפלגה, ביניהם הח"כים בן אליעזר, חיים רמון, אברהם בורג, דליה איציק ויצחק הרצוג. כהונת היו"ר הזמני שייבחר תוגבל לשנה עד לחודש יוני 2004 , כפי שדרש ח"כ בנימין בן אליעזר. ח"כ עמרם מצנע הודיע שלא יתמוך באף אחד מהמועמדים "וישלשל פתק לבן".

לפני ההצבעה דחו חברי המרכז ברוב גדול את הצעתו של חבר הכנסת מתן וילנאי לבחור כבר יו"ר קבוע.

במרכז המפלגה חברים כ-2,300 בני אדם, ובסביבתו של פרס חששו מאחוזי הצבעה נמוכים בבחירות.
http://www.a7.org/news.php?id=53815

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#131,ישימון פרז התחיל למשוך אליו אש בכלל ולסמן את..
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.06.03 בשעה 15:57
בתגובה להודעה #130
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.08.04 בשעה 16:40 בברכה, פילוביץ שחף
 
הרצח הפוליטי הבא בפרט...:-



12. שמעון פרס: רק רצח יחסל אותי פוליטית....!!!!
http://rotter.net/forum/gil/5078.shtml#12

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#142,יקריאה ''לפסול את שמעון פרס'' כיו''ר המפלגה !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.07.03 בשעה 08:07
בתגובה להודעה #131
חבר מ"העבודה" קורא לפסול את פרס כיו"ר המפלגה
יום רביעי, 2 יולי 2003 / ב' בתמוז תשס"ג

חבר מפלגת העבודה שלמה שקד מכרמיאל הגיש היום (ד') בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפסול את ח"כ שמעון פרס מתפקידו כיושב ראש הזמני של מפלגת העבודה, בשל מה שהגדיר כ"אחריותו לאסון אוסלו".

לטענת שקד, "פרס פסול לכל תפקיד ועליו לפרוש הביתה לטובת המפלגה, ששקעה לתהומות בגללו". בפנייתו לבית המשפט הוסיף שקד כי "פרס הפסיד בכל מערכות הבחירות בהן התמודד בשל אחריותו להסכמי אוסלו שנולדו בחטא ופגעו פגיעה קשה באזרחי ישראל". עוד טען כי "על פרס חלה אחריות מיניסטריאלית, כמי שהיה ראש ממשלה ושר ביטחון למבצע 'ענבי זעם' ב-96' במהלכו נהרגו 100 אזרחים לבנונים בכפר כנא".

שקד ביקש מבית המשפט להורות על קיום בחירות לראשות המפלגה בהקדם וציין שבכוונתו להציג את מועמדותו כפי שעשה כשהתמודד מול פרס על תפקיד יו"ר המפלגה ב-96' ועל מועמדות העבודה לנשיא המדינה בשנת 2000. "העם מאס בגנרלים ובוותיקי המפלגה שנכשלו והוא חפץ במועמד עממי שיבטיח תקווה".
http://www.a7.org/news.php?id=54721

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#146,ישלמה שקד לביהמ''ש: בטלו מינוי פרס.............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.07.03 בשעה 20:59
בתגובה להודעה #142
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 04.07.03 בשעה 21:01
 
ליו"ר המפלגה הזמני בשל אחריותו לאוסלו!!



לטענת חבר מפלגת העבודה, "פרס פסול לכל תפקיד ועליו לפרוש הביתה
לטובת המפלגה, ששקעה לתהומות בגללו"; שקד מתכוון להציג מועמדותו
לראשות המפלגה.
עודכן: 20:21 03/07/2003 | נועם שרביט | noam@Nfc.co.il

חבר מפלגת העבודה, שלמה שקד, הגיש (יום ד', 2.7.03) בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפסול את מינויו של ח"כ שמעון פרס ליו"ר הזמני של המפלגה, בשל "אחריותו להסכמי אוסלו שנולדו בחטא ופגעו פגיעה קשה באזרחי ישראל".

מבחינה טכנית, טוען שקד, חוקת המפלגה אינה מאפשרת כלל בחירת יו"ר זמני, ומרכז המפלגה הוטעה בעניין. שקד טוען עוד, כי "פרס אחראי לאסון אוסלו, אסון שגורם מאז הסכמי אוסלו לפגיעה בתושבי ישראל בפעולות איבה והרס הכלכלה, הסכמי אוסלו נולדו בחטא, ויש לבטלם. הוא פסול לכל תפקיד ועליו לפרוש הביתה! למען טובת המפלגה ששקעה לתהומות בגללו".

"100 ילדים קטיגורים אומרים לא לבחירתו של שמעון פרס לכל תפקיד בכיר במפלגה. הם אומרים לא לבחירתו כנשיא המפלגה, הם אומרים לא לבחירתו כיו"ר זמני למפלגה, כידוע, ילדים אלה שנהרגו מפגז צה"ל טועה בעת מבצע ענבי - זעם בכפר כנא בלבנון בשנת 96'". מאחר ופרס היה ראש הממשלה ושר הביטחון באותה עת, חלה עליו אחריות מיניסטריאלית בגין הטבח - טוען שקד.

שקד אף תובע לקיים בהקדם בחירות לראשות המפלגה, כקבוע בחוקה, "תוך שנה מההפסד בבחירות או מהתפטרות יו"ר המפלגה (החבר עמרם מצנע)". שקד מציין, כי הוא מתכוון להציג מועמדותו לראשות המפלגה, וכי התמודד בשנת 96' על ראשות הממשלה מול פרס ונתניהו, ועל מזכ"לות מפלגת העבודה מול רענן כהן ואלי דיין, בשנת 98'.

שקד (52), חבר מועצת המפלגה בכרמיאל וחבר 'העבודה' מילדות, נשוי ואב ל-4, עובד לשעבר של מפעל התעשיות הביטחוניות רפא"ל, חשף בשנת 92' שחיתויות במפעל, וזכה לטענתו, להתנכלויות בשל כך, עד שאולץ לפרוש ממנו כשנה לאחר מכן. במשך כ-10 שנים מנהל שקד הליכים משפטיים בשל אירועים אלה.
נוצר ביום: 03/07/2003
רשימות נוספות: נועם שרביט
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-26492-00.html?tag=20-51-50

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#148,ישלמה שקד:שמעון פרס אחראי על מחדל הסכם אוסלו!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.07.03 בשעה 23:01
בתגובה להודעה #146
חבר מ"העבודה" קורא לפסול את פרס כיו"ר המפלגה
יום רביעי, 2 יולי 2003 / ב' בתמוז תשס"ג

חבר מפלגת העבודה שלמה שקד מכרמיאל הגיש היום (ד') בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפסול את ח"כ שמעון פרס מתפקידו כיושב ראש הזמני של מפלגת העבודה, בשל מה שהגדיר כ"אחריותו לאסון אוסלו".

לטענת שקד, "פרס פסול לכל תפקיד ועליו לפרוש הביתה לטובת המפלגה, ששקעה לתהומות בגללו". בפנייתו לבית המשפט הוסיף שקד כי "פרס הפסיד בכל מערכות הבחירות בהן התמודד בשל אחריותו להסכמי אוסלו שנולדו בחטא ופגעו פגיעה קשה באזרחי ישראל". עוד טען כי "על פרס חלה אחריות מיניסטריאלית, כמי שהיה ראש ממשלה ושר ביטחון למבצע 'ענבי זעם' ב-96' במהלכו נהרגו 100 אזרחים לבנונים בכפר כנא".

שקד ביקש מבית המשפט להורות על קיום בחירות לראשות המפלגה בהקדם וציין שבכוונתו להציג את מועמדותו כפי שעשה כשהתמודד מול פרס על תפקיד יו"ר המפלגה ב-96' ועל מועמדות העבודה לנשיא המדינה בשנת 2000. "העם מאס בגנרלים ובוותיקי המפלגה שנכשלו והוא חפץ במועמד עממי שיבטיח תקווה".
http://www.a7.org/news.php?id=54721

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded


#155,יהמסמכים: ''בקשה למתן צו עשה לבית משפט המחוזי..
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.07.03 בשעה 19:09
בתגובה להודעה #146
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.08.04 בשעה 16:32 בברכה, פילוביץ שחף
 
בכלל וליו"ר המוסד לבירור עתירות מפלגת העבודה.

מר שלמה שקד, חבר במפלגת העבודה הגיש בימים אלה,
בקשה "לצו עשה" לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-נספח ב',
מאחר ויו"ר המוסד לבירור עתירות מפלגת העבודה, לא נענה
לבקשתו בנספח א' המצ"ב בכלל וכפי שפורסם לעיל בתקשורת
בפרט.

להלן: נספח ב' ונספח א' !!

נספח ב'.

נספח א'.

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#229,יוועדת החוקה של העבודה תדון בחוקיות פרס כיו''ר
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.08.04 בשעה 16:41
בתגובה להודעה #131
וועדת החוקה של העבודה תדון בחוקיות פרס כיו"ר
16:21, 16 אוגוסט 2004 / כ"ט באב תשס"ד

המוסד לברור עתירות במפלגת העבודה קיבל את עתירתו
של חבר המפלגה דני כהן וקבע כי יש לכנס את וועדת
החוקה כדי לדון בחוקיות כהונתו של פרס כיו"ר המפלגה.
http://www.a7.org/news.php3?id=86306


http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין


#75,יארגוני הטרור בארץ ובחו''ל'' !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.05.03 בשעה 08:38
בתגובה להודעה #16
פעולות הרג ואלימות שמופנות כלפי אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע נקראת טרור.
נסיון של עם לשחרר עצמו משליטה של כובש אכזר גם בדרכים אלימות נקראת תנועת שחרור לאומית.
ארגוני הטרור הפלשתינים טוענים שהם אינם טרוריסטים אלא תנועות שחרור לאומיות.

היכן נמצאת האמת?

הפדאיון
בסיום מלחמת השחרור (מלחמת העצמאות - 1949) מיקמו מדינות ערב מחנות של פליטים פלשתינאים בגבולותיהם עם ישראל.
במהלך שנות החמישים החלו להסתנן מפגעים מאותם מחנות פליטים לתחומי מדינת ישראל.
מסתננים אלו תקפו אוכלוסייה יהודית.
האוכלוסייה היהודית המותקפת היתה בעיקרה ישובי ספר של עולים חדשים, שרק הגיעו למדינה הצעירה.
פעולות הטרור כללו הרג וביזה (שוד), זריקת רימונים לבתים, מטעני חבלה, מוקשים וירי על אוטובוסים. מטרת הפעולות היתה הפחדת אוכלוסייה חלשה.
מפגעים אלו נקראו בארץ פדאיון ומקורם היה בעיקר מירדן וממצרים.

אש"ף
ב- 1964 הוקם אש"ף (ארגון שחרור פלשתין).
אשף הוקם בחסות מדינות ערב, בראשו עמד אחמד שוקיירי והוא איגד תחתיו את כל ארגוני השחרור הפלשתינים.
בשנת 1968 השתלט על האירגון ערפאת, שעמד בראש התנועה לשחרור פלסטין- הפת"ח.
לאחר מלחמת ששת הימים העביר אש"ף את מרכז כוחו מרצועת עזה לירדן, ועקב כך ירדן הפכה להיות בסיס ההתארגנות ממנו יצאו המפגעים הפלשתינים לפעולות חבלה במדינת ישראל.
בספטמבר 1970 (ספטמבר השחור), חוסין מלך ירדן גרש בכוח את תשתיות אש"ף ואת כל פעילי ארגוני הטרור משטחי ירדן.
מתוך חשש מכוחם העולה, שעשוי היה להיות מופנה גם כלפיו. ערפאת העביר את בסיסי פעולותיו של אש"ף ללבנון. בלבנון הקים אש"ף מחנות אימונים למחבליו, מיסד את הנהגתו של ערפאת.
רכש נשק וכלי לוחמה כבדים שהופנו כנגד ישראל.
אש"ף אף הקים מרכז לימודי בו חקר את מדינת ישראל בכל המישורים, חברתית, כלכלית, תרבותית, ביטחונית כדי לשפר את דרכי לחימתו. הוא גייס בלבנון תמיכה תקשורתית כלל עולמית לארגונו כארגון שחרור לאומי, ולא כארגון טרור.
הוא הצליח לגייס כסף וכלי לחימה בלבנון.
מלבנון יצאו אנשיו לפיגועים בישראל דרך הים האויר והיבשה, כמו כן פגעו אנשי הארגון באזרחי ישראל בשליחויות בחו"ל.
ב- 1982 נכנסה מדינת ישראל ללבנון וגרשה את בסיסי המחבלים. ערפת ואש"ף עברו עתה לתוניס.
בעקבות הסכמי אוסלו מדינת ישראל אפשרה לערפת ולאש"ף לחזור לרצועת עזה וליריחו.
הם הקימו בהסכמת ישראל את הרשות הפלשתינית מתוך תקווה לשיתוף פעולה, חיי שכנות ושלום. תקווה זו התבדתה.

ארגוני טרור ברשות הפלשתינית
ברשות היום מספר רב של תנועות לוחמה הפועלות בשיטות טרור כנגד ישראל:
פת"ח "התנועה לשחרור פלשתין" הזרוע הצבאית של תנועת אש"ף הבסיס האידיאולוגי לפעולתה הוא לאומי פלשתיני כלומר שאיפה להקים מדינה פלשתינית עצמאית.
החמ"ס "תנועת התנגדות אסלאמית" פלג לוחמני של מפלגת האחים המוסלמים, שמרכזה בירדן ובמצריים.
המפלגת האחים המוסלמים דוגלת בפעילות דמוקרטית ללא כוח.
מטרתם להקים מדינת הלכה דתית מוסלמית.
החמס בניגוד לאחים המוסלמים דוגל באלימות.
דרך פעולתו היא "חמס" - שוד ביזה והרג.
את פעילותו החל בארץ בימי האינתיפאדה הראשונה והיום הוא מבקש להקים מדינה דתית מוסלמית פלשתינית על שיטחה של כל מדינת ישראל.
(התנועה אינה מכירה בקיומה של מדינת ישראל.) לתנועת החמס אידיאולוגיה חברתית סוציאליסטית, הנוגעת בחינוך, בסעד וקידום אוכלוסיות נזקקות.
הג'יהאד האסלאמי ארגון פלשתיני קטן שנתמך וממומן על ידי אירן והוא גרורה של המהפכה האירנית.
הוא מבקש להפוך את כל המזרח התיכון למוסלמי, בעל משטר של אנשי דת מוסלמים. עיקר כוחו מופנה להשבת המקומות הקדושים לאיסלאם, כלומר השבת ירושלים ומדינת ישראל הציונית לידיים מוסלמיות.
התנועה קוראת למלחמת קודש ואינה מתעסקת בצדדים סוציאליים של החברה הפלשתינית.

למרות הריחוק האידיאולוגי בין התנועות השונות המאבק וחיי היומיום המשותפים הקשים סללו להם דרך לשיתוף פעולה בין התנועות.
אינתפאדת אל אקצה, והקושי הקיומי, שיצר הסגר הישראלי, שבא בעקבותיה, חיברו בין הארגונים השונים לפעולה משותפת כנגד ישראל.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. ביילין למחמוד עבאס: עכשיו אני צריך להגיד לרבין....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=71&viewmode=


#65,יחשד שאבו מאזן היה מאחורי הפיגוע במינכן !!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 29.04.03 בשעה 22:08
בתגובה להודעה #14
NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
1282 הודעות 09:25 29.04.03
חשד שאבו מאזן היה מאחורי הפיגוע במינכן.
מברר עוד פרטים.
מישהו הדליף זאת .
לא ברור אם זה נועד להזיק או לתרום .
למי שיש עוד פרטים נא להביא.

moshebs1
חבר מתאריך 10.11.02
3566 הודעות 09:31 29.04.03
1. כדאי שתיתן מקור, ולא תזרוק דברים לאוויר
אחרת עוד יהיה אפשר לחשוב שקיבלת טלפון מן "המקורות שלך ללוחמה בטרור" .

amit
חבר מתאריך 22.4.02
1154 הודעות 09:32 29.04.03
2. לא ידוע על שום דבר כזה
האחרון שעדיין נמצא בחיים (למיטב ידיעתי) הוא אבו דאוד, אחד מחוליית החוטפים.
לדעתי, איש הפת"ח האחרון שחוסל בעקבות הקשר שלו לרצח הספורטאים היה עאטף בסיסו, אחראי על שירותי הבטחון של אש"פ. אלמונים התנקשו בחייו בפאריז ב-8 ביוני 92'.
ההערכות היו שמאחורי ההתנקשות עומדת ישראל או ארגונו של אבו נידאל.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 10:07 29.04.03
5. האחרון חי וקיים ומסתתר בערבות אפריקה,........
ולאחרונה- לפני כארבעה חודשים כמדומני, חשף את עצמו
בטלויזיה וסיפר את סיפורו...!!
להזכירך, את ההתקפה על מטוס אל-על במינכן בשנת 1970,
שבו נפצעה השחקנית חנה מרון...!!
@ השאלה היא מה היה חלקה של גרמניה בטבח הזה...??

אלירז
חבר מתאריך 28.6.02
864 הודעות 19:22 29.04.03
29. שחף - אל תשכח גם את עראפת שידו פעלה בכל אותו
נושא...פוליטי - כל מה שבוער!
פוליטי - http://polity.up.co.il

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 20:45 29.04.03
34. אלירז: בודאי ידו בכל ויד כל בו !!

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 09:48 29.04.03
3. תזכיר לי מי היה ראש המוסד בזמנו.....??
@ הרצח המתועב ארע בשנת 1972 במינכן גרמניה.
להלן: רשימת ראשי המוסד מקום המדינה עד עצם
היום הזה לנוחיותך/כם...:-
1.ראובן שילוח.
2. איסר הראל.
3. מאיר עמית.
4. צבי זמיר.
5. יצחק חופי.
6. נחום אדמוני.
7. שבתאי שביט.
8. דני יתום.
9. אפרים הלוי
10. מאיר דגן.
@ ראש השב"כ בזמנו היה בזמן חפיפה "יוסף הרמלין" עם מחליפו
"אברהם אחיטוב".
באשר לראש הממשלה, שר הבטחון ושר החוץ נדבר בהמשך...

הצייד
חבר מתאריך 20.8.02
1708 הודעות 10:04 29.04.03
4. כל צמרת אש''ף נגועה בדם יהודי כולל מכחיש השואה
אבו מאזן יקיר השמאל החדש....
אין לי הוכחות לגבי הפיגוע הזה, אך מה אתה חושב שהוא עשה באש"ף ???
דאג לפליטים פלשתינים ??? חינך דור פלשתיני למצוינות ???
הנה השותפים הנאורים של השמאל - רק טיפשים נשארו שמאלנים -
מזרח תיכון חדש

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 10:09 29.04.03
6. אבו עאמר ואבו עבאס הם כמו סיר ומיכסה משנת....
16. מדינת פלסטין קמה כבר ב-25.5.1964 ומאז........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=16&viewmode=

לא משנה
חבר מתאריך 4.6.02
258 הודעות 10:18 29.04.03
7. לא מובן.
האם אתם חושבים שאמורים לחכות עד שיהיה מישהוא פלסטיני שיחשוב
כמו ישראלי, כולם רוצחים אבל אין ברירה זה מה יש!

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 10:36 29.04.03
8. לא משנה: רוצחים דינם מוות !!

בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
863 הודעות 11:01 29.04.03
9. לא מדוייק
ראה ערך טארק עזיז, אוצ'לן ועוד ועוד

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 11:35 29.04.03
10.

לא משנה
חבר מתאריך 4.6.02
258 הודעות 11:54 29.04.03
11. מסכים איתך
רק תעשה בשכל..
לפני זה תן להם להוציא את הערמונים מהאש..
גם יומו יבוא!

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 12:15 29.04.03
12. לא משנה : ''מסכים איתך''
בחכמה ובתחבולות תעשה להם מלחמה = נצחון = כניעה = שלום !!

לא משנה
חבר מתאריך 4.6.02
258 הודעות 12:17 29.04.03
13. אתה רואה נצחון?
יש שם אנשים שאומרים בדיוק כמוך

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 12:29 29.04.03
14. לא משנה: כשאתה אומר ''שם'' אתה מתכוון לשם..??
אם כן, זה בדיוק הנוסחה האמיתית לשלום...:-
4. נוסחת השלום:@ ניצחון= כניעה= משא ומתן= שלום @
http://rotter.net/forum/gil/5237.shtml#4

בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
863 הודעות 12:33 29.04.03
15. טעות
מי שנכנע לא עושה משא ומתן

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 12:40 29.04.03
16. בול טריי:צודק! מה זה היה במלחמת יום כיפור??

בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
863 הודעות 13:11 29.04.03
19. ומה רצית שנכנס לשם???
מה עוד שהאח האמריקאי נכנס בעובי הקורה בנושא הפישור.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10099 הודעות 18:50 29.04.03
21. בול טרייר: לא השבת לשאלתי.....
מה זה היה במלחמת יום כיפור: כניעה או משא ומתן ??

מועלם
חבר מתאריך 11.1.03
61 הודעות 13:02 29.04.03
17. פילוביץ האחד ויחיד.ימונה מיד לראש השב''כ.

קונצפירציה
חבר מתאריך 2.4.03
11 הודעות 13:11 29.04.03
18. אמת לאמיתה

קונצפירציה
חבר מתאריך 2.4.03
11 הודעות 13:21 29.04.03
20. אמת לאמיתה
הדבר הוא מדויק וידוע היטב למי שאמור לדעת. אך היות שמנסים
לטהר את השרץ.
ראו מקרה הנאום מ 03/03/03 .אנו נהיה עדים להרבה דיאינפורמציה
מכוונת ע"י גיבור ישראל (ללא ציניות) אשר חחליט להיות מקים מדינת הרוצחים! תשאלו למה?? זה בהמשך

amit
חבר מתאריך 22.4.02
1154 הודעות 18:56 29.04.03
22. אל תגיד מדויק וידוע היטב בלי לספק הוכחות
יש ידיעות שזמן קצר לפני החטיפה, אבו דאוד נפגש עם ערפאת באלג'יריה. הידיעות האלה הגיוניות מאוד, אבל אפילו הן לא מאומתות.
מה ההוכחה למעורבותו של אבו מאזן בטבח?

danv
חבר מתאריך 18.6.02
5669 הודעות 18:58 29.04.03
23. הוא בין היתר מימן..
"אנו תובעים לעצמנו את יהודה, שומרון וחבל עזה לא בזכות הכח אלא בכח הזכות"

amit
חבר מתאריך 22.4.02
1154 הודעות 18:59 29.04.03
24. אבו מאזן לא היה איש כספים
חוצמזה, מה ההוכחה שלך?

danv
חבר מתאריך 18.6.02
5669 הודעות 19:03 29.04.03
25. כתבה קצת ישנה בנושא
http://sportsillustrated.cnn.com/si_online/news/2002/08/20/sb2/
"אנו תובעים לעצמנו את יהודה, שומרון וחבל עזה לא בזכות הכח אלא בכח הזכות"

amit
חבר מתאריך 22.4.02
1154 הודעות 19:10 29.04.03
27. שכחת לציין משהו
אני לא אתייחס לאמינות של הכתבה, אלא רק אצטט את האזכור היחיד על אבו מאזן, שמבהיר שהוא לא ידע מראש מה היתה מטרת הכסף.
Though he didn't know what the money was being spent for, longtime Fatah official Mahmoud Abbas, a.k.a. Abu Mazen, was responsible for the financing of the Munich attack.
אסור לשכוח שאבו מאזן היה ממקימי פת"ח ומראשי אש"פ. ברור שתהיה לו נגיעה לפיגועים נגד ישראל. למיטב ידיעתי, הוא לא היה מעורב, מבחינה אופרטיבית, בתכנון פיגועים

danv
חבר מתאריך 18.6.02
5669 הודעות 19:12 29.04.03
28. ח ידע או לא ידע - אתה לא תדע
איך הם יכולים להיות בטוחים שהוא לא ידע? רק בגלל שהוא אמר?
גם ערפאת "לא ידע" הרבה דברים..
"אנו תובעים לעצמנו את יהודה, שומרון וחבל עזה לא בזכות הכח
אלא בכח הזכות"

danv
חבר מתאריך 18.6.02
5669 הודעות 19:06 29.04.03
26. ''שורת הדין'': אבו מאזן מימן הטבח במינכן
Tuesday, April 29, 2003
SHURAT HADIN: ABU MAZEN FUNDED MUNICH MASSACRE

For Immediate Release April 29,
2003
ISRAELI CIVIL RIGHTS GROUP ACCUSES ABU MAZEN OF HAVING FUNDED 1972 MUNICH
OLYMPIC MASSACRE, CALLS FOR PROBE OF PALESTINIAN PM's ROLE

Letter to German and American Leaders Alleges that New P.A. Prime Minister
Financed "Black September" Terror Attack Which Killed 11 Athletes Including
U.S. Citizen

The Israeli civil rights group Shurat Hadin has announced a campaign to
convince U.S. and German law enforcement agencies to open an investigation
into the role of newly-appointed Palestinian Authority Prime Minister Abu
Mazen in the massacre of eleven Israeli athletes at the 1972 Olympic Games
in Munich, Germany.

On September 5, 1972, a squad of heavily armed Palestinian terrorists
attacked the dormitories housing the Israeli Olympic team and murdered a
coach and weight-lifter David Berger, who was an American citizen. The
terrorists then took nine Israeli athletes hostage. While the terrorists and
their hostages were transported to the airport, the German police botched a
rescue attempt and all nine of the athletes were murdered.

The director of Shurat Hadin, attorney Nitsana Darshan-Leitner, sent letters
this week to U.S. President George W. Bush and German Chancellor Gerhard
Schroeder containing new information indicating that that Abu Mazen (whose
given name is Mahmoud Abbas) provided financing to the PLO's Black September
terrorist group, in order to carry out the notorious terrorist attack at the
1972 Olympic Games.

While recent newsmedia profiles of Abu Mazen have accentuated the
Palestinian leader's alleged "terrorism-free" personal history, the Shurat
Hadin charges that in 1972, Abu Mazen, then a high ranking PLO official,
provided financing for the terrorist attacks being perpetrated by Yassir
Arafat's PLO faction Fatah under the nom de guerre Black September.

Shurat Hadin is basing its information on published statements by the
terrorist who masterminded the the Munich attack, Mohammed Daoud Oudeh ("Abu
Daoud"). In his French-language autobiography, Palestine: From Jerusalem to
Munich, Abu Daoud describes the role of Abu Mazen in providing the funds to
carry out the Black September Olympic attack.

Furthermore, in an interview with journalist Don Yaeger of Sports
Illustrated Magazine in August 2002, Abu Daoud reiterated his charges that
Abu Mazen supplied the money for the deadly attack.

In his memoir Abu Daoud states:

"After Oslo in 1993, Abu Mazen went to the White House Rose Garden for a
photo op with Arafat, President Bill Clinton and Israel's Yitzhak Rabin and
Shimon Peres.

"Do you think that ... would have been possible if the Israelis had known
that Abu Mazen was the financier of our operation?" Abu Daoud writes. "I
doubt it." Today, the Bush Administration seeks a Palestinian negotiating
partner "uncompromised by terror," yet last year Abu Mazen met in Washington
with Secretary of State Colin Powell."

Abu Daoud's allegations have been confirm by sources within the Palestinian
Authority, according to Shurat Hadin.

Attorney Darshan-Leitner's letter to President Bush states: "Under your
leadership the United States has declared that it will no longer maintain
contacts with those tainted by terrorist pasts. It appears that the new
Palestinian leader, on whom the United States and Israel are now pinning
their hopes, was also involved in murderous attacks perpetrated by the PLO's
Black September. If proven true, Abu Mazen's role in the brutal killing of
the Israeli athletes and American citizen David Berger must preclude his
involvement in the negotiations between the United States, Israel and her
Arab neighbors."

Both Germany and Israel still have the legal jurisdiction to prosecute those
involved in the Munich Olympic killings.

For More Information: (Israel) 972-8-973-3336, (US) 212-591-0073,
nitsana@israellawcenter.org
"אנו תובעים לעצמנו את יהודה, שומרון וחבל עזה לא בזכות הכח אלא בכח הזכות"

NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
1282 הודעות 19:35 29.04.03
30. להלן הכתבה המקורית (לכל מטילי הספק..):
TROUBLE IN THE HOLY LAND
Arafat's new PM behind
Munich Olympics attack?
Terror mastermind says 'moderate' leader praised by Bush financed 1972 rampage killing 11 Israelis
----
Posted: April 29, 2003
1:00 a.m. Eastern

By Steve K. Walz
© 2003

President Yasser Arafat's newly appointed Palestinian Authority prime minister does not have the pristine past touted by his supporters, charges an Israeli civil rights group.

Mahmoud Abbas, known as Abu Mazen, provided financing for the terrorist attack that killed 11 Israeli athletes at the 1972 Olympic Games in Munich, Germany, says Israeli attorney Nitsana Darshan-Leitner, director of the Shurat Hadin - Israel Law Center.

Abu Mazen

In a letter to President George W. Bush and German Chancellor Gerhard Schroeder, Darshan-Leitner called for an investigation into Abu Mazen's role in the Sept. 5, 1972, attack, carried out by Arafat's central Palestinian Liberation Organization faction Fatah.

The terrorist group, operating under the name "Black September," sent a squad of armed Palestinians to attack dormitories housing the Israeli Olympic team. The gunmen murdered a coach and a member of the weightlifting team, then took nine other Israelis hostage. The Palestinians demanded they be transported to the Munich airport where a rescue attempt by German police failed, and all nine hostages were murdered.

Last week, President Bush praised Abu Mazen as "a man dedicated to peace," indicating he would invite him to the White House for talks after his cabinet was installed. The Palestinian parliament meets today to confirm the new prime minister as head of a cabinet created under international pressure to curb Arafat's powers as president.

Shurat Hadin claims it has contacts within the Palestinian Authority itself who point out the hypocrisy of Abu Mazen's insistence he has never been involved in terrorism.

The Israeli group also notes the mastermind of the Munich attack, Mohammed Daoud Oudeh, or Abu Daoud, claims Abu Mazen provided the funds to carry out the Black September attack.

Member of Black September in 1972 Munich Olympics attack

Daoud made that charge in his 1999 French language memoir, "Palestine: From Jerusalem to Munich," and again in an interview last August with Don Yaeger of Sports Illustrated magazine.
Abu Daoud said he was angered by the dozens of Palestinian terrorists allowed to return to the Palestinian territories as a result of the Oslo process while he remained persona non grata to Israel and the United States. Abu Mazen, Daoud complained, is now considered "respectable" even though he also was involved in the Munich attack.

Abu Mazen, part of the Palestinian hierarchy for nearly four decades, has served as PLO executive committee chairman.

In his book Abu Daoud states:

"After Oslo in 1993, Abu Mazen went to the White House Rose Garden for a photo op with Arafat, President Bill Clinton and Israel's Yitzhak Rabin and Shimon Peres.
"Do you think that ... would have been possible if the Israelis had known that Abu Mazen was the financier of our operation? I doubt it."

In the Sports Illustrated interview, he added: "Today, the Bush Administration seeks a Palestinian negotiating partner 'uncompromised by terror,' yet last year Abu Mazen met in Washington with Secretary of State Colin Powell."

Daoud also was interviewed about the Munich massacre for a film called "One Day in September," produced by John Battsek and Arthur Cohn for Sony Pictures Classics. Director Kevin Macdonald said Abu Daoud admitted Black September was merely the cover name adopted by Fatah members when they wanted to carry out terrorist attacks.

The PLO operative recalled how Arafat and Abu Mazen both wished him luck and kissed him when he set about organizing the Munich attack.

The Shurat Hadin letter to President Bush said:

"Under your leadership the United States has declared that it will no longer conduct diplomacy with those tainted by terrorist pasts. It appears that the new Palestinian leader to which the United States and Israel are now pinning all their hopes, was also involved in murderous attacks perpetrated by the PLO's Black September. Abu Mazen's alleged role in the brutal killing of the Israeli athletes and American citizen David Berger must also preclude his involvement in the negotiations between Israel and their Arab neighbors."
Abu Mazen also has been criticized for a 1983 book in which he suggested the figure of 6 million Jews killed in the Holocaust was "peddled" by the Jews. In "The Other Side: The Secret Relationship between Nazism and the Zionist Movement," he said the Zionists collaborated with the Nazis to murder Jews in a plot to gain sympathy for creation of the state of Israel.

Nevertheless, as one of the PLO architects of the Oslo Accords, Abu Mazen is regarded by Europe and the United States as the best hope to lead the Palestinians to renewed negotiations, known as the "road map" to peace.

