חזור חזרה לדף הקודם
כתובת פורום: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi
שם פורום: גילוי מסמכים
מספר נושא: 6137
#0,ישמעון פרס
נכתב על-ידי DOBBY בתאריך 26.09.04 בשעה 16:50
אשכול עוגן מתאריך 09.01.15 בשעה  09:57  על-ידי פילוביץ שחף, (מפקח)
 
באשכול זה נרכז את כל הפרשיות הפולטיות/עסקיות/ציבוריות והנושאים אשר שמעון פרס מעורב בהם בעבר ובהווה.
לאחר שיחתי עם פ"ש,סכמנו שכל תגובה של גולש באשכול זה תהיה על פרשיה/נושא אחד בלבד.עבור נושא/פרשיה חדשה יש לפתוח תגובה חדשה באשכול זה.
דבר נוסף-נא כתבו בלשון מכובדת ומכבדת.


פרס (פרסקי) שמעון
מדינאי, יושב-ראש מפלגת העבודה 1992‎-1977 ומאז סוף 1995, וראש ממשלה 1986‎-1984 ו-1996‎-1995. נולד בפולין ב-1923. פרס עלה לארץ-ישראל עם משפחתו ב-1934 ולמד בבית-הספר "גאולה" בתל-אביב ובבית-הספר החקלאי בבן-שמן. ב-1940 היה בין מייסדי קיבוץ אלומות ונבחר כמזכיר תנועת הנוער העובד והלומד.

פרס החל לעבוד עם דוד בן-גוריון ולוי אשכול במפקדת ההגנה ב-1947 והמשיך לשרתם לאחר הקמת המדינה. ב-1949 מונה לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון לארצות-הברית, שעסקה ברכישת ציוד צבאי. ב-1952 התמנה לתפקיד סגן המנהל הכללי במשרד הביטחון ובשנה שלאחר מכן למנהל כללי - תפקיד בו ביסס קשרים הדוקים עם צרפת וקידם את התפתחותה של התעשייה האווירית הישראלית. ב-1959 נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפא"י והתמנה לתפקיד סגן שר הביטחון, תפקיד בו כיהן עד 1965.

ב-1965 פרש פרס ממפא"י יחד עם בן-גוריון, היה ממקימי רפ"י ונהיה מזכירה הכללי. ב-1968 היה ממצדדי הקמת מפלגת העבודה. ב-1969 מונה על-ידי ראש הממשלה גולדה מאיר כשר העלייה והקליטה והיה גם אחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים המוחזקים. בשנה שלאחר מכן כיהן כשר התחבורה והתקשורת. ב-1974 כיהן כשר ההסברה בממשלת מאיר ומונה לשר הביטחון בממשלתו של יצחק רבין, לאחר כישלונו בהתמודדות על מנהיגות מפלגת העבודה עם התפטרותה של גולדה מאיר. כשר ביטחון פיקח על היערכותו מחדש של צה"ל לאחר מלחמת יום-הכיפורים. במהלך כהונתו כשר ביטחון נחתם הסכם הביניים עם מצרים, בוצע מבצע אנטבה ונפתחה "הגדר הטובה" בין ישראל ללבנון. ב-23 בפברואר 1977 שוב הפסיד בהתמודדות על ראשות המפלגה, אולם לאחר התפטרות רבין, ב-7 באפריל 1977, נהיה יושב-ראש המפלגה. בראשותו, הפסיד המערך בבחירות לכנסת התשיעית (1977) בפעם הראשונה מאז קום המדינה, ופרס הנהיג את סיעתו באופוזיציה עד 1984.

ב-1978 נבחר פרס לסגן נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, ארגון בו מילא תפקיד פעיל במהלך שנותיו באופוזיציה. בעקבות התיקו בתוצאות הבחירות לכנסת האחת-עשרה (1984), הקים פרס ממשלת אחדות לאומית עם הליכוד, ובהתאם להסכם הרוטציה עם יצחק שמיר כיהן כראש ממשלה בשנים 1986‎-1984 וכשר חוץ בשנים 1988‎-1986. ב-1987 הגיע פרס להסכם עם המלך חוסיין בדבר כינוס ועידה בין-לאומית - הסכם לונדון - אך ההסכם לא אושר על-ידי הקבינט המדיני. אף-על-פי שהליכוד יכול היה להקים ממשלה צרה לאחר הבחירות לכנסת השתים-עשרה (1988) הזמין שמיר את המערך להצטרף לממשלתו, ופרס התמנה לשר האוצר. במרס 1990, בעקבות הקיפאון בתהליך השלום, החליט פרס, בתאום עם ש"ס להפיל את הממשלה בהצבעה על הצעת אי-אמון, אולם לאחר שהממשלה הופלה ב-15 במרס לא הצליח להקים ממשלה חלופית בהשתתפות ר"ץ, מפ"ם, שינוי והמפלגות החרדיות.

בעקבות כישלונו להקים ממשלה הכריז רבין שיתמודד שוב על ראשות מפלגת העבודה ו-19 בפברואר 1992 נבחר בקולותיהם של 41% מחברי המפלגה לעומת 34% שקיבל פרס. בממשלה שהקים רבין לאחר הבחירות לכנסת השלוש-עשרה (1992) התמנה פרס לשר החוץ, ובשיתוף עם רבין אישר את התהליך שהוביל להכרה של מדינת ישראל בארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) והחתימה על הסכם הצהרת העקרונות. לאחר רצח רבין ב-4 בנובמבר 1995 התמנה פרס כראש ממשלה ושר ביטחון. בבחירות לראש הממשלה שהתקיימו יחד עם הבחירות לכנסת הארבע-עשרה (1996) הפסיד פרס לבנימין נתניהו בהפרש קטן וחזר לכהן כראש האופוזיציה.

(תמונה+תקציר מתוך אתר כנסת ישראל)


#1,ימרכז פרס לשלום
נכתב על-ידי DOBBY בתאריך 26.09.04 בשעה 17:15
בתגובה להודעה #0
"מרכז פרס לשלום נוסד ב - 1996 על ידי חתן פרס נובל לשלום, שמעון פרס, במטרה לקדם את מימושם של הסכמי השלום כאשר אנשי האזור יפעלו יחדיו כדי לכונן שלום באמצעות שיתוף פעולה חברתי וכלכלי ובאמצעות ביסוס יחסים בין העמים.

האסטרטגיה שלנו עודנה יציבה וממוקדת, אף כי הכלים והמתודולוגיות שלנו משתנים ומותאמים למציאות המשתנה במזרח התיכון. מרכז פרס לשלום הינו ארגון לא-מפלגתי ולא-ממשלתי, והוא פועל במקביל לתהליך השלום המדיני, אולם באופן עצמאי ובלתי תלוי. מנדט ייחודי זה מאפשר לנו להמשיך בפעילויות המשותפות בין ישראל לבין שכנותיה, מדינות ערב, חרף השעיית המגעים המדיניים והתגברות האלימות באזור.

אנו מאמינים שהפתרון היחיד לסכסוך זה הוא באמצעות הסכם המכבד את זהותם הלאומית של שני העמים. מחובתנו לפעול יחד עם אנשי המזרח התיכון כדי לקדם יחס של שלום בחברה, ובכך להכין אותם לפתרון פוליטי לסכסוך. הפרוייקטים של מרכז פרס שואפים לנתץ את מגבלות התפיסה המוטעית והחשדות, כדי להגיע לשיתוף פעולה.

הפרוייקטים שלנו מבוססים על זיהוי מושכל של צרכים סוציו-אקונומיים משותפים לנו ולשכנינו הערבים, בעיקר הפלסטינים. הרצון להגשים צרכים אלה מביא לייזום פרוייקטים מעשיים בשיתוף גורמים אזוריים ובינלאומים. אחד ההיבטים המרכזיים של הפרוייקטים שלנו הוא ההיבט החברתי, זאת על מנת שחלקים גדולים יותר בציבור ילמדו להכיר את ה"אחר.

כנשיא המרכז מכהן אורי סביר אשר כיהן בעבר כמנכ"ל משרד החוץ והיה ראש הצוות הישראלי לשיחות השלום. המנכ"ל הוא ד"ר רון פונדק, מאדריכלי הסכם אוסלו.
בניית שלום

בניית שלום הוא תהליך שבו חברה אזרחית פועלת להשגת שלום בר-קיימא באמצעות פרוייקטים מקומיים בתחום הכלכלה, החברה והתרבות, ובהתבסס על שיתוף פעולה בין אויבים לשעבר."

"ממשלות עושות הסכמים; אנשים עושים שלום."

http://www.peres-center.org/hebrew/aboutus.asp


כתובת אתר הבית של מרכז פרס לשלום: http://www.peres-center.org/hebrew


#5,יהיה שלום חבר
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 26.09.04 בשעה 19:41
בתגובה להודעה #1


#6,יננוטכנולוגיות
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 26.09.04 בשעה 19:46
בתגובה להודעה #1
שמעון פרס מתראיין לאתר ה"ידען": העתיד טמון בננוטכנולוגיות
http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?U=no&ItemID=508440475&CNumber=10242994&lan=en&SiteName=hayadan&SearchType=Product&ValuePage=Product&BuyerID=220612334

#17,יהוא ''עובד '' לא רק עלינו
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 27.09.04 בשעה 19:50
בתגובה להודעה #1
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 15.06.12 בשעה 18:48 על-ידי פילוביץ שחף (מפקח)
 
מרשה לעצמו ל"הסתחבק"
הכל "בלוף"...לא מתקרב לרמה של יגאל אלון

תיעוד מהיום: אור ליום רביעי י''ג בסיון תשע''א 22:36 14.06.11

מאיר ירושלמי
חבר מתאריך 14.5.10
1588 הודעות, 20 מדרגים, 40 נקודות. ראה משוב אור ליום רביעי י''ג בסיון תשע''א 22:36 14.06.11


שייח' שמעון פרס

עם ערביה או בלי, שמעון פרס הפך היום לשייח'




#18,ישמישהו כבר ינפץ את אגדת ה''בטחוניסט''
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 27.09.04 בשעה 20:03
בתגובה להודעה #1
האגדה סביבו כמי שהקים את התעשיות הבטחוניות
את התעשייה האווירית ואת כורי הגרעין
"שימון" תחליט...!!!
אתה בטחוניסט או פאציפסט?
לא תוכל להחזיק במקל בשני קצוותיו



#19,יאיש רגיש ופיוטי...כותב למגירה
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 27.09.04 בשעה 20:10
בתגובה להודעה #1

מאניפולאטור או קונספיראטור?

משחק לנו ברגשות
מזלזל באינטלגנציה
המחדל של החברה הישראלית..
אף אחד לא העז להעמיד אותו במקום



#23,י''מרכז פרס לשלום'' בקשיים כספיים
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 01.10.04 בשעה 11:50
בתגובה להודעה #1
"בעיריית תל-אביב מתכוונים לשגר בקרוב מכתבים למרכז פרס לשלום, שבהם יוזהרו מנהלי העמותה כי אינם עומדים בתנאי ההסכם שנחתמו עם העירייה. "אחרי החגים נפנה למרכז ונבקש להזהיר שאם החוזה מופר, יצטרך המרכז להחזיר את הקרקע", אומר מנהל אגף הנכסים בעיריית תל אביב, אלי לוי.

עם זאת לוי מוסיף: "גם בעירייה לא מעוניינים בביטולו של הפרויקט, שצפוי לתרום לתושבי הסביבה, ולכן אם המרכז יבקש אורכה אנחנו נשקול את בקשתם בחיוב".

במרכז פרס מנסים להרגיע. "בשבועות הקרובים נצא למכרז ובתחילת חודש נובמבר נתחיל לבנות", אמר יועץ התקשורת של העמותה, יורם דורי.

אך למרות האופטימיות, לא ברור עדיין כיצד הצליח המרכז לגייס תוך עשרה חודשים את הסכומים הנדרשים לבנייה. לא ברור גם כיצד מתכוונים במרכז פרס לשלום להוציא מכרז ולהתחיל בבנייה בתקופה כה קצרה".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/790/366.html


#2,ימרכז פרס לשלום: ''מעצרו של ברגותי - טעות איומה''
נכתב על-ידי DOBBY בתאריך 26.09.04 בשעה 17:18
בתגובה להודעה #0
רון פונדק, מנכ"ל מרכז פרס לשלום, במכתב לאסיר הביטחוני, מרוואן ברגותי: "יתכן ותתעודד מכך שמספר רב של ישראלים מאמינים בך כשותף אמיתי לשלום"; "אני מקווה שאתה מרגיש טוב"; "העם הפלשתיני זקוק לך"
מאת: עומר כרמון | עודכן: 11:57 24/08/2004


(מימין רון פונדק.משמאל-יאסר עראפת מריע לברגותי)

העיתון מעריב חשף הבוקר ג', 24.8.04), כי רון פונדק, אחד מאדריכלי הסכם אוסלו ומנכ"ל מרכז פרס לשלום, שלח מכתב למנהיג הפתח בגדה המערבית, מרוואן ברגותי, המרצה עונש של חמישה מאסרי עולם מצטברים, בגין רצח ישראלים וחברות בארגון טרור.

במכתב כותב פונדק: "מהיכרותי איתך, אני בטוח שהסורגים והשלשלאות אינם יכולים להחליש את אמונתך ואישיותך בדרך השלום. יתכן ותתעודד מכך שמספר רב של ישראלים מאמינים בך כשותף אמיתי לשלום. מעצרך הינו טעות איומה ומרה. בהקשר זה לא נותר לי אלא להצטער על כך שההנהגה הפוליטית והביטחונית הישראלית עצרה אותך".

"אני מצטער מאוד שלא יכולתי לבקר אותך עד היום, למרות ניסיונותיי הרבים. השב"כ סירב לבקשתי. אני מקווה שאתה מרגיש טוב ושמשפחתך תהיה סבלנית. העם הפלשתיני זקוק יותר מבכל זמן אחר להנהגה צעירה שתוביל אותו לשלום ולמדינה עצמאית. אנחנו במרכז פרס לשלום ממשיכים לבנות קשרים ולקרב בין העמים. בכבוד רב, חברך ד"ר רון פונדק, מנכ"ל מרכז פרס לשלום".

לפני כשנה אמר פונדק בראיון לאתר האינטרנט של האיחוד האירופי, כי יש להבדיל בין הטרור של גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח, לבין הטרור של החמאס והג'יהאד האיסלמי.

"חייבים להפריד בין שלושה סוגי טרור", אמר פונדק, " הראשון, תגובה של יחידים לקשיי היום-יום. זאת לא תגובה פוליטית, אלא תגובה לכיבוש ולמה שהוא גורם, כמו למשל, עוני, השפלה וכו'"

"הסוג השני, פוליטי, נובע מרעיון של מאבק לחופש. אני חושב שזאת דרך שגויה להילחם לחופש, אך הם חושבים שזאת הדרך הנכונה ואנו צריכים להתייחס לכך. אני חושב שהטרור הזה יפסק ברגע שנמצא פתרון למצב".

לפני כחודשיים הורשע ברגותי במעורבות ברציחתם של 5 ישראלים: פיגוע הירי סמוך לתחנת הדלק בגבעת זאב, בו נרצחה יואלה חן ז"ל ונפצעה נוסעת שהיתה עימה; במעורבות ברצח הנזיר היווני ציפוקטקיס גרמנוס בכביש ירושלים-מעלה אדומים ובאישור הפיגוע במסעדת 'סי פוד מרקט' בתל אביב, בו נרצחו יוסף הבי, אליהו דהן והשוטר רס"ר סלים בריכאת ז"ל.

בימים אלו שובתים רעב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא הישראלים, בדרישה לשפר את תנאי מאסרם.
נוצר ביום: 24/08/2004


#3,ימתי אמורה לחול ה''הילולה'' של ר' שמעון?
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 26.09.04 בשעה 19:36
בתגובה להודעה #0

דרך אגב ..
גם אבו עלא' וגם השר שמעון שטרית חברים במרכז פרז לשלום


#4,ימילות מפתח =מזרח תיכון חדש
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 26.09.04 בשעה 19:39
בתגובה להודעה #0


#70,יהיכונו, מזרח תיכון חדש בדרך
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.03.07 בשעה 07:53
בתגובה להודעה #4
היכונו, מזרח תיכון חדש בדרך
ב' ניסן תשס"ז, 21 מרץ 07 מאת: שמעון כהן

מישהו דיבר כאן על איש חזון?

ימי עדנה מיוחדים הם הימים האחרונים למשנה לראש הממשלה, השר שמעון פרס. מי היה מאמין שאדם אחד, בן למעלה משמונים, יהיה בעת אחת מועמד גם לכהונת נשיא וגם לכהונת ראש הממשלה. זאת במידה ותתאמתנה התחזיות וראש ממשלתנו הנוכחי ייאלץ לרדת למחתרת בעקבות דו"ח וינוגרד. אבל בארצנו המופלאה הכול יכול להיות. וכך, אכן השר לפיתוח הנגב והגליל, שעוד טרם התבטא בפומבי על כוונות ההתמודדות שלו, מוצא עצמו (ונדמה שלא מאונס) מועמד בטוח בעיני התקשורת הישראלית לשני התפקידים הנחשקים.


ואכן, מר פרס אמן ההיבחרות ללא בחירות מעוניין מאוד שמהלך כזה יתרחש שוב. ממש לשם כך תופרים לו אנשיו את "חוק פרס" שיאפשר את בחירתו הגלויה לכהונה הרמה

כבר כתבתי פעם שייחודו של מר פרס מיודענו הוא בכך שלמרות שיש המכנים אותו "לוזר" הוא ה"וינר" הגדול ביותר שהיה אי פעם. הרי לא היה עוד אדם שכיהן בתפקיד ראש ממשלה פעמיים מבלי שנבחר לכך מעולם (פעם אחת כחלק מהרוטציה עם שמיר ובפעם האחרת לאחר רצח רבין). ואכן, מר פרס אמן ההיבחרות ללא בחירות מעוניין מאוד שמהלך כזה יתרחש שוב. ממש לשם כך תופרים לו אנשיו את "חוק פרס" שיאפשר את בחירתו הגלויה לכהונה הרמה. ההערכה היא שבהצבעה כזו עשויים לא מעט מנבחרנו להשתפן ולהצביע בעדו ובניגוד לדעתם שלהם. בכל זאת, לא נעים, בן אדם מכובד. מי יהין להרים יד נגדו בהצבעה גלויה? כזה הוא פרס שלנו: בבחירות הוא לא נבחר ודווקא כשאין בחירות הוא נבחר. קוסם אמיתי.

ובכל זאת, מכיוון שתופעת טבע כמו מועמדות כפולה וחרישית לנשיא ולראש ממשלה טרם נראתה בנופי הפוליטיקה שלנו, אני מבקש להביא בפניכם תזכורת לכמה עובדות נשכחות משולי החדשות. את חלק מהעובדות הבאות חלקתי עימכם במאמר מהעבר, ובכל זאת נדמה לי שיש ערך גם לתזכורת רגע לפני הבחירות-לא בחירות.

כולנו שומעים שסביב מועמדותו של פרס מביעים אנשי עסקים, שחקנים, אח"מים ושאר ציידי כותרות ביטויי תמיכה במבט מצועף, כשהם מסבירים לנו שמדובר באדם בעל חזון. פנומן של ממש.

את הקביעה הזו ניתן להעמיד במספר מבחנים. אפשר לבחון את חזון הקמת מפלגת "קדימה" אליה הצטרף ובקול רעש עמום התנפצה. אפשר להזכיר את מבחן "אוסלו" שספק אם נותרו לו עוד מאמינים. הרשו לי, במטותא, להעמיד כאן את כבוד השר פרס, איש החזון, במבחן פצצות האטום.

לאחרונה סיפר שגריר ישראל בעבר בסין, אבי סיטון, על מגעים מתקדמים שקיימו הוא ועוד ארבעה דיפלומטים ישראליים עם צפון קוריאה, בשנת 92', לבלימת תהליכי ההתגרענות המסוכנים של המדינה הזו. החשש הישראלי היה העברת אמצעי לחימה, ובהם טילים ארוכי טווח, מצפון קוריאה לאיראן. לדברי סיטון מנהיגה של צפון קוריאה היה נכון לחתום על הסכם להפסקת התהליך תמורת סיוע כלכלי מהמערב לבנו שאמור היה לרשת אותו בתוך זמן קצר.

לדברי סיטון, רגע לפני חתימה על טיוטת ההסכם שיכול היה להנפיק למערב הרבה שנות שקט, הגיעה לדיפלומטים הישראלים הוראה לחדול מהמגעים. למה? לא ברור. מה שברור לסיטון הוא שמי שעמד מאחורי ההוראה הם לא אחרים מאשר שמעון פרס ויצחק רבין המנוח. בנוסף מציין סיטון כי בהחלטה מעורב "מוסד תל אביבי בעל אינטרסים". איזה מוסד? מהם האינטרסים? גם זה לא ברור.

באחרונה הגיע המערב להסכם מול הממשל המאיים מצפון קוריאה, אך זאת באיחור של 15 שנות חשש וחרדה שיכולות היו להימנע לו רק אפשרו פרס ורבין למגעים הישראליים לצאת לפועל.

מכאן נעבור לזירה האיראנית שגם בה היה מעורב השר שמעון פרס. באחרונה צצה ועלתה מחדש ידיעה שראשיתה בשנות החמישים, עת כיהן פרס כסגן שר הביטחון. על פי דיווחו של מאיר עזרי, השגריר הישראלי בממלכת השאח הפרסי, הציע פרס להנהגה האיראנית שישראל תסייע בהקמתו של כור גרעיני באיראן. משום מה העדיף השאח באותם ימים את הסיוע האירופי על זה הישראלי, למרות האווירה שרווחה באותם ימים לפיה ישראל מצויה בצמרת הפיתוח בתחום זה.

אפשר להתפתל ולומר שפרס לא יכול היה להתנבא ולנחש ששלטון השאח הפרסי יוחלף בשלטון האייטולות. אפשר, אבל ממי שהשכם והערב מספרים עליו שאיש חזון הוא, היינו מבקשים לפחות לקחת בחשבון את האפשרות המסוכנת של הפיכה איראנית לפני שהוא מציע הצעה נמהרת למדינה מוסלמית בהוויית מזרח תיכון הפכפכה.

ומאיראן לשכנה עיראק. קצת לא נעים לספר, אבל עד היום לא חזר בו שמעון פרס מהתנגדותו להפצצת הכור הגרעיני העיראקי. זאת בניגוד לשאר מנהיגי העולם שקיפלו את מחאתם והודו בצדקת החלטתו של מנחם בגין המנוח לשגר את בחורינו הטובים למבצע "אופרה".

איך שאל הגשש: אז מה היה לנו שם? על פי הצעותיו והתנהלותו של שמעון פרס נכון להיום, היו לא פחות משלוש מדינות קיצוניות ומסוכנות לישראל ולמערב תוכניות גרעין מתקדמות ביותר, אם לא פצצות של ממש: איראן, עיראק וצפון קוריאה. לפחות במקרה אחד (עיראק) היה מדובר ללא ספק בצליחת מחסום בניית הפצצה.

ואם תשאלו כיצד יתמודד הנשיא פרס עם בקשות של מחבלים לחנינות, אין קל מזה. הנשיא פרס יחתום כהרף עין על כל בקשה ובלבד שיצורף לה מסמך שבו קובע המחבל המשתחרר שמדובר בשחרור למטרות שלום
מישהו דיבר כאן על איש חזון?

אשר על כן, קל לתאר כיצד, על פי ניסיון העבר הרחוק והקרוב, יתמודד איש החזון פרס עם איום הגרעין האיראני, במידה וימונה על ידי סיעתו לתפקיד ראש הממשלה. מן הסתם מיד למחרת בחירתו יזמן פרס ועידה בינלאומית שבה יוחלט לסייע כלכלית לאחמדיניג'אד בהקמת הכור הגרעיני שלו. "איזו אלטרנטיבה יש לכם?", ישאל פרס ויקבע נחרצות: "בכניסה לכור החדש נציב מצלמה שתעביר אלינו תמונות של מי שנכנס ויוצא משם. זהו הישג של ממש. כמעט כמו במחסום קרני. נוכל ממש לראות את פרצופיהם של המדענים האיראנים". בנוסף יקבע מנהיג המזרח התיכון החדש כי תמורת הסיוע הבינלאומי יחתמו האיראנים על מסמך בו ייקבע שמדובר בכור למטרות שלום. "כור כזה בהחלט ראוי שנסייע לו ונדאג למגבית כלל עולמית למימונו".

ואם תשאלו כיצד יתמודד הנשיא פרס עם בקשות של מחבלים לחנינות, אין קל מזה. הנשיא פרס יחתום כהרף עין על כל בקשה ובלבד שיצורף לה מסמך שבו קובע המחבל המשתחרר שמדובר בשחרור למטרות שלום. "איזו אלטרנטיבה יש לכם?", ישוב וישאל נשיאנו ויקבע ש"אי אפשר לחסום את מחשבותיו וחלומותיו של אדם. הוא יכול לחלום ולתכנן את הרצח הבא. לי יש מסמך חתום. זה הרבה יותר מאיזה נאום, חלום או תכנון".

היכונו, מזרח תיכון חדש בדרך. תבדקו את המקלטים.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6498

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#7,יהיום כבר ברור שפרס תמך בטרור באופן פעיל........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.09.04 בשעה 10:37
בתגובה להודעה #0
בייבי בום
חבר מתאריך 13.7.02
3146 הודעות 10:35 27.09.04

את הזיית אוסלו מחליף עתה איתן הבר

או צדיק הדור?

היום כבר ברור שפרס תמך בטרור באופן פעיל. הוא קיבל דיווחים מקצינים בכירים על הברחות ענק של חומרי לחימה באוויר, בים וביבשה וכן ע"י ערפאת עצמו, אך העלים עין
יום שני, ו אלול תשס"ד 23/08/2004

אורי נטע, http://www.nfc.co.il/archive/003-D-7077-00.html?tag=13-33-32

שמעון (הראשון) פרס, שקיבל פרס נובל לשלום בשנת 1994 במקביל לחולה סכיזופרניה אחר, ג'ון נאש, הוא דמות מפוצלת. מצד אחד הוא יהודי טוב שרוצה שקט, מצד שני הוא קוסמופוליט שרוצה לשנות עולמות. הוא היווה סמן שמאלי להתחבקות והתנשקות עם אויבי ישראל, שנשיקותיו הממיסות וחיבוקיו החמים לא שינו ולו לרגע את עמדתם בנוגע להשמדת מדינת ישראל.

שמעון מסוכסך עם עצמו. מצד אחד ייבא ביבוא אישי מאות מרצחים, שאריק שרון גירש מלבנון לטוניס. מצד שני הוא טוען, בהרצאה באוניברסיטת הנגב בפברואר 2004, שבמזרח התיכון יש 65% מהטרור העולמי. היום כבר ברור ששמעון תמך בטרור באופן פעיל. הוא קיבל דיווחים מקצינים בכירים על הברחות ענק של חומרי לחימה באוויר, בים וביבשה וכן ע"י ערפאת עצמו, אך העלים עין.

לשמעון יש גם תובנות אחרות: הטרור צומח, כך אומר בפירוש באותה הרצאה: "בחברה נחשלת, שבה לאדמה יש ערך גבוה יותר מחיי אדם." 19 מרצחי 11 בספטמבר באו כולם מסעודיה, ולכולם היה רקע אקדמי וחשבון בנק תפוח ומספיק אדמה. הם לא רצחו אלפי אנשים כדי לנער את הכיבוש האמריקני מאדמת סעודיה, או כדי לגרש את הכובש הציוני מאדמת ארץ ישראל. את הסיבה צריך לחפש במקום אחר, לא מתחת לפנס.

כדי לא להיקלע להוכחת בורותו, הוא טוען טענה מקדימה: "כל ההיסטוריה של המלחמות הינה ידע בלתי רלוונטי. את מי זה מעניין כמה מלחמות ניהל נפוליאון? אם זה היה בידי הייתי מוחק זאת ממערכת החינוך". פרס מדגיש כי העבר אינו מלמד בהכרח על העתיד, כפי שנוטים לחשוב. כן בורות היא נאורות לדידו של פרס. התרבות האנושית צומחת עם היוולדו של שמעון הראשון. רעיון לא רע להתחיל את ההיסטוריה של העם היהודי עם הולדת שמעון הגדול הראשון וכל השאר מיותר.

שמעון גם טוען לאחרונה: "מה יש ל-7,000 יהודים לחפש בין מיליון ערבים ברצועת עזה?" ומה שמשתמע מכך בפירוש הוא מה יש ל- 6 מליון יהודים לחפש בין 600 מיליון ערבים מוסלמים במזרח התיכון, טענה של אויבינו המרים מאז ומתמיד.

שמעון הוא פרקטי. הצדק והחירות הם מושגים יחסיים ולא מוחלטים. אך בואו ונשווה את המוטיבציה ששמעון, אריק (שרון) ואחרים נוטעים בעם: בוא ניסוג מפה, בואו נתנתק משם ובואו ניערך מחדש אי שם. כדאי לראות בפרספקטיבה היסטורית, מה שמעלה לשמעון הראשון את הסעיף, איך האוגדה הניו-זילנדית, מקום שקט בקצה העולם, נלחמו בפיקודו של הגנרל פירברג בכרתים, אי שלא מסומן בשום מפה ניוזילנדית. הם אומנם הפסידו בקרב אך מחקו את אוגדת הצנחנים השביעית הנאצית כגוף צבאי, זאת למען הצדק והחירות שמשקפים משטרים דמוקרטיים.

שמעון גם טוען, בדמגוגיה השטחית האופיינית לו כפוליטיקאי, שניסה להיות מדינאי, ש"עד כה עשינו מסע הימורים בשטחים שעלה למדינה 60 מיליארד דולר! את הכסף הזה יכולנו להשקיע בנגב". כן שמעון שלא קורא היסטוריה, מאתמול ודרומה, לא יודע שהנזק הכספי השנתי למשק המדינה, לא בדם, מתאונות דרכים, שלא קשורות כלל להתיישבות וציונות, הוא כ-12 מיליארד שקל בשנה!!! פה היה אפשר לחסוך ובענק, אבל לא איש כשמעון הראשון יקצץ ב"תקציב" המוות בדרכים, לטובת הנגב, הגליל, הים וכו'.

הבעיה ששמעון משקף מודל לתהליכי חשיבה רדודה בחברה, הן במערך, הן בליכוד, הן במפד"ל, והן במפלגות אחרות וכן מחשבה שטחית וקיצרת טווח כפי שמשתקפת בבכירי מערכת הביטחון לכל דרגותיהם והשתייכותם הפוליטית, ששכחו או שמעולם לא ידעו למה חזרנו לארצנו ומה צריכה להיות דמותנו.

נתן אלתרמן כתב לפני מותו את המילים הנוקבות הללו שמשקפות את המצב אליו הגענו:

אז אמר השטן: הנצור הזה
איך אוכל לו.
אתו האומץ וכישרון המעשה
וכלי מלחמה ותושיה עצה לו.

ואמר: לא אטול כוחו
ולא רסן אשים ומתג
ולא מורך אביא בתוכו,
ולא ידיו ארפה כמיקדם,
רק זאת אעשה: אכהה מוחו
ושכח שאיתו הצדק.

כך דיבר השטן וכמו
חוורו שמים מאימה
ביראותם אותו בקומו
לבצע המזימה.



''מרכז פרס לשלום ושילטון''


#8,ייוני פרס: אבא, לך הביתה
נכתב על-ידי maoz74 בתאריך 27.09.04 בשעה 11:18
בתגובה להודעה #0
יוני פרס קורא לאביו לא להתמודד שוב על ראשות הממשלה: הגיע הזמן שצעירים ייכנסו לפוליטיקה





רועי בהריר, כתב זמן השרון
9/9/2004 9:17




מתנגדיו של יו"ר מפלגת העבודה בקרב על ראשות המפלגה יכולים לרשום לעצמם תמיכה בלתי צפויה: יוני פרס, בנו של שמעון פרס, קובע: "אבא לא צריך להיות ראש ממשלה".

בראיון שיתפרסם מחר ברשת המקומונים "זמן מעריב", אומר פרס הבן כי אביו לא צריך להתמודד פעם נוספת על ראשות המפלגה והממשלה. "אני חושב שדי, מספיק, הוא עשה את שלו", מבהיר פרס הבן.

הוא לא יכול לתרום יותר למדינה?

"אני חושב שהוא יכול לתרום, אבל אני לא חושב שהוא צריך להיות ראש ממשלה. שר כן, ראש ממשלה לא".

אתה אומר את זה כבן הדואג לבריאותו של אבא?

"גם בגלל זה, אבל גם כי אני חושב שהגיע הזמן שייכנסו יותר צעירים לפוליטיקה".

מי, לדוגמה?

"זו בעיה. אני כביכול אומר 'צעירים', אבל אני לא ממש רואה אותם. אני לא רואה בכלל בפוליטיקה היום אנשים גבוהי קומה, גם לא במפלגת העבודה. הכוכבים אזלו שם, אין יותר. היה דור, הדור הזה נעלם, ונוצר איזשהו חלל באמצע. לא יודע למה, אבל זה מה שקרה".

חשבת שאבא לא צריך לרוץ לראשות הממשלה גם בזמנים אחרים בעבר, כמו למשל אחרי רצח רבין?

"אז, ודאי שהוא היה צריך לעשות את זה. עכשיו, אני חושב שהגיע זמנו לפרוש מהזירה המרכזית".

אמרת לו את זה?

"כן".

איך הוא הגיב?

"הוא הקשיב".


NRG

#16,יאיש העולם הגדול
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 27.09.04 בשעה 19:29
בתגובה להודעה #8
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.09.04 בשעה 19:32 בברכה, mozes5
 
האנושות לא תוכל לשאת את חסרונו
נהנתן חסר מנוח
מכיר את כל בתי המלון היוקרתיים בעולם(כולל התפריטים)
בכתבה בטלוויזיה עם אושרת קוטלר הסביר לה על אומנות העונג וההתענגות
מו היין הצרפתי מגבינות ומחמאה צרפתית(תגלגלי את זה בלשון...)

זה ממש לא מפריע לו לשלוח ליטוף מפייס לסוניה



#204,יפשקוויל - צביעות התשקורת בסיקור מותה של סוניה זצ''ל
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.03.11 בשעה 03:37
בתגובה להודעה #8
אבי סיטון, שגריר ישראל בסין לשעבר, פירסם פשקוויל/מייל בתפוצת נאטו ברשת האינטרנט, על צביעות התשקורת בסיקור מותה של הגברת סוניה גל-פרס זצ"ל.

מצ"ב גזיר עיתון מתאריך 25.2.2011 מסופשבוע של מעריב:



ועוד:
סוניה גל, בלי פרס · מעמיק הנתק בין שמעון פרס לרעייתו: לאחר שסירבה להתגורר עמו בבית הנשיא בירושלים, שינתה סוניה את שם משפחתה לגל, כנראה עיברות של שם נעוריה ...
http://tbk.mako.co.il/tag/%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%9C

.
.
תזכורת:
.
.
אכפתי
חבר מתאריך 2.1.07
6501 הודעות, 36 מדרגים, מינוס 2 נקודות. ראה משוב אור ליום שלישי כ''ד בסיון תשס''ט 20:47 15.06.09


הגברת סוניה פרס (לשעבר - כיום סוניה גל) היא גיבורה .

האישה הצנועה הנחבאת אל הכלים היא היחידה במדינה המטורפת
שלנו כמו הילד שצעק המלך הוא עירום שבמעשה שינוי שמה לגל הכריזה למעשה על גרושין חד צדדית וחשפה את דמותו הצבועה,
האגואיסטית, הרודפת כבוד , האוהבת רק את עצמו של בעלה לשעבר
לא כבודו הנשיא . פרס השתמש בה רק כחפץ כשהיתה נוחה לו וכעת
כשהיא זקנה וחולה זנחה לאנחות לטובת הטירוף הפתולוגי שלו לרדיפת
תוארי כבוד , משרות , התחככות עם שועי עולם ונהנתנות מנעמי ממשל
שאינה יודעת שובע .
http://rotter.net/forum/politics/17646.shtml#3

אכפתי
חבר מתאריך 2.1.07
6501 הודעות, 36 מדרגים, מינוס 2 נקודות. ראה משוב יום שלישי כ''ד בסיון תשס''ט 07:27 16.06.09


2. זה לא מתגרש - זה גרוע מזה ! סוניה ברחה ממנו למעשה .
בתגובה להודעה מספר 1

היתה לי חברה פעם שאמה היתה בקבוצה אחת עם שמעון וסוניה
בקיבוץ אלומות עוד לפני שהתחתנו והיא סיפרה לי שתכונותיו האגואיסטיות
עד אימה של פרס נראו כבר אז. הוא ברר את הנשים בקבוצה ובחר בסוניה
כי נראתה בעיניו הבריאה ביותר ותביא לו לכן ילדים בריאים. אתה מבין
את זה ? לברור אשה כאילו היתה בהמה למכירה . סוניה סבלה ממנו כל השנים
ברדיפת הכבוד והכיבודים וההתחככות עם שועי ארץ ועולם האובססיביות שלו
אבל נכנעה ועכשיו כגיבורה ממש קמהואמרה : "עד כאן" .למעשה הכריזה על גרושין חד צדדיים בשינוי שמה וגם את רצונה לנתק כל זכר מהאיש שחושב
רק על עצמו וקידומו והתעלקותו על כל מה שזז . מתי ניפתר מהישיש האסוני הזה שהביא עלינו רק אסונות


AVNER
חבר מתאריך 15.4.02
1228 הודעות, 9 מדרגים, 18 נקודות. ראה משוב יום שלישי כ''ד בסיון תשס''ט 09:31 16.06.09


3. בברנג'ה מספרים על היעד הנוסף בפריז, בהיותו בשיאו על הקו
בתגובה להודעה מספר 2

בברנג'ה מספרים על היעד הנוסף בפריז, בהיותו בשיאו על הקו פריזה ... וד"ל.
כזכור הוא היה מנכ"ל משרד הבטחון בשנות הזוהר של יחסי ישראל צרפת,
וציפור קטנה לחשה לי שהיתה לו סיבה נוספת לתדירות נסיעותיו פריזה.

בקיצור - קצב קטן לידו.

אכפתי
חבר מתאריך 2.1.07
6501 הודעות, 36 מדרגים, מינוס 2 נקודות. ראה משוב יום שלישי כ''ד בסיון תשס''ט 10:04 16.06.09


4. ידוע מזמן ויש גם כמה חכיו''ת בהווה ולשעבר שקודמו בדרך
בתגובה להודעה מספר 3

זו ודי לחכימא ... על האיש הנאלח הזה נכתב
השיר "איך הפשפש עלה למעלה - זה לא מובן , זה לא מובן"
עוד בשנות ה 60 . האיש הזה שהוא שריד אחרון ממשלת המחדל הפושעת
של גולדה מאיר לא עוזב אותנו ויונק את הקופה הציבורית עד תום !
מלך מלכי העמדת הפנים ויצירת הרושם וההסוואה !



פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#9,ינכדו של פרס חשוד בניסיון לגנוב אופנוע
נכתב על-ידי maoz74 בתאריך 27.09.04 בשעה 11:23
בתגובה להודעה #0
נדב פרס, בן 21, נתפס "על חם" יחד עם עבריין המוכר למשטרה לאחר מרדף; לנכד אין עבר פלילי; המשטרה: כתב אישום נגדו יוגש בקרוב

נדב פרס, בן 21, נכדו של ח"כ שמעון פרס, נעצר השבוע בידי משטרת כפר סבא בחשד לנסיון לגנוב אופנוע.

בלילה שבין ראשון לשני התקשר למשטרה תושב שהבחין בשני צעירים המנסים לגנוב אופנוע כבד באזור הוד השרון. למקום הגיעה למקום ניידת משטרה. הצעירים נתפסו לאחר מרדף קצר כשבידיהם כלי חיתוך ("קאטר"). על הכלי נמצאו טביעות אצבעותיו של נדב פרס, שנעצר ליום אחד.

חברו של פרס, אדם אבידן, מוכר למשטרה. בזמן נסיון הגניבה הוא היה אמור לשהות במעצר בית בשל עבירה קודמת. לפרס אין עבר פלילי. ממשטרת מרחב השרון נמסר כי בקרוב יוגש נגדו כתב אישום על נסיון לגניבת אופנוע.

http://news.walla.co.il/?w=//432538


#11,ייוני פרס, שהיה מעורב בהריגה בשוגג, חיל הודי והוברח....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.09.04 בשעה 12:02
בתגובה להודעה #9
164. פילוביץ! שכחת את יוני פרס, שהיה מעורב בהריגה בשוגג, חיל הודי והוברח לחו"ל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=164&viewmode=threaded


''מרכז פרס לשלום ושילטון''


#13,י''חמי'' הוא הבן של סוניה פרס...................
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.09.04 בשעה 12:40
בתגובה להודעה #11
167. ''חמי'' הוא הבן של סוניה פרס...................
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=167&viewmode=threaded

בן הזקונים ואח של צביה ויוני פרס !!
http://www.tam.co.il/11_5_2001/magazin2.htm

''מרכז פרס לשלום ושילטון''


#24,ייש בנים או בנות..שהם לא של סוניה?
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 01.10.04 בשעה 13:38
בתגובה להודעה #13

#131,יזה הזמן להזכיר: הבן של שמעון פרס הרג חייל ויצא בלא....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 29.08.07 בשעה 10:18
בתגובה להודעה #9
הבולש
חבר מתאריך 4.5.07
422 הודעות יום רביעי ט''ו באלול תשס''ז 09:13 29.08.07


זה הזמן להזכיר: הבן של שמעון פרס הרג חייל ויצא בלא כלום

כן, אני אומר הרג, אבל לא ברור מה קרה שם...אולי בנו של הגביר הלבן ורם הדרג התעצבן על שירות כלשהו שלא קיבל בזמן מהמשרת ההודי שלו...מי יודע.
לא נדע כי זה לא נחקר והבן הוברח לחו"ל מיד.

בזמנו טענו שזו היתה פליטת כדור.

שמו: יוני פרס.

(כל מה שאני רושם פה פורסם במעריב או ידיעות לפני כ3- שנים, תחפשו ותראו לבד אם אתם רוצים יותר פרטים או שאתם לא מאמינים)

בנו של שמעון היה מעורב בתקרית פליטת כדור שבה נהרג חברו בן העדה ההודית. קודם כל השתיקו את הסיפור. למשפחה לא סיפרו כלום ומרמזים שהם קיבלו הם הבינו שהבן שלהם עשה משהו לא בסדר. בנו של שמעון לא טופל בשום צורה שהיא שמתאימה לאירוע (להזכירכם חייל מת!!!) הוא הוטס לארה"ב והוא פשוט לא מגיב על העניין.

אני לא טוען בוודאות שהוא הרג אותו אבל אני קובע שהסיבה היחידה שהמקרה לא נחקר ופורסם היא בגלל שמעון פרס."

החייל היה ממעמד פשוטי העם, טבח ממוצא הודי. פרס בא במכונית השרד שלו לבסיס, ודאג שהבן שלו ייצא מזה ללא פגע. פרס הבן נשפט אצל מפקדו. ויצא פטור בלא כלום.

"שמעון פרס- מורה נבוכים לשחיתות מוסרית".

חונן רוצחים ארור. כל בוקר נתפלל מעתה והלאה שהאיש הזה ייעלם מחיינו. שהשטן ייקח את נשמתו. אמן סלה.

http://www.nfc.co.il/archive/003-D-10512-00.html?tag=22-41-32

הנכד שלו חשוד בניסיון לגנוב אופנוע - אז הסבא בא לחלץ. הנכד עושה נפקדות, ומדיחים את הקצינה שלא הסכימה להעלים עין.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=192

פרס הוא מגה מושחת. הוא האבא של האבא של הסבא של גדוי המושחתים שיש פה. הוא לימד את כולם שחיתות וחתרנות מהי.

והוא בעצם סוכן זר ומשרת של מעצמות זרות. צרפת אולי.

והחלאה הזה, הארור הזה, חונן כעת את רוצחי הנער דני כץ ז"ל הי"ד.
ארור יהיה! לא יחי נשיא המדינה -אלא ארור יהיה!


***************

שמעון פרס: מורה נבוכים לשחיתות מוסרית
אורי נטע | פובליציסט

איך שחיתות מוסרית הופכת לשחיתות כלכלית

לפני כשלושים שנה שירתתי ביחידה מיוחדת בחיל הים. ליחידה היה מפקד כריזמטי, בעל ציון לשבח, שניהל היטב את הצוות ועמד יפה בסערה הגדולה, בגלים של 10 מטר, שהיו בחורף 77.

מפקד נשוי זה, שהיה מושחת מוסרית, סיפר לנו שצריכים להקריב הנאות פרטיות למען הצבא, וכל ערב הייתה בקבינה שלו יפיפייה אחרת ולא לצורך משחק שח. אותו מפקד במשך שנות שירותי כחפ"ש, ביצע מעשי שחיתות מוסריים כגון "הרמת" חכות לדיג טונה, המונחות על-ידי דייגים קילומטרים רבים מהחוף האיטלקי, "הרמת" מצופי סונר של הצי השישי (בעלי השמדה עצמית) תוך סיכון חייליו ו"סחיבת" שרשרת עוגן של אוניית מכולה שנבנתה במספנות ישראל (כן פעם בנו פה אוניות ואפילו טובות).

שחיתות מוסרית (על גבול כלכלית) זו המשיכה באופן טבעי לשחיתות כלכלית, לתכנון וביצוע של הברחות של טלוויזיות, סיגריות ומשקאות חריפים בכמויות מסחריות, ולגניבות ממחסני ערובה של נמל חיפה, שהתחילו לפני והתגברו אחרי שהמפקד השתחרר משירות בעקבות ניסיון אונס חיילת.