His supporters also point to statements he has made against the Palestinian armed struggle, or Intifada, as evidence of his moderate credentials. However, analysts, such as the Middle East Media Research Institute contend his position has been primarily pragmatic, based on strategic reasons

danv
חבר מתאריך 18.6.02
5669 הודעות 19:48 29.04.03
31. אכן גם זה וגם הכתבות שאני הבאתי מספקים
הרבה מאוד פרטים על העניין..
"אנו תובעים לעצמנו את יהודה, שומרון וחבל עזה לא בזכות הכח אלא בכח הזכות"

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3587 הודעות 20:08 29.04.03
33. יישר כח ל-NZIV ול-DANV על שירותם לפורום!
יישר כח ל-NZIV ול-DANV על שירותם לפורום ובעצם לכל תושבי המדינה!
כל חשיפה של הפושעים הפלשתיניים מכרסמת בחומה שבנה השמאל כדי להסתיר מאחוריה את פשעיהם, בכוונה להצדיק משא ומתן אתם על מסירת חבלי ארץ ולקדם אינטרסים כלכליים ופוליטיים.
ולאחר עריכה: יש כמובן להזכיר את תרומתו של פילוביץ' המזכיר לנו
יום-יום, בלי לתת לנו מנוחה, מי הוא הפושע הפלשתינאצי שקיבל תפקיד
"ראש ממשלה" ברשות הפלשתינית.

amit
חבר מתאריך 22.4.02
1154 הודעות 20:57 29.04.03
35. תעיף מבט בתגובות למעלה
שם נכתב שאבו מאזן לא ידע למה משמשים הכספים.
באותה מידה (על דרך ההגזמה), האפסנאי של סיירת מטכ"ל יכול לספר
על החלק שלו במבצעים של היחידה.
אבו מאזן היה ועודנו חלק חשוב מאש"פ ומהפת"ח. הפת"ח היה (ועודנו) ארגון טרור. התפקידים של אבו מאזן במנגנון הזה לא היו צבאיים מעיקרם, אבל אי אפשר לפסול מעורבות כזו או אחרת שלו בפיגועים. עדיין, הוא לא היה דמות צבאית - הוא לא היה אבו ג'יהאד ולא אבו איאד ואפילו לא אבו עלי שאהין.
להתנגד לאבו מאזן פירושו להתנגד לכל מו"מ עם הפלסטינים, כי כל יתר דמויות ההנהגה צמחו מתוך ארגונים צבאיים (או ארגוני טרור). אין לי בעיה עפ הגישה הזו, כל עוד אומרים אותה בפה מלא, ולא מנסים לתלות אותה בפיגורה כזו או אחרת.
נכון לעכשיו, כל עוד לא יוכח אחרת, אבו מאזן לא עוסק בטרור, ולא תומך בו.
זה לא משנה את העובדה שהחלום שלו זהה לגמרי לחלום של ערפאת. אבו מאזן פרגמט לגבי הדרך, אך קיצוני לגבי המטרה.

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
1227 הודעות 19:50 29.04.03
32. לא יכול להיות ! אבו מאזן הוא מתנה לאנושות
הוא דמוקרט בנשמתו , איש אשכולות עדין רוח , חסר מורא , נלחם בטרור במצח נחושה ומעוניין בשלום של אמיצים עם היישות הציונית !
יחי מזרח התיכון החדש !
יחי המלך החדש !
http://www.theinformationminister.com/press.php?ID=612206112

בטוח
חבר מתאריך 8.10.01
5478 הודעות 21:10 29.04.03
36. תבין שמבחינתם שרון הוא אדם שכפות ידיו אדומות
ולמרות זאת יושבים איתו.
אם ישבנו אנו עם הארכי-טרוריסט ערפאת נשב עם כל אחד אחר.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10106 הודעות 22:01 29.04.03
37. בטוח: השואתך בכלל וקביעתך בפרט ששרון.........
"תבין שמבחינתם שרון הוא אדם שכפות ידיו אדומות",
{כותרת תגובתך}
מקוממת מאוד, כי אם תחזור אחורה לראשית המאה בכלל
ומקום המדינה בפרט, תבין אתה שאת "ידיו של שרון בכלל
ושל כל ידי עם ישראל ששירתו בצבא ובמלחמות ישראל בפרט
מלאות בדם". @ האם זה אותו דבר...??

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#69,יעו''ד ניצנה דרשן לייטנר:לפתוח בחקירה כנגד....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.05.03 בשעה 10:20
בתגובה להודעה #65
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.07.12 בשעה 08:35 בברכה, פילוביץ שחף
 
מחמוד עבאס = אבו מאזן
mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1269 הודעות 09:32 01.05.03
אבו מאזן מימן רצח הספורטאים



http://www.a7.org/news.php?id=50187

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#70,יתגובות לדיון...............................
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.05.03 בשעה 13:10
בתגובה להודעה #69
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.07.12 בשעה 07:56 בברכה, פילוביץ שחף
 
hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3616 הודעות 09:41 01.05.03
1. תתחילו לקרוא לרוצח בשמו האמיתי מחמוד עבאס!
שמו של הרוצח הפאלשתינאצי הוא מחמוד עבאס!

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1275 הודעות 10:00 01.05.03
5. HAMTA ...רק בישראל
מסרבים להודות על האמת ולקבל את העובדה ואת המציאות הכואבת
או להתכחש לה רק בישראל טרוריסט או רוצח עם "דם על הידיים" ..
כשהוא יוצא לפנסיה ..
הוא נהפך פתאום ל"שוחר שלום" או לפארטנר...

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3616 הודעות 11:28 01.05.03
24. אם נקפיד על השם מחמוד עבאס זה לא יהיה קל
אם נקפיד על השם מחמוד עבאס זה לא יהיה קל לשמאלנינו להשתיק את עברו של הרוצח הפאלשתינאצי הזה.
וראוי להצמיד לשמו את הביטוי "פלשתינאצי" עקב הכחשתו את השואה.

בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
903 הודעות 12:07 01.05.03
36. מויש
חשבתי לתומי שאם דיברנו עם עראפת אז מה נורא כל כך במחמוד עבאס???
היש כלב יותר גדול מעראפת??? היש טרוריסט גדול ממנו???
היש אדם אשר מימן והרג יהודים בסיטונאות יותר מהכלב???(חוץ מהצורר יש"ל)
את האמת לומר לך - אני מעדיף לדבר איתו מאשר עם אחמד טיבי !

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1275 הודעות 12:23 01.05.03
41. זה נבלה וזה טריפה...
לא מדובר ב"חוצן"..אלה בחלק בלתי נפרד מההוויה הפאלשתינית הרצחנית
רק אתמול פרש את "משנתו":
א. פירוק כל המאחזים וההתנחלויות ונסיגת ישראל לגבולות 67
ב. רצף טריטוריאלי וחופש תנועה מוחלט בין ה"גדה" לרצועה
ג. י-ם המזרחית היא בירת המדינה הפאלשתינית
ד. הכרה בזכות השיבה(שיבה לאן?)ומה עם הפזורה הפאלשתינאית?
מה שייך אחמד טיבי..?הוא הרי יועצו המוצהר של י. עאראפת
מזל שלא הזכרת כאן את ר' מוישל'ה הירש(יועצו לענייני יהודים)
וזאת היא המציאות המרה שאיתה אנו נאלצים להתמודד
כל מה שנאמר כאן יונק משלושת הלאווים של חארטום
במילים אחרות "תורת השלבים".

שקוף
חבר מתאריך 12.12.02
1734 הודעות 11:24 01.05.03
22. למה זה משנה?

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 09:47 01.05.03
2. mozes5 ידידי: אני מצדיע לך !!!

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1275 הודעות 09:54 01.05.03
5. אני מחזיר לך הצדעה!!!
את העו"ד המכובדת אתה בוודאי מכיר..
ועל "אבו מאזן" מה יש לאמר?
..."היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו."

Q
חבר מתאריך 8.10.01
1519 הודעות 09:56 01.05.03
4. ממשלת ישראל לא מוּדעת לזה ?
מוּדעת ועוד איך !
אם אנחנו (הקרבנות) מעלימים עין ומוחלים על כבודנו ודמנו ,
למה אנחנו
מצפים מארה"ב וגרמניה להתנהג אחרת ?

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 10:08 01.05.03
7. תזכיר לי מי היה ראש המוסד בזמנו.....??

Q ידידי: תגובה זו כתבתי כשחברנו לפורום NZIV
הביא את הידיעה לראשונה...:-

@ הרצח המתועב ארע בשנת 1972 במינכן גרמניה.
להלן: רשימת ראשי המוסד מקום המדינה עד עצם
היום הזה לנוחיותך/כם...:-
1.ראובן שילוח.
2. איסר הראל.
3. מאיר עמית.
4. צבי זמיר.
5. יצחק חופי.
6. נחום אדמוני.
7. שבתאי שביט.
8. דני יתום.
9. אפרים הלוי
10. מאיר דגן.
@ ראש השב"כ בזמנו היה בזמן חפיפה "יוסף הרמלין" עם מחליפו
"אברהם אחיטוב".
@ באשר לראש הממשלה, שר הבטחון ושר החוץ נדבר בהמשך...
3. תזכיר לי מי היה ראש המוסד בזמנו.....??
http://rotter.net/forum/scoop/5254.shtml#3


mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1275 הודעות 10:09 01.05.03
8. צבי זמיר
מתאים?

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 10:31 01.05.03
13. mozes5 ידידי: צודק עכשיו בוא נפתח את הדיון...
@ מי היה "צבי זמיר" בכלל ומה קרבתו לפרופ' "יצחק זמיר"
בפרט - היועמ"ש לממשלה בראשית שנות ה-80 ושופט בית
משפט העליון לשעבר...??
על מנת להבין את שאלתי...:-
@ מי היה "חיים ישראלי" בכלל ומה הקשר שלו לדוד ישראלי
לשעבר והיום "השופט" דוד בר-טוב בפרט...??

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1275 הודעות 10:37 01.05.03
16. אני לא עד כדי כך בקיא באילנות יוחסין
צריך להיות זהיר ולשקול מילים..
אבל אני מניח שאתה מנסה להוביל ל...
"שלטון האוליגארכיה"

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 11:39 01.05.03
29. mozes5 ידידי: אכן צדקת...שלטון האוליגרכיה !!!
@ מי היה "צבי זמיר" בכלל ומה קרבתו לפרופ' "יצחק זמיר" ??
35. היועמ''ש לממשלה ושופט עליון לשעבר-יצחק זמיר...
http://rotter.net/forum/gil/5168.shtml#35
@ מי היה "חיים ישראלי" בכלל ומה הקשר שלו לדוד ישראלי ??
7. מה המכנה המשותף: בין ועדת אגרנט לועדת שמגר/מערת המכפלה??
http://rotter.net/forum/gil/5014.shtml#7

Q
חבר מתאריך 8.10.01
1519 הודעות 10:26 01.05.03
11. צבי זמיר אומר שהערבים רוצים את היהודים , כי :
א. יש עם מי לסחור .
ב. יש אצל מי לעבוד .
ג. יש ממי לגנוב .
ותוספת שלי : יש את מי לרצוח .

Mifune
חבר מתאריך 16.4.02
891 הודעות 10:10 01.05.03
9. מה יש - כולה 11 הרוגים
העם היהודי יודע לשכוח ולסלוח בסדרי גודל גדולים בהרבה, אז למה לעשות מזה סיפור? למה תמיד לקלקל ולשפד את יונת השלום על הסיחים של ההיסטוריה? ובכלל, הגורו בבא-שמעון אמר שהוא שונא היסטוריה, אז למה דוקא, ועוד בשביל 11 הרוגים?
סליחה מראש על הציניות, ותודה למוזס5 על המידע

Liquid_Warrior
חבר מתאריך 27.1.02
80 הודעות 10:24 01.05.03
10. בספר ''והרשות נתונה'' מתואר
כיצד ראשי מערכת הביטחון ידעו על כל ההפרות וכל התחמונים של ערפאת וחבורת הכלבים שלו. ידעו ושתקו.
כל הזמן אמרו: "על דבר כזה קטן נפוצץ הסכם שלום?!"...
ובכן....ידועה לכולנו התוצאה של התעלמות מהדברים ומהפרטים הקטנים....

למה לעזעזל אף עיתון רציני לא מפרסם את העובדה הזאת ? (שהוא מימן את פעולת הטרור ההיא?)

מה גם שבטח בראיון שיתקיים איתו (בטח בקרוב), אף עיתונאי לא יעיז לשאול אותו את השאלה הזאת...(האם הוא אכן מימן)....
פחדנים.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 11:25 01.05.03
23. ח''כ ויו''ר הכנסת ריבלין: מחמוד עבאס/אבו מאזן..
"....ממתכנני רצח מינכן...."
{רשת ב' שעה 11:20.}

moshebs1
חבר מתאריך 10.11.02
3630 הודעות 10:27 01.05.03
12. פשוט מדהים. אם הוגשה תביעה - הכל ברור וידוע
מעניין שהעד הראשי במשפט הזה הוא אבו דאוד - מתחילים להאמין
לטרוריסטים כשזה נוח ? הימין הישראלי לא חדל להפתיע אותי עם השטויות
שהוא מפיץ. לפחות תהיו עקביים בהתייחסות שלכם לטרוריסטים.

Liquid_Warrior
חבר מתאריך 27.1.02
80 הודעות 10:31 01.05.03
14. חביבי, את העובדה הזאת פירסמו
ה-ר-ב-ה לפני שמישהו חשב על אבו-מאזן בתור ראש ממשלה, אז אי אפשר להאשים
אף אחד בזה שמנסים סתם להכפיש אותו...

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 10:36 01.05.03
15. צודק ותמשיך לעקוב תתעלם מיהודים שטומנים......
את ראשם בחול....


moshebs1
חבר מתאריך 10.11.02
3630 הודעות 10:50 01.05.03
17. מי שהעלה את הנושא היה אבו-דאוד
רוצח טרוריסט אמיתי. ושוב אני חוזר על הטענה שלי - איך הוא בדיוק
הפך ליקיר הימין הישראלי ולאייקון לאמינות וליושר ?

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1275 הודעות 10:54 01.05.03
18. הכל ''בלוף''

liran007
חבר מתאריך 4.4.02
1005 הודעות 11:29 01.05.03
25. moshebs1, מה בדיוק אתה מחפש מתחת לאדמה?

"הערבים אותם ערבים והים הוא אותו הים" - יצחק שמיר

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 11:44 01.05.03
31. iran007: על זה בדיוק אני מדבר...תודה ל ידידי

liran007
חבר מתאריך 4.4.02
1005 הודעות 11:55 01.05.03
32. אני חושב שצריך לשים את התמונה הזאת ישר לכל
שמאלני בפורום שמסרב להכיר במציאות במקום להכנס לויכוחים חסרי תועלת איתו.
"הערבים אותם ערבים והים הוא אותו הים" - יצחק שמיר

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 11:57 01.05.03
33. liran007 ידידי: זה בדיוק מה שאני אעשה......
עד עכשיו רק אמרתי וכתבתי, עכשיו גם
תמונה ויזואלית תמחיש זאת....

Born2BRed
חבר מתאריך 10.4.03
490 הודעות 11:02 01.05.03
19. אם אני אפתח אשכול שמאשים את אבו-מאזן
באונס מריה הבתולה, הרי שאחרי כמה שעות אנשי הימין בפורום הזה ימצאו הוכחה לנכונות הדברים. ה-so-called "ראיות" האילו הן מגוחכות. הפחד היחיד שלכם הוא שאבו-מאזן עוד, חו"ח, באמת ייאבק בטרור (אני במקומכם לא הייתי דואג) - ואז ניאלץ לפנות את איתמר ת"ג.
נזכור את ששת המיליונים הי"ד שנטבחו בדם קר בשוא

Liquid_Warrior
חבר מתאריך 27.1.02
80 הודעות 11:07 01.05.03
20. שמאלנים יקרים:
קבלו את הלינק הבא (בקרוב אביא עוד הוכחות ולינקים):
http://sportsillustrated.cnn.com/si_online/news/2002/08/20/sb2
כפי שאפשר לראות, המאמר הנ"ל פורסם באוגוסט 2002....מישהו דיבר אז על אבו-מאזן ?
לא איכפת לי שהוא ילחם בטרור, מה שכן איכפת לי, זה שמנסים להסתיר את העובדה שהוא טרוריסט, ומסתירים את העבר הטרוריסטי שלו....
כמה מכם באמת חושבים שערבי-טרוריסט יהפוך עורו ופתאום ילחם בטרור...
בחיייייייכם......

moshebs1
חבר מתאריך 10.11.02
3630 הודעות 11:19 01.05.03
21. אוקיי, שים לב מה נאמר בראיון הכתוב שנערך
בכתב עם אבו דאוד :
Though he didn't know what the money was being spent for, longtime Fatah official Mahmoud Abbas, a.k.a. Abu Mazen, was responsible for the financing of the Munich attack. Abu Mazen could not be reached for comment regarding Abu Daoud's allegation. After Oslo in 1993, Abu Mazen went to the White House Rose Garden for a photo op with Arafat, President Bill Clinton and Israel's Yitzhak Rabin and Shimon Peres. "Do you think that ... would have been possible if the Israelis had known that Abu Mazen was the financier of our operation?" Abu Daoud writes. "I doubt it." Today the Bush Administration seeks a Palestinian negotiating partner "uncompromised by terror," yet last year Abu Mazen met in Washington with Secretary of State Colin Powell.

והנה תירגום, אם לא הבנת : "למרות שהוא לא ידע מהו ייעודו, אבו-מאזן העביר את הכסף למימון הטבח במינכן".

ולגבי טענה שלך על "טענות ישנות על אבו-מאזן", שים לב למה שנאמר בפיסקה
האחרונה - ובתירגום : "היום ממשל בוש מחפש פרטנר פלסטיני למו"צ שהוא
אינו נגוע בטרור, אך בשנה שעברה אבו מאזן נפגש בוושינגטון עם מזכיר
המדינה קולין פאואל" . משמע, בעת הראיון היה ברור כי אבו מאזן מיועד
להיות מה שהוא היום - פרטנר למו"מ. לפני כן בכתבה מצויין כי עד היום
אבו-דאוד מקבל משכורת מערפאת, מה שיכול לשפוך אור נוסף על מניעיו
לומר דבר שאינו אמיתי.

Liquid_Warrior
חבר מתאריך 27.1.02
80 הודעות 11:30 01.05.03
26. אתה יודע מה, שיכנעת אותי...
אבו-מאזן, למרות שהוא ממקימי הפת"ח, אבי תורת השלבים, ואלוהים יודע מה
עוד - הוא בכלל כל הזמן היה בארגון הטרור, אבל הוא בעצם היה כל הזמן
לטובתנו...הוא כל הזמן ניסה לשכנע את ערפאת לא לעשות פיגועים, ולא לעסוק בטרור...הוא הרי אוהב יהודים.....
הוא סתם היה פקיד בפת"ח...או פעיל פוליטי לחלוטין....
טרור ואבו-מאזן ? מה פתאום, מה הקשר בכלל....
לבנאדם אין ב-כ-ל-ל דם על הידיים....
אוי איך טעיתי.....

moshebs1
חבר מתאריך 10.11.02
3630 הודעות 11:32 01.05.03
27. הבאת ידיעה בתור אסמכתא, ומתוך הידיעה
הראיתי שהמסקנות שלך ממנה הן "בעייתיות" בלשון המעטה.
אז על מה בדיוק מסתמכות הקביעות שלך ?

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3616 הודעות 11:36 01.05.03
28. משה ''צודק''. מחמוד עבאס העביר כסף לגרעינים
מחמוד עבאס הוא צדיק תמים והשמאלני ההזוי משה מגן עליו....
נכון משה. מחמוד עבאס העביר כסף לצורך קניית גרעינים לשבת, עיתונים, כנאפה לאורחים, עוגיות, פיתות, קפה - דברים כאלה....
הוא לא ידע שהכסף מיועד לטרור. לא!

moshebs1
חבר מתאריך 10.11.02
3630 הודעות 11:40 01.05.03
30. תן לי להבין - אבו דאוד שקרן או אומר אמת ?
אתה מאמין לו כשהוא מספר כי המקור לתיקצוב הפעולה היה אבו-מאזן,
אבל כשהוא אומר כי אבו מאזן לא ידע מה הייעוד של הכסף - לזה אתה
לא מאמין ?
הגיע הזמן שתחליט כבר מה יחסך אל הרוצח אבו-דאו

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3616 הודעות 12:05 01.05.03
35. מחמוד עבאס העביר כסף לגרעינים לשבת.
הוא לא ידע שהכסף הולך לרצח ספורטאינו במינכן אבל ידע שהכסף הולך ל"מטרות טובות". ברור שהגיזבר של מעשי הרצח ימודר מתוכניות הפעולה.
אבל אתה תגיד שמחמוד עבאס חשב שהכסף הולך לקניית קפה למשרד...
אני מכיר את הראש שלך משה. אתה צודק. גם הליכוד קיבל בבחירות 28 מנדטים. אתה צודק.


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 12:14 01.05.03
37. hamta ידידי: שים לב לשאלה שלי................
למה ממשלת צרפת סרבה להסגיר את "אבו דאוד" למדינת ישראל
כשנעצר על אדמת צרפת בגין תכנון וביצוע הטבח במינכן...??
@ התשובה לשאלה זו, היא התשובה לדבריו השיקריים של אבו דאוד
בראיון בכלל ולחוקריו בפרט...!!

@ כמו כן: כנס לקישור המצ"ב ותשאל את עצמך מי היה איש הקשר,
של המרגל "אודי אדיב" ימח שמו וזיכרו ומה הקשר לטבח במינכן...??
http://www.nrg.co.il/online/archive/ART48/311.html

בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
903 הודעות 12:24 01.05.03
42. אין אפשרות להכנס לקישור-מעניין

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3616 הודעות 12:30 01.05.03
44. אני דווקא כן נכנסתי לקישור.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 12:31 01.05.03
45. בול טרייר: אני מצליח להכנס תנסה שנית

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3616 הודעות 12:26 01.05.03
43. אני לא בעד השיטה שלך, ידידי פילוביץ'
אני לא בעד השיטה שלך, של חידונים.
מצטער ידידי.
העולם מלא, הזמן קצר, המלאכה מרובה ויש עודף מידע. במקום לפתוח
חידונים למה שלא תביא את מה שאתה יודע בצורת סעיפים 1., 2., 3.,
וכו'
אין זמן לבזבז על חידונים.
אין לי גם זמן להיות במתח, לכסוס ציפורניים, לעקוב אחר הודעותיך, ידידי, לנתק עצמי מהעולם ולהמתין עד שתשחרר מידע.
אני נוסע הלאה!

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10189 הודעות 12:33 01.05.03
46. hamta ידידי: בסדר בסופו של דבר תקבל תשובה...
מלאה...
מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

Q
חבר מתאריך 8.10.01
1519 הודעות 12:17 01.05.03
38. ---- ?Background: Who is Abbas ----
Mahmoud Abbas holds a Ph.D. in history from Moscow's Oriental College, where his doctoral thesis served as a basis for his 1984 book, "The Other Side: the Secret Relationship Between Nazism and Zionism." In this book, Abbas raised doubts that gas chambers were used for extermination of Jews, and suggested that the number of Jews murdered in the Holocaust was "less than a million."
Abbas also proposed the sickening, bizarre claim that the Holocaust was a joint Zionist-Nazi plot. He wrote: "The Zionist movement led a broad campaign of incitement against the Jews living under Nazi rule, in order to arouse the government's hatred of them, to fuel vengeance against them, and to expand the mass extermination."

It was this type of talk that led Austrian Freedom Party leader Jorg Haider and French politician Jean Marie Le Pen to be ostracized by the international community.

So how does BBC profile Abbas?

"A highly intellectual man, Abu Mazen studied law in Egypt before doing a PhD in Moscow. He is the author of several books."
http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/1933453.stm
BBC offers no details of the appalling contents of Abbas' writings.
Meanwhile, much of the media is praising Abbas as a "moderate" for having criticized the use of armed attacks against Israelis. The same BBC profile reports: "Referring to the current intifada, Abu Mazen has called for a halt to armed attacks on Israeli targets to avoid giving Israel a pretext to destroy the last vestiges of Palestinian autonomy."
Note that Abbas does not oppose killing Israeli civilians from a moral standpoint; he just finds it strategically ineffective.
Further, in a March 3 interview with the London-based "A-Sharq al-Awsat," Abbas called for the continuation of armed struggle, and seemed only to rule out suicide missions inside the Green Line.
Comments to BBC at:
newsonline.complaints@bbc.co.uk
See a full report on Abbas' Holocaust revisionism at:
http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=ia&ID=IA9502

Born2BRed
חבר מתאריך 10.4.03
490 הודעות 12:18 01.05.03
39. מהכתבה עולה שאבו-מאזן אמנם מימן את הפיגוע,
אך עשה זאת משום שלא הבין לאן הכסף הולך.
אגב, גם אם הוא כן ידע - עם מה אתה רוצה שנעשה שלום?
עם שושנה דאמרי???
נזכור את ששת המיליונים הי"ד שנטבחו בדם קר בשואה

danv
חבר מתאריך 18.6.02
5707 הודעות 11:58 01.05.03
34. אשכול ארוך בנושא מלפני כמה ימים עם הרבה פרטים
http://rotter.net/forum/scoop/5254.shtml

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#136,יהמכתב שנשלח לנשיא בוש ע''י עו''ד ניצנה דרשן....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.06.03 בשעה 11:57
בתגובה להודעה #70
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.08.04 בשעה 02:41 בברכה, פילוביץ שחף
 
המכתב שנשלח לנשיא בוש ע''י עו''ד ניצנה דרשן....
ניצנה דרשן-לייטנר לנשיא ארה"ב הנשיא ג'ורג' W בוש.
הבית הלבן, ושינגטון, ארה"ב.

כמו כן מצ"ב קישור לאתר האינטרנט בארה"ב שפירסם את
הכתבה בנושא הנדון...:-
TROUBLE IN THE HOLY LAND
Arafat's new PM behind
Munich Olympics attack?
Terror mastermind says 'moderate' leader praised by Bush financed 1972 rampage killing 11 Israelis
http://www.worldnetdaily.com/news/article.asp?ARTICLE_ID=32292



מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. ביילין למחמוד עבאס: עכשיו אני צריך להגיד לרבין....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=71&viewmode


#138,י''אבו דאוד'': אבו מאזן דאג למימון טבח הספורטאים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.06.03 בשעה 01:24
בתגובה להודעה #136
באולימפיאדת מינכן.

כך טוען מתכנן הטבח, מוחמד דאוד אודה - "אבו דאוד", באוטוביוגרפיה שלו; ארגון ישראלי פנה לנשיאי ארה"ב וגרמניה בדרישה לפתוח בחקירת חלקו של אבו מאזן בטבח.



ראש הממשלה הפלשתיני, מחמוד עבאס (אבו מאזן) דאג למימון הטבח בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, בשנת 1972 - כך טוען מתכנן הטבח, מחמוד דאוד אודה ("אבו דאוד").

לאחר חתימת הסכם אוסלו בשנת 93', הלך אבו מאזן לגן הוורדים של הבית הלבן, כדי להצטלם עם ערפאת, הנשיא קלינטון, יצחק רבין ושמעון פרס. "האם אתם חושבים... שזה היה מתאפשר אם הישראלים היו יודעים שאבו מאזן דאג למימון המבצע (הטבח - נ.ש.)? מסופקני", כותב אבו דאוד בספרו.

אבו דאוד, בכיר בארגון אש"פ לשעבר, בראשו עומד יאסר ערפאת, כתב את ספרו האוטוביוגרפי "פלשתין: מירושלים למינכן", שראה אור בצרפתית בשנת 99'. התרגום האנגלי לספר אמור היה לצאת זמן קצר אחר כך בארה"ב, אולם המו"ל, 'ספרי ארקייד', אויים לדחות את הפצתו. על-אף שהספר אמור היה לצאת לאור בדצמבר 2002, הוא עדיין לא נמצא על המדפים.

מאחר והספר לא פורסם עדיין באנגלית, הוא לא זכה לתשומת לב ולתהודה רבה. אולם, לאחרונה פורסמו קטעים מן הספר, בהם מדבר אבו דאוד על הדרך בה תיכנן את טבח הספורטאים במינכן, ובהם מתוארת הדרך בה מצא אבו-מאזן דרכים לממן את הטבח, עבור ארגון 'ספטמבר השחור'.

אבו דאוד מספר בגאווה כי הוא עצמו, סלאח כלף ("אבו איאד") ופקרי אל-עומרי, ישבו בכיכר דלה רוטונדה ברומא, בעת שאל-עומרי הגה את רעיון הטבח. מייד לאחר מכן, ישב אבו דאוד ותכנן את הטבח, כשהאנשים היחידים ששותפו עימו בסוד העניין היו אבו איאד ואבו מאזן, שתפקידו היה להבטיח את המימון למבצע.

אבו דאוד חזר על דבריו לגבי אבו מאזן, גם בראיון שנתן באוגוסט 2002, לכתב מגזין הספורט היוקרתי "Sports Illustrated".

קשה לקבל היום אימות לדבריו של אבו דאוד, מאחר והן אבו איאד והן פקרי אל-עומרי חוסלו על-ידי ארגונו של אבו נידאל, בשנת 91' בטוניס. מכל מקום, ספרו של אבו-דאוד לא נועד להשמיץ את חבריו לשעבר, אלא להסדיר את העובדות כהווייתן.

אבו דאוד חיפש להוכיח כי הוא האחראי לטבח במינכן, ולא עלי חסאן סלאמה, מי שזמן רב נחשב לאחראי לו, ומי שישראל חיסלה בשנת 79' כפעולת תגמול לטבח. מדוע בכל זאת נחשב סלאמה לאחראי? אבו דאוד טוען שהסיבה לכך נעוצה בבלבול בשמות, שיצרו מקורביו של סלאמה, כדי לעמוד במרכז ההתעניינות.

"סלאמה תמיד תואר כמנהיג ארגון 'ספטמבר השחור'", טוען אבו דאוד, בעוד שבמציאות חבורתו של סלאמה היתה 'גירסה מזוייפת' לארגון ספטמבר השחור האמיתי, שהוקם על-ידי אבו איאד, אבו דאוד ואבו מאזן, כפלג של תנועת הפת"ח.

בהזכירו את אבו מאזן, אבו דאוד אינו מנסה לפגוע בשמו 'הטוב'. להיפך, הוא רואה בו כעד אמין היכול להעיד כי אבו דאוד עומד מאחורי תכנון הטבח. דאוד מעוניין בכך, כדי להרים את קרנו בעיני הפלשתינים.

יצויין, כי דאוד תמך בצורה מאופקת בהסכמי אוסלו, כשהוא מראה מעט טינה פומבית כלפי עמדותיו של אבו מאזן.

ארגון זכויות האדם 'שורת הדין' פנה לבוש ושרדר

ארגון זכויות האדם הישראלי, 'שורת הדין', בראשו עומדת עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, פנה בחודש שעבר במכתב לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ולקנצלר גרמניה, גרהארד שרדר, בדרישה להורות למערכות אכיפת החוק במדינותיהם, לפתוח בחקירה מיידית על חלקו של אבו-מאזן בטבח הספורטאים במינכן.

מכתבה של עו"ד דרשן-לייטנר, התבסס על המידע החדש העולה מספרו של אבו דאוד, לפיו אבו מאזן דאג למימון כספי, שאיפשר להוציא לפועל את הטבח במינכן.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-26136-00.html?tag=1-13-57
עודכן: 00:50 27/06/2003 | נועם שרביט | noam@Nfc.co.il

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. ביילין למחמוד עבאס: עכשיו אני צריך להגיד לרבין....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=71&viewmode




#196,יאתמול ה-5.9 יום הנשה ה-31 לטבח במינכן=אבומאזן
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.09.03 בשעה 16:43
בתגובה להודעה #138
אתמול לפני 31 שנה נרצחו הספורטאים הישראלים במינכן.

11 הספורטאים שנרצחו: יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, דוד ברגר, אליעזר חלפין, מרק סלאבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדריי שפיצר, עמיצור שפירא, יעקב שפרינגר

ב-5 בספטמבר, 1972 קבוצת גרילה ערבית תקפה את המשלחת הישראלית לאולימפיאדה במינכן. 11 ספורטאים ישראלים נרצחו.

בבוקר אותו היום התעוררו חלק מחברי המשלחת בכפר האולימפי כאשר שמעו את צעקת אחד מחבריהם וראש המשלחת, יוסף גוטפרוינד, אשר נאבק באותו זמן במחבלים אשר ניסו לחדור למגורי הישראלים. גוטפרוינד נרצח. הפצוע הראשון - המשה ויינברג, נפטר מפצעיו מאוחר יותר.

ארגון המחבלים לקח בשבי ספורטאים ומאמנים מהמשלחת הישראלית, ותבע את שיחרורם של 200 מחבלים אשר כלואים בישראל. בנוסף דרוש להטיס את המחבלים למדינה ערבית. האולטימטום: בשעה 12:00, במידה ולא ימלאו אחר דרישותיהם - יוצאו הספורטאים הישראלים להורג בזוגות, כל שעה.

לאחר מו"מ ממושך הסכימו המחבלים לעסקה על-פיה יוטסו, יחד עם הספורטאים הישראלים למדינה ערבית.

בשעה 22:30 אכן הוסעו החוטפים עם 9 חטופים, זאת לאחר שרצחו את יוסף רומנו, מאמן הנבחרת הרמת משקולות. במסוקים אשר המתינו לכאורה למחבלים להטיסם, המתינו כוחות גרמנים אשר מטרתם היתה לחלץ את החטופים ולחסל את המחבלים - ניסיון שכידוע, כשל. המחבלים רצחו את כל תשעת הספורטאים הישראלים שעלו על המסוק.

11 הספורטאים

יוסף גוטפרוינד, בן 40 במותו. הוזמן לתחרויות כשופט בענף ההיאבקות. השאיר אחריו אישה ושתי בנות.

משה ויינברג, בן 53 במותו. אימן את נבחרת ישראל בהיאבקות לקראת האולימפיאדה. השאיר אחריו אישה ותינוק.