כשנה אחרי שמייסד השחיתות השתחרר משרותו הצבאי, כל הצוות בקבע ובסדיר המשיכו בדרכו ובעקבות הלשנת קצין זוטר שלא קודם בדרגה, נפתחה חקירת מצ"ח בה החלק הלא חשוב והזוטר של הגנבים נתפס, נכלא ופוטר מהצבא.

אני ראיתי במו עיני איך תהליך של שחיתות מוסרית הופך לשחיתות כלכלית. אני לא השתתפתי ב"חגיגה" ואף אוימתי על-ידי המפקד וסגנו, שהיו בעלי קשרים עד לצמרת חיל הים וראו בי פוטנציאל מסוכן.

לאחרונה שמענו בתקשורת על התפרצות שלא הייתה כדוגמתה של מעשי שחיתות, במשטרה, בצבא, במשרד החוץ ובשאר המשרדים הממשלתיים הנתונים בידי הליכוד. נראה שהשחיתות לא התחילה היום וזקן חברי הממשלה-כנסת, הלא הוא שמעון פרס, אחראי להשחתת מידות יותר מתלמידיו הכושלים בליכוד.

שמעון פרס היה ונשאר איש ביצוע. שמו של שמעון פרס קשור יותר מכול בהקמת התעשייה האווירית והקמת הכור האטומי בדימונה. שמעון, שמאז ומעולם היה איש ביצוע של חזונם של אחרים, כשל ביישום חזונותיו-חזיונותיו הפרטיים. שמעון מאז ומעולם השתמש בתרגילים מלוכלכים. ברצונו לפטר אנשי תעשיה אווירית, שלא מצאו חן בעיניו דאג לשתול, כך אומרים זקני התעשייה, כלי עבודה בתיקו של העובד הנדון, שנתגלו במקרה בשער וגרמו לפיטוריו השקטים והמיידיים.

שמעון המשיך בתרגילים כדוגמת זה שרקם עם אריה דרעי, חביב התקשורת אז, כדי להפיל את ממשלת האחדות הלאומית, בה היה חבר עם הליכוד בשנת 1990. כשנודע על כך לשמיר הוא פיטר את שמעון וחבריו ב-15 למרס נפלה ממשלת ה"אחדות". חיים הרצוג בקנוניה מתוזמנת מראש עם שמעון, הטיל על שמעון להרכיב ממשלה ולמרות ניסיון רכישת "שחקן חיזוק" ממפלגת הליברלים בשם אברהם שריר והסתמכות על הקול הערבי, נכשל שמעון וממשלה בראשות שמיר הוצגה ב 11 ביוני אותה שנה.

רבין "הצדיק", שרק העלים הכנסות בהיותו שגריר, וביצע בכך שלוש עבירות: מעילה באימון משרד החוץ, העלמת מס ופתיחת חשבון זר, שטבע אז את המונחים "תרגיל מסריח" ו"חתרן בלתי נלאה", בהתכוונו לשמעון פרס, הבין, כנראה, שמי שטמן לו את פח חשבון הבנק היה שמעון פרס, שמונה אחרי התפטרות רבין לראש ממשלה, לפני בחירות 77.

שמעון עשה לפוליטיקאים "בית ספר" לא לציונות, לא לאהבת הארץ, לא לעזרה לזולת , לא לסגירת פערי ההשכלה, אלא לשחיתות מוסרית. תלמידו הטוב ביותר היה רבין, שחזר על תרגיל "רכש שחקן חיזוק" מפורשי צומת, אלכס גולדפרב והסתמך על הקול הערבי.

שמעון, שהתחלק בפרס נובל עם ערפאת, בנה במו ידיו "מזרח תיכון חדש" בו סידר לחבריו מהתעשייה עתירת העבודה, העברת מפעליהם למצרים וירדן, הארצות העוינות ביותר והאנטישמיות ביותר מבין אלו שיש לישראל קשרים דיפלומטיים עימן. העברה זו גרמה לאבטלה בעיירות הפיתוח וכעת שמעון מגלגל עיניים צדקניות וטוען שיש בעיית אבטלה בפריפריה, שאותה יצר בעצמו.
נוצר: 05/06/2005 | עודכן: 05/06/2005 | רשימות נוספות: אורי נטע

_____________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#10,ימשפט ציבורי לאוסלו
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.09.04 בשעה 12:00
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.09.04 בשעה 12:00 בברכה, פילוביץ שחף
 
משפט ציבורי לאוסלו



ערוץ 1 יפיק סדרת משפטים ציבוריים על נושאים ואירועים שנויים במחלוקת
יניב זך
27/9/2004 8:15

ערוץ 1 מתכנן משפט ציבורי להסכמי אוסלו. התוכנית, שתבקש לקבל הכרעה לגבי "תרומתם והשפעתם של ההסכמים לישראל", תשודר סמוך לאישורה של תוכנית ההתנתקות.

ערוץ 1 מתכנן להפיק סדרת משפטים ציבוריים שיעסקו בנושאים ואירועים שעמדו במרכז מחלוקות ציבוריות או עוררו דיונים ציבוריים.

הסדרה, שנמצאת בשלבי תכנון ראשוניים, תשודר במסגרת התוכנית "פוליטיקה". הדיון האולפני יהיה דמוי משפט וייקחו בו חלק תובע, סניגור, עדים מומחים ושופט. בערוץ מתכננים להזמין משפטנים, מומחים ממכוני מחקר ואנשי אקדמיה.

יוזם הסדרה הוא מנהל הטלוויזיה מוטי עדן. המשפט הראשון, שמתוכנן לקראת סוף השנה, יעסוק בהסכמי אוסלו. לפי גורם בערוץ הראשון, התוכנית תכריע לגבי "תרומתם והשפעתם של הסכמי אוסלו לישראל", אולם לא תעסוק בנושאים פרסונליים ולא תכלול הכרעת דין לגבי אנשים.

בערוץ בוחנים בימים אלו את האפשרות כי התוכנית תהיה אינטראקטיבית, ושקהל הצופים יוכל להיות מעורב בה.

מערוץ 1 נמסר בתגובה: "התוכנית 'משפט ציבורי' היא דיון בטלוויזיה בהשתתפות קהל והיא תשקף את מגוון הדעות בנושא. בסופו של הדיון, כנהוג, הציבור יכריע במשפט".
http://www.nrg.co.il/online/4/ART/788/514.html

''מרכז פרס לשלום ושילטון''


#12,ייש להפיץ את האמת על פרס בכל הזדמנות
נכתב על-ידי אברהמי בתאריך 27.09.04 בשעה 12:13
בתגובה להודעה #0
תגיד לי מי הם חבריך ואגיד לך מי אתה :
שרון הפך להיות חברו הקרוב של פרס:
שמעון פרס:
בכל אחד מהצמתים החשובים בהיסטוריה של ישראל הציע שמעון הצעות קטלניות לעתידה.
מזל כי לא תמיד הייתה לו היכולת ליישם את המלצותיו:
1. מלחמת ששת הימים: ראה פנקס שירות של יצחק רבין עמוד :166
פרס עבר בין השרים וטפטף להם כ"מומחה" לביטחון כי אין סיכוי שצה"ל יוכל לעמוד בפני הצבא המצרי. הוא הציע לוותר לנאצר ולהתחפר סביב באר שבע כקו הגנה נגד הצבא המצרי.

2. תקיפת הכור הגרעיני העיראקי: פרס חתר והלשין למיטראן ועשה ככל יכולתו להכשלת תקיפת הכור. ראה ספרו של נקדימון - תמוז בלהבות.

3. ב 1994 הוא הצליח להחזיר את עראפאת שנחשב לגוויה חסרת נשמה, ובכך גרם להרג אלף ישראלים ולמצב החמור בו אנו נמצאים עתה.

4. בשנת 2000, אחרי פיגוע הדולפינריום הוא רץ לעראפאת ושיכנע את שרון כי "איפוק זה כח" . דבר שגרר אחריו פיגועים קטלניים אחרים כמו הפיגוע במלון פארק.

5. בשנת 2004 הוא התנגד לפגיעה בשייך יאסין וברנטיסי ועודד את שונאינו לחרוץ נגדנו לשון בהקשר זה.

6. כשר חוץ הוא תמיד מקבל את עמדת הפלשתינים, דורש מישראל לסגת לגבולות 1948 (שהם גבולות אושויץ לפי הגדרתו של אבא אבן )ולמתן פיצויים מלאים לפלשתינים.

מכאן עד לחיסולה של ישראל הדרך סלולה.
זהו רק לקט אקראי ממעשיו של האיש הזה.
איך קרה כי חרף הרקורד הקשה של האיש הוא עדיין נחשב למנהיג נבון???
למה התקשורת מהללת את שמעון ????
יחד עם רבים מחברי, שהם גם חברי ליכוד מתפקדים, אנו מצהירים על התנגדותנו הנמרצת להחזרתו של פרס להגה השלטון ועל התנהלותו הביזארית של שרון.



#14,יהנה התרומה שלי על שמעון פרס - האיש וההזיה
נכתב על-ידי Watto בתאריך 27.09.04 בשעה 16:29
בתגובה להודעה #0
1. התנגד להפצצת הכור בעיראק- ועד היום מסרב להודות
כי טעה. עד היום!

2. כתב מספר ספרים, הבולט ביניהם: המזרח התיכון החדש - ספר הזיות שנעים ועצוב והזוי לקרוא בו מדי פעם.

3. אחראי לאסון אוסלו - אסון הכנסת הסוס הטרויאני הפלשתינאצי לתוככי ליבה של המדינה היהודית, המאאים כעת להשמידה.

4. טוען שהוא אחראי לכור בדימונה ולמה שעושים בו - משקר כמובן. בן גוריון יזם, דחף ימן ושכנע. פרס היה נער שליח זוטר למדי בפרויקט.

5. אחראי ל"הבנות ענבי זעם" עם החיזבאללה, "הבנות" שבמסגרתן ניתנה חסינות מוחלטת לחיזבאללה בכפרי דרום לבנון - דבר שיצר את התשתית להתחזקות חסרת תקים של הארגון, אימונים, הרצאות, דרשות והתכנסויות ללא הפרעה וכו', והביא להגברת היעילות של חיזבאללה מול צה"ל, וישירות לבריחת צהל מלבנון.
הוא וברק ההרמטכ"ל שלו אחראים על ביצוע טרסנפר המוני של דרום לבנונים לצפון, ועל ההרג המיותר בכפר כנא.

6. אחראי למירוץ ההימוש הגרעיני המטורף במזה"ת. זלזל בערבים כאילו אינם מסוגלים לבנות נשק גרעיני, כימי וביולוגי. התוצאה: מירוץ חימוש חסר אב"כ חסר תקדים המתנהל גם בעצם הימים האלו.

7. אחראי על פרשת פולראד.

8. אחראי על פרשת קו 300 שריסקה את השב"כ.

9. אחראי על מינוי כרמי גילון לראשות השב"כ - שהיה אחראי על אבטחת ראש הממשלה רבין.

10. היה שר בממשלת המחדל של מלחמת יום הכיפורים, ועד היום מסרב להודות בשגיאות שנעשו, ולהפיק לקחי אמת.

11. מעורב במאות ואלפי מינויים פוליטיים עמוקים שעד היום מקנות לו שליטה והשפעה רבה על מערכות גדולת במדינה. זהו סוד כוחו.

12. ניסה לחתום הסכם עם המלך חוסיין (הסכם לונדון) מאחרי גבו של ראש הממשלה המכהן, יצחק שמיר.

13. הפסיד בכל מערכת בחירות בה התמודד.


#15,יהרמאים ומי שבינהם
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 27.09.04 בשעה 19:16
בתגובה להודעה #14


#216,יגדול אתה חזק וברוך
נכתב על-ידי elihaip בתאריך 21.01.16 בשעה 22:17
בתגובה להודעה #14

#20,י''ואולי לא היו הדברים מעולם''..החטא הקדמון
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 27.09.04 בשעה 21:13
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.09.04 בשעה 21:27 בברכה, mozes5
 
"נערי בן -גוריון"
האחד הביא עלינו את אסון "יום -כיפור"=(משה דיין)
השני........... את אסון אוסלו= שמעון פרס

בתמונה:לשם הבהרה
האלוף צבי צור (צ'רה)
י. רבין
ואלוף י. גבע
אביו של סרבן מלחמת לבנון אל"מ אלי גבע


#21,יהחטא הקדמון=''נערי בן-גוריון''
נכתב על-ידי mozes5 בתאריך 27.09.04 בשעה 21:40
בתגובה להודעה #0
משה דיין = סמל המפולת הבטחונית
שמעון פרס = סמל המפולת המדינית והמוסרית
מכנה משותף אחד לשניהם....תאוות שלטון
ואמביציות אישיות אינסופיות

#22,יתמונות מדברות...
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 28.09.04 בשעה 04:01
בתגובה להודעה #0

מאוכזב


לא מבין


אהבה ישנה


העיניים אומרות הכל


פותחים שמפניה


לוקח שחטה


עם חברים לקראת חג הסוכות


מקומו הטבעי


חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי


תמיד יודע מה טוב ליהודים


עשה הרבה דברים לא טובים


רביעיה שתמיד יכולה לעזור


מרלון ברנדו מלטף חתול


מבקר בשוק הכרמל


רביעיה שתמיד יכולה להפריע


האב והבן


עמד במשימה - וקודם


תופרת כל דבר שזז


חבר חדש


חברים ישנים (ביילין עדיין שומר על קשר קבוע)


שולט בכדורים (11 שעות)


תמונה מצחיקה (במימון האיחוד הארופי)


חבר של חברים שמחפשים ולא מוצאים


רבין ז"ל קבע שמדובר בחתרן בלתי נלאה


לך תעלים מפה את הבגדים


המפעיל של אבישי רביב (והוא לא מהרצליה, לא לומד בבר אילן ולא תימני)


פעילת שלום בכירה


עדיין לא יקיר העדה התימנית


עממי


שם את החברים בכיס הקטן


חברים ותיקים שנפגשים מידי שבוע זה שנים


חוט שדרה


תידאג בשנים הבאות שהטיח לא יתקלף


איש השב"כ שקילל את רבין


מנהיגי העבודה בישיבה


הסרט שצונזר - יהי זכרה של עופרה חזה ברוך


35 שניות של שרון לפני החקירות:


#30,יתמונות מדברות 3
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 07.12.04 בשעה 05:10
בתגובה להודעה #22
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.12.04 בשעה 05:11 בברכה, אורן אדרי
 



#26,ישמעון פרס ויאסר עראפת !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 18.10.04 בשעה 07:11
בתגובה להודעה #0


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0


#27,ינאוה ברק גרושתו של אהוד ברק ושלום זינגר המנכ''ל....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.11.04 בשעה 19:10
בתגובה להודעה #0
קודקס
חבר מתאריך 28.3.04
98 הודעות 16:56 07.11.04

נאוה ברק גרושתו של אהוד ברק ושלום זינגר המנכ''ל, בני זוג



נאוה ברק גרושתו של אהוד ברק, מצאה לה בן זוג, שלום זינגר
מנכ"ל משרד האוצר ולשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי.
הם נצפו בסוף השבוע יחד בהצגה "עקר בית" בקאמרי.

בן למשפחה טובה, אח של ישראל ויואל זינגר, בנו של השחקן
התיאטרון גדעון זינגר
= שגרירו של שמעון פרס באירופה מטעם מרכז פרס לשלום ושילטון.

עו"ד יואל זינגר - ניסח וערך את הסכם אוסלו.

עו"ד ישראל זינגר - יו"ר הקונגרס היהודי העולמי.

אחלה זיווג, שיהיה לה לבריאות ובמזל טוב......


#28,ירבין: ''שמעון פרס - חתרן בלתי נלאה !!''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.11.04 בשעה 07:35
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.12.13 בשעה 12:10 בברכה, פילוביץ שחף
 

מצ"ב קישור לקריאת הפרק המלא בנושא:
73. רבין בספרו ''פנקס שירות'': 'שמעון פרס - חתרן בלתי נלאה'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=73&viewmode=threaded

הליכוד 4 - בחירות 1981

תשדיר של הליכוד בהשתתפות ספי ריבלין בו הוא מקריא קטעים מספרו של יצחק רבין "פנקס שירות" על שמעון פרס



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

.
.


לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


#150,י''מורשת רבין'' שלא על דעתו הפכה ''למורשת השנאה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.10.07 בשעה 10:03
בתגובה להודעה #28
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
20134 הודעות יום שני י' בחשון תשס''ח 07:57 22.10.07


''מורשת רבין'' שלא על דעתו הפכה ''למורשת השנאה''

רבין לא התכוון לכך אבל "מורשת רבין" הפכה "למורשת השנאה" בישראל.
מידי שנה בהתקרב מועד תאריך יום השנה לרצח, מתמלאים שולי העיתונים,
במאמרים וכתבות בארץ במאמרי שיטנה, שנאה ופירוד. כל בעל מאמר כזה
עושה את הכל כדי לזרוע את השנאה אשר קל מאד להציתה בין יהודים.
למעשה יצחק רבין היה באמת איש שהשנאה לא הייתה זרה לו. הצצה קלה
בסיפרו "פנקס שירות" זרוע בקטעי שנאה, החל מהשנאה לשמעון פרס אותו שנא
רוב ימיו, ("חתרן בלתי נלאה"), שנאה ליורדים ("נפולות של נמושות"),
שנאה למתנחלים ("פרופלורים") ועוד שנאות רבות ואחרות.
רבים בארץ ראו בהתנהגותו זו של יצחק רבין צורת התנהגות צברית של חוצפה
ישראלית ואמירת כל האמת בפרצוף. יצחק רבין היה הצבר הראשון שהפך לראש
ממשלה. אבל רוב חוצפתו התבטאה באמירות של שנאה כלפי צד נגדי.

למעשה בית משפחת רבין היה סמל לשנאות. כולם זוכרים את השנאות של לאה רבין,
נגד פרס או נגד ביבי או נגד המדינה (" אני אארוז את המזוודות שלי ואסע מכאן")
ולא חסרות אמירות שכאלה שהתפרסמו יום יום בעיתונות של שנאות ורוגז של
לאה רבין או דליה רבין פילוסוף הבת, עוד טרם ארע הרצח הנורא. למשפחת רבין
לא הייתה כל בעיה לסובב גב ולא ללחוץ יד לאדם זה או אחר בפוליטיקה או בצבא.
מכל ההררי הדברים שהתפרסמו במשך דור מפיהם של בני משפחת רבין, לא תמצאו
בדל אמירה של אהבה, חיבה וחיבוק. תמיד תמצאו הטחת אשמה ושינאה ארסית.

והנה, מידי שנה, אמנם לא בהוראת האיש עצמו, בהתקרב יום השנה לרצח הנורא,
מתגשמת מורשתו הכל כך מוכרת של יצחק רבין. השנאה נמרחת ונפרסת בגדול מעל
כל שער תפוצה, בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט. יש לו לרבין תלמידים
נאמנים היודעים להפיץ שנאה בחזקת שמונה. אין לי ספק שאפילו רבין היה חש
שהשנאות הללו עוברות גבול וכל טעם טוב.

הערה חשובה: אין במאמר זה טיפ טיפה של אמפטיה לרוצח המתועב שרצח את יצחק רבין.
מעבר לזעזוע שיהודי רוצח יהודי רק בגלל דעותיו והתנהלותו ע"פ החוק,
יגאל עמיר יותר משפגע ברבין, פגע בקהל הדתי הלאומי הכללי בישראל, פגע
בימין השפוי שהפך למנודה, לבלתי קביל ולמוקצה. 12 שנים חלפו ועדיין כל "ימין"
בישראל נחשב מיד לימין קיצוני, ימין מטורף עם הילה של חשוד ברצח רבין.
יש עם כן לקרוא את מה שכתבתי על מורשת השנאה, במנותק לחלוטין בהרצח הטראגי.

*************8

תזכורת:

מצ"ב קישור לקריאת הפרק המלא בנושא:
73. רבין בספרו ''פנקס שירות'': 'שמעון פרס - חתרן בלתי נלאה'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=73&viewmode=threaded


*************


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#153,י''חתרן בלתי נלאה'' - רבין, שרון ועכשיו אולמרט
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.10.07 בשעה 15:11
בתגובה להודעה #28
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.10.07 בשעה 15:14 בברכה, פילוביץ שחף
 
חתרן בלתי נלאה
מאת מאמר מערכת, 25.10.07 | 09:34


צילום: אי.פי

נשיא המדינה, שמעון פרס, חולם שהוא יוכל לדחוף באמצעות אולמרט למהלכים מדיניים. הוא ינצל גם את האירוע הממלכתי המקודש ביותר כדי להמשיך ולחתור. אבל לאן?

כהרגלו, שמעון פרס, הפעם מעמדת הנשיאות, לא יכול היה לוותר על ההזדמנות להמשיך ולחתור גם על קברו של יצחק רבין המנוח. מעל קיברו, משח פרס את אהוד אולמרט, דווקא אותו, ליורשו של יצחק רבין.

על הרוצח אמר, כי "פשעו היה וישאר לדראון עולם, ועם ישראל – רובו המכריע – דבק היום יותר מתמיד בדרך רבין. אני מאמין כי הדרך הזו, שבה הייתי שותפו ובן-בריתו של יצחק, היא ולא אחרת, סופה שתוביל את מדינת ישראל אל... השלום הנכסף".

פרס מחק בהינף קולמוס 12 שנים קשות ביותר שעברו על העם בישראל כשאמר, "12 שנים חלפו ביעף". ולאחר מכן פסק: "מה שהופסק לפני 12 שנה, מתחיל להתחדש עכשיו, לנגד עינינו".

קשה לייחס את האמירות האלה רק לתלישותו ומעופפותו המפורסמת של פרס. מולו בין המוזמנים ישבו שני ראשי ממשלה, שאחד מהם בוודאי הלך בדרכו של רבין כאשר רוב אנשי רבין עובדים לצידו וזהו אהוד ברק. האם זו סתם קהות או עזות מצח לטעון, שראשי הממשלה בשנים שעברו מאז הרצח לא פעלו למען השלום? קרוב לוודאי שאין זה מקרה, שהנשיא שמעון פרס בחר להפוך את 12 השנים האלה לוואקום היסטורי.

ב-12 השנים הללו היו שתי התפתחויות דרמטיות ואף טרגיות מבחינה היסטורית: במישור המדיני, ניסו שלושת ראשי הממשלה, נתניהו, ברק ואחריהם שרון – כל אחד בדרכו ולפי אמונתו המדינית – להשיג את המקסימום מבחינה מדינית למען השלום. במישור הזה אין ספק שברק הרחיק לכת אף יותר מיצחק רבין בקמפ דייויד, בטאבה ובמתווה קלינטון, כמו גם במו"מ עם הסורים.

שרון ביצע פינוי ישובים ונסיגה חד צדדית. ובמקביל היתה ההתפתחות במישור המלחמתי: דרך אוסלו ולאחריה דרך קמפ דייויד ודרך ההתנתקות הובילו לעוד ועוד שפיכות דמים. פרס, המזהה עצמו עם רבין, בוחר לדלג על כל זה כדי להעמיד את אולמרט ערב אנאפוליס במשבצת של רבין. ספק אם ליורש הזה פילל יצחק.

נראה שזהו פרס, ששוב חולם כי כמו שעשה בתחילת שנות התשעים, הוא יוכל לדחוף באמצעות אולמרט למהלכים מדיניים. מתווה אנאפוליס שנוי במחלוקת ובחלקו הגדול חסוי מעיני הציבור. אבל לפרס זה לא משנה. הוא ינצל גם את האירוע הממלכתי המקודש ביותר כדי להמשיך ולחתור. אבל לאן?
http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=26064&channel=1&subchannel=5


*************

"''חתרן בלתי נלאה'' - רבין, שרון ועכשיו אולמרט"
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=153&viewmode=

מצ"ב קישור לקריאת הפרק המלא בנושא:
73. רבין בספרו ''פנקס שירות'': 'שמעון פרס - חתרן בלתי נלאה'

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=73&viewmode=threaded

________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#206,יבן אהרון: פרס היה ונשאר חתרן (*)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.10.11 בשעה 11:59
בתגובה להודעה #28
בן אהרון: פרס היה ונשאר חתרן

מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר תוקף את נשיא המדינה, שמעון פרס, בעקבות קריאתו לנתניהו לצרף את קדימה לקואליציה.
(פרסום ראשון: 05/03/10, 06:30בני טוקר)


המכללה למדינאות יהודית ולחשיבה אסטרטגית
להאזנה לראיון:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/201464

הפרסומים אודות דבריו של נשיא המדינה שמעון פרס שהוא עדיין בטוח בנכונותו של נתניהו לתהליך השלום אך הוא חייב לצרף את קדימה לקואליציה כי כרגע הוא כבול בידי הימין, מקוממים רבים.

מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר יוסי בן אהרון אומר בראיון לערוץ 7 כי ראש הממשלה חייב לקרוא מייד את נשיא המדינה לסדר, "לשמעון פרס יש טבע מושרש, ולא לחינם הוא הוגדר כחתרן בלתי נלאה הוא לא יכול בלי לחתור. אבל כנשיא הייתי מצפה ממנו לשמור על כבוד המשרה ולעסוק בנושאים לאומיים כלליים"

בן אהרון סבור שכל הנושאים שקשורים לתהליך השלום הם באחריות הבלעדית של הממשלה וראש הממשלה צריך להעמיד את פרס במקום. הוא משוכנע שפרס עלול לגרום עוד לנזקים רבים, "הוא לא יודע עם מי יש לו עסק, אני עבדתי עם שמיר בזמן הרוטציה, ושמיר סבל לא מעט מחתרנותו של פרס". בן אהרון מציין כי כשפרס מסתובב בעולם ומדבר בשם מדינת ישראל הוא לא משרת אותנו אלא מזיק לנו כי כולם חושבים שיש במדינת ישראל שני מנהיגים.

בן אהרון מתייחס גם לפרסומים על מגעים לקיום פסגה בין פרס לאבו מאזן ברומא, וכל זאת מאחורי גבו של נתניהו וללא כל תיאום עם לשכתו.

דבר קיום הפסגה פורסם בעיתון האיטלקי היומי הנפוץ "קוריירה דה לה סרה" ומי שעומד מאחורי קיום הפסגה זה מנכ"ל מרכז פרס לשלום, אורי סביר, מקורבו של פרס, ששימש כמנכ"ל משרד החוץ כאשר זה שימש כשר. בן אהרון סבור שזו עוד דוגמא לחתרנות, "מרכז פרס לשלום זה מרכז פרס לחתרנות לאומית, זה פוגע באינטרסים של המדינה, כי הוא יוצר רושם כאילו יש שני ראשים למדינה ושהממשלה לא יודעת לתפקד".

תזכורת:
.
.
28. רבין: ''שמעון פרס - חתרן בלתי נלאה !!''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28

מצ"ב קישור לקריאת הפרק המלא בנושא:
73. רבין בספרו ''פנקס שירות'': 'שמעון פרס - חתרן בלתי נלאה'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=73&viewmode=threaded

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#29,י6 דברים
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 09.11.04 בשעה 03:52
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.11.04 בשעה 04:53 בברכה, אורן אדרי
 

חתרן בלתי נלאה

"פנקס שרות"

נרגע

"עוקץ קטלני"

לא סלח

"עוקץ קטלני"

אין לך מה לחשוש
אמרתי לו: 'תשמע, אם אתה הולך בדרך השלום, אין לך מה
לחשוש מימני
.
לא יהיה לך חבר טוב יותר מימני. אם תסטה מזה - לא יהיה לך יריב יותר קשה מימני.'
זה היה הבסיס של העבודה המשותפת.
שנינו ידענו שזה ברייק איט אור מייק איט.
"
(מעריב 2000 - שמעון מתראיין אצל רון מיברג)

אם לא תבוא - יבולע לך

מהמסכים של רו"ח י. ורקר

אין ספק שהיה זיוף

"עוקץ קטלני"



#31,ישמעון פרס זייף מסמך, המשטרה מעורבת !!!
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 09.12.04 בשעה 08:45
בתגובה להודעה #0
שכל ישר
חבר מתאריך 22.4.04
631 הודעות 06:58 09.12.04

שמעון פרס זייף מסמך, המשטרה מעורבת !!!

המוסד לבירור עתירות: פרס הגיש מסמך מזויף
YNET

המוסד לבירור עתירות של מפלגת העבודה דחה את עתירתו של פרס בעניין ההצבעה על מועד הפריימריס וטען כי חתימתה של אחת הדייניות במוסד על מסמך, אותו הגיש בעתירה, זויפה. הרכב הדיינים, שמתח בהחלטתו ביקורת חריפה על פרס, הורה ליועץ המשפטי של המפלגה להגיש תלונה במשטרה בגין זיוף מסמך
אטילה שומפלבי

סערה במפלגת העבודה: המוסד לבירור עתירות של המפלגה דחה הלילה (ה'), בדיון שהתקיים בהרכב מורחב של חמישה דיינים, עתירה שהגיש יו"ר העבודה, ח"כ שמעון פרס, בעניין הבחירות למועד הפריימריס במפלגה. המוסד גם מתח ביקורת חריפה על התנהלותו וקבע: "אי אפשר להסכים לשיטה שבה יבוטלו החלטות מרכז המפלגה, רק משום שיו"ר המפלגה חושב שראוי לאמץ החלטות אחרות".

פרס הגיש אתמול באמצעות עו"ד חיים כהן ערער על החלטת המוסד לבירור עתירות מיום ראשון בלילה, שקבעה כי יש לקיים ב-12 בדצמבר הצבעה לקביעת המועד לבחירת יו"ר למפלגה.

כמו כן, דרש פרס בעתירתו לפסול את עורכות הדין, שולי אשבול ולימור פורר, שתיים מתוך חמשת הדיינים בהרכב, בטענה כי פעלו מאינטרסים זרים.

לראיה, צירף פרס לעתירתו מסמך עליו חתומה לכאורה עו"ד פורר ובו היא תומכת בהקדמת הפריימריס לבחירת היו"ר.

פורר, שישבה בהרכב, הסתכלה על המסמך ואמרה כי זו אינה חתימתה. בעקבות זאת, קבע המוסד לבירור עתירות כי חתימתה של פורר זויפה, והדיינים הורו ליועץ המשפטי של המפלגה, עו"ד אלדד יניב, להגיש הבוקר תלונה במשטרה בגין זיוף מסמך.

הדיינים גם דחו פה אחד את עתירתו של פרס כנגד החלטתם, וקבעו כי ההצבעה לקביעת מועד לבחירת היו"ר תתקיים, כפי שנקבע, ביום ראשון הקרוב, בין השעות שתיים עשרה בצהריים לעשר בלילה, בבית מפלגת העבודה בשכונת התקווה בתל אביב.

בהחלטתם מותחים הדיינים ביקורת חריפה ביותר על התנהלותו של פרס בשבועות האחרונים. בהתייחסם לדרישתו לבטל את ישיבת המרכז הם כותבים: "בהליכי ביניים על המבקש (שמעון פרס) לבוא בניקיון כפיים. התברר שגרסתו הראשונה לעניין בקשתו לדחות את מועד ישיבת המרכז, דהיינו "זמינותם של אולמות", אינה הסיבה העיקרית. למרבה המבוכה, כאשר הצענו פיתרון מעשי לעניין זמינות האולמות, עלתה לפתע סיבה חדשה שהוסתרה מעיני מוסד זה בתחילת הדיון. המבקש טען שהדחייה נחוצה כדי לקדם את הצטרפות המפלגה לממשלת האחדות. לחדר הישיבות נכנסו נציגי המבקש, ובפרהסיה ביקשו מיו"ר המותב לצאת מחדר הישיבות כדי לשוחח טלפונית עם המבקש, על פי בקשת המבקש. פניה זו היתה פסולה, שכן אסור לפנות למי מחברי המותב במהלך דיון משפטי".

עוד נכתב בהחלטה כי "לנוכח מעמדו הרם ותפקידיו של מר פרס, הוא חב חובה מוגברת של נאמנות כלפי חברי המפלגה, מוסדותיה, ועידתה ומרכזה. מוטלות עליו חובות רבות, ובין השאר שהחלטות המרכז והוועידה תקוימנה. בעניין זה כל עמדה אישית, טובה ככל שתהיה, צריך שתיסוג מול החלטות מוסדות המפלגה לרבות ועידה ומרכז. מפלגתנו מפלגה דמוקרטית היא, והחלטותיה מתקבלות במוסדות המוסמכים. אי אפשר להסכים לשיטה שבה יבוטלו החלטות מרכז המפלגה רק משום שיו"ר המפלגה חושב שראוי לאמץ החלטות אחרות".

פרס יכול לשנות את ההחלטה

אלא שבידי פרס נמצא עדיין הכלי לבטל כליל את החלטת המוסד לבירור עתירות בעניין ההצבעה על מועד הבחירות.

ביום שלישי החליט פרס לכנס את המרכז ביום ראשון, שעתיים לפני תחילת ההצבעה, באמצעות שימוש בסעיף 44 לחוקת המפלגה.

סעיף זה מקנה ליו"ר את האפשרות לכנס את המרכז ולבטל החלטות של המוסד השיפוטי העליון של המפלגה, קרי – המוסד לבירור עתירות. נגד החלטה זו של פרס הגיש חבר לשכת מפלגת העבודה, דני כהן, עתירה למוסד לבירור עתירות, יחד עם שתי עתירות נוספות בעניין ישיבת הלשכה שאמורה לאשר פתיחת מו"מ עם הליכוד, ובהן גם דרישה ליטול מפרס את כל הסמכויות לניהול המנגנון הארגוני של המפלגה.

היום צפוי המוסד לבירור עתירות להתכנס ולדון בעתירות של חבר הלשכה כהן.

בתוך כך, גורמים במפלגת העבודה אמרו כי אתמול הושגה הסכמה לגבי מועד אפשרי לקיום הפריימריס. מדובר בתאריך ה- 16 ביוני 2005, ובשעות אחר הצהריים המוקדמות נראה היה כי גם פרס מסכים למועד זה.

גם מקורבו של פרס, ח"כ חיים רמון, תמך בהצעה זו. אלא שמאוחר יותר, הודיע אחד ממקורביו של פרס לח"כ שלום שמחון, מקורבו של אהוד ברק, כי פרס החליט שלא לתמוך בהצעת הפשרה ולדחות אותה על הסף.

גורמים בכירים בעבודה אמרו ל-ynet כי אותו מקורב לפרס ששוחח עם שמחון נשמע מיואש מהתנהגותו של יו"ר העבודה, והביע במילים חריפות ביותר את דעתו על ההתנהלות. בעבודה היו שאמרו הלילה כי "ההתנהלות של פרס אינה מובנת. הוא החליט להתאבד פוליטית. מה שקורה פה לחלוטין לא מובן".

(09.12.04, 04:26)





#32,יראיון שערך היום רזי ברקאי עם פרס. (08.04.04)
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 17.12.04 בשעה 04:51
בתגובה להודעה #0
נחשול
חבר מתאריך 26.4.02
477 הודעות 23:59 08.04.04

ראיון שערך היום רזי ברקאי עם פרס.

יו"ר מפלגת העבודה, שמעון פרס, בשיחה עם רזי ברקאי על הקמפיין החדש של מתנגדי תוכנית ההתנתקות, ועל אות ההוקרה שיקבל מהעדה המרוקנית.



#33,ימפלצת חופשיה ברחבי ישראל
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 22.12.04 בשעה 08:29
בתגובה להודעה #0
מתוך הספר: הצילו את ישראל!


=============

=============

=============
,,,,,,,,,,,,,,,


#34,ישמעון פרס: אין לי בעיה שיטבחו ביהודים
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 24.12.04 בשעה 11:45
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.12.04 בשעה 12:58 בברכה, אורן אדרי
 
קטע מתוך הספר: הצילו את ישראל! - עמ' 110


#35,יהערכה: הפעלת משרד ממשלתי לפרס תעלה 20-30 מיליון שקל.
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 10.01.05 בשעה 07:07
בתגובה להודעה #0
yoske
חבר מתאריך 25.11.03
4362 הודעות 04:14 10.01.05

עלות ההסכמים הקואליציוניים והמשרדים - 1.040 מיליארד ש'

עלות ההסכמים הקואליציוניים והמשרדים החדשים לשרים וסגניהם - 1.040 מיליארד ש'

עלות ההסכמים הקואליציוניים שחתם הליכוד עם מפלגת העבודה ועם יהדות התורה, הכוללים העברת כספים ליעדים שקבעו הסיעות הללו ובכלל זה המוסדות החרדיים, וכן הקמת משרדי ממשלה חדשים והגדלת מספר שרי הממשלה וסגני השרים - תגיע ל-1.040 מיליארד שקל.
סכום זה כולל: העברת 600 מיליון שקל, לפי יעדים שהוסכם עליהם עם העבודה; 290 מיליון שקל למוסדות הדת החרדיים, כפי שהוסכם עם יהדות התורה; ועוד כ-50 מיליון שקל, להקמת משרדי ממשלה חדשים, כמו משרד המשנה לרה"מ, המיועד לח"כ שמעון פרס, ומינוי שרי חדשים בלי תיק וסגני שרים.

בסוף 2002, במסגרת תקציב המדינה לשנת 2003, הוביל שר האוצר דאז, סילבן שלום, החלטה שהתקבלה בממשלה לביטול משרד התקשורת, ולצמצום מספר משרדי הממשלה. ההסכם הקואליציוני מנוגד להחלטה ההיא, שהתקבלה בימי ממשלת שרון הראשונה. כעת מוקם משרד התקשורת מחדש, מוקם משרד ממשלתי לפרס, ויגדל מספר השרים וסגני השרים.

גורמים כלכליים העריכו אתמול, שהפעלת משרד ממשלתי לפרס תעלה 20-30 מיליון שקל. בעבר הוקצו 18 מיליון שקל למשרד לפיתוח אזורי שהוקם בשביל פרס.

הממשלה החדשה תמנה, בשלב ראשון, 21 שרים, כמספר השרים בעת כינון ממשלת שרון. זאת, לאחר ששרון הודיע אתמול שלא ימנה שרים חדשים וסגני שרים חדשים מהליכוד, למעט אברהם הירשזון, שימונה לשר התיירות והקליטה. זאת, עד שתתברר האפשרות של כניסת ש"ס לקואליציה.

מספר סגני השרים בממשלה המורחבת יגיע לשמונה (שלושה מהעבודה, שניים מיהדות התורה, ולפחות שלושה מהליכוד), לעומת שבעה סגני שרים שכיהנו עד יוני 2004, כשהחלה ההתפרקות הקואליציה, עם פרישת האיחוד הלאומי. שרון נמנע לפי שעה ממינוי שני סגנים שרים מהליכוד, ולפי החלטת הרב שלום אליישיב, סגן השר השני שיכהן מטעם יהדות התורה - ח"כ אברהם רביץ (דגל התורה) - ימונה בעוד שלושה חודשים.

התקציב המוערך של לשכת שר בלי תיק ולשכת סגן שר הוא 2-3 מיליוני שקל בשנה לפחות. בהתאם למשימות שיוטלו על השרים החדשים בלא תיק, ועל סגניהם, עשוי להיקבע תקציב גבוה יותר לשרים בלי תיק או לסגני השרים. יוצא שתקציב שני השרים בלי תיק ושישה סגני השרים יהיה 16-24 מיליון שקל.

השינויים בתקציב המתחייבים מההסכמים הקואליציוניים ייכללו בהצעת תקציב המדינה לשנת 2005, שיציג מחר במליאת כנסת שר האוצר, בנימין נתניהו. הדיון בתקציב יחל מחר ב-16:00 וימשך ברציפות, עד לסיומו ביום רביעי אחר הצהריים. במועד זה תתבקש הכנסת לאשר את התקציב ואת חוק ההסדרים בקריאה הראשונה. בכנסת מעריכים כי שתי הצעות החוק הללו יעברו.

לפני יותר מחודש דחתה מליאת הכנסת את שתי הצעות החוק הללו, שהועלו להצבעה בקריאה הראשונה. בכנסת מעריכים כי באמצע או בסוף פברואר 2005 תתבקש הכנסת לאשר את התקציב, חוק ההסדרים במשק, והחוק ליישום תוכנית ההתנתקות בקריאה שנייה ושלישית.

הכנסת תדון היום בשתי הצעות אי אמון בממשלה. ש"ס הגישה הצעת אי אמון בשל מדיניותה החברתית, והמפד"ל והאיחוד הלאומי בשל סירוב הממשלה לקיים משאל עם על ההתנתקות.

הארץ


#36,יגלריית תמונות משעשעת של שמעון פרס באתר NRG .
נכתב על-ידי DOBBY בתאריך 31.01.05 בשעה 17:52
בתגובה להודעה #0

http://www.nrg.co.il/online/7/ART/862/404.html


#37,יפרס נתבע על קשריו העסקיים עם הרשות הפלשתינאית
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.02.05 בשעה 18:28
בתגובה להודעה #0
פרס נתבע על קשריו העסקיים עם הרשות הפלשתינאית
18:06, 3 פברואר 2005 / כ"ד בשבט תשס"ה



המשנה לראש הממשלה ויו"ר העבודה, זומן לועדת האתיקה של הכנסת לתת הסברים על ניגוד אינטרסים לכאורה, ביחס להשקעותיו החברת הטלפוניים הפלשתינאית, ממנה הוא מקבל תגמולים. פרס מנסה להתחמק מהדיון הראשון

האם השימוע אליו זומן השר שמעון פרס לועדת האתיקה יתקיים במועדו? שאלה זו תלויה ועומדת שכן שימוע זה, האמור לדון בחשש לניגוד אינטרסים, נקבע ליום שלישי הקרוב, כ"ט בשבט, 8 בפברואר, מועד קיומה של פסגת שארם א-שייח.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי פרס זומן לועדה כדי להשיב על טענות בדבר חשש לניגוד אינטרסים בהקשר להשקעותיו ברשות הפלשתינית. את הטענות העלה העיתונאי דוד בדין, אשר שיגר לועדת האתיקה מסמכים שיש בהם כדי להוכיח את טענותיו.

בדין אומר לכתבתנו כי בין היתר מדובר בחשש לניגוד אינטרסים ביחס לכספי הקרן טכנולוגיה לשלום PTF שהוקמה במאי 98 על ידי שמעון פרס והבנק העולמי. לדברי בדין באמצעות כספי קרן זו השקיע פרס 164 מיליון ₪ בחברת הטלפונית הפלשתינית Paltel , שהוא מקבל ממנה 3.3% .

בדין מוסיף כי כספי הקרן אמורים היו לעבור דרך מרכז פרס לשלום, אך מבדיקה שערך עולה כי הכספים מעולם לא נכנסו למרכז וגם לא יצאו ממנו ולכן השאלה היא מהו מקורם של כספי הקרן לפיתוח טכנולוגי לשלום, לאן הם הועברו ומהן ההטבות שפרס מקבל מהשקעותיו.

בדין מציין כי פנה בנושא במשך 5 שנים אך לא קיבל תשובות, וכשפנה לפני חמישה חודשים לועדת האתיקה בנושא, נמסר לו כי פרס יצטרך להשיב רק אם יושבע לתפקיד שר.

ביום השבעתו של פרס לשר, כמשנה לראש הממשלה, אומר בדין לכתבתינו, פניתי אל ועדת האתיקה.
לבקשת חברי הועדה, המציא לידיהם את המסמכים שבידיו, בדבר ניגוד האינטרסים, ובסופו של דבר החליטה הועדה לזמן את בדין להעיד ואת פרס להגיב.

השימוע כאמור נקבע ליום שלישי הקרוב,כ"ט בשבט, 8 בפברואר.

בדין אומר לכתבתנו כי נמסר לו היום שאנשי פרס בקשו לדחות את הדיון בשל הפסגה.
http://www.a7.org/news.php?id=102498



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=56&vi


#38,יקראתי וקראתי וקראתי וקראתי
נכתב על-ידי thecenter בתאריך 22.02.05 בשעה 11:48
בתגובה להודעה #37
מלבד תמונות (חביבות וטיפשיות), והאשמות ימניות דמגוגיות - כותרת
האשכול מאכזבת מאוד.

מה לגבי שמועות ולא מחשבות ???

שמועות על מאהבות, השתמטות מצבא, וכיו"צ.

כל-כך הרבה תגובות ואף לא אחת רלוונטית וחדשה.

מאכזב!!


#40,ישמעון פרס יחקר על קשרים כלכליים עם הרשות הפלסטינית
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 24.02.05 בשעה 15:44
בתגובה להודעה #38
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.02.05 בשעה 15:45 בברכה, בול טרייר
 
ועדת האתיקה של הכנסת תחקור את העילויות של שמעון פרס בהקמת ה- Peacre Technology Fund, קרן עם הון של 160 מיליון דולר, בזמן ששימש כשר לפיתוח אזורי תחת רה"מ אהוד ברק.
מטרת הקרן היתה, בין השאר, לעודד השקעות במשק הפלסטיני. בין השותפים לקרן - הרשות הפלסטינית וכן מספר תורמים של "מרכז פרס לשלום".

Knesset probes Israel's Peres
Top official under investigation for role
in funds tied to Palestinian Authority

Israel's Vice Prime Minister Shimon Peres is being investigated for alleged involvement in a private technology fund coordinated with the Palestinian Authority while he was a government minister -- a move some are charging was a conflict of interest requiring him to step down from his government position, WorldNetDaily has learned.
The investigation, to be conducted by members of the Knesset Ethics Committee, focuses around the establishment by Peres of the Peace Technology Fund, a $160 million venture-capital entity created in part to encourage investment in the Palestinian economy. Investors in the fund, allegedly procured while Peres was minister of regional cooperation under Israeli Prime Minister Ehud Barak in 1999, include the Palestinian National Authority and several companies that have in the past contributed to the Peres Center for Peace, a non-profit think tank he founded.

The fund's first investment was announced in Business Week in June 1999, one month after Peres assumed his ministerial position that year.

The article reported, "A venture capital fund founded by former Israeli Prime Minister Shimon Peres has taken a $9 million, 3.3 percent stake in Paltel, the Palestinian Telecommunications Co., according to officials of the Peace Technology Fund. The investment is the first by the peace fund, which was established last year by Israeli and Palestinian investors."

"The fund has raised $60 million from Israeli, Palestinian, and foreign investors. The Peace Technology Fund was established by Peres and the World Bank as part of an attempt to spur investment in the Palestinian economy."

The Palestinian National Authority, according to a report by the Democratic Council, invested $22 million in the fund, also allegedly while Peres was an Israeli minister. The PNC is a monetary branch of the Palestinian Authority.

Other investments in the fund, totaling nearly $10 million, were made by Bank Leumi, Teva Pharmaceuticals, Federmann Enterprises, Koor Industries, Arison Investments, Strauss Holding, Delta Galil, Daimler Chrysler and Keter Plastics. Most are contributors to the Peres Center for Peace, which itself is listed as a member of the fund's advisory board.

David Bedein, director of the Israel Resource News Agency, alerted members of the Knesset Ethics Committee yesterday to the fund's activities and has sparked a Knesset investigation to determine if Peres' involvement with the fund was a conflict of interest and whether the veteran Israeli politician received or continues to receive fees for allegedly securing multimillion dollar investments or profits from previous fund ventures.

Bedein told WND, "Since Peres was the minister of regional cooperation when the Palestinian investment was made, the Knesset Ethics Committee will now investigate whether Peres was paid a consulting or broker fee as payment for bringing in the investment."

Consultants procuring investments for companies or funds typically receive finders fees of 2 to 5 percent. The Palestinian Authority's investment of $22 million could have earned Peres a fee of $440,000, according to yesterday's briefing to members of the Ethics Committee.

Another charge brought to the Knesset focuses around the fund's $9 million investment in the Paltel Palestinian communications company, also after Peres assumed his 1999 government position.

The price of Paltel's shares rose from 2.5 Jordanian dinars in May 1999 to 4.5 in August 1999, reportedly realizing a nearly $10 million profit for the fund's investment that year.

The stock increase has been widely attributed to a monopoly license granted in August 1999 by the Palestinian Authority to Paltel for the company to operate exclusive wireless services in the West Bank and Gaza Strip.

WND has learned the Ethics Committee will investigate whether Peres knew in advance, through contacts while he was a member of the Israeli government, the PA was planning to grant Paltel the exclusive contract, and whether Peres personally profited from the fund's investment.

Other questions surround Peres' relationship to Evergreen Canada Investment Management, a Canadian company listed on the advisory board of the fund. A subsidiary of the company was reportedly granted an advisory contract to help the Palestinian Commercial Services Corporation, a financial arm of the Palestinian Authority, invest more than $170 million in international private equity funds in the U.S., Europe and Asia.

Bedein asks, "What was the role of Peres in helping Evergreen receive the advisory contract from the PCSC? Was Mr. Peres paid a consultancy fee by Evergreen for his work in convincing the directors of the PCSC that they should give this investment advisory work to Evergreen? As Evergreen has no expertise or experience whatsoever on investment capital into private equity funds, the question remains why the PCSC would chose Evergreen?"

Further questions being raised by the Ethics Committee include: "Do Mr. Peres or the Peres Peace Center today hold any shares or equity in the Peace Technology Fund? Why does the Peres Peace Center maintain an advisory role in the private held Peace Technology Fund?"

Peres served twice as Israel's prime minister – following the formation of a unity government in 1984, he was an alternate prime minister with Likud leader Yitzhak Shamir, and again in 1995 after Prime Minister Yitzhak Rabin was assassinated. Peres has held numerous other government posts, including deputy defense minister, minister of immigrant absorption, minister-without-portfolio, minister of transport and communication, and minister of information. Prime Minister Ariel Sharon appointed Peres foreign minister until Labor left the government in 2003, and created for him the position of vice prime minister when Labor again joined Sharon's coalition in December.

Peres founded the Center for Peace in 1996 with the aim, according to its website, of "realizing vision of a 'New Middle East,' in which people of the region work together to build peace through socio-economic cooperation and people-to-people relations."

http://www.worldnetdaily.com/news/article.asp?ARTICLE_ID=43007


#41,ישמעון פרס לא ראה צורך בלהזהיר את נשיא צרפת מפני התנקשות
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 25.02.05 בשעה 18:55
בתגובה להודעה #38
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.02.05 בשעה 19:05 בברכה, אורן אדרי
 

פרק מסיפרו של איסר הראל
בדבר ניסיון התנקשות בחייו של הנשיא הצרפתי דה-גול

http://rotter.net/forum/gil/5294.shtml#9


#43,יצעירי העבודה לפרס: ''תלך הביתה''
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 02.03.05 בשעה 03:27
בתגובה להודעה #38
צעירי העבודה לפרס: "תלך הביתה"
צעירי חברי חוג "הדור הבא" של מפלגת העבודה קוראים לפרס ולחבורתו להתפטר. חברה בחוג: "הוא מתנהג כאילו המפלגה היא שלו"
מאת: חדשות נענע 16:46 22/02/2005

הגיע הזמן? שמעון פרס (רויטרס)
חברי חוג "הדור הבא" של מפלגת העבודה קראו היום (שלישי) ליושב ראש המפלגה, שמעון פרס, להתפטר מתפקידו: "פרס מתעלם ממוסדות העבודה ומנהל את העניינים כאילו המפלגה היא שלו. הגיע הזמן שהוא וחבורתו ילכו הביתה", קראו החברים.

אחד מראשי החוג, עופר קורנפלד, אומר כי פרס אשם בשיתוקה של המפלגה: "אצלנו בעבודה נוהג פרס כמנהיג שגורם למוות קליני בעוד שבליכוד, אשר נגוע בשחיתות, הכל מתנהל כשורה".

נטע דוברין, חבר הלשכה, אמרה: "אנו מציעים לפרס לפרוש בכבוד, התנהגותו מביישת את נעוריו". אורה אנג'ל, המקורבת לאהוד ברק וחברת לשכת המפלגה, הוסיפה: "מפלגת העבודה לא שייכת לפרס בלבד. ההתנהלות שלו פוגעת בערכיה של המפלגה".

בעקבות פנייתם לבית דין פנימי של המפלגה, הודיעו אנשי החוג כי אם עד סוף השבוע לא יודיע פרס על כינוס חירום של מפלגת העבודה, הם ייאלצו לפנות לבית משפט חיצוני כדי לכפות על המפלגה לפעול על פי החוקה.


#44,יקטע קצר
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 30.03.05 בשעה 00:22
בתגובה להודעה #38

מתוך הספר: "ימיה האחרונים של מדינת ישראל"


#45,ימשהו חדש רצית?
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 30.03.05 בשעה 00:31
בתגובה להודעה #38
בבקשה

מנכ''לית חדשה למשנה לראש הממשלה שמעון פרס !!


ועוד תוספת קטנה,

נחום ברנע: אנשים רציניים שעשו משהו בחייהם, לא נחפזו להצטרף לפרס

להלן קטע קצר מתוך רשימתו של ברנע (07.02.05, 15:24)

שמעון פרס נלחם כארי כדי לקבל תואר של משנה לראש ממשלה, ומשרד ממשלתי חדש, ריק מתוכן. אחר-כך, כשחיפש לעצמו מנכ"ל, הופתע לראות שאנשים רציניים, שעשו משהו בחייהם, לא נחפזים להצטרף אליו. בצר לו, מינה את אחת משתי העוזרות שלו, אפרת דובדבני, למנכ"ל המשרד שאיננו. בעצם המינוי שלה מודה פרס שכל המאבק שניהל היה לשווא. הייתה לו לשכה ויש לו לשכה, אלא שעכשיו לראש הלשכה יש תואר מנכ"ל. ביג דיל.

לרשימה המלאה,
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3042538,00.html


#46,יאיך הפכה מסיבת יום הולדתו של ה- 80 של פרס לאירוע לאומי
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 31.03.05 בשעה 08:16
בתגובה להודעה #38

מאת: צח שפיצן, שני מזרחי

הרכבת האווירית תתחיל בסוף השבוע. עשרות פוליטיקאים מכל רחבי העולם, ראשי מדינות בעבר ובהווה ואנשי עסקים, תרבות ומדע בכירים ינחתו בזה אחר זה בנמל התעופה בן גוריון כדי להשתתף באחד האירועים הגדולים ביותר שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות.

מה שאמור היה להיות מסיבת יום הולדתו ה-80 של הפוליטיקאי הוותיק שמעון פרס, הפך לסדרת טקסים מרשימים שיימשכו יומיים, בעלות כספית אדירה ובחסות ממשלת ישראל, שאף הקימה ועדה מארגנת לאירוע בראשות ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט. חלק גדול מהמחיר ייאלצו לשלם אזרחי ישראל, שיממנו את הוצאות האבטחה הגדולות של האירוע, ותושבי העיר תל אביב, שתרמה את היכל התרבות לטובת הערב המרכזי של החגיגות.

אולם באדיבות העיריה
האירוע המרכזי במסגרת סדרת הטקסים של יום ההולדת יתקיים ביום ראשון בערב בהיכל התרבות בתל אביב. את ההיכל תרמה לצורך האירוע עיריית תל אביב. מבדיקת עיתון "תל אביב" עולה כי ראש העיריה, רון חולדאי, התערב באופן אישי כדי שהיכל התרבות העירוני יוענק ללא תשלום למסיבת יום ההולדת. המלצתו של חולדאי הגיעה לאחר בקשה בכתב שקיבל מלשכת פרס. עוד עולה מבדיקת העיתון כי האישור לקבלת היכל התרבות לצורך המסיבה איננו רגיל, כיוון שלא נהוג לאשר שימוש של אנשים פרטיים באולמות עירוניים. בכיר בעיריית תל אביב המעורה בנושא מכנה את מתן האישור "שערוריה".
הסמכות שמחליטה בנושא השימוש במתקנים עירוניים בתל אביב היא הוועדה להנחה בשכר באולמות עירוניים. לרשות הוועדה עומדים כחצי מיליון שקלים בשנה, אותם היא מחלקת לגופים השונים על פי שיקול דעתה. הוועדה העירונית רשאית לאשר פטור מלא או חלקי מתשלום עבור השימוש באולמות העירוניים. במקרה של פרס אישרה הוועדה פטור מלא, על סך של 31 אלף שקל.
ממסמכים שהגיעו לעיתון "תל אביב" עולה כי הוועדה נוהגת להעניק אישורים לעמותות ולא לגורמים פרטיים. כך, למשל, באותה ועדה שבה אושר השימוש בהיכל התרבות ליום ההולדת של פרס, נדחתה בקשה לפטור מתשלום עבור ערב הצדעה לגאולה כהן, כלת פרס ישראל, למרות שמבקשי הפטור ביקשו לערוך את הערב באולם ענב, שעלות קיום אירוע בו נאמדת בכ-4,500 שקל בלבד.
אז למה בכל זאת אישרה הוועדה העירונית לקיים ללא תשלום את מסיבת יום ההולדת של פרס בהיכל העירוני? מענה אפשרי לשאלה אפשר למצוא במסמך פנימי, שצורף לבקשה הרשמית שהוגשה על ידי לשכתו של פרס. במסמך, שיועד לחנוך שטרן, העוזר למנכ"ל עיריית תל אביב המרכז את פניות הוועדה, נכתב בכתב יד: "לחנוך, לאישור הוועדה בהמלצת ראש העיריה".
חולדאי הבקשה הרשמית לאירוע לכבוד פרס הוגשה ב-14 במאי 2003, על ידי מנהלת לשכתו של פרס, אפרת דובדבני. הבקשה נשלחה לחולדאי על נייר רשמי של מדינת ישראל, תחת הלוגו "לשכת השר לשיתוף פעולה אזורי". פרס, יש לציין, לא משמש בתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי מאז מרס 2001, אז החליף אותו בתפקיד רוני מילוא. עם הקמת הממשלה החדשה בשנת 2003 בוטל התפקיד לחלוטין.
במסמך, שכותרתו "מסיבת הגבורות לשמעון פרס", כותבת דובדבני: "בקיץ הקרוב יגיע שמעון פרס לגבורות. חבריו הרבים בארץ ובעולם מבקשים לציין מועד חשוב זה באירוע תרבותי רב משתתפים. כמי שפועלו שזור בבניית הארץ ובחייה של תל אביב מאז עלייתו לארץ ישראל בהיותו ילד, כאזרח כבוד של העיר, נראה לנו ראוי לקיים את האירוע לכבודו של מר פרס בהיכל התרבות בתל אביב. בשם הוועדה המארגנת, המורכבת מידידיו של שמעון פרס, אנשים עימם עבד ואיתם עבר תחנות שונות בחייו ובעשייתו המגוונת, אני פונה אליך בבקשה לאשר קיום האירוע בהיכל התרבות".

בכיר בעיריית תל אביב, המתמצא בענייני הוועדה, טוען כי "מדובר בשערוריה. לא זכור לי שראש העיריה התערב באופן כל כך בוטה בענייני הוועדה. את הכסף הזה אפשר היה להעביר לגופים שבאמת נזקקים לו. במצב שבו נמצאת המדינה היום, לעשות יום הולדת שהוא כל כך ראוותני, ולשים בזה עוד כסף עירוני - זה מאוד צורם. בסופו של דבר זה לא משהו ממלכתי. לזכות העניין כמובן אפשר לומר שהפרויקט הזה מביא לפה אישים רמי מעלה, ולכאורה מדובר במנוף להקמת מרכז פרס לשלום ובפרנסה לעיר, אבל עדיין - למי שמתמצא בענייני הוועדה ובסוג האישורים שהיא נותנת - כל העניין צורם".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "האירוע לציון יום הולדתו של ראש הממשלה לשעבר ח"כ שמעון פרס, אזרח כבוד של העיר תל אביב-יפו, מטופל על ידי ממלא מקום ראש הממשלה, השר אהוד אולמרט. לאירוע, שהוגדר על ידי נציגי משרד החוץ כגדול ביותר שהיה כאן מאז לווייתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, מתוכננים להגיע מאות נציגים ומנהיגי מדינות מכל העולם. ראש העיריה סבור שישנה חשיבות שאירוע מסוג זה יתקיים בתל אביב".
הבקשה לפטור מתשלום עבור האולם נדונה ואושרה על ידי ועדת האולמות, המורכבת מנציגי הסיעות השונות. עיון במסמכי הוועדה מגלה שלל בקשות לפטורים והנחות שהגישו עמותות שונות - פניות שנדחו על הסף. כך, למשל, נדחתה בקשתה של עמותת "כתף" לקיים ערב גיוס כספים לטובת חיילי צה"ל. בקשה נוספת שנדחתה היא לקיום ערב גיוס כספים באולם האופרה הישראלית (בעלות של 12 אלף שקל), למטרת בניית יחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים מאיר בכפר סבא. אפילו בקשת מינהל השירותים החברתיים בעיריה לקיים שני מפגשים למניעת אלימות כלפי נשים במרכז ענב (בעלות של 9,000 שקל), נדחתה על ידי הוועדה. גם פניות של עמותות פרטיות המנציחות אישים מפורסמים, כמו בקשה לערב הנצחה לזכרו של מנהיג מק"י לשעבר, משה סנה - בקשה שאושרה בתקופתו של צ'יץ' ורוני מילוא - לא אושרה הפעם על ידי הוועדה.
יו"ר הוועדה, מיקי מזר, מסרה בתגובה כי "חשבנו שכאשר עורכים אירוע לאישיות כמו שמעון פרס, ראוי להיעתר לבקשה משום שסוג כזה של אירוע מביא למדינה בתקופה כל כך קשה אישים מכל קצווי תבל, ושם את תל אביב על המפה העולמית. הכספים שייכנסו לקופת העיריה כתוצאה מאירוח אישים אלה בבתי מלון, יעלו על עלות שכירת ההיכל".

על חשבון המדינה
עול כספי מרכזי של החגיגות יוטל על קופת המדינה. למרות שהאח"מים מגיעים לארץ על חשבונם, והם גם אחראים על מימון עלויות השהות בבתי המלון, הרי שמדינת ישראל תיאלץ לשאת בעלויות של אחד ממבצעי האבטחה הגדולים ביותר שהיו בישראל אי פעם.
על פי כללי הפרוטוקול, ברגע שראש הממשלה מודיע כי בכוונתו להשתתף באירוע מסוים, כל נושא האבטחה עובר לאחריות משרד ראש הממשלה והיחידה לאבטחת אישים. בנוסף, מחויבת המדינה לספק לכל אישיות מאובטחת שמגיעה מחו"ל מערך אבטחה מלא, כמו שמקבלים אח"מים ישראלים ברחבי העולם. תוכנית האבטחה של האירוע גם כוללת שימוש באלף ומאתיים שוטרים שאמורים להתמקד בביטחון שוטף ובהכוונת התנועה, שגם עלותם תמומן מקופת המדינה.
מלבד נושא האבטחה לקחה על עצמה המדינה לספק לאורחים הנכבדים מחו"ל שירותי הסעות בזמן שהותם בישראל, ולצורך כך העמיד משרד החוץ את צי הרכבים שלו.
השבוע התעקשו במשרד החוץ כי כל נושא המימון של האירועים טרם נסגר וכי הדבר נמצא עדיין בדיונים. ממלא מקום דובר משרד החוץ מסר כי "המשרד מטפל בקבלתם של שרי החוץ בשדה התעופה ובהבאתם לבתי המלון כמקובל בכל מדינות העולם. מעבר לכך אין משרד החוץ מעורב במימון האירוע. בבית הנשיא, שם תתקיים קבלת פנים רשמית לאורחים, טוענים כי נושא המימון לאירוע עדיין נמצא בדיונים בין משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ובית הנשיא. גורמים בלשכת ראש הממשלה מסרו כי "משרד ראש הממשלה ידאג כמובן לאבטחת האישים על פי הנהלים, אולם נושא תקצוב האבטחה עדיין לא סוכם".
כמה ממקורביו של פרס מודים שאף אחד לא תיאר לעצמו שהמסיבה תצמח לאירוע כל כך גדול. "פרס לא רוצה את כל זה", מספר אחד ממקורביו. "עשינו הכל מאחורי גבו. הוא אמנם אוהב מסיבות, אבל לעולם לא היה נותן אישור לזה, בגלל הגודל והתאוצה שזה תפס. אף אחד לא תיאר לעצמו שזה יגדל לכאלה מימדים. בינינו, אם לא היה הקטע שצץ עכשיו עם ערפאת במוקטעה, זה היה אפילו גדול עוד יותר".

שאלה של עיתוי
נושא העלות הכספית והחגיגות הראוותניות מעלה את חמתם של לא מעט אנשים במערכת הפוליטית. "בתקופה הזאת, שבה אנשים בישראל רעבים ללחם ויש מכות חברתיות קשות, לעשות כזאת מסיבה? זה מראה על ניתוק ממה שקורה במדינה", טוען בכיר במפלגת העבודה. "כל הנושא הזה מאוד צורם. פרס טוען שלא הוא זה שארגן את המסיבה, אבל זה תמיד אותו הסיפור איתו. תמיד מארגנים לו, תמיד מבקשים ממנו. מתחננים לפניו להיות יו"ר המפלגה, כורעים לפניו ברך כדי שיהיה שר חוץ. מאז תקופת הנוער העובד והלומד הכל מארגנים לו. שמעון? הוא אף פעם לא אשם, זה תמיד אחרים עושים בשבילו. הוא לא מרגיש את רחשי הלב מסביב, ואולי בגלל הכבוד אנשים לא מעזים להגיד לו. אבל אנשים לא צריכים להגיד לו, הוא היה צריך להבין לבד".
גם הח"כ לשעבר ויצמן שירי, שנחשב למקורבם של אהוד ברק ובנימין בן אליעזר, מרגיש שעיתוי החגיגות אינו ראוי. "אני לא מתכוון להשתתף בחגיגות", הוא מצהיר. "אני יכול רק לאחל לפרס הרבה הרבה בריאות ואריכות ימים, אבל אני חושב שכרגע זה לא הזמן לעשות מסיבות וחינגות. המצב במדינה הוא כזה שלא צריך לעשות מסיבות. קרוב לוודאי שזה עולה הרבה כסף לקופת המדינה. בכסף הזה אפשר היה לעשות מסיבה מאושרת להרבה מאוד משפחות בארץ, אפילו בניצוחו של פרס. כמו שאנשים טענו שאהוד ברק לא יכול להיות מנהיג עובדים כשהוא גר בבית בכפר שמריהו, כך לא יכול להיות שיו"ר המפלגה בתקופה כל כך קשה לא מחובר למה שקורה במדינה".
פעיל מרכזי במפלגה, המזוהה עם בנימין בן אליעזר, מתקיף את האירוע וטוען כי הפך להיות מנוף פוליטי עבור היו"ר הזמני. "יום הולדת אמור להיות אירוע מאוד אישי. מאוד מוזר שעושים מזה עניין מפלגתי או פוליטי. כפי שאני מכיר את מצב העניינים, סביר מאוד להניח שחוג הנאמנים סביבו רוצה לבסס את כוחו של פרס במפלגה. פואד עצמו יגיע למסיבה אם יוזמן, אבל אני אישית לא הייתי הולך גם אם הייתי מוזמן. בכל מקרה, אני חושב ששום תקופה לא מתאימה למסיבת יום הולדת שמשתתפים בה 2,700 איש ובטח לא התקופה הזאת, שבה מקצצים קצבאות לילדים ולאמהות חד הוריות".
"אני מברכת בכל לבי את שמעון פרס", אומרת חברת לשכת מפלגת העבודה ונציגת מחוז ירושלים לכנסת, אורנה אנג'ל. "אבל הייתי שמחה אילו היו מתעלים חלק מהאנרגיה, המשאבים והארגון המושקעים ביום הולדתו של פרס, לקידום ולמיצוב מפלגת העבודה כאופוזיציה לוחמת וכאלטרנטיבה לשלטון".
גורמים בלשכת מפלגת העבודה מתלוננים כי חלק מהחברים הוצאו מרשימת המוזמנים ברגע האחרון. בסביבתו של פרס דוחים את הטענות הללו על הסף. "לקחנו בחשבון שמישהו ייעלב. לדעתנו יהיו נעלבים. שמעון בן 80, וכל אחד שהיה יועץ שלו מלפני 100 שנה רוצה להגיע".
מה פתאום אנשים מהמפלגה חוגגים לו?
"פרס בקשרים מעולים עם כולם. אל תשימי לב למה שמדברים בתקשורת. הכל אגדות. עם פואד, למשל, יש לו ארוחת בוקר קבועה פעם בשבוע".
וביבי? עוד מעט יגידו שיש ביניהם אהבה.
"כל סגל א' של המדינה מוזמן אוטומטית. זה כולל גם את ביבי".
ומה עם סוניה? הוא לא התאכזב שהיא לא תגיע?
"הוא לא ציפה שהיא תבוא. הוא מכיר אותה. היא פמיניסטית אמיתית שעומדת על דעתה. היא לא אוהבת הו-הא ורעש, והוא מקבל את זה יפה. אחרי 50 שנות נישואים הוא כבר הספיק להכיר אותה. היא לידו, אבל בבית".
ומה עם מראית העין?
"היא שמה קצוץ על מראית העין".

בשמאל לא מרוצים
התנגדות נוספת לחגיגות הרשמיות מגיעה מגורמים במפלגת העבודה ובמרצ, שלא אוהבים, בלשון המעטה, את החיבוק שמקבל פרס מאריאל שרון ומאהוד אולמרט.
"אם זה היה תלוי בי", אומרת חברת הכנסת דליה איציק, אחת התומכות הנלהבות בקיום האירועים, "אני לא בטוחה שהייתי ממליצה לשמעון לקחת את אהוד אולמרט כמארגן המסיבות. אני בהחלט לא מתה על הרעיון הזה. אבל הרעיון היה שלא רוצים להציג את המדינה בצורה מפולגת, אלא להציג את כל קצוות הקשת הפוליטית".
יו"ר מרצ הפורש, ח"כ יוסי שריד, נשמע השבוע כועס במיוחד בכל הקשור לחגיגות יום ההולדת של פרס. "אני לא משתתף במסיבה", מכריז שריד. "אני משתתף רק במעמדים שאני חושש שאולי לא יהיו בהם מספיק קהל, ובמקרה הזה אין דאגה. הפסטיבל יהיה פסטיבל. מה גם שאין לי כל כך מצב רוח למסיבות עכשיו".
בכל זאת, שמעון פרס הוא סמל.
"אז שההיסטוריה תחגוג לו. אני לא חושב שהקברנים של תהליך השלום צריכים להיות השושבינים. החברה במסיבה לא נראית לי באופן מיוחד, ולכן אני חושב שאעמוד בפיתוי. אני מבטיח שלמסיבות ה-100 אני אגיע".
אבל שמעון פרס עצמו לא ארגן את המסיבות, מדובר במקורביו.
"שמעון אף פעם לא מארגן, זה תמיד על פי בקשת הקהל, והוא אף פעם לא עושה כלום. אני מבטיח שלו היה נודע לי שמישהו השתטה ועומד לערוך לי מסיבה גדולה, ראוותנית ובזבזנית לכבוד יום הולדתי, הייתי אומר שזה לא לרוחי".
חברת הכנסת לשעבר יעל דיין מצטרפת גם היא לדעתו של שריד, וטוענת כי הסיבה העיקרית לכך שכנראה לא תגיע למסיבה בהיכל התרבות נעוצה במארגנים. "התכוונתי לבוא", אומרת דיין, "אבל לאחר שראיתי מי עומד בראש הוועדה המארגנת, מצאתי בזה טעם לפגם. אני רוצה להדגיש שאין לי שום דבר אישי נגד פרס וגם לא נגד המסיבה עצמה. פרס הוא בן אדם עתיר מעשים טובים, ואם חבריו ומוקיריו רוצים לארגן עבורו מסיבה ולחוג אותה ברוב עם אין בזה שום פגם, אבל כשקראתי בעיתונות את הפירוט של המוזמנים והמארגנים, וראיתי שאהוד אולמרט עומד בראש הוועדה המארגנת, זה עשה לי הרגשה לא טובה. אני אגיע ליום העיון באוניברסיטה שייערך למחרת, וזה מספק אותי".
מצד שני, חברי כנסת רבים של העבודה דווקא תומכים בעריכת המסיבה במתכונתה הנוכחית. "שמעתי את הביקורת ואני לא מקבל אותה", אומר ח"כ דני יתום. "הביקורת על שרון ואולמרט נראית לי קטנונית וקנטרנית. חשוב מאוד לציין את האירוע. מדובר באדם שתרם תרומה משמעותית למדינה במהלך כל השנים האחרונות, מאז שקמה המדינה, וראוי להפגנת כבוד, הערכה ואהבה".
גם ח"כ איתן כבל מסרב לקבל את הביקורת שמופנה לעבר המסיבה. "אני שומע כל הזמן את הדברים שאומרים על פרס. אפשר לחשוב שהוא כל הזמן חוגג. אפשר כמובן לתקוף אותו, אבל זה צבעוני וצהוב מקנאה. אומרים במפלגה על פרס שהוא עסוק בחגיגות ובגלל זה הוא לא עוסק בשרון, כי שרון יהיה בטקס. אני מסכים עם זה שפרס צריך לחדד את האמירות שלו בקשר לשרון, אבל כל הניסיון להגיד שיש קשר בין החגיגות לבין אי התקפה על שרון הוא פאתטי".

תגובת דוברו של שמעון פרס, יורם דורי: "לגבי משלוח המכתב נושא הלוגו של 'השר לפיתוח אזורי', כנראה שנעשתה טעות. תלונותיהם של 'בכירי מפלגת העבודה' המתלוננים על הראוותנות והבזבזנות של המסיבה תמוהות בעיני, כיוון שלא מדובר במסיבה אלא בניצול מעמדו הבינלאומי של פרס בתקופה של בידוד בינלאומי לצורך הזמנת אישים בולטים מכל רחבי העולם, כדי לראות ישראל שיש בה מדע מתקדם, חקלאות מתקדמת ותרבות מתקדמת. אפשר להגדיר את התלונות האלה כבלבול מוח.
"לגבי החלטתם של יוסי שריד ויעל דיין שלא להגיע לערב שייערך בהיכל התרבות, אין לי ספק שחסרונו של חבר הכנסת שריד יטריד את מנוחתם של הנשיאים, שרי האוצר וחתני פרס הנובל, ואני מניח שהם לא יישנו טוב בלילה בשל היעדרותו של שריד".

לוח הזמנים
סדרת האירועים הרשמיים תתחיל ביום ראשון בשעה 9.30 בטקס הנחת אבן הפינה לבית מרכז פרס לשלום ברחוב קדם ביפו. בשעה 18.00 יתכנסו כל האח"מים מחו"ל בבית הנשיא בירושלים, לקבלת פנים רשמית של הנשיא קצב. אורחי הכבוד בהרמת הכוסית יהיו ראש הממשלה, אריאל שרון; ממלא מקום ראש הממשלה ויו"ר הוועדה המארגנת של החגיגות, השר אהוד אולמרט; וחתן השמחה עצמו.
עם סיום קבלת הפנים, שהיא אירוע פורמלי קצר, ייצאו כל המוזמנים בשיירה לכיוון תל אביב. משטרת ישראל תדאג לסגירת צירי התנועה, וכך, על פי התכנון, אמורה השיירה להגיע כעבור פחות משעה להיכל התרבות, לפתיחה הרשמית של אירועי הוועידה.
האירוע בהיכל התרבות, שאותו הפיק הבמאי רוני אבירם, ושאליו הוזמנו כ-2,700 אורחים - פוליטיקאים, אנשי עסקים ואזרחים - יכלול נאומים של ארבעה אישים: ראש הממשלה, נשיא המדינה, פרס ונשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון. בין הנאומים ישולבו קטעים אמנותיים וקטעי וידיאו, שכולם יהיו קשורים לנקודות חשובות בחייו של פרס. בין השאר יופיעו באירוע ריטה, רמי קליינשטיין, גליקריה, אנריקו מסיאס, טוביה צפיר, שרית חדד ומקהלות ילדים. את הערב תנחה מרב מיכאלי.
עם סיום האירוע בהיכל התרבות ימשיכו חלק מהאורחים למסיבה פרטית שמארגן איש העסקים יוסי מימן, בווילה המפוארת של קבוצת "מרחב" ברחוב חבצלת השרון בהרצליה פיתוח. מימן, בעל השליטה בערוץ 10, ידוע במסיבות שהוא מארגן מדי שנה ביום העצמאות, וגם הפעם, ככל הנראה, מדובר במסיבה שעוד ידברו בה. במסיבה, שבה תופיע אחינועם ניני, תוגש גם ארוחת ערב שעליה אחראית חברת קייטרינג יוקרתית. בגלל הביקוש הרב ומספר המקומות המוגבל, נעשה סינון קפדני ברשימת המוזמנים, ורק ברי מזל שמחזיקים באחת מ-500 ההזמנות הממוספרות שנשלחו למסיבה יזכו להיכנס לווילה.
למחרת בבוקר ישובו המוזמנים וייפגשו באוניברסיטת תל אביב ליום עיון מיוחד שיתקיים במרכז הקונגרסים על שם סמואל רש. במסגרת יום העיון יתקיימו ארבעה מושבים שייערכו בזה אחר זה. המושב הראשון, בהנחיית פרופ' איתמר רבינוביץ', נשיא אוניברסיטת תל אביב ושגריר ישראל בארה"ב לשעבר, יעסוק בנושא הגיאופוליטיקה, והנואם המרכזי במהלכו יהיה נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון.
את המושב השני, שיעסוק במגוון תחומים כלכליים, ינחה פרופ' אילן חת, נשיא מכון ויצמן; המושב השלישי יעסוק בבעיות המים במזרח התיכון, וינחה אותו פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון; המושב הרביעי, בהנחייתה של העיתונאית אילנה דיין, יעסוק בנושאי תרבות, ספרות ותקשורת. שיחה פומבית בין ראש הממשלה, אריאל שרון, ושמעון פרס תחתום את יום העיון ואת חגיגות יום ההולדת.

אולמרט: "העסקנים ממשיכים בחשבונות הקטנים"
אהוד אולמרט, בתגובה לדברים: "רק תלייני וקצבי מפלגת העבודה מסוגלים להיות כל כך קטנוניים, במיוחד כשמדובר באיש הבולט ביותר במפלגתם ב-30 השנה האחרונות. ממשלת ישראל למיטב ידיעתי לא מממנת ולו אגורה אחת ממסיבות יום ההולדת של פרס. כל מה שקשור ליום ההולדת ממומן על ידי גורמים אחרים".
אבל בכל זאת ישנן עלויות, כמו קבלת הפנים בבית הנשיא.
"נשיא המדינה החליט, ובצדק, לקיים קבלת פנים לאישים אלה בביתו. מי צריך לממן את קבלת הפנים, הליכוד? מפלגת העבודה? כשנשיא העבודה עושה קבלת פנים לנשות נעמ"ת, גם את זה הוא מממן במסגרת פעילות לשכתו. אז כשבאים גדולי עולם, גם אם ישתתפו לאחר מכן במסיבת יום הולדת פרטית, צריך לתת להם מים בכוסות מפלסטיק וצנימים".

ומה בקשר לעלויות האבטחה הגבוהות?
"על פי הפרוטוקול הממלכתי ברור לגמרי שכשבאים נשיאים מכהנים, ראשי ממשלה, או אנשים שנשאו בתפקידים כאלה בעבר - יחידת האבטחה הממלכתית מאבטחת אותם. אני לא מבין מה בדיוק רוצים העסקנים הפוליטיים שתוקפים את הנושא? שבגלל שאותם אישים באו לכבוד פרס, יהיה אפשר בהזדמנות זו לפגוע בהם או שפלוגת הסדרן של הפועל תל אביב תגונן עליהם? במקום להיות גאים בכך שבתקופה כזאת, שבה ממעטים לבקר אותנו, פרס מביא למדינת ישראל אישים מן השורה הראשונה בעולם - ממשיכים אותם עסקנים בחשבונות הקטנים של מה שנותר מרסיסיה של מפלגת העבודה. עסקני מפלגת העבודה בהחלט מוזמנים לחגוג חגיגה צנועה בחיק משפחתם, משום שאף אחד לא היה רוצה להשתתף ביום הולדתם. יום הולדת לפרס הוא אירוע בעל משמעות לאומית, ומסתבר שגם בעל משמעות בינלאומית".

מי מגיע
מי לא מגיע
גורבצ'וב בפנים,
ספילברג בחוץ

בין המוזמנים שאישרו את הגעתם לאירוע אפשר למצוא את נשיא גרמניה, יוהאנס ראו; ראש ממשלת חוף השנהב, אפי נגוסן; נשיא סלובקיה, רודולף שוסטר; נשיא מלטה, גידו דה מרקו; סגן נשיא בולגריה, אנג'ל מרין; ראש עיריית פריז, ברטרנד דה-לנואה; ראש עיריית רומא, וולטר וולטרוני; נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון; נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאיל גורבצ'וב; שרי החוץ של גרמניה, בולגריה וצ'כיה; שר הפנים הגרמני; שר האוצר של חוף השנהב; ושר הפנים של דרום אפריקה.
בנוסף יגיעו לחגיגות אלי ויזל; ריטה לוי מונטלצ'ני, חתנית פרס נובל לרפואה על חקר המוח; קלוד לנצמן, יוצר הסרטים "שואה" ו"צה"ל" לארי פייג' ורג'י ברין, מייסדי מנוע החיפוש "גוגל"; יו"ר קונצרן פולקסווגן; השחקנית קתלין טרנר; ומנהל הבנק האירופי לשעבר, דר' ז'א אטאלי, המפעיל בימים אלה פרויקט עולמי למתן הלוואות לעסקים זעירים.
בין הדמויות הישראליות הבולטות שהודיעו שלא יגיעו לחגיגות אפשר למצוא שמות כמו אברום בורג, אפרים סנה, יעל דיין ויוסי שריד. ברברה סטרייסנד וסטיבן ספילברג, שחברים בוועד הכבוד של מרכז פרס לשלום, ושעל פי פרסומים קודמים הופיעו ברשימת המוזמנים, לא יגיעו. בניגוד לפרסומים בעיתונות, גם דוגמנית העל נעמי קמפבל וסולן להקת U2, בונו, לא יגיעו לאירוע.


http://www.tam.co.il/19_9_2003/chdashot1.htm


#39,ימתחילים הבקיעים בחסינותו וכוחו של שמעון פרס
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.02.05 בשעה 16:50
בתגובה להודעה #37
DOBBY
חבר מתאריך 31.12.02
2901 הודעות 16:45 22.02.05

מתחילים הבקיעים בחסינותו וכוחו של שמעון פרס

ועדת האתיקה של הכנסת קיימה בצהריים דיון ראשוני בחשדות לניגוד אינטרסים בנוגע להשקעותיו לכאורה של השר שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה, ברשות הפלשתינית.

הדיון נערך ביוזמת העיתונאי דוד בדין ששיגר אל הועדה דו"ח בן מאות עמודים בנושא. בדין אומר לכתבתנו רותי אברהם כי הועדה החלה בדיון ראשוני בנושא וכי כעת על חברי הועדה לעיין בכל המסמכים שבדו"ח. לדבריו בעוד שעה קלה ידע מתי יתקיים המשך הדיון בנושא.

כתבתנו מציינת כי מועדו הקודם של הדיון נקבע ליום שלישי כ"ט בשבט, 8 בפברואר, מועד קיומה של פסגת שארם א-שייח, אך הוא נדחה והתקיים היום (ג') בצהריים.

ערוץ 7 -התחנה שלי.
http://www.a7.org/news.php?id=104307


http://tinyurl.com/4z4ct


#42,יהבן של שמעון פרס מחזיק קרן הון של למעלה ממיליארד דולר
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 01.03.05 בשעה 12:22
בתגובה להודעה #0

פיטנגו - קרן הון הסיכון הגדולה בישראל
כך על פי דירוג דנס 100 של חברת דן אנד ברדסטריט ישראל. לפינטגו, בניהול חמי פרס, נכסים בהיקף של מיליארד דולר. במקום השני, קרן הון הסיכון סטאר
טל פמסון NRG מעריב
1/3/2005 11:49

פיטנגו ונצ'ר קפיטל, ביסודו וניהולו של חמי פרס, מדורגת השנה בראש דרוג קרנות ההון סיכון המובילות בישראל , עם הון מנוהל מצרפי של 1.017 מיליארד דולר, לעומת הון מנוהל של 720 מיליון דולר אשתקד. כך עולה מדרוג דנס 100 לשנת 2005 שמבצעת D&B – דן אנד ברדסטריט ישראל. בשנה שעברה דורגה פיטנגו במקום השלישי.

במקום השני מדורגת המובילה אשתקד, קרנות סטאר, עם הון מנוהל של 987 מיליון דולר, ובמקום השלישי אייפקס פרטנרס, שנייה אשתקד, עם הון מנוהל של 740 מיליון דולר.

מניתוח הנתונים עולה כי 26 הקרנות המובילות מנהלות יחד הון מצרפי של כ- 9.7 מיליארד דולר והן השקיעו עד היום ב- 1,352 חברות. בשנת 2003 עמד ההון המצרפי המנוהל של 26 הקרנות המדורגות על כ- 8.9 מיליארד דולר, כלומר, השנה חלה עלייה של כ-8% בהיקף ההון המנוהל. כמו כן, חלה עלייה של כ-12% במספר החברות בהן השקיעו הקרנות את ההון מ-1,208 חברות בשנת 2003 ל-1,352 חברות בשנת 2004.

גם נתונים של מרכז המחקר IVC, מראים על צמיחת הענף לעומת 2003. על פי דיווחי המרכז במהלך שנת 2004, ההשקעה של קרנות הון סיכון ישראליות בחברות הטכנולוגיה הגיעה לסכום של 665 מיליון דולר, עליה של 58% מסכום של 421 מיליון דולר שהושקעו במהלך שנת 2003.

ענף התקשורת משך את סכומי ההשקעה הגבוהים ביותר בגיוס הון ב- 2004. 430 מיליון דולר הושקעו ב- 117 חברות תקשורת, 29% מהסכום הכולל אשר גוייס, לעומת 332 מיליון דולר (33%) בשנת 2003. ענף התוכנות ומדעי החיים, נמצאים אחרי ענף התקשורת, כאשר לכל אחד מענפים אלה 22% מהסך הכללי, ענף המוליכים למחצה משך 10% מסך ההשקעות וענף האינטרנט משך 4% מההשקעות.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מציין כי 2004 הייתה שנה של צמיחה גם עבור קרנות הון הסיכון. בעוד שבשנת 2003 ירדו היקפי הגיוסים של חברות הטכנולוגיה מהקרנות הישראליות בכ-12% והיקפי הגיוסים של ההון החדש לקרנות היו זניחים, הרי שבשנת 2004 גדלו היקפי הגיוסים של חברות הטכנולוגיה, ובמקביל, גם קרנות הון הסיכון הגדילו את היקפי ההון המנוהל שלהן.

http://www.nrg.co.il/online/16/ART/877/479.html


#92,יקרן ההון הגדולה בישראל עדיין בידי בנו של שמעון פרס
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 12.04.07 בשעה 06:20
בתגובה להודעה #42

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3386272,00.html


#47,י''סוד הקסם של שמעון פרס''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.04.05 בשעה 00:20
בתגובה להודעה #0
הערה שלי (פ"ש) :
אני נותן פרס פוליצר לעיתונאי שמעון כהן מערוץ7 "שמעיז" לכתוב, לבקר, להעיר ולבקר את "שמעון פרס" בריש גלי, אין אף אחד/ת עיתונאי/ת שיעיז/תעיז לכתוב על שמעון פרס כמתבקש כמי שמאפיין כל עיתונאי/ת ככלב השמירה של הדמוקרטיה, מר שמעון כהן, נגע בקצה המזלג ובעדינות באיש שרבים מחבריו כינו אותו נסיך האופל ועל זה אני מצדיע לעיתונאי היחיד והאמיץ בתקשורת הישראלית -
שמעון כהן מערוץ7

סוד הקסם של שמעון פרס



בשורות הבאות אני מתכבד להזמין אתכם, קוראים יקרים, למסע בעקבות סוד קסמו של יושב ראש מפלגת העבודה והמשנה לראש הממשלה שמעון פרס. ננסה להבין מה גורם לכל כך הרבה אנשים ללכת שבי אחרי האיש שקובע לא אחת את חוקי הפוליטיקה הישראלית. אני לא מבטיח תשובה מוחלטת, אני רק מבטיח ניסיון להתחקות אחרי סוד הקסם.

מאת: שמעון כהן
31 במרץ 2005

רבים מתושביה של ארצנו שטופת הפוליטיקה, גם אם יתנגדו לדרכו הפוליטית של האיש, יתייחסו לפרס בעיניים מצועפות מהתרגשות תוך רטט מיוחד השמור לשיחות על גדולי עולם, משהו בין אברהם אבינו לביל גייטס.

רבים מתושביה של ארצנו שטופת הפוליטיקה, גם אם יתנגדו לדרכו הפוליטית של האיש, יתייחסו לפרס בעיניים מצועפות מהתרגשות תוך רטט מיוחד השמור לשיחות על גדולי עולם, משהו בין אברהם אבינו לביל גייטס

"אי אפשר להתעלם מהחזון של האיש, מהיושר שלו, הוא פוליטיקאי אחר, הוא קרא ספרים, ביטחון המדינה עומד בראש מעייניו. משהו אחר", יאמרו רוב הישראלים. אחרים אולי יאמרו שהם מחבבים את האיש דווקא בשל העקשנות הזו שבו, עקשנות של הלוזר האולטימטיבי שבו.

להלן בדיקה היסטורית קצרה של כמה אירועים מחייו של האיש, שבשילוב אצבעות על ברכו הכפופה, ובחיוך של מי שנראה כאילו הוא יודע הרבה יותר ממה שנדמה, מצליח לכבוש את גדולי מראייני ארצנו.

אפתיע אתכם והפרק הקצר על ענייני החזון של פרס, אם יש כזה אם לאו, לא יעסוק בסוגיית יחסינו עם נתיניו של אבו מאזן. עיון קצרצר בסוגיות אטומיות יכול לתת לנו מושג באשר לטווח ראיית חזונו של המשנה לראש ממשלתנו.

קצת קשה לזכור, אבל אומנם חלפו מספר לא מבוטל של שנים עד שהעולם המערבי הסכים להרכין ראש בהכנעה ולהודות שההחלטה שלקח על עצמו ראש הממשלה הישראלי, מנחם בגין, להפציץ את הכור הגרעיני בעיראק הצילה את ההיסטוריה מאסון בל ישוער. לשמעון פרס עד היום הפרט הזה לא ברור. עד היום לא הואיל מר פרס להודות בחשיבות הפצצת הכור. מבחינתו עדיין מדובר בטעות שביצע בגין אך ורק כדי לנצח אותו בבחירות.

כלומר, לו שמעון פרס היה ראש ממשלת ישראל באותם ימים, היה נותר הכור העיראקי על מכונו. מי שאולי לא היה נותר על מכונו זו דווקא מדינת ישראל. אבל אם לא די בכך, הרי שמתברר כי על פי חזונו ארוך הטווח של מר פרס, היה ניצב על תילו כבר בשנות השישים כור איראני.

מניין אני יודע? פשוט מאוד – לפני למעלה משלוש שנים יצא לאור סיפרו של מאיר עזרי: "מי בכם מכל עמו", שם מתברר הסוד המוזר הזה בעברם המשותף של שמעון פרס ומדינת ישראל. מאיר עזרי היה מעוזריו של בן גוריון ובספרו הוא מספר על יוזמה מעניינת פרי חזונו של סגן שר הביטחון באותם ימים שמעון פרס, ותמציתה המפתיעה היא... הקמת כור אטומי באיראן.