דוד ברגר, בן 28 במותו. הגיע לתחרות הרמת משקולות. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

אליעזר חלפין, בן 42 במותו. עסק בהיאבקות במשקל קל בסגנון חופשי. השאיר אחריו הורים ואחות.

מרק סלאבין, בן 18 במותו. צורף למשלחת המתאבקים. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

זאב פרידמן, בן 28 במותו. מרים משקולות, אלוף ישראל לשעבר במשקל נוצה. הספיק להששתף באולמפיאדה וזכה במקום ה-12. השאיר אחריו הורים ואחות.

יוסף רומנו, בן 32 במותו. עסק בהרמת מדשקולות. היה מאמן נבחרת ישראל. השאיר אחריו אישה ושלוש בנות.

קהת שור, בן 53 במותו. שימש כמאמן אגודת הפועל ת"א ואימן את הנבחרת הלאומית לאולימפיאדה. השאיר אחריו אישה, בת וגיס.

אנדריי שפיצר, בן 27 במותו. מדריך הסיוף הראשי של מכון וינגייט ומאמן הנבחרת. השאיר אחריו אישה ובת.

עמיצור שפירא, בן 40 במותו. אימן את האצנית אסתר רוט שחמורוב עד לאולימפיאדת מינכן. השאיר אחריו אישה, שני ילדים ושני ילדים מנישואיו הקודמים.

יעקב שפרינגר, בן 51 במותו. נסע כשופט בינ"ל בתחרות הרמת משקולות. השאיר אחריו אישה, בן ובת.




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.


#217,יהאם אבו-נידאל היה סוכן המוסד?
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.11.03 בשעה 05:11
בתגובה להודעה #138
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.11.03 בשעה 05:24 בברכה, פילוביץ שחף
 
NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
3370 הודעות 22:47 16.11.03

האם אבו-נידאל היה סוכן המוסד?

תקראו הסבר מפורט לתאוריה זו.
רציני? לא יודע!
דמיון מזרחי? ככל הנראה .
מעניין לקרוא.
http://www.libertyforum.org/showflat.php?Cat=&Board=news_members&Number=653558&Search=true&Forum=All_Forums&Words=abu%20nidal&Match=Entire%20Phrase&Searchpage=0&Limit=25&Old=6months&Main=653558


Abu Nidal - Did he mastermind 9/11 ?

Abu Nidal – Mossad terorist

Nidal began his long and bloody career in the PLO, only to become a bitter rival of Yasser Arafat. It was a situation that the Israeli Mossad, in a mannersimilar to their CIA cousins, would seek to exploit.

As Middle East expert Patrick Seale writes:

Israeli penetration of Palestinian organizations was common, but it was clearly not the whole story. Most intelligence sources I consulted agreed that it was standard practice to use penetration agents not simply to neutralize or destroy the enemy but to try to manipulate him so that he did one's bidding without always being aware of doing

Whatever jobs might have done for Arab sponsors, and they had been
numerous and nasty, he had done many other jobs from which Israel alone appeared to benefit."(1312)


Confirming Seale's theory are top Middle East terrorism experts, including
intelligence officers in Arab countries, and even within Abu Nidal's own
organization.


One French terrorism expert stated: "If Abu Nidal himself is not
an Israeli agent, then two or three of his senior people most certainly are.

Nothing else can explain some of his operations."

A former senior Jordanian intelligence officer said: "Scratch around inside Abu
Nidal's organization and you will find Mossad."

Backing up these reports was a former member of Abu Nidal's own Justice
Committee, who told Seale that Mossad agents captured by Abu Nidal were usually killed very quickly to prevent them from confessing their true motives.
Abu Iyad, former chief of PLO Intelligence, added,
"Every Palestinian who works in intelligence is convinced that Israel has a big hand in Abu Nidal's
affairs."(1313)

Nidal's organization has been responsible for some of the most brutal acts of
terrorism in the world. According to the State Department, Abu Nidal has carried
out more than 100 acts or terrorism that have resulted in the deaths of over 280
people. Some of these attacks include the 1986 grenade and machine-gun assaults
on El Al counters at the Rome and Vienna airports, attacks on synagogues, and
assassinations of Palestinian moderates.

He (Iyad) had told me that Abu Nidal's murdering Palestinian moderates was
connected with Begin's determination never to
negotiate with Palestinians for fear of losing the West Bank. For Begin (who had
once called the Palestinians "two-legged animals" worthy of extinction), the
moderates, who wanted to negotiate, were the real danger and had to be
eliminated. If the Israelis had in fact infiltrated Abu Nidal's organization,
perhaps some spymaster in Jerusalem had said, 'We've got someone who can do the
job for us.'


Abu Nidal's most well-known attack was on a Greek cruise ship in 1988 that left
nine people dead and 80 wounded. As Seale points out regarding the attack on the
vessel City of Poros, "no conceivable Palestinian or Arab interest was served by
such random savagery."

In fact, Greece was the European country most sympathetic
to the Palestinian cause, its prime minister, Andreas Papandreou, often
defending Arabs against Israel's charges of terrorism. After the attack, Greece
was furious with the Palestinians, who had damaged the Greek tourist trade and
hastened the fall of the Papandreou regime.

The motive, as in the Achille Lauro
attack, was apparently to cast the Palestinians as heartless murderers.

Several sources that Seale consulted were convinced the attack was a typical Mossad
operation.(1314)

What is curious is that Israel has never punished Abu Nidal's organization.
Israel has a long-standing policy of launching immediate and massive retaliation
against any terrorist attack. While Israeli forces have bombed, shelled andraided Palestinian and Shi'ite positions in Lebanon, and have sent hit teams to
kill Palestinian guerrilla leaders in other countries, they have never attacked
Abu Nidal. Given Israel's harsh and unrelenting policy of retribution against
terrorist attacks, this seems more than a bit bizarre. As Seale concludes:
Abu Nidal is a professional killer who has sold his deadly services certainly to
the Arabs and perhaps to the Israelis as well. His genius has been to understand
that states will commit any crime in the name of national interest. A criminal
like Abu Nidal can flourish doing their dirty work.(1315)
Former DEA agent

A curious feature of Abu Nidal's terrorism is that more than 50 percent of it has been directed against Arab and Palestinian rivals. The ANO's vicious war against the PLO has led to Arab claims that it was secretly manipulated by Israel's Mossad secret service. According to this seemingly far-fetched hypothesis, the Mossad penetrated Abu Nidal's organization and has manipulated Abu Nidal to carry out atrocities that would discredit the Palestinian cause.

The hypothesis is based on four main points:

1 - Abu Nidal killings have damaged the Palestinian cause to Israel's advantage

2 ----the suspicious behavior of some of Abu Nidal's officials

3-the lack of attacks on Israel

4 ---- lack of involvement in the Intifada, and Israel's failure to retaliate against Abu Nidal's groups.

Another distinctive feature of Abu Nidal's terrorism is that the ANO has generally not concerned itself with captured ANO members, preferring to abandon them to their fate rather than to attempt to bargain for their release. These traits would seem to suggest that the ANO has been more a product of its leader's paranoid psychopathology than his ideology



Other names his terror teams had

The Abu Nidal Organisation took the name from its founder Sabri al-Banna but like other terrorist organisations, it also went by a variety of other names. Here are some of the common ones.

 Arab Revolutionary Brigades (ARB)
 Arab Revolutionary Council
 Black June Organisation (BJO)
 Black September Organisation (BSO)
 Fatah al-Qiyadah al-Thawriyyah
 Fatah Revolutionary Council (FRC)
 Revolutionary Organisation of Socialist Muslims (ROSM)
 Fatah the Revolutionary Council (FRC)

Involvements

Date ….. Location Action

Sept 1972 …. * Munich Germany Olympics killing of Israelis athletes

Sep 1973….Paris, France Attacked Saudi Arabian Embassy

Oct 1974…Damascus, Syria Assassination attempt on Arafat

Sep 1976…Damascus, Syria Attacked Semiramis Hotel

Oct 1976….Rome, Italy Attacked Syrian Embassy

Oct 1976…Islamabad, Pakistan Attacked Syrian Embassy

Nov 1976…Amman, Jordan Occupied International Hotel

Dec 1976….Syria Assassination attempt on Syrian Minister of Foreign Affairs

Oct 1977….Abu Dhabi Killed UAE Secretary of State, Foreign Affairs

Jan 1978….London, England Assassination of PLO representative

Feb 1978….Cyprus Assassination of the chairman of the Egyptian Press Trade Union

Jun 1978….Kuwait Assassination of PLO representatives

Mar 1980….Madrid, Spain Assassination of Spanish lawyer thought to be Jewish leader Max Mazini

Jul 1980…..Brussels, Belgium Claimed responsibility for killing the Israeli Commerce Attachי

May 1981…..Vienna, Austria Murdered City Councilman and threatened to kill Austrian Chancellor

Aug 1981…..Vienna, Austria Machine-gunned a synagogue, killing two and injuring 17

Jun 1982….London, England Attempted assassination of Israeli Ambassador

Jun 1982…..Rome, Italy Killed PLO official Husayn Kamal with a car bomb

Aug 1982….. *Paris, France Killed six and injured 22 in a grenade and machinegun attack on a restaurant frequented by French Jews

Aug 1982…Bombay, India Attempted murder of UAE Consul

Aug 1982…Kuwait Shot and wounded UAE diplomat

Sep 1982…Madrid, Spain Assassinated Kuwaiti diplomat

Oct 1982…Rome, Italy Killed a child and injured ten in a grenade and machinegun attack on a synagogue

Apr 1983….Lisbon, Portugal Murdered PLO official Issam Sartawi at a conference

October 1983....Rome, Italy Attempted to kill the Jordanian Ambassador to Italy

Oct 1983….New Delhi, India Severely wounded the Jordanian Ambassador to India

Nov 1983…Athens, Greece Attacked security guards in front of the Jordanian Embassy, killing one guard and injuring another

Dec 1983…IzTnir, Turkey Bombing of the French Cultural Centre

Feb 1984…Paris, France Murdered the UAE Ambassador to France

Mar 1984….Athens, Greece Assassinated a British diplomat

Nov 1984….Bombay, India Assassinated British High Commissioner

Dec 1984…Rome, Italy Killed Arafat-supporter Ismail Darwish

Dec 1984…Bucharest, Romania Assassinated Jordanian diplomat

Mar 1985…Beirut, Lebanon Kidnapped and suspected murder of British journalist

Mar 1985…Rome, Italy Attacked Alia, the Royal Jordanian Airlines office injuring three

Apr 1985…Athens, Greece Fired a rocket at an Alia airliner damaging fuselage
..
Jul 1985…Madrid, Spain Bombed a British Airways office killing one and injuring 27

Jul 1985….Madrid, Spain ..Attacked Alia offices injuring two

Jul 1985….Ankara, Turkey Assassinated the first secretary of the Jordanian Embassy

Sep 1985……Rome, Italy Grenade attack on a cafe wounding 38

Sep 1985….. *Malta Hijacked an Egyptian airliner where 60 people were killed in the rescue attempt


Dec 1985….. *Rome and Vienna Attacked both airports with machineguns and grenades killing 16 and injuring 60

Jul 1986….. *City of Poros, Greece Attacked excursion ship

Sep 1986….. *Karachi, Pakistan Hijacked Pan Am flight 73 killing 17 and wounding over 150

Sep 1986….Istanbul, Turkey Attacked Neve Shalom synagogue killing 22

April 1986 -- *Berlin Germany Attack on LaBelle Disco killing 3 US serviceman

Sep 1987…..West Bank, Lebanon Bombing of restaurant wounding 15 people

Nov 1987…..Israel Hijacked a yacht off the coast taking eight hostages

Mar 1988……Bombay, India Attacked Alitalia airlines crew aboard a commuter bus, seriously wounding the captain

May 1988….Nicosia, Cyprus Detonated a car bomb near the Israeli Embassy, killing three and injuring 17

May 1988…Khartoum, Sudan Gunmen attack hotel and club killing eight (five British) and injuring 21 (five

Dec 1988… Locerbie Killed 299 people


Let us ' Never forget' ..Leon Klinghoffer


That poor 75 yr old Jewish hero. That wheelchair clinking in the props of the Achille Lauros.

God bless you Leon ....... Your death ( no matter how horrible ) served a greater good

But wait -- Was the Archille Lauro another Jewish ‘Black Op’

SUMMARY: --- The Mossad in a attempt to sway world opinion in favor of jews or provoke a armed reaction constantly stages events and blames Arabs. In this episode the jews use Mossad operative Arabs to hijack a crusie ship.

The crowning scene – played over and over – is where the Mossad arabs throw a 75 yr old jew in his wheelchair over the side.

Archilles Lauro

Jewish version ........ Achille Lauro Hijacking
Oct 7, 1985

Four heavily armed Palestinian terrorists in October hijack the Italian cruise ship Achille Lauro, carrying more than 400 passengers and crew, off Egypt. The hijackers demand that Israel free 50 Palestinian prisoners. The terrorists killed a disabled American tourist, 69-year-old Leon Klinghoffer, and threw his body overboard with his wheelchair.

After a two-day drama, the hijackers surrendered in exchange for a pledge of safe passage. But when an Egyptian jet tries to fly the hijackers to freedom, U.S. Navy F-14 fighters intercept it and force it to land in Sicily. The terrorists are taken into custody by Italian authorities. Counter- terrorist units from the U.S responded, including elements of Delta Force and SEAL Team Six, however the situation was resolved before an assault became necessary. The terrorist group who hijacked the Achille Lauro was the Palestine Liberation Front.

Real version

The hi-jacking of the Italian cruise ship the Achille Lauro by "Palestinian terrorists" was later reliably reported by former IDF arms dealer Ari Ben-Menashe in his 1992 book, Profits of War: Inside the Secret U.S.-Israeli Arms Network, to have been ordered and funded by Mossad.

Ben-Menashe revealed that Israeli intelligence organizations regularly engaged in "black operations," espionage activity designed to portray Palestinians and others in the worst possible light. "An example," wrote Ben-Menashe, "is the case of the 'Palestinian' attack on the cruise ship Achille Lauro in 1985. That was, in fact, an Israeli 'black' propaganda operation to show what a deadly, cutthroat bunch the Palestinians were. " According to Ben-Menashe, Israeli spymasters arranged the attack through "Abu'l Abbas, who, to follow such orders was receiving millions from Israeli intelligence officers posing as Sicilian dons. Abbas . . . gathered a team to attack the cruise ship. The team was told to make it bad, to show the world what lay in store for other unsuspecting citizens if Palestinian demands were not met.

As the world knows, the group picked on an elderly American Jewish man in a wheelchair, killed him, and threw his body overboard. They made their point. But for Israel, it was the best kind of anti- Palestinian propaganda." It should be noted that in April 1996, Abbas returned to Gaza and in a show of support for Yasser Arafat apologized for the hi-jacking and the killing of the American Jewish passenger Leon Klinghoffer without mentioning him by name, saying, "The hi-jacking was a mistake, and there were no orders to kill civilians." Abbas made no mention of Mossad involvement in the hi-jacking according to the April 23, 1996 Associated Press report.

Abu Nidal: A Gun For Hire

Abu Nidal: Master terrorist from 1970 to 2002 – Was behind every major terror attack – From blowing up restaurants to airplanes to Munich 1972 Olympics - The Mossad always looked the other way


Parts of book review

Reviewed by Daniel Pipes

Americans may be more inundated with conspiracy theories today than at any time since the heyday of Joseph McCarthy forty years ago. Two presidents out of the last six (Johnson and Reagan) now stand accused of having reached office through the most foul plots. Survey data indicates that 60 percent of Blacks believe that the U.S. government deliberately spreads drugs in their community, while 29 percent believe the same in the case of AIDS. We hear that Mikhail Gorbachev helped plot the August 1991 coup against himself, and that the U.S. government set up Saddam Husayn's invasion of Kuwait in order to destroy his military strength.

Now along comes Patrick Seale, a British journalist, offering yet another conspiracy theory for our delectation. He suggests that Abu Nidal, the hardest of the hard-line Palestinian leaders, is not at all the demented anti-Israel terrorist he appears to be. In fact, Seale speculates, he may well work for the Israeli secret service, Mossad.

Abu Nidal - Mossad

To be sure, Mr. Seale peppers his text with conditions. It is "not inconceivable" that Abu Nidal was manipulated by Israel he has "possible" connections to Mossad, and the like. Mr. Seale also admits counter evidence (that Abu Nidal's organization has repeatedly targeted Jews). But the central point remains: a respected journalist and a leading publishing house have teamed up to charge Israel with sponsoring one of the most murderous groups active in the world today.

Mr. Seale goes further. Even if the Israelis do not actually control Abu Nidal, they must still take responsibility for him. Why? Because way back in 1974, they refused to negotiate with Yasir Arafat. Had they done so, Arafat would have had the strength to suppress Abu Nidal. In short, Mr. Seale has a single main goal in his book: one way or another to tar Israel with the sins of the most brutal of Palestinian terrorists.

Mr. Seale's peculiar effort needs to be put into its proper context, which is to say a Middle Eastern one. In what Richard Nixon once dubbed "the ultimate conspiratorialist notion," Arabs and Iranians routinely blame Israeli authorities for the deaths of their own citizens. -

King Faysal knows Abu is Mossad

King Faysal of Saudi Arabia held that "Zionists were behind the Palestinian terrorists." Faruq Kaddumi of the Palestine Liberation Organization informed the United Nations that Leon Klinghoffer was killed by his wife to make the PLO look bad. When a London court convicted Nizar al-Hindawi, a Syrian agent, of trying to blow up an El Al passenger plane, Damascus responded by accusing the Israeli authorities of planting the lethal device on their own airplane. Middle Eastern politics gives new meaning to the phrase "blame the victim."

When nine Israelis lost their lives in an assault on their bus in Egypt, a Jordanian paper accused Mossad "of planning and carrying out this operation." According to Palestinians, Scuds falling on Tel Aviv last year were launched by the Israel Defense Forces to make Saddam Husayn look bad.


In this spirit, the PLO has long painted Abu Nidal as an Israeli agent. Now Patrick Seale brings this preposterous accusation to a Western audience. For this we have little to be thankful.

A second aspect of Abu Nidal bears mention. In contrast to Yossi Melman, whose 1986 study, The Master Terrorist: The True Story Behind Abu Nidal (Adama) has a tentative, modest quality, Mr. Seale claims to know nearly everything about Abu Nidal and his super-secret organization. Whereas Mr. Melman devoted an entire chapter just to figure out whether Abu Nidal was still alive, Mr. Seale provides many vivid anecdotes to establish the cowardice, sycophancy, and sadism of Abu Nidal's character. The specificity in Mr. Seale's book is astounding: he knows about safe houses, financial accounts, torture methods, pseudonyms, and organizational hierarchies. In one section, he outlines agreements the Belgian and French governments made with Abu Nidal.

We even learn about Abu Nidal's miserliness: how he tried to save money by buying underwear for his members' wives in bulk; and how he derailed an important meeting by asking why someone at a training camp threw away a kilo of perfectly edible tomatoes.

If reliable, Mr. Seale's account of the Abu Nidal gang amounts to an outstanding journalistic feat. But is it trustworthy? Few outside the Abu Nidal organization can tell, for Mr. Seale provides nary a footnote nor other means to substantiate his story. Either you trust him or you don't. As with so many other investigative reports, the credibility of the text depends on the credibility of the author.

In this reviewer's opinion, Mr. Seale fails the test. Holding Israel responsible for Abu Nidal's homicidal career renders his judgment too suspect to accept his account on faith. There's simply no telling what's reliable and what's not. Reading Mr. Seale's book means getting caught up in an impossible task of separating fact from fiction. To paraphrase Dorothy Parker, Abu Nidal is not an investigative report to be tossed aside lightly. It should be thrown with great force.


Fair Use Notice
This site contains copyrighted material the use of which has not always been specifically authorized by the copyright owner. We make such material available in an effort to advance awareness and understanding of issues relating to civil rights, economics, individual rights, international affairs, liberty, science & technology, etc. We believe this constitutes a 'fair use' of any such copyrighted material as provided for in section 107 of the US Copyright Law. In accordance with Title 17 U.S.C. Section 107, the material on this site is distributed without profit to those who have expressed a prior interest in receiving the included information for research and educational purposes.

For more information please visit: http://www.law.cornell.edu/uscode/17/107.shtml.

If you wish to use copyrighted material from this site for purposes of your own that go beyond 'fair use', you must obtain permission directly from the copyright owner.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



#71,יאבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.05.03 בשעה 02:26
בתגובה להודעה #65
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.02.11 בשעה 22:18 בברכה, פילוביץ שחף
 
מכון ממר"י ערך מחקר מעמיק על דרכו של אבו מאזן, לצד ערפאת;
על דרכו של האיש, האחראי לפעולות טרור רבות;
ועל הניסיונות מצד אירופה וארה"ב וכן מצד גורמי שמאל בישראל
להציגו כיונה צחורה.
מחקר מקיף ומיוחד של מכון ממר"י - www.memri.org.il

@ זאב בעור כבש @

הקדמה

אחת הדרישות המרכזיות לרפורמה ברש"פ היתה מינוי ראש ממשלה בעל סמכויות. הן האירופים והן האמריקנים ראו במזכיר הועד הפועל של אש"פ, מחמוד עבאס, "אבו מאזן", את המועמד המתאים אשר בתפקידו כראש ממשלה ימלא תפקיד הנהגה מרכזי לקראת חידוש המו"מ על-פי מפת הדרכים.

לצד ההיערכות הפנימית ברש"פ לקראת מינוי אבו מאזן לראש ממשלה, נדרשה גם היערכות חוקתית1 שלאחריה, ב-19.3.2003, מונה אבו מאזן לתפקידו. על אבו מאזן הוטל להרכיב את ממשלתו תוך שלושה שבועות, אך ניתנה לו לאחר מכן ארכה נוספת של שבועיים2. שלב הרכבת הממשלה היה שלב מכריע לגבי שאלת אופיה של הממשלה החדשה במיוחד נוכח התנגדותו של יאסר ערפאת להרכב הממשלה שהוצע על-ידי אבו מאזן. בשעותיה האחרונות של הארכה הנוספת דווח כי בתיווכו של ראש המודיעין המצרי, עמר סולימאן, ששוגר לרמאללה על-ידי הנשיא מובארק הושגה פשרה בין ערפאת לאבו מאזן. עם זאת ההליך טרם הושלם והאיוש המדויק של התיקים -אשר היה במוקד חילוקי הדעות - טרם פורסם וטרם אושר במועצה המחוקקת שאמורה, על-פי הדיווחים, להתכנס בראשית השבוע הבא כדי לאשר את הממשלה החדשה.

אבו מאזן נחשב למנהיג הבכיר ביותר אחרי ערפאת ולעמדותיו בנושאים השונים חשיבות רבה. הוא מקובל, הן על ארה"ב, הן על האירופים והן על ישראל כאישיות מתונה באש"פ. הערכה זו מבוססת בעיקר על העמדות שהביע לאחרונה בנושא המאבק המזויין ועל היותו ידוע כאחד מאדריכלי הסכם אוסלו. מסמך זה ינתח את עמדותיו הן בנושא המאבק הנוכחי עם ישראל והן בנושא המדיני.

1. האסטרטגיה של המאבק בישראל
א. המאבק המזויין והאינתיפאדה

לא פעם קרא אבו מאזן להפסקת מה שכינה "המיליטריזציה של האינתיפאדה". בהרצאה שנשא בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה3 אמר: "הנשק שבידינו הוא הרובים שיועדו להיות הנשק של כוחות הביטחון הלאומי. מלבד זה שהוברח מפה ושנקנה משם. דבר זה אינו להוביל בשום אופן להגשמת המטרה שאנו רוצים... אנו צריכים היום, למען האינטרס שלנו, להפסיק ... איננו אומרים להפסיק את האינתיפאדה אלא לכוון אותה ולהסיר ממנה את התופעות השליליות ובמיוחד את תופעת המיליטריזציה." בהזדמנות אחרת4 אמר: "אנו שואפים להפסיק את הפעולות הצבאיות באופן מלא ולא באופן חלקי, שכן אין הפסקת אש חלקית."

בראיון ל"אאפק ברלמאניה", מוסף של היומון אל-איאם5, הביע אבו מאזן התנגדות לפעולותיה של הזרוע הצבאית של הפת"ח, "גדודי חללי אל-אקצא" ואמר: "עמדת ההנהגה הפלשתינית ו פת"ח היא שאנו נגד הפעולות ש"הגדודים" מכריזים עליהן6."

את הצורך בהפסקת הפעולות המזויינות הסביר אבו מאזן לעיתים נדירות בטיעון מוסרי, לאמור, כי פעולות אלה "אינן אנושיות"7 וכי "ההרג אינו תחביב שלנו"8 . אולם טיעונו העיקרי היה טיעון פרגמאטי. על-פי תפיסתו הבסיסית, המאבק הצבאי הוא טעות אסטרטגית במהותה, הן מבחינה עקרונית והן מבחינה מעשית.

מבחינה עקרונית, גרס אבו מאזן: "המליטריזציה של האינתיפאדה היתה טעות מוחלטת מפני שאנו נכנסנו למלחמה עם ישראל בנקודות הכוח שלה ולא בנקודות התורפה שלה. הדבר החזק ביותר שיש לה הוא הנשק שהוא הדבר החלש ביותר אצלנו9." דברים דומים אמר גם בראיון לרשת הטלביזיה LBC9 שם טען כי השימוש בנשק הוא "הפסד גדול לפלשתינים... אנו לא יכולים להתעמת עם ישראל באופן צבאי. ישראל יכולה לעמוד בפני כל מדינות ערב."

בראיון ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט11 סייג אבו מאזן את דבריו מעט אך חזר על טיעונו המרכזי: "אנו לא אמרנו שנפסיק את המאבק המזוין אלא אמרנו שיש להפסיק את האופי הצבאי של האינתיפאדה. המאבק המזוין דורש תנאים ויכולות שאין לנו בפלשתין. אין אנו יכולים להשוות את מה שקורה בפלשתין ללבנון או לאלג'יר ולכן הפעולה הצבאית בתנאים אלו אינה אפקטיבית. לפיכך אנו אומרים כי אין מנוס מלהפסיק למשך שנה. אין בכך משום ויתור מצידנו."

יתרה מזאת, אבו מאזן גורס כי הגלישה למאבק הצבאי היתה בבחינת פח ישראלי לתוכו נפלו הפלשתינים. במהלך הרצאה בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה12 אמר: "אנשים רבים נענו להתגרויות הישראליות והאינתיפאדה יצאה ממסלולה הטבעי. הם החלו להשתמש באופן חסר תקדים בנשק ובפיתוחים שהיו ברשותם כמו מרגמות, רימונים ודברים אחרים ולירות מבתים ושכונות ו עניין רעולי הפנים המזוינים. לנוכח המציאות הזו וכתוצאה מפעולות אלו, מדובר במערכה צבאית."

בראיון ליומון הקטרי "אל-ראיה"13 אמר: "אנו פעלנו באופן שגוי עם שרון... אנו טעינו כאשר בתגובה להתגרויותיו השתמשנו בנשק. בשעה הנשק, במצב כזה, אינו אפקטיבי כלל מפני שאנו פועלים מול כוח שאינו שקול ונגד מדינה שיכולה להביס את האומה הערבית בעת ובעונה אחת. נדרש אם כן, להשתמש בשכל . שרון רוצה מלחמה ואנו פעלנו איתו בדרך בה הוא רצה. אנו נכנסנו למגרש שלו"

כמו כן טען אבו מאזן כי במבחן המעשי המליטריזציה של האינתיפאדה גרמה ל"הרס מוחלט" ברשות הפלשתינית. בהרצאתו בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה14 אמר: "מה שקרה בשנתיים האחרונות, כפי שאנו רואים היום, הוא הרס מוחלט של כל מה שבנינו ושל מה שנבנה עוד לפני כן. אנו נמצאים מתחת לקו העוני בעזה ובגדה, עמנו שרוי במצב של אבדון, רעב וסבל. הסיבה היא ... כל יום כל ערי הגדה המערבית נתונות לפעולות של הרס בגלל הניצול הישראלי של הפעולות שאינני חושב שהן נחוצות ואפקטיביות...

העניינים התפתחו לעבר הגרוע מכל כתוצאה מהידרדרות האירועים וכתוצאה מטעויות שבוצעו על ידינו ואשר דחפו את שרון להמשיך את תוקפנותו. אחת מטעויות אלו היא נטילת האחריות של "החזית העממית" על רצח רחבעם זאבי. "החזית העממית" לא היתה צריכה להודיע על אחריותה מפני שהתוצאה הראשונית והישירה של הודעה זו היתה ידועה מראש והיא המצור הראשון שהוטל על הנשיא יאסר ערפאת אשר נמשך מאז ועד היום באופן בלתי רציף... כעת כל הלחצים מופנים כלפינו ואנו מואשמים בכך שאיננו עושים דבר ועומדים מאחורי כל הפעולות. זאת מפני שאנו שותקים לנוכח הטרור וזה חוזר ל אי השליטה במצב."

בראיון שפורסם בשלושה עיתונים ערבים: היומון המצרי "אל-אהראם", היומון הקטרי "אל-ראיה" והיומון "אל-חליג' " מהאמירויות המאוחדות15 אמר: "המיליטריזציה של "אינתיפאדת אל-אקצא" גרמה להרס התשתית הפלשתינית ולכן אני מתנגד באופן מוחלט לאופייה המזויין."

בהרצאה אחרת שנשא בעזה בפני ראשי פת"ח16 אמר: "אינני מבין את ההיגיון בהתנקשות בזאבי בעיתוי הזה. הרי עד עתה כבר איבדנו 75 חללים, מאות פצועים, מאות בתים שנהרסו ואלפי דונמים שחושפו, חיינו הושבתו וערינו הושמו במצור. ואם זה כבר קרה, אז מדוע ליטול אחריות מרמאללה17. הם לא העזו ליטול אחריות מדמשק או מבירה ערבית אחרת. הרי כאשר מאהר אל-טאהר אמר "אנו נכה באינטרסים האמריקנים" השתיק אותו עבד אל-חלים ח'דאם . הוא אמנם שתק ונאלץ להכחיש הכל כעבור דקות ואז הופיע עבד אל-רחים מלוח ואמר "אנו בין עמנו ואנשינו. בנינו שבו אל בסיסיהם בריאים ושלמים לאחר הפעולה". זוהי הצהרה חסרת אחריות והרסנית.

אילו הסוגיה נותרה מעורפלת, ישראל היתה נשארת מבולבלת למשך שבועיים שלושה לפני שהיתה יודעת מי ביצע את הפעולה. אם אתה כבר מבצע פעולה שאיננו מסכימים לה לפחות נהג בחוכמה. אך לצערנו הם לא נהגו בחוכמה... אילו היינו עוצרים אותם? היה נמצא מי שיקרא 'היכן האחדות הלאומית?' ובכן מה התועלת? האם אנו רשות או לא? האם יש לנו אחריות או לא? העולם כולו התחיל לשאול מה אנחנו?"

עוד אמר בהרצאה: "עזה דומה לאדמה חרוכה בגלל היריות פה ושם בגלל הפיתוח החדש - פצצות המרגמה, וכן בגלל מטעני הצינור. אני שואל אתכם מה הוא הערך של פצצת המרגמה. נודע לי שפצצת מרגמה אחת נורתה ופגעה באחד מהמסגדים שלנו בעזה, מדוע? האם אין הדבר מהווה הצדקה עבורם להשתמש בטנקים כנגד פצצות המרגמה. כמו כן, מה שמכונה מטעני צינור שבגללו 32 נערים איבדו את ידיהם לאחר ש התפוצצו בידיהם, מה התועלת בהמצאות אלה? האם הדם הזה לא נשפך לשווא? האם אין זו טיפשות מצידנו לירות מספר יריות מעל גג בניין ואז בניין זה נהרס על ראשי בעליו ותושביו ו פולשים לעיר. מי שעושה פעולה כזו הוא פושע כנגד עמו. הפשע הזה מתבצע בבית לחם, בבית ג'אלה וברפיח. מי יפצה את אלו שאיבדו את בתיהם שעל בנייתם עמלו עשרות שנים. האם לא ראוי לעמוד בנחישות, תקיפות וכבוד מול האנשים האלה שהורסים כל דבר. אנו הפכנו להיות כמו עם ההורס בעצמו את בתיו. ואנו שותקים כדי שלא יאשימו אותנו שאנו מפקירים את אחינו וכי אנו נגד האחדות הלאומית. אם צעדינו נועדו להגן על עמנו, איננו צריכים לפחד מהאשמות אלו...

האם יש אנשים שיורים גם מקרב אנשי הפת"ח? כן, הם יורים עד עכשיו וזאת טעות גדולה שאנו צריכים להפסיקה ולהפסיק את האחרים . אתה יורה על עמך. אחרי כל ירי באים הטנקים והורסים את הבית ואת העתיד של בעליו."

למעשה, מאמין אבו מאזן כי דווקא הפסקת המיליטריזציה תגרוף הישגים מדיניים. בראיון ליומון הקטרי "אל-ראיה"18 אמר אבו מאזן: "הדבר הנכון היה שלא לשחק בזירה שלו - כלומר לא להשתמש בנשק, אלא להתרכז בזירה המדינית בה היינו יכולים לחשוף את שרון ואז או שהיה נענה לדרישות השלום או שהיה נופל כפי שנפל נתניהו".