בדאבון לב אנחנו נאלצים לנטוש את תקוות הדבקות והעקביות בקסמו של פרס. לצערנו נותרנו רק עם האפשרות האחרונה – אולי הסיבה היא בעצם דווקא לוזריותו של האיש? ובכן, צר לי לבשר לכם כי האיש הוא גם לא לוזר כלל וכלל

בחזונו ארוך הטווח היה פרס משוכנע ביציבות שלטון השאח (כמקובל במדינת ערב...) ועל כן העבירה ביוזמתו מדינת ישראל את ההצעה לבנות כור אטומי, כדוגמת זה שבנחל שורק באיראן. איך ניצלנו מההצעה הזו פשוט מאוד – האיראנים דחו אותה בנימוס.

כלומר, על פי חזונו של האיש המזוהה כיום ביותר עם המונח "חזון", מדינת ישראל הייתה ניצבת כבר לפני עשרות שנים מול שני כורים אטומיים פעילים ובועטים, האחד בידי סאדם, והאחר שהיא עצמה בנתה בידי האייטולות האיראניות.

איש חזון, אמרנו? ועדיין לא דיברנו על החזון המופלא שתמציתו היא לקחת את מנהיג הטרור יאסר ערפאת, לתת לו נשק, קרקע, כסף והכרה בינלאומית ולקוות שעכשיו הוא יהפוך למשורר לירי.

למען הנימוס לא נוסיף להאריך בסוגיית החזון, ונעבור לפרק היושר, שכפי שאמרנו, גם הוא, גורם ללא מעטים בישראל לראות כפסגת שאיפותיהם את הפיכתם שלהם ולו לרגע קט למחצלת על מפתן ביתו של מנהיג מפלגת העבודה.

מקוצר היריעה ומגודש האירועים הפוליטיים לא אתייחס כאן לנכלולים פוליטיים שליוו את פועלו של האיש וגרמו לעמיתיו בפוליטיקה הישראלית רצון עז לשנות את המקצוע, אפילו לציד דובים באלסקה ובלבד שלא להיות בקרבת האירועים הללו.

בשורות הבאות אעדיף להתייחס לסיפורון קטן דרכו נתוודע למידת האמת שבאיש, ועל הדרך נרוויח גם התייחסות להתפעמות הציבורית מהיות פרס איש ספר. הרי יודע כל אדם שלצדת כריתו מחזיק המשנה לראש הממשלה ארבעה ספרים אותם הוא קורא תמיד במקביל, עילה ראויה דיה להתפעמות כללית.

ובכן, את סיפורנו זה סיפר בראשית שנת 2002 לעורך ה"ניו יורקר", דיוויד רמניק פרופסור אבישי מרגלית. הפרופסור המכובד סיפר על ביקורם של פרס ורבין בשנות השישים בקניה. בדרכם לפגישה עם הנשיא ג'ומו קנייטה ניסה מר פרס בלהט להשיג את ספרו האוטוביוגרפי של הנשיא אותו הוא מתעתד לפגוש. לדאבונו לא עלה בידו להשיג את הספר וכך, שלא כדרכו, הגיע לפגישה בלי שהספיק אפילו להציץ בכריכה. העובדה הזו לא הפריעה לפרס ללחוץ בחום את ידו של קנייטה ולומר לו שממש כעת סיים בהנאה צרופה את קריאת הספר.

"הספר כתוב בצורה מרגשת ביותר", אמר פרס ועל מנת להגביר את התרגשות הנשיא הקנייתי הוסיף "במיוחד ריגש אותי הסיפור על ילדותך בכפר, אדוני הנשיא". רבין שאל את פרס כשיצאו מהפגישה, איך עשית את זה? הרי לא השגת את הספר ולא קראת אותו? פרס הבהיר בנון שלנטיות "אמנם לא קראתי, אבל על מה יכול כבר האיש לכתוב אם לא על ילדותו בכפר"?

מישהו דיבר כאן על יושר? או אולי על פוליטיקאי מזן אחר, כזה שקורא ספרים?

אז מעץ החזון והראיה לטווח ארוך ירדנו, גם על עץ קריאת הספרים לא נותרנו. על עץ האמינות בכלל לא ניסינו לטפס, אז אולי נותר לנו עץ העקביות? אולי אם מה שקוסם לו לעם השוכן בציון בפרס הוא דווקא דבקותו בעמדותיו ועקשנותו... אולי...

הבעיה היא שגם פרס, כמו רבים לפניו ואחריו זיגזג ללא הרף. את דבריו נגד מדינה פלשתינית אין צורך לחפש בהקלטות ארכיוניות, כיוון שהאיש דאג לכתוב אותן בספרו "כעת – מחר": "אם תקום מדינה פלשתינית נפרדת, היא תהיה חמושה מכף רגל ועד ראש. יהיו בה גם בסיסים לכוחות מחבלים הקיצוניים ביותר, ואף הם יהיו מצוידים בטילי כתף נגד מטוסים וטנקים, המסכנים לא רק עוברי אורח, אלא גם כל מטוס או מסוק שימריאו בשמי ישראל, כל כלי רכב שינוע בעורקי התנועה העיקריים בשפלת החוף... העדר מרחב טריטוריאלי מינימאלי מעמיד מדינה במצב של אי הרתעה מוחלטת.

דבר זה כשהוא לעצמו, יש בו פיתוי כפייתי כמעט לתקוף את ישראל מכל העברים... גם פירוז הגדה נראה כתרופה מפוקפקת. הבעיה העיקרית איננה הסכם על פירוז אלא על קיומו של הסכם שכזה. מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו". מעניין. דווקא כאן נשמע פרס כאילו דווקא יש לו חזון וראייה למרחוק, אבל הבעיה היא שהוא החליט לזגזג מהמשפטים הללו לעמדותיו דהיום.

בדאבון לב אנחנו נאלצים לנטוש את תקוות הדבקות והעקביות בקסמו של פרס. לצערנו נותרנו רק עם האפשרות האחרונה – אולי הסיבה היא בעצם דווקא לוזריותו של האיש? ובכן, צר לי לבשר לכם כי האיש הוא גם לא לוזר כלל וכלל. פעמיים כיהן פרס כראש ממשלה בלי שנבחר לכך ולו פעם אחת. פעם אחת היה זה בהסכם הרוטאציה, ובשנייה לאחר רצח רבין. מישהו יכול לכנות בתואר "לוזר" אדם שכיהן כראש ממשלה ללא שנבחר? ועוד פעמיים?

בהרכנת ראש אנחנו מסיימים כאן את הניסיון הזה להתחקות אחר סוד קסמו של שמעון פרס. לא אמינות, לא חזון, לא עקביות, לא איש ספר, ואפילו לא לוזר, אז מה כל כך מיוחד בו?
http://www.a7.org/article.php3?id=4159


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#48,יריצ'ארד גיר בשליחות נסיך האופל - פרס, במדינת ישראל...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.04.05 בשעה 04:31
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.04.05 בשעה 04:47 בברכה, פילוביץ שחף
 

אתמול בחדשות ערוץ 1, 2 ו-10 בטמבלביזיה, סיקור מרחיב על "ביקורו"
של ריצ'ארד גיר בישראל בכלל ועם "מארחו-מפעילו" נסיך האופל - שמעון פרס בפרט,
מצ"ב תמונות מהמרקע וכתבות מעיתון מעריב של היום - 5.4.2005....
תזכורת:
47. ''סוד הקסם של שמעון פרס''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=47&viewmode=threaded
"מי הוא נסיך האופל של "קרן האפלה" של שנות ה-2000..."??
2. מסעי הצלב= גזירות תתנ''ו 1096 לספירה...
http://rotter.net/forum/gil/5286.shtml#2



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#49,ימנכ''לית חדשה למשנה לראש הממשלה שמעון פרס !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.04.05 בשעה 11:29
בתגובה להודעה #0




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#50,יאפרת דובדבני = אשת סודם = אשת סדום
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.04.05 בשעה 12:04
בתגובה להודעה #49
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.06.11 בשעה 18:41 בברכה, פילוביץ שחף
 

זמן תל-אביב - אשת סודם
http://www.tam.co.il/8_4_2005/magazin1.htm

תזכורת לדיווח משבוע שעבר:
49. מנכ''לית חדשה למשנה לראש הממשלה שמעון פרס !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=49&viewmode=










סיסרא
חבר מתאריך 7.11.04
306 הודעות 12:15 08.04.05

1. ראיתי את אפרת ואת רבין בחברותה,,

באותן שנים היה אירוע תקשורתי..שגם לי היה חלק בו. קודם באו השושים
וניקו את השטח...ואחר הופיע ראש הממשלה שאוכל חטיפים מתוקים מכיסו
ולידו אפרת המדליקה..ניסיתי בדרכים עדינות לגלות מה הקשר בין אפרת
ליצחק רבין...זה לא היה קשר בין פיקוד וכפיפ...מה שהצלחתי להוציא
מהחבורה ומעמיתים..זה שיצחק רבין, ומן הסתם גם שמעון פרס..אוהב שתהיה
צעירה יפיפיה לידו...כך שלא ירגיש את עצמו זקן...עד כאן.לא הצלחתי
לברר אם לרבין היתה גם פרשיה עם אותה אפרת..הגם שעם אחרות היה לו גם היה.כמו שגם לפרס היה גם היה.
פילו יהיה יפה מצידך..אם תביא את כל שמות הנקבות שהיה להן קשרים
עם השניים . ואל תשכח את מירי אברך..ואת דליה..אתה יודע איזה.


49. מנכ''לית חדשה למשנה לראש הממשלה שמעון פרס !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=49&viewmode=


http://שטות.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#212,ימנכ''לית בית הנשיא חזרה לעבודה - יום לאחר הלידה - קריירה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.06.13 בשעה 07:46
בתגובה להודעה #50
בניגוד לחוק // מנכ"לית בית הנשיא חזרה לעבודה - יום לאחר הלידה
מסירותה של דובדבני אולי מרשימה, אבל מנכ"לית בית הנשיא גם עוברת על החוק שאינו מאפשר לאישה לשוב לעבודה במהלך תקופת משכב הלידה - 6 שבועות מיום הלידה


14:44 13.06.2013 מאת: טלי חרותי-סובר
http://www.themarker.com/career/1.2045768
.
.
.


#214,ימנכ''לית מרכז פרס לשלום, אפרת דובדבני, אמרה:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.09.14 בשעה 18:34
בתגובה להודעה #50
מנכ"לית מרכז פרס לשלום, אפרת דובדבני, אמרה: "מרכז פרס לשלום רואה חשיבות רבה בחיזוק וקידום מסר של הידברות ושלום דרך הספורט. היום, כשילדים שדרות ושער הנגב ישחקו יחד עם ילדים פלסטינים, זה יהיה המסר כי ספורט הוא שפה משותפת לגישור על פערים".

הנשיא לשעבר שמעון פרס בטקס פתיחת שנת הלימודים בביה״ס לכדורגל ושלום בשער הנגב.

שמעון פרס יחנוך את העונה בביה"ס לכדורגל ושלום

הנשיא לשעבר יקיים היום טקס בהשתתפות 80 ילדים בקיבוץ דורות שבנגב, בו ייתן את אות הפתיחה לשנה החדשה לאחר חודשיים של חוסר פעילות

שנת הלימודים תצא היום (שני) לדרכה ויחד עם זאת תחל גם שנת האימונים של בתי הספר לכדורגל ולשלום, אותה יחנוך נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס.

בתי הספר לכדורגל ולשלום של מרכז פרס לשלום יפתחו את שנת האימונים בקיבוץ דורות שבמועצה האזורית שער הנגב, בהשתתפותם של 80 ילדים ישראלים משדרות ופלסטינים מהכפר יטא שבאזור דרום הר חברון.

האימון יהיה הראשון לאחר מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה במהלכו לא הצליחו הילדים המקומיים לקיים את שגרת האימונים ועל אף המתיחות הביטחונית הילדים יחזרו לשחק יחד בקבוצות מעורבות. הנשיא התשיעי של ישראל, שמעון פרס, יחנוך את פתיחת העונה בטקס מיוחד.

במקביל לאימון שייערך בקיבוץ דורות, יחלו האימונים גם במגרשים נוספים ברחבי האזור בהם ייקחו חלק כ-500 ילדים בגילאי 9-12.

מנכ"לית מרכז פרס לשלום, אפרת דובדבני, אמרה: "מרכז פרס לשלום רואה חשיבות רבה בחיזוק וקידום מסר של הידברות ושלום דרך הספורט. היום, כשילדים שדרות ושער הנגב ישחקו יחד עם ילדים פלסטינים, זה יהיה המסר כי ספורט הוא שפה משותפת לגישור על פערים".

מקור: http://m.one.co.il/iPhone/Articles/Article.aspx?id=238638
.
.
תזכורת מתאריך 8.4.2005:

50. אפרת דובדבני = אשת סודם = אשת סדום
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=50&viewmode=
.
.
.


#51,ידליה איציק: 'הצעה שאי אפשר לסרב לה'-תגובות לכתבת תחקיר
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.05.05 בשעה 17:16
בתגובה להודעה #0


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#66,יהשרה דליה איציק פעלה למען אחותה רות אשכנזי במכרז תפור
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.07.05 בשעה 08:37
בתגובה להודעה #51
Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
8494 הודעות 17:34 29.07.05

עיתון ירושלים חושף: דליה איציק פעלה למען אחותה במכרז תפור

לבית המשפט הגיע השבוע ענינה של רות אשכנזי, אחותה של דליה איציק שמונתה במכרז תפור לתפקיד סמנ"ל למשאבי אנוש באוצר לפני שנתיים כשדליה איציק היתה שרת התמ"ס ועדיין היתה לה השפעה על וועדת המכרזים.

מינויה של רות אשכנזי לתפקיד הסמנכ"ל למשאבי אנוש באוצר מעורר התנגדות מצד בכירים במשרד. השבוע הוגשה בקשה לבית הדין לעבודה להקפיא את המכרז בטעה שנפלו בו פגמים רבים. בבקשה נטען כי אשכנזי היא שפרסמה את המכרז (בתפקידה הקודם כמנהלת משאבי אנוש), מיינה את טפסי המועמדים לתפקיד ואף לא הביעה הסתייגות כשלועדת המכרזים מונה נציג של משרד התמ"ס שבראשו עמדה אחותה השרה דליה איציק.

ואם לא די בכך הרי שהמשטרה חוקרת עכשיו תלונה שהגישה יו"ר ועד העובדים במשרד, הטוענת שאשכנזי איימה על חייה.

נקודה מעניינת: דרישות המינימום לתפקיד סמנ"ל האוצר הם 12 שנות למוד בלבד...

נחשו כמה שנות לימוד יש לאחותה של איציק...

תגובת הנציבות: "במכרזים פנימיים בכל משרדי הממשלה אין דרישת חובה להשכלה אקדמית".

פלא שככה מתנהלים משרדי הממשלה?

בינתים החליט השופט כי הליך מינויה ימשך.

תגובות:

אשכנזי: אני עובדת מדינה ואסור לי להגיב.
איציק: "אין תגובה"
_______________________________________________
________________


לחץ כאן » 125. משטרת ישראל: החלום, ושברו


#101,ידליה איציק מ''מ הנשיא/משתמטת מצה''ל מספידה את הנופלים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.04.07 בשעה 06:06
בתגובה להודעה #51
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.01.12 בשעה 08:10 בברכה, פילוביץ שחף
 
יואבי - רבינוביץ ושות' YOAVI - RABINOVICH &CO רואי חשבון Certified Public Accountants (Isr.)
תל - אביב, רחוב עמינדב 23 Tel - Aviv, 23 Aminadav St.
טל. 03-5615353 Tel פקס. 03-5611556 Fax.
דואר אלקטרוני : E-Mail: yoavi@yoavicpa.co.il

23 באפריל 2007 26 / חר
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/462ec48d6d5faa14.doc



לכבוד

__

ג. א. נ.,

אמש בטכס פתיחת יום הזיכרון, ליד הכותל המערבי, יוצגה שם מדינת ישראל ע"י דליה איציק כממלאת מקום הנשיא. הגברת פטפטה גבוהה גבוהה, נשאה נאום מלא מליצות רמות, על מסירות, הקרבה וכו' וכו'. דבריה נשמעו לי נבובים, חלולים.

זאת יש לדעת, גב' דליה איציק השתמטה משירות צבאי בטענה השקרית, שהיא "דתית" !!! היא אפילו לא התנדבה לשירות לאומי, כמצוות הבנות הדתיות שאינן מתגייסות. דליה איציק הצהירה בשבועת שקר, על אורח חיים דתי כביכול, שכולנו יודעים היטב, שזהו בלוף וכזב. הבת הדתית שלי, שהינה דתית מאוד, שירתה שירות קשה בצה"ל ובמדים, דליה איציק, בתקופה זאת למדה, עבדה והרוויחה כסף, וכאשר הבנות הדתיות באמת סיימו את שירותן הצבאי או הלאומי, היא כבר רכשה תואר אקדמאי.

האם זוהי הדמות, שצריכה לשאת נאום מליצות וסיסמאות ריקות מתוכן, ביום הקשה של זיכרון הלוחמים שחרפו נפשם ?

אני מציע, שביום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל, לא ישמע עוד, שום נאום של פוליטקאי, לא נשיא, לא ראש הממשלה ולא שר הבטחון. ביום זה ישמעו בטקסים ובתקשורת, אך ורק, דברים של הלוחמים ועל הלוחמים. מספיק אנו שומעים במשך כל השנה, את השטויות והשקרים של הפוליטיקאים. ביום קדוש אחד, אנחנו רוצים דומיה פוליטית, תנו לנו להתאבל בשקט, על חברינו שחרפו נפשם, ועל רעים שנפלו על חרבם.

בכבוד רב,
חיים יואבי רבינוביץ
אזרח פשוט

.
.

נשיא ותהני
אריק באך 23.04.2007 16:54
http://www.global-report.com/eb/a29750-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%A0%D7%99


פרחה על כיסא הנשיא היא פרחה ולא נשיא, כמו שמס-הכנסה זה מס ולא הכנסה

דליה איציק נשאה נאום מרגש לזכר הנופלים וחשיבות שירותם למען הציבור. השאלה היא, דוקטור, איזו משחה צריך לשים נגד גרדת חזקה. כי דליה איציק, המהללת את הנופלים, היא משתמטת מצה"ל. מילא צביעות, ציניות ועבודה בעיניים, אבל למה ללעוג ככה לחללי צה"ל ולמשפחותיהם דווקא ביום הזיכרון?

יום הזיכרון נפתח אמש בצפירה בת דקה, שלאחריה התקיימו עצרות זיכרון בכל רחבי הארץ. ברחבת הכותל המערבי בירושלים נערכה העצרת המרכזית, במעמד ממלאת מקום נשיא המדינה, ח"כ דליה איציק, והרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי.

איציק היתה ראשונת הנואמים בטקס. בתחילת דבריה פנתה אל משפחות הנופלים, ואמרה כי ביום זה מצטרף העם כולו אל אבלן הפרטי. "אל ים הדמעות השוטף את המשפחות השכולות יום-יום, שעה-שעה, מצטרף ברגעים אלה עם שלם עם דמעה משלו", אמרה.

"המלחמה על ביסוס עצמאותה של מדינת ישראל עודנה נמשכת", הוסיפה איציק. "עדיין אנו מוקפים באויבי ישראל ועלינו להיערך להתמודדות עם איומים. צה"ל הוא חומת המגן, תחושת השליחות העמוקה של לוחמינו והנכונות שלהם להקריב את חייהם. למרות הטלטלות שעברנו, אין צבא טוב מצבא ההגנה לישראל. אני גאה להיות בת לעם שאלה הם חייליו".

הלו, דליה... "גאה"??? למה דליה איציק שייכת בכלל לעם הזה של הנופלים? מה המשתמטת הזו עשתה בכלל בחיים שלה למען המדינה? היא צריכה להתבייש ולא להתגאות ביום המיוחד הזה !

הרי גב' דליה איציק השתמטה משירות צבאי בטענה השקרית, שהיא "דתיה"... היא אפילו לא התנדבה לשירות לאומי, כמצוות הבנות הדתיות שאינן מתגייסות. דליה איציק הצהירה בשבועת שקר, על אורח חיים דתי, שכולנו יודעים היטב, שזהו בלוף אחד גדול.

בנות דתיות רבות, ובהן גם דתיות אדוקות מאוד שירתו בתקופתה של דליה איציק שירות קשה בצה"ל ובמדים. דליה איציק, בתקופה זאת למדה, עבדה והרוויחה כסף, וכאשר הבנות הדתיות סיימו את שירותן הצבאי או הלאומי, היא כבר רכשה תואר אקדמאי על הנייר, ותואר מאוד לא דתי משמעון פרס...

האם זוהי הדמות, שצריכה לשאת נאום מליצות וסיסמאות ריקות מתוכן, ביום הקשה של זיכרון הלוחמים שחרפו נפשם ? האם הפוליטיקאים השרלטנים והמשתמטים ווהגנבים והנצלנים האלה חייבים לשרוט את נפשם של משפחות הנספים בבוז ועבודה בעיניים שכזו? האם גם ביום הזיכרון אין טיפת בושה ומינימום של מוסר לשים את הצביעות, השקרים, המניפולציות והחגיגה הזו על הדם שהקריבו אחרים בצד?

בוז לאישה המתיימרת להיות נשיאה ובה בעת בזה כל כך למשפחות אשר הקריבו את היקר להם מכל, כדי שדליה איציק ומקומבניה יחגגו את ההישגים שהם גרפו על דמם של הנופלים.

ביום שבו כל עם ישראל מצווים לזכור, מן הראוי שיאפשרו לנו לשכוח את הבושה שיש בתוכינו טיפוסים משתמטים מצה"ל מסוגה של דליה איציק!

* תודה לרואה החשבון חיים יואבי רבינוביץ, אב לבת דתיה אשר שירתה בצה"ל ובמדים, על שהסב את תשומת הלב הציבורית אל הבזיון הזה בגילוי דעת שפרסם לפורום האזרחי לחקר קרבות

___



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files


#199,י''ח''כ דליה איציק: להשמיע את קול העם בכנסת''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.07.09 בשעה 04:51
בתגובה להודעה #51
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.07.09 בשעה 04:54 בברכה, פילוביץ שחף
 

איציק, שתיבת המייל שלה התמלאה מאז דווח על מיזם נאומי העם שלה, מספרת שטרם העלאת הדברים במליאת הכנסת הם יעברו סינון על מנת שלא ישתחלו נאומי קללה ונאצה למליאת הכנסת. הדברים יועלו במסגרת נאומי הדקה של חברי הכנסת מדי יום שלישי. איציק מציינת שלא אחת חברי הכנסת מחפשים נושאים להעלותם במסגרת נאומי הדקה שלהם, וכעת יעניקו להם האזרחים את הנושאים החסרים הללו.

"חשבתי שאם רוצים שהבית יהיה משכן העם נכון להביא את קול העם", אומרת חברת הכנסת איציק שהחלה בקידום יוזמתה עוד בימיה כיו"ר הכנסת, ומוסיפה תקווה "שזה יתפתח ויצמח, אבל אם זה לא עובד לא נתבייש לרדת מהעניין, אבל לפחות ניסינו".

איציק מציינת בדבריה כי ההצלחה המשוערת של מהלך זה נובע מהיות הישראלי הממוצע מעורב הרבה יותר מכפי שנדמה בעשייה הציבורית. כמו כן היא מביעה תקווה שהמהלך יקרב את הדור הצעיר, כלשונה, להתנהלות הפרלמנט.

לעת עתה היא מספרת על תיבת המייל הגדושה שלה במאות נאומים שהגיעה אליה מאז התפרסם דבר המיזם החדש שלה.

לפי שעה יקריאו את נאומי העם חברי כנסת מטעם סיעת 'קדימה' אך היא מקווה שהמהלך יפרוץ אל שאר המפלגות ובכך יימנע מהמהלך תיוג שלה כמהלך אופוזיציוני בהכרח. איציק מביעה תקווה שתוך כדי העלאת הנאומים יצוצו בהם גם יוזמות חקיקה שחברי הכנסת יכניסו לרשימת הנושאים לטיפולם ויעקבו אחר התייחסות השרים לטיפול בנושאים השונים.
מקור:


*
*
*


תזכורת לאשת השטן/שליחתו לחיסול מא"י היהודית:


האם המורה וח"מ עירית ירושלים חיסלה את ח"כ מיכה רייסר ז"ל הי"ד?!


מקור:
האם ח''כ מיכאל רייסר ז''ל נרצח/מת בתאונת דרכים תמימה?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5412&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E3%EC%E9%E4%20%E0%E9%F6%E9%F7#76



51. דליה איציק: 'הצעה שאי אפשר לסרב לה'-תגובות לכתבת תחקיר
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml#51




תת-אשכול:
52. המושחתים = שמעון פרס, פואד, חיים רמון ודליה איציק !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5175&omm=52&viewmode=

מנכ''ל הכנסת - בלשניקוב, ימונה למנכ''ל משרד מבקר המדינה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15793&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E3%EC%E9%E4%20%E0%E9%F6%E9%F7


ח''כ דליה איציק נראית כמי שחרב עליה עולמה לאחר תוצאות
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=16175&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E3%EC%E9%E4%20%E0%E9%F6%E9%F7


היו נסיונות להסתיר ולטייח בפרשת דליה איציק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=16050&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E3%EC%E9%E4%20%E0%E9%F6%E9%F7


השרה דליה איציק פעלה למען אחותה רות אשכנזי במכרז תפור
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml#66


דליה איציק מ''מ הנשיא/משתמטת מצה''ל מספידה את הנופלים
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml#101



שמעון פרס דליה איציק (שרת התקשורת - בזק) וחיים סבן ביחד !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5578&forum=gil&viewmode=all&keywords=סבן
חיים סבן נקשר בהונאת המס הגדולה בהיסטוריה של ארה''ב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=16141&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E3%EC%E9%E4%20%E0%E9%F6%E9%F7


טדי קולק = שמעון פרס = דליה איציק
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml#59



88. שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות פרק 1 ו-2
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml#88


כבוד הנשיא - ולס עם השיר‏ (איך הפשפש עלה למעלה)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=פרס#194
השיר, בביצוע רביעיית מועדון התיאטרון, מצורף:








#200,ימבקר המדינה בודק חשדות נגד ח''כ דליה איציק
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.09.09 בשעה 01:21
בתגובה להודעה #51
somosm
חבר מתאריך 2.6.07
אור ליום ראשון ט' בתשרי תש''ע 19:03 26.09.09


מבקר המדינה בודק חשדות נגד ח''כ דליה איציק

כעת אפשר לחשוף לראשונה כי בעניינה של איציק נפתחה בדיקה נוספת, העוסקת בנסיעותיה לחו"ל. לאחרונה, כך מגלה המבקר, פנה אליו יועצו לענייני מלחמה בשחיתות, ד"ר מאיר גלבוע, במכתב שבו הביא לידיעתו כי קיבל מידע ומסמכים שלפיהם הוצאותיה של יו"ר הכנסת בכמה מנסיעותיה לחו"ל היו גבוהות. גלבוע ציין, למשל, כי שהותה של איציק במלון בפאריס עלתה לאוצר המדינה "1,995 יורו ללילה" ו"1,050 לירות סטרלינג ללילה במלון בלונדון".
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1116743.html


תזכורת:


זה בדיוק כמו להגיד שמבקר המדינה חוקר חשדות נ' ש. פרס


המושחתים = שמעון פרס, פואד, חיים רמון ודליה איציק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5175&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה איציק#52

היו נסיונות להסתיר ולטייח בפרשת דליה איציק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=16050&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה איציק

מנכ''ל הכנסת - בלשניקוב, ימונה למנכ''ל משרד מבקר המדינה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15793&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה איציק

חיים סבן נקשר בהונאת המס הגדולה בהיסטוריה של ארה''ב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=16141&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה איציק

ח''כ דליה איציק נראית כמי שחרב עליה עולמה לאחר תוצאות
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=16175&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה איציק


דליה איציק: 'הצעה שאי אפשר לסרב לה'-תגובות לכתבת תחקיר
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה איציק#51


השרה דליה איציק פעלה למען אחותה רות אשכנזי במכרז תפור
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה איציק#66


דליה איציק מ''מ הנשיא/משתמטת מצה''ל מספידה את הנופלים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה איציק#101




לינק לעצומה: http://rotter.net/cgi-bin/atzuma/seelist.pl?spage=1
אמירות מזעזעות של השמאל הנאור - שלא תגידו שלא ידעתם בחסות התשקורת...
http://rotter.net/forum/gil/16056.shtml#13
ג.בכור: התקשורת הנשלטת ע''י השמאל מטילה אימה על הציבור
http://rotter.net/forum/gil/16056.shtml#14


#52,ישמעון פרס-זה לא בטוח שהגירוש יבוצע.
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 09.05.05 בשעה 09:14
בתגובה להודעה #0
adair777
חבר מתאריך 11.3.02
8641 הודעות 07:02 09.05.05

שמעון פרס-זה לא בטוח שהגירוש יבוצע.

מהפה שלו לה'

בראיון לג'רוסלם פוסט,פרס אומר שהוא לא בטוח עדיין שהגירוש יבוצע.
אם יוחלט להרוס את הבתים,זה יעכב את הפינוי ועלול (עשוי)להכשיל אותו.


May. 9, 2005 0:34 | Updated May. 9, 2005 2:05
Peres to 'Post': Pullout may not happen
By HERB KEINON, GIL HOFFMAN AND MARGOT DUDKEVITCH


Less than three months before the disengagement plan is to be implemented, Vice Prime Minister Shimon Peres told The Jerusalem Post Sunday he is still not convinced the plan will be carried out.

http://www.jpost.com/servlet/Satellite?pagename=JPost/JPArticle/ShowFull&cid=1115519113272

אבל שמון לא צריך לדאוג-עריק לא יהרוס אף בית.הוא ימסור את כולם לחבריו הערבים מהנובו-שלום

כל מה שיכשיר את המטרה שלה הוא חותר...........
העברת כל רכוש היהודים תושבי גוש קטיף לצוררים הפלשטינים ובתמורה "מדינת ישראל תקבל "שלמונים ושילומים" בדיוק כפי שהיא קיבלה מהצוררים הגרמנים בעבור הרכוש היהודי של יהודי אירופה בכלל וגרמניה בפרט,
שמעון פרס עובד לפי שבלונה - מורשת הקסטנריזם.....


יואל והאנזי בראנד כותבים בספרם השני/עדות ממקור ראשון




97. יואל והאנזי בראנד כותבים בספרם השני/עדות ממקור ראשון
השטן והנפש שפורסם לראשונה בשנת 1960
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=97&viewmode

20. ''יהודים תמורת משאיות''.....................
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=20&viewmode=threaded

קטע מצמרר מהספר '' בשליחות הנידונים למוות''.
http://rotter.net/forum/gil/5494.shtml

מדינת ישראל=קסטנר נ' מלכיאל בן מנחם גרינוואלד
http://rotter.net/forum/gil/5418.shtml


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
-"זה לא יקרה -זה לא יהיה...."-


#53,יפרס למלך עבדאללה: אל תתעצבן בשנת 1944 הייתי בפטרה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.05.05 בשעה 04:12
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.05.05 בשעה 05:25 בברכה, פילוביץ שחף
 

אם פרס אמר, אז אנחנו צריכים להניח שיש סיכוי של 20% שזה נכון.

תזכורת:

"יש רק דבר אחד שאני מצטער שלא הספקתי לעשות בעת מסעי למרוקו:
לבקר בקברו של הרמב"ם"
(שמעון פרס, 1987, לחיים יבין)
ברם, הרמב"ם קבור בטבריה...

אריק

יד הרמב''ם בטבריה
http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=818&kod_subject=2300&kod_subjectm=2307&pg=


קבר הרמב''ם בטבריה

שמונה מאות שנה לפטירת הרמב"ם
http://learn.snunit.k12.il/galim/news/upload/rambam/rambam3.html


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#54,ישמעון פרס ביקר בבית הרב עמאר בזמן שהבן מאיר איים....
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 23.05.05 בשעה 15:33
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.07.05 בשעה 14:47 בברכה, פילוביץ שחף
 
(ציטוט)
"למרות שטענה בחקירתה כי היתה רק קשר רופף עם בנה מאיר, ביקר הבן יומיים לאחר המקרה בבית בשנית. זאת,
בעת ביקורו של שמעון פרס בבית." (סוף ציטוט)
121. עדות הרבנית: ''לא ידעתי, הייתי עם הגב''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5360&forum=gil&omm=121&viewmode=threaded


haginut
חבר מתאריך 7.4.03
85 הודעות 12:04 18.05.05


תרגיל העוקץ של השב''כ נגד הרב עמר
http://rotter.net/forum/politics/6162.shtml

הרב עמר התבטא נגד תוכנית ההתנתקות, ואז הוחלט להשתיק אותו.

בואו נבדוק את הנושא. מאיר עמר הבן של הרב, התנכר למשפחתו ועזב אותה כבר לפני 15 שנים, אבל פתאום כשהוא שומע שאחותו הקטנה נמצאת בצרה עם מחזר צעיר, הוא חוזר במהירות הביתה. הוא כל כך אצילי עד שהוא חוטף את
המחזר הצעיר, לבית בכפר ערבי, שם הוא מכה אותו כל הלילה בעזרת ידידיו הערבים. היה סביר להניח שאחרי לילה כזה הנער היה מבין את המסר, שעליו להתרחק מהנערה, אבל לא. אחרי לילה של מכות הוא הובא לביתו של הרב בירושלים כדי לקבל מכות נוספות, בחדר סמוך לחדר השינה של הרב.

בהסתמך על העבר המלוכלך של השב"כ, מאיר עמר אינו אלא אבישי רביב נוסף,
זהו ברנש שהסתבך בפלילים, והוצע לו לבגוד במשפחתו תמורת סגירת התיקים במשטרה.

זוהי צורת העבודה של המחלקה היהודית בשב"כ, כך הם פעלו מאות פעמים בעבר, וכך הם פעלו היום.

כיום הרב עמר נתון לחסדי "שלטונות החוק". אשתו ובנו יועמדו לדין, ואם הוא יעיז לדבר בגנות ההתנתקות או פשעים אחרים של "שלטון החוק", הדבר ישפיע בהחלט על תוצאות המשפט.


haginut
חבר מתאריך 7.4.03
85 הודעות 06:42 23.05.05


6. מי עומד מאחורי פרשת הרב עמאר? שוב פעם שמעון פרס
http://rotter.net/forum/politics/6162.shtml

בעיתון הארץ נכתב בשבוע שעבר ששני הערבים שהיכו את הנער החרדי שנפגש עם בתו של הרב עמאר אינם "ערבים ישראלים", אלא משתפ"ים פלסטיניים של השב"כ.
"ושני חברים טובים שלו מקלנסואה. הוא הודה מיד במעשים המיוחסים לו,"
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/SearchArticle.jhtml
"מאיר עמאר, ונגד האחים עבדאללה ואחמד סוואלמה מקלנסוואה, בגין מעורבותם בפרשת החטיפה והתקיפה. כתב אישום הוגש גם נגד הרבנית מזל עמאר"
http://new.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=577575&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

נעבור לכתבה של ורד לוביץ' ב-18/5/05 ב-ynet

הרבנית עמאר סיפרה לחוקרים לחוקרים שהיא היתה במטבח בדירה שלה כשהאירוע קרה. הוא אמרה שנודע לה על הכל רק ביום שלמחרת מבת אחרת שלה, שגם היא שמעה על כך מהבת איילה.

הרבנית עמאר גם אמרה שהיא לא רצתה לספר לבעלה כי לא רצתה לערב אותו בענין.

למרות טענתה שהיה לה קשר רופף עם הבן מאיר, אנו שומעים שהוא ביקר אצלה
פעם שניה יומיים לאחר מכן, והפעם עם יו"ר מפלגת העבודה שמעון פרס.
לדברי איילה, האח שלה מאיר איים עליה בסכין, ואמר שהוא יכול להרוג אותה בדקירה אחת.

שימו לב: יומיים אחרי ההכאה של הנער, מופיע מאיר פעם שניה, עם שמעון פרס בביתו של הרב, ושמעון פרס צופה בהנאה כיצד מאיר מאיים לרצוח את אחותו.

אתם יכולים להיות בטוחים שבביקורו הקודם, שמעון פרס היה מפחיד אפילו יותר.

אומר זאת מפורשות: שמעון פרס אירגן את תפירת התיק למשפחת עמאר, בדיוק כפי שאירגן את רצח רבין.

ולאן הלך שמעון פרס מבית הרב? לעשות שלום וכסף ע"י גירוש יהודי גוש קטיף

http://rotter.net/User_files/forum/429151f277bb76b1.doc#


צוריא
חבר מתאריך 16.6.04
1064 הודעות 08:16 09.07.05


YNET משמיט במהדורה העברית מידע מחשיד על פרס ! (האמנם ?! -פ"ש)

מידע מחשיד על מעורבותו של שמעון פרס בנסיון הפללתו של הרב הראשי
עמאר נחשף מתוך השוואה בין הגירסה של YNET בעברית

לגירסה של YNET באנגלית באותו הנושא:
1. הכתבה (עם השמטה) בעברית על הסיפור שבו מכחישה אשת הרב עמאר
שהוא ידע על הנעשה:

http://rotter.net/User_files/forum/42cf5ed53824e66b.html

2. הנה אותה כתבה באנגלית, אך YNET שכח להשמיט במהדורה האנגלית
את מעורבותו של שמעון פרס בענין:

http://rotter.net/User_files/forum/42cf5ef138e23f25.html

3. למי שלא הבין הנה הקטע המסויים באנגלית על ביקורו של שמעון
פרס יחד עם הבן המחזיק בסכין ומאיים על אימו. פרס עומד לידו.

הנה תרגום הקטע המסויים:
למרות טענתה של הרבנית עמאר בפני החוקרים, שהיא רק העבירה הודעה
אל בעלה (הרב עמאר) הגיע אליה יומיים אחר כך בנה מלווה במנהיג
מפלגת העבודה, שמעון פרס.

לדברי איילה (הבת של הרבנית עמאר) אחיה איים עליה בסכין
שלופה שהוא יכול להרוג אותה בדקירה אחת!

השאלה היא: מה לעזאזל עושה שמעון פרס יחד עם האח המאיים בסכין???!!!


הבהרה:
שבועיים וחצי שחלפו בין שתי הידיעות באנגלית ובעברית

הידיעה באנגלית: 18/5/05

הידיעה בעברית חדשה יותר: 2/6/05

האם בזמן הכתבה באנגלית היו ידועים הפרטים על ביקורו של
שמעון פרס בבית המשפחה בזמן אמת, או לא....?!

הנה הכתבה המקבילה בעברית. מה עושה שם פרס??!
http://rotter.net/User_files/forum/42cf874647ccd3ab.html


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#56,ישמעון פרס אף פעם לא קשור לכלום....הכל רק במקרה !!!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.05.05 בשעה 16:31
בתגובה להודעה #54
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.05.05 בשעה 17:51 בברכה, פילוביץ שחף
 
אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
7568 הודעות 16:23 25.05.05

3. שמעון פרס אף פעם לא קשור לכלום

רק במקרה הוא מופיע במקומות כאלו ואחרים בעיתויים מושלמים
רק במקרה שמעון היה בביקור אצל הרב עובדיה
בימים שעובדיה נתן הצהרה שמימנה השתמע שניתן לפגוע בשרון
(פורסם בתקשורת)

רק במקרה שמעון ביקר אצל וישינסקי יום לפני שזה האחרון התקשר ואיים לרצוח את שרון (פורסם בתקשורת)

רק במקרה שמעון היה אצל הרב עמאר בשעה שבנו של האחרון שלף סכין על אחותו ואיים לרצחה (פורסם בידיעות לפני כמה ימים)

רק במקרה שמעון לקח את הנהג דמתי לדיבור צפוף דקות לפני היריות בכיכר (וידאו)

רק במקרה שמעון דאג שנהגו הפרטי דמתי הוא זה שיסיע את ראש הממשלה רבין
(כל טירון מתחיל במאפיה מקומית אמור לדעת מזה אומר כשמחליפים לבוס את הנהג)

רק במקרה שמעון אמר שהקליעים פילחו ועברו דרך שיר השלום
תוך שהוא מדגים בידיו - וזאת בניגוד למציאות (וידאו)

רק במקרה שמעון פרס נכנס לריכבו והתחפף מזירת הירי בדיוק ובמקביל עם הישמע היריות בכיכר (דו"ח שמגר)

רק במקרה שמעון נסע באופן מידי לאחר מכן למטה השב"כ
ועשה את זמנו במשרדו האישי של כרמי גילון (כרמי מספר בסיפרו)

רשימה חלקית ביותר של רק במקרה ככה מהשרוול

הנה כתבה על עבריין נוסף שהיה מאבטח את שמעון פרס

עבריין פלילי היה מאבטח של ראש הממשלה

האיש ששמר על פרס - צבר 4 הרשעות פליליות

מאבטח שגריר צרפת בישראל ומאבטחו של ראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס, הוא עבריין פלילי.

מתברר, כי למאבטח ארבע הרשעות פליליות קודמות, ושלשום, במהלך משפטו בבית משפט השלום בתל-אביב, הוא הורשע שוב: הפעם בגין הכאת אשתו. הוא נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל ולשנה מאסר על תנאי.
בגזר הדין הביע השופט תמיהה על כך שהנאשם, בעל ארבע הרשעות קודמות, שכולן עבירות של אלימות נגד גוף ורכוש, וכן הרשעה בעבירת איומים, עבד כמאבטחו של ראש הממשלה, שמעון פרס, וכעת משמש כמאבטח שגריר צרפת.
הרשעתו האחרונה היתה בשל תקיפת אשתו לשעבר: המאבטח שבר את שיניה במכת אגרוף.
במהלך המשפט הוא לא הביע חרטה על מעשיו, והטיל את מלוא האחריות על אשתו המוכה.
השופט קבע: "מסתבר שבתי המשפט היו סלחניים מעבר למתבקש עם הנאשם עד כה, שכן הוא מעולם לא נידון למאסר ובתי המשפט הסתפקו במאסר על תנאי. נראה שהנאשם פירש סלחנות זו בצורה מוטעה וכנראה האמין שהוא חסין מפני החוק."

מעריב, 30-5-97 / עתי"ם (מהחומר של נתן גפן)



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#55,ימאבטח לשעבר של השר שמעון פרס נעצר הערב ע''י המשטרה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.05.05 בשעה 20:34
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.05.05 בשעה 06:54 בברכה, פילוביץ שחף
 
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
50340 הודעות 20:32 24.05.05


מאבטח לשעבר של השר שמעון פרס נעצר הערב ע''י המשטרה

בחשד לשוד והתפרצויות.

מקור חדשות ערות 10.


http://news.walla.co.il/?w=//720732



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#57,ירפעת טורק/כוכב פלשתיני שיקדם מסע פירסום והסברה ברש''פ
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.05.05 בשעה 06:26
בתגובה להודעה #0
האמריקנים בקמפיין הסברה
26/05/2005 5:53:28

ערב פגישת בוש- אבו-מאזן, פתחו האמריקנים במסע לשיפור תדמיתם ברחוב הפלשתיני. סוכנות הסיוע USAID מימנה בעשור האחרון פרויקטים בסדר גודל של 1.5 מיליארד דולר בשטחי הרשות, יותר מכל מדינה אחרת, אך רק 5% מהפלשתינים מודעים לכך.

הסוכנות האמריקנית חיפשה כוכב פלשתיני שיקדם את מסע הפירסום החדש שהחל אמש (ד'). לאכזבתם, לא נמצא כוכב תרבות או ספורטאי פלשתיני שהסכים לזהות עצמו עם כובשי עירק. לבסוף נבחר לקמפיין כוכב הכדורגל הערבי-ישראלי, רפעת טורק.

טורק ביקר בשבועות האחרונים במחנות פליטים, כפרים וערים בגדה וניסה להמחיש באמצעות הכדורגל את הסיוע האמריקני בתחומי הבריאות והחינוך. "אנשים צריכים להבין שהאמריקנים מעוניינים לסייע להם", אמר.

בשלושת השבועות הקרובים ישדרו תחנות הרדיו הפלשתיניות 15 פעמים ביום את הפרסומת האמריקנית החדשה. הטלויזיה הפלשתינית תשדרה 8 פעמים ביום. 70 שלטי חוצות נפרסו בערי הגדה .
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-71314-00.html?tag=6-05-10


האם רפעת טורק שילם את חובו לעיריית תל-אביב, חוב שנאמד בסך אלפי שקלים, דו"ח ביקורת משרד הפנים, חושף שרפעת טורק חייב למעלה מ-214 אלף ש"ח....ובעתיד הוא אמרו להתמנות לסגן ראש עיריית תל-אביב....
http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=1396&sivug_id=0

רשמית: רפעת טורק סגן ראש עיריית ת"א-יפו
רפעת 'ג'ימי' טורק, כדורגלנה לשעבר של הפועל ת"א ונבחרת ישראל, מונה לתפקיד סגן ראש עיריית ת"א-יפו. חולדאי: "היום הוא יום היסטורי", טורק: "דו קיום בשלום ובשוויון אינו חלום"
http://www.sport5.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1927&CategoryID=128


יוזמת ז'נבה החדשה: הפגנה וירטואלית
http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-275110-Mjc1MTEwXzM0MTg0NTExXzIxMzUyNQeqeq-FreeYaan,00.html

תומכי יוזמת ז'נבה מכריזים על הפגנה אינטראקטיבית שתערך בשבוע הבא באמצעות האינטרנט וה-SMS במטרה "להזיז את שרון מעזה"
גל מור

לדברי שטרנשוס, האתר יספק למשתתפים חוויה דומה להפגנה המסורתית בכיכר. במרכז האתר יוצב מסך וידאו שישדר נאומים וקטעים שהוקלטו מראש של אישים
פוליטיים, אמנים ואנשי רוח, בהם שמעון פרס, יוסי ביילין, יאסר עבד רבו, אברהם בורג, אמנון ליפקין שחק, הדג נחש, מוני מושונוב, דנה ברגר, זהבה בן, טל גורדון, ירמי קפלן, אלונה דניאל, דויד ברוזה, שוטי הנבואה, א.ב יהושע, יוכי ברנדס, יהודית קציר, עמוס עוז, דורית רביניאן, ניסים קלדרון, פעת טורק ואחרים. קטעי הווידאו יוצגו ברצף, זה אחר זה, כאשר מארגני ההפגנה מתכננים שהאירוע יימשך 12 שעות.

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2889906,00.html



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#58,יפרס שלח מכתב ברכה לסכנין על הישארותם בליגה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.05.05 בשעה 10:34
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.05.05 בשעה 10:39 בברכה, פילוביץ שחף
 
mek2
חבר מתאריך 17.12.02
3018 הודעות 07:25 30.05.05

פרס שלח מכתב ברכה לסכנין על הישארותם בליגה

פרס שלח מכתב ברכה לסכנין על הישארותם בליגה והבטיח שיתן ידו
להמשך בניית איצטדיון הכדורגל בסכנין.


ברגליים שלהם. סכנין נשארה בליגה
בני סכנין לא הסתכלה לבלומפילד, השיגה ניצחון 0:2 על מ.ס אשדוד והבטיחה את השארותה בליגת העל גם בעונה הבאה. קלבר רודריגז ואגויה אלומיידה כבשו לבני סכנין. אלן מסודי הצטיין עם שני בישולים
מערכת אתר ספורט 5 28/05/05 18:52

שחקני סכנין חוגגים את השער השני
4,000 צופים מכל רחבי המגזר, הגיעו למגרש בעילוט כדי לראות את בני סכנין משחקת מול מץס אשדוד במשחקה החשוב ביותר (וגם האחרון) העונה. חניכיו של מומי זפרן לא התבלבלו, והשיגו ניצחון 0:2 נהדר שמבטיח להם השארות בליגת העל גם בעונה הבאה.

מומי זפרן, שהגיע לסכנין לפני חמישה מחזורים, הצליח לעשות את העבודה ולהשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה. איש המשחק היה אלן מסודי המצוין שעשה את המשחק של סכנין בהתקפה. מסודי בישל פעמיים (רודריגז ואולומיידה) והכין עוד מספר מצבים נהדרים שרק בנס לא נכנסו לשערו של רחמים.

ומילה גם על אשדוד. הקבוצה השלישית בטיבה בארץ (לפחות לפי הטבלה), לא נראתה כמו שום דבר ובלי להאשים אותה במכירת משחק, אפשר היה לצפות מחניכיו של מזרחי להיות קצת יותר מדויקים וקצת יותר רציניים, לא בשביל הפועל חיפה ובאר שבע, בשביל עצמם.

מחצית ראשונה: פאפו מציל את סכנין

בני סכנין עלתה מצוין למשחק. מומי זפרן החליט לפתוח ב- 4-4-2 עם קלבר רודריגז ואלן מסודי בחוד. כבר מהפתיחה נראתה סכנין טוב. נסיכת המגזר תקפה ללא הרף, נלחמה ושלטה במרכז השדה. בהתקפה היה זה אלן מסודי שניהל את ההתקפות.

בדקה השביעית הגיע גם השער של סכנין, שהקפיץ את 4,000 האוהדים על הרגליים. מסודי שלח את רודריגז בכדור עומק נהדר ובלם אשדוד, עמנואל פאפו השאיר את הכדור לאסי רחמים, אבל נגע בו ברגע האחרון והשאיר את רודריגז לבד מול הרשת החשופה. 0:1 סכנין.

אוהדי סכנין חוגגים ביציע הכבוד

מ.ס אשדוד השתחררה קצת והחלה לתקוף דרך משה אוחיון ודוד רביבו. בדקה ה-21 היא כמעט גם השיגה את השוויון כאשר שי הולצמן בעט מקצה הרחבה לרשת החיצונית. ארבע דקות מאוחר יותר מצא עצמו אמיר אלקריף לבד ברחבה מול מאיר כהן, בעט חזק, אבל כהן היה במקום כדי להדוף לקרן.

הלחץ של אשדוד נמשך כאשר בני סכנין הפסיקה לשחק אחרי השער, ופינתה את מרכז השדה לאשדוד. אולם בדקה ה-27 שוב היה זה אלן מסודי שמסר נפלא לרודריגז, אולם האחרון ירה טיל מעל השער. לא עברו חמש דקות ועבאס סואן ירה פצצה מ-20 מטרים שנהדפה בקושי על ידי אסי רחמים.

בדקה ה-42 הגיעה ההזדמנות הטובה ביותר של בני סכנין כאשר אגויה אלומיידה מצא עצמו לבד מול אסי רחמים, עבר אותו אבל במקום לגלגל לרשת, הטיס את הכדור מעל המשקוף.

מחצית שנייה: מסודי ממשיך לרקוד

המחצית השניה נפתחה בצורה חלומית לסכנין. כבר אחרי שתי דקות הכניס מסודי כדור נהדר לאולומיידה, שלא התבלבל מול רחמים וגלגל לרשת. 0:2 לסכנין, הקבוצה בדרך הבטוחה להשארות. אלן מסודי עם בישול שני במשחק.

אשדוד הגיעה לשתי הזדמנויות טובות לאחר השער של סכנין. משה אוחיון היה צריך לעשות את השער הראשון של האורחים אבל בעט לא טוב מול מאיר כהן המצוין והכדור נהדף לחוץ.


אלומיידה חוגג אחרי כיבוש השער

בדקה ה-67 הייתה צריכה סכנין לסגור עניין. קלבר רודריגז קיבל כדור נפלא ממסודי (כמובן) אבל נגח סנטימטרים ליד העמוד והשאיר את התוצאה על קנה.

בדקה ה-76 היה זה חמודי כיאל שפספס במעט נגיחה מול השער. מומי זפרן מאמן סכנין, המשיך לדחוף את שחקניו קדימה כאשר הוא מתבשר על היתרון שן שני השערים של הפועל חיפה בבלומפילד. אשדוד מהצד השני הכניסה את טלסניקוב ושריקי אבל לא הגיעה להזדמנויות טובות.

סכנין המשיכה לתקוף. בדקה ה-78 ירה קלבר רודריגז טיל שנהדף רק במשקוף שערו של אסי רחמים. מהצד השני פספס הולצמן מצב כיבוש ודאי מול מאיר כהן. בדקה ה-88 הוחלף איש המשחק, אלן מסודי על ידי חאלד חלאילה וזכה לקול תשואות הקהל.

הרכבים:

הרכב בני סכנין: מאיר כהן, באסם רנאים, תומר אליהו, דקל קינן, ארנסט אטצ'י, עבאס סואן, נידאל חוג'יראת, עבד רבאח, אלן מסודי, אגויה אולמיידה, קלבר רודריגז.

הרכב מ.ס אשדוד: אסי רחמים, אמיר אלקריף, אריק אג'יפור, עמנואל פאפו, מאור פרץ (אושרי אלפסי), אדיר טובול, איל אלמושנינו, משה אוחיון, דוד רביבו, עמנואל אוביידה, שי הולצמן.

http://www.sport5.co.il/Articles/Article.asp?CategoryID=185&ArticleID=20514


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
50641 הודעות 19:50 28.05.05


11. פרס ביקש מרביבו שידאג שא.ס אשדוד ''ישחקו'' כמו שצריך


mek2
חבר מתאריך 17.12.02
3018 הודעות 15:55 29.05.05


אוהדי סכנין: ''אם היינו יורדים, זו היתה נכבה שנייה''



אוהדי סכנין: "אם היינו יורדים, זו היתה נכבה שנייה"
ההצלחה של בני סכנין בשבת הצילה את כבודו של המגזר הערבי כולו - כך לפחות ע"פ יו"ר אוהדי הקבוצה. ארנסט איטצ'י: "לא ישנתי חודשיים בגלל זה"
תומר גנור

שבת שמחה במיוחד עברה על העיר סכנין, לאחר שקבוצת הכדורגל שרדה עונה נוספת בליגת העל. הניצחון 0:2 על מ.ס אשדוד הבטיח לקבוצה עונה נוספת בליגה הבכירה ועל הדרך גם הראה מהו כוחו של מגרש מקומי וביתי. המשחק, כידוע, התקיים בעילוט. האצטדיון בסכנין עדיין לא הוקם.


מאמן בני סכנין, מומי זעפרן, במגרש בעילוט (צילום: חגי אהרון)

כל זה לא מנע את התחושה שבני סכנין הצילה את הכבוד של המגזר הערבי כולו, לאחר שקבוצות ערביות רבות ירדו ליגה בסוף השבוע. אחי נצרת ירדה מהליגה הלאומית לליגה הארצית כבר ביום שישי, והפועל טובא, מכבי טורען, הפועל ג'לג'וליה והפועל קלנסואה נשרו מליגה א' לליגה ב'.

יו"ר חוג האוהדים, סמיר בדרנה, העניק להישרדות הספורטיבית ממד פוליטי: "שמרנו על הכבוד של המגזר. אם היינו יורדים זה היה אסון מוחלט למגזר הערבי וזו היתה נכבה שנייה". עשרות אלפים מאוהדי סכנין חגגו מרגע הישמע שריקת הסיום ועד השעות הקטנות של הלילה.

השמחה לא פסחה על השחקנים הזרים של בני סכנין, שלא נותרו אדישים להצלחת הקבוצה. הבלם הקמרוני ארנסט איטצ'י אמר: "לא היה לי ספק שנעשה את זה ונישאר בליגת העל. הכנסנו את עצמנו למצב קשה, אנשים חששו שנרד ליגה וגם אני פחדתי. לא ישנתי חודשיים בגלל זה. ידענו שזו עלולה להיות הארוחה האחרונה שלנו".

איטצ'י סיים בשבת את עונתו השנייה בקבוצה: "בשביל האנשים בסכנין הקבוצה היא הכל. הם חיים את כל מה שסובב לה ואם היינו יורדים הם היו מאבדים

את כל הגאווה שלהם. הכל היה נגמר עבורם וזה ממש היה עניין של חיים או מוות מבחינתם. בגלל זה ידעתי שגם אם לא אמשיך בסכנין, כדאי להשאיר את הקבוצה בליגה. אם היינו יורדים הייתי מרגיש שנכשלתי. אני עדיין לא יודע אם אשאר בסכנין בעונה הבאה".

החלוץ הברזילאי קלבר רודריגז: "שיחקנו כמו שאנחנו יודעים ותודה לכולם שהביאו ניצחון שמשמח את כל המגזר הערבי ואת כל אוהדי סכנין. זה היה אסון גדול אם היינו יורדים אחרי שראינו שהאוהדים ממלאים את האצטדיון. השער שכבשתי היום הוא השער הכי חשוב בקריירה שלי. אני עדיין לא יודע אם אמשיך בסכנין אבל אני מרגיש שהתאקלמתי טוב בקבוצה, ושמרוצים ממני. אני מקווה להמשיך ולהבקיע עוד הרבה שערים עבור הקבוצה".
YNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3091666,00.html



פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
50641 הודעות 19:34 26.05.05

''אם בני סכנין תרד ליגה זה יהיה אסון למדינה''

כך אמר אחד מהנהלת בני סכנין בפרומו עכשיו בערוץ 1
לקראת המשחק בשבת עם א.ס. אשדוד.

"זה לא רק משחק זה קרב אמיתי"

הקריין:
"האם הקבוצה הערבית היחידה בליגה תרד?"

ואז מופיעה גאולה אבן ואומרת: "הכל מחר ביומן שישי"

מקור ערוץ 1.

"נצחונה" של סכנין, זהו יישום מורשת הקסטנריזם - הכניעה של שמעון פרס בישראל - חיסול המדינה היהודית והקמת מדינה דו-לאומית במקביל להקמת מדינה פלשטינית בין הירדן לבין הים.....



לחץ כאן » 99. נדב פרי: ''הראיס עראפת המנוח.....''


#59,יטדי קולק = שמעון פרס = דליה איציק
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.06.05 בשעה 08:46
בתגובה להודעה #0

טדי קולק - פרס ישראל - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
התשמ"ח
http://www.education.gov.il/pras-israel/list4.htm


טדי קולק "עד 120"מדליה זהב 38 מ"מ-22 קרט
http://www.isragift.co.il/asp/prod_info_heb.asp?prodID=31427380&lang=eng

טדי קולק, הדמות המזוהה יותר מכל עם ירושלים, נולד באוסטריה ב-1911, למשפחה ציונית. הוא עלה ב- 1935 והיה ממיסדי קיבוץ עין גב. בתקופת מלחמת העולם השניה סייע לפעילות נגד הנאצים ולהצלת יהודים ממחנות ההשמדה. בין השנים 1947-52 פעל בשליחות ההגנה, ואחר כך בשליחות משרד החוץ בארה"ב. ב- 1952 נקרא ע"י דוד בן גוריון לכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בתפקיד זה היה אחראי על מוסדות ורשויות ממשלתיות, והקים בין היתר את החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. ב- 1965 נבחר לראשות עירית ירושלים ובמרוצת 30 שנות כהונה, היה לראש העיר "האגדי" שלה. מדיניות "השכונות" שלו, ובנית מרכזים קהילתיים לכל שכונה שיפרה את חיי התושבים, שבתקופת כהונתו גדל מספרם פי שלושה. חדור בהכרה בחשיבותה ההיסטורית והבינלאומית של ירושלים לעולם כולו, פעל טדי קולק לשימור נכסיה הארכיאולוגיים, ומורשתה התרבותית הייחודית. עם איחוד העיר הוא שאף לדמוקרטיזציה, לחופש הדת ולשוויון של תושביה בני כל הגזעיים והדתות. ייסד את מוזיאון ישראל ואת קרן לירושלים, והיה לו חלק בהקמת מפעלים חשובים בעיר כגון: תיאטרון ירושלים, איצטדיון טדי ועוד. ההחלטה להנפיק לו מדלית הוקרה בחייו התקבלה (בהסכמתו) במלאות לו 90 שנה, ולכן היא נקראת "עד 120".

פנים
במרכז דיוקנו של טדי קולק. בחלק התחתון הכיתוב טדי קולק בעברית ובאנגלית, ובחלק העליון הכיתוב " אוהב ובונה ירושלים".

גב
במרכז סמלה של ירושלים "האריה", באישור מיוחד של מועצת העיר. בהיקף המדליה הכיתוב "אוהב ובונה ירושלים" באנגלית.

היקף
סמל המדינה, המילים "מדינת ישראל" בעברית ובאנגלית, תכולת המתכת ומספר סידורי.

מעצב
גבי נוימן







טדי קולק "עד 120" מדליה ארד 70 מ"מ
http://www.isragift.co.il/asp/prod_info_heb.asp?prodID=11427700&lang=eng

טדי קולק, הדמות המזוהה יותר מכל עם ירושלים, נולד באוסטריה ב-1911, למשפחה ציונית. הוא עלה ב- 1935 והיה ממיסדי קיבוץ עין גב. בתקופת מלחמת העולם השניה סייע לפעילות נגד הנאצים ולהצלת יהודים ממחנות ההשמדה. בין השנים 1947-52 פעל בשליחות ההגנה, ואחר כך בשליחות משרד החוץ בארה"ב. ב- 1952 נקרא ע"י דוד בן גוריון לכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בתפקיד זה היה אחראי על מוסדות ורשויות ממשלתיות, והקים בין היתר את החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. ב- 1965 נבחר לראשות עירית ירושלים ובמרוצת 30 שנות כהונה, היה לראש העיר "האגדי" שלה. מדיניות "השכונות" שלו, ובנית מרכזים קהילתיים לכל שכונה שיפרה את חיי התושבים, שבתקופת כהונתו גדל מספרם פי שלושה. חדור בהכרה בחשיבותה ההיסטורית והבינלאומית של ירושלים לעולם כולו, פעל טדי קולק לשימור נכסיה הארכיאולוגיים, ומורשתה התרבותית הייחודית. עם איחוד העיר הוא שאף לדמוקרטיזציה, לחופש הדת ולשוויון של תושביה בני כל הגזעיים והדתות. ייסד את מוזיאון ישראל ואת קרן לירושלים, והיה לו חלק בהקמת מפעלים חשובים בעיר כגון: תיאטרון ירושלים, איצטדיון טדי ועוד. ההחלטה להנפיק לו מדלית הוקרה בחייו התקבלה (בהסכמתו) במלאות לו 90 שנה, ולכן היא נקראת "עד 120".

פנים
במרכז דיוקנו של טדי קולק. בחלק התחתון הכיתוב טדי קולק בעברית ובאנגלית, ובחלק העליון הכיתוב " אוהב ובונה ירושלים".

גב
במרכז סמלה של ירושלים "האריה", באישור מיוחד של מועצת העיר. בהיקף המדליה הכיתוב "אוהב ובונה ירושלים" באנגלית.

היקף
סמל המדינה, המילים "מדינת ישראל" בעברית ובאנגלית, תכולת המתכת ומספר סידורי.

מעצב
גבי נוימן






הסטוריה אגודת העתונאים בתל-אביב - חלק א'


נואם: דוד בן גוריון, מימינו: אריה דיסנצ'יק, צבי דור, משה רון, טדי קולק. משמאלו: מיכאל אסף, פולה בן-גוריון. ש. פרס

התארגנות ראשונה של עיתונאים בתל-אביב במסגרת של אגודה מקצועית עצמאית נוצרה מתוך מצוקה. היא החלה בשנים 1935-1934. בעיר העברית הופיעו שני עיתונים יומיים בלבד "הארץ" ו"דבר" ושבועונים פוליטיים במספר לא מועט (בראשם "הפועל הצעיר") וכתבי-עת שונים. מרכז העיתונות היה בירושלים, שגם בה הופיעו רק שני עיתונים יומיים ("דואר היום" ו"פלשתין פוסט", שלאחר קום המדינה הפך את שמו ל"ג'רוזלם פוסט"), אך שימשה מקום ישיבתם ופעילותם של עיתונאי-חוץ וסוכנויות-חוץ, שמספרם היה גדול יחסית. כתבי העיתונות המקומית ועיתונאי החוץ התארגנו יחד במסגרת שנקראה "התאגדות העיתונאים בישראל – ירושלים". העיתונאים בתל-אביב היו מקצתם מקצועיים, ופרנסתם העיקרית הייתה מן העתונות, ומקצתם חובבים שהכנסותיהם באו מעבודות שונות ותרמו מפרי עטם גם בלי לקבל שכר.

התחום המקצועי של העיתונאים היה למעשה פרוץ, או מופקר. העיתונאי היה משולל זכויות ומעמד וחסר הגנה מקצועית בכל הנוגע לתנאי העבודה (שכר, שעות העבודה, קביעות, תנאים סוציאליים). מצבם של עיתונאי "דבר" היה יחסית טוב יותר מאשר ב"הארץ". הם קיבלו שכר לפי הדרגה ההסתדרותית האחידה שהיתה נהוגה באותם ימים בכל המוסדות והמסגרות של ההסתדרות . השכר ב"הארץ" שולם לפי יכולתו של העיתון. לכאורה היתה שם "דרגה בסיסית", אך הדרגה המעשית היתה נמוכה ממנה והשכר שולם לפי יכולתו של העיתון.

המצב הכלכלי הקשה עורר קבוצת עיתונאים לנקוט יוזמה שתביא לשינוי בתחום המקצועי בדרך של התארגנות. בדצמבר 1934 קיימו היוזמים פגישה ראשונה בבית קפה גדארנסקי שברחוב יבנה (מקום מפגש ידוע בימים ההם) ובה הועלו הצעות להתארגנות מקצועית עצמאית. אם כי הכול הסכימו שיש הכרח לשנות את מעמד העיתונאי – המקצועי והכללי – היו שחששו מפני קשיים צפויים בדרך ההתארגנות המקצועית העצמאית. החששות האלו נבעו מכך, שעיתונאים חברי ההסתדרות הכללית והשתייכו למסגרת המקצועית של אגודת פועלי הדפוס, עלולים להתנגד לכל התארגנות שמחוץ למסגרת ההסתדרות הכללית של העובדים. העיתונאים שלא נמנו עם חברי ההסתדרות, טענו, כי בכל העולם יש איגודים מקצועיים עצמאיים לטיפול בבעיות המיוחדות של העיתונאים. מצדדי ההתארגנות העצמאית של העיתונאים גם העלו נימוק "פטריוטי": בהקמת איגוד עצמאי של העתונאים – אמרו – יינתן ביטוי ל"אחדות יישובית", כלומר אחדות לאומית. בסופו של דיון הוחלט לכנס אסיפה כללית זמנית של עיתונאים בקפה "קאסינו" שעל שפת הים בהשתתפות עיתונאים מקומיים ועיתונאי-חוץ. בכינוס הזה הוקמה "ועדת יסוד להכשרת הקרקע ולהכנת התנאים לאגודת עתונאים". חבריה היו י. בן-דור, שמעון סאמט, אורי קיסרי, גבריאל צפרוני ואחרים. באותו מעמד נבחרה גם מזכירות זמנית.

אספת היסוד של האגודה התקיימה ב-11 בינואר 1935 באולם יאשה חפץ. הועלו בה לדיון נושאים רבים. ראש וראשון להם: מיהו עיתונאי מקצועי? היו שאמרו: עיתונאי הוא "כל מי שהוא עיתונאי ממשי, מבוקר עד ערב, שהעיתונות והעיתונאות כל אשר להם". אחרים אמרו: עיתונאי הוא "מי שהתעסקותו היא גם על העיתונות ולא רק עליה". בסופו של דיון, שהיה סוער, התקבלה הגדרה, שלפיה עיתונאי הוא "כל מי שעיקר פרנסתו על העיתונאות". הוחלט, ש"בתור חבר לאגודה יכול להתקבל כל אחד שעיקר פרנסתו על עבודה עתונאית, סופרי עיתונים המופיעים בארץ ובחו"ל היושבים ישיבת קבע בארץ".

באספה הועלה עוד נושא עקרוני: האם עורכי עיתונים ועיתונאים, מתוך כך שהם גם מו"לים, יכולים להתקבל חברים באגודה? הוחלט: א) חברי האגודה יכולים להיות עיתונאים שאינם מנצלים עיתונאים אחרים; ב) מעביד בתחום העיתונות אינו יכול להיות חבר באגודת העיתונאים.

מספר חברי אגודת העיתונאים בתל אביב היה – 27 . מספר העיתונאים היה גדול יותר. מארגני האגודה שמו להם מטרה להרחיב את השורות ורשמו לפניהם עיתונאים "שצריך לבוא עמם במגע כדי להניעם להצטרף לאגודה" כמו : ברל כצנלסון, מ. ביילינסון ("דבר"), ד"ר מ. גליקסון ("הארץ"), זלמן רובשוב (שזר), ד. זכאי, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ואחרים.

עם הקמת האגודה הובעה משאלה-תקווה ש"יוקם מרכז ארצי במשותף עם האגודה הירושלמית". אך מיד התעוררה מחלוקת: איפה יהיה מקום מושבו של המרכז הארצי – בתל-אביב או בירושלים? במרוצת השנים הוקם המרכז בדמות האיגוד הארצי (ועל כך עוד ידובר).

האגודה בתל אביב פעלה בלי משרד, בלי כלים ארגוניים, בלי תקציב ובלי עזרה טכנית כלשהי. לעתים קרובות התעוררו מחלוקות בשאלות עקרוניות. לדוגמה: כאשר הועלתה הצעה להקים תא של "רפורטרים" במסגרת האגודה, היא נדחתה בשל התנגדות עזה של חברים אחרים, ובהם כמה מקרב ה"רפורטרים" עצמם. במצב זה לא התאפשרה פעילות רבה. חברים מעטים השקיעו מאמצים רבים, בהתנדבות, כדי להזיז דברים. התוצאות: "הפעולות היו זהירות והתוצאות זעירות", סיכם בזמנו אחד מראשיה.

מפנה של ממש התחולל רק בסוף שנות השלושים. יוסף הפטמן (עורך "הבוקר"), דמות בולטת בקרב העיתונאים, "לקח את העניינים לידיים". הוא ביקש "לראות אגודה שבה מאוגדים עיתונאים מקצועיים בלבד ולא עיתונאים חובבים". הוא אמר: "על עיתונאי ארץ ישראל מוטלים תפקידים חשובים והיישוב (כלומר, העם היהודי בארץ) יצטרך להכיר בכך. עלינו גם להוכיח שהעיתונאים אינם בטלנים". כיצד מביאים לכך? בראש ובראשונה דרושה עבודה ארגונית מתמדת ונרחבת. בפעם הראשונה הועלתה הצעה למנות מזכיר לאגודה שיעבוד במשרה מלאה. גבריאל צפרוני, שהיה חבר בוועד האגודה, הציע למשה רון (דנציגרקרון), אז כתב ב"ידיעות אחרונות" שבעריכת ד"ר עזריאל קרליבך, לשמש בתפקיד זה. יוסף הפטמן, שעתה זה נבחר לכהונת יו"ר האגודה, שוחח ארוכות עם משה רון (השיחה, שנמשכה חמש שעות רצופות, התנהלה – בהיעדר משרד - בעת שטיילו בחוצות תל אביב) , והם סיכמו ביניהם את התנאים.

הצעת המועמדות הובאה לדיון בישיבה מיוחדת של ועד אגודת העיתונאים. בחלק הראשון של הישיבה השתתף המועמד. חברי הוועד הציגו שאלות מספר (אחת מהן: "מה עם העברית שלך?" משה רון – שהצטיין ביידיש (שנים רבות שימש כתב ב"היינט", העיתון היידישאי הגדול בוורשה) - השיב (ביידיש): "שוואך" (חלש). איש מחברי הוועד לא שאל אותו באשר לתכניות ולדרכי ארגון וניהול וארגון וכיו"ב. לאחר מכן התבקש לצאת ולהמתין בחוץ, עד לאחר שתתקבל ההחלטה. בדיון תמכו כל חברי הוועד במועמדות. חילוקי דעות התעוררו רק על אורך תקופת הנסיון. ארבעה חברים הציעו, שמזכיר האגודה יתקבל לתקופת ניסיון של "כמה חודשים", ואילו אחרים ביקשו להסתפק בניסיון של חודש ימים בלבד. לבסוף נתקבלה הצעת פשרה: תקופת ניסיון של חודשיים. למעשה, נמשכה "תקופת הינסיון" – ובלי החלטה נוספת – 35 שנה.

בהנהגתו של יוסף הפטמן ובפעילותו הדינאמית של משה רון שינתה האגודה את פניה. גם עתה לא עמד לרשותה משרד, שיאפשר לנהל את הפעילות בצורה הראויה. בספר זיכרונותיו מספר משה רון: "הכול התרכז והתנהל במגירת שולחן-כתיבה רעוע בחדרו של העיתונאי אשר שוורץ, שעבד במשרד סוכנות הידיעות היהודית סט"א-יט"א ברחוב מזא"ה; במשרד היה טלפון נעול, שהיה מותר לנו לשוחח רק חמש שיחות ביום. מגירת-השולחן ניתנה בהשאלה לאגודת העיתונאים לשעתיים ביום, וזאת שלא בידיעת הנהלת יט"א . לאחר זמן קצר נשכר חדר שלם (!) במשרד עורך-דין בשדרות רוטשילד 109 – ונשמנו מעט לרווחה".

הפעולה הראשונה שנעשתה הייתה לשכנע עיתונאים מקצועיים להצטרף לאגודה. המלאכה לא היתה קלה. בין העתונאים המקצועיים היו שהתנו את הצטרפותם בכך שהאגודה תוציא מתוכה את "אלה שאין להם שייכות לעבודה עיתונאית ממשית". מתוך כך נערך "טיהור", שקומם את החברים הלא-מקצועיים, והם סירבו לוותר על חברותם באגודה. אף היו מי שלא הסתפקו במחאה אלא הגישו לבית-המשפט של המנדאט הבריטי תביעה נגד האגודה . התוצאה הסופית: האגודה נהפכה לארגון-עיתונאים מקצועי. מס-החבר ששולם היה שילינג אחד לחודש. התקציב השנתי של האגודה הסתכם ב-100 לירות. ההכנסות כיסו רק שלושים אחוז (30 לירות) מן התקציב , כך שהגירעון הסתכם בשבעים אחוז (70 לירות).

בשנים 1939-1934 חל גידול ניכר במספר העיתונים העבריים והלועזיים. בארץ ישראל – שהאוכלוסייה היהודית בה מנתה בשנת 1939 כ-450 אלף נפש – הופיעו תשעה עיתונים יומיים בלשון העברית, ובהם חמישה עיתוני בוקר ("הארץ", "דבר", "הבוקר", "הצופה", "המשקיף"), והשאר עיתוני צהרים: "ידיעות אחרונות" ומוספים, שהוציאו "דבר", "הארץ" ו"הבוקר" ו"ידיעות" בשעות הצהריים. העיתונים ברובם (חוץ מ"הארץ" ו"ידיעות") היו מפלגתיים. כמו כן הופיע עיתון אחד באנגלית {"פלשתין פוסט") ושישה בלשון הגרמנית. באותה עת יצאו לאור 18 שבועונים (שניים באנגלית ואחד בלשון הערבית), שישה דו-שבועונים, 24 ירחונים (אחד באנגלית), ארבעה דו-ירחונים, שמונה רבעונים. מובן מאליו, שהתרחבות זו של העיתונות הביאה לגידול במספר חברי האגודה. אך הדברים לא היו פשוטים. ראשית, לא כל העתונאים המקצועיים הביעו נכונות להצטרף כחברים לאגודה, וזאת מסיבות שונות. שנית, רבים מאלה שעבדו בעיתונות לא היו עיתונאים מקצועיים. אך עדיין נותר כר נרחב לפעולה נמרצת של אגודת העיתונאים כדי להגדיל את מספר חבריה. ואכן, המאמץ שהושקע על ידי האגודה נשא פרי. מספר חברי האגודה גדל כמעט פי ארבעה - מ-27 בשנת 1935 ל-100 . האגודה נזקקה למשרד גדול יותר כדי לעמוד במשימות שהציבה לעצמה – בראש ובראשונה בתור איגוד מקצועי. בעזרתו של הקונסול הפולני בתל-אביב, עו"ד רוזמרין, השתכנה האגודה באחד מחדרי "המועדון הפולני" בשדרות רוטשילד 27, אך לאט- לאט השתלטה על המשרד כולו (שבעה חדרים).

במשרד הזה – ששמו הלך לפניו ושימש את האגודה שנים רבות עד הקמת "בית סוקולוב" (שעליו עוד יסופר בהרחבה) - החלה למעשה העבודה הארגונית והציבורית במלוא היקפה. הפעילות נעשתה בכמה תחומים, עיתונאיים וציבוריים. הראשון והחשוב שבהם – התחום המקצועי. נדרשו מאמצים רבים עד שהושגו הישגים מקצועיים ראשונים כמו קביעת תנאי-עבודה בסיסיים לעיתונאים. אחת הפעולות הבולטות בעת הזו הייתה בקליטתם של עיתונאים שעלו מאירופה, בעיקר מפולין, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ובתקופה שלאחר מכן. בראש ובראשונה דאגה האגודה לסיוע כספי ראשוני ולסידור עזרה רפואית, במידת הצורך. המאמץ העיקרי הופנה לסידורם של העיתונאים-העולים בעבודה. אף על פי שמצב העיתונות היה קשה מבחינה כלכלית היא קלטה, בלחץ האגודה, כמה עיתונאים, ובהם כאלה שבמרוצת הזמן הגיעו לעמדות בכירות.

בתוך זמן קצר הפך המשרד בשדרות רוטשילד 27 לביתם של העיתונאים ולמרכז העיתונות בכל התחומים ובכל המובנים. כאן הוקם ופעל בהתמדה "מועדון העיתונות", שבו הופיעו מנהיגי היישוב העברי, נבחרי העם היהודי, ראשי המשק והכלכלה, ולעתים גם ראשי השלטון המנדאטורי (הבריטי) ומסרו מידע מכל תחומי החיים לציבור באמצעות העיתונאים. בעצם, לא היה מנהיג, או איש-ציבור בעל מעמד, שלא פקדו את "שדרות רוטשילד 27 " אם במסגרת של מסיבת עיתונאים ואם במסגרת סגורה. כל הפגישות האלה הפיקו מידע רב. מכאן התנהל המאבק המשותף של העיתונות נגד גזרות השלטון המנדאטורי. "מועדון העיתונות" נעשה חלק בלתי נפרד מחיי אגודת העיתונאים, ואף שימש מוקד לפעילות ההסברה של היישוב העברי והתנועה הציונית. כאן הוכן החומר לשידורי תחנת הרדיו החשאית של ה"הגנה" ("תלם-שמיר-בועז"). כאן נפגשו עיתונאים מקומיים ועיתונאי-חוץ עם דוברי ה"הגנה" כדי לקבל מידע על מאבקו של היישוב העברי. בתקופת מלחמת העצמאות שימש "מועדון העיתונות" מקום מושבו של דובר ה"הגנה", שכיוון והדריך, בעזרת עובדי אגודת העיתונאים, את העיתונות המקומית והעולמית בקשר לפירסומים . ב"מועדון העיתונות" נמסר בפעם הראשונה המידע – מפי דוד בן גוריון וישראל גלילי - על החלטת מוסדות הביטחון לפרוץ את ההסגר על ירושלים הנצורה. מסיבת-העיתונאים הפכה למוסד-של-קבע. האגודה גבתה סכום של לירה אחת בעבור מסיבת עיתונאים. המחיר הזה כלל גם את הכיבוד שסיפק קפה "שדרות" הסמוך.

למרות המחלוקות החריפות שהתנהלו בימים ההם בין ימין ושמאל והמתחים העמוקים בין ה"הגנה", אצ"ל ולח"י שמרה אגודת העיתונאים על אופייה הבלתי מפלגתי. כאשר נשקפה סכנה של "מלחמת אחים" בין ארגונים אלה, נקטו נציגי העיתונות יוזמה ונפגשו עם ראשי ה"הגנה", אצ"ל ולח"י כדי להפיג את המתיחות. בתחום זה היה פעיל במיוחד - במסגרת "מועדון העיתונות" – אפרים תלמי, שהיה פעיל ה"הגנה" וערך את בטאונה במחתרת ("במחנה"). מכאן יצאה היוזמה להקמת "ועדת התגובה" (שעם הקמת המדינה הפכה ל"ועדת העורכים"), ששיתפה פעולה עם המוסדות הלאומיים לשם עמידה מלוכדת במאבקים נגד השלטון הבריטי, ובראש ובראשונה נגד הגזרות החמורות של הצנזורה. כאן המקום להעיר, כי במציאות של הימים ההם גילו העיתונאים המאורגנים "עמדה פטריוטית", אף על פי שהיו מחולקים בהשקפות עולמם, ולעתים קרובות התנהלו ביניהם ויכוחים חריפים. חובה לציין, שבמרוצת השנים – לאחר הקמת המדינה – קמו מערערים מתוך העתונאים על "ועדת העורכים" ודרך עבודתה מתוך טענה, שבעניינים מסוימים שיתוף הפעולה שלה עם השלטון היה מוגזם. בשנים האחרונות נחלש מעמדה של "ועדת העורכים" ואולי גם התערער.

אגודת העיתונאים יזמה גם פעולות להידוק הקשר הישיר בין העיתונות לבין הציבור הרחב. כך יזמה את "עיתון העיתונאים" (מעין עיתון בעל-פה), שנערך מדי שבוע (בליל שבת) באולם "מוגרבי" (שחלף מן העולם) ומשך אליו קהל רב. עורכו הקבוע של "עיתון העיתונאים" היה יוסף הפטמן, איש חד לשון, שבהופעותיו הפומביות עשה שימוש רב בנוטריקון. הופעת הבכורה של "עיתון העיתונאים" נערכה בדצמבר 1939 וכל הכרטיסים (אלף במספר!) נמכרו ומאות אנשים נוספים נשארו מחוץ לאולם. הצלחתו של ה"עיתון" היתה כה גדולה, שבמרוצת הזמן נוצר "שוק שחור" במחיר הכרטיסים.

הפופולאריות של "עיתון העיתונאים" עוררה עניין גם אצל השלטונות הבריטיים.

הם עקבו בהתמדה אחר ה"עיתון" – בתחילה באהדה רבה. כאשר ביום שישי אחד, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הפציצו מטוסים איטלקיים את תל אביב, היו שביקשו לבטל בליל-שבת את "עיתון העיתונאים" באולם "מוגרבי" בשל החרדה מפני הצפוי וגם מתוך חשש שלא יבוא קהל. ראש העירייה, ישראל רוקח, ביקש לקיים את ה"עיתון" ואף התחייב לבוא ולשאת דברים. הוא לא היה היחיד. גם הפקידות הבריטית הבכירה עודדה לערוך את ה"עיתון" במקום ובזמן שנקבעו וציינה, ש"זהו חלק מהמערכה המוסרית-פסיכולוגית נגד האויב הנאצי-הפאשיסטי". שנים מספר לאחר מכן, כאשר התערערו היחסים בין היישוב העברי ובין השלטונות, דרש מפקד המשטרה הבריטי בתל-אביב לקבל מראש את נוסח הנאומים ב"עיתון העיתונאים", ובייחוד את "הגימטריות של יוסף הפטמן". המפקד הבריטי טען, כי המשטרה החשאית (ה-סי.אי.די.) סבורה, ש "הגימטריות הן תחבולות מיסטיות משובצות במגמה עוינת לממשלת הוד מלכותו". כל ההסברים, שהגימטריות אינן אלא שעשועי-לשון מאולתרים ובינם לבין פוליטיקה אין קשר כלשהו – לא הועילו. הגיעו דברים לידי כך, ש"עיתון העיתונאים" נפסק זמנית. העניין עורר הדים באנגליה וכמה חברי פרלמנט, ידידי היישוב העברי, הפעילו את השפעתם ובשל כך הודיע מפקד המשטרה שאפשר לחדש את הופעת "עיתון העיתונאים" בתנאי שיימסרו מראש שמות המשתתפים ונושאי הנאומים. ומאז – לאורך זמן רב – נשלחו שני בלשים בריטים לאולם "מוגרבי" ורשמו את תוכן הנאומים, ובייחוד את הגימטריות.

עם כל החשיבות שייחסו לפעילות העיתונאית והציבורית – בראש סדר היום של האגודה עמדו הבעיות המקצועיות וענייני תעסוקה, שבהן טפלו הוועדות השונות, כמו, הוועדה המקצועית, הוועדה לחוקת עבודה והוועדה לטיפול במחוסרי העבודה כל אחת בתחומה. הקשיים בתחום התעסוקה היו רבים. אמנם הופיעו אז עיתונים חדשים ("הזמן" ו"הגה", עיתון יומי מנוקד). אבל מצד אחר גזרו השלטונות על העיתונים – בשנים 1945-1942 – קיצוצים במכסות הנייר. הקיצוצים, שהוחמרו משנה לשנה, אילצו את כל העיתונים לצמצם את המספר השבועי של העמודים בכל עיתון יומי עד כדי מחצית (מ-58-50 ל-28 עמודים). קליטת עיתונאים נוספים במצב זה היתה מוגבלת, כמעט בלתי אפשרית. למרות זאת, סודרו כמה עיתונאים בעבודה (צריך לציין, שבעת ההיא החל להופיע עיתון חדש, "משמר", שהפך אחר כך ל"על המשמר") . ההישג החשוב ביותר של האגודה באותה תקופה היה בשמירה על רמת השכר (שלא היתה גבוהה בלשון המעטה) ועל התעסוקה של העיתונאים. בשנת 1945 החריפו בעיות השכר, אך לאחר טיפול נמרץ של הוועדה המקצועית נמצא פתרון מניח את הדעת. טופלו גם מקרים של פיטורי עיתונאים. לאחר משא-ומתן בוטלו הודעות הפיטורים בחלקן, ואף הושג הסכם לגבי תשלום פיצויים לחברים שהסכימו לפרוש מהעבודה. לאור המצב ייסדה האגודה קרן להגשת סעד כספי לעיתונאים במקרה של פיטורים, או סגירת עיתון, וזאת נוסף על קופת מילווה שהוקמה קודם לכן. מספר העיתונאים המאורגנים בארץ היה 178 , ובהם 131 חברי אגודת העיתונאים בתל אביב. בעת ההיא הוקם באגודה תא ("סקציה") של עיתונאי המושבות.

רק כאשר החלה ההתארגנות של האיגוד הארצי של העיתונאים בארץ ישראל בשנת 1946 (התאריך המדוייק: כ"ג באדר תש"ו) – בנשיאות גרשון אגרון (אגרונסקי), מיכאל אסף ויוסף הפטמן – נעשתה בפעם הראשונה פעולה כללית בכל העיתונים היומיים להעלאת שכרם של העיתונאים, ואף הועלו תביעות להבטחת תנאים סוציאליים. לאחר מו"מ ממושך הושג חלק ניכר מן התביעות. האגודה הוכיחה את כוחה ואת סמכותה בהסדרת העניינים המקצועיים.

בינתיים החלה האגודה לטפל בהבטחת שיכון לחבריה. בהרשמה הראשונה נרשמו 16 חברים. השיכון היה עממי, בדומה לזה שבנו אז עובדים, שהשתייכו לאיגודים מקצועיים שונים. השיכונים הראשונים של העיתונאים נבנו בתל-אביב (יד אליהו) ורמת גן. המשתכנים היו עיתונאים בעלי משפחות שהתגוררו בדירות קטנות בחזקת דיירים. במרוצת השנים התרחב מפעל השיכון. לרשותם של עיתונאים משתכנים גם הועמדו מגרשים באזורים יוקרתיים (כמו מעבר לירקון, שיכון ל') בתנאים נוחים (שניתנו אז גם לאנשי איגודים וארגונים אחרים). מן הראוי לציין, שבחלקים שונים של הציבוריות הישראלית – ובכלל זה התקשורת – נשמעו קולות ביקורתיים. יש לציין, כי שנים רבות היו מגרשי המשתכנים (בשיכון ל') מוקפאים ולאחר סחבת ארוכה בוצע רק השלב הראשון של הבנייה, ואילו השלב השני עדיין מצפה למימוש. מאז ועד היום לא יזמה האגודה הקמת שיכונים נוספים ולא נתנה את ידה לפעילות בתחום זה.

עם הקמת המדינה נפתח פרק חדש בעיתונות הישראלית. בשנת תש"ח הופיעו בארץ 19 עיתונים יומיים, ובהם 16 בעברית ושלושה בלועזית: הארץ, דבר, הבוקר, הצופה, המשקיף (נסגר לאחר זמן קצר), על המשמר, קול העם, חרות, הגה, היום, ידיעות אחרונות, מעריב, יום יום (עיתון הערב של הארץ), חדשות הערב (שנסגר לאחר זמן קצר), הדור (שנסגר לאחר שש שנים), המבשר (שנסגר גם הוא ובמקומו בא לעולם המודיע , פלשתין פוסט (בלשון האנגלית, שהפך לג'רוזלם פוסט), ידיעות חדשות וידיעות היום (שני האחרונים בלשון הגרמנית). מספר חברי האגודה היה 250 .

במלחמת העצמאות עלתה קרנה של העיתונות, שמשכה אליה – בדרך הטבע – התעניינות רבה מאוד בקרב הציבור בכללו. אך מצד אחר גרמה לקיפאון במצב הכללי של הכלכלה בארץ. בתקופה זו, רוויית גבורה ודם, הדעת והזמן לא היו נתונים למערכות בענייני שכר ותנאי עבודה. העיתונאים והעיתונים ראו את עצמם מגוייסים למילוי השליחות העיתונאית ועשו את עבודתם בחזיתות ובעורף כמשרתי המדינה וציבור הקוראים, שגדל ללא שיעור. רק בתום מלחמת העצמאות חידשה האגודה את הפעילות האינטנסיבית בתחום המקצועי.

בשנים 1952-1950 חלה התקדמות חסרת תקדים בשני עניינים: רמת השכר וחוקת עבודה. בתוך שנתיים הועלה שכרם של העיתונאים שלוש פעמים – בסך הכול בשיעור של יותר מ-% 50. מו"מ ממושך, שהסתיים בבוררות, הוסכם על תשלום של % 90 מן השכר החודשי מענק-חגים (מעין משכורת 13 ) בשני שיעורים שווים (אחד לפני חג הפסח ואחד לפני ראש השנה). כמו כן אושרה חוקת עבודה ונקבע דירוג מקצועי בעיתונות (שש דרגות). על כל אלה נחתם בפעם הראשונה הסכם עם איגוד המו"לים (של העיתונים). עדיין לא נמצא פתרון לבעיה שנגעה לעיתונאים שעבדו בעיתונים של ההסתדרות (דבר, על המשמר, הצופה), שבה דרגת המשכורת המשפחתית (כלומר; לפי גודל המשפחה של העובד) הנהוגה בהסתדרות. לפי הדרגה המשפחתית, התנאים הסוציאליים היו משופרים, אך השכר נמוך לעומת שכרם של העיתונאים בעיתונים אחרים. אגודת העיתונאים פעלה באופן נמרץ כדי לקבוע דרגת שכר ותנאים סוציאליים שווים בכל העיתונים. המחלוקת בנושא זה הייתה טעונה גם ב"מטען אידיאולוגי". הדיונים בין האגודה ובין ההסתדרות התנהלו - בהשתתפות פעילה של עיתונאים שעבדו בעיתונים הסתדרותיים – זמן רב ורק בשנים 1957-1956 הושג הסכם על תנאי-שכר ותנאים סוציאליים שווים לעיתונאים בכל העיתונים.