בראיון עיתונאי אחר19 חזר אבו מאזן על עמדתו: "יש להפסיק את כל הפעולות הצבאיות גם בשטחים הכבושים וגם בתוך 1948 ולומר לאחר מכן לעולם שאנו רוצים מו"מ. לדעתי, במצב הזה, נוכל להביך את ממשלת ישראל, אם יהיה לה רצון אמיתי ל מו"מ היא תשב עמנו אל שולחן הדיונים להציג בפניה את החלטות האו"ם ונחשוף את עמדותיה. אך בפעילות הצבאית ישראל הרבה יותר חזקה והיא תנצל כאמתלה שלא לבצע שום פעולה מדינית."

דברים דומים אמר בהרצאה שנשא בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה20: "מה נדרש, אם כן? אנו צריכים לומר בבירור ונחישות: עד כאן, מספיק! זהו פשע שצריך להיפסק. מפני שאם אנו נפסיק כעת, נוכל להמשיך כדי להעביר לעולם שנעשה בנו טבח והרס... וכי אנו רוצים שלום - ואז מי שמאמין בשלום אמת יעמוד לצדנו. במסגרת זו אני רוצה לציין שהעולם החל בפעם הראשונה לדבר על מדינה פלשתינית. וזה דבר שלא נאמר קודם"

במהלך הרצאה שנשא בעזה בפני בכירים ומפקדים מתנועת הפת"ח21 אמר: " אנו יודעים כיצד להתמודד עם הממשלות הישראליות כשווים מול שווים. התמודדנו עימן בקמפ דיויד במשך שישה עשר יום שבהם הופעלו עלינו לחצים עצומים. בזמן שבעולם לא נמצא מנהיג אשר יאמר לאמריקה 'לא'. אמרנו את הדברים בצורה גלויה משום שאנו בעלי זכות. עלינו להיות מדינאים כדי להשיג בדרכים מדיניות הישגים שאיננו יכולים להשיג בדרכים צבאיות..."

כבר בעבר, גורס אבו מאזן, היה צריך לנקוט בצעד זה, במיוחד לאחר אירועי ה-11 בספטמבר כאשר כל העולם התייצב נגד הטרור. במהלך הרצאה בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה22 אמר: אנו היינו חייבים לנצל את ההזדמנות ב-11 בספטמבר כאשר אבו עמאר אמר: 'אני נגד הטרור'. אז אמרה ארה"ב: 'זה האיש שאנו רוצים' ומחאה לו כפיים. לאחר זמן קצר בא שרון ואמר: 'כיצד אתם מוחאים כף לערפאת. אתם מכרתם את ישראל'. והם אמרו לו: 'שתוק!'.

בהרצאה שנשא בעזה בפני מנהיגים ומפקדים בתנועת הפת"ח23 העלה אבו מאזן טיעון נוסף. למעשה, גרס, גישתו דווקא מגינה על ארגוני האופוזיציה הפלשתינים: " ... בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר היינו עדים למהפיכה עולמית. העולם כולו הצהיר על התייצבותו כנגד הטרור, ובאותה עת הנשיא אבו עמאר אמר כי גם אנו מתייצבים נגד הטרור. זאת אומרת שאנו לא יוצאים מהמסגרת העולמית ואנו רוצים להרוויח מעמדה זו. בכך אנו מחפים על כל האופוזיציה הנמצאת בביתנו ומגוננים עליה... בהצהרתו של הנשיא אנו הגנו על מי שלא היה זוכה להגנה מחוץ לארץ. וכפי שאתם יודעים חברי כל שהוגדר כארגון טרור הוסגרו חוץ מאלה שהיו אצלנו עד לא מזמן ..."24

אבו מאזן אף מתח ביקורת על מדינות ערב שעודדו את המאבק המזויין הפלשתיני. בראיון למוסף "אאפק ברלמאניה" של היומון הפלשתיני "אל-איאם"25 אמר: "באופן טבעי כאשר אני מדבר על כך שהאינתיפאדה סטתה מדרכה ויצאה ממסלולה אינני שוכח חלק מגורמי הלחץ החיצוני. מדינות ערביות ואסלאמיות רבות מילאו תפקיד כזה. הם רצו להילחם בישראל באמצעותנו או כפי שאומרים הם רצו להילחם בישראל עד הפלשתיני האחרון ולהגשים באמצעותנו את מה שצבאותיהם לא הצליחו להגשים."26

לצד ביקורת זו הדגיש אבו מאזן שוב ושוב כי אין הוא מעוניין בהפסקת האינתיפאדה, אלא בהפסקת אופייה המזויין והחזרת אופייה העממי. לדבריו האינתיפאדה צריכה להיות "אינתיפאדה עממית המביעה כעס עממי שאף אחד אינו יכול להתנגד לה." מאחר וניתן לעמוד בפני הכיבוש " באמצעות הפגנות, אבן ואמת."27

בראיון שפורסם בשלושה עיתונים ערבים: היומון המצרי "אל-אהראם", היומון הקטרי "אל-ראיה" והיומון "אל-חליג' " מהאמירויות המאוחדות28 אמר אבו מאזן: "אני בטוח בזכותנו להתנגד אבל האינתיפאדה הנוכחית יכולה להימשך באותם האמצעים בהם השתמשו באינתיפאדה הראשונה אשר נמשכה שש שנים ההפגנות, הילדים, האבנים ודרכי מחאה אחרות ."

ב. העימות עם ישראל ב"שטחי 1948"

על-פי תפיסתו כי יש להימנע משימוש בנשק במהלך האינתיפאדה ולתת עדיפות למאבק מדיני, קרא אבו מאזן להמנע מפעולות צבאיות גם בשטחי 1948". בראיון עיתונאי29 אמר אבו מאזן: "אני חושב כי השימוש בנשק באינתיפאדה, בין אם בשטחים שנכבשו ב-1967 ובין אם בשטחי 1948, גורר אותנו למעגל קסמים. אם יהיו פעולות בשטחים הכבושים, הם בוודאי יעברו לשטחי 1948 ואז אנו נשוב לאותו מעגל קסמים. יש להפסיק את כל הפעולות הצבאיות גם בשטחים הכבושים וגם בתוך 1948 ולומר לאחר מכן לעולם שאנו רוצים מו"מ."

לטענת אבו מאזן השתתפותם של ערביי ישראל באינתיפאדה היתה "טעות גדולה" שהזיקה למימוש זכות השיבה של הפליטים וכי תרומתם למאבק הפלשתיני צריכה להיות אך ורק בזירה המדינית. במהלך הרצאה שנשא אבו מאזן בעזה בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה30 אמר: "יש לי הסתייגות מהשתתפות קרובינו הפלשתינים - ערביי 48 - באינתיפאדה למרות הערכתי הרבה להקרבה שלהם. זאת מאחר והשתתפותם היתה טעות גדולה מאוד. אנו סירבנו להשתתפותם באינתיפאדה הראשונה והשנייה ואמרנו להם: 'יש לכם ייחודיות, יש לכם תפקיד שונה מתפקידנו, תפקיד חשוב בהפלת ממשלות ובהצלחתן, הישארו בדרך זו. אם אתם רוצים לעזור לנו עשו זאת על-ידי מתן אספקה ועל-ידי הפגנות שלום עם תנועות השלום הישראליות.' אבל זה לא קרה כך. בתחילת האינתיפאדה פרץ הגל הראשון של הפגנות מטעמם. 13 אנשים מתו מות קדושים ו- 80 איש נפצעו ואז הישראלים עמדו ואמרו: 'אלו חיים 50 שנה במחיצתנו וכך הם מתנהגים? כיצד ניתן יהיה להחזיר את הפליטים?' וכך, כמו אש בשדה קוצים, כל ישראלי החל לשאול את עצמו: 'האם אסכים לשיבת אנשים כאלה? איזה תועלת נפיק מכך?'

כאשר דיברתי איתם על כך בפעם הראשונה בצורה ברורה ובכנות הם כעסו. אמרתי להם: 'עשיתם טעות גדולה כאשר הלכתם אחר הרחוב ואחר רגשותיכם ולא נהגתם בקור רוח. הייתם יכולים לסייע לנו בדרך אחרת ובאמצעים אחרים. אל תשכחו שאתם נושאים אזרחות ישראלית וזה הרווח שלכם ושלנו אשר באמצעותו תוכלו להגן עלינו. על-ידי הסרת האמון מממשלות ישראל ו תוכלו לשנות את הממשלה באמצעות חברי הכנסת שלכם. זה מה שקרה למעשה כאשר יצחק שמיר הופל ואז למפלגת העבודה היו 56 חברי כנסת ולערבים היו 5-6 מנדטים. אם הם היו מעורבים בבחירות באופן רציני כמו בבחירות המוניציפאליות, הם היו יכולים להשיג 15-18 מנדטים ולמנוע את עלייתה של ממשלה שאיננו רוצים שתעלה לשלטון. כאשר רבין רצה להפקיע אדמות בירושלים חברי הכנסת הערבים איימו להסיר את האמון וכתוצאה מכך הוא חזר בו מהחלטתו. אתה, האזרח הערבי בישראל, יכול לעשות הרבה בצורה רציונאלית ובמישור הפוליטי מבלי לרוץ אחר אשליות ודמגוגיה. ההשלכה של על עניין הפליטים היתה שלילית מאוד."31

2. יחסים פנים פלשתינים
א. מאבק אידאולוגי

העימות בין הרש"פ לבין הפלגים הפלשתינים האחרים, בעיקר "החמאס", "הג'יהאד האיסלאמי" ו"החזית העממית" התמקד בעיקרו בשאלת המאבק עם ישראל ומשמעותו לגבי התהליך המדיני. לטענת אבו מאזן, הפלגים הפלשתינים מנסים, באמצעות הפעולות הצבאיות, לגרור את הרש"פ לעבר עמדותיהם ובכך לחסל אותה. בהרצאה שנשא בעזה בפני מנהיגים ומפקדים בתנועת הפת"ח32 אמר כי אין זה מקובל שהפלגים "יגררו את הרשות, את הפתח ואת העם הפלשתיני לכיוון שבו הם רוצים, כפי שקרה בימים האחרונים בעקבות ההתנקשות ב זאבי. שהרי הם מושכים לכיוון המדיניות והעמדות שלהם רק כדי שנאמץ אותן ונוותר על עמדותינו ועל המדיניות שלנו ונלך עמם אל הלא נודע... אל לו לאיש לקבל החלטות העלולות להובילנו למקום שאיננו רוצים . ומפני זה בדיוק אני מזהיר."

עוד אמר: "אחינו משתתפים יחד עם ישראל בהריסת ההישגים שלנו והאופצייה שלנו שהיא אופציית השלום בה אנו צריכים להמשיך... אחינו בארגונים יורים כדי לומר 'אנו השתתפנו באינתיפאדה והקרבנו קורבנות' האמת היא שהם הקריבו את החלום הפלשתיני."

בראיון למוסף "אאפק ברלמאניה" של היומון הפלשתיני "אל-איאם"33 התייחס אבו מאזן להיגררותה של הרש"פ לעמדות הפלגים ואמר: "הרשות הפלשתינית לא הצליחה להבהיר את העמדה הנכונה העונה על האינטרס הלאומי העליון. כלומר היא לא הצליחה לפרוץ דרך אחרת ולפעול כדי לשכנע את הציבור בדרך זו. בכך היא נכנעה להתגרות "האיקונה הקדושה" ."

ב.מאבק כוח פוליטי

לצד המאבק על רקע אידיאולוגי, בין הרש"פ לבין הפלגים הפלשתינים האחרים, מסתתרים, על-פי תפיסתו של אבו מאזן, גם מניעים של מאבקי כוחות, שכן פלגים אלה מעוניינים לצבור כוח פוליטי ולהשתלט על הרש"פ. בהרצאה שנשא בעזה בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה34 אמר: "אסור שעתיד המולדת יהיה בן ערובה של אינטרסים של יחידים או ארגונים. לחלק מן הארגונים יש השקפה האומרת: 'אנו לא רוצים את הרש"פ, אנו רוצים להרוס אותה ולתפוס את מקומה. התוצאה היא ש לא יתפסו את מקום הרש"פ וש לא תהיה רש"פ . כאשר בא הרס, הוא פוגע בכולם ללא יוצא מן הכלל... ישנם ארגונים שאינם רוצים באמת את הרש"פ. הם רוצים להרוס אותה ולתפוס את מקומה. גורמים מסוימים בפת"ח השתתפו בהגשמת המטרה הזו ברוב המקומות וזו טעות גדולה. מדוע לקחה פת"ח חלק בכך? האם שבנו אל המולדת כדי לפתוח במלחמה ?..."

בהרצאה אחרת שנשא בעזה35 אמר: "כאשר באה לקהיר משלחת של "החזית העממית " בראשותו של אבו עלי מוצטפא המנוח לפני שלוש שנים כדי לנהל עמנו מו"מ. הם דרשו מאיתנו שניתן להם כך וכך וכך .. אנו סירבנו לדרישותיהם ואז הם החלו לבצע מעשים שאינם מקובלים עלינו ושלפי תחושתנו, מטרתם להביא לקיצו של החלום הפלשתיני."

כאשר נשאל בראיון למוסף "אאפק ברלמאניה" של היומון הפלשתיני "אל-איאם"36 האם תנועת החמאס מעוניינת להוות חלופה לרשות השיב: "אני לא שופט על-פי כוונותיהם אלא על-פי מעשיהם. אני שואל את עצמי: לשם מה פעולות ההתאבדות האלה והרג האזרחים בריכוזי אוכלוסין ישראלים? אני רוצה סיבה אחת משכנעת לפעולות אלו. "

אבו מאזן אף האשים את הפלגים בכפויות טובה, מאחר ולטענתו הם מסכנים את קיומה של הרש"פ שהגנה עליהם והכניסה אותם לשטחים תחת חסותה. בראיון למוסף הפלשתיני "אאפק ברלמאניה"37 אמר: "הארגונים והפלגים מבצעים פעולות צבאיות שונות למען התועלת האישית שלהם ו דורשים מהרש"פ שתספק להם הגנה ותמיכה... הם אלו שמבצעים והרשות היא זו שמשלמת את המחיר הכבד..."

בהרצאה שנשא בעזה בפני ראשי הפת"ח38 אמר: "אינני מכחיש כי ל"חזית העממית" יש זכות לנקום אבל אם הם אומרים 'אחדות לאומית' האם אין לנו זכות לדעת מה הם עומדים לעשות? ... הם אומרים כי הם מסתמכים על אבו עמאר, מדוע הם לא סיפרו לו על כך? כמו כן, מדוע הם לא שתקו לאחר ביצוע הפעולה ומדוע הם קבעו כי רמאללה תהיה הבסיס ממנו יצאו ואליו חזרו ופרסמו את ההודעה על הפעולה. מדוע עבד אל-רחים מלוח, פנה אל האח אבו עמאר כל פעם שרצה לצאת לעמאן כדי לעזוב עימו במטוס שלו . כמובן, מפני שלא היה לו אומץ לעזוב . מדוע הם רואים ברש"פ גורם המגן עליהם כאשר הם מעוניינים בכך, ומאשימים אותה כאשר היא דורשת מהם להפסיק את האש... הם נכנסו למולדת תחת חסותנו ואיננו רוצים שהם יוציאו אותנו ממולדתנו בגלל הטעויות שלהם."

ג.דרכי ההתמודדות עם פלגי האופוזיציה הפלשתיניים
1. דיאלוג והסכמה

כדי למנוע את המצב הנוכחי בו נגררת הרש"פ למצב של הרס פיזי וכשלון מדיני בגלל פעילות פלגי האופוזיציה, קרא אבו מאזן לנהל דיאלוג בין כל הפלגים ולפרסם הודעה משותפת על הפסקת אש. בראיון שפורסם בשלושה עיתונים ערבים: היומון המצרי "אל-אהראם", היומון הקטרי "אל-ראיה" והיומון "אל-חליג' " מהאמירויות המאוחדות39 אמר: "דרושה הכרזה פלשתינית משותפת מצד כל הארגונים שהם מחויבים להפסיק את הפעולות הצבאיות לזמן מסוים. זו הסיבה שדחפה אותנו למו"מ עם תנועת החמאס בקהיר. "

במהלך הרצאה שנשא בעזה בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה40 אמר: "למרבה הצער איננו בדעה אחת בעזה. בואו נקיים דיאלוג ונגיע להבנה, קודם כל בין אנשי הפת"ח, אח"כ גם עם הארגונים האחרים - "החזית העממית" ו"החזית הדמוקרטית" ואח"כ עם החמאס והג'יהאד כדי שנחליט לאן פנינו מועדות. באמצעות דיאלוג זה נוכל להגיע למתכונת של הסכם, מתכונת של "הודנה" על מנת להגן על המדינה הזו."

בהסבריו בנושא זה נחשפת בתפיסתו של אבו מאזן גישה שלבית במהותה. לטענתו, כיום הפלגים הפלסטים חייבים לקיים את ההסכם עד שיושגו ההישגים הפלשתינים הטמונים בו, ואח"כ
יהיה מצב חדש שבו הם יוכלו לפעול כרצונם. בהרצאה שנשא בעזה בפני ראשי פת"ח41 אמר: "האם כאשר החלטנו ללכת לתהליך שלום לא אמרו כי זוהי בגידה ואח"כ הצטרפו אלינו? באותה העת שאלתי את נאיף חואתמה 'מדוע אתה רוצה לחזור במסגרת תוכנית בוגדנית?' והוא אמר לי: 'זאת זכותי'. אמרתי לו: 'זכות זו ניתנה לך בהסכם אוסלו ועליך לקבל אותו עד שהזמן והמצב ישתנו. כל מצב ייבחן בשעתו. אף אחד אינו יודע מה צופן העתיד."

עוד אמר: "לפני שהלכנו לקמפ דיויד, פגשתי בכירים מאחד הארגונים האסלאמיים. הם שאלו אותי 'לאן אתם הולכים ולמה?' אמרתי להם שאנו הולכים לעקור את יישום 242 ו-338. אם נצליח, אנו נחזור עם הישגנו ועליכם להיות מחויבים לכך ולהסכים לכך עד שנגמור לייסד את תוכניתנו הלאומית שלאחריה תוכלו לעשות מהפיכה צבאית נגדנו כדי לקבל לידכם את הרשות, או שעל-ידי בחירות תוכלו להשיג את מבוקשכם ולקבל את הרשות. אבל עכשיו אינכם יכולים לעשות כל שעולה על רוחכם. הם היו מרוצים מעמדה זו."

2. כפיית עמדת הרוב

במידה ולא יהיה ניתן להגיע להבנה ולהסכמה באמצעות דיאלוג, גורס אבו מאזן כי יש לנקוט בצעדי כפיה נגד הפלגים העוברים על ההוראות היוצאות מטעם הרש"פ מאחר ו"ברור מאליו שהמיעוט צריך לציית לשלטון הרוב ולהכרעתו."42

במהלך הרצאה שנשא בעזה בפני ראשי הפת"ח43 אמר אבו מאזן: " אין שום תועלת בדיבורים אם הם נשארים באוויר ואינם מלווים במעשים. אני אומר לכם בכנות שאלו המייצרים את פצצות המרגמה וסוחרים בהם. הם המרוויחים היחידים מכך. הם סוחרים בדמנו והסכמתנו לכך פירושה שאנו שותפים להם. מה שמוזר הוא שחלק רואים אותם ושותקים...

כל הפלגים העזו לעבור על ההוראות הפלשתיניות הרשמיות ולא ננקטו פעולות ביטחוניות שיגרמו לאנשים להרגיש שיש רש"פ. אינני מתכוון לפעולות דיכוי אבל כל עוד התחייבנו שדבר מעין זה לא יתרחש, עלינו לנקוט בצעדים שיערבו לכך... בין אם אנשים אלו הם מתנועת הפת"ח או מהארגונים יש לנקוט בעמדה נחושה ונחרצת כלפי כל מי שיורה על אחרים ולמעשה יורה על עמנו ועל הישגיו המדיניים."

בהרצאה אחרת שנשא בעזה בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה44 אמר: "מחובתה של הממשלה החדשה לקבוע את הדרך, להכריז עליה ולשכנע את עמנו כי זוהי הדרך אשר תוביל למטרה המיוחלת. אז יישארו פה ושם מספר אנשים שיחרגו מהקונצנזוס הפלשתיני, אנו ננסה לכפות עליהם להעמיד את האינטרס הפלשתיני העליון מעל האינטרסים האישיים שלהם על-ידי השימוש בכוח במידה והדבר יידרש."

ד. הצורך ברפורמות ברש"פ

אבו מאזן היה שותף לקריאות לערוך רפורמות ברש"פ. לדבריו, יש לערוך רפומות במישור הפוליטי, הביטחוני והכלכלי. במהלך שיחה עם עיתונאים במשרדו ברמאללה אמר: "צריך לערוך רויזיה בכל מוסדות הרשות הפלשתינית... הצעתי לערוך בחירות למועצה המחוקקת ולעיריות."45

בראיון ל"אאפק ברלמאניה", מוסף של היומון הפלשתיני "אל-איאם" הסביר: "אם נסתכל בעיון על מצב המוסדות הפלשתיניים נמצא למשל כי עבר זמן רב מאז בחירת "המועצה המחוקקת" ואין מנוס מלערוך בחירות כלליות חדשות כדי 'לחדש' את הלגיטימיות . כך גם לגבי המועצות המקומיות אשר בהן לא נערכו בחירות מאז 1976. עברו כחמש שנים הממשלה והשרים יושבים במקומותיהם. הם עושים מה שהם רוצים ומה שאינם רוצים כאילו המיניסטריונים הם רכושם . כך גם לגבי המנגנונים הביטחוניים אשר התברר במהלך הפלישה כי אין ביניהם תיאום וכי יש בהם אנרכיה."

בראיון ליומון הפלשתיני "אל-איאם"47 קרא אבו מאזן לערוך רפורמות במנגנוני הביטחון ולהגביל את מספרם: "בכל הנוגע למנגנוני הביטחון אסור שיישאר מספר כזה של מנגנונים. צריך להיות לנו כוח ביטחון אפקטיבי. וכדי שיהיה לנו כוח ביטחון אפקטיבי צריך להיות מספר מוגבל של מנגנונים עם סמכויות מוגדרות. הישארות המצב על כנו יכול לגרום למנגנונים להתעסק אחד בשני. למען האמת, חילופי ההאשמות שהיו מהוים אות קלון והם חייבים להיפסק. אנו צריכים להגדיר לעצמנו איזה ביטחון אנו צריכים כדי אם אנו זקוקים למנגנון אחד או לשניים, לשלושה או לארבעה . במידה ונחליט שאנו זקוקים לכל המנגנונים, נשאיר את כולם. לאף אחד חוץ מאיתנו אין זכות לקבוע את מספר המנגנונים ומי יעמוד בראש כל מנגנון."

באותו ראיון התייחס גם לצורך לערוך רפורמות כלכליות: "צריך שיהיה סדר בכל העניינים הכספיים ושיהיה, כמו בכל מדינה אחרת בעולם, מקור אחד שאליו יוזרמו הכספים ומקור אחר שממנו הם ייצאו. זאת כדי שנוכל לומר לעולם שיש לנו שקיפות וכדי שלא נאפשר מעילות למי שרוצה לשחק , כמו, למשל, של הארגונים הבלתי ממשלתיים שפועלים מבלי שאף אחד יודע מה הם עושים. המדינות התורמות באות, נפגשות עם מי שהן רוצות ומגישות סיוע למי שהן חפצות כאילו אין רשות... דבר זה אינו מותר בשום מקום בעולם... צריך שיהיה לנו מנגנון עם שקיפות מלאה כדי שהכסף והסיוע יחולקו באמצעות מנגנון זה, בעוד שהיום נותנים לעשרות ארגונים בלתי ממשלתיים לפעול מבלי שנדע מאין מגיעים הכספים ולאן הם הולכים. זוהי אחריות בסיסית המוטלת על כל רשות המכבדת עצמה."

אבו מאזן אף הביע את תמיכתו ברפורמות הכלכליות של שר האוצר החדש, סלאם פיאד. במהלך הרצאה שנשא בעזה48 אמר: "עד עכשיו אין לנו אף מיניסטריון או מוסד שיש לו תקציב מוגדר. לכן אמרתי שלשר האוצר יש חזון והוא התחיל בצורה מסוימת את הרפורמה. אני מבין את ההתנהלות הכלכלית - אסור שייכנס גרוש אחד מבלי שיכנס לתקציב הכללי ו אסור שייצא גרוש אחד ממנו ללא אסמכתא או צו ממקור אחד. אם אנו נשיג זאת, יהיה זה הצעד המוצלח הראשון . כמו כן, יש לשים קץ לפקודות התשלום מפה ומשם. אני יודע שיש לנו שגרירים שלא קיבלו את התקציב שלהם."

3. התהליך המדיני עם ישראל
א. הסכם אוסלו

אבו מאזן רואה בתהליך אוסלו הישג אדיר עבור הפלשתינים וגורס כי הסכם זה היה "הטעות הגדולה ביותר שביצעה ישראל" מאחר שבו הכירה בארגון שנחשב בעיניה כארגון טרור וכי למעשה, הפלשתינים גרפו באוסלו הישגים ללא שום תמורה. במהלך הרצאה שנשא בעזה בפני מפקדי ומנהיגי הפת"ח49 אמר אבו מאזן: "ישראל... ביצעה את הטעות הגדולה בחייה כאשר חתמה על הסכם אוסלו. מכיר באש"פ כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלשתיני אשר עד לא מזמן היה בעיניהם ארגון טרור? היום שרון והליכוד אשר התנגדו לאוסלו אומרים: 'אנו נילחם בהסכם'... בנוסף לכך שהם אינם מעוניינים בהפסקת אש. אבל השאלה הנשאלת היא כיצד נגרום להם לדבוק בהסכם אוסלו. אילו היו מיושמים דבריו של אבו עמאר: 'אני אפסיק את האש ולא אגיב על ירי ישראלי' - היינו שומעים הרבה אמריקנים ואת כל הישראלים המתונים אומרים כי היא בצד הישראלי...

כן, ישראל אינה מעוניינת שתהיה הפסקת אש והיא גוררת אותנו לכך ואחינו משתתפים יחד עם ישראל בהריסת ההשגים שלנו האופציה שלנו היא אופציית השלום שאנו צריכים להמשיך בה. אילו פגמים יש לאוסלו? הפגם בו הוא שההסכם לא יושם. בהסכם אוסלו אנו לקחנו אדמה ללא תמורה וסוגיות שלב הקבע נותרו . העובדה שסוגיות אלה לא יושמו אין פירושה שאנו ויתרנו עליהן. אנשים רבים מהארגונים שלנו ומישראל פועלים "לסיים " את הסכם אוסלו אבל זהו הבסיס היחיד בינינו לבין ישראל. כאשר הוא יסתיים תסתיים גם ההצדקה ליחסים או לשותפות בינינו חוץ מהתותח."

לדעת אבו מאזן לא ניתן לבטל את הסכמי אוסלו מאחר והם מעוגנים בהסכמים בינלאומיים. בראיון שפורסם בשלושה עיתונים ערבים: היומון המצרי "אל-אהראם", היומון הקטרי "אל-ראיה" והיומון "אל-חליג' " מהאמירויות המאוחדות50 אמר: "לדעתי הסכם אוסלו לא הסתיים. זהו הסכם בינלאומי שיש לכבדו. אם שרון וממשלתו הודיעו על סיום וביטול של ההסכם הזה ועל יסוד זה הוא פועל בשטח - אין זה אומר כי אוסלו הסתיים למעשה. זהו הסכם חתום בין שתי ממשלות ושני פרלמנטים בהשתתפותם של נותני החסות לשלום ארה"ב ורוסיה בנוסף על האיחוד האירופי והאו"ם. כל הצדדים האלו ערבים לאוסלו ולכן לא ניתן לבטלו."

@ ב. הסכם ביילין -אבו מאזן @

אבו מאזן הכחיש את דבר קיומו של הסכם בינו לבין יוסי ביילין לגבי הסדר הקבע. בראיון למגזין השבועי בטלביזיה הפלשתינית "בוקר טוב ירושלים" אמר: "התנהלו ביננו לבין מר יוסי ביילין שיחות, נכון. היתה קבוצה משלנו וקבוצה משלהם והתחלנו לשוחח על המו"מ להסדר הקבע. בפעם השנייה ישבנו לדון, או לשמוע, מה הצעירים עשו ומצאנו שהם עדיין דנים ומתווכחים.

@ אמר לי - עכשיו אני חייב להודיע למר רבין, שכן מר רבין לא יודע על מה שמתנהל... אמרתי לו O.K תודיע למר רבין. שאל - ואתה? אמרתי לו שאני יידעתי את אבו עמאר מן ההתחלה. על בסיס זה נמשיך בדיון. כעבור יומיים או שלושה ימים בדיוק נרצח רבין וכל הדיון הופסק, ואין מסמך ואין הסכם ואין שום דבר."51 @

בסימפוזיון שנערך ב- 3.6.1999 בנושא הסדר הקבע אמר אבו מאזן באותו עניין: " יש מו"מ חשאי אבל אין הסכם חשאי. לאף אחד אין סמכות ל הסכם חשאי. ועל מה? על הסדר הקבע. אני משוגע לעשות זאת? אינני משוגע."52

ג. פסגת קמפ-דיויד

מתוקף היותו מראשי הצוות הפלשתיני למו"מ בקמפ דיויד, התייחס אבו מאזן פעמים רבות למו"מ בקמפ דיויד. לדבריו, פסגת קמפ-דיויד נידונה מראש לכישלון ולמעשה היתה זו מלכודת ממנה הצליחו להימלט. בראיון ליומון הפלשתיני "אל-איאם" אף ציין: "אילו כינסנו את קמפ- דיויד מחדש היינו נוקטים אותן עמדות."53

עוד אמר באותו ראיון: "כאשר ברק הגיע לשלטון, נדהמנו מחמשת הלאווים שלו שמשמעותם שהם מסרבים לחזור לגבולות 1967, מסרבים להסיר את ההתנחלויות, מסרבים לשיבת הפליטים, ומסרבים לחזרתה של ירושלים. התפלאנו כיצד רוצה הממשלה הישראלית לנהל מו"מ בנוגע לסוגיות של השלב הסופי בשעה שהיא מציבה קווים אדומים בעניינן. דיברנו כבר עם ברק יותר מפעם אחת בנושאים אלה ואמרנו לו שאם זוהי עמדת ממשלת ישראל, מה התועלת במו"מ?

הבהרנו כמה פעמים לצד האמריקאי ולצד הישראלי שהצד הפלשתיני אינו יכול לוותר על דבר, משום שזהו המינימום שהוא מוכן לקבל ומשום שהפלשתינים קיבלו את ההחלטה הקשה כאשר הכירו בהחלטות 242 ו-388 בשנת 1988. בנוסף לכך, הם הסכימו לשתי ההחלטות האלה בועידת פאס , בשנת 1982. אנו סבורים שהצד הפלשתיני כבר הסכים להחלטות הקשות ולא יסכים לשום דבר זולת החלטות 242 ו-338, יחד עם החלטה 194...

אנו ידענו היטב שכישלונה של פסגת קמפ-דיויד ודאי וכי לא ניתן להגיע לפתרון סוגיה שנמשכה מאה שלמה תוך שבוע, שבועיים, או שלושה, בדרך האמריקאית ובדרך הישראלית... אבל כדי שלא ייאמר שהפלשתינים מסרבים ללכת למו"מ או שהפלשתינים מפחדים מן הפסגה, הלכנו אליה ונכנסו לפסגה הזו ולהתנסות הזו. לא הסכמנו לשום לחצים עלינו, משום שמה שהוצע לנו לא התאים כלל למינימום של השאיפות הפלשתיניות... קמפ-דיויד היתה מלכודת בכל קנה מידה, מההתחלה ועד הסוף, ואנו ניצלנו ממנה."

על הטענה כי כישלון ועידת קמפ דיויד היתה החמצת הזדמנות אמר אבו מאזן: "אני אומר שההזדמנות לא היתה קיימת. ההזדמנות לא הוצעה על-ידי איש. הועלו רעיונות בלתי מקובלים וההוכחה היא שרבים מן הישראלים והאמריקנים אומרים שהם לא היו מקובלים."

ד. הסדר הקבע בעניין ירושלים

לדעת אבו מאזן דינה של ירושלים המזרחית כדין כל עיר פלשתינית אחרת שנכבשה בשנת 1967, וכי הריבונות על ירושלים בכלל ועל החרם54 בפרט צריכה להיות רק בידי הפלשתינים. לפיכך, דוחה אבו מאזן כל הצעה בדבר ריבונות משותפת על החרם כמו ההצעה בדבר ריבונות ישראלית בשטח שמתחת לחרם או ההצעה בדבר ריבונות אלוהית בשטח זה.