בשנות ה-50 התעוררה מחלוקת חריפה בין חברי האגודה על נושא בעל אופי פוליטי מובהק. בזירה הבין-לאומית העמיק המשבר בין שני הגושים הגדולים (המערבי והמזרחי). מתוך כך התפלג הארגון הבין-לאומי של העיתונאים. העיתונאים נדרשו להכריע בין שני הארגונים. בדיונים נתגלו חילוקי דעות והרוחות סערו. ההכרעה נפלה במשאל חברים, שבו הצביעו 160 חברים בעד הצטרפות לארגון המערבי ו-39 נגד. משאל חברים היה בבחינת אירוע יוצא-דופן באגודה. המחלוקת הפנימית בנושא זה בין חברי האגודה עוררה עניין רב בציבור, ובמיוחד ב חוגים הפוליטיים.

בדברי ימיה של אגודת העיתונאים שזורות גם כמה תופעות פאראדוכסאליות. אחת מהן: ב-22 במארס 1953 התקיימה אסיפה כללית של עיתונאי תל-אביב ובה נערך דיון נרגש על העיתונות הלועזית. בשל גלי העלייה מארצות שונות – פולין, בולגריה, עיראק, רומניה, הונגריה, תימן, צפון אפריקה ואחרות – החלו להופיע בישראל עיתונים בשפות שונות כדי לספק את צורכיהם של העולים, שרובם עדיין לא ידעו עברית. לאחר דיון סוער הביעה האסיפה הכללית "דאגה מריבוי העיתונות הלועזית בישראל" והטילה על הוועד החדש שנבחר "לבוא בדברים עם מוסדות הממשלה וגופים ציבוריים ולהכין תכנית לבלימת שטפון הלועזיות בישראל".

אולם החלטה לחוד – ומציאות לחוד. העיתונות הלועזית התרחבה וקלטה מספר ניכר של עיתונאים, רובם הגדול עולים חדשים ומיעוטם ותיקים שהיו בקיאים בלשונות לעז. אגודת העיתונאים פתחה לפניהם את שעריה וטיפלה בהם במסירות והושיטה להם כל עזרה אפשרית. יתרה מזו: בתחילת שנות החמישים, כאשר החלה הפריחה של העיתונות היומית בשפות שונות, פעלה באגודה ועדה מיוחדת להדרכת העיתונאים החדשים הן בעבודה המקצועית הן בעניינים הנוגעים בתנאי השכר והעבודה. העיתונים הלועזיים שהופיעו בעת ההיא – נוסף על עיתונים ותיקים באנגלית, בערבית ובגרמנית - היו ביידיש (לעצטע נייעס, יידישע צייטונג), בהונגרית (אוי קלט), ברומנית (ויאצה נוסטרה), בפולנית (נוביני קורייר), ברוסית (נאשה סטראנה), בצרפתית (ל'אקו ד'ישראל), בבולגרית (פאר) ועוד. העליות, שזרמו בשנים האלה הגדילו את תפוצתם של עיתונים אלה. כל העיתונאים שעבדו בהם היו לא רק חברים באגודת העיתונאים, אלא לא מעטים מהם גם היו פעילים בוועד (ההנהלה) ובוועדות שונות. העיתונות הלועזית היומית, ברובה, היתה בבעלות מפלגתית (בעיקר מפא"י, שהיתה אז בשלטון) , ושמה הלך לפניה (בייחוד בעולם העיתונות) כ"אימפריה של הימלפרב", על שם האיש שניהל אותה במשך שנים ביד חזקה (הוא גם ערך כמה מהעיתונים בשפות שונות). "אימפריה" זו הצמטמצה והצטמקה במרוצת השנים, עד שנעלמה בשנות ה-90 . במקומה הופיעו – בשל גלי העלייה מארצות חבר העמים לשעבר –עיתונים חדשים ,בעיקר בלשון הרוסית, שתפוצתם הייתה גדולה.
http://www.jat.org.il/content/?id=43&did=26

יואל בארנד - הוא נפגש עם טדי קולק בדרך אל משה שרת, אבל נעצר
בידי הבריטים. הם ראו בו שליח מטעם האויב ...

http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=11408&sivug_id=6


לקראת פסטיבל הזמר והפזמון ב-1967, ביקש ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, שיר שייכתב במיוחד לכבוד ירושלים. "ירושלים של זהב" בביצוע שולי נתן הפך להמנון של מלחמת ששת הימים, לאחד השירים האהובים ביותר בישראל בכל הזמנים והקנה לה מעמד של פזמונאית לאומית.
http://www.musicaneto.com/performer.asp?performer_id=869



בוועדת הכבוד ובוועדה המארגנת של הכנס השתתפו - בין היתר - זלמן ארן, שהיה אז שר החינוך, רב-אלוף (מיל') יעקב דורי, שהיה אז נשיא הטכניון, פרופ' בנימין מזר שהיה אז נשיא האוניברסיטה העברית, פנחס ספיר, שהיה אז שר המסחר והתעשייה, טדי קולק, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וכן מדענים ישראליים בכירים ממכון ויצמן למדע, מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון.
http://80.70.129.162/site/he/weizman.asp?pi=436&doc_id=1156

הממסד לעודד השתתפות ערבית בבחירות, בעיקר כדי לחזק את כוחו של טדי קולק הפטרנליסטי....
בעבר ניסה הממסד לעודד השתתפות ערבית בבחירות, בעיקר כדי לחזק את כוחו של טדי קולק הפטרנליסטי, בטענה המגוחכת והכוזבת שמדובר בפוליטיקאי מתון בנושא הלאומי. למעשה היה קולק קולוניאליסט בעל הכרה, תומך נלהב ואידיאולוגי של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, וחבר קרוב של ראשי הריאקציה הימנית במערב. יחסו לערבים במישור המעשי היה גרוע מזה של אהוד אולמרט. רק בישראל אדם כזה נחשב לליברל, ואפילו ל"שמאלן". אבל גם בימי טדי היתה ההצלחה זעומה. רק מתי מעט הגיעו לקלפיות, בעיקר פלסטינים התלויים בעיריה לפרנסתם. גם הניסיונות של סיעות שמאל להשיג תמיכה פלסטינית כשלו. בזמנו ניסה ידידי אורנן יקותיאלי ז"ל לחזר אחרי הפלסטינים בעיר, אבל מרצ של אז דרשה להכיר ב"ירושלים המאוחדת תחת ריבונות ישראל". כשהקים סיעה עצמאית נאלץ להתפשר עם ביטחוניסטים ואנשי המרכז הלאומני. גם שני ניסיונות להריץ את הד"ר יעקב ארנון למועצה (ב-1978 הייתי מעורב בכך אישית, כראש מטה הבחירות של ארנון, איש של"י) לא צלחו.
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=885



לחץ כאן ~~ ח''כ/הרב פורוש (הבן): ''ועדה לחקירת תפקוד המשטרה''


#81,יטדי קולק היה המודיע (שטינקר) של הבריטים טרם קום המדינה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 29.03.07 בשעה 10:32
בתגובה להודעה #59
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.11.13 בשעה 09:27 בברכה, פילוביץ שחף
 
ירובעל
חבר מתאריך 22.12.06
237 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 06:04 29.03.07


טדי קולק היה המודיע (שטינקר)של הבריטים טרם קום המדינה.

הסגיר עשרות אנשי מחתרות וניסה אף לסייע ללכוד את בגין.
לאור חשיפה של מסמכים בריטים של הMI5 הבוקר בידיעה של רונן ברגמן מלונדון.
עוד מדווח ששם הצופן שלו היה "עקרב" והנזק שגרם לאצ"ל והלח"י היה בלתי הפיך .


"קולק סייע לבריטים לתפוס את בגין"
יום חמישי, 29 במרץ 2007, 9:14 מאת: מערכת וואלה!


קולק בצעירותו (עיריית ירושלים)

הרב ישראל ססובר בשבילכם (לע"מ) ב"ידיעות אחרונות" דווח, כי ראש העיר המיתולוגי, תחת שם הקוד "סקורפיון", סייע ל-MI5 במלחמה באצ"ל ובלח"י

מסמכים סודיים של ה-MI5 הבריטי שנחשפו לאחרונה, http://search.walla.co.il/?e=hew&q=%4D%49%35 מעלים כי טדי קולק ז"ל,http://search.walla.co.il/?e=hew&q=%E8%E3%E9%20%F7%E5%EC%F7 ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, היה סייען של הבריטים בתקופת המנדט, ושימש כמקור מידע במלחמת השלטון הבריטי במחתרות האצ"ל http://search.walla.co.il/?e=hew&q=%E0%F6%22%EC והלח"י. http://search.walla.co.il/?e=hew&q=%EC%E7%22%E9 כך דווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות".

על פי הדיווח, קולק סיפק מידע בהיקפים גדולים על מבצעים מתוכננים, אמצעי לחימה, מחנות אימונים ומידע על פעילים מרכזיים. קולק אף סייע לבריטים לנסות לתפוס את מנחם בגין, שהיה אז מפקד האצ"ל.

פרסומתקולק שימש אז כראש המחלקה לתפקידים מיוחדים וסגן ראש מחלקת המודיעין של הסוכנות היהודית בישראל. במזכר חשאי, כתב ראש הביון הבריטי בתום פגישה עם קולק, כי "הבריטים תלויים בו ובאנשיו במלחמה נגד הטרור הציוני".

לפני כשנה, החל הביון הבריטי בפעולות לקראת הפקדה של מסמכים משנות ה-40 בארכיון הלאומי ופתיחתו לעיון הציבור. במסגרת המהלך, פנו אנשי משרד החוץ הבריטי לשגרירות ישראל בלונדון, וסיפרו על הפשרתו הצפויה של התיק המדובר. ישראל ביקשה אז לא לפתוח את התיק כל עוד קולק חי, בקשה לה נענו הבריטים.

בחלק מהמסמכים מוזכר שמו המפורש של קולק, ובחלקם הוא מכונה "סקורפיון". בנו, עמוס קולק, אמר בתגובה כי אביו מעולם לא דיבר על מעשיו מהתקופה.
http://news.walla.co.il/?w=/0/1085648
.
.
תוספת שלי - פ"ש:
.
.
טדי קולק מלשן נאלח
3 בינואר, 2012 | מאת: נרי אבנרי
http://neri-avneri.co.il/2012/01/03/%D7%98%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A7-%D7%9E%D7%9C%D7%A9%D7%9F-%D7%A0%D7%90%D7%9C%D7%97/
.
.
תזכורת לאיש ולפועלו:


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
59648 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:27 29.03.07


ידידי, מי אתה חושב חיסל את קסטנר (הוביל את המהלך)


נואם: דוד בן גוריון, מימינו: אריה דיסנצ'יק, צבי דור, משה רון, טדי קולק. משמאלו: מיכאל אסף, פולה בן-גוריון. ש. פרס


טדי קולק "עד 120"מדליה זהב 38 מ"מ-22 קרט טדי קולק "עד 120" מדליה ארד 70 מ"מ

59. טדי קולק = שמעון פרס = דליה איציק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=טדי%20קולק#59

יואל בארנד - הוא נפגש עם טדי קולק בדרך אל משה שרת, אבל נעצר
בידי הבריטים. הם ראו בו שליח מטעם האויב ...
http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=11408&sivug_id=6

מדינת ישראל = קסטנר נ' מלכיאל בן מנחם גרינוואלד
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5418&forum=gil&viewmode=all&keywords=טדי קולק

שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=טדי קולק

יונה פוגל מבנק לאומי דורש התנצלות משר המשפטים לפיד !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6284&forum=gil&viewmode=all&keywords=טדי קולק

הסזון ושאר מיני ירקות:
דן מרגלית: ''תחקיר - האם סולק מרידור מהאצ''ל??''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6288&forum=gil&archive=


__


25 עברו ומזל אלימלך מתראיינת ושואלת למה שמעון פרס לא...
http://rotter.net/forum/gil/7193.shtml






#83,יהמשך תגובות לפרסום:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 29.03.07 בשעה 15:12
בתגובה להודעה #81
81. טדי קולק היה המודיע (שטינקר) של הבריטים טרם קום המדינה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=81&viewmode=

Skipper
חבר מתאריך 18.12.05
1202 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 06:32 29.03.07


2. אצטדיון טדי
בתגובה להודעה מספר 0

ורק לחשוב על זה ששם האצטדיון
של בית"ר קרוי על שמו.
מה עושים?

shay
חבר מתאריך 18.4.06
3293 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 07:36 29.03.07


4. הסגיר גם את מנחם בגין. קיבל הרבה כסף וגם מעל בו
בתגובה להודעה מספר 0

זבלים שמאלניים!
לדברי שכן שלו מהימים שלפני קום המדינה, היה קולק מסתובב עם כיסים מלאים בכסף, תוצאות של גיוס כספים בחו"ל למען מדינת ישראל...

אף אחד לא באמת רשם בימים ההם כמה מהכסף שגויס בחו"ל באמת הגיע בסוף לקופת המדינה.....

הגירוש - סימן להידרדרות הנפשית, המוסרית, הבטחונית, השלטונית, והמשפטית במדינת ישראל

BurningBush
חבר מתאריך 23.10.04
4111 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 08:55 29.03.07


10. עכשיו ברור למה השמאלנים חשבו שערפאת יסגיר ערבים לידי ישראל. מגעיל.

בתגובה להודעה מספר 0

שקרן חושב שכולם שקרנים. זה שמטעה את בני עמו חושב שגם אחרים מדברים לעמם
"לצרכים פנימיים".

אפילו הוא היה בחיים, ואפילו אם רבין היה בחיים, לא נראה לי שהם היו
מודים באחריותם לתוצאות מעשיהם. גם אז הכפישו את אנשי אצ"ל כפי שעושים
למתנחלים. השמאלנים כל כך שטופי מוח שהם ימשיכו את הקרנבל השנתי לרבין
אפילו כשהמדינה כבר לא תתקיים חלילה.

מעניין כיצד יראה המאורע של הפרדותו של מחולל ההתנתקות וממליך החמאס.
המטומטמים ודאי ישירו לו את השיר לשלום בדרכו האחרונה. (מתי עומרי הולך לכלא?)

התורה דרשה משופטים את הבלתי אפשרי, אובייקטיביות מוחלטת ללא משוא פנים
ליתום ואלמנה מחד, ושר ועתיר ממון מנגד. היא גם הגבילה את מי שיכול למלוך
ואת התנהגותו. אבל היא הכירה במגבלות האדם וציוותה לשמוע למנהיג הדור
אפילו אם הוא לא ראוי.

אני לא בטוח שהתורה לקחה בחשבון אנשים כמו אהרון ברק ופרס.

Stupid cannot be fixed



somosm
חבר מתאריך 12.11.05
995 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 08:55 29.03.07


11. אם זה נכון זה מדהים. מתי תופיע הכתבה ?
בתגובה להודעה מספר 0

אבל האיש כבר נפטר. עדיף להנל ויכוח עקרוני ולא להתחיל עכשיו להעליב אותו ולהשתמש בביטויים לא ראויים אפילו שאם זה נכון זה מעשה ראוי לגינוי.
חשוב שנזכור (בלי קשר לגינוי אם קיים) את החיים שהתנהלו בזמנו בישראל ו"המלחמה" בקב הארגונים השונים (אצ"ל, לח"י, ההגנה ואפילו מפא"י).

שעטת הנצח
חבר מתאריך 15.3.06
4730 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 09:14 29.03.07


14. צריך לעיין טוב, טוב במסקנות העולות מהגילוי.
בתגובה להודעה מספר 0

בס"ד
לא הכל, רק טעימה...ובראשי פרקים..

קולק היה חבר בקליקה.
הקליקה כיבדה מאד את קולק.
הקליקה נתנה לקולק מעמד גבוה בתוכה.
קולק חי חיים ארוכים מאד מאד ואף אחד לא צייץ.
הקליקה עוד שולטת, חיה, ונושמת.
זרועות הקליקה מקיפות את כל תחומי החיים בחברה הישראלית.

עכשיו משהחל הגלוי מגדל הקלפים יתמוטט.
לחברי הקליקה לא אכפת אם ההתמוטטות תהרוס את מדינת ישראל,
הם ינסו לברוח לחורים ולהסתתר.

לקליקה יש מפעילים חיצונים.
הם גם צופים במתרחש באמבטיה הישראלית.

כל הנשרים יחד כבר חגים מלמעלה....





ירובעל
חבר מתאריך 22.12.06
238 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 09:23 29.03.07


17. יתרה מזאת אותה ''קליקה''דחתה בשתוף משרד החוץ הבריטי
בתגובה להודעה מספר 14

את פרסום המסמכים עד לאחר פטירתו של קולק...


שעטת הנצח
חבר מתאריך 15.3.06
4730 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 09:30 29.03.07


19. כתבתי זאת בשורה החמישית.
בתגובה להודעה מספר 17




ירובעל
חבר מתאריך 22.12.06
238 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:03 29.03.07


24. אכן
בתגובה להודעה מספר 19



פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
59654 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:38 29.03.07

33. ירובעל ושעת נצח, יישר כח !!!




שעטת הנצח
חבר מתאריך 15.3.06
4730 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 11:17 29.03.07


37. תראה פילו, לגבי ברגמן, והגילוי בכלל:
בתגובה להודעה מספר 33

בס"ד
נאמנה אבטיחך, שעת הגילוי, על ידי מי, וההשלכות מהגילוי,
נלמדו בקפדנות של רכיב אלקטרוני רגיש ביותר.

כך שאני לא מתרגש כלל ממי גילה ועל מידת ההזיה שלו וכו'.

קולק הוא נחש מת, קל מאד להקריב אותו, את זכרונו, ואת משפחתו שנותרה אחריו, כדי לכסות על דברים גדולים שמתרחשים ברגעים אלו.

להערכתי, בניגוד לצפיות של הקליקה, הפעם הדברים יצאו מכלל שליטתם.

אני מקוה על כל פנים .





פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
59654 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 14:46 29.03.07


49. אני מסכים איתך בהחלט...לפני כשעה כתבתי לעיתונאי
בתגובה להודעה מספר 37


באימייל שרונן ברגמן לא היה "חושף" מבלי לקבל אישור משמעון פרס.
בקרוב יעלה כל המידע, הקשר לכור האטומי, ואנונו ועוד.....

מבחן התוצאה !!



Q
חבר מתאריך 8.10.01
6872 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:03 29.03.07


25. את המילה ''קליקה'' אתה יכול להחליף במילה ''מפא''י'' .
בתגובה להודעה מספר 14





שעטת הנצח
חבר מתאריך 15.3.06
4730 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:23 29.03.07


29. זה פשוט הולך טוב עם קולק...
בתגובה להודעה מספר 25

בס"ד
מפא'י??
סה'כ שם כיסוי לכת צללים שקיימת גם היום ומחזיקה בובות חוטים בחזית
המתאימה לרוח הרחוב ה"ישראלי".

כת ששיכללה עצמה והשתדרגה באופן שכשיגלו אותה,
זה יהיה בערך כמו (להבדיל אלף אלפי הבדלות) גילוי יוסף לאחיו.
אלא שהפעם הפוך על הפוך.

וכדי שלא נטעה בפירוש הדברים, אומר שנשמות הערב רב ישלפו אפילו מראשי הישיבות הגדולים...כ"ש מהאנשי דלא מעליא, בני הבליעל.


אוקסיאידאון
חבר מתאריך 20.2.07
666 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 09:54 29.03.07


22. טדי קולק איים לאשפז את קסטנר במוסד פסיכיאטרי - עובדה
בתגובה להודעה מספר 0

לי זה הספיק כדי לדעת שהבן אדם עשה עוולות ועבד עבור
בן גוריון ומנגנוני החושך שעבדו לצידו.
הוא כנראה שימש בתור הזרוע המאיימת של בן גוריון (המפלגה)
בתחילת דרכו ונחשב לאיש השרירים - אבל הכל בשקט ובחשאי.
הבן אדם לקח את הפרוייקט של ירושלים ונהפך
לחביב הקהל ולא יעזור כלום - בעיניי הישראלי הוא ישאר לנצח
נצחים גיבור ירושולים (כך היה מבטא).
גם בן גוריון עשה פשעים גדולים לא פחות בשם ט
טדי קולק הוא רק אחד מהרבה עסקנים שעשו פשעים בנוסח אמא רוסיה.
לא ברור לי על מה הפליאה וההתקוממות רק עכשיו.

אני טוען בחום כבר שנים שהמצב הנוכחי של השחיתות הוא רק שיפור
במצב הדמוקרטיה של ישראל.

אני יודע שזה נראה כאילו השחיתות גואה -אבל היא לא.
עצם המצב שיש חקירות ויש מי שבודק זהו שיפור עצום.

אין דבר כזה דמוקרטיה בת 50
אולי יש דבר כזה דמוקרטיה בת 150
דמוקרטיה משיגים בעבודה קשה ובניקוי אורוות מתמיד.
כך גם המצב עם החוק והמחוקק הנוכחי שכרגע מחוקק על פי
אינטרסים אישיים ולא על פי האינטרס של המדינה.




פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
59654 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:12 29.03.07


26. נו....עכשיו זה רשמי, רונן ברגמן הוא לא הזוי, עכשיו זה
בתגובה להודעה מספר 0

אמין.....כשכתבנו עליו ועל אחרים בכלל ועל הסזון בפרט,
האשימו אותנו כסהרורים וכהזויים.....
נו, מי שהוא זוכר את המדליה שהנפיקו לזיכרו ועודו בחיים,
שאותה חשפנו כאן לראשונה...??

שיהיה לכל עם ישראל היהודי חג שמח וכשר !!


gurct
חבר מתאריך 8.8.06
3715 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:18 29.03.07


27. אכן. מעשים שאין עליהם מחילה.
בתגובה להודעה מספר 0

מאידך, צריך לזכור שבתקופה המדוברת יהודים גם הרגו יהודים (חשד להלשנה) בגלל הבדלי השקפה ושאר חיות פוליטיות (סזון, סזון קטן הראשון שבו הסגירו אנשי אצ"ל אנשי לח"י לשלטון).
ניתן להגיד גם בוודאות שלו כיום לא היתה קיימת מדינת ישראל, יהודים עדיין היו מסגירים יהודים אחרים לשלטון, והיו הורגים יהודים אחרים בגלל הבדלי השקפה ושאר חיות פוליטיות, ושהסזון כיום יהיה הרבה יותר גדול מאלה שלפני שישה עשורים וקצת.



זלמן
חבר מתאריך 26.11.06
1409 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:30 29.03.07


גדולךל 32. לכל המתלהבים כאן
בתגובה להודעה מספר 0

1.טדי קולק היה רק שליח לדבר עבירה השולח היה דב"ג.הוא לא עשה מאומה על דעת עצמו.
2.הוא לא היה היחיד שעסק בסזון ,היו עוד וביניהם אנשים שחיים עד ימינו אלה ועוסקים בצרכי צבור (יש שבאמונה ויש שפחות)
3.אין בידיעה הזאת כל חדש . טדי עצמו סיפר על כך כבר לפני שנים רבות, ואף רמז ברמז עבה על כך בביוגרפיה שהוא כתב בעזרת בנו עמוס.



פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
59654 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 10:41 29.03.07


34. צודק, ע''ע תגובה 31 וכמו כן לפני ב''ג היה...
בתגובה להודעה מספר 32

ארגון בר גיורא שייסד את השיטה....




aorit
חבר מתאריך 14.8.05
454 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 12:20 29.03.07


41. ידוע שידו היתה גם בשליחת אלפי יהודים חזרה למשרפות נבל ברשות המדינה
בתגובה להודעה מספר 0

ה' עוז לעמו יתן




avin
חבר מתאריך 5.5.02
824 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 12:59 29.03.07

42. במחשבה שניה ...
בתגובה להודעה מספר 0

במחשבה ראשונה, כמעט התעלפתי. אפילו קניתי עתון במיוחד לקרוא על זה.
במחשבה שניה, המצב היה כזה:
מוסדות הישוב חשבו שהפורשים מחלישים את היישוב בכך שהם גורמים "לבנוניזציה" של היישוב, ומונעים הכרה במוסדות כמובילים את היהודים בא"י כלפי המנדט, וע"כ הסגירו אותם לידי הבריטים.
אני לא אוהב את זה, אבל אני יכול להבין "ראש" כזה.
למעשה, אנחנו דורשים עכשיו בדיוק אותו דבר מהפלסטינים - לרסן את החמאס.
צחוק ההסטוריה.
זה לא עושה את זה יותר קל בשבילי, אבל אני מבין את זה.
באותו מצב, אם בן גוריון - מנהיג היישוב הנערץ (ובאמת, הלוואי שהיה לנו אחד כזה היום) - היה אומר לך שזו משימה שחיונית ליישוב ולהקמת מדינת ישראל - לא היית עושה את זה?




שעטת הנצח
חבר מתאריך 15.3.06
4730 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 13:02 29.03.07


43. הנה לכם מנטרה מוכנה מבעוד יום. האם לא היית עושה זאת בעצמך? בעעע



ppl4peace
חבר מתאריך 8.4.02
3717 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 13:40 29.03.07


44. צודק,בזמן ה''סזון'' גם נעשה יותר מזה
בתגובה להודעה מספר 42

הפלמחניקים גם עצרו והסגירו מאות אנשי מחתרת כולל את מפקד האצ"ל.
זה גם בהחלט הגיוני להניח שההבדל הזה בינינו לבין הפלשתינים הוא הסיבה שלנו יש מדינה והם חיים בחושות.

זלמן
חבר מתאריך 26.11.06
1409 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 13:55 29.03.07


47. גם רצחו אנשי אצ''ל ולח''י וגם ההם רצחו אנשי הגנה.
בתגובה להודעה מספר 44


רקוויאם מקומי
חבר מתאריך 2.5.06
1194 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 13:53 29.03.07


46. אין דיקטטורה שאי אפשר לייסד בלי הטיעון הזה
בתגובה להודעה מספר 42

העובדה שאנחנו דורשים את זה מהפלשתינאים איננה מעידה על עודף אינטלגנציה אלא בעיקר על אובדן שליטה וחוסר הבנה מוחלט של המצב. העובדה הברורה היא שהפלשתינים מעולם לא "ריסנו" את החמאס. הפנטזיה הזו היתה רק עוד אחת מרבות בעולמו הוירטואלי של השאמל ועליהם הוא בנה תילי תילים של תוכניות מדיניות שעושות את דרכן אחר כבוד לפח האשפה של ההיסטוריה לא לפני שהם מותירות שובל דם ארוך אחריהן.
אם לדוגמא יחליט אולמרט היום שהימין מסכן את המדינה בכך שהוא מונע קידום של היוזמה הסעודית, לשיטתך הוא יכול לבטל את הבחירות ואתה תבין "ראש" כזה, כי הוא עושה זאת "למען" המדינה.




aorit
חבר מתאריך 14.8.05
454 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 14:01 29.03.07


48. להבין את מניעיה האפלים של המאפיה המזרח ארופאית
בתגובה להודעה מספר 42

כל מאוויהם היו לבנות מדינת כל אליטותיה כאשר השחורים משרתיה
לשלוט ולעצב את דעת אזרחיה קרי שפוטיה..ולנטוע אידיאולוגיות חסרות שחר בנתינה כאשר הכסף והשלטון הם כל מטרותיה





tec
חבר מתאריך 31.7.06
234 הודעות יום חמישי י' בניסן תשס''ז 15:07 29.03.07


50. האם אין אפשרות שהוא הזין את הבריטים במידע שקרי?
בתגובה להודעה מספר 0

האם חשיפת המסמכים מראה בפירוש על כך שהמידע שהתקבל ממנו היה אמיתי ?

_____________________


25 עברו ומזל אלימלך מתראיינת ושואלת למה שמעון פרס לא...
http://rotter.net/forum/gil/7193.shtml


#84,י''על מרגלים יהודים בשרות הנאצים ורצח מסתורי...''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.03.07 בשעה 05:02
בתגובה להודעה #81
בהמשך לדיווח המצ"ב:
81. טדי קולק היה המודיע (שטינקר) של הבריטים טרם קום המדינה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=81&viewmode=

שעטת הנצח
חבר מתאריך 15.3.06
4748 הודעות יום ששי י''א בניסן תשס''ז 02:37 30.03.07


על מרגלים יהודים בשרות הנאצים ורצח מסתורי

בס"ד

הרצח בחולות תל נוף
מאת: אלי אשד

יעקב צונגר

סיפורה של אחת מפרשיות הרצח והקונספירציות המוזרות
ביותר של תל אביב הישנה וארץ ישראל כולה בשנות
השלושים פרשיה שככל שחוקרים בה רק נעשית מוזרה
ומיסתורית יותר עם השנים.

הרצח בחולות תל נוף: פרשת יעקב צונגר
בפרשייה זאת היו מעורבים הש"י )שירות הידיעות( של אירגון ההגנה,
אבי שירותי הביון הישראליים של היום, הפקיד הנאצי אדולף אייכמן,
שירותי הביון הנאציים, הבלש העברי הראשון דוד תדהר וגם המסדר
היהודי החשאי דמוי "הבונים החופשיים", "האחים הנאמנים".
אפשר היה להפוך את הפרשה הזאת בקלות לסיפור מתח בסדרת
החוברות על הרפתקאותיו הבדיוניות של תדהר והיא הייתה בולטת
על פני כל השאר כמוזרה מסובכת ומרתקת יותר מכולן. אלא שסדרת
החוברות הזאת כבר לא יצאה יותר לאור ב7391 בעברית )אם כי
לעומת זאת היא המשיכה להתפרסם ביידיש ואני תמה: האם
השתמש העיתונאי שלמה בן ישראל המחבר של הסיפורים בפרשה
זאת כבסיס לאחד מסיפורי הבלש דוד תדהר שלו ביידיש?(. חלפו
עוד כשישים שנה עד שקם לבסוף סופר ויצר מהפרשה סיפור מתח
מדהים כראוי לה. ואפילו אז לא נחשפו כל הפרטים של הפרשה.

מדובר ברצח שאירע בחודש מרץ 1937 של אדם מוכר ואהוד מאוד
בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, מהנדס ומתקן עולם בשם יעקב צונגר.

יעקב צונגר היה אדם מעניין מאוד. במהלך חייו הוא התגלגל בין רוסיה
שם נטל חלק פעיל ונלהב במהפכה הקומוניסטית, לגרוזיה שם החזיק
בתפקיד נכבד בממשלת גרוזיה, ולאחר מכן ברח כבול באזיקים מבית
כלא, לארגנטינה שם מדד יערות... וצרפת לפני שהגיע לבסוף לארץ
ישראל שם עסק בייבוש עמק יזרעאל, החזיק בתפקיד בכיר בחברת
הרכבות הארץ ישראלית ובתוספת לכל זה זכה בפרס על תוכנית
לבניית נמל תל אביב.

ולבסוף התגלגל צווינגר לשכונת מונטיפיורי בתל אביב שם בנה את
מגדל המים שהוא סמל השכונה עד היום וגם שימש כראש ועד השכונה
והיה אחד האישים הבולטים ביותר שבה. וחוץ מכל אלה הוא היה פעיל
אירגון"ההגנה" בתל אביב והיה סוכן של שירות הידיעות של האירגון
הש"י שלימים התפתח לשירותי הביון של ישראל. במסגרת פעילותו
זאת חשף צונגר רשת ריגול גרמנית נאצית שפעלה משרונה, השכונה
של הגרמנים מכת הטמפלרים ששכנה ממול לשכונת מונטיפיורי במקום
שבו נמצאת כיום הקריה. כתוצאה גורשו מהארץ שני סוכנים נאציים
ולרשת הריגול הגרמנית באיזור נגרם נזק חמור. הדבר עורר את
זעמם של הנאצים בברלין שהעמידו כעת את צווינגר על "הכוונת".

ובמקביל לכל אלה הוא היה חבר בכיר ביותר בלשכת "משה" של
האגודה החשאית "האחים הנאמנים" בשכונת מונטיפיורי, אחד
הפעילים הראשיים של הלשכה ביחד עם הסופר והמחנך יוסף זונדל
וסרמןוהמשורר יעקב רימון. בשלב מסויים נתבקש צונגר לבדוק
פרשה כלכלית הקשורה לאיש עסקים קבלן וסוחר קרקעות עשיר
אפלולי בשם ראובן שינצוייט. הלה הקים בשנת 1935 חברת נדל"ן
בשם "תל נוף". החברה מכרה ליהודי פולין 'מגרשים בעיר החדשה
תל-נוף'- מותג סחיר באותה העת: הקידומת 'תל' היתה אמורה
להזכיר את העיר העברית הראשונה תל אביב, שהתפתחה
במהירות רבה ושמה יצא בכל העולם היהודי; הסיומת 'נוף' היתה
אמורה לדבר בעד עצמה, אף שלאמתו של דבר אין במקום זה כל
תל ואף לא נוף מרהיב במיוחד.

שינצוייטש רוב אדמות תל נוף היו בבעלותו מכר את האדמות לציבור
בדרך מקורית ביותר אז: הכין תצלומים וחוברות פיקטיביות. שינצוייט
החזיק גם בזכות ראשונים ייחודית: הוא היה היהודי הראשון שפרסם
את פרוייקט הנדל"ן שלו בקולנוע. )היום שוכן במקום בסיס חיל האוויר
תלנוף(. על שינצוויט נפוצו גם שמועות שונות ומוזרות שהוא סוכן של
ממשלה זרה וכו' אבל אף אדם רציני לא לקח את השמועות האלו
יותר מדי ברצינות. כאשר חלפו שנתיים ושינצויט לא הציג התקדמות
בבניית העיר החדשה, נשלח בעקבותיו המהנדס צונגר, כדי לראות
את תוכניות הבנייה. צונגר כבר עסק בעבודות מדידה וחלוקת
קרקעות אצל לקוחותיו של שינצוייט. בין השאר בנה בתל נוף את
מגדל המים שלה בדומה לזה שבנה בשכונת מונטיפיורי.
ויום אחד בעשירי למארס 1937 נעלם צונגר ולא הופיע יותר. כל מה
שהיה ידוע היה שבאותו יום יצא משכונת מונטיפיורי וביקר בשעה
שמונה בבוקר במשרדו של שינצוייט. שינצוייט הזמין את צונגר
למשרדו לבוקר זה ובאותו יום שלח משום מה את מזכירתו לפתח
תקווה כך שלא יצא לה להיות נוכחת בפגישתם. משפחת צונגר
וידידיו חרדו לשלומו והתחילו מיד בחיפושים אחריו. בין השאר פנו
לשינצוייט לעצה והוא נתן בנדיבות עצות שונות כיצד אפשר לחפש
את צונגר, אם כי לדעתו הנעלם בוודאי איבד את עצמו לדעת לרגל
מצבו החומרי הקשה. בחוגי המשטרה סברו שצונגר ברח, נסע לחו"ל
וכדומה. אנשים שונים הביעו סברה שצונגר נסע לעבר הירדן לחפש
זהב. כאילו לחזק סברה זאת כמה ימים לאחר ההיעלמות הגיע לבני
המשפחה מברק מצונגר או מישהו שכתב תחת שמו. במברק כתב
צונגר לבני המשפחה שהוא נמצא בירדן עם כמה אנגלים. אישתו
של צונגר הציגה את המברק בפני כמה אנשים מביני דבר. הם
אמרו לה שרוב הסיכויים שהמברק מזוייף. על החיפושים הקשתה
עוד יותר מחלוקת קצינים בשאלה: בסמכותה של איזו תחנת משטרה
לחקור את העניין שכן שכונת מונטיפיורי היתה אז גוף מוניציפאלי
נפרד מתל אביב. הקצין המפקח במחלקה הפלילית בתל אביב
טען שהואיל וצונגר הוא תושב שכונת מונטיפיורי אין העניין בסמכותו
אלא בסמכות מפקד משטרת הכפרים. לעומתו טען מפקד משטרת
הכפרים שמכיוון שצונגר לא נעלם מביתו ממש אלא ביקר באותו יום
בתל אביב העניין הוא כמובן מאליו מסמכות משטרת תל אביב.
כתוצאה מצאו את עצמם אשת הנעלם וידידיו מטולטלים מתחנה
לתחנה עמוסי חרדה ומחכים לידיעות שלא הגיעו על גורל הנעלם
כשהם מנסים להתגבר לשווא על הסבך הביורוקרטי שנוצר.
לבסוף פנו לקצין המשטרה בשרונה והוא החל לבסוף בחקירה
של ממש. אך טיפולה של המשטרה בעניין גם אז היה איטי ובעניין
עסק ורק כמה קצינים בעלי דרגה נמוכה. הם גילו שששינצוייט
שלח מכתב לצונגר ב-01 בפברואר 1937 בחתימת "בידרמן" שבו
הזמין אותו לפגישה במלון בפתח תקווה. וכתוצאה שינצוייט נאסר,
שוחרר ונאסר שוב, אך לא היתה בכך כל הוכחה כנגדו והוא שוחרר
שוב. אנשי משטרת המנדט יכלו להעסיק לשם חקירת ההיעלמות
רק כמה שוטרים בודדים ובמשך זמן קצר יחסית לפני שהיו סוגרים
את התיק כתוצאה מעומס העבודה והפרשיות והחקירות השונות
שעימן התמודדה המשטרה.

אם היה צונגר אדם רגיל מן השורה, יתכן שהעלמותו היתה נשארת
מסתורית ובלתי מפוענחת עד עצם היום הזה כאחת מהיעלמויות
רבות שידועות רק לבני המשפחה של הנעלמים.

אבל הוא לא היה אדם רגיל מן השורה. אחרי צונגר בוצעו חיפושים
רבים שנוהלו לא רק בידי אנשי המשטרה אלא גם ובעיקר בידי עמיתיו
במסדר "האחים הנאמנים".

ראשי לשכת "משה" בשכונת מונטיפיורי הוציאו פקודה דחופה לכל מאות
החברים של המסדר ברחבי הארץ לעשות כל מה שביכולתם על מנת
לעלות על עקבותיו של האח צונגר ועל עקבות כל מי שיכול להיות אחראי
להיעלמותו. הם הזכירו לכל "האחים" את המחוייבות העמוקה שיש לכל
"אח נאמן" לעמיתיו במסדר. מחויבות שדרשה מאמצים מעל ומעבר
גם לאדם שאותו לא הכירו אישית.

אנשי המסדר החשאי פתחו ב"ציד אדם" אולי חסר תקדים בתולדות
הארץ כשהם נחושים לעשות כל שביכולתם לגלות את מה שקרה לצונגר.
לבסוף הם נתנו "טיפ" לבלש הפרטי הראשון של הישוב וידיד אנשי
המסדר דוד תדהר שמצידו הזעיק את אנשי המשטרה לחפש באדמותיו
של שינצוויט בתל נוף. תדהר הציע למשטרה לחקור את עוזרו של
שינצוויט הערבי עבד אל קדאר. ואכן החקירה הניבה תוצאות. אנשי
המשטרה מצאו את גופת המהנדס קבורה בחולות בבור בעומק שני
מטר מכוסה בחולות וברזלים לרגלי מגדל המים שאותו בנה בתל נוף.
ליד הגופה מצאו את המגבעת של הנרצח שהייתה מסומנת בפנים
באותיות לטיניות צ.י ולידה הייתה מונחת מגבת. תדהר לקח לעצמו
את כל הקרדיט על הגילוי והמעורבות של אנשי "האחים הנאמנים"
נשארה סודית. הם )כתמיד( העדיפו להישאר באפלה ומאחורי הקלעים.
היום ידוע ששינצוייט, שחשד בצווגר )ובצדק( שהוא מרגל אחריו, הציע
לצונגר לראות את העיר עצמה, במקום את השרטוטים. השניים יצאו
לכיוון תל-נוף. כשמצא את עצמו צונגר מוקף משוכות צבר אי-שם ליד
הכפר הערבי עקיר, הוא החל לחשוד, אבל שינצוויט, ידידותי מתמיד,
הבטיח לו שזה רק עניין של כמה קילומטרים. ולפתע התנפל על צוואנגר
המופתע וחנק אותו. לאחר מכן. הורה לעבד אל קאדאר לקבור את
גופתו לרגלי המגדל של תל נוף שאותו בנה הנרצח.

בחקירה המשטרתית טען שינצוייט שהוא חנק את צונגר על רקע חוב
כספי של 200 לירות. זה אמנם היה אז סכום נכבד אך לא כל כך נכבד
בשביל שינצוייט העשיר )שגר בוילה מפוארת בראש גבעה ברמת גן(
כדי לבצע עבורו רצח. בחקירה מצאו תדהר והשוטרים כי בקירות הווילה
של שינטוויץ הוטמנו מיקרופונים שינצוייט תירץ זאת בכך שנהג לצוטט
לסוחרי קרקעות ערביים בעת שניהל עימם משא ומתן.


רשת המרגלים הגרמנית - יהודית

לימים נתברר כי פרויקט תל נוף שימש כיסוי לשינצוויט שלא היה אלא
מרגל לטובת גרמניה הנאצית ובאופן ספציפי בשירותו של קצין נאצי צעיר
ושאפתן, מומחה לענייני היהודים אדולף אייכמן שאף בא לבקר בארץ
ישראל לביקור בזק של כמה שעות בחיפה במטרה לפגוש את שינצוויט,
שאיתו ועם אנשי רשתו נפגש גם יותר מאוחר בקהיר. )אנשי המנדט לא
התירו לו להאריך את שהותו בפלשתינה מחששם מדבר כזה בדיוק(.
היום נראה גם שאותם מיקרופונים שהוחבאו בכותלי הוילה שלו ברמת גן
לא נועדו לציטוט סוחרי קרקעות ערביים אלא להעברת ידיעות לתחנת
ביון גרמנית שישבה בקפריסין.

נראה שהש"י )שירות ידיעות( של 'ההגנה' חשד בשינצוויט ושתל בצדו
את המהנדס צוואנגר. כאמור צוואנגר חשף אז רשת ריגול נאצית שפעלה
בארץ ומרכזה היה סמוך מאוד למקום מגוריו בשכונת מונטיפיורי בשכונת
שרונה של הטמפלרים הגרמנים הפרו נאצים. המידע הועבר לבריטים
ושני סוכנים נאצים גורשו. הנזק שנגרם לרשת הריגול היה חמור
והנאצים שאפו לנקמה. שינצוויט שמצידו חשד בצוואנגר שהוא מרגל
גם אחריו שמח להיענות לדרישתם של הנאצים. הוא חנק לבסוף את
צוואנגר במו ידיו מכמה וכמה סיבות: הן כנקמה בשם הנאצים על
חשיפתם של שני הסוכנים הגרמניים שהוא חשד שלצוואנגר היתה
יד בגילוים וגם מתוך חשש ממה שצוואנגר עלול לגלות על הפעילויות
השונות שלו הן כמרגל גרמני והן על ההונאה הכלכלית שביצע בתל נוף
שבנייתה לא התנהלה כמתוכנן כפי שהבטיח למשקיעים בפולין.

רק שנים מאוחר יותר בעקבות בדיקת הארכיונים של הגסטפו בגרמניה
בידי החוקר אריה ברנע נחשפו הקשרים בין אייכמן ושינצוויט שעד אז
היו בגדר סוד כמוס, המסמכים שהראו שלגרמנים היתה בארץ רשת
ריגול שפעלה מזה 20 שנה בשירות גרמניה עוד מימי מלחמת העולם
הראשונה ובמסגרתה חברו ערבים, מתיישבים טמפלרים גרמנים, וגם
יהודים שקיבלו סכומים נאים מממשלת הרייך השלישי ושינצוויט היה
אחד מאנשיה. אלא ששינטוויץ היה אז כבר אדם חופשי.

משום מה שינטוויץ שנשפט בניגוד לכל המקובל אז לפני שופט אחד
בלבד,זקן השופטים של המנדט הבריטי, קיבל ב72 ליולי 1937 עונש
קל יחסית 15 שנים בלבד בכלא על הריגה בלבד )על פי גרסה אחרת
הוא קיבל 10 שנים בלבד ולכאורה יש כאן סתירה אבל נראה שהוא
פשוט השתחרר לאחר 10 שנים כתוצאה מניכוי על התנהגות טובה(
מצד שני המאסר היה גם מזלו כי אם היה משתחרר היה מחוסל על
ידי אנשי ההגנה שקיבלו הוראות לחסלו.

בניגוד לשינצוויט, עוזרו, עבד אל קאדאר, שרק קבר את הגופה
בהוראתו נתלה. והעניין מעורר כיום תמיהה. מדוע תלו את עבד אל
קאדאר ולא גם את שינצוויט? האם היו כאן בחישות שונות מאחורי
הקלעים שאיננו יודעים עליהם? )אולי בין ממשלת אנגליה וגרמניה
שהגנה על הסוכן שלה?( בכל אופן לאחר ששינצוויט שוחרר הוא
טען כל שאר חייו לחפותו.


גירסת אהרון אמיר

ב-8991 פירסם הסופר אהרון אמיר ספר מתח היסטורי בשם "הנבלים"
שסיפר על הפרשה כשהוא מתאר את הדמויות בשמות אחרים. אמיר
קראל צוונגר "אלכסנדר שטייגר" ורוצחו שינצוויט מכונה "זוננשיין".
העלילה היא לכאורה בדיונית אך יש לה בסיס עובדתי מוצק ביותר.
ברובו זהו סיפור ביוגראפי על חייו של הדמות של שטייגר - צונגר
לאורך תחנות חייו השונות עד למפגש הסופי הקטלני עם הרוצח.
אחת הדמויות בספר היא אייכמן הצעיר שכל פי המסמכים שנחשפו
בגרמניה קיבל מידע מסוכן ישראלי חיפאי בשם פולקעס )המכונה
בספר של אמיר "רשקס"( שהיה מקורב לשינצוויט כמנהל עסקיו.

פולקעס הנ"ל נפגש ביוזמתו (?) עם אייכמן בשנות השלושים, הציג
את עצמו כנציג "ההגנה" והציע לו לרגל עבור הנאצים בארץ ישראל.
פולקעס לפי הדיווח של אייכמן הציע לנאצים שהם ישכנעו יהודים
משטחי גרמניה ואוסטריה לעלות לארץ ישראל ובתמורה יקבלו כופר
כסףו "ההגנה" תעביר להם מידע. בדיווח של אייכמן לממונים עליו
נמסר שהמדובר בקצין בכיר של ההגנה שכדאי לבחון אותו. הוא
המליץ לשקול את האפשרות ובדרך זאת לפתור ולו חלקית את
"הבעיה היהודית". הוא קיבל אישור לבוא לבדוק את העניין מקרוב.
אייכמן הגיע לחיפה ושהה שם 6 שעות בלבד כתוצאה מאיסורם
של הבריטים שחשדו בו ובצדק, לשהות בארץ זמן רב יותר.