במאמר פרי עטו אשר התפרסם ביומון אל-חיאת,55 גרס אבו מאזן: "בקמפ-דיוויד... החלו הישראלים והאמריקנים להפריח בלוני ניסוי ביחס לפתרונות הנוגעים לירושלים...היות ואנו דחינו את כל ההצעות הללו מכל וכל, הם הטילו בסוף הפסגה את הפצצה של התביעה לריבונות על החרם , בטענה ששרידי "היכל סולימאן" מצויים ברחבה של אל-חרם אל-שריף או ממש מתחתיו. כמו כן הם תבעו זכות תפילה בחרם למספר מוגדר של אנשים מדי יום או מדי שבוע. באופן טבעי דחינו גם את זה, אבל הסכמנו שהם יתפללו בסמוך לכותל, מבלי שנכיר בריבונות כלשהי שלהם עליו, וזאת בהסתמך על החלטת ועדת shaw הבריטית מ-1929, שהכירה בכך שהבעלות על הכותל היא של הווקף האסלאמי, בשעה שליהודים הותר להתפלל לידו בתנאי שלא ישתמשו בשופר.56
בעקבות הפסגה הם תבעו, באמצעות מתווכים, להקים בית כנסת קטן ברחבת החרם ולהסתפק בכך. כאשר הצעתם נדחתה, הם שבו והציעו שמדינה אסלאמית תקים לעצמה מבנה שחלק ממנו ישמש את היהודים כבית כנסת. גם את זה דחינו. לאחר מכן הם הציעו שהריבונות תהיה של האל ואף אחד מהצדדים לא יתבע את החזקתו. דחינו הצעה זו משום שהאל ריבון בכל היקום; מדוע יש לקבוע את ריבונותו באופן ספציפי במקרה הזה? הם רצו לקבוע זאת באופן ספציפי במקרה זה כדי שהריבונות תחזור אליהם, מאחר שהם, לטענתם, הקרובים ביותר לאל מכל עמי העולם...

עמדתנו בנושא ירושלים נותרה פשוטה ובלתי מורכבת כלל: ירושלים היא חלק מהאדמות שנכבשו ב-1967 והחלטה 242 חלה עליה. היא חייבת לחזור לריבונות שלנו, ואנו נקים עליה את בירתנו. אין לנו מניעה שירושלים המזרחית וירושלים המערבית יהיו פתוחות זו בפני זו וישתפו פעולה בעבודת העירייה."

בראיון ליומון הפלשתיני "אל-איאם"57 אמר: " אמרנו להם, לא נסכים שתהיה לכם כל נוכחות בכותל המערבי. לעומת זאת, בכותל הדמעות, אתם יכולים לקיים את טקסיכם . לגבי שכונת אל-מע'ארבה, ניתן למצוא פתרון. מעבר לכך, כל ירושלים המזרחית צריכה להיות שלנו. ביום האחרון הם הציגו לנו הצעה מצחיקה ביותר והיא שההשגחה על החרם תהיה לפלשתינים ואילו הריבונות על מה שמתחתיו תהיה לישראלים. כמובן שאנו ראינו בכך בדיחה והצעה משפילה, שאיננו יכולים לקבלה, ולכן דחינו אותה."

כמו כן אבו מאזן דחה את הטענה שבעבר בית המקדש היהודי בהר הבית. בראיון לשבועון הערבי ישראלי "כל אל-ערב"58 אמר: "הם תובעים שנשכח מה שקרה לפני חמישים שנה לפליטים - ואני מדבר בתור פליט חי ונושם - ובה בשעה טוענים שלפני 2000 שנה היה להם מקום מקדש. מי שרוצה לשכוח את העבר, אינו אמור לבוא ולטעון שהמקדש מצוי מתחת לחרם. אני קורא תגר על כך שהדבר נכון. אלא שגם אם הדבר נכון, אנו איננו מקבלים זאת, משום שאין זה הגיון של אדם הרוצה בשלום הלכה למעשה."

ה. סוגיית הפליטים ו"זכות השיבה"

על-פי תפיסתו של אבו מאזן, לא יושג השלום מבלי לממש את זכותו של כל פליט לשוב לביתו. במאמר פרי עטו, שהתפרסם ביומון אל-חיאת59, כתב אבו מאזן: "יש לציין בעניין זה, וזה גם מה שהבהרנו לישראלים, שזכות השיבה משמעותה שיבה לישראל ולא למדינה הפלשתינית, משום שאדמות הרשות הפלשתינית, שבעתיד יהיו מדינת פלשתין, לא היו שגירש פליטים, אלא דווקא זה שקלט אותם. אין אפילו פליט אחד שיצא מעזה, חברון ושכם. כל תושבי הערים האלה נשארו בהן וקלטו פליטים מהשכנים, עד ששבעים אחוזים מתושבי עזה הם פליטים וכך גם ארבעים אחוזים מתושבי הגדה המערבית. לכן, כאשר אנו מדברים על זכות השיבה, אנו מדברים על שיבת הפליטים לישראל, משום שהיא זו שגירשה אותם ומשום ששם מצוי רכושם..."

עמדה דומה הביע בראיון ליומון הפלשתיני "אל-איאם"60: "אך טבעי הוא שכל פליט ישוב לביתו, ומי שאינו רוצה בכך יקבל פיצוי." כמו כן, במהלך פגישת עבודה עם ראשי וחברי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה אמר: "השלום לא יושג מבלי להשיב לפליטים את זכויותיהם המקודשות אשר לא ניתן לגעת בהן... זאת זכות אישית של כל פליט ואף אחד אינו יכול להגיע להסכים בעניינה ללא הסכמתו."61

אבו מאזן אף הביע את רצונו האישי לשוב לצפת, עיר הולדתו. בתשובה לשאלת השבועון הערבי-ישראלי "כל אל-ערב"62, האם יממש בעצמו את זכותו בדרישה לשוב לעיר הוולדתו צפת השיב: "אני מקווה שאוכל להגשים את חלומי לשוב לצפת."

אבו מאזן חזר בראיונות שונים על עמדת אש"פ בעניין הפיצויים: הן מי שמעוניין לשוב והן מי שאינו מעוניין בכך זכאי לפיצויים. בראיון ליומון הפלשתיני "אל-איאם"63 אמר אבו מאזן: "אנו הבהרנו את עמדתנו והיא שעליהם לשאת באחריות ההיסטורית ולהכיר בזכות השיבה ושעל ישראל לשלם את הפיצויים למי שרוצה ולמי שאינו רוצה . עבור מי שרוצה לשוב, כפיצויים על השימוש ברכושו ועבור מי שאינו רוצה לשוב, כפיצויים על שווי הרכוש ועל הסבל. בנוסף, עליהם לשלם פיצויים למדינות המארחות את הפליטים. זהו כל מה שאנו תובעים."

במאמר פרי עטו, שהתפרסם ביומון אל-חיאת64 כתב: "אנו טענו שבסעיף ב' של החלטה 242 נאמר כי יש לחפש אחר פתרון צודק לבעיית הפליטים. אין החלטה של האו"ם שעסקה בבעיית הפליטים פרט להחלטה 194 משנת 1949 של העצרת הכללית הקובעת "פיצויים למי שאינו רוצה לשוב". משמעותה של החלטה זו היא שלזכות השיבה יש קדימות, ומי שאינו רוצה בה, יכול לתבוע פיצויים.. הפיצויים צריכים להיות משולמים באמצעות קרן נכסי נפקדים שייסדה ישראל בשנת 1949 כדי לפקח, להפעיל ולהשקיע את כספי הנפקדים הערבים שרכושם נגזל מהם. לכן הפיצויים צריכים לכלול גם את מי שרוצים לשוב - פיצויים על השימוש באדמתם ועל סבלם במשך חמישים שנה ויותר. באופן טבעי, על הפיצויים לכלול גם את המדינות המארחות פליטים: ירדן, סוריה, לבנון, מצרים, עירק והרשות הפלשתינית. אילו החלטה זו הייתה מיושמת בעת שהתקבלה, לא היו זקוקים אלו הרוצים לשוב והמדינות המארחות אותם לפיצויים. אלא שהחלטה זו לא יושמה, ועברו מאז יותר מחמישים שנה, ולכן השבים ו המדינות המארחות - זכאים לפיצויים."

בהמשך המאמר, דחה אבו מאזן את הטענה כי הפיצויים צריכים לכלול גם את יהודי מדינות ערב: "בה בשעה הם המשיכו לטעון שהפיצוי צריך לכלול גם את יהודי מדינות ערב. אנו דחינו את התואנה הזו מכל וכל והדגשנו שהיהודים באו לישראל בעידודם של הארגונים הציוניים, והם מכרו את רכושם לפני כן. למרות זאת, אם יש להם טענות כלשהן, עליהם לפנות למדינות מהם יצאו ולבקש את הרכוש שנותר, אם נותר. אבל אנו לא נסכים בשום אופן להשוות בין הטרגדיה של הפליטים הפלשתינים לבין עזיבת היהודים את ארצות ערב, משום שאין כל קשר בין הטרגדיה של הפליטים לבין יהודי מדינות ערב."
דברים דומים אמר אבו מאזן גם בראיון ליומון הפלשתיני "אל-איאם"65: " באו מרצונם החופשי ומכרו את כל רכושם. אם אחרי כל זה יש להם תביעות, הם יכולים לתבוע אותן מן המדינות מהן הם היגרו, זאת אם יש להם בכלל רכוש שכזה, משום שאנו משוכנעים שהם מכרו את הרכוש הזה לפני שבאו לארצנו. ההוכחה לכך היא שכאשר הלך דוד לוי למרוקו וביקר בביתו כשהוא נושא את מפתח הבית, שאלו אותו: האם זהו ביתך? הוא השיב בחיוב. כאשר שאלו אותו למה הוא לא חוזר אליו הוא השיב: מכרתי אותו."

בניסיון להתמודד עם ההתנגדות הישראלית הנרחבת בסוגיה זו דחה אבו מאזן את הטענה כי באמצעות שיבת הפליטים תחוסל מדינת ישראל באופן דמוגראפי. בראיון לשבועון הערבי ישראלי "כל אל-ערב"66 הוא אמר: "איננו רוצים לחסל את מדינת ישראל. מן ההתחלה כאשר נכנסנו לתהליך השלום החלטנו עקרונית שאנו נחיה בדו-קיום עם ישראל. נושא הפליטים הפלשתינים הוא נושא רגיש ביותר. יש לך ארבעה מליון פליטים שכולם יצאו מאדמת פלשתין ההיסטורית וזכותם לשוב לבתיהם. אנו איננו מחייבים את הפליטים לשוב, אבל אם חלקם ירצו לשוב, הם חייבים לשוב. הדבר ייעשה בהסכם בינינו לבין הישראלים."

בעיני אבו מאזן חשוב במיוחד כי תהיה הכרה ישראלית בעקרון זכותם של הפליטים לשוב, ללא קשר לשאלת מימוש זכות זו. במאמר פרי עטו כתב67: "כאשר נכנסנו לפרטים של מספר הפליטים, טען הצד הישראלי שלא יותר מ-150 אלף פליטים עזבו את בתיהם. אלא שאנו התמודדנו עמם באמצעות הנתונים הרשמיים הבינלאומיים ואפילו על-פי הנתונים הישראליים. על-פי נתוני האו"ם, מספר הפליטים שעזבו את בתיהם היה 950 אלף, ואילו חוגים ישראלים רשמיים קובעים כי מספרם היה 750 אלף. יהא המספר אשר יהא, השאלה נוגעת לעיקרון ולזכות."

גם בהרצאה שנשא בפני ראשי הועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה68 התייחס להתנגדות ישראל לשיבת הפליטים: "הקשבתי בכנות למספר חברי כנסת ושרים ישראלים. הם שאלו כמה פליטים רוצים לשוב? כאשר הם אומרים את הדברים האלו הרי שהם מסכימים לעקרון. אמרתי להם: 'הסכימו לעקרון ואני אתן לכם את המספר'. בקמפ דיויד הם ביקשו את המספר ואנחנו אמרנו להם: 'אם תכירו בעקרון ניתן לכם עכשיו את המספר'. הכרה בעיקרון היא ההתחלה. כלומר, הכרת ישראל בזכותו של כל פליט פלשתיני לשוב לאדמותיו, אחר כך הפליט יוכל לבחור אם לשוב או לא ויתחיל מו"מ על היישום ועל החלופות האפשריות בכל מקרה ומקרה."

4. הציונות והכחשת השואה

בפרסומים תקשורתיים נטען באופן מוטעה כי אבו מאזן עסק בחקר השואה. למעשה, עבודת הדוקטור שלו שהוגשה במכון לחקר המזרחנות במוסקבה בשנת 1982 עסקה בציונות ונושאה היה "הקשרים בין הנאציזם לציונות בין השנים 1933-1945". בעקבות מחקר זה, פרסם אבו מאזן ספר שכותרתו שונה במקצת "הפן האחר: הקשרים הסודיים בין הנאצים להנהגת התנועה הציונית."69 הספר עסק בדה-לגיטימציה של התנועה הציונית על יסוד "הסכם ההעברה" (1935) בין השלטונות הנאצים לבין נציגי התנועה הציונית,70 במסגרתו הותרה הגירתם של יהודים מגרמניה לארץ ישראל.
לטענת אבו מאזן, קשרה התנועה הציונית - על פלגיה השונים - קשר נגד העם היהודי ושתפה פעולה עם הנאצים בהשמדתו, משום שראתה בפלשתין בלבד את היעד הראוי להגירת יהודים.

בהקדמה לסיפרו, התייחס אבו מאזן באופן נרחב יותר מבעבודת הדוקטורט שלו לשאלת מספר הקורבנות היהודים בשואה והכחיש את הנתונים הידועים. כך כתב בספרו:

"במלחמת העולם השניה נהרגו ארבעים מליון איש בני עמים שונים בעולם. העם הגרמני הקריב עשרה מליון איש, העמים הסובייטים עשרים מליון ואת יתר יוגוסלביה, פולין ושאר העמים. אולם לאחר המלחמה התפרסם כי ששה מליון יהודים היו בין הקורבנות וכי מלחמת ההשמדה הופנתה בראש ובראשונה כנגד היהודים ואחר כך כנגד שאר עמי אירופה.

לאמיתו של דבר, איש אינו יכול לאשר מספר זה או להכחישו לחלוטין. במילים אחרות, מספר הקורבנות היהודים יכול להיות ששה מליון ויכול להיות קטן בהרבה - אפילו פחות ממיליון. העלאת הדיון בנוגע למספר היהודים אינה מפחיתה בשום אופן מחומרת הפשע שבוצע כלפיהם, שהרי רצח - ולו של אדם אחד - הוא פשע שהעולם התרבותי אינו יכול לקבל והאנושות אינה יכולה להכיר בו.

נראה כי האינטרס של התנועה הציונית לנפח את מספר הנרצחים במלחמה נועד הישגים גדולים. הדבר גרם לה לאשר את המספר , לקבע אותו בדעת הקהל העולמית ובכך לעורר יותר ייסורי מצפון ויותר אהדה כלפי הציונות באופן כללי. מלומדים רבים התווכחו בשאלת המספר ששה מליון והגיעו למסקנות מביכות לפיהן כלל הקורבנות היהודים מסתכם במאות אלפים..."

בהקדמה לסיפרו גם הטיל ספק בקיומם של תאי הגזים כאמצעי השמדה, טיעון אשר לא הופיע בעבודת הדוקטורט שלו ונוסף על ידו בספר על סמך מחקרו של מכחיש השואה רובר פוריסון:

"אחר כך ניסתה התנועה הציונית לתאר כיצד הם נרצחו במחנות הריכוז ובתאי הגזים, כשהיא מתעלמת משתי עובדות יסודיות. ראשית, חלק גדול מהיהודים נשאר בחיים; חלקם ניצלו על-ידי התנועה הציונית הגירתם לפלשתין, וחלקם עמי העולם שהצליחו להגן עליהם ולהרחיקם מהנאצים, כפי שעשתה ברה"מ כאשר העבירה שני מליון יהודים לרפובליקות המזרחיות. בנוסף לכך, מאות אלפי יהודים חיים נמצאו במחנות הריכוז כאשר בנות הברית שחררו את השטחים . שנית, חיסול הקורבנות לא התבצע רק במחנות הריכוז ובתאי הגזים. חלק מהקורבנות נפלו כתוצאה מהשתתפות במלחמות ובקרבות וכן בשל הרעב והמחלות שפגעו בכל עמי אירופה. בנוסף לכך, מחנות הריכוז לא היו רק ליהודים אלא כללו אנשים מכל אירופה וביניהם לוחמים, אינטלקטואלים, משכילים, שבויי מלחמה ומתנגדי הפאשיזם...

אשר לתאי הגזים, שנאמר כי נועדו לרצוח יהודים: במחקר מדעי שפרסם הפרופ' הצרפתי רובר פוריסון הוא שולל את קיומם של תאים אלה למטרת רצח אנשים, וטוען שהם נועדו לשריפת גופות בלבד, מחשש להתפשטות מחלות וזיהומים באזור."
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-2573-00.html?tag=2-17-57


****


2. הפגישה עם מחמוד עבאס/אבו-מאזן - האופן בו נעלם כל
תיעוד וסימוכים על הדוקטורט שעשה אבו-מאזן בנושא השואה, על האופן
בו הושתקה מעורבתו בטבח במינכן ועוד.....


71. מחמוד עבאס, מכחיש שואה מאת: מכון ממר''י...@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded =
69. עו''ד ניצנה דרשן לייטנר:לפתוח בחקירה כנגד מחמוד עבאס = אבו מאזן

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=69&viewmode=threaded%20=


תזכורת לנושא 2 - מחמוד עבאס/אבו-מאזן:

24. שערוריההההההההההההההההההההההה !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#24
25. מבזק בערץ 7:העלמות הפרוטוקולים בעניין........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#25
26. אתר פוליטי:הצנזורה הגדולה של אתר הכנסת.......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#26


40. לתשומת לב מנהיגינו: כך נראה שער עבודתו של אבו מאזן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#40

דו'ח באנגלית על עבודת ההכחשה של אבו מאזן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#41

_
מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#72,ילהלן כמה אמרי שפר: להלן ציטוטים..............
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.05.03 בשעה 02:53
בתגובה להודעה #71
1 - מאזן מסביר את הטקטיקה איך להונות את העולם או איך להסתיר אחריות למעשה טרור "מדוע הם לא שתקו לאחר ביצוע הפעולה?"

2 - מה אבו מאזן חושב על אוסלו??
"ישראל... ביצעה את הטעות הגדולה בחייה כאשר חתמה על הסכם אוסלו.
מכיר באש"ף כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלשתיני
אשר עד לא מזמן היה בעיניהם ארגון טרור?".

למה אבו-מאזן חושב שישראל עשתה טעות?
נראה את ההמשך: "אבל השאלה הנשאלת היא כיצד נגרום להם לדבוק בהסכם אוסלו" כלומר ישראל עשתה טעות וצריך לעזור לה לא לסגת מהטעות.
ואיך עושים זאת?
באמצעות העמדת פנים, עד שיגמרו להוציא את כל הרווח של אוסלו ואז
ימשיכו באמצעות התותח. הבנת באמצעות תותח. אנחנו בשר תותחים.
תראו לבד:
"אנשים רבים מהארגונים שלנו ומישראל פועלים "לסיים" את הסכם אוסלו
אבל זהו הבסיס היחיד בינינו לבין ישראל. כאשר הוא יסתיים תסתיים גם ההצדקה ליחסים או לשותפות בינינו חוץ מהתותח."

אבו מאזן רוצה להחזיר את הפליטים לישראל ומדובר בפוטנציאל של 4 מליון איש, שיהפוך אותם לרוב. תחשוב איך יהיה זה לחיות תחת שלטון חומיניסטי בישראל. כאשר אשתך ובתך יצטרכו ללכת ברעלות אם ירצו להמשיך לחיות כאן. כמובן אלו שישרדו את השחיטה. (תותח אתה זוכר?)
ציטוט:
"כאשר ברק הגיע לשלטון, נדהמנו מחמשת הלאווים שלו שמשמעותם ....
מסרבים לשיבת הפליטים.... התפלאנו כיצד רוצה הממשלה הישראלית
לנהל מו"מ בנוגע לסוגיות של השלב הסופי בשעה שהיא מציבה קווים
אדומים בעניינן"
ולכן: "יש לציין בעניין זה, וזה גם מה שהבהרנו לישראלים, שזכות השיבה משמעותה שיבה לישראל ולא למדינה הפלשתינית"
ועל כמה מדובר?
"יש לך ארבעה מליון פליטים שכולם יצאו מאדמת פלשתין ההיסטורית וזכותם לשוב לבתיהם". חד וחלק.

ומה באשר להיסטוריה היהודית ובית המקדש. ובכן אבו מאזן טוען להד"ם. מעולם לא היה כאן בית המקדש.
"אינו אמור לבוא ולטעון שהמקדש מצוי מתחת לחרם. אני קורא תגר על כך שהדבר נכון"
וכן הוא דוחה את הטענה "ששרידי "היכל סולימאן" מצויים ברחבה של אל-חרם אל-שריף או ממש מתחתיו".

ובאשר לכותל המערבי.בראיון ליומון הפלשתיני "אל-איאם"57 אמר: "
אמרנו להם, לא נסכים שתהיה לכם כל נוכחות בכותל המערבי".
אבל מה זה כותל מערבי ובית המקדש בעיניים שמאלניות?

ונקנח בשואה
"מלומדים רבים התווכחו בשאלת המספר ששה מליון והגיעו למסקנות מביכות לפיהן כלל הקורבנות היהודים מסתכם במאות אלפים..."
ובכלל:
בהקדמה לספרו גם הטיל ספק בקיומם של תאי הגזים כאמצעי השמדה בשואה.

@ לסיכום:
- השואה איזה המצאה ישראלית מוגזמת.
- בית המקדש הינו קונספירציה יהודית.
- אוסלו לא טוב ליהודים אבל הוא טוב להונאה, וכשיגמר ניתן לתותח לדבר.
- יש גם להכניס לישראל 4 מליון פלשתינאים כדי שיהיו כאן רוב.
יכול להיות נפלא לגור כאן תחת השליטה של ערפאת. או איזה מואזין מוסלמי.

מצ"ב הקישור המדבר בעד עצמו...:-
16. מדינת פלסטין קמה כבר ב-25.5.1964 ומאז........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=16&viewmode=threaded

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @


#256,יתיאטרון האבסורד: רה''מ אולמרט יפגש בימים הקרובים...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.08.07 בשעה 06:18
בתגובה להודעה #71
מקור רשת ב', על הבוקר 6.8.2007

רה"מ אולמרט יפגש בימים הקרובים עם:

1. ניצולי השואה. (הסדרת הפיצויים ותשלומים)

2. אבו-מאזן/מחמוד עבאס. (משא ומתן...)


פרשנות ואמת צרופה (פ"ש):

המכנה המשותף בין שתי הפגישות הנ"ל הוא נושא השואה.
ממשלות ישראל לדורותיהם בכלל ושל אולמרט בפרט העלימו
והשתיקו את:

1. הפגישה עם ניצולי השואה - האופן בו נשדדו כספי השילומים גרמניה,
קרקעות ורכוש של הנרצחים והניצולים נכון להיום, כפי שציינה זאת ללא מורא וללא פחד,
ניצולת שואה שעלתה לשידור בתכניתו של ג'וג'ו אבוטבול, אתמול:

תזכורת לנושא 1 - ניצולי שואה :
חשבונות 'רדומים': עימות בישראל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6286&forum=gil&viewmode=all&keywords=שואה
אילולא השואה-לא היה קיים היום עם יהודי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5412&forum=gil&viewmode=all&keywords=שואה
ראול וולנברג חא''ע - תקציר היסטורי ופעילויות אחרונות
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6408&forum=gil&viewmode=all&keywords=שואה
קטע מצמרר מהספר '' בשליחות הנידונים למוות''.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi
מדינת ישראל=קסטנר נ' מלכיאל בן מנחם גרינוואלד
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5418&forum=gil&viewmode=all&keywords=שואה
מפת הדרכים=הסכם אוסלו=פרס=שרון=וייסגלס=יואל זינגר

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5392&forum=gil&viewmode=all&keywords=שואה


********


2. הפגישה עם מחמוד עבאס/אבו-מאזן - האופן בו נעלם כל
תיעוד וסימוכים על הדוקטורט שעשה אבו-מאזן בנושא השואה, על האופן
בו הושתקה מעורבתו בטבח במינכן ועוד.....


71. מחמוד עבאס, מכחיש שואה מאת: מכון ממר''י...@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded =
69. עו''ד ניצנה דרשן לייטנר:לפתוח בחקירה כנגד מחמוד עבאס = אבו מאזן

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=69&viewmode=threaded%20=


תזכורת לנושא 2 - מחמוד עבאס/אבו-מאזן:

24. שערוריההההההההההההההההההההההה !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#24
25. מבזק בערץ 7:העלמות הפרוטוקולים בעניין........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#25
26. אתר פוליטי:הצנזורה הגדולה של אתר הכנסת.......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#26


40. לתשומת לב מנהיגינו: כך נראה שער עבודתו של אבו מאזן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#40

דו'ח באנגלית על עבודת ההכחשה של אבו מאזן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#41

_


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#257,יבירושלים החלה הפגישה בין אולמרט ומכחיש השואה עבאס
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.02.08 בשעה 19:20
בתגובה להודעה #71
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.02.08 בשעה 19:23 בברכה, פילוביץ שחף
 
שמשון
חבר מתאריך 12.2.06
5145 הודעות יום שלישי י''ג באדר א' תשס''ח 18:03 19.02.08


בירושלים החלה הפגישה בין אולמרט ומכחיש השואה עבאס

השותף שלנו לארץ ישראל
היום פורים קטן.הערבים יקבלו "עד חצי המלכות"?





קפה
חבר מתאריך 21.10.01
2892 הודעות אור ליום רביעי י''ד באדר א' תשס''ח 21:12 19.02.08


פירות שיחות שמאלמרט אבו מאזן, פעילות חופשית בירושלים

מאחורי גבם של אזרחי מדינת ישראל והכנסת. בידיעתה של מפלגת ש"ס המגלגלת עיניים תמימות למרומים,
מתנהלות להם זה מספר חודשים שיחות וסגירת הסכמים במשא ומתן מרתוני ופרטי בין אדם המתיימר לייצג
את אזרחי מדינת ישראל, תוך ציפצוף מוחלט על כללי דמוקרטיה וניהול מדינה תקינים. לבין נציגי גוף טרוריסטי
שהחלק החמוש שלו מנהל מדי יום מלחמה וטרור מול ישראל.
יושב לו שמאלמרט ויושבת לבני עם אדם שמערכת הביטחון תמימת דעים כי לא ניתן לקנות ממנו אפילו
לא אופניים משומשות, וכי אין לו שליטה מטר מעבר לדלת משרדו. וביחד עמו ונציגיו סוגרים הסכמים
בעלי משמעות מרחיקת לכת, הסכמים שנכון כי לא יעברו בכנסת נוכחית זו. אך הן תהפוכנה לאבן יצוקה
כעובדה לתחילת כל משא ומתן בעתיד, אף ערבי בעולם לא יוותר על מה שישראל כבר ויתרה. וכל משא
ומתן שיחל מהיום והלאה, יחל מנקודה זו בה ישראל ויתרה למעשה על הכל!

וזו אגב הסיבה להדלפות והצהרות החוזרות ונשנות של אישים פלסטינים לתשקורת בנושא זה, הם בהחלט רוצים
כי ויתורים אלו יודעו לציבור, מרגע שיהפכו לידועים, לא תהיה מהם חזרה. הם יהפכו לנקודת ההתחלה בכל
משא ומתן עתידי. הפלסטינים לעומת הישראלים, לא הולכים לאחור...

שמאלמרט הרמאי ולבני הצבועה שהעניקה נאום מסריח מצביעות היום מעל מסכי התשקורת בו סיפרה
על דמעות הצנחנים והתפילות של יהודי העולם אל הר הבית. אלו הבטיחו לאבו מאזן את חלוקת ירושלים.
ויתרו על כל השכונות המזרחיות, ויתרו על השליטה בהר הבית, וויתרו על 96 אחוזים משטחי הגדה.
והסכימו אפילו לזכות (מוגבלת) השיבה, פשוט יקראו לזה בשם אחר.

אגב, טענתו העיקרית של אבו מאזן לשמאלמרט הייתה. "אתה לא מצפה שאחזור לעם הפלסטיני עם פחות ממה
שקיבל ערפאת מברק" הנה אבן שזרק פחדן וטיפש לבאר לפני שנים, הופכת למוקש בעת הנוכחית....

מה השיגו הפלסטינים משיחות אלו כבר בימים אלו? אז מעבר להפעלת כוחות חמושים בהרי הגדה,
הסרת פעילי טרור מרשימות המבוקשים. חופש תנועה מוחלט לכוחותיו ברחבי הגדה מעיר לעיר.
הקלה במחסומים. אפשרות לכוחותיו להתאמן חופשי. הספקה של נשק ותחמושת ושריוניות.
ועוד סדרה של מחוות (שסופם ישולם בדם).

הרי שנושא נוסף ורגיש הושג על ידי הפלסטינים. אבו מאזן קיבל רשות לפעול חופשי במזרח י-ם.
האורינט האוס סמל הריבונות הפלסטינית במזרח העיר, חוזר ל"ימיו המפוארים" שוב חוזרים פעילי
השטח למפות את העיר, שוב פועלים במרץ לאתר קרקעות בירושלים רבתי ולקנות או להשתלט עליהם.
נערכים למפקד אוכלוסין חדש בעיר. הפת"ח פורח בירושלים וחוזר לימיו הטובים.

לעומתם בהוראת לשכת רה"מ. רודפת המשטרה וסוגרת את מוסדות החמא"ס ולא מאפשרת להם לקיים אפילו
לא אסיפה זעומה אפילו לא בבתים פרטיים. היא לא זקוקה כמעט למודיעין. הפת"ח מספק לה ישירות מידע על
כל מוקד כוח של החמא"ס. הישראלים בשרות הפת"ח...

וכל זה כאשר הפת"ח עצמו באמצעות זרועות הטרור שלו, עסוק בטרור ב.. ירושלים! לא אוכל להרחיב על כך כעת...

וכך מאחורי גבם של האזרחים. מאחורי גבה של הכנסת. אפילו מאחורי גבה של ממשלתו. מבצע
שמאלמרט מהלכים קשים בעלי משמעות מרחיקת לכת, פוגע באופן מעשי בריבונותה של ירושלים
הבירה. בניגוד לחוק! מאפשר הכנסת גורם שלטוני זר לבירה מבלי שקיבל אישור העם והכנסת.
ולמעשה מצפצף צפצוף ארוך, עלי עליך ועל כולנו. הוא למד מראש הכנופיה אריאל שרון...

והערת אגב. אין צורך לרוץ ולספר לש"ס את כל זה. הם יודעים גם יודעים. אבל מה לעשות, האתנן הוא אתנן טוב
ומפלגה זונה לא יכולה להתקיים בלעדי האתנן....


קשישא
חבר מתאריך 21.8.02
810 הודעות אור ליום רביעי י''ד באדר א' תשס''ח 22:55 19.02.08


5. מהשבוע האחרון, כיצד משחקים עם העם יו יו

ישראל: ארה"ב הסכימה לדחות את המשא ומתן על ירושלים עדכון אחרון - 06:23 19/02/08
http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=955771&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0
עריקאת: לא הסכמנו לדחות סוגיית ירושלים מערכת גלי צה"ל אונליין עדכון אחרון: 06:37 , 19/02/2008 http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=15169

האוריינט האוס חוזר לכותרות
מקורות פלשתינים: אולמרט נתן הסכמה שבשתיקה לפעילות רשמית של הרשות הפלשתינית באוריינט האוס שבמזרח ירושלים בתחומים מסוימים תוך שבועות
עודכן: 19/02/2008

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-154650-00.html?tag=12-04-04

אבו-מאזן: מדברים על ירושלים. ש"ס יכולה להתעדכן אצל אבו-מאזן שאמר לאחר פגישה עם שר החוץ הצרפתי: אנו עוסקים בכל הסוגיות. עדכון אחרון : 17/2/2008 0:18
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/697/411.html

את מי הוא מרמה. מאת עקיבא אלדר עודכן ב- 02:07 18/02/2008
אם אולמרט אומר אמת לרב עובדיה יוסף, ואינו מקיים מו"מ חשאי על ירושלים, הוא מרמה את כל העולם. ההסבר שהציע לכתבים הישראלים שליוו אותו לגרמניה, בנוגע לדחיית העיסוק במעמד ירושלים, הוא עלבון לאינטליגנציה של הציבור. ראשית, כפי ששרת החוץ ציפי לבני ציינה במכתב לחבר מועצת עיריית ירושלים, ניר ברקת, ישראל התחייבה באנאפוליס כי במו"מ יידונו כל סוגיות הליבה "ללא יוצא מן הכלל".
http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.com/hasite/spages/955158.html

אולמרט לישי: אין מו"מ על ירושלים עודכן 14/02/2008
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-154250-00.html?tag=12-17-19


ברקת: יש סיכום סודי על חלוקת ירושלים "מדובר במערך הונאה מדיני אותו מובילים ביחד חיים רמון וראש הממשלה", פורסם: 21:16, 13.02.08
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3506479,00.html

בנושא המו"מ עם הפלסטינים הצהיר אולמרט כי כל הנושאים מונחים על השולחן - ירושלים תהיה הנושא האחרון.
"אני אעשה כל המאמצים על מנת להגיע להסדר קבע עם הפלסטינים עד לסוף שנת 2008." אמר ראש הממשלה. אולמרט התייחס גם לביקורת שהופנתה כלפיו, מהאופוזיציה ומחלק מחברי הקואליציה, על החלטתו לנהל משא ומתן על עתיד ירושלים, ואמר למקטרגיו "מה אתם בניתם בירושלים שאתם יכולים לדבר". 18.02.2008 http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=538144&TypeID=1&sid=126

לגבי ש"ס:

הרב יוסף לנציגי שדרות: אין לי אלא להתפלל עליכם
הרב אמר את הדברים בפגישה עם נציגי שדרות שבאו למעונו בי-ם. מוקדם יותר קרא בנו של הרב לפרישת ש"ס מהממשלה
מאת יאיר אטינגר, נדב שרגאי וברק רביד
משלחת של כ-15 תושבי שדרות נפגשה בצהריים (רביעי) עם מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, בבית הכנסת שמתחת לביתו בשכונת הר נוף שבירושלים. בין המשתתפים היו נציגים ממאהל המחאה שהוקדם בירושלים, וגבאים של בתי כנסת משדרות, שביקשו עצה מהרב כיצד לנהוג תחת ירי הקסאמים.
הרב אמר לתושבים כי "אין בידי אלא רק להתפלל עליכם. אשלח שליחים לשר הביטחון שקצת יעשה יד קשה. אין מה לעשות אלא להישען אל אבינו בשמיים". התושבים הביעו אכזבה מדברי הרב. הרב התייחס להרחבת הפעילות הצבאית ברצועה, ואמר בפגישה כי "צריך לדעת שמחכים שתהיה השעה הנכונה לתת להם מכה אחת בראש שלהם".
13.2.2008 http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=953912

כמובן, תמורת ברכה מרב צריך ............לשלם כסף.
ומדוע ממשיכים ליפול צינורות מעופפים מהשמים?
הרב עובדיה טרם נתן את ברכתו לעיר שדרות.
ומדוע לא נתן את ברכתו?
כי טרם מלאה הטנה במעות.




---


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#262,י''המואזין קולני - חששות מעימות''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 23.03.09 בשעה 06:35
בתגובה להודעה #71
המואזין קולני - חששות מעימות
פרסום ראשון: 22/03/09, 20:00

המואזין של שכונת צור באחר מעיר את תושבי שכונת ארנונה שבבירה בקולי קולות. הרשויות נמנעות מלהתמודד ומשליכות את הסוגיה מאחת לשנייה.
שמעון כהן

להאזנה לראיון :

תושבי שכונת ארנונה שבירושלים התעוררו בוקר אחד, מעט מוקדם מהרגיל, לקול מואזין מוגבר משכונת צור באחר הסמוכה. הם פנו לחבר מועצת העיר, עורך הדין יאיר גבאי שפנה לגורמים המוסמכים אך התברר לו שעימות עם מואזין הוא תפוח אדמה לוהט שאיש לא ממש רוצה להתמודד איתו.

בראיון לערוץ 7 מספר גבאי על מאמציו לפתור את הבעיה. הוא פנה לרשויות המוסמכות בעירייה, אך אלה העבירו אותו למשטרה האמונה על אכיפת החוק. במשטרה הפנו אותו למשרד להגנת הסביבה ואמרו שלא יוכלו לבדוק את גובה הדציבלים. במשרד להגנת הסביבה החזירו אותו למשטרה ואמרו לו שקיים חוק המאפשר לשוטר להורות על הפסקת מקור רעש אם נראה לו על פי תחושתו שהרעש גבוה מדי, אך מסתבר שאכיפה זו מועלת פעם אחר פעם נגד מועדונים ואולמות, אך נגד מואזינים התמונה אחרת לחלוטין.

בצר לו פנה גבאי למנכ"ל העירייה יאיר מעיין בדרישה לפעול לאכיפת החוק. במכתבו סיפר גבאי: "מידי בוקר בשעה 4:30 מתעוררים תושבי שכונת ארנונה לקול קריאות המואזין ממסגדי השכונה הסמוכה צור באחר. עוצמת הרעש של קריאות המואזין גבוהות במיוחד ,מעירות בבהלה ומשבשות את שנתם של תושבי השכונה. תושבי השכונה פונים מאז יולי 2008 למשטרת ישראל לפעול להפסקת הרעש בשעה זו, ולא רק שלא נעשה דבר להפסקת מטרד הרעש כי אם גם הם נענים בתשובות כגון : "המצב מורכב", "אלו שעות התפילה שלהם" "ומסוכן להכנס לשם".

גבאי מזכיר למנכ"ל העירייה ש"החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו מכוחו, מגדיר שלושה מצבים שייחשבו כמטרד ליחיד אם יתקיימו: גרימת רעש, ריחות וזיהום אוויר חזקים או בלתי סבירים מכל מקור שהוא, אם הם מפריעים, או עשויים להפריע, לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים. התקנות כוללות תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן - 1990 המגדירות מה הוא רעש בלתי סביר ואופן מדידתו. הן קובעות את מפלסי הרעש המותרים הנמדדים ביחידות דציבלים, תוך התחשבות בשלושה מדדים: מועד הרעש – האם הרעש הנו בשעות היום או שעות הלילה (כאשר בשעות היום מותרים מפלסי רעש גבוהים יותר מאלו המותרים בשעות הלילה), משך הרעש (ככל שהרעש נמשך זמן רב יותר, מפלסי הרעש המותרים נמוכים יותר) וכן המקום בו נשמע הרעש: האם מדובר באזור מגורים, באזור תעשיה, או באזור מעורב. בנוסף קיימות גם תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב – 1992 הקובעות הוראות כלליות לביצוע החוק".

"בניגוד לאמור בחוק מפעיל המסגד בשעות הלילה רמקולים בעוצמה גבוהה להעברת קריאות המואזין ומפריע לשכונת מגורים שלמה סמוכה. אשר על כן אבקשכם לפעול מיידית להפסקת מטרד הרעש מהמסגד, והשבת השקט לתושבי שכונת ארנונה", כתב גבאי למעיין.

גבאי סבור שעל העירייה לפעול בנחרצות ובמיידיות בסוגיה זו על מנת שלא תוביל גם פרשה זו למציאות המופקרת המרחקת בלא מעט מקומות במזרח ירושלים כשהמרכזי שבהם הוא הר הבית.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/187099


תזכורת:



71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords= מואזין#71

@ לסיכום:
- השואה איזה המצאה ישראלית מוגזמת.
- בית המקדש הינו קונספירציה יהודית.
- אוסלו לא טוב ליהודים אבל הוא טוב להונאה, וכשיגמר ניתן לתותח לדבר.
- יש גם להכניס לישראל 4 מליון פלשתינאים כדי שיהיו כאן רוב.
יכול להיות נפלא לגור כאן תחת השליטה של ערפאת. או איזה מואזין מוסלמי.

72. להלן כמה אמרי שפר: להלן ציטוטים..............
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords= מואזין#71


צ"ב הקישור המדבר בעד עצמו...:
16. מדינת פלסטין קמה כבר ב-25.5.1964 ומאז........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=16&viewmode=threaded


***


מסמך סודי ביותר שבו דרש יצחק רבין משמעון פרס לחדול מהמשך המגעים עם אנשי טוניס = הסכם אוסלו....
http://rotter.net/forum/gil/15267.shtml#14
פרופ' א. זריצקי: ''האם פושעי אוסלו מעורבים ברצח רבין?''
http://rotter.net/forum/gil/15267.shtml#13


#264,יעב' הדוק' של אבו מאזן: ''הקשרים בין הנאציזם לציונות''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.11.10 בשעה 16:06
בתגובה להודעה #71

תודה רבה לחברנו היקר aharon33

תזכורת:



לחץ כאן » 71. מחמוד עבאס, מכחיש שואה מאת: מכון ממר''י.....
69. עו''ד ניצנה דרשן לייטנר:לפתוח בחקירה כנגד מחמוד עבאס = אבו מאזן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=69&viewmode=threaded%20=
22. מתוך ''דברי הכנסת'' על הדיונים בכנסת בנושאים מדיניים וביטחוניים בשנת 1995.

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&archive=#22
.
.

ליהודים אין זכות הכותל המערבי, "הרשות הפלסטינית", אומר המחקר
http://www.jpost.com/Israel/Article.aspx?id=196329


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#272,יד''ר/עו''ד רונן ברגמן: ''מופע הקונספירציות של ''ד''ר'' אבו מאזן''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.10.14 בשעה 14:25
בתגובה להודעה #71
ד"ר/עו"ד רונן ברגמן: "מופע הקונספירציות של "ד"ר" אבו מאזן" = מחמוד עבאס (*)

"במשך השנים ניסה יו"ר הרשות הפלסטינית להתנער מתדמית מכחיש השואה שדבקה בו מאז עבודת הדוקטורט שכתב ב-1982. אולם החוקר אדי כהן, שבחן את סיפרו של אבו-מאזן, "הפנים האחרות", המבוסס על אותו דוקטורט ויצא לאור בשנים האחרונות ברמאללה, מגלה מה בדיוק כתב המנהיג הפלסטיני. למשל, שראשי התנועה הציונית במלחמת העולם השנייה ערכו םעולות הסתה נגד יהודי אירופה ואף שיתפו פעולה עם המשטר הנאצי ועודדו את ההשמדה, כדי לגרוף רווחים מדיניים. ויהודי ארצות ערב?? הם לא באמת סבלו מאנטישמיות, קובע אבו-מאזן, והאלימות נגדם הייתה רק כי זכו לצ'ופרים מהשלטונות. | השואה על פי מחמוד עבאס".

מצ"ב הכתבה מיום שישי האחרון (24.10.2014) של רונן ברגמן בידיעות אחרונת - 7 ימים, תמונות ממוספרות 1-15
.
.

















.
.
תזכורת:

מחמוד עבאס, מכחיש שואה מאת: מכון ממר''י..... http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded+%3D

תת-אשכול: 24. שערוריההההההההההההההההההההההה !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5314&omm=24&viewmode=threaded

25. מבזק בערץ 7:העלמות הפרוטוקולים בעניין........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#25

26. אתר פוליטי:הצנזורה הגדולה של אתר הכנסת.......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#26

שאלה לנשיא שימון פרס: האם נכון להיום - 17 שנים מהיום שהצהרת....(*)
https://www.facebook.com/photo.php?v=10151008827229378¬if_t=like

הארכי טרוריסט אבו מאזן: "אני שלחתי את הטרוריסטים עם הדם על הידיים" (*)
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150759651119378&set=a.432442594377.227462.612759377&type=3&theater

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=71

ציטוט: "הבנות ז'נבה זה רמאות" (פרופסור שלמה אבינרי / 4.12.03). תמלול: מחמוד עבאס מגלה, נפגשנו עם הסמאל בניגוד לחוק....קנוניה עם אש"ף ומפלגת האבודה (*)
https://www.facebook.com/notes/%D7%A9%D7%97%D7%A3-%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%91%D7%90%D7%A1-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%A9%D7%A3-%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-/10151961255839378

שר הבטחון משה 'בוגי' יעלון: אין פרטנר לשתי מדינות לשני עמים, אל תשתלו את עצמכם. חרם ? הסכם במתכונת הנוכחית יהרוס את הכלכלה". (*)
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152098932524378&set=a.117697274377.97735.612759377&type=1&theater

מיין קאמפף הערבי | אדי כהן
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152298140704378&set=a.117697274377.97735.612759377&type=1&theater

Yuli Edelstein - יולי אדלשטיין- יולי אדלשטיין: "אבו מאזן מכחיש שהוא מכחיש שואה"
https://www.facebook.com/YuliEdelstein/photos/a.10151880994412457.1073741828.371855757456/10152325562022457/?type=1&theater
וכאן:
http://rotter.net/forum/scoops1/92635.shtml

69. עו''ד ניצנה דרשן לייטנר:לפתוח בחקירה כנגד מחמוד עבאס = אבו מאזן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=69&viewmode=threaded%20=

22. מתוך ''דברי הכנסת'' על הדיונים בכנסת בנושאים...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil#22

לגזור ולשמור !!

בברכה
פ"ש
.
.
.


#273,יהדוקטורט של אבו מאזן תורגם לראשונה-יצא לאור בעברית סמוך ליום הזיכרון לשואה
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 09.03.15 בשעה 03:21
בתגובה להודעה #272



הספר של אבו מאזן: השואה - קונספירציה יהודית

כתביו של יו"ר הרשות הפלסטינית תורגמו לראשונה לעברית וחושפים את פרצופו האמתי של המנהיג הערבי שמכחיש שואה כבר 40 שנה

מקור ראשון
ישי פלג | 6/3/2015 13:17

תגיות: אבו מאזן,הכחשת שואה,נאצים

בהכחשת השואה של אבו מאזן יש הכול: בדוקטורט שכתב באוניברסיטת מוסקבה בראשית שנות השמונים הוא מפחית את מספר הנספים, מכחיש את תפקידם של תאי הגזים, טוען שרוב היהודים מתו ממחלות ולא מהשמדה שיטתית, ומטיל את האשמה על היהודים ועל הציונים.

את הקטעים מספרו של אבו־מאזן, המלווים את הכתבה הזאת, תרגם ד"ר אדי כהן, מזרחן וחוקר תקשורת במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר־אילן, כחלק מקמפיין שנועד לדרוש מיו"ר הרשות לחזור בו פומבית מהדברים שכתב. הספר מופיע עד היום באתר הבית של הרשות הפלסטינית, נמכר בחנויות הספרים ונמצא בספריות ובאוניברסיטאות. אבו־מאזן אמנם טוען מדי פעם, באנגלית, שהוא לא עומד מאחורי כל הדברים שכתב, אך בערבית הוא ממשיך לקבוע שהציונות עומדת מאחורי הפשעים הנאציים והשמדת יהודי אירופה. ב־2013, למשל, אמר בראיון לערוץ הלבנוני אל־מיאדין: "יש בידי 70 ספרים שעוד לא כתבתי בנוגע לקשרי התנועה הציונית עם הנאצים לפני מלחמת העולם השנייה, ואני מבטיח לפרסם אותם בעתיד".

התזה שבבסיס הספר מסתמכת על תאוריה שהתפתחה בשנות החמישים, ולפיה התנועה הציונית שיתפה פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי אירופה, כדי לזכות בסימפטיה עולמית שתביא להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הטענות הללו נשמעו בישראל במשפט קסטנר, אבל הובעו בכל רחבי העולם, בעיקר בדבריהם של נאצים נמלטים בשנים שלאחר השואה.

בראש חבר הנאצים מכחישי השואה עומד כמובן אדולף אייכמן, בדברים שהופצו למשל בראיון שנתן למגזין "לייף" ב־1958 ופורסם ב־1960, לאחר שנחטף בארגנטינה והובא למשפט בישראל. בכתבה הנרחבת, שהופיעה בחלקים בשני גיליונות שונים של המגזין, סיפר אייכמן על הערצתו לציונות, הכחיש את המספרים העצומים של הנספים במחנות ההשמדה אבל גם סיפר על עשרות אלפי נרצחים מדי יום ביומו, וטען שהיהודים והציונים שמחו מאוד על העברתם לגטאות. כך, למשל, נאמר מפיו בכתבה: "היהודים המתבוללים היו כמובן מאוד לא מרוצים מהמעבר לגטאות, אבל האורתודוקסים היו מרוצים מהסידור, וכך גם הציונים. אלה ראו בגטאות כלי נהדר להרגלת היהודים לחיי קהילה. ד"ר אפשטין מברלין אמר לי פעם שהיהודים אסירי תודה על ההזדמנות שנתתי להם ללמוד על חיי הקהילה בגטו שייסדתי בטרזינשטט (שם הוקם "גטו ראווה" לצורכי תעמולה. מתוך כ־160 אלף היהודים ששהו בו במהלך המלחמה שרדו רק 19 אלף, י"פ). הוא אמר שזה היה בית ספר מצוין לקראת העתיד בישראל (...) רוב היהודים הרגישו טוב והיו שמחים בחיי הגטו, שטיפח את זהותם הייחודית".

לצד הדברים שלמד מאייכמן, אבו־מאזן לא שוכח בספרו את הכחשת השואה הקלאסית, המפחיתה את מספר היהודים שנרצחו לכדי "כמה מאות אלפים", או קובעת שתאי הגזים לא שימשו להשמדה המונית (גם אם הדבר סותר בעליל את עדויות הנאצים, ובהם אייכמן, שאבו־מאזן מבסס על דבריהם את חלקה העיקרי של התזה שלו).

"מחמוד עבאס הוקסם מהתעמולה של אייכמן ולקח אותה, שדרג אותה והפיץ אותה בדוקטורט שלו", אומר ד"ר כהן, בן 43, שעלה עם משפחתו מלבנון בראשית שנות התשעים. "הוא לקח חצאי אמיתות והעצים אותן, לקח סכסוכים בין הזרם האנטי־ציוני ובין הציונים ועשה מהם קונספירציה גדולה, לקח את קסטנר ועשה ממנו משתף פעולה שמייצג את כל התנועה הציונית, לקח את אייכמן ועשה ממנו 'ויקיליקס' שחשף את המזימה".

אחת ממטרות הספר של אבו־מאזן, לדברי כהן, מלבד השמצת הציונות, היא הכחשת חלקה של התנועה הלאומית הפלסטינית בהשמדת היהודים. "הרי מי שיתף פעולה עם הנאצים? המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, פושע המלחמה הנמלט – שאגב, לא מוזכר אפילו פעם אחת בספר, והוא באמת קידם את התעמולה הנאצית ודחף להשמדת היהודים באירופה. אבל זה לא כל כך נורא, אם גם היהודים עשו את זה".

אלה אמירות שהיו גם לפני אבו־מאזן?
"אין מנהיג ערבי שהכחיש שואה בממדים האלה. אבו־מאזן הוא ממכחישי השואה הגדולים ביותר. להאשים את היהודים, לפקפק במספרים, להכחיש את תאי הגזים – אבו־מאזן עשה את כל זה. יש מכחישי שואה שמפקפקים בחלק זה או אחר, אבל הוא לקח הכול ועשה מזה משהו אחד. גם עכשיו, כשהוא אומר שהשואה היא הפשע הנורא ביותר שנעשה אי פעם, זהו מס שפתיים בלבד".

ההוכחה לכך, לדברי כהן, באה מסיפורו של פרופ' מחמוד דג'אני. דג'אני, נצר למשפחה ערבית־ירושלמית שורשית, יצא פעמיים לפולין – בפעם הראשונה השתתף בעצמו ב"מצעד החיים", ובפעם השנייה לקח עמו תלמידים מאוניברסיטת אל־קודס, שבה לימד, לסיור במחנה אושוויץ. כשחזר מהסיור הואשם בבגידה. האוניברסיטה התנערה ממנו, חבר המרצים נידה אותו, מכוניתו הועלתה באש - הכול, אומר ד"ר כהן, כי "כך ייעשה למי שמנסה להזדהות עם שואת היהודים. דג'אני הוא הוכחה חד־משמעית לכך שמדיניותו של אבו־מאזן לא מתיישבת עם המילים שלו".

ללמד שואה בערבית

יחד עם כהן פועלים גם גולן ברהום, רוני ביאלר, אסף ניסן ועוד מאנשי בית הספר לתקשורת בבר־אילן, בקבוצה שמפעילה עמוד פייסבוק בעברית, בערבית ובאנגלית ("אבו־מאזן די להכחשת שואה"), מופיעה בערוצי טלוויזיה בערבית בכל העולם ומפעילה מגזין רשת בערבית (israelinarabic.com) – שזוכה לכמאה אלף כניסות מדי חודש.

“ההסברה בערבית כשלה“, אומר כהן. “שני מבקרי מדינה הוציאו דו“חות שקבעו שהמדינה כשלה במתן הסברה לעולם הערבי. החלטנו לקחת את זה לידיים“.

והם בהחלט “לקחו את זה לידיים“. רוני ביאלר, למשל, מאסטרנט לתואר שני בתקשורת ערבית, הוא עורך מגזין הרשת המיועד לקהל הערבי, ומפרסם בו כתבות וטורי דעה ברוח ציונית, פרי עטם של כותבים תושבי המזרח התיכון כולו. “יש לנו כתבות על קופטים שמספרים על המצב במצרים, או מאמרי תמיכה בישראל מצד ערבים מכל המזרח התיכון“, אומר ביאלר. “זה אתר מזרח־תיכוני. מי שקורא אותו מבין שאנחנו רואים בעצמנו חלק מהמזרח התיכון מאז ומתמיד, ולא באנו מבחוץ. אנחנו מתעסקים הרבה בהיסטוריה של העולם הערבי ושל העדות הלא ערביות“.
צילום: אבישג שאר ישוב
''המדינה כשלה במתן הסברה לעולם הערבי. החלטנו לקחת את זה לידיים“. צוות ההסברה צילום: אבישג שאר ישוב

ובפלסטינים?
"כמובן. הכותבים אצלנו לא מזדהים עם המאבק שלהם, וזה המקום שבו הם יכולים לכתוב את זה, כי אנחנו לא נותנים לקלל ולכתוב תגובות אנטישמיות. אצלנו אנשים לא פוחדים להביע תמיכה בישראל, כי הם יודעים שלא יתקפו אותם".

גולן ברהום, עמית מחקר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר־אילן ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, מוביל את הקמפיין הקורא לאבו־מאזן להסיר את הספר מאתרו הרשמי. ברהום העלה לרשת סרטון ובו הוא פונה ליו"ר הרשות בערבית, בפנייה מכובדת וישירה, ותובע ממנו להתנער מהכחשת השואה. "אני פונה אליך בתור יהודי וציוני", פותח ברהום, בערבית מוטעמת. "מטבע הדברים יש הרבה מחלוקות בינינו, אבל יש נושא אחד רגיש, אנושי, שבלתי אפשרי שנכחיש אותו. כוונתי לנושא השואה היהודית, אדוני הנשיא, כוונתי לתוכנית השטן הנאצי, שהשמידה שליש מבני העם היהודי (...) השואה היהודית התרחשה, והכחשתה היא עברה על החוק.

"אדוני הנשיא, בבקשה ממך, הבט על התמונה הזאת (ברהום אוחז בתמונת כריכת הספר, שמוצגים עליה חייל נאצי וחייל ישראלי זה לצד זה, י"פ). אתה כמובן מכיר אותה, היא לקוחה מספרך 'הפנים האחרות', שם כתבת ואמרת באופן מזוויע ולא אנושי שהתנועה הציונית היהודית שיתפה פעולה עם השטן הנאצי, כאילו שיהודים יסכימו לרצח יהודים רק בשל אינטרסים פוליטיים (...) ההסתה הזו, הגזענית, עדיין נמצאת באתר הרשמי השייך לרשות הפלסטינית, האתר שלך, ובהתאם לכך, כבוד הנשיא, אנו מבקשים ממך בקשה הומניטרית ומוסרית: הוצא את התעמולה הזו מהאתר הרשמי, ולמד את העם הפלסטיני על השואה (...) היה צודק עם ההיסטוריה, היה אמיץ. תודה לך".
לדברי ברהום, המאבק של הקבוצה אינו פוליטי, אלא ערכי. "למה אנחנו עושים את זה? כי יש אנשים שלא יודעים", הוא מסביר. "אנחנו חושפים את העובדות: אנחנו קראנו את הספר, מאל"ף ועד תי"ו, ובשנת 2015 אבו־מאזן עדיין מכחיש שואה. יש מי שאומרים 'נו, זה ידוע', אבל הם לא קראו את הספר – ואנחנו נותנים להם את הביסוס העובדתי. יש גם קבוצה שאומרת, 'נו, אז הוא אמר, אבל הוא חזר בו'. הם לא מעלים את הנושא הזה, ואז הזירה פנויה לתעמולה הערבית והפלסטינית, שממשיכה עם הכחשת השואה. אנחנו חושפים את האמת, נותנים טיעונים למי שכן יודע, ולא משאירים את הזירה ההסברתית ריקה".

מה אתם מצפים להשיג?
"אם אבו־מאזן יסיר את הספר, זכינו. זאת אופציה אחת. אם זה יקרה, נחזק את הגורמים המתונים בעולם הערבי, שרוצים ללמד על השואה, שמתנגדים להכחשת שואה. אנחנו נותנים פה גושפנקה לקו המתון. אבל אם הוא לא יסיר את הספר, נדע בוודאות שמדובר באדם שמשקר, חד וחלק.

"אבו־מאזן אמר בהצהרה אחת באנגלית שהשואה הייתה הפשע הנורא ביותר בתולדות האנושות. ההצהרה היחידה הזו עומדת בסתירה לכך שהספר עדיין מופץ, גם בשנת 2015. אם אתה באמת אומר שהשואה היא הדבר הנורא ביותר, מדוע רודפים את מי שמחנך ללימוד השואה? איראן ערכה ועידה להכחשת שואה, ואתה זוכר כמה נאבקו בזה. למה אתה נלחם נגד הכחשת השואה של איראן, ופוטר את אבו־מאזן? מדוע אתה נלחם במכחישי שואה בגרמניה, אם אתה מוותר לאבו־מאזן?

"לא רק שאבו־מאזן משקר באנגלית ומכחיש שואה בערבית, אלא שבשתי השפות הוא מגדיר את ישראל כמי שמבצעת פשע מלחמה. הוא עושה שלושה דברים בעייתיים: הוא מכחיש שואה, הוא טוען שהוא לא מכחיש שואה, והוא אומר שישראל מבצעת פשעי מלחמה ברמה של השואה. אם לא ננהל את המאבק הזה, הגלגל ימשיך להתגלגל קדימה".

איך עובדת ההסברה כלפי העולם הערבי?
"אנחנו חושבים שצריך לתת תגובת נגד, בהסברה ישראלית בערבית. אנחנו מתראיינים בתקשורת הערבית הבינלאומית באופן חד־צדדי ומדברים רק לטובת ישראל, וזה בא לידי ביטוי גם במונחים. אני לא אומר 'אל־קודס' אלא 'ירושלים', אני לא אומר 'הגדה המערבית' אלא 'יהודה ושומרון'".

אילו תגובות קיבלתם?
"יש טוקבקיסטים שאומרים שהשואה לא הייתה, שאנחנו אלה שמבצעים את השואה. זה כמובן אבסורד, ולכן אנחנו עושים את המהלך הזה. מנגד, יש מיעוטים רבים בעולם הערבי - קופטים, כורדים וכו' - שתומכים בנו. הפקנו סרטון הזדהות עם המיעוטים הנרדפים בארצות ערב, ואנשים באמת פרגנו לנו.
"חייבים לומר: כשמחנכים לשנאה באופן ממוסד ורציף, ללא תגובת נגד, ומציגים עלילת דם שלפיה היהודים היו שותפים בהשמדתם – כל הסכם מדיני שייחתם יופר כשתגיע ההזדמנות, כי העם הפלסטיני מוזן בדמוניזציה של ישראל ושל העם היהודי. לכן, אנחנו לא רק מבקשים מאבו־מאזן להפסיק להפיץ את הספר, אלא גם העלינו סרטון שמלמד על השואה בערבית, כדי לעצור את הדמוניזציה. אם נוותר כאן, הוא ימשיך. אם רק נתווכח אם להפיץ את הדברים או לא - אבו־מאזן כבר ניצח".
כדי שהכחשת השואה של יו"ר הרשות לא תנצח, ד"ר כהן ועמיתיו מתכוונים לפעול כדי להביא לידיעת כולם את עמדותיו. הצעד הראשון, כאמור, הוא הספר, שלפי התכנון יצא לאור בעברית אחרי פסח, סמוך ליום הזיכרון לשואה. מלבד זאת, ב־13 באפריל אמור להיערך באוניברסיטת בר־אילן כנס שיעסוק בהכחשת שואה בעולם המוסלמי בכלל, וברשות הפלסטינית בפרט. "הפלסטינים לא מחביאים את הספר", אומר ד"ר כהן. "אבל בעקבות הכוונה לתרגם את הספר זכיתי למתקפה מצד מקורבים לרשות, ובאתרי האינטרנט כתבו שאני מתכוון לפגוע בדמותו של 'שוחר השלום' אבו־מאזן".

גם ישראלים מתנגדים לזה?
"כן. אומרים לי, למה אתה בוחש, זה פוגע בסיכויי השלום, האלטרנטיבה היא חמאס ודאעש. אבל אני לא מבין: למה אף מזרחן לא תרגם את הדברים שלו עד עכשיו? גם הממשלה שלנו צריכה לאמץ את הסוגיה הזאת באופן רציני. פגשתי הרבה חברי פרלמנט אירופים, וכולם שאלו אותי: למה הדיפלומטים הישראלים שותקים? מדוע משרד החוץ לא עושה כלום עם זה,

במיוחד מול הטרור המדיני שמופעל נגדנו בידי הפלסטינים? אני עצמי פניתי פעמים רבות למחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, במטרה להעלות את הנושא הזה ביום השואה הבינלאומי, ואמרו לי – נטפל בזה, נשלח לך תשובה. עד היום הם לא הגיבו, ואיש לא עשה כלום".

והספר משפיע על הפלסטינים, לדעתך?
"אלפי פלסטינים וערבים מכל העולם מסתמכים על הספר ומצטטים ממנו, לומדים הכחשת שואה וטוענים שהיהודים שיתפו פעולה עם הנאצים. הם פשוט נכנסים לאתר של הרשות הפלסטינית, וקוראים את זה. אפשר לדפדף, חינם. מי שקורא את הזוועה הזאת חושב שאדולף היטלר היה חבר של בן־גוריון. זה יוצר דור חדש של ערבים שחושבים שזו האמת".

* * *

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "משרד החוץ פועל בצינורותיו להתריע על הכחשת שואה באופן רציף ועקבי, ורושם הצלחות רבות. בין ההצלחות אפשר להזכיר את המושב המיוחד שהקדישה עצרת האו"ם לנושא האנטישמיות ב־22 בינואר 2015, בפעם הראשונה, ואת אימוץ הגדרת 'הכחשת שואה מהי' על ידי הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) ב־2013. מאבק באנטישמיות הוא אחד מיעדי משרד החוץ. במאי הקרוב נערוך את הפורום הגלובלי ה־5 למאבק באנטישמיות, ובו ידונו מאות נציגים מרחבי העולם במגוון פעולות למאבק באנטישמיות, בהכחשת השואה ובגזענות".

מקור:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/680/815.html

87. אבו מאזן –דוקטורט ב''הכחשת השואה'' ומשרד החוץ
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%EC%20%E0%E1%E5%20%EE%E0%E6%EF#87

88. משרד החוץ הסתיר עבודת השואה של אבו מאזן !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%EC%20%E0%E1%E5%20%EE%E0%E6%EF#88


#73,יהתגובה הישראלית לרצח במינכן: מאמר מקיף.......
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.05.03 בשעה 08:22
בתגובה להודעה #65
התגובה הישראלית לרצח במינכן - מאמר מקיף על המדיניות הישראלית
(בראשות גולדה מאיר) באותה התקופה וההתמודדות עם הטרוריזם.
מתוך: הסכסוך הישראלי-ערבי > הטבח במינכן (1972)
http://www.fas.org/irp/eprint/calahan.htm

COUNTERING TERRORISM:

THE ISRAELI RESPONSE TO THE 1972 MUNICH OLYMPIC MASSACRE AND THE DEVELOPMENT OF INDEPENDENT COVERT ACTION TEAMS

by

Alexander B. Calahan

GS-12

Graduate Class

Thesis submitted to the Faculty

of the Marine Corps Command and Staff College

in partial fulfillment of the requirements for the degree of

Master of Military Studies

April 1995

The views in this paper are those of the author and

do not reflect the official policy or position of the

Department of Defense or the U.S. Government

EXECUTIVE SUMMARY

Title: Countering Terrorism: The Israeli Response to the 1972 Munich Olympic Massacre and the Development of Independent Covert Action Teams.

Author: Alexander B. Calahan

Thesis: The purpose of this study is to examine the methodology of the covert action teams authorized by Prime Minister Golda Meir to find and assassinate those individuals responsible for the attack on the Israeli athletes at the Munich Olympic games in September 1972. Specifically, the study addresses whether the operational and tactical methods utilized in this counterterrorist effort were successful relative to the original operational objectives.

Background: In 1972, the Israeli Mossad initiated one of the most ambitious covert counterterrorist campaigns in history. Golda Meir and the Israeli cabinet's top secret 'Committee-X' devised a campaign in retaliation for the massacre of eleven Israeli's during the Munich Olympic games. Meir tasked the committee with devising an appropriate response to the Munich massacre. The panel concluded that the most effective response was to authorize the assassination of any Black September terrorists involved in the Munich incident. The Mossad assumed the responsibility for implementing the panel's directive. To accomplish the directive, the Mossad developed several assassination teams, each with specific mission parameters and methods of operation. The Mossad headquarters element developed one team utilizing staff operations officers supported by recruited assets of regional stations and managed through standard Mossad headquarters' procedures. A second unit recruited staff officers and highly trained specialists and set them outside the arm and control of the government. The theory was to support this team financially through covert mechanisms and let them operate with complete anonymity outside the government structure. The assassination team deployed through normal channels failed to complete their mission and publicly exposed the entire operation. The second team which operated with full decentralized authority and freedom of movement achieved significant success in fulfilling their operational objectives and never compromised the operation.

Recommendations: Although there are inherent differences between Israeli and U.S. policies, specifically those addressing the use of assassination as a political tool, important lessons may be gleaned from this study for policy makers. Planners of sensitive covert operations must have a firm understanding of bureaucratic processes. Government bureaucracies inherently limit the degree of operational success by the nature of their systems. Bureaucracies cannot move effectively beyond a predetermined operational tempo, and impose fatal restraints regarding operational tradecraft and tactics. Successful covert operations demand a flexible capability with full decentralized authority enabling officers to initiate actions as circumstances dictate, enhancing the operational success-failure ratio. When operational teams incorporate decentralized authority in concert with good tradecraft and tactical techniques, success is virtually assured. Government agencies are capable of conducting decentralized, sensitive operations with reasonable operational control and an expectation of success.