פולקעס המשיך ונפגש עם אייכמן גם בקהיר )אולי בידיעת ארגון
ההגנה(.פולקעס היה כאמור מנהל עסקיו של שינצוויט, אבל הוא
מופיע בדוחות של התקופה גם כמי שעבד בחברה גרמנית שמרכזה
בקפריסין. מנהל החברה היה איש מודיעין גרמני ונראה שפעילותה
שימשה כמסווה לתחנת מודיעין נאצית. למעשה קיבל משכורת
מהגרמנים ושהה רוב זמנו בחו"ל ולא ברור מדוע בעצם הוצג
כמועסק של שינצוויט, אך נראה ששינצוויט העביר את המשכורת
מהגרמנים לפולקעס והיה חבר בכיר יותר באותה הרשת.
פולקעס אגב התמנה לימים לראש לשכת המסחר של ישראל
ובשיחה שניהל בערוב ימיו עם החוקר אריה ברנע הכחיש כל קשר
לרשת ריגול נאצית. אך המסמכים שהתגלו בגרמניה מספרים
סיפור אחר.


אמיר הוסיף בסוף הספר תרגומים של מסמכים אמיתיים שנחשפו
בארכיונים גרמניים ומוכיחים את הבסיס העובדתי של הספר.


אמיר: הייתי אז נער בן 14 ועקבתי אחרי המשפט בדקדקנות וקראתי
את כל מה שנכתב על הפרשה בעיתונים. ואחר כך העניין נשכח ממני.
וכעבור שנים רבות ב2991 פנו אלי מקול ישראל בהצעה לכתוב תסכית
רדיו. עלה בדעתי לכתוב על ידיד שלי איש בן למעלה משמונים שחי
בארה"ב,נשוי לאישה חברונית שבעה דורות בארץ, אדם שחי שבעים
שנה בניכר אבל מדבר עברית שוטפת ומתנגנת, והגלות היא בשבילו
רק מצב זמני. עלה בדעתי משום מה לקרוא לגיבור צונגר. ואז אמרתי
לעצמי "רגע צונגר? צונגר זה סיפור אחר לגמרי". ופתאום הכל חזר אלי
בעוצמה אדירה ולא יכולתי להשתחרר מזה. ואז התחלתי ללכת אחרי
הסיפור האחר. ביצעתי מחקר יסודי ביותר עבור הספר. היום. יש
קבוצות מטיילים שבאות לשרונה ששם היה מרכז רשת הריגול
הנאצית ומסתובבות בעקבות הספר הזה. כשכתבתי על זה היה
בגדר סוד. וגם בבית ההגנה קשה היה למצוא על זה חומר. בבדיקה
בארכיון ההגנה מצאתי שלא שמרו כל מסמכים על הפרשה אולי משום
שמישהו רצה להסתיר משהו בנושא. המצאתי למשל פתק כתוב בנושא
כתוב בכתב יד של שאול אביגור עם הוראה "לא להראות". לעומת זאת
יום אחד התקשרתי ליצחק שמיר בעקבות דברים שאמר בתוכנית דיון
רדיופונית ושאלתי אותו על אחד המעורבים. שמיר פלט אז "הא המרגל
הנאצי ההוא?" היה ברור לי ששמיר יודע על הפרשה הרבה יותר מכך
ועל מי ועל מה אני מדבר. אבל היה כאן קשר שתיקה חזק. אבל זה
רק עודד אותי להמשיך ולחקור. נשארתי מאוד נאמן לעובדות. לא
הכנסת לספר שום פרטים מדמיוני למרות שבכל הפרשה היו דברים
תמוהים.

א.א: אחת מהדמויות המרכזיות בפרשה היה הבלש העברי דוד תדהר
שסיפר עליה בזיכרונותיו, אך הוא כמעט אינו מוזכר בספרך, למה?

אמיר: ב"הרודפים" תדהר בקושי מוזכר כי הוא הגדיל את תפקידו
מעל ומעבר לכל פרופורציה בסיפור המרגל היהודי של הנאצים שנלכד
בידי הבריטים, לדעתי התפקיד שלו בפרשה היה קטן יותר ממה שהוא
טען.

אגב לימים פגשה בתו של צונגר, לאה, בישראל גלילי מבכירי ההגנה
)וסבה של עינב גלילי( והוא אמר לה אז שאילו היה יוצא הרוצח זכאי
לא היה נותר בחיים בפתח בית המשפט שדן אותו המתינו לו אנשי
ההגנה עם פקודות חיסול בידיהם. היו שמועות ששינצווויט היה סוכן
משולש וסיפרו לאישתו של צונגר שאם היה יוצא זכאי היו מחסלים
אותו. ואני שמעתי שהאיש אם כי לא ייצג את "ההגנה" אולי חשב
שהוא מייצג את "ההגנה" והיה מטיל את האשמה על "ההגנה".
זהו סיפור מורכב ואפל ביותר ומשום כך גם כל כך מרתק.


אפילו את שמו שלו שינה אמיר בספר והמחבר הוצג כ"מחברת"
מיכאלה נדיבי "אולי כדי להמשיך לשמור על אווירת המסתורין של
הפרשה שנשארה לא מפוענחת לחלוטין עד היום.

תמונות וקישורים לפרקים נוספים:

http://stagemag.co.il/Articles/774


_____________________

25 עברו ומזל אלימלך מתראיינת ושואלת למה שמעון פרס לא...
http://rotter.net/forum/gil/7193.shtml


#86,י''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.04.07 בשעה 10:05
בתגובה להודעה #81
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.04.07 בשעה 10:24 בברכה, פילוביץ שחף
 
טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים
אריק באך 01.04.2007 8:35



ציטוט:
"אם מבקשים לקיים דמוקרטיה יש להיאבק עליה. אין להתייחס להמשך קיומה של הדמוקרטיה כאל דבר מובן מאליו. הגישה "אצלנו זה לא יכול לקרות" שוב אין לקבלה. הכל יכול לקרות. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו" (אהרון ברק).

לנוכח החשיפה המדהימה שגם טדי קולק היה בוגד אשר פעל מתוככי צמרת השלטון בישראל (היה מנהל לשכת ראש הממשלה, שליח המדינה בוושינגטון וראש עיר נצחי בירושלים, אשר מחליפו הוא, הממ... אולמרט) מתעוררת החובה הבטחונית והקיומית לטהר את כל מוסדות השלטון ומוקדי ההשפעה בישראל ממרגלים, סוכנים זרים ובוגדים.

על מנת שלא להחשיד חלילה כשרים לשווא, אין הכוונה לנקוב כאן בשמות, על אף הראיות והסימנים למכביר, לקיומם של מרגלים וסוכנים מטעם המודיעין הסעודי (האם מישהו שיתף פעם פעולה עם עדנאן חשוגי?), המודיעין הצרפתי (מישהו עקב אחרי מי שגזר קופונים פרטיים מהנדבן הידוע הברון דה רוטשילד או מי דאג לכך שמערכת הבטחון תצטייד בפז'ו וסיטרואן דווקא?), המודיעין האיראני (מישהו זוכר מי עבד עם מר גורבניפאר ?), המודיעין הפלסטיני (מרטין, אתה שומע?), המודיעין המצרי (מישהו אמר גז טבעי ולא קיבל?), המודיעין הבריטי (היריעה קצרה מלהכיל, אז נסתפק בטדי קולק ויתר חבריו למיזם המודיעין הבריטי, רפ"י) וממילא האמריקאי (סנוב, במכון הגיוס של הוסט פוינט כבר היית, או שאתה סתם מתפרנס על ידי הקרן החדשה לישראל או כ"עמית" במכוני המחקר והדמוקרטיה, לכאורה? ובכלל – האם יש מישהו שמסוגל לקבל החלטות במדינה שאין לו בעברו הליך מועמדות, בחינה, קבלה והכשרה ב"חופשת לימודים" אחד מהמוסדות ה"חצי אזרחיים" של ארה"ב?).

אבל במאמר הזה יש בהחלט כוונה לא להניח למסקנות המתחייבות לגווע בתוך מבול הזעזועים והפרשיות המציפות את מדינת ישראל ומאימות להטביע אותה.

התקשורת המעיזה עוד איכשהו להתעסק בזה, מתעקשת לספר רק את החלק הזניח בפרשת הבגידה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש עיריית ירושליים טדי קולק במדינה, כשהיה מלשין ומשתף פעולה של המודיעין הבריטי ועסק בהסגרת לוחמים יהודים למען ארץ ישראל לידי האוייב, כאשר חלקם מצאו את מותם וחלקם עונו ואף התאבדו.

אבל זה היה רק הפשע הקטן והפחות חמור בכל הפרשה הזו.

העיסקאות עם הנאצים, הרבה לפני כן, להשמיד את מי שאיננו תומך המחנה שלהם ולאפשר להציל רק את התומכים שבהם, זה הוא פשע הרבה יותר חמור מהבגידה במולדת.

לדוגמא -אחת ולא יחידה- במאי 1944, הביא קולק אישית למעצרו של יואל ברנד ע"י הבריטים, וכפועל יוצא מכך – לסיכול התוכנית להצלת מיליון יהודי הונגריה מציפורני הנאצים ואדולף אייכמן בראשם!

קולק ואבריאל נשלחו ללוות את ברנד ברכבת מקושטא לארץ ישראל דרך סוריה, כביכול לצורך הפגשת ברנד עם נציגי בריטניה. בחניית ביניים של הרכבת בסוריה "נעלמו" לפתע קולק ואבריאל מתא הקרון בו ליוו את ברנד, ותחתיהם נכנסו מייד סוכני בולשת בריטית שעצרו את ברנד והובילו אותו למעצר וחקירות ממושכות בקהיר. כך, מדי יום בו הוחזק ברנד בכלא הבריטי לאחר שהוסגר אליו ע"י קולק וחבריו, המשיכו הנאצים להעלות מבעד לארובות עשרות אלפי יהודים!

קולק גם היה מי שדאג לכך שברנד לא יפגוש באותו עניין את ההנהלה הציונית, גם לאחר ששוחרר ממרתפי החקירות הבריטיים.

וגם הדבר המצמרר הזה הוא לא כל הסיפור. הסיפור האמיתי קשור ככל הנראה במי שעדיין בחיים, מי שעדיין בתפקיד, מי שהקים יחד עם קולק ב 1964 את רפ"י כדי לשרת את האינטרס הבריטי לנקום בפנחס לבון על הפרשה באמצעות סיכול ממקוד וכמיטב המסורת של אנשי הסזון של אז, כמו גם צאצאיהם המכהנים כיום אף בבית הסזון העליון של מדינת ישראל והידועים כקבלני תפירת התיקים של המדינה.

הבריטים מנועים מלחשוף את תיקי המודיעין של אנשים שעדיין בחיים ופעילים בחיים הציבוריים, ולכן.

אבל מדוע מדינת ישראל אינה עושה מעשה המעביר מסר ברור לכל בוגד ומלשין ומשתף פעולה עם שלטון זר, וברור לכולם שיש כאלה מסביב, הן בפוליטיקה הן בתקשורת והן במערכות השלטון המשפטי ובכלל (ולא כולם של בריטניה וארה"ב או צרפת, אלא יש גם טביעות אצבע רוסיות, איראניות וסעודיות ומצריות).

יש לאפשר מנגנון וידוי וחשיפה שלפיו כל משתף פעולה שיודה ועוזב, ירוחם. כי חשיפת השיטה בדחיפות ויעילות ומהימנות חשובה יותר מהצורך בנקמה.

אבל גם מנגנון הרתע שלפיו כל מי שלא יודה יידע, כי הוא יירדף, גם ארבעים שנה אחרי מנותחתו בקבר.

לדוגמא: מדוע לא מתלכדים כל אוהדי בית"ר ירושליים בקריאה להלאים את כל הרכוש שהוריש טדי קולק ולמחוק בבוז את שמו מעל לכל הרחובות והסמלים והאנדרטאות ?

נכון, את מליון יהודי הונגריה שנספו בגלל ההלשנה שלו זה לא יחזיר לחיים, אבל זה אולי ירתיע את המלשינים של היום להפסיק למכור את האינטרסים הבטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל לאוייב תמורת טובות הנאה הנהנות מחסינות מהמסר המזעזע של פרשת תדי קולק, שהבגידה משתלמת.
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=467717&rc=il

נ.ב

פרשת רצח רבין הכניסה את המילה "בוגד" לסל הטענות שאסור לטעון ואסור להעלות כלל כאפשרות במחוזותינו.

המציאות מלמדת אותנו שגם האנשים הבכירים ביותר אפילו בארה"ב התגלו כבוגדים, בזכות החופש התקשורתי לעסוק גם באפשרות הטבעית והמתבקשת הזו.

אל לנו להניח למניפולציות משפטיות של בוגדות בנות בוגדים, סזונאיות בנות סזונאים, לאסור עלינו את החובה לחקור, לבחון ולטהר את המחנה מכל סוג וצורה של בגידה במולדת.

מי שאוסר לבחון באומץ לב וביושר ובחופשיות את האפשרות שכל ארגון ביון זר ועתיר משאבים עשה את הדבר המתבקש והפשוט כל כל, לרכוש לעצמו כמה סוכנים בישראל ולהריץ אותם לצמרת - הוא מעורר בעצם הטענה הזו חשד ממשי ביותר לכך שהוא בעצמו בוגד, וסוכן זר.


מצ"ב קישור לחשיפה המדוברת בראש הכתבה שלעיל:
81. טדי קולק היה המודיע (שטינקר) של הבריטים טרם קום המדינה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=81&viewmode=


____


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#90,יבית הסזון העליון הוא הוא בית משפט העליון נכון להיום!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.07 בשעה 08:29
בתגובה להודעה #86
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.04.07 בשעה 08:41 בברכה, פילוביץ שחף
 
כותרת זו מחדדת את הציטוט מהכתבה המצ"ב:
"קולק גם היה מי שדאג לכך שברנד לא יפגוש באותו עניין את ההנהלה הציונית, גם לאחר ששוחרר ממרתפי החקירות הבריטיים וגם הדבר המצמרר הזה הוא לא כל הסיפור. הסיפור האמיתי קשור ככל הנראה במי שעדיין בחיים, מי שעדיין בתפקיד (שמעון פרס - פ"ש), מי שהקים יחד עם קולק ב 1964 את רפ"י כדי לשרת את האינטרס הבריטי לנקום בפנחס לבון על הפרשה באמצעות סיכול ממקוד וכמיטב המסורת של אנשי הסזון של אז, כמו גם צאצאיהם המכהנים כיום אף בבית הסזון העליון של מדינת ישראל והידועים כקבלני תפירת התיקים של המדינה."
הלינק לכתבה:
טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים
http://rotter.net/forum/gil/7214.shtml

@ להלן הסבר מוחשי מדוע הכותרת שלעיל מדוייקת לחלוטין:

בית הסזון העליון הוא הוא בית משפט העליון נכון להיום !!

לבית הסזון העליון יש גם משמעות עמוקה:

1. ביניש היא הבת של אהרון ורבה.
השופטת דורית בייניש, בת לחוה ואהרון ורבה, נולדה בישראל בשנת 1942
www.inn.co.il/News/News.aspx/154342

2. אהרון ורבה הוא הגיזבר של "לשכת המס" – הגיזברות שמימנה את
הסזונים (הקטן והגדול) למיניהם......


http://www.text.org.il/index.php?book=0604126

3. ביניש המשיכה, הן כפרקליטה והן כנשיאה, בדיוק באותה שיטת
הסזון – רק עליון. סיכולים ממוקדים לכל מה שמריח ציוני, דתי,
יהודי, בשירות טרמפיסטים על הטרגדיה היהודית, אנשים שיהדות
לא מעניינת אותם, אלא רק להרוויח את הירושה מהסבל שאחרים שילמו
על יהדותם. מבחינתם ארץ ישראל זו הזדמנות עיסקית. טוב שיהיה
עליה שליטה, ובמחיר מתאים – אין שום בעיה למכור.

4. העתיד של העם היהודי מעניין את דורית ביניש כמו שהעתיד של
הפלסטינאים מעניין את סוהא ערפאת. גרם אחד לא יותר. מבחינת
שניהם, למאבק הלאומי יש רק טעם אחד. טעם של מחלבה קטנה.


תזכורת:

מאת יוסי בלום-הלוי: '' המשכו של הסיזון !!''
"אהרון ברק, כבודו הנכבד, נשיא בית המשפט העליון בכל
פסיקותיו המלומדות להגנה על ... בית המשפט העליון גם קבע
בשורה ארוכה של פסקי דין כי כל נטילת זכות מאדם דורשת ..."
http://rotter.net/forum/gil/5583.shtml

האחים קהלני = הטבח במערת המכפלה = רצח רבין...
"נשיא בית משפט העליון-"לא חקרנו הכל, זכותה של משפחת רבין
לבקש בירורים נוספים" ... מציידי אחינו היהודים- "הסיזון",
ירה לא בראש ורצח אותו, לידם "נכח" גם איסר ..."
http://rotter.net/forum/gil/5014.shtml

השופט דורית בייניש עומדת להתמנות לנשיאת בית המשפט העליון.
קרא עוד... ראה קישור מצורף... הסיזון. 100 שנות ציונות.
58 השאלות של אדיר זיק בפרשת רצח רבין ...
http://ps.newsnet.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=2576


15/02/2005. מכינים את הסיזון הבא / אביתר בן-צדף ...

יצחק לוי תמה על כך שנשיאת בית המשפט העליון אינה מצליחה
לקבל ביקורת מפי שר ...
www.leumi.org.il/contents_id.asp?cat=10&id=2897&class_cat=maamarim

האם העולם היה מרשה לנו לעשות זאת?
האם בית המשפט העליון ... הסיזון חוזר / אליקים העצני
www.tkuma.org.il/our_works_id.asp?cat=16&id=2298&class_cat=maamarim

המשכו של הסיזון ...
אהרון ברק, כבודו הנכבד, נשיא בית המשפט העליון בכל פסיקותיו
המלומדות להגנה על ...
http://archive.likudnik.co.il/Newspaper/searchingResult.asp

41. הקיסר = מייק הררי הגיס של שופטת עליון דורית בייניש !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6184&omm=41&viewmode=

___


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files


#91,יובנוסף לכתבה על בית הסזון העליון:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.04.07 בשעה 20:52
בתגובה להודעה #90
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.04.07 בשעה 20:53 בברכה, פילוביץ שחף
 
החבר הכי טוב של ביניש, מישה חשין, הוא הבן של מי שעבד גם הוא
בשירות הבריטים, ועם קום המדינה הם דאגו שיעבור מבית המשפט הבריטי, לבית המשפט של היהודים, כביכול,
והוא מונה לבית המשפט העליון לבצר את אחיזת המודיעין של הכיבוש ברשות המבצעת והשופטת.


בית המשפט העליון ב-1948. מימין: חשין, מנחם דונקלבלום, הנשיא משה זמורה, הרב שמחה יוסף ויצחק אולשן.

אם איסר הראל והחברה הטובים לא היו עולים על זה אז, ולא היו מזרזים
את הטבע, הוא עוד היה עלול להתמנות לנשיא בית הסזון העליון....


תזכורת:


אהרון ברק ומישה חשין

שופט במצוקה: פרשת מינויו של שניאור זלמן חשין לבית-המשפט העליון בשנת תש"ח

מינויים לבית-משפט עליון מעוררים תמיד עניין ציבורי רב בגלל ההשפעה הגדולה שיש לערכאה העליונה של הרשות השופטת בכל מדינה דמוקרטית מודרנית. נתן ברון בוחן פרשה אחת, משנת 1948, המעידה עד כמה מילאו שיקולים פוליטיים תפקיד מכריע בקביעת הרכבו של בית-המשפט העליון הראשון של מדינת ישראל. הוא מביא מסמך נדיר, שבו מנסה מועמד לכהונה הבכירה לטהר עצמו מחשדות לנטיות פוליטיות לא-רצויות. פרשה זו שופכת אור לא רק על האופן שבו הקימה המדינה הצעירה את מוסדותיה החדשים, אלא גם על ההשקפות ודרכי הפעולה של דמויות מרכזיות בהנהגה, על המשמעות שהייתה ל"אות קין" פוליטי זה או אחר, ועל הצביון המיוחד שהיה לבית-המשפט העליון בעשורים הראשונים כתוצאה מן ההכרעות לגבי הרכבו שנפלו עם קום המדינה.
http://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim93/93-subtitles.html


עלילה בדרך לעליון
http://images.fixtravel.co.il/online/1/ART1/039/640.html
ובחזרה ל-1948. רוזן שאף להקים בית משפט שישקף את המפה הפוליטית: שניים ממפא"י, ציוני כללי, דתי ורוויזיוניסט. ארבעה מועמדים עברו בצורה חלקה: הנשיא זמורה ויצחק אולשן (מפא"י), מנחם דונקלבלום (מטעם הציונים הכלליים) והמועמד הדתי, הרב שמחה אסף, מומחה למשפט עברי שלא היה משפטן. למשבצת הרוויזיוניסטית יועד עורך הדין המוערך והמקובל אברהם ויינשל. סירובו של ויינשל הכשיר את מועמדותו של חשין.

אלא שכאן מגיע הסיפור המוזר. חשין לא היה רוויזיוניסט כלל, אלא רק נחשד ככזה. הוא אפילו ניסה להתנער בכוח מהזיהוי הרוויזיוניסטי כיוון שחשש, ובצדק, שיבולע לו. "הוא לא ידע מה מצפים ממנו", אומר ברון, "הוא רק ידע שביולי 1948, שלושה שבועות אחרי פרשת אלטלנה, להיות רוויזיוניסט זה רע מאוד. אנשים נעצרו ונשלחו לכלא. אלא שהמציאות עלתה על כל דמיון. כל מה שנזקף לשלילה לגבי חשין, הפך לפתע לצד זכות מובהק, שהבטיח למעשה את מינויו. הנטל הפך לנכס".


התמחתה בעליון
מאת יובל יועז
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=801111

איזה סוד גילה אהרן ברק לעמיתיו אחרי החלטתם לצרף אליהם את מישאל חשין?

למה התנגדה מרים בן-פורת למינויו של תיאודור אור? כיצד הצליחה דורית ביניש לטרפד את מינויה של נילי כהן? בספר חדש על בית המשפט העליון חושפת העיתונאית נעמי לויצקי פוליטיקה פנימית של התייעצויות, שידולים, מאמצי שכנוע ואף התמקחויות, לא רק בענייני מינויים, אלא גם בניסוח פסקי דין עקרוניים.....


___


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files









#93,ימעשה בדורית, אלישבע ועדנה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.04.07 בשעה 09:35
בתגובה להודעה #90
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.04.07 בשעה 09:37 בברכה, פילוביץ שחף
 
מעשה בדורית, אלישבע ועדנה
12.04.2007 3:44
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=484445&rc=il

כלפי מי מכוונת האצבע המשולשת בעטיפת הספר "העליונים" של נעמי לויצקי?

שלוש נשים, בלונדינית, שחרחורת וג'ינג'ית, עובדות במשרד ומבחינות, שלמרות שהן יוצאות מהעבודה בחמש,
יוצאת המעסיקה שלהן כבר בשלוש מהמשרד.

הבנות מחליטות גם הן לצאת בשלוש. השחרחורת והג'ינג'ית הולכות לקניון והבלונדינית חוזרת הביתה.

כשהיא פותחת את הדלת היא רואה, שהמעסיקה שוכבת עם בעלה.

למחרת הבנות מדברות.

אומרת השחרחורת: "בואו נלך היום שוב בשלוש".
עונה הבלונדינית: "אני לא יכולה... המעסיקה כמעט ותפסה אותי אתמול..."

______



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??

http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files


#94,יעטיפת הספר של נעמי לויצקי, ''העליונים-אצבע משולשת''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.04.07 בשעה 21:14
בתגובה להודעה #90
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.04.07 בשעה 21:34 בברכה, פילוביץ שחף
 
חברנו "שכל ישר" הגיב (מצ"ב) ושאל בנושא שפורסם אתמול:
90.בית הסזון העליון הוא הוא בית משפט העליון נכון להיום!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=8764&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=פילוביץ%20שחף#4

=
שכל ישר
חבר מתאריך 22.4.04
7422 הודעות אור ליום חמישי כ''ד בניסן תשס''ז 21:17 11.04.07


4. לאיזה כיוון חושפת היד בעטיפת הספר של לויצקי אצבע משולשת ?
=

מסתבר שהתגובה/השאלה נשאלה ושימשה כעוגן לכתבה בנושא המצ"ב ושפורסמה היום,
כותב הכתבה ביקש להשאר אנונימי (שמו שמור במערכת) מאחר והוא משפטן באקדמיה, להלן הכתבה:

החוק לא שווה כלום. רק המזימה אם ואיך ליישם אותו,
או להתעלם ממנו, היא הקובעת !!

12.04.2007
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=484632&rc=il


עטיפת הספר של נעמי לויצקי, "העליונים":
אצבע משולשת וסתימת פיות. אכן, תמונה שווה אלף מילים

לחוק בישראל אין שום משמעות. הציבור באמצעות המחוקק מקשקשים בזנב, אבל מי שקובע אם חוק מסויים מבוטל, או אם הוא יושם רק על גורמים מסוימים ולא על גורמים אחרים זה המשטרה, היועמ"ש ובתי המשפט. אתם יכולים לקרוא לזה בעברית דמוקרטיה. אבל בעולם קוראים לזה אנרכיה.

בספר החוקים של מדינת ישראל יש חוק האוסר על יהודים למכור בפסח חמץ בפרהסיה.

באופן טבעי וכמו בכל מדינה ולגבי כל חוק, יש הרבה אנשים שאוהבים את החוק הזה, ויש הרבה אזרחים שלא אוהבים אותו.

כיוון שנחקק חוק כזה, הוא שווה במעמדו לכל חוק אחר שנחקק במדינה, בדיוק כמו האיסור לרצוח, לגנוב, למעול ואפילו לבגוד במדינה.

ולכן, כל עוד החוק הזה בתוקף חובתן של רשויות המדינה למנוע הפרה של החוק הזה.

אלא שהשנה בחרו הרשויות להעלים עין ולאפשר את מכירת החמץ בניגוד לחוק, וראינו למרבה התדהמה שוטרים עומדים ומגינים על מפרי חוק שמכרו חמץ בניגוד לחוק, מפני חרדים אשר ניסו להתנפל בחמת זעם מוצדקת על בעלי החנויות ולכפות עליהם באמצעות אקטיביזם אזרחי לגיטימי לחלוטין, את החוק (והתקשורת כמובן טרחה להסביר לנו שהחרדים הם מופרעים ולא שהאזרחים מפירי החוק והשוטרים שהגנו עליהם, הם עבריינים).

תפקידה של המשטרה לדאוג לשמירת החוק.

מעמדן ואמינותן של רשויות שלטון החוק נרמסות עד עפר ואפר כאשר המשטרה בוחרת לעצמה אלו חוקים לאכוף ועל איזה "סוג" ו"גזע" של אזרחים הוא חל ועל איזה הוא לא.

האם מדובר בטעות מקרית או שיטתית להכחיד כל זהות יהודית מצביונה של מדינת ישראל, על ידי סוכני האוייב השולטים בשלטון החוק מאז ימי הסזון הראשון ועד בית הסזון העליון?

את התשובה הבוטה ניתן היה לראות במלחמת החורמה של המשטרה נגד הנוער הכתום שחסם כבישים במסגרת המחאה נגד ההתנתקות.

פסקי הדין בזכות חופש הביטוי, זכות ההפגנה, והחוק המחייב אזרחים לעשות הכל -כולל עימות אלים ולגיטימי נגד רשויות החוק- כדי להגן על ביתם מפני פלישת מחבלים, נעלמו כלא היו.

מלחמת החורמה הזו הביאה נערים ונערות רבים לכלא בהאשמות קשות, דמיוניות, מרושעות ומטורפות כמו שרק שופטת ששפיותה מוטלת בספק כמו גם נאמנותה למדינת ישראל כמו פרוקצי'ה מסוגלת - בתנאים חסרי תקדים, בעוד שכאשר אנשי 'שלום עכשיו' חסמו נתיב תנועה בכביש המנהרות, חסימה שלדעת גורמי בטחון עלולה הייתה "ברמת סבירות גבוה" לגרום לפיגוע בטחוני, המשטרה פעלה בכפפות של משי.

פתאום נעלמו כל האשמות על סיכון ציר תנועה וכו', חסימת כביש היא חסימת כביש בין אם מוחים נגד ההתנתקות או מוחים נגד כניסת מתנחלים לבית בחברון.

המנדט של רשויות שלטון החוק לאכוף חוקים על אזרחי המדינה, הוא בהיות החוקים שוויוניים כלפי כולם, ולא חברה המתנהלת על פי חוקי הג'ונגל של "כל דאלים גבר".

דבר זה המהווה סרטן בליבה של המדינה, שכן תמיד ימצא אדם עשיר יותר, חזק יותר, מקושר יותר או בעל טעון דמגוגי שובה לב שירמוס את זולתו, וכולנו יודעים לאן הוביל שלטון כזה את העולם רק לפני כמה עשרות שנים.

בשני הנושאים הנ"ל נתקלתי במאמר של בלוגר בשם יאיר מורדוף והחלטתי לבחון את התיזה הזו הלאה.


איסורי פרסום

את וענונו הכניסו לכלא לשמונה עשרה שנה בגלל שגילה לאנגלים סודות שממילא הם וכל העולם ידעו.

אבל כשעו"ד דבורה חן, המשנה לפרקליטת המדינה והממונה על העניינים הבטחוניים דאז, נתפסה על ידי יחיאל חורב מדליפה לאיראן באמצעות ידיעות אחרונות סודות הרבה יותר מפורטים ורגישים על סודות הגרעין של ישראל - הדבר נסגר בקריצה כלא היה.

לעומת זאת כשעיתונאים כדוגמת משה הלוי (הלמו) או חיים יטיב חשודים בהפרת צו איסור פרסום, כדי לקיים דיון ציבורי חופשי בחשד הסביר שתפרו לחיים רמון תיק כדי לטהר את לשכת שר המשפטים ממתנגדי ביניש - רודפים אותם, עוצרים אותם וממציאים עליהם שהם פרסמו שם של קורבן עבירת מין
(למרות שמין לא היה שם, אלא חשד ממשי לשיבוש מהלכי משפט והדחה בעדות).


כנ"ל לגבי עבירות הונאה והפרת אמונים.

אסתרינה טרטמן התרברבה על תואר שלא היה לה. לא קיבלה בעבור זה דבר.
עדנה ארבל זיפה את קורות החים שלה, התחזתה לבעלת תואר שני, וקיבלה מקופת המדינה במרמה הון עתק שלא הגיע לה.

את הראשונה רגמו באבנים, או יותר נכון בחיצים מורעלים עד מוות ממש. את העבריינית הסידרתית קידמו עד לבית המשפט העליון (היא גם הייתה השותפה של מזרחי בביצוע עבירות האזנת הסתר, לצד עבירות הונאה אחריו שהיא ביצעה, כידוע).

נעמי בלומנטל נתנה -ולא לקחה- דבר. בסך הזמינה ציבור בוחרים לבית מלון על חשבונה (ואחר כך ניסתה להגן על עצמה בכל דרך טבעית מפני ההאשמות המטורפות וחסרות הפרופורציה האלה).

נעמי בלומנטל, בת טובים והאחרונה שניתן לומר עליה במציאות הציבורית של היום שהיא "עבריינית" נשלחה לכלא, כשמה שמיוחס לה נשמע בדיחה לעומת חגיגות השחיתות והשוחד והבוז לחוק של כל הבכירי ביותר במערכת המשפט והפוליטיקה.

אהוד ברק לקח שוחד והפר את החוק והמשטרה אף המליצה להעמיד אותו לדין על מעשים הרבה יותר חמורים מאלה שיוחסו לעומרי שרון, או לדרעי. הוא הורה לכל שותפיו לעבירה לשתוק בחקירה, והעניק לבעלה של פרקליטת המדינה דאז שוחד במליונים (אורי ארבל קיבל ללא מכרז חוזה פיקטיבי להגנת גבול הצפון בעקבות החלטת ברק לברוח שוב ולהניח לחיזבאללה להשתלט על לבנון. כמה שווה ההגנה הזו ראינו, ומה היה אפשר לעשות עם הכסף הזה לטובת מקלטים לתושבי הצפון, גם כן ראינו...)

עזר וייצמן קיבל באופן שיטתי שוחד חודשי מסוחר נשק, בהיותו מפקד חיל האויר ושר בטחון. לא הוגש נגדו כתב אישום אלא הניחו לו "לפרוש בכבוד" כי הוא היה נשיא. הנשיא קצב עדיין מתמודד עם חוויית השחיטה בעיר ההרגה, כשחטאו החמור יותר מהמעשים המיוחסים לו, זה שהוא מפריע לשמעון פרס לנצל את ההזדמנות הפוליטית האחרונה שעוד נותרה לו שלא להיזכר כלוזר של כל הזמנים.

את הבן של אריק שרון שחטו ממש בגלל העסקה פיקטיבית של שיטוט באינטרנט תמורת מליונים. את הבן של אהרון ברק ואת הבן של יצחק זמיר מעולם לא חקרו על סכומי העתק שהם קיבלו כשוחד במסווה של שכר טירחה כעורכי דין, כביכול.


כנ"ל לגבי עבירות הסתה לרצח רבין

את מרגלית הר-שפי שיפדו כמו ברווז צלוי על שהיא לא שיתפה את השב"כ בשיחות רעים שהיא שמעה בלי לתאר לעצמה מה תהיה התוצאה של אמירות סתמיות שכאלה, שכמותן כולנו שומעים כל הזמן בלי לחלום בכלל שמישהו יעשה עם זה משהו של ממש או שעלינו לרוץ לשב"כ להלשין על חברים.

את דורית ביניש, הזוכה הגדולה ביותר -יחד עם פרס- מרצח רבין (הוא מונה בזכות הרצח לראש ממשלה, והיא מונתה בזכות הרצח לנשיאת הסזון העליון) - לא העמידו לדין על מה שהנשיא מאיר שמגר גילה וקבע בדו"ח ועדת החקירה הממלכתית שלו: שהיא הדיחה את אבישי רביב, סוכן השב"כ, להוציא על רבין דין רודף, בהכשר משפטי. שהיא הונתה למעשה ציבור שלם לחשוב שהימין הוא קיצוני ומטורף שמציג את רבין בתור "בוגד" ועם כאפייה בעוד שבפועל זו הייתה הבת של הגיזבר של הסזון ההוא, דורית ביניש, שהסיתה בעד רצח רבין ונגד כל הציבור אשר דגל בזכותם של היהודים ולא הערבים על מדינת ישראל.


כנ"ל לגבי חוק הסוביודיצה
http://www.nfc.co.il/Archive/004-D-282-00.html?tag=04-51-17

לא היינו זקוקים למשפט חיים רמון -שבו השופטים קיבלו הנחיות מפורשות בפומבי לפסק הדין המצופה מהם- הן מנאום ביניש לתקשורת והן מעיתונאים ופובליציסטים ומשפטנים הן מטעם הפרקליטות והן מטעם חיים רמון, כדי לדעת שבמדינת ישראל מותר לשים זין -לא פחות- על החוק במקום לבטל חוקים זניחים שנקבעו כדי להבטיח שטויות כגון טוהר ההליך השיפוטי כדי להכשיר מהלכים ראויים של פסקי דין המוכתבים על ידי ההמון המשולהב בנושאים מהותיים וחשובים הרבה יותר כמו העבירה הנוראית הזו, לתת נשיקה לחיילת מבלי להבין אותה כמו שהיא אמרה אחר כך ובעקבות הלחצים שהועלו עליה, שהיא הבינה את עצמה.

אנחנו הרי מדינה מיוחדת, שבה הפקידים חזקים יותר מכל חוק. ויש לנו בכתובים ואילו בלי בושה "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' 51.051א: הנחיות לתובעים בנושא העמדה לדין בעבירות סוב יודיצה...

איזו מדינה שפויה אתם מכירים שבה פקיד מנחה את רשויות האכיפה להתעלם מהחוק ונשאר בחיים או חופשי?


כנ"ל לגבי עבירות בגידה במולדת

את כהנא הוציאו אל מחוץ לחוק כי הוא היה בעד הגשמת מגילת העצמאות, הקובעת כי מדינת ישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית. שללו ממנו את הזכות לרוץ לכנסת כדי לזכות בקולות הדמוקרטיה שעלולים היו -חס וחלילה- לסייע לו להגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית.

את בילין, בשארה, זהבה גלאון, אורי אבנרי ואחרים אף אחד לא עוצר ולא חוקר למרות שהתנהלותם מלמדת ברמה העולה בהרבה כדי "חשד סביר ביותר" על העדפה בוטה של זכויות אוייבי המדינה המבקשים לחסלה (להבדיל מזכויות אדם פלסטיני) על פני תומכי המדינה והמבקשים להגן עליה.

אפילו כשגילו שסגן ראש השב"כ לשעבר, יוסי גינוסר, היה בעל זכות חתימה בחשבון סודי בשווייץ שהכיל 300 מליון דולר ושימש למימון פעולות טרור רצחניות נגד יהודים בישראל, לא טרחו לפתוח בחקירה וסימנים מרובים מידי מלמדים שראש ממשלה בישראל שילם על התעקשותו לחקור את הדבר הזה, בחייו.


כנ"ל לגבי זכות הציבור לדעת

כשמבקשים למנוע פרסום חצאי אמיתות בפרוטוקולים של ועדת חקירה כדי שלא להטעות את הציבור כמו שקרה מפרסום חצי עדותו של פרס, וכדי שלא להעניק לחיזבאללה מודיעין איכותי על הלך התנהלות צמרת הנהגת המדינה לקראת מלחמה, וכדי למנוע מלהעניק לתושבי לבנון ראייה משפטית לתביעה בינלאומית בהאג אשר תהפוך את כל הקצינים והממשלה ואנשי מערכות הבטחון לפושעי מלחמה - זכותה של מסעודה מסביון וב'זיז'נה מנתיבות לדעת נהפכת לערך עליון.

אבל לפרסם פרוטוקולים של הועדה למינוי שופטים? חס וחלילה.... לפרסם פרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון בערעורים ובג"צ? חס וחלילה - זכויות הציבור שוות לאפס כשהן מתנגשות עם האינטרס של השופטים להצניע את הקומבינות שלהם...


כנ"ל לגבי האזנות סתר

עופר נמרודי לא עשה האזנות סתר מנוגדות לחוק יותר מאשר נוני מוזס, וסנ"צ משה מזרחי. שלושתם הפרו האת החוק, ביודעין ובמזיד, בדיוק באותה חומרה (ויש אומרים שמזרחי אף יותר, כי הוא ריגל אחרי פוליטיקאים בכירים וראש ממשלה מכהן במהלך תקופת בחירות, כדי לסכל את סיכוייו לגבור על כנופיית הסזונאים).

אבל רק עופר נמרודי ישב על זה בכלא. נגד האחרים מעולם לא הוגש אפילו כתב אישום.


כנ"ל לגבי עבירות שוחד בחירות

כשגילו ששמעון פרס, אולמרט ואחרים קיבלו סכומי עתק מסוחרי נשק כדוגמת פרנקל, אשר באופן תמוה זכה להיתר משפטי שערורייתי ביותר מרשויות החוק בישראל לזהם ולשחד פקידי ממשל משטר ברחבי באירופה כדי למכור להם נשק ושירותים פיקטיביים תמורת שוחד שישולם לו על ידי חברות ממשלתיות בישראל - לא רק שלא טרחו לפתוח בחקירה ולא להגיש כתבי אישום, אלא הקפידו להשתיק באלימות את העיתונאי שחשף את הפרשה, פילוביץ' שחף והוציאו צווי איסור פרסום בלתי חוקיים בעליל להסתיר את הפרשה החמורה הזו מהציבור בישראל ומרשויות החקירה והאמונים על טוהר המידות באיחוד האירופי.

כשמבקר המדינה תפס את דורית ביניש מעלימה מליוני דולרים, ללא מכרז, ללא הזמנות, ללא הסבר מתקבל על הדעת, רכש פיקטיבי של מוצרים ושירותים במחירים שהם פי חמש ממחירי השוק, ביושבה כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית - התקשורת אפילו לא טרחה לדווח על הממצאים החמורים של מבקר המדינה. גם כשבעלה ביצע עבירות הונאה וגניבת כספים שנוכו משכירים עבור העברה -כנאמן- למס הכנסה, העלימו אתתיק החקירה נגדו והיועץ המשפטי קבע שביצוע עבירה שכל כך הרבה אזרחים הלכו בגללה לכלא על סכומים קטנים בהרבה, לא נחשבת עבירה פלילית כשהיא מבוצעת על ידי בעלה של נשיאת בית המשפט העליון.

אבל את נעומי בלומנטל כאמור, אשר נתנה ולא לקחה, הכניסו לכלא. גם את ש"ס ואת נתניהו רדפו אנשי הסזון עד חורמה, כידוע... ואת דיניץ, על חפתים בעשרים דולר הכניסו לכלא (אבל לשיט-רית שביצע עבירות שחיתות בהון עתק, סגרו את התיק בניגוד לחוק, ותמיכתו העיוורת בביניש ובעבירות שהיא מבצעת על סדרי מנהל ציבורי תקין מאז, ידועה...)


כנ"ל בעבירות של אלימות והסתה לאלימות

את סנ"צ ניסו שחם, שהנחה את פקודיו להפעיל אלימות וכוח בלתי חוקי בעליל על רקע גזעני ("יש לשרוף חרדים". "להכות אותם באלות". "אני רוצה מעצרים" "חרה עליהם, שיישרפו") לא העמידו לדין והשוטר האנטישמי הזה ממשיך לקבל משכורת ממדינת ישראל ולשרת במשטרה.

את ניצב שחר איילון מקדמים לדרגת סגן המפכ"ל למרות שהורה לפקודיו להפר את החוק, להפעיל אלימות ברוטלית ולהסיר את תגי הזיהוי שלהם ולהתחזות כאחר (עבירה פלילית שעונשה שבע שנות מאסר) ויש על זה תיעוד מצולם של הפקודה לבצע עבירת התחזות לאחר (בברזיל זוכו בשבוע הזה, אגב, 7 אנדיאנים חכמים ואמיצים, אשר ירו למוות בשני קציני משטרה שהסירו את תווי הזיהוי שלהם וניסו להפעיל עליהם אלימות ולפנות אותם משטח שבו הם הפגינו. בית המשפט העליון של ברזיל קבע כי שוטרים שלא ניתן לזהות שהם שוטרים ומפעילים אלימות - הם בני מוות כי זכותו הטבעית של אזרח להתגונן בפני אלימות).

שוטרים שפוצצו גולגלות של ילדים ודרסו נערים עם סוסים וקרעו נחיריים לנער כפות שלא היווה שום איום - ממשיכם לקבל משכורת מאזרחים מטומטמים שמשלמים מיסים כדי לממן את מעשי הפשע והאלימות הנוראית הזו.

המחלקה הפיקטיבית שהוקמה במשרד המשפטים לחפות על עבירות שוטרים, מעלימה בשיטתיות עבירות אלימות ועדויות שקר של שוטרים.

כשבן של מושתל ומשת"פ שלטון הכיבוש בריטי מאיים "לגדוע ידיים" למי שיעז לקדם הצעות חוק להפחתת השחיתות בבית המשפט העליון,

לעומת זאת - עשרות פעילי ימין ודתיים שלא הפעילו שום אלימות אלא בסך הכל מחו נגד המגמה למסור את בתיהם -שנרכש כחוק- לידי מחבלים -שכבר הוכח שהם משטמשים בשטחים שבשיטתם כדי לירות טילים לרצח אזרחים ולפגיעה במתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל, שלחו למעצרי בית, אסרו עליהם להתראיין, ושללו מהם את הזכויות האזרחיות הבסיסיות שלהם, כי יש "חשש" ש"אולי" הם ינהגו באלימות "אם" ו"כאשר" ו"אולי".... מודיעין שלא ראה מה שכולנו קראנו בעיתונים על חימוש החיזבאללה והחמאס - פתאום נהיה לנו מומחה לקריאת עתידות ונסתרות ומקבל על מעשי הניחוש האלה חותמת הכשר משפטית...

כנ"ל לגבי התיישבות ("ציונות" רחמנא לצלן)...

את הבית בחברון שרכשו היהודים בכסף מלא וכחוק, מבקשים לפנות אותו בכוח ובאלימות ולשלול את זכאותם על רכוש שרכשו בכסף מלא. למה? כי אפלייה של יהודים ושלילת זכויות קניין של יהודים זה נוהל היסטורי ותיק ומקובל עוד מימי נירנברג של 1935, ולא משנה באיזה לוקש עוטפים לכם את העובדה הזו. "יצר הרע עוטף את עצמו במצוות" (עגנון).

אבל כשערבים -בני הזוג קעדאן- ביקשו לרכוש בית מהסוכנות היהודית ("היהודית"!) ביישוב קציר וסורבו, בית הסזון העליון שר שירי הלל http://www.focus-on.co.il/Focus-on/F-2-Moshav/moshav_h/psk-din-katzir.htm על זכותו של אדם ערבי לרכוש בית ביישוב יהודי...

כמה התגאנו לקרוא איזה נאור בית המשפט העליון שלנו, עד שראינו שהנאורות במדינה היא על טוהרת תורת הגזע, בדיוק אותה טוהרה השוללת זכויות קניין של יהודים בכל היישובים אשר פונו לאחרונה בניגוד לכל הגיון בטחוני או צדק בינלאומי.