ACKNOWLEDGMENTS

I would like to thank Mr. George Jonas for his candid conversation regarding Avner's team, which was so vital to this study. I would also like to give special thanks to my thesis advisor, Dr. James H. Anderson, my second mentor, Mr. N. Richard Kinsman, and my third reader and year-long faculty advisor, Dr. Donald F. Bittner. Additionally, I would like to acknowledge the military officers and civilian faculty of the U.S.M.C. University, Command and Staff College for allowing me the opportunity to participate in a unique learning experience.


----------------

THIS IS AN OFFICIAL DOCUMENT OF THE MARINE CORPS COMMAND AND STAFF COLLEGE. QUOTATION FROM, ABSTRACTION FROM, OR REPRODUCTION OF ALL OR ANY PART OF THIS DOCUMENT IS PERMITTED PROVIDED PROPER ACKNOWLEDGMENT IS MADE, INCLUDING THE AUTHOR'S NAME, PAPER TITLE, AND THE STATEMENT: "WRITTEN IN FULFILLMENT OF A REQUIREMENT FOR THE MARINE CORPS COMMAND AND STAFF COLLEGE."

THE OPINIONS AND CONCLUSIONS EXPRESSED HEREIN ARE THOSE OF THE INDIVIDUAL STUDENT AUTHOR AND DO NOT NECESSARILY REPRESENT THE VIEWS OF EITHER THE MARINE CORPS COMMAND AND STAFF COLLEGE OR ANY OTHER GOVERNMENTAL AGENCY.

----------------

CONTENTS

ACKNOWLEDGMENTS.........................................................iv

CHAPTER PAGE

1. INTRODUCTION .....................................................1


The Experiment, 1

Intelligence Activities and Plausible Deniability, 3


2. THE GAMBLE ..........................................................8


Massacre at Munich, 8

The Black September Organization, 13

3. Israel Responds .................................................15


Golda Meir and Committee-X, 15

Case Studies, 16

Lillehammer, 18

Avner, 21


4. Analysis and Conclusions ............................35


Organizations and the Human Condition, 35

Tradecraft, Cover, and Trails of Evidence, 43

Politics and the Nature of War, 45

Meeting the Objectives, 47

5. LESSONS LEARNED ................................................51


Relevance to U.S. Intelligence Operations, 51

Executive Order 12,333, 56

APPENDIX

A. Covert Operations' Methodology....................................59

BIBLIOGRAPHY.........................................................................74

COUNTERING TERRORISM

The Israeli Response to the 1972 Munich Olympic Massacre and the Development of Independent Covert Action Teams

CHAPTER 1

INTRODUCTION

The Experiment

In 1972, the Israeli Mossad initiated one of the most ambitious covert counterterrorist campaigns in history. Golda Meir and the Israeli cabinet's top secret 'Committee-X' devised a campaign in retaliation for the massacre of eleven Israeli's during the Munich Olympic games. Black September's (BSO) assault on the Olympic Village apartments on September 5, 1972, set in motion a chain of events unparalleled in the history of terrorism and antiterrorism tactics. Eleven Israeli's died in the assault at Olympic village and the subsequent failed (West) German police rescue attempt at Germany's Furstenfeldbruck airfield. Outraged by intensifying PLO and BSO terrorist attacks on Israeli citizens, Prime Minister Golda Meir, with the support of her highest ranking cabinet officials, decided to take the war to the terrorists.

After the events of September 1972, Golda Meir authorized the formation of Mossad directed covert action teams to find and assassinate those individuals responsible for the attack on the Israeli athletes in Munich. This paper will explore the methods and concepts behind this counterterrorist effort, and analyze its success relative to the original operational objectives. Specifically, two case studies will demonstrate how the operational methodology as directed through the primary headquarters' element directly affected the level of success achieved by the teams outlined in the case studies. The specific concept of using assassination as a government tool is not the primary focus of the thesis. Rather, the research centers on the design of the teams, the operational objectives, and the measurement of success relative to those objectives. Further, the paper intends to contrast and compare the effectiveness of covert action teams controlled within bureaucratic organizations, with loosely controlled decentralized independent action teams.

In depth examination of specific elements inherent in each team's organizational structure, as well as their headquarters' guidance, provides a clear perspective of the teams' methodologies. The specific elements explored include the following: the type of control instituted, personnel recruited, method of deployment, headquarters support, use of cover, engagement, and escape procedures. For the purposes of this paper, the methodologies of the different teams present an ideal platform for analysis. The research focuses on the actions of two particular units as they moved through the phases of their strategy, tactical deployment, engagement, and escape. Other issues of consideration include Mossad operational objectives, management policy and control, and the psychological impact on unit members.

For the purposes of this paper, antiterrorism reflects more passive measures such as education, surveillance, liaison training and advising; counterterrorism techniques refer to offensive measures to prevent and deter terrorism with active interdiction such as targeting and elimination.

Intelligence Activities and Plausible Deniability

Investigating intelligence operations from open source material is a difficult task. Covert operations, by definition, incorporate an institutional plausible deniability factor. Specifically, in the unfortunate event the operation becomes exposed, there are levels of deniability imposed which restrict the means to positively link the operation with the primary agency. In addition, when agencies do release the results of operations, the sources and methods utilized to conduct the operations remain classified to protect sensitive assets. This paper assumes the validity of certain events based on available corroborating evidence and analysis of the events by individuals with covert operational experience. Also, the identity of those individuals providing their expertise of intelligence operations and tradecraft must remain confidential. Even with these sources, limited means exist to fully verify the information provided.

The development of the structure and methodologies regarding the teams described in the case studies derived from published open sources. The paper is unclassified in nature and utilizes terms extracted from open sources which closely represent the actual concepts.

George Jonas, author of Vengeance, (1984), provided the primary source of information regarding "Avner's" unit discussed in depth in the second case study. Avner is a former Mossad officer, selected as the team leader of an independent assassination team deployed by senior Mossad operations officer Mike Harari. After operating for approximately two years in the field and conducting nine successful assassinations of PLO terrorists, Avner officially left the Mossad on bitter terms in 1974. After two years of stressful field operations, Avner felt emotionally drained and extremely disappointed with the Mossad leadership. The Mossad had agreed to deposit a generous salary monthly into a Swiss bank account for Avner and each team member; upon completion of the assignment they would then be able to collect their funds. Avner's personal account reflected approximately $100,000 dollars when the team disbanded. Avner advised Harari that he intended to resign, withdraw his money, and move to New York. Harari recommended that Avner simply take a vacation, but remain within the Mossad. He advised Avner that he would not be required to go directly back to the field and had the option of a desk assignment. This did not appeal to Avner, as he was already very disillusioned with the Mossad leadership. He felt that they demanded absolute loyalty but did not return that loyalty. Mr. Jonas reported that to coerce him to stay, the Mossad blocked Avner's access to the Swiss bank account and threatened his family. Avner countered the threats and was recontacted by Harari soon after in an attempt to reconcile their disagreement. The threats stopped, and Avner's money was still denied, but a resolution was eventually negotiated. Mr. Jonas commented that Avner "felt grievously betrayed at the end of the mission." 1 Avner was never led to believe that continued service in the Mossad was a condition for him to retrieve his promised salary. Money was not the original motivating factor for Avner for he had fully accepted the mission prior to the promise of the Swiss account. Avner had more contacts with the Mossad, however, the details of these encounters are not available.

In an attempt to start a new life, Avner teamed with Jonas to publish the accounts of the operations he conducted as chief of one of the most successfully orchestrated covert operations in history. Obviously, the name "Avner" is a pseudonym used to protect his true identity. Avner never identified Mike Harari by name for he utilized the pseudonym 'Ephraim' to identity his Mossad contact in his personal accounts as provided to Mr. Jonas. Harari was identified through later publications and the assumption that Ephraim was Harari was drawn through collateral research.

George Jonas is an accomplished author and currently produces movies and television shows for the Canadian Broadcasting Corporation in Toronto, Canada. Jonas explained the circumstances in which Avner came to his attention. At the conclusion of his mission and subsequent dispute with the Mossad, Avner contacted a British publishing company about his story. The publishing company in turn sought out the services of Jonas, well known and respected for his investigative journalistic skills, primarily in the law enforcement arena. Avner and Jonas discussed the possibilities of producing a book and the parameters of confidentiality. The two conducted a series of interviews regarding the details of Avner's mission to assassinate the top PLO terrorist leaders in Europe. Jonas related that Avner's recall of "small details" was remarkable. It was his ability to provide minute details inherent in the operations which enhanced Jonas' assessment of Avner's credibility. After discussing the events of the operations, Jonas traveled to the assassination sites to verify the accounts. Avner provided specifics of operational events which never appeared in news coverage of the assassinations. Only the few involved would have known the intricate operational tactics and movements described in depth by Avner. He produced detailed information regarding the movements and signals of the support teams, the makes and models of vehicles used, the descriptions of the assassination sites, weapons, the specially designed ammunition, the types of explosive devices, and their process of cultivating intelligence sources. 2

Jonas maintains his confidentiality pact with Avner regarding "Avner's" true identity. Open source published materials have speculated as to his true identify and his current location and occupation. The alleged Avner was contacted by this writer for his comments regarding the accounts in Jonas' book as well as his missions as a team leader with the Mossad. Avner related that the Mossad recently released an official statement confirming that the events published in Jonas' book, Vengeance, are, in fact, true. Contractual and confidentiality agreements prohibit him from making any further statements and or publicly confirming or denying "Avner's" true identity. Avner stated that the events in Jonas book are accurate and include all the detail he is willing, or contractually able, to provide. 3

Avner and Jonas refused to divulge the identities of the other officers involved in the operation. However, Avner assured Mr. Jonas that the personalities and specialties relating to each team member are accurate; hence, they are not composites to disguise the actual team.

Mike Harari and the names of the officers involved in the Lillehammer incident described in the first case study were identified and cross referenced through more recently published material. David B. Tinnin's book, The Hit Team, published in 1976, also provides an account of a team traveling through Europe assassinating PLO terrorists. Numerous discrepancies of tactical details of the operations exist between Tinnin's and Avner's accounts. Tinnin's premise of an independent team was correct, although his description of the team's personnel and operational tactics differed significantly from Avner's account. These discrepancies are discussed at length subsequent to the case studies in an effort to reconcile the differences. Also, the Mossad had commissioned numerous teams with different methods of operation. It is feasible that Tinnin had information regarding a third team, with a similar mission as Avner's, which was mentioned by Jonas..

CHAPTER 2

THE GAMBLE

Massacre at Munich

At approximately 0400 hours on September 5, 1972, the "fedayeen" 1 (men of sacrifice) began executing their plan to scale the fences at Kusoczinskidamm, and capture the Israeli Olympic athletes residing at the Olympic Village apartments. The gunmen made their way to apartment one, at 31 Connollystrasse, Olympic Village Apartments, and inserted a passkey. Yossef Gutfreund, a 275 pound wrestling referee in apartment number one, began reacting to the sound of Arab voices behind his door. He quickly alerted his roommates there was danger and pushed his body against the door in an attempt to deny the Arab fedayeen entrance. Gutfreund's efforts were effective for only a few seconds, but allowed one roommate, weightlifting coach Tuvia Sokolovsky, time to break out a window and successfully escape. 2

The Arab terrorists successfully entered apartment one, immediately taking five Israeli team members hostage: track coach Amitzur Shapira, fencing master Andrei Spitzer, rifle coach Kehat Shorr, weightlifting judge Yacov Springer, and Yossef Gutfreund. The terrorists expanded their search throughout the complex, capturing six additional athletes in apartment number three. Wrestling coach Moshe Weinberger was away from the complex during the initial assault. He arrived back at the apartment while the terrorists continued their search for additional Israeli game participants. Upon entering the apartment, Weinberger struggled with two assassins, striking one and knocking him unconscious. The second Arab terrorist shot Weinberger in the face. Although critically wounded, Weinberger rendered another attacker unconscious before being shot repeatedly in the chest by a third terrorist. Despite his efforts to defend himself and his colleagues, the Arab terrorists killed Weinberger with a point-blank gunshot to his head. 3

As the attack continued, weightlifter Yossef Romanno and teammate David Marc Berger tried to escape through an open kitchen window. Romanno, failing to make his way through the window, located a kitchen knife and stabbed one gunman in the forehead. A second Arab moved forward and fired from point blank range into Romanno with a Kalashnikov assault rifle, killing him. 4

By approximately 0500 hours, the Arab terrorists had killed two Israeli team members and captured nine. Due to the unanticipated battle and chaos, the terrorists failed to locate eight additional team members in apartments' two, four, and five. Two Israeli athletes had escaped and made their way to safety. Despite the gunfire, the activity at the Village Apartments drew very little notice from the other occupants in the area. The two athletes who escaped alerted the authorities to the incident. Within the next hour the Arab terrorists had issued a set of demands, written in English, and had thrown Moshe Weinberger's body into the street. 5

The Palestinian off-shoot group, the Black September Organization, claimed responsibility for the actions at the Village Apartments. Their demands included the release of 234 Arab and German prisoners held in Israel and West Germany. The terrorists provided a typewritten list of prisoners for release; these included Ulrike Meinhof and Andreas Baader, the founders and leaders of the German based Baader-Meinhof Gang. The German police had arrested both individuals earlier in June 1972. The terrorists also demanded that the police provide three planes for their escape. Upon receiving confirmation on the release of the prisoners, the terrorists would select one of the planes to transport them to a safe destination. 6

Frank Bolz, Jr., co-author of The Counter-Terrorism Handbook published in 1990, outlined the West German chain of command that coordinated the efforts to rescue the hostages. Manfred Schreiber, the Munich Police Commissioner, became the de-facto command authority over the hostage incident. Schreiber was also the officially appointed chief of the Olympic Security Forces. His superiors in Bonn established communications with Israel's Prime Minister, Golda Meir, as well as coordinated the possible release of the Baader-Meinhof Organization members with German authorities. The Interior Minister of Bavaria, Bruno Merk, acted as Schreiber's superior officer, and West German Chancellor Willy Brandt conducted discussions with the Israeli Prime Minister. Meir made it perfectly clear to Brandt that the Government of Israel would never negotiate with terrorists. 7

The West German police negotiators successfully extended three deadlines originally imposed by the terrorists. The Black September Group requested a jet to transport them to Cairo where the prisoners demanded for release by Israel would meet them. However, the government of Egypt refused to provide assistance in support of any West German police action during the crisis. This development, in combination with Golda Meir's absolute refusal to negotiate, forced Schreiber to conclude that a rescue attempt was his only option. Schreiber determined that in order to conduct a successful hostage rescue, he must confine the terrorists to Germany. To initiate a rescue, he decided the best option was to isolate the terrorists at Germany's Furstenfeldbruck Airport. Once at the airfield, West German sharpshooters would attempt a hostage rescue operation. 8

It is important to note that Mossad Chief Zwi Zamir had traveled directly to Munich, on orders from Golda Meir, to discuss the ongoing incident with the West German authorities. Golda Meir had directed him to negotiate permission for specially trained Israeli commandos, the 'sayeret,' to conduct the hostage rescue. The sayeret are elite trained reconnaissance forces drawn from the ranks of the Israeli Special Forces and experienced in hostage rescue techniques. Although Chancellor Brandt might have acquiesced, the local state officials refused. According to the German federal constitution, the decision was in the hands of the state officials. Unfortunately the German police lacked the expertise and experience of the Israeli sayeret. 9 It was only after the arrival at the airport that the West German Police realized there were eight terrorist members, not the five originally estimated. Considering the early estimate of five terrorists, the police deployed only five German snipers at Furstenfeldbruck airport to initiate the rescue. This was far short of the sniper requirements for this type of ambush scenario. The German police also placed a dummy Lufthansa Boeing 727 at Furstenfeldbruck airport, located approximately fifteen miles from the center of Munich. Eight police officers deployed around the jet dressed as flight attendants and crew members. Unfortunately these police officers were without radio contact with the command post or other police units. 10

As the terrorists moved a 'safe' distance from the hostages, Schreiber ordered the police snipers to open fire. Their initial rounds went off-target and a full gun battle ensued. The Israeli captives were still sitting bound in the helicopters which had transported them to the airfield. The initial firefight between the fedayeen and police lasted approximately an hour and fifteen minutes. The German Police decided to initiate an 'infantry' attack to move the terrorists from the vicinity of the helicopters. As the attack began, one fedayeen tossed a grenade into one of the helicopters holding five of the Israeli athletes. The helicopter exploded, killing all five athletes. Shortly thereafter, another fedayeen member entered the second helicopter, shot, and killed the last four hostages. The police captured three terrorists during the ensuing firefight. At approximately 0130 hours, the police killed the last of the Arab terrorists. 11 The German police investigation indicated that a few of the hostages may have inadvertently been shot by the German police during the fierce gun battle. However, a definitive conclusion was not possible due to the severely burned condition of the bodies. 12

Although it is clearly evident that many things went wrong in the hostage rescue attempt, it is not the purpose of this paper to explore those factors. However, there are a number of important issues for consideration which became apparent after the failed rescue effort. According to 1972 Facts on File, the West German police identified Yossef Gutfreund and Yacov Springer as Israeli security agents posing as Olympic team members. The three captured Arab terrorists confessed that they were students who had recently lived in Jordan. They also disclosed that there were possibly fifteen Arab guerrillas plotting additional terrorist attacks. What is paramount is the reaction of the Israeli Government to this incident. The West German Police were very critical of Golda Meir's absolute resistance to cooperate in any negotiations with the terrorists to effect the release of the hostages. Israel's history contains countless incidents of terrorist tactics employed by her enemies. Golda Meir, in an official statement, warned that "Israel will persevere in her struggle against the terrorist organizations and will not absolve their accomplices from responsibility for terrorist actions." 13 Unnamed Israeli sources later identified those countries as Egypt, Syria, and Lebanon. The Egyptian official reaction accused the West German police of making false charges against Egypt regarding a lack of cooperation. Egyptian officials also placed responsibility of the deaths of the hostages on the West German police, claiming that it was their bullets that killed the hostages.

The Black September Organization

A Palestinian guerrilla group, The Black September Organization (BSO), claimed responsibility for the killing of the eleven Israeli's in Munich. The Fatah originated in 1957 and boasted an estimated membership of over 11,000 by the late 1980's. The United States Department of State's 1988 publication of Terrorist Group Profiles, describes the Fatah as the military arm of the Palestine Liberation Organization (PLO). Fatah is an acronym spelled backwards representing Harakat al-Tahrir al Filistini. The phrase translates as Palestine Liberation Movement. Former Fatah leader Yasir Arafat (Abu Ammar) assumed leadership of the PLO in 1969. The Fatah utilized the name Black September Organization from approximately 1971 to 1974. Some sources speculate that Arafat utilized the name to distance himself and the PLO from the actions of the BSO. Many terrorist experts speculate that Arafat controlled the BSO and utilized it as his primary military force. Arafat attempted to keep the association at arm's length to provide a factor of plausible deniability. Black September represents the results of the culmination of tensions between the Fatah and the Jordanian government. In September 1970, King Hussein's military forced the group out of Jordan and into Lebanon.

The expulsion of Fatah from Jordan and Egypt severely limited the group's ability to launch cross-border operations into Israel. Thus, the Fatah resorted to increased terrorist activities as a means to attack Israel. Black September conducted nine major terrorist attacks in 1971 and early 1972 prior to the Munich Olympic incident. On September 6, 1971, the London Times reported that the BSO had been in contact with the Baader-Meinhof terrorist group in West Germany. In addition, the London Times reported that Andreas Baader met secretly in Beirut with Palestinian officials in February 1971, prior to his arrest. 14 However, there was no specific information regarding possible agreements between the two groups.

Also, five days after the Munich incident, an Israeli recruited agent ambushed case officer Zadok Ofir in Brussels. Ofir was working under official cover as the First Secretary at the Israeli Embassy in Brussels. He received an urgent phone call from his agent claiming that an emergency meeting was necessary. The agent was an Arab traveling on a Moroccan passport. At a meeting set at the Cafe Prince, Ofir's recruited agent shot him in the abdomen at point blank range. Ofir survived the shooting and the ensuing investigation determined that the individual Ofir went to meet was a double agent and an active member of the BSO. 15


CHAPTER 3

ISRAEL RESPONDS

Golda Meir and Committee-X

The results of the failed rescue mission in Germany caused Israeli Premier Golda Meir great distress. The reluctance of German police to utilize experienced Israeli commandos in the rescue attempt also disappointed Meir. However, she publicly praised the West German police for taking aggressive action against the fedayeen in Munich and encouraged other countries to follow suit. 1 Israel maintained then, and still does, that a 'no compromise' stance is the only viable solution in stemming terrorist aggression.

As a result of the Munich incident, in conjunction with growing BSO terrorist activities, Golda Meir developed a new counterterrorism policy. General Aharon Yariv accepted the new position of the Prime Minister's Advisor on Counterterrorism. Golda Meir, General Yariv, and Mossad Chief General Zwi Zamir also persuaded the Israeli Cabinet to form a top secret counterterrorist committee. Meir tasked the committee with devising an appropriate response to the Munich massacre. Golda Meir and Defense Minister Moshe Dayan chaired the special panel, known simply as "Committee-X." 2 (According to Dan Raviv and Yossi Melman, authors of Every Spy a Prince, the journalist, Yoel Marcus, was the first to expose the activities of "Committee X" in Har'aretz on June 10, 1986.) The panel concluded that the most effective means to make a clear statement that Israel would not tolerate terrorist activity was to authorize the assassination of any Black September terrorists involved in the Munich incident. This directive included any individual identified as either directly or indirectly involved in the planning or the execution of the assault on the Israeli athletes in Munich.

Committee-X assigned the Mossad the task of implementing the panel's directive. The committee made it clear to the Mossad leadership that the objective was to kill the BSO members and create terror within the terrorists' organizations. It was not a mission devised to capture and/or prosecute suspects. Mossad Chief Zwi Zamir appointed senior agent Mike Harari to oversee the development of the special covert action teams. Harari worked in conjunction with a Mossad operations officer, Abraham Gehmer, who worked under official cover as the First Secretary of the Israeli Embassy in Paris. The Mossad established Paris as their regional base for European operations. 3

Case Studies


In order to implement the directive issued by Golda Meir's Committee X, Harari and his superiors chose an unusual but historic approach. Harari formed several assassination teams, each with specific mission parameters and methods of operation. The panel tightly compartmentalized the teams to the point that the teams were unaware of one another. The Mossad intended to succeed in achieving the panel's, and particularly Golda Meir's, objectives. In this respect they attacked the problem from varied angles, hoping to develop an interlocking information net which terrorist targets would be unable to avoid. If one method was ineffective or missed a lead, another team would probably fill the gap.

Two particular units are described in this paper which represent two different methods of personnel recruitment, headquarters control, support, and intervention. The success of these teams becomes apparent through close examination of their methodologies. The Mossad headquarters element developed one team utilizing staff operations officers supported by recruited assets of regional stations and managed through standard Mossad headquarters' procedures; one of these is depicted in the "Lillehammer" case study. The second unit recruited staff officers and highly trained specialists and set them outside the arm and control of the government; this is the "Avner" group case study. The theory was to covertly support this team financially and let them operate with complete anonymity outside the government structure. Their only contact was with Harari, established through covert signals and then only on rare occasions. Harari provided the unit a list of target names and instructions for obtaining funds through covert accounts prior to deployment.

As described earlier, the details of Avner's covert action team in the second case study is primarily derived from George Jonas' book, Vengeance. Avner, a former Mossad officer is the principal source of information detailing the team's operations. Although the Israeli Government has acknowledged that covert teams were deployed after the Munich incident to assassinate PLO terrorists, official details regarding the teams' actual methods remain classified. Considering the nature of the mission, it is doubtful that any absolute official evidence of the assassination program exists. Newspaper reports, investigative reports, police reports, and unclassified United States government files all verify the assassinations of the PLO terrorists. Many western journalists also speculated that the assassinations were conducted by the Israeli "Wrath of God" assassination teams. It is debatable whether the Mossad actually used the term "Wrath of God," or if the media attached the title. It may also have been utilized by Israeli propaganda specialists to increase PLO paranoia. 4 Former officers of the Mossad have also verified the firearms methodology utilized by Mossad specialists, to include their preference for the Baretta .22 caliber pistol. These officers also acknowledged that the Mossad incorporated an internal assassination section.

Lillehammer

The first case examines the details of the attempted assassination of Ali Hassan Salameh in Lillehammer on July 21, 1973. This operation resulted in the exposure of seven Israeli officers in a highly publicized media event. The operation was clearly a failure for a myriad of reasons. This case, however, examines the elements of a sensitive operation coordinated and implemented though headquarters procedures and the inherent problems in such an operation.

Harari was the controlling officer for the mission to assassinate BSO leader Ali Hassan Salameh, the primary architect of the Munich massacre, and the Mossad's number one target. Numerous publications have identified Harari as the chief of the Lillehammer operation. Victor Ostrovsky, a former Mossad Staff Operations officer from approximately January 1983 to 1987 and co-author of By Way of Deception, (1990) specifically identified Harari as the Chief of the Metsada. He defined the Metsada as a highly secret organization within the Mossad which operates combatants. Within the Metsada is the "Kidon," a specially trained, elite assassination unit. According to Ostrovsky, kidon is a translation of the word 'bayonet,' and is the operational arm of the Mossad responsible for kidnappings and executions. 5 Ostrovsky also commented that after his recruitment into the Mossad, he learned he was being groomed for the Kidon.

After a year of searching and following endless erroneous leads, the Mossad finally acquired confirmed intelligence placing Salameh in Lillehammer, Norway. The Mossad wanted to seize the opportunity and act immediately on this information. General Zwi Zamir, the Mossad Chief, was monitoring the developments in Israel while Harari developed and deployed the assassination team. Harari selected five Mossad staff officers as the primary engagement unit for the operation. The action element included Dan Arbel, Abraham Gehmer, Zwi Steinberg, Michael Dorf, and Yigal Zigal. It seems odd that since the Mossad incorporates a special unit to conduct these operations, that Harari did not choose to deploy an established kidon unit for the assignment. The support team, composed of regionally recruited assets including Marriane Gladnikoff, conducted the necessary surveillance of Salameh and monitored his movements. In addition, they established safe houses and acquired the vehicles required for the "action" unit. 6

The culmination of this mission occurred in July 1973, more than a year after the reported initial deployment of the assassination teams. On July 21, 1973, the Israeli assassination team shot and killed an innocent man closely resembling Salameh. Earlier that day the surveillance team followed the individual they believed to be Salameh to a local public swimming pool. Soon after, he exited with an obviously pregnant woman. At approximately 1400 hours, the assassination team arrived in-country and proceeded to the Oppland Tourist Hotel where they registered under alias names. The surveillance team reported that they observed the assumed Salameh enter a movie theater with the same pregnant woman at approximately 2000 hours. The action team departed the hotel and deployed to intercept the target after he left the theater. The target and female companion exited the movie at approximately 2235 hours and took a bus to an area just a "short walk" from their flat. As they began their walk from the bus stop to the flat, two members of the action team exited a Mazda and began firing into the man believed to be Salameh with Baretta .22 caliber pistols. The pregnant woman crouched over the dying man, screaming as the team escaped from the scene. Individuals in the neighborhood notified the police, who arrived at the scene within the next few minutes. The team dropped the Mazda at a predesignated point and transferred to a Peugeot rented from a Scandinavian rental company to transport them out of Lillehammer.7

The authorities identified the dead man as Ahmed Bouchiki, a Moroccan, working as a waiter in Lillehammer. The pregnant woman was later identified as Bouchiki's wife. The police observed the Peugeot with the assassination team on a road leading away from Lillehammer after receiving reports of the shooting. Unfortunately, Dan Arbel and Marrianne Gladnikoff used poor operational tradecraft and utilized the Peugeot a second time to travel to the airport 24 hours later. Airport personnel observed the vehicle and reported it to the police. The police located the vehicle and immediately arrested both occupants.

During the police interrogation, Gladnikoff provided the police a safe house address as her residence. She also broke down and reported that she was working for the Government of Israel. Arbel had an unlisted phone number in his possession which lead the police to Yigal Zigal, originally believed to be an employee of El Al Airlines. Following Gladnikoff's lead, the police responded to the safe house address and discovered Yigal Zigal, Zwi Steinberg and Michael Dorf. Zigal claimed to be an Israeli Security Officer assigned to the Israeli embassy. He offered the police official Israeli credentials at the time of his arrest, ordered the police to leave the apartment, and attempted to claim diplomatic immunity. The police disregarded the credentials and took Zigal, Dorf, and Steinberg into custody. The police also discovered a detailed Mossad cable of instructions in Dorf's possession identifying the Mossad and specific evacuation procedures. This cable specifically ordered the unit not to carry any potentially compromising material with them during the course of the operation. 8 Steinberg also had two keys with a blue label attached identifying an apartment in Paris. After official notification, the French police responded to the address identified on the key labels. The French located the apartment and identified it as another Israeli safe house. Within that apartment were more keys and labels exposing almost every safe house in Paris. The French authorities recovered other incriminating evidence that allegedly linked the Israeli Government with other assassinations of PLO terrorists. A public trial of the six arrested Israeli team members exposed the details of the operation. Five team members were convicted for killing the waiter; Michael Dorf was acquitted. 9 Dan Raviv, co-author of Every Spy a Prince, reported that although the five officers were sentenced from two to five and one-half years in prison, all five were released by the Norwegians in less than twenty-two months.

Avner

The second case examines an independent team organized by Mike Harari. Unless otherwise noted, the account of Avner's team was drawn from George Jonas' book, Vengeance (1984). The pseudonym "Avner" represents the unit team leader selected by Harari for the operation. 10 Avner's unit consisted of five highly trained individuals with varied specialties. Each officer had some second and third language proficiencies. The different specialties included: devising alias documents, appropriating vehicles, improvised explosive devices (IED), small arms, electronics, business, banking, and operational security. The premise of the unit was total flexibility. Although each officer had specialized skills, each team member could essentially perform any task.

The design of the unit closely resembled United States Army special forces' units. The members formed a team without utilizing rank and formal military doctrine. It was absolutely essential that the unit operate informally while creating and implementing operational plans. Falling into formal military protocol during an operation could prove fatal. Avner did not want to limit his team's flexibility with a rigid chain of command. Also, Avner understood that as the unit chief, he could not afford to isolate himself from his team in an assignment of extended duration.

Harari explained that the philosophy of Avner's operation was to cut off the leaders from their organization. Because terrorist groups are "unlike military forces ... and have no life power of their own ... they must be supplied with everything they need for survival; money, weapons, papers, hideouts, training, and recruits." With their "lifeline severed, a whole network of them will disappear." 11 The objective of the entire operation was to sever the leadership and throw the organization into chaos. Of course, the organizations could rebuild; however, this would require time. The Mossad hoped to identify the new leaders during that rebuilding process and seek further opportunities to neutralize that progress.

To sever any official ties with the Israeli Government, Avner's team resigned from their positions in the Mossad. With no formal contractual agreements, the resignations effectively terminated any further paper trails'. Due to the lack of open source conclusive evidence, absolute verification that all the team members actually served with the Mossad prior to this mission is not possible. Published materials have protected the identities of members of this team. However, their specialized skills, in concert with their understanding of covert operational tradecraft, would indicate intelligence association of some form. The selection of the team members was critical in matching personalities and specialties. Harari emphasized the critical aspect of the permanency of the unit. The unit would not substitute officers during the course of the operation. The unit would operate until the successful completion of the mission or until death or injuries rendered it inoperable. The concept was for the team to combine their specialties into a totally flexible lethal unit.

General Zwi Zamir provided the team with a list of priority targets, which included the following: 12

Ali Hassan Salameh

Developed and executed the assault on the Israeli athletes at Olympic Village;

Abu Daoud

Arrested in Germany, March 1973; confessed to his involvement in Munich; admitted member of the BSO, directed by Fatah leader Yassar;

Mohmoud Hamshari

PLO member and coordinator of Munich incident;

Wael Zwaiter, a.k.a., Abdel Wael Zuaiter

Arafat's 2nd cousin, organizer of terrorism in Europe;

Dr. Basil Raoud al-Kubaisi, a.k.a., Bassel Rauf Kubeisy

Coordinated logistics for the Popular Front for the Liberation of Palestine;

Kamal Nasser

Official spokesman for the PLO;

Kemal Adwan

Chief of sabotage operations for Al Fatah in Israeli occupied territories;

Abu Yussuf, a.k.a., Mahmoud Yussuf Najjer

High ranking PLO official;

Mohammed Boudia

Linked with European PLO;

Hussein Abad al-Chir

PLO contact with KGB in Cyprus;

Dr. Wadi Haddad

Chief terrorist linked with Dr. George Habash.


Prior to deployment, Harari brought the team together in Israel for a few days of "refresher courses" and in-depth briefings regarding the Mossad's current intelligence on each target. The Mossad also provided official passports for their initial deployment to Geneva, where they would set up their first temporary operational base. They would then lock away any personal items and official passports for the duration of the mission.

Harari provided the team with only two principle rules of engagement prior to their deployment. The Mossad's intent was to send a message with every assassination that PLO terrorists could not hide from Israel under any circumstances. He wanted the team to be imaginative and strike in creative ways. In this vein, the terrorists would know that they had been "touched." If the assassinations occurred while the terrorist leaders operated within their own security nets, it would send a clear message that they would never feel safe. The second principle was for the team to act with zero collateral risk. Harari made it clear that the unit was to ensure one hundred percent identification of the target before acting. Harari did not want his covert action unit to act with the same recklessness and disregard of innocents as the terrorists they were hunting. If the unit could not obtain absolute identification, they were to abort the mission and attempt the "hit" again at a later time. He emphasized that if the team killed only three terrorists, the mission is a success, although disappointing. However, if the unit killed all eleven on the list but also killed one innocent, the mission would be a failure. 13 This was the entirety of the team's headquarters' guidance regarding operations and rules of engagement. Ironically, these precepts were set almost a year prior to the failed Lillehammer incident which was coordinated by Harari.

The first order of business in Geneva was to determine "hard" and "soft" targets. Hard targets represented individuals who might be utilizing security teams, disguises, and varied routines, and/or carrying weapons. Hard targets operate at a higher clandestine sophistication level and are generally alert to sting operations and surveillance. To protect themselves, they utilize covert 'tradecraft' and change their schedules frequently. Soft targets are the individuals who do not hide their sympathies to the Palestinian cause and lived routine open lifestyles. Their daily activities were predictable and did not include security measures. These targets only operated in a clandestine capacity part time. Soft targets were more accessible and required much less effort in acquiring positive identification. 14

The team's first operational priority was to acquire recent accurate information on the movements of the targets on the list. Without solid leads to begin their operation, Avner decided to disperse the team throughout Europe. Each individual targeted regions with which he was familiar and had established contacts. Each member would expand the network of contacts in his region and develop "sources" of reliable information to support the mission. It was necessary to create a foundation from which to operate. This included target intelligence, weapons, documents and support personnel.

In the early stages, Avner developed a source who was trying to make his way into the higher echelon of the Baader-Meinhof Red Army Faction. He believed that introducing Avner's readily available cash flow to the group might increase his own value. Avner's source assumed Avner and his partners had embezzled a great deal of money and were possibly funding a small independent terrorist unit. Even if this were the case, he did not inquire further because the Baader-Meinhof Organization was always seeking new sources of hard currency to fund their activities. The source believed if he could produce substantial ready cash from Avner, it would elevate his status within the organization. As a result, the Baader-Meinhof organization provided basic preliminary logistical support for Avner's early operations, while allowing him the opportunity to begin establishing his underground identity and bona-fides. In order to operate effectively and obtain peripheral support, Avner had to establish an effective cover which would withstand close scrutiny. This required having key individuals and/or organizations vouch for his authenticity; Baader-Meinhof provided the foundation for Avner's acceptance in the underground terrorist networks. Avner's team utilized the Baader-Meinhof association in the early stages of the mission to cultivate a working network of sources.

The team reconvened in Geneva to consolidate their information. After careful analysis, they selected Wael Zwaiter as their first target. The group determined that Zwaiter was a soft target, living and operating in Rome. The squad traveled separately to Italy and rendezvoused in Ostia, an area a few miles outside Rome where they secured sleeping quarters at three different sites. The weapons specialist made arrangements to have five Baretta .22 caliber, semi-automatic pistols with extra ammunition and magazines transported into Italy through his own established network of arms' suppliers. The Baader-Meinhof group provided Avner with personnel for operational support and target surveillance. The support assets reported all Zwaiter's movements and daily routine. These assets were unaware of the actual mission and would not be present during the actual hit.

On October 16, 1972, a vehicle driven by a support team member delivered Avner and one additional "shooter" to the vicinity of Zwaiter's apartment complex and exited the area. A third action member occupied the passenger seat of a vehicle operated by a female support asset, also in close proximity. The female was responsible for signaling the group of Zwaiter's approach. As an advance team approached the area, the female's passenger would exit the vehicle and she would drive away from the site, signaling the team that the target was approaching and the operation was a "go."

The female said good-bye to her passenger and drove away as the team moved into their rehearsed positions. Another couple from the support team advanced Zwaiter's movements by approximately one minute. A blond female ran to join the advance couple and they strolled away from the apartment complex; the final signal that Zwaiter was approaching alone. The two shooters entered the complex ahead of the target to set themselves in position in the lobby. Avner had conducted an advance (recon) earlier to familiarize himself with the interior of the lobby and develop contingency plans. As expected, Zwaiter stopped for a few minutes at a tavern across from the apartment complex to make a phone call. The surveillance team had learned that the local phone company had disconnected Zwaiter's phone service for lack of payment. Surveillance reports also indicated that Zwaiter would routinely stop at the tavern enroute to his apartment to make phone calls.

After completing his call, Zwaiter continued towards his apartment on schedule. The lobby was dimly lit and, as Zwaiter entered, Avner switched on additional lights to positively identify his target. As Zwaiter looked up from something held in his hands, a bit confused at the light, the second shooter asked the target if he was Wael Zwaiter. With positive identification established, the two commandos quickly drew their weapons and shot fourteen rounds (custom designed .22 caliber bullets) into Zwaiter. The two exited through the main lobby entrance where two teammates were waiting in a vehicle to transport them from the area. The fifth unit member's job was about to begin. He was the security man who would go back into the scene and "sweep" it for any incriminating evidence accidentally left behind by anyone involved in the action. The team drove to a predesignated area and transferred to a van operated by another support asset who transported the unit to a safe house. The team had successfully accomplished their first mission. The cost to the Mossad for the operation was approximately $350,000 dollars.

Following the Zwaiter operation in Rome, Avner's Baader-Meinhof contact introduced him a new source of information in Paris. Avner's team had established itself as a bona-fide mercenary group buying and selling information on terrorists. Their access to quick large sums of cash opened doors with few questions asked. Following their first operation, Avner secured an introduction to "Louis," a member of a free lance information organization known only as "Le Group." 15 Papa, Louis' father, was a former member of the French Resistance during World War II and the originator of Le Group. The organization essentially grew out of the French Resistance, and was predicated on the premise that there would always be a demand for services and material for various groups seeking the means to further their cause. Papa devised a "private" underground intelligence service which provided information, weapons, documents, clothing, surveillance teams, vehicles, safe houses, etc., to individuals seeking such services with extreme discretion and few questions asked. The primary condition for the services of Le Group was hard currency. Papa's only restriction was that he would not provide services to an official government entity. He felt governments were simply too "treacherous and unscrupulous ... and riddled with politics." 16

Le Group provided the information required by Avner's team for their next selected target, Mahmoud Hamshari. Avner wanted a more spectacular means for this "hit" to encapsulate Harari's directive of shaking up the terrorist with their "reach." Le Group deployed a surveillance team which reported on Hamshari's routine. One team member acting as an Italian Journalist contacted Hamshari via telephone and suggested a meeting for an interview. After Hamshari acknowledged his interest in such a meeting, the caller advised him that he would be contacted in several days to make the appropriate arrangements. This was a ploy to have Hamshari positively identify himself on the phone. The action team planned to wire the base of the telephone with explosives which they would initiate through a remote triggering device.

Avner and his unit went through their routine of running rehearsals, advances, and signals prior to the operation. Everything was in place on December 8, 1972. Hamshari sat alone in his apartment awaiting the phone call from the Italian journalist. The team received their "go" signal and the explosives' specialist detonated the explosives. The unit was successful again.

Le Group would provide all the necessary support to Avner's team for the next four independent missions; Abad al-Chir, Basil al-Kubaisi, Zaid Muchassi, and Mohammed Boudia. 17 The specific details of each operation are not required for the purposes of this paper, only that each was conducted methodically and was successful without compromise to the team. Although not on the original list, Muchassi was Abad al-Chir's replacement as the PLO contact with the Soviet Union's KGB. After receiving reliable information on Muchassi from Le Group, Avner's team made a unilateral decision to include him in their mission. The team decided that if Abad al-Chir had been selected as a target, it was reasonable to believe that his replacement was also a viable target. The Mossad always taught its officers to use initiative and make reasonable decisions in the field. Avner's team had acquired the information required for an operation targeting Muchassi and had the opportunity and the means. Unfortunately, during this operation, Avner's team encountered Muchassi's KGB contact officer in a vehicle blocking the path of their escape. The team shot and killed the KGB officer after observing him reach for a weapon under his jacket.

In March 1973, Harari contacted Avner's unit regarding a change in procedure. Harari was aware that Avner and his unit had acquired significant success in obtaining intelligence on PLO terrorists. Harari's had received intelligence that three targets on the original list were meeting in Beirut. He advised Avner that Mahmoud Yussuf Najjer, Kamal Nasser, and Kemal Adwan were no longer on his target list. Harari wanted Avner's team to provide their intelligence and sources to him in support of a Mossad directed military action in Beirut. The military action would include the killing of the three terrorists as well as other objectives within a single orchestrated operation.

Avner was extremely tentative about turning over Le Group to the Mossad, especially after Papa had made it clear that he would not support organized government operations. Avner was extremely concerned about losing Le Group's services, as well as jeopardizing the security of his unit. He informed Harari that he would not divulge his sources. Avner and Harari designed a compromise to protect Le Group yet utilize their service to perform the advance, surveillance and intelligence for the operation. The Mossad, in conjunction with the Israeli Defense Forces (IDF), would perform the actual mission.

In April 1973, forty Israeli commandos conducted a covert amphibious landing on a Beirut beach setting in motion an ambitious mission to strike at multiple targets and deliver a decisive blow against the PLO. The operation succeeded in killing Adwan, Najjer, and Nasser, as well as approximately one hundred PLO Guerrillas. However, it also included two innocent casualties: Najjer's wife and one neighbor. Najjer's wife had moved in front of Najjer in an attempt to shield him from fire. During the commotion, the neighbor opened her door out of curiosity and was killed by Israeli commandos. The Israeli's reported one dead and three wounded during the assault. The overall mission was a tremendous success. 18

In late 1973, Avner's team learned of the Salameh incident in Lillehammer and realized for the first time that Harari was using other teams to target the same PLO terrorists as his list. Harari never disclosed to the unit that any other teams, whether controlled through Mossad headquarters or independent, were also involved in the same mission.

In January 1974, Avner's unit received information of Salameh's presence in Sargans, near Liechtenstein, Switzerland. Salameh was reportedly going to meet other PLO leaders in a church on January 12, 1974. After contemplating a number of alternative plans, they concluded that an attack inside the church was the most feasible. Avner and his partner entered the dark church and encountered three armed Arabs. As one young Arab reached for a pistol, Avner and his partner quickly reacted by shooting the three men. They continued down the church stairs toward the basement where they encountered three very startled and obviously frightened priests. A third team member then watched the priests as the two primary shooters went back up the stairs to continue the search for Salameh. As the mission unraveled, Avner made the decision to abort the operation and move to the escape phase. This was the first failure of the unit and included the possible deaths of three Arabs not on their list. Avner's team was distressed over the engagement with the three guards, however, the unit felt justified in their actions in that the Arabs' were clearly combatants, not innocents. This second attempt on Salameh had failed, but, Avner's team avoided compromise or arrest.

As the mission continued, in May 1974, the team found themselves in London, England. Avner was attempting contact with a source with possible information regarding Salameh. His source never made the prearranged meeting. Avner felt uncomfortable about the aborted meeting, and also mentioned to the group that he believed he was under surveillance. He related his concern that the British authorities may have discovered their presence in the capital and were conducting surveillance operations against the team. Only three team members were in London, where they had hoped to conclude their business in three to four days then meet the other two back in Frankfurt. Avner and one partner were staying at the Europa Hotel. One evening after dinner, Avner decided to spend some leisure time in the Etruscan Bar. A very attractive blond woman enticed Avner into a conversation for a short time at the bar. As Avner left the woman and the bar enroute to his room, he passed his partner heading to the bar for a drink. After a short time, Avner went back to the bar to socialize with his partner but observed that both he and the woman had departed.

Avner and his teammate had separate bedrooms which shared a common foyer. As Avner went into his room he noticed the same strong perfume of the woman at the bar and heard the sound of a female laughing in his partner's room. The next morning Avner's partner failed to arrive for breakfast. Concerned, Avner went to his partner's room to check on his welfare. After receiving no response to his knocks on the door, Avner entered the room. He found his partner dead, lying naked on the bed with a bullet wound to the chest. Avner contacted Le Group, which handled all the details of sanitizing the room and disposing of the body. Avner also asked Le Group to provide him any information they could obtain regarding the woman's identity.

After arriving in Frankfurt, Avner provided the details of the death to the other team members. After reviewing the information provided by Le Group, the team uniformly agreed to track and assassinate the responsible woman. Although this was a clear disregard of their mission parameters, the emotional impact of the incident pushed them to pursue the woman. Le Group had determined that the woman was a free lance assassin whom Avner had positively identified through photographs obtained by Le Group. Her services were available to any one willing to meet her fees. The woman resided in Hoorn, just outside Amsterdam. On August 21, 1974, the team conducted a mission to assassinate the woman in the same fashion as their previous operations. As the assassination team approached her, the woman instinctively reached for a weapon. The team subsequently shot and killed her. 19 There was no information available as to who had contracted her services for the hit on Avner's team. Mr. Jonas reported that Avner was severely reprimanded for acting unilaterally in assassinating the woman. This was clearly outside the parameters initially established by Harari for team operations. 20

On September 14, 1974, another team member was killed while making contact with a source associated with his Belgium weapons connection. Again, Le Group provided all the necessary services to dispose of the body. Avner had been asked numerous times if he thought Le Group had betrayed the unit and provided other interest's information regarding Avner's team. Avner maintains his position that Le Group never betrayed the team. Mr. Jonas commented that he questioned Avner specifically on this issue. According to Mr. Jonas, Avner clearly understood Le Group's business philosophy that hard currency buys services. However, Avner believed Papa was loyal to him in that there were many opportunities throughout their relationship where Papa could have betrayed the team and did not.

Harari directed the team to abandon the mission after the second death in the team. Avner and the team made the decision not to acknowledge Harari's message and try one more time for Salameh in Tarifa, along the Gibraltar Atlantic coast. Salameh was reportedly in a house "on top of some low cliffs lining the beach." 21 On October 10, 1974, Avner's remaining team of three attempted their last operation. They chose a commando style infiltration to gain access to the house. During the infiltration phase, the team encountered an Arab security man with a Kalashnikov assault rifle and subsequently killed him. Again, the plan was unraveling and Avner aborted the operation. This was the end of their two year quest to hunt PLO terrorists. 22

Avner's team had deployed almost two years earlier with a list of eleven PLO terrorists. Throughout this period his team succeeded in terminating eight of the original eleven and one replacement PLO leader outside the list. The collateral damage assessment included: one KGB officer, four PLO security men, one free lance assassin, and two team members.

.

CHAPTER 4

ANALYSIS AND CONCLUSION

Organizations and the Human Condition

Harari's method of deploying numerous teams simultaneously with different methodologies to attack the PLO problem was innovative. Golda Meir issued a difficult directive to achieve. It was Harari's responsibility to assassinate top PLO terrorists while ensuring zero collateral risk. He also needed to protect the Mossad with a reasonable degree of deniability associated with those assassinations. Only Golda Meir's Committee-X had a full understanding of the operation. Harari struggled with deploying teams to assassinate PLO terrorists without associating the Mossad with the actions. He also needed to screen the operation from the senior members of the cabinet outside of Committee-X. He was under pressure to take both official and unofficial actions against the PLO.

According to Victor Ostrovsky, By Way of Deception, the Mossad had the required mechanisms within the "Metsada" branch to execute kidnappings and assassinations. Further, the Mossad's written charter allows the Mossad discretionary authority to conduct assassinations. Ostrovsky explained that the unit designated for such assignments is the "Kidon." Three teams of twelve individuals each comprised one unit. Generally two teams conduct training in Israel while the third team deploys abroad. These teams remain separated from the other Mossad members, and are not briefed on personnel, structure, or operations outside their unit. The members of the assassination teams use aliases even within their own environment to ensure the true identities of the individuals remain secure. 1

Harari utilized all the assets at his disposal as opportunities arose. Avner's team deployed as an independent entity, allowing them to operate at their own pace. However, when pressure was building from the Israeli Cabinet to take some sort official action he combined his resources and initiated the Mossad-IDF operation in Beirut. When Mossad intelligence verified Salameh's location in Lillehammer, Harari assembled an improvised team to respond immediately, but this operation ended in disaster: the mission resulted in the killing of the wrong person and the arrest of six Israeli officers.

Developing another team with the freedom to move outside the control and policy of the government was an extremely bold and risky proposition. However, Harari had the insight to understand that a team unburdened by a slow moving bureaucratic process had the capability of moving with more efficiency and success. If designed correctly, the Mossad would keep an acceptable level of plausible deniability in their association with the team.

Geoffrey M. Bellman, author of The Consultant's Calling, is an expert on organizational structure and functionality. He explains why an organization is only capable of performing to a certain level of mediocrity. Organizational structure is essential to conducting business in a modern complex society. However, it is important to understand the dynamics and limitations of an organization. Bellman relates that organizations are:

large, awkward, and unwieldy. Usually organizations don't work very well because they don't fit the human creatures who work in them. Organizations as we have built them are more mechanical than 'organical'... we have built awkward hierarchical structures with boxes and lines connecting them. We have created structures modeled after machines--mechanistic, sharply defined, and inflexible--that force their moving human parts to act like machines too. Such organizations do not work very well ... even when everything is finely in tune ... there are significant difficulties. 2

This concept illustrates the dynamics of an organization relative to the decision making process. It also highlights that inherent limitations exist in every system. The organization is essential to conduct business in the world. To truly succeed, those functioning within organizations must understand the limitations of the system and determine accurate estimates of success relative to those limitations. Are the objectives set forth by the command or supervisory element actually achievable within the policies of the organization? Also, does the directive fall within the inherent limitations of the system itself? Bellman maintains that:

important organizational decisions are not made because they are logical and rational. Logic and rationality are used in support of the decision, as kind of psychic insurance. Organizations swing through cycles of centralization and decentralization, and they don't do it because it makes sense. CEO's select executives who are first loyal and only secondarily have managerial competence. Much of business does not make sense, and I am not arguing that it should. Instead I am arguing against pretending that it should. 3

The important aspect of operating within organizations and systems is that by its very nature it incorporates a predetermined limitation of success. As long as the mission operates under the constraints dictated by the organization's structure, policies, regulations and management philosophies, it will only obtain a finite predetermined level of success. Harari understood that a headquarters' controlled operation automatically hindered his ability to achieve all the objectives implied in the directive set forth by Golda Meir.

The Israeli Prime Minister directed the Mossad to conduct specific covert operations to achieve politically derived strategic objectives. Harari needed to establish a secret compartmentalized operation that was streamlined and efficient. Attempting to work within the official headquarters process would have undoubtedly exposed the mission and/or possibly slowed it to a nonfunctional level. Outside the official control of the Mossad, Avner's team conducted successful operations without compromise for approximately two years.

Bureaucratic processes are rigid and restrict decentralized authority and the ability to work at a continued fast and fluid pace. Government agencies must live within regulations which do not allow interpretation or flexibility for unique circumstances. Bellman related that organizations are sharply defined and do not allow flexibility. Philip K. Howard, The Death of Common Sense (1995), further demonstrates how this is magnified in government agencies:

Government acts like some extraterrestrial power, not an institution that exists to serve us....It almost never deals with real-life problems in a way that reflects an understanding of the situation....Our regulatory system has become an instruction manual. It tells us and the bureaucrats exactly what to do and how to do it. Detailed rule after detailed rule addresses every eventuality, or at least every situation lawmakers and bureaucrats can think of. Is it a coincidence that almost every encounter with government is an exercise in frustration?...In the decades since World War II, we have constructed a system of regulatory law that basically outlaws common sense. Modern law, in an effort to be self-executing, has shut out our humanity....The motives were logical enough: Specific legal mandates would keep government in close check and provide crisp guidelines for private citizens. But it doesn't work. Human activity can't be regulated without judgment by humans....Government cannot accomplish anything when multiple procedures are required for almost every decision....Process is a defensive device; the more procedures, the less government can do....Which is more important: the process or the result? 4

Howard's observations are not unique, but they highlight why Avner's team was so successful. Harari removed the team from the endless regulations and restrictions which the headquarters' process would have imposed. The different agendas of all the bureaucratic elements directing, conducting, and supporting the mission would impose limiting factors relevant to the flow and efficiency of the operation. All of these different elements must adhere to rigid rules and regulations mandated by federal legislation. While each element attempts to meet all their required procedures, the operational timeline is proportionately delayed. Each layer of bureaucracy slows the development of the operation and subsequently limits decentralized authority at the tactical level. For example, the finance branch may require a written request and justification for the use of funds. This element must then identify the proper funding mechanism and acquire authorization to release the funds through their supervisory elements. The request is transferred up and down a chain of command in each element; for every deviation from the original request, amendments for justification must be instituted. The efficiency of the operation is automatically limited by the bureaucratic process. The political authorities create a dilemma, in that they impose factors which cannot possibly be met by adhering to established bureaucratic process. In many cases the process limits the degree of success of a time sensitive operation.

The case studies presented earlier demonstrate the limiting factors inherent in each approach. The Lillehammer affair profiled the elements of a typical headquarters operation. It encapsulates the deficiencies of a sensitive operation controlled through an inefficient bureaucratic process. The objectives of the mission were sound and in theory the Mossad had the institutional capabilities to conduct the operation with a reasonable expectation of success. The breakdown was in the system itself. The Mossad incorporated all the internal assets to successfully accomplish the Lillehammer mission. However, the bureaucratic system was not inherently capable of assembling and preparing those assets for a complex mission in a timely manner. The Lillehammer operation required a cohesive team which was well trained in special operations in order to succeed within the specified time parameters. Even the best special operations unit might have failed due to the pace in which the operation was moving, and the lack of rehearsals, geographical knowledge, and positive target identification. Political leaders set political objectives and time restraints which were tactically unreasonable. At best, the mission had high risk "blowback" potential.

The Mossad main headquarters' element orchestrated and controlled the mission. Intelligence obtained through reliable sources placed Salameh in Lillehammer, Norway. Salameh was a primary "hard" target and the Mossad was eager to act on the intelligence. Harari attempted to assemble experienced field officers capable of conducting a sensitive, high risk operation. However, he selected officers in an ad-hoc fashion, ostensibly to work together as a cohesive team. In addition, the support team tasked to conduct surveillance, acquire safe houses, and obtain vehicles, was composed of recruited assets. Generally, assets do not operate at the same level of competence and loyalty as staff officers. To this point the operational concepts are sound, however, the introduction of an unrealistic tactical timetable began a domino effect of fatal shortcuts. The team never worked as a coordinated unit prior to this operation, yet they attempted to implement the mission without rehearsals. The ad-hoc unit relied on blind faith that all the team members were competent and disciplined in operational tradecraft, tactics, and security.

The extremely tight time constraints required dissemination of cables to the field, containing explicit instructions for individual responsibilities, tasks, and escape procedures. Once information began flowing to the field, compartmentalized access of the operation was sacrificed in exchange for time. The operation was moving at a pace in which operational security broke down at almost every level. In their haste to set the mission in motion, team members provided evidence trails of their movements. This evidence chain enabled police investigators to piece the entire operational network together. Three officers still had compromising material in their possession at the time of their arrest leading the police to other team members. Complacency and lack of good operation tradecraft procedures played a big part in the failure, but the primary failure rested in expecting successful results from an operation which was not feasible within the system's constraints. The pace of the mission was beyond the capabilities of the organization. The bureaucratic process was unable to provide the essential elements required to complete the mission successfully in the time allowed. The unit did not have the time to memorize their instructions and closely coordinate or rehearse their actions.

The primary hit team never coordinated with the surveillance team to establish positive identification of Salameh. The results were disastrous. Considering Mossad intelligence, the support teams deployed where they expected to encounter Salameh. The support assets assumed that the individual they had under surveillance was in fact Salameh and continued to operate on that assumption. The movements of the assumed Salameh did not appear to fit the scenario; his stops at the municipal swimming pool, his association with the pregnant female, and the stop at the movie theater. The support team never reported or discussed any of the listed key indicators with the assassination team as particularly unusual for a hard target like Salameh. Still to this point, the operation could possibly have succeeded. It was the responsibility of the assassination team to positively identify their target before taking action. As the operation unfolded, the primary action element violated the first rule issued to Avner and his team by Harari a year earlier. The Mossad's first rule of engagement in assassination operations provided that officers must obtain absolute identification of the target prior to engagement.

Considering that the mistakes made by the officers involved in the Lillehammer operation were so fundamental in nature, an argument may be made that the officers' either did not possess the requisite skills to conduct such a sensitive mission successfully, or their basic training was inadequate. However, the failure is more attributable to attempting to conduct an operation beyond the capabilities of the political bureaucracy. In the team's rush to meet the political objective of moving against Salameh, they sacrificed routine tactical practices for speed. Apparently Harari and Zamir felt the risk of rushing the operation was acceptable if it provided the Israeli cabinet a successful operation against the PLO which the politicians could positively exploit. The political leadership would be pleased that the Mossad was making progress in their campaign against the PLO and the media could report that the PLO had suffered another serious blow. The Mossad was under extreme pressure from the Israeli cabinet to provide evidence that they were actively pursuing the PLO and making significant progress. Only the few in Committee-X were aware of the full extent of the Mossad's operations against the PLO. The remaining Israeli cabinet members were not briefed on Avner's team and did not understand who was responsible for the killing of so many terrorist leaders, or why the Mossad did not have more reportable information regarding those incidents. 5 The cabinet wanted to see more Israeli influence and reporting. Harari and Zamir probably believed that a successful Mossad operation against Salameh would mollify the cabinet members. In Vengeance, George Jonas reported that Harari told Avner, he was under extreme pressure to take "official" action and he was having a great deal of difficulty explaining why the Mossad had not identified the organization moving through Europe killing terrorist leaders. This was one of the primary reasons the IDF conducted the large scale raid into Beirut.

The officers in Lillehammer had more than adequate training and skills; however, the organization forced them to abandon proven tradecraft procedures to accomplish the assassination of Salameh under unreasonable tactical conditions. Harari allowed political pressure to dictate the pace of the operation beyond what he knew was reasonably necessary for success within the bureaucracy. This is the primary reason Avner's team was designed outside the political realm of the Mossad. Avner's team would not institute shortcuts bowing to political influences which might jeopardize the success of the mission. Quality operations demand quality people involved and quality planning from the outset. The Mossad team members understood that they would operate in a covert capacity until the successful completion of the mission or the team was no longer able to operate intact due to injuries or deaths. They were to remain a cohesive unit. The unit learned and understood each others' skill, abilities, and limitations, planning and operating accordingly.

Tradecraft, Cover, and Trails of Evidence

The importance of timely accurate intelligence has never been more critical. As the information highway roars forward nations strive to maintain a strategic, operational, and tactical advantage. Technical intelligence collection has phenomenal capabilities in achieving certain objectives. Imagery, targeting, weapons, and surveillance technologies continue to expand. However, the most difficult operations have always involved human collection (HUMINT). HUMINT involves the development and recruitment of individuals with access to sensitive information which is unattainable through open sources. These recruited assets also play an integral role in the planning of covert operations.

Instituting effective secure covert operations with recruited "agents" or offensive operations through trained operations officers are also extremely difficult tasks. Operating in this modern computerized world makes it almost impossible to operate without creating a "trail" of evidence. The most basic elements of covert operational tradecraft address the effective use of cover and trails of evidence. The concepts of developing, maintaining and utilizing cover are essential in effectively deploying covert action teams. Covers may be improvised impulsively to fulfill a quick need, or developed for a long term duration with full headquarters' support. The more complex covers might include the use of proprietary or commercial companies, diplomatic status, or private tourism. Organized crime and terrorist organizations are very proficient in developing very sophisticated "legitimate" business fronts from which to operate. With this in mind, operational planners must understand that the paper trail and legend that follow the moves of the operations officers must support and further establish the bona fides of the officers. Appropriate covers must enhance the probabilities of a successful operation, not hinder it or expose it as a ruse. This concept develops the depth of cover necessary for a reasonable expectation of success. This is the inherent flaw of intelligence agencies operating complex, sensitive operations within a slow moving, rigid bureaucracy.

Effective covert operations demand a flexible capability. Field officers must have the decentralized authority to initiate actions as circumstances dictate to enhance their access and credibility to achieve the end objectives. This is not to say that headquarters' elements should provide carte blanche to operations officers. However, supervisors should understand that the rigidity of the bureaucratic process should not hinder and restrict the officers' ability to succeed. Time is of the essence in high risk operations, and opportunities are won and lost in very short time spans. Field operations cannot afford the luxury of decision by committee.

Politics and The Nature of War

A very serious problem with covert action involves the political factor. As the noted philosopher Karl von Clausewitz related, war is the continuation of policy by other means. As in war, political leaders utilize covert operations to achieve politically driven objectives. The Israeli 'command authority' directed the Mossad to conduct covert operations in much the same way the United States, National Command Authority (NCA) directs its military forces to war to achieve its political objectives. The inherent concepts are similar in each case. Once the NCA issues its directive, it should not manage the detailed tactical phases of the operation. The NCA generally delegates the strategic, operational, and tactical means to accomplish their directive to the military. In the war on terrorism, the NCA has directed its national resources to counter those individuals or organizations which may target the United States, and prosecute those who have committed acts of violence against U.S. citizens. This is a tall order which demands attention at all levels of the political infrastructure. Political leaders are pressured by the public to demonstrate some success in their endeavors and are watched carefully by the press. Senior officials are very sensitive to the press, and in many circumstances, attempt to modify operations to make them more palatable should sensitive operations become exposed. The initial strategic objectives become muddled in the layers of bureaucracy and competing agendas. In an effort to accommodate the shifting political environment, sound tactical practices are oftentimes sacrificed. The Israeli Lillehammer incident, and the U.S. Task Force Ranger incident in Somalia, exemplify how quickly operations fail when tactics and sound operational planning was sacrificed for speed to accommodate a politically driven agenda. Politicians and analysts should not dictate and micro-manage the tactical aspects of covert operations. However, it is reasonable to fully brief the required political chain of command on the risk potential and probability of success. The action exists to accomplish a political objective in the first place. Based on the merits of these briefings, the political leaders may accept or reject the proposal. However, due to their lack of expertise in tactical operations, politicians should refrain from actually managing field tactics of the mission.

The sensitivity and compartmentalization of an operation is also a very important issue. The methodology of the operation should be consistent with the sensitivity of the mission and the final objective. If a team is designed to be covert yet must be disclosed to endless oversight committees, legal review, interagency courtesy and personnel divisions for administrative concerns, the team becomes vulnerable to exposure in the early stages. In some time sensitive instances, the bureaucratic process defeats the mission before the planning is complete.

Meeting the Objectives

The primary question in the analysis of the two case studies addresses the issue of whether or not the methodologies of the different covert operations succeeded in meeting the final objectives set forth by Golda Meir and Committee-X. The operational objectives must be separated from the political strategy. The political strategy, among a myriad of objectives, was to strike at the heart of the terrorists. Golda Meir wanted to send the message that Israel would not let terrorist acts against Israeli citizens go unanswered or unpunished. There would be a price to pay for any attack on Israeli citizens anywhere in the world. The directive to the Mossad, inherent in the political strategy, was to develop top secret covert operations to track and assassinate the PLO terrorist leaders responsible, either directly or indirectly, for the massacre at Munich. They were to do this while providing a deniability factor for the Israeli government. It was Harari's mission to devise the mechanism to accomplish that task.

To keep the mission compartmentalized, Harari decided to create a team outside the reach of the bureaucracy. This would ensure the secrecy of the mission as well as allowing the team unhampered movement and full decentralized operational control. In the context of tactical and operational objectives, Avner's team achieved enormous success. His team deployed with only a list of eleven primary targets for assassination and two principal rules of engagement. Five of the eleven were effectively tracked and assassinated through Avner's unit's developed network of intelligence and weapons sources. Three additional terrorists were killed in a combined Mossad-IDF commando effort, fully supported through the team's established underground network, Le Group. Ziad Muchassi, was targeted by Avner's team after they learned through Le Group, that Muchassi was the replacement for Abad al-Chir, previously killed by Avner's team. Avner's team made the unilateral decision to assassinate Muchassi since the opportunity presented itself.

Avner's team met all the requirements of their directive to assassinate PLO terrorists while screening any evidence of Israeli government involvement. During the course of their mission, the team also killed four Arab security men employed by the Black September Organization, and one KGB officer supporting BSO activities. In terms of the mission, these individuals could also be considered combatants. They were elements of a security force incorporated in a terrorist organization tasked with the protection of their leaders. These individuals had full knowledge of their association and the risks involved.

Avner's team never compromised the Israeli government's association through exposure to the authorities or arrest. In the context of operational objectives, Avner's team was an unqualified success. The success is directly attributable to the operational design and methodology of the team itself. Five extremely talented officers were selected to work as an independent cohesive unit. They melded their operational tradecraft experience in the preparation and implementation of each action without political interference. The effect of streamlining the operation outside the bureaucratic process allowed the team total flexibility. The simplicity of the concept was its genius. Unlike the Lillehammer affair, Avner's team developed, refined, and implemented the actions on a tactically appropriate timetable. If the plan was not feasible at the first opportune time, it was not forced to meet a political agenda.

Instituting a team such as Avner's incorporated a degree of risk, both for the team and the Mossad. Intelligence agencies are very sensitive to losing control of operations. If information of the team, as designed, had leaked, it may have been construed as a rogue team. Although the press did attribute the assassinations to a Mossad covert action team, it was always assumed the team was under the direct control and supervision of the Israeli government. It wasn't until 1984, and the publication of George Jonas' book Vengeance, that the concept of an independent team was exposed.

The mission did result in a number of unforeseen problems. The two year duration placed an enormous stress on the indi