אם בית משפט באירופה היה מעז לפסוק ככה פסיקה והיפוכה, מייד היינו מתנפלים עליהם שהם אנטישמים וגיזענים. למה? כי אנחנו אלופים בלדרוש מאחרים לקדש את מה שאנחנו לא מהססים לחלל...


סיכום

ל"אור" כל האמור לעיל ולהרחבת האופקים הכללית, כדאי תמיד לשנן ולהיזכר בכמה ציטוטים מהסוג שהספונז'דוריות תת-הרמה והפילגשות של שופטי בית ההסזון העליון לעולם לא יבינו:

"ההשקפה כי המטרה או המניע מקדשים את האמצעים, פירושה אימוץ האנטי-תזה למשטר דמוקרטי המעוגן בשלטונו של החוק, במקום שלטונם של יחידים המבקשים להגשים את רעיונותיהם ללא התחשבות במהות פועלם. זהו מרשם לאנרכיה" (מאיר שמגר).

"מבחן האמת של זכות איננו ברגעים שבהם מתנהלים אירועים המבטאים סובלנות והבנה. קיומה של זכות עומד במבחן ברגעים מעצבנים ומרגיזים, במקום בו אין אהדה לטוען לזכות פלונית ולהשקפותיו" (מאיר שמגר).

"שפטת מרובה - לא שפטת" (השופט מנחם אילון על השופט אהרון ברק).

עבירתו של בעל הצווארון הלבן המקפיד על נקיון בגדיו ומזניח נקיון כפיו חמורה פי כמה, ועונשו של זה חייב להיות חמור שבעתיים. ואם בכל מועלי המעל כן, בראשי המוסדות לא כל שכן: לא זו בלבד שאין בכל אותן זכויות שרכשו בעברם המזהיר כדי לשמש להם מליץ יושר בעת קלקלתם, אלא אותן זכויות עצמן הופכות להם לקטיגורים (חיים ה' כהן).

נצא ידי חובת החוק לא בדיכוי ובשלילת החירות, ובסיכון בריאות הנפש והגוף, ובכל יתר מרעין בישין שבכליאה בבית הסוהר - אלא בנטיעת תקווה בלב האדם, בחיקוי מעשה אלוהי של הקמת דל מאפרו ואביון מאשפות. חזון כמו זה של "ורשעים עוד אינם" יתגשם רק אם לא יהיה להם עוד עניין לברוח מן הדין, ואם התייצבותם לפני שופטיהם תביאם למלוא טובת ההנאה משירותי הרווחה של מדינה סובלנית (חיים ה' כהן, בהקדמה לספרו של השופט א. מלמד, 'ענישה או שיקום').

אני מפחד מאנשים צדקניים. דווקא אותם אפשר לשחד ולהטות בנקל מדרך הישר. לאנשים הנוטים לקבל שוחד יש תעריף מסוים. זו שאלה של סכומים. אבל הטיפוסים הצדקניים הם באמת מסוכנים, משום שקל מאוד להשפיע עליהם וממילא לקנות את ליבם בדברי חנופה. מעולם לא חיפשתי את קרבתם של שופטים. ברחתי מחברתם והתרחקתי מידידותם; יש להם מעין עגה משפטית ואני סולד מכל סוגי הז'רגון: של הפילוסופים, של הכייסים, של המשוררים, של השוטרים ושל הנאהבים. אבל סגנון-העגה של השופטים עולה בתחבולות-הפילפול שלו אפילו על החיים במציאות; השופטים מתקיימים על פי כללי העגה שלהם ומתעלמים מחיי המציאות. נפגשתי בשופטים בעלי השכלה מפוקפקת, בעלי תרבות בינונית או באלה שחוש האחריות אצלם מאוד מוגבל. רגלי לא תדרוך יותר במקום הזה שבו נמכרים מעשי הנקמה לפי התעריף. (השופט פיטגרילי)

הזכות להתנגד לדיכוי היא המסקנה מהזכויות האחרות של האדם והאזרח (ס' 25 להצעת החוקה של רובספייר). כאשר שלטון מפר את זכויות העם, הופך הדבר לחובתו הקדושה של העם כולו ושל כל חלק ממנו בנפרד להתקומם נגדו (שם, סעיף 27). כאשר אזרח אינו יכול עוד לסמוך על המדינה שתגן על זכויותיו, הוא רשאי לשוב לזכותו הטבעית להגן על זכויותיו בכוח עצמו (שם, ס' 28).

הריבונות יסודה בעם; והיא אחת, אינה ניתנת לחלוקה; אינה ניתנת להעברה, אינה ניתנת לשינוי (סעיף 25 לחוקה הצרפתית). שום חלק בעם אינו רשאי לשלוט בעם כולו (שם, ס' 26). כל משרה ציבורית היא זמנית במהותה ואסור לראות בה זכות יתר או גמול, אין היא אלא חובה (שם, ס' 30). פשעים המבוצעים על-ידי נציגיו של העם או ע"י סוכנים, חלילה להם להישאר ללא הענשה. אין אף אחד רשאי לתבוע לעצמו יתר חסינות מכל אזרח אחר (שם, ס' 31). התנגדות לדיכוי נובעת מכל יתר זכויות האדם (שם, ס' 33). אם הממשלה מפירה את זכויות העם, על העם ועל כל חלק ממנו, למרוד. זו זכותו הקדושה ביותר מכל זכויותיו, זו חובתו שאין שנייה הכרחית ממנה (שם, ס' 35, סוף החוקה).

הבישוף מרגיש שעיקר כוחו נובע מסמלי הבד שהוא עוטה על עצמו. הוא סוגד, משום כך, לסמלים חיצוניים אלה, למצנפת, לאדרת ולמטֶה. את עיקר תפקידו רואה הבישוף במחילת חטאים. "אך מה קורה כשכל העולם שטוף בחטא?" - שואל הבישוף בחרדה, ב'מרפסת' לז'נה – "הרי לבצע חטא משמעותו להוסיף טיפת מים לים. ללא חטאי אמת, הטוב הוא אשליה והרוע הוא אפס. אין מצנפת, אין מטה זהב, אין מחילת חטאים ואין בישוף" (ז'אן ז'נה)

השופטים בישראל מצטיירים כמי שמנסים לנטרל את הביקורת על-ידי ניטרולו של המבוקר. יש להם שיטת השתקה אלגנטית ויעילה: להתלונן על 'זילות בית המשפט' ו'העלבת עובד ציבור'. נוצר הרושם העגום שישנם אצלנו שופטים החרדים לאגו וליוקרה שלהם (או של עמיתיהם) הרבה יותר מכפי שהם חרדים לחיי אדם (משה נגבי, 'מעריב').

עורכי הדין נלחמים על 'כבוד המקצוע'. זו צדקנות מתחסדת. כי לא התדמית היא הבעיה אלא המקצוע הוא בעייתי ביותר. זהו מקצוע המעמיד את הלקוח - יהיה אשר יהיה - מעל האמת והצדק. זהו מקצוע אשר בבסיסו ניצבת מערכת פילוסופית בנויה לתלפיות שתכליתה להצדיק הגנה על מבצעי פשעים וניצול כל פרצה חוקית ולהטוט משפטי כדי להוציאם זכאים. זהו מקצוע שעיקרו השכרת מצפון משפטי לכל דיכפין שהפרוטה מצויה בכיסו. זהו מקצוע-זיקיות-מצפונית, ההזדהות הארעית המוחלטת עם 'להלן צד א', ולמחרת עם 'להלן צד ב' - מובנית לתוכו. עורכי הדין עשוהו למקצוע העובד בשיטת הפֶּרפֶּרטוּם-מוֹבִּילֶה: מקצוע המייצר במו-ידיו את הבעיות שהוא עצמו אמור לפתור. הם שעשוהו למקצוע המייצר זיקה מביכה בין צדק לבין ממון. הם עשוהו למקצוע העוסק פחות ופחות בעניינים שברומו של עולם החוק, אך יותר ויותר בעשיית עושר מן המשפט. ועל כן החלו להימשך אליו יותר ויותר מחפשי זהב, אך פחות ופחות מתקני-עולם (ב. מיכאל, 'ידיעות אחרונות', 27.6.95).

"רק במדינה טוטליטרית אין האזרח מעז לבקר את בתי המשפט" (משה עציוני).

"מעט מביכה היתה פסיקת בית המשפט העליון, לפיה חייבת 'גבור סברינה' לפרסם דו"ח מיידי על מצבו הרפואי של נשיא החברה, גרשון רוזוב, משום שרוזוב, זכרונו לברכה, נפטר בינתיים" (גבי קסלר, 'מעריב').

"אם זה לא היה טראגי זה היה קומי, לקרוא את פסק הדין שאסר על אם לקבל בחזרה את ביתה הביולוגית מהוריה המאמצים, בנימוק ש"הסחבת בהליכים המשפטיים קבעה עובדות בלתי הפיכות, מאחר והוצאת הילדה מהוריה המאמצים בשלב כה מאוחר, על אף שהאימוץ אינו חוקי מלכתחילה, תגרום לילדה נזק חמור שלא היה קיים אילו ההליכים היו מסתיימים בזמן סביר" (קול ישראל).

מי ישמור על השומרים? אנשים בעלי אופי אצילי ודאי לא יסכימו לקבל עליהם את התפקיד הזה; ואילו על אנשים בעלי אופי מפוקפק, איש לא יטיל את המשימה משום שהללו - יותר משהם ראויים לשמור על אחרים - זקוקים לשמירה בעצמם (אריסטו).

לא נשתמש באיסור הזילות כאמצעי להגן על כבודנו. הכבוד הזה צריך להישען על יסודות מוצקים יותר. גם לא נשתמש באיסור על מנת לדכא את מבקרנו. מה שמוטל כאן על כף המאזניים חשוב יותר מכבודנו - וזו זכותו של כל אזרח להגיב תגובה הוגנת, ואפילו בוטה, על כל נושא שיש בו עניין ציבורי (הלורד דנינג).

יש מחדלים של שלטון החוק המהווים אור ירוק לגורמים האחראים להמשיך במצב העניינים שאינו עולה בקנה אחד עם אכיפה ראויה של שלטון החוק (המשנה ליועמ"ש עו"ד יהודית קרפ, שלא זכתה להתמנות לבית המשפט העליון כי היא הייתה ישרה וחכמה)

פושע קטן עובר על החוק. פושע בינוני עוקף את החוק. פושע גדול קובע את החוק (מקיאוולי)

"כדי להרשיע אדם בדין, צריכים להתקיים שני יסודות: אשמתו של האדם, והיכולת להוכיח אותה. לפעמים אשמתו של האדם ממש איננה רלוונטית" (המשנה לנשיא בית המשפט העליון, חיים ה' כהן).

החוק שיוויוני בתכלית: הוא אוסר על העשיר והעני ללון בקרנות רחוב או לגנוב לחם (אנטול פרנס).

עורכי דין הם העבריינים האזרחיים היחידים ששופטיהם נבחרים מתוכם (צ'רלס קולטון).

אמנותו של שופט שאינו עוסק בפילוסופיה, הופכת לבירוקרטיה, ללבלרות השוקדת על נקמה. כמה פעמים נתקלים אנו בתובע שמעודו לא החזיק בהגה המכונית, אשר עומד ומסביר שאילו הנהג היה עושה את הסיבוב הראוי בשעתו, לוחץ על הדוושה, בולם... (פיטגרילי).

תכופות יארע שמלהגים אִמרות מתרברבות ועקרונות גדולים כדי לחפות על מעשים נקלים ודלי ערך. רבים שופטי הערעור שנמנעים מלהכניס שינויים בפסק הדין המקורי לא משום שאין בו טעויות - וחמורות - אלא דווקא משום החשש לפגיעה ביוקרתו של המשפט ובכך שאם הערכאה הראשונה עשויה היתה לטעות, הרי שהציבור יגלה אין שום ביטחון בכך שגם ערכאת הערעור לא טעתה. פעמים בית הדין לערעורים מחייב נאשם חף מפשע רק כדי להציל את כבודו של המשפט, את 'כבודו' של השופט בערכאה הנמוכה... תכונה מקצועית מסולפת מביאה לכך שבמוחו של השופט יצטמצמו, באופן פטאלי, שנות מאסר שהם כופים על הנאשמים - לכלל מספרים גרידא, כשם שהכסף אצל קופאי הרולטה מצטמצם לכלל אסימוני צלולואיד. בזמן הראשון לכהונתו חש השופט בכל נטל האחריות שמטיל עליו תפקידו; כהונת השיפוט ממלאת אותו חרדה בדומה למנתח צעיר המבצע את הניתוח הראשון; אבל במרוצת הזמן משתררת עליו שאננות, באומרו לעצמו שבבית הדין לערעורים יתקנו את המשגה שעשה... ואם הוא יושב על המדוכה בבית-הדין לערעורים הריהו מרגיע את מצפונו במחשבה, שלשופטים דלמטה היתה שהות לעיין יפה בכל נסיבות המשפט, לשקול יפה את מסקנות המומחים, לגבות את העדויות... (פיטגרילי).

יש שתי שיטות לפסוק פסק דין: האחת היא לפתוח את התיק, לראות שמותיהם של עורכי הדין, ולהחליט במקום מי זכה. השיטה השנייה היא להמשיך לדון בתיק על פי העניין, ולבסוף להכריע, ובסוף להיווכח, שמה שהחלטת לפי שמות עורכי הדין, הוא שהיה (נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, בנימין כהן, 'מעריב').

קיים אצלנו גורם המסכן במידה חמורה את טוהר המידות - ההשקפה המקובלת בכמה חוגים, שפעולה האסורה בדרך כלל, מותרת כשהיא נעשית למען מטרה הנראית לעושיה כחשובה מבחינה אידיאולוגית (ד"ר זיגפריד מוזס בדו"ח מבקר המדינה הראשון, 1950).

בשעה שפרצה הדליקה ב'שוק-הצדקה', נראו בני האצילים כשהם מפלסים להם דרך בחבטם במקלותיהם על ראשיהן של הנשים... היה זה ההמון שהתגונן. היתה זו החברה. החברה הרוצה להתגונן, בתיווכה של הפרקליטות, נוהגת כאותם רמי-יחש: היא חובטת בשיגעון על ימין ועל שמאל, ללא החשש לפגוע בנשים, ילדים, ובאנשים מהוגנים (פיטגרילי).


זה הכל עניין של מזל. הכרעת הדין של נאשם, גזר הדין שלו - הכל עניין של מזל: על איזה שופט נופל הנאשם, אם זה שופט של בית הלל, או של בית שמאי, ואיזה מצב רוח יש לשופט באותו יום - טוב או רע, ואם יש לשופט שלשול באותו יום, ואם יש לשופט אישה טובה או רעה בבית. זה אמנם חמור, אבל הציבור צריך לדעת שהשופטים הם רק בני אדם, ולפעמים גם זה לא (המשנה לנשיא בית המשפט העליון, חיים ה' כהן).

עגולים, ישרים ומיטיבים הם איש עם רֵעהו כאשר יהיו גרגרי החול עגולים, ישרים ומיטיבים איש עם רֵעהו. לחבוק בענווה אושר קטן - זה כונה בפיהם 'מסירות'! ובעת המעשה הם כבר פוזלים בענווה לעבר אושר קטן אחר. ביסודו של דבר אין הם מבקשים אלא זאת: שאיש לא יכאיב להם. על כן יקדמו פני כל אחד בחיבה ובמעשה חסד. אולם זאת היא פחדנות: גם אם היא מכונה 'מידה טובה'. בדיבורן איני שומע אלא את צרידותן - כי הנה כל משב רוח מצרידן. פיקחים הם ולמידותיהם הטובות אצבעות פיקחיות. ואולם נטולי אגרופים הם, אצבעותיהם לא תדענה להתכנס מאחורי אגרופים. צדקות היא אצלם כל מה שמצניע ומרסן: ובכך הפכו את הזאב לכלב ואת האדם עצמו לבהמת-ביתו הנאמנה ביותר של האדם. "את כיסאנו היצבנו באמצע" - את זאת אמרה לי התחייכותם - "במרחק השווה בין הלוחם הגוסס מזה, ומהחזיר שבע הנחת מזה". ואולם זאת מידת הבינוניות: גם אם בשם מידה תכוּנֶה (ניטשה , 'כה אמר זרתוסתרא').

מהפכת ברק - חזון נשגב, מציאות שפלה. מה בצע לנו ב- 800 עמודים המקדשים את כבוד האדם וחירותו, כאשר בפועל אנו שומעים על חילול וביזוי הערכים הללו, בעוד מערכת המשפט עומדת מנגד? (משה נגבי על ספרו של אהרון ברק, 'פרשנות חוקתית')

אבדו לנו המוסר, הצדק והמשפט, הכבוד, האדיקות והאמונה, ואותו רגש הבושה, אשר אם הוא הולך לאיבוד רק פעם אחת בלבד, אין להחזירו עוד לעולם (סנקה).


ואי אפשר שלא להתפעם מהאקטואליות והדיוק של הדברים הבאים, אשר נכתבו כאילו כאן והיום:

"אתם הולכים וקטנים, אתם בני-אדם קטנים! מתפוררים אתם. הלא עוד מעט תאבדו בעטיין של מידותיכם הטובות, המרובות והקטנות, בעטיים של מחדליכם המרובים והקטנים, בעטיין של כניעותיכן המרובות והקטנות! אדמתכם תחתכם חנונה יתר על המידה, נכנעת יתר על המידה! ואולם למען יגדל האילן, הוא מבקש להכות שורשים קשים בסלעים קשים! גם מה שאתם נמנעים מעשותו, טווה במטווה כל עתיד האדם; גם אפסותכם היא רשת-עכביש ועכביש הניזון מדם העתיד. אתם הולכים וקטנים, אתם בני-האדם הקטנים! הלא עוד מעט תאבדו בעטיין של מידותיכם הטובות, המרובות והקטנות. בעטיים של מחדליכם המרובים והקטנים, בעטיין של כניעותכן המרובות והקטנות! אולם מה אדבר באשר אין לאיש אוזניים שלי! הקדמתי לבוא בשעה אחת למקום הזה. מבשר-עצמי אני בקרב העם הזה. קריאת-תרנגול לעצמי בחשכת הרחובות. ואולם השעה שלהם הנה היא באה! וגם שלי תבוא! שעה-שעה הם נעשים קטנים יותר, דלים יותר, עקרים יותר - עשב אומלל! אדמה אומללה! עוד מעט ויהיו ניצבים פה כחציר יבש וכערבה, עייפי-עצמם - כמהים לאש יותר מאשר למים!
(ניטשה, 'כה אמר זרתוסתרא').


_



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files


#96,ינציגת האו''ם ממתינה לפרסום העדויות בועדת וינוגרד, למה?!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.04.07 בשעה 20:42
בתגובה להודעה #90
נציגת האו"ם ממתינה לפרסום העדויות בועדת וינוגרד כדי להשתמש בהן כראיה בבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג
אריק באך 13.04.2007 11:13



מסתמן כי העליון אשר שסייע כידוע לחיזבאללה להכניס את המודיע שלהם, בשארה, לכנסת - יסייע להם גם הפעם. מי שיכריע בנושא יהיה שופט ערבי (ג'ובראן)

השליחה רדיקה קומר סוואמי אמרה בתום ביקור בעיירה בינת ג'בל שישראל עשתה שימוש מופרז בכוח בעיקר בהפצצות מהאוויר, ולא הבחינה בין אזרחים ללוחמים. היא אמרה שתעלה את טענותיה מול ישראל בביקורה בירושלים ותדרוש מידע ונתונים על שדות מוקשים ופצצות מצרר שצה"ל הותיר בדרום לבנון. פרסום העדויות בועדת וינוגרד יסללו את התשתית הראייתית להכריז על בכירי מערכת הבטחון והפוליטיקה בישראל כפושעי מלחמה.

קומר סוואמי אמרה במהלך ביקורה בלבנון שישראל "פעלה באופן לא פרופורציונאלי" וכי פעולות צה"ל בבינת ג'בל גבו "מחיר כבד מהילדים".

פרסום העדויות יבסס הכרזה על בכירי מערכת הבטחון וההנהגה בישראל, כפושעי מלחמה

בכירת האו"ם אשר ביקרה בבינת ג'בל טוענת שישראל עברה על החוק הבינלאומי במהלך מלחמת לבנון השנייה. עם פרסום העדויות של נושאי התפקידים במערכת הבטחון והממשלה, יהוו המסמכים הללו ראיות משפטיות ממקור ראשון אשר יסללו את הדרישה להכריז על שורה ארוכה של פוליטיקאים ואנשי מערכת הבטחון, כפושעי מלחמה.

רדיקה קוּמַרָסוואמי, האחראית מטעם האו"ם על נושא מצבם של ילדים באזורי מלחמה, אמרה הלילה (יום ו') שהיא נחרדה לראות את ההרס שזרע צה"ל, לדבריה, בכפר בינת ג'בל. קומרסוואמי, המבקרת בלבנון, אמרה את הדברים במהלך שיחה עם עיתונאים בביירות.

קומרסוואמי הוסיפה כי בכוונתה להעלות נושא התנהלותו של צה"ל בזמן המלחמה במהלך ביקורה הצפוי בישראל. "אני חושבת שהמסר שלנו מאוד ברור - יש לכבד את חיי האזרחים", אמרה קומרסוואמי וציינה כי שישראל "פעלה באופן לא פרופורציונאלי" כשהחריבה תשתיות בלבנון.

הבכירה סיפרה כי ביקורה האחרון בבינת ג'בל, שבזמן המלחמה זכתה לכינוי "בירת החיזבאללה" עקב הקרבות העזים שהתנהלו במקום, גרם לה לחוש "זעזוע עמוק בשל ההרס הרב שנגרם למקום ושגבה מחיר כבד מהילדים. פעולות רבות שביצעה ישראל במלחמה עומדות בניגוד לחוק הבינלאומי בכל הנוגע לנושאים הומניטריים", אמרה.

קומרסוואמי ציינה כי בכוונתה לנצל את ביקורה בישראל כדי לדרוש מממשלת אולמרט שתספק מידע בנוגע למיקום המדויק של פצצות המצרר שהטיל צה"ל בלבנון. "ההערכה היא שיש בידיהם נתונים מפורטים בנוגע ליעדים שהופצצו", הוסיפה.

זו אינה הפעם הראשונה שגורמים באו"ם מותחים ביקורת על התנהלות ישראל במלחמה. לאחר תום הקרבות הביע ראש האגף לסיוע הומניטרי באו"ם, יאן אגלנד, ביקורת על התנהלותה של ישראל בימיה האחרונים של הלחימה. "מה שמזעזע אותי הוא שמרבית מפצצות המצרר שנורו לדרום לבנון התפוצצו 72 שעות לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקפה, כשידענו שאנו קרובים לפתרון", אמר אגלנד.

גורמים רשמיים בלבנון סיפקו לקומרסוואמי נתונים על ההרס שנגרם למדינה במלחמה. לדבריהם, הנזקים שנגרנו לתשתיות, בתי ספר, גשרים, בתי חולים ולנמל התעופה נאמדים בכ-2.8 מיליארד דולרים. פרסום העדויות מועדת וינוגרד תיסלול גם את הדרך לתבוע שילומים בגין פשעי המלחמה אשר בוצעו, לטענת הגורמים הלבנוניים ובכירי האו"ם.

בית המשפט העליון - סייען סידרתי של החיזבאללה

בית המשפט העליון הוא אשר ביטל את החלטות הכנסת, המחוקקים והעם וסייע לנסראללה להכניס לכנסת את המודיע ומשתף הפעולה שלו, עזמי בשארה (ולפסול מנגד גורמים לגיטימיים אשר תמכו בקיומה של מדינת ישראל, כגון ברוך מרזל וכהנא).

גם כעת נדרש בית המשפט העליון לספק לחיזבאללה מודיעין משובח ממקור ראשון -עדויות צמרת הנהגת המדינה ומערכת הבטחון שלה- וללמוד מכך הן לגבי אופן תהליך קבלת ההחלטות והן לבסס תשתית ראייתית להכריז על קציני צה"ל, בכירי מערכת הבטחון, וצמרת הנהגת המדינה כפושעי מלחמה.

וכך, לא במפתיע ולא במקרה, ביניש נטשה את ההרכב הדן בחיוב ועדת וינוגרד להגן על זכות החיזבאללה לדעת, ואת מקומה תפס שופט ערבי: ג'ובראן.

בית הסזון העליון, כבר אמרנו?
90. בית הסזון העליון הוא הוא בית משפט העליון נכון להיום!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=90&viewmode=


__________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#95,יד''ר אברהם שלום : ''לקחים מפרשת בשארה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.04.07 בשעה 08:23
בתגובה להודעה #86
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.07 בשעה 08:24 בברכה, פילוביץ שחף
 
לקחים מפרשת בשארה
מאת ד''ר אברהם שלום 13.04.2007 5:47
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=486913&rc=


פירצה חמורה בגדר האבטחה של כנסת ישראל

אם יורשה עזמי בשארה להשאר באחת המדינות הערביות יהיו חייו קשים ויחסרו לו מנעמי החיים שהתרגל אליהם במדינה אשר האשים כי הוא מדוכא בה.
במקום המשכרת הנדיבה של חבר הכנסת יקבל אולי בתחלה נדבת יד מאיזה שליט ערבי לצרכי תעמולה ולהכרה במאבקו נגד ישראל . אך מי שהתקבל בהתלהבות כל עוד היה מבקר מישראל המגדף אותה, לא יהיה תושב רצוי במדינה ערבית.

לאחר שהגיע למעמד של חבר כנסת בעל חסינות, יהפוך בתור נוצרי לבן חסות (ד'מי בערבית) של המוסלמים, נחות מהם וחייב לכבדם תמיד, נסבל במקרה הטוב ונרדף בזמן התפרצות קנאים. העריצים הערבים לא יאהבו אדם בעל חשיבה עצמית אשר עלול לומר דברים שאינם מסכימים להם, ושום שליט אינו אוהב מי שעלול לעורר מדנים ולגרור את המשטר להרפתקות בלתי רצויות..

הבקורים של עזמי בשארה במדינות האויב היו עברה על חוקי המדינה אשר העונש הכלול עליה שולל אזרחותו ומאליה בטול חברותו בכנסת, כפי שהסביר אריק באך באתר הזה בתאריך 31.3.2007
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=466580&rc=il

המפגשים של עזמי בשארה ומשלחת המפלגה הלאומנית הערבית בל''ד עם מנהיגי סוריה והחזבאללה בזמן מלחמת לבנון תוארו כדיונים והערכות מצב. במפגשים אלה יכלו מנהיגי האויב לשאל את אורחיהם ולקבל מהם דוח על כל שר וחבר כנסת, על אלופים, על הלוך הרוחות במדינה, על הכלכלה ועל החברה. המידע הזה אינו סודי, אך מה שידוע לחברי הכנסת הערבים הללו ממקור ראשון, חשוב לסורים ולחזבאללה מכל מידע חשאי ורשתות רגול לא יוכלו לקנות כמוהו במיליוני דולרים רבים. נזכור כי לא מכבר התפרסם כי ראש 'המוסד' ומפקד אמ''ן בצה''ל הגישו לממשלה תשובות מנוגדות לשאלה אם פני אסד למלחמה בנו. אך בעוד אנו מגששים באפלה לדעת מה כונות הרודן הסורי, לאויב מידע מלא ומפורט עלינו.

במפגשים עם חברי בל''ד יכול אסד יכול לשמע הערכות כמו איזה מנהיגים ישראלים ינהגו בתקיפות ומי יכנע לפניו, מה יתבע הצבור מן הממשלה, האם ישארו פרץ ואולמרט ולבני בתפקידיהם, ואם לא ישארו, מי יחליף אותם. הוא למד מה כח העמידה של הממשלה והעם בישראל, מה נקודות התורפה ומה ישבור את רוחנו. הצטברות המידע וההערכות של כל אחד ואחד מחבורת בל''ד, ישמשו את בשאר אסד להחליט איך לנהג נגד ישראל, כמה הוא יכול לאיים, אלו מנגינות ישמיע לפתות את מנהיגי ישראל, אלו ותורים יוכל לסחט בלא שיסתכן במלחמה, איך יוכל להפתיע, מה יקרה אם תפרוץ מלחמה.

חברי כנסת יודעים את סעיפי תקציב המדינה, מספר העניים ומספר בעלי המשפחות הגדולות, משכורות הקצינים יכולים להסביר את מצב המשק הישראלי לאסד, טוב מכל המאמרים בעתונות העברית והעולמית, ביחוד בשיחה בניב הסורי הפלסטיני המשותף לאסד ולחברי בל''ד. לעמת שפע המידע המפורט שיקבל אסד על כל הבט והבט של החברה והמדיניות והכלכלה והממשל הישראלים, נזכור כמה אנו מתקשים ללמוד מרחוק על האויב, ובמיוחד על המצב בסוריה הסגורה והמסוגרת. כמה מתחבטים גופי המודיעין למיניהם לפענח את החידה של צעדי האויב – מתי הוא משקר, מתי הוא אומר דבר ומתכון להפוכו, כמה אפשר ללחוץ עליו, מה חוסנו ומה חולשותיו. מה מצב הכבישים באותה ארץ, כמה מכוניות נוסעות בין דמשק לחלב, לכמה זמן יספיק המזון בערים, כמה גדולה התלות ביבוא תרופות וסחורות מארופה ומארצות הברית דרך נמל לדקיה? בזמן שלטון רבין וברק הסתמכה ממשלתנו על 'מומחים' למיניהם אשר מסרו כי חאפז אסד 'החליט החלטה אסטרטגית לבחור בשלום'. במציאות, התברר כי ההערכה היתה מהרהורי לבם של אנשי שלום עכשו ותבדתה לחלוטין. לעומת זאת באים ויוצאים חברי המשלחת של בל''ד במסדרונות הכנסת, מתהלכים בערי ישראל ובשוקיה ובקניוניה שומעים את מחשבות האנשים בה, נפגשים עם מעצבי דעת קהל ואישים מכל תחומי החיים, ובודאי יכלו להשמיע לאסד הערכות מדויקות.

אולי בעקבות אותן פגישות עם עזמי בשארה, השמיע שר החוץ של סוריה כמה רמזים עמומים וכוונן את דבריו במיוחד למלות מפתח הנעימות לאזניהם של שרי אולמרט ומסלקות מהם את שארית בינתם. עמיר פרץ וצפורה לבני כבר הזדרזו להציע להפקיר את הגולן, ורואים רצון שלום אצל סוריה, אף על פי שסוריה לא הפחיתה את עוינותה, ולא את מעשי הטרור המתוכננים מבירתה בידי בני חסותה מנהיגי חמאס ולא חדלה לשלח נשק לחזבאללה.

לדברי מנהיגי בל''ד, הניח בידיהם בשארה מכתב התפטרות מן הכנסת לפני כמה חודשים והם לא הסכימו לקבלו. ודאי חוששים הם כי עזיבת בשארה תעורר את הצבור להבין כי הפתרון לבעית אלה אשר אינם משלימים עם קיום המדינה הישראלית הוא במעברם מחוץ לארץ ישראל שם יוכלו לחיות בקרב אחיהם.

בשובם של חברי משלחת בל''ד מכמה מדינות ערביות ספרו לעתון 'הארץ' כי בהיותם בדמשק חשו במיוחד כאלו היו בביתם, והסבירו כי מצאו שם אותה השפה, אותם השירים ואף אותם מאכלים ובודאי אין פלא בכך, כי מעולם לא היתה זהות לאומית פלסטינית נפרדת מן הסורית. ההתיחסות של חברי הכנסת של בל''ד לסוריה, באה להזכיר הי הפתרון הטבעי למצוקת יושבי מחנות הפליטים הערבים הוא ישובם במרחבים העצומים והריקים של סוריה.

גם מי שטעה בעבר ואמץ את חזון בוש על מדינה פלסטינית היה צריך להתפכח לאחר הקמת ממשלת החמאס בעזה. הפתרון למצוקת העקורים במחנות הפליטים בעזה ובג'נין אינו בתוספת הכרזה רשמית על מדינה ערבית שם, אלא בהעברתם לישובי קבע. חברי הכנסת של בל''ד מראים לנו כי המקום לישובם הוא בסוריה, הארץ רחבת השטחים ודלילת האוכלוסין. תכנית מרשל סייעה לשקם את אירופה אחר מלחמת העולם השניה, תכנית דומה בכספים סעודים תישב את העקורים בסוריה, ותסיע להם ולסוריה העניה. סעודיה כבר קבלה את העקרון של תנועה ושל העברת שוכני המחנות ממקומם, ממשלת ישראל צריכה להציע את הכוון, לעבר סוריה. הדבר יהיה אפשרי רק אם ביום מן הימים יחליטו הערבים לסיים את מלחמתם נגד ישראל והבטוי 'תכנית שלום סעודית' יהיה אמת ולא יהיה שקר גס אשר בא לכסות על שיטה להכחדת ישראל.

----
הכותב חבר בחוג הפרופסורים לחסן מדיני וכלכלי

תזכורת:
86. ''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=86&viewmode=

________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files


#98,יאברהם שלום היה ראש השב''כ שהודח על ידי פושעי אוסלו...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.04.07 בשעה 07:38
בתגובה להודעה #95
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.04.07 בשעה 08:10 בברכה, פילוביץ שחף
 
אברהם שלום היה ראש השב"כ שהודח על ידי פושעי אוסלו ומאפיית מפא"י.

העילה – הוא נתן הוראה להרוג מחבל ערבי (שזו היתה חובתו ולא רק זכותו לעשות) והוא נתן הוראה לשקר כדי להסתיר מהעולם שהמחבל הערבי נהרג במסגרת המדיניות של "מי שהורג יהודים לא יצא בחיים" (איזה שירות בטחון לא משקר? זה תפקידו, וחובתו, לעשות את העבודה ובבחינת "מגן ולא ייראה").

דורית ביניש הגישה כתב אישום, עדנה ארבל עמדה בועדת חקירה פנימית, הוא הודח – ומאז פרצה איניפאדה, החמאס הפך מארגון צדקה לארגון טרור, להם יש מדינה, לנו אלפי הרוגים ופצועי כי השב"כ נהיה נכה ושבוי בידי משפטנים, הפסדננו שטחים, הפסדנו שירות בטחון, הסדנו בטחון, וגם על שלום כבר אף הזוי לא ממש חולם.

תזכורת:

‎ביום 12 באפריל 1984 השתלטו ארבעה מחבלים שבאו מרצועת עזה על אוטובוס בקו ‎300 של "אגד", שנסע מתל אביב לאשקלון, והחזיקו בנוסעיו כבני ערובה, מתוך כוונה לשחרר תמורתם מחבלים הכלואים בישראל. למחרת עם שחר פרץ כוח של סיירת מטכ"ל לאוטובוס החטוף, בקרבת דיר אל בלח, ושחרר את נוסעיו. בפיגוע נהרגה אירית פורטוגז, חיילת מנוסעי האוטובוס. במהלך החילוץ נהרגו שניים מארבעת המחבלים. שני המחבלים האחרים נלכדו, נכבלו והובלו על-ידי החיילים לשדה סמוך. ראש השב"כ, אברהם שלום, וראש אגף המבצעים בשב"כ, אהוד יתום, ניגשו לראות את המחבלים הכבולים. לפני שעזב את המקום הורה ראש השב"כ ליתום להרוג את שני המחבלים, כחלק ממדיניות ברורה שהייתה אז: מי שהורג יהודים חפים מפשע – מות יומת (אם זה היה עד היום, כמו שצריך, לא היו לנו מחבלים עם דם על הידיים לשחרר כדי שיהיו ראשי מדינת טרור שכנה).

יתום פעל למילוי הוראתו של ראש השב"כ. הוא ואנשיו נטלו את המחבלים אתם ברכב, ובמקום מבודד הרגו אותם כמו שצריך.

לציבור דווח כי כל המחבלים נהרגו במהלך ההשתלטות, אך כעבור שלושה ימים פרסם עמוס שוקן בעיתון "חדשות", ידיעה שצוטטה "כביכול" מהעיתון "ניו יורק טיימס", תוך עקיפת הצנזורה, ולפיה שניים מהמחבלים נלכדו חיים.

ואכן, כעבור ימים אחדים התגלה מי הדליף לניו יורק טיימס את המידע להזיק לבטחון המדינה ולהגן על זכות המחבלים לדעת: אחרי ארבעה ימים פרסם העיתון של שוקן על פני כל העמוד הראשון תצלום שצילם אלכס ליבק, ובו נראה אחד מהמחבלים מוחזק חי ובהכרה מלאה לאחר שהורד מהאוטובוס. פרסום זה עורר סערה, והתעוררה דרישה לעריכת חקירה בנסיבות מותם של המחבלים, במקום לשתוק כמו שכל מדינה שפוייה הייתה שותקת.

בתגובה לפרסום הפרטים בעיתון "חדשות", הוציאה הצנזורה צו לסגירת העיתון למשך מספר ימים. אנשי "חדשות" הועמדו לדין על עברות על חוקי הצנזורה ועברו מסכת ארוכה של משפטים ועתירות אבל בית הסזון העליון זיכה אותם מכל אשמה – לא כי הם לא נמצאו אשמים, על פי החוק ועל פי הראיות עיתונאי עיתון הארץ נמצא אשמים לחלוטין - אלא כי בית הסזון העליון החליט שהחוק לא שווה שום דבר והם מעל החוק והם מעדיפים את זכויות המחבלים להזיק לישראל על פני הזכות של המדינה להתגונן מפני מרצחים (רע"פ 1127/93).


מה שכמובן חשוב להזכיר הוא, שהמחלקה היהודית של השב"כ אז התעסקה בכל מיני אודי אדיבים (אילן פפה ואורי אבנרי של ימינו) ולא באנשים שאוהבים את המדינה וחרדים לקיומה !!!

_________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files


#99,יאז מי הוא בשר רע ???
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.04.07 בשעה 08:06
בתגובה להודעה #86
אז מי הוא בשר רע ???
אריק באך 14.04.2007 9:13
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=488341&rc=il


עטיפת הספר על בית הסזון העליון: "העליונים".
אצבע משולשת וסתימת פיות. כל האג'נדה בתמונה אחת.


אזרחי מדינת ישראל, באמצעות בית הנבחרים שלהם, החליטו לפסול את מועמדותו של עזמי בשארה לכנסת ישראל.

בית הסזון העליון, בראשות אהרון ברק, דורית ביניש, מישאל חשין, ואיילה פרוקצ'יה, החליטו שהאינטרסים של ארגוני הטרור עדיפים על האינטרסים הבטחוניים והקיומיים של מדינת ישראל, ובאותה נשימה ביטלו את החלטת הדמוקרטיה בישראל, הכניסו את נציג ארגוני הטרור לכנסת בדלת הקידמית, והעיפו -ממש כמו שאבא של ביניש עשה בתקופת אלטלנה- את פדרמן, כמו גם את כהנא, בשל חטאם הנורא: לתמוך בהיותה של מדינת ישראל מה שהאו"ם ומגילת העצמאות הגדירו: יהודית ודמוקרטית ולא ערבית ודמוקרטית.

הבעיה איננה עם אישורו של בשארה. הבעיה החמורה היא גם לא שמדינת ישראל איננה דמוקרטית והחלטות עקרוניות כל כך נקבעות על ידי פקידונים מושחתים, שאינם מייצגים יותר משלושה אחוזים בעם. המקומם ביותר הוא המוסר הכפול, האכיפה הסלקטיבית, והפרוטקציה הבוטה והחשודה ביותר של בית הסזון העליון, נגד הציונות ובעד ארגוני הטרור.

עזמי בשרה לא בוגד. הוא גאון! הוא היכה את הדמוחארטה הישראלית באמצעות משענתה! משענת הקנה הרצוץ שלה, הבג"צ!

מי שמשלם את המחיר בטרור רצחני זה כל אותם אזרחים אשר הניחו לשופטי בית המשפט העליון להישאר מחוץ לבית המעצר, לפחות עד תום החקירה על החלטה בוגדנית זו.

בעקבות חשיפת בגידתו של טדי קולק, ניתן לשאול שאלות פשוטות ואלמנטריות כמו - מי היה שניאור זלמן חשין, שופט בזמן שלטון הכיבוש הבריטי, אותו כיבוש אשר שלח כידוע יהודים למות במחנות ההשמדה נאציים כי כל חטאם היה שהם לא רצו להצביע מפא"י, אותם בריטים שסירבו להצעתו של היטלר לפני השואה ולפני הפתרון הסופי להקים ליהודים מדינה משלהם והגיע להסדר כזה עם הצרפתים, ומאז משכתבים את ההיסטוריה בצביעות האופיינית, כאילו שהשכתוב יחזיר לנו את ששת המליונים!

זה הוא שניאור זלמן חשין, אדם מעורער בנפשו לא פחות מהבן המופרע והמושחת שילד, אשר השיל את עור הזאב שלו כשופט בשלטון הכיבוש, והפך "פתאום" עם הקמתה של מדינת ישראל לשופט בבית המשפט העליון "שלה"...מעניין ידיים של כמה יהודים טובים הוא גדע...

בעקבות חשיפת בגידתו של טדי קולק, אפשר גם להניח במידה מספקת של ודאות גם מי היה האבא של דורית ביניש, חברתו הנאמנה של חשין. ובלשונה של נעמי לויצקי מהספר "העליונים":

=====

אהרון וחווה ורבה, הוריה של ביניש, עלו ארצה מפולין בשנת 1933 עם בתם הבכורה בת השלוש, פנינה. אהרון, שהכל קראו לו "ורבה", נולד בעיר קמין קושירסקי שבאוקראינה. בצעירותו היה פעיל במפלגת פועלי ציון שמאל בוורשה, מפלגה שדב בר בורוכוב היה ממקימיה ולימים התפלגה לשתי מפלגות: מפא"י ומפ"ם. הבורוכוביסטים הצעירים האמינו בכל לבם בשילוב של מרקסיזם וציונות, בהגנה עצמית מפני אנטישמיות, ובהגשמה עצמית בעלייה לארץ-ישראל. השפה העיקרית בתוך החבורה היתה כמובן יידיש, שכן במאבק הגדול שהתחולל באותם ימים בין העברית לבין היידיש דגל בורוכוב בשימורה של היידיש כשפתם של היהודים, וכך נהגו גם נאמני תורתו.

ורבה נסע לברלין ללמוד משפטים, אולם כאשר פקד את גרמניה המשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929, עזב את רפובליקת ויימאר, עוד בטרם עלו הנאצים לשלטון, ונסע לפולין. לארץ-ישראל הגיע לביקור קצר מטעם החלוץ, וכבר אז היה ברור לו שיבוא יום ויעלה ארצה לצמיתות. כך עשה והציל את נפשו מציפורני הנאצים. הימים היו ימי המנדט הבריטי בארץ-ישראל, וכחלק ממדיניות גאולת האדמות גייסו פרנסי היישוב היהודי יהודים בעלי ממון שירכשו קרקעות ברחבי הארץ. ורבה קיבל משרה כמזכיר חברת "אל ההר", שהיתה בבעלותו של יהודי אמריקני בשם הולצמן, אשר רכש קרקעות לטובת היישוב היהודי באזור המוכר היום כגוש עציון. כשחיפשו בחברה שם הולם לאזור אמר מישהו, איש כבר לא זוכר מי, שהולצמן פירושו ביידיש 'איש עץ', ולכן הציע שיקראו למקום גוש עציון.

כך, מספרת פנינה הררי, נולד השם. אחר-כך עבר ורבה לעבוד במגבית "כופר היישוב", וזו שינתה את שמה מאוחר יותר למגבית "מס חירום", ושוב שינתה את שמה ערב הקמת המדינה ועכשיו נקראה "מגבית ההתגייסות". כל העת היה זה למעשה אותו ארגון, שתפקידו לאסוף כסף למען כוחות ההגנה..... משקמה מדינת ישראל והושבעה ממשלתה הראשונה, עבר ורבה לעבוד עם שר התחבורה הראשון, דוד רמז.

בני-הזוג ורבה ושתי בנותיהם התגוררו בתל-אביב, ברחוב חובבי ציון, אזור שנחשב אז צפון תל-אביב. מדי שבת בבוקר, הבנות לבושות בגדי חג, היו יוצאים מביתם וצועדים יחדיו לטיול של שבת אל סניף המפלגה, ששכן סמוך לכיכר דיזנגוף, היכן שלימים הוקם תיאטרון האוהל. היה זה סניף ג', החזק והחשוב בתל-אביב, והדמויות המרכזיות שהנהיגו אותו היו זלמן ארן, גולדה מאיר ומרדכי נמיר. המפלגה היתה מרכז הווייתה של המשפחה. באמצע שנות הארבעים ניטש קרב איתנים בסניף סביב הפילוג בין מפא"י לבין אחדות העבודה, לורבה שמור בהיסטוריה הפנים תל-אביבית של מפא"י מקום של כבוד בשל גיוס המוני של נאמני מפא"י בסניף ג'.

משרדי הממשלה היו כמובן בירושלים. הנסיעות באותם ימים מתל-אביב לירושלים היו קשות לורבה, והוא עזב את עבודתו בממשלה, עבר לעבוד בלשכת המס בהסתדרות העובדים הכללית, ושם נשאר. בפוליטיקה הפנימית של מפא"י הוא היה עסקן בפלג שנקרא באותם ימים "הגוש", קבוצת הפוליטיקאים השלטת במפלגה בהנהגתו של שרגא נצר, שהיה האיש החזק מאחורי הקלעים. ורבה, אדם שקט והגון, היה קרוב במיוחד ליהושע רבינוביץ', מאנשי "הגוש", לימים ראש עיריית תל-אביב ושר האוצר בממשלתו הראשונה של יצחק רבין. כאחד העסקנים המרכזיים ב"גוש" היה ורבה נאמן ללא סייג למפלגה, שהיתה לו עוגן ובית כאחד. ביניש מתארת את אביה כאיש ספר, שעבד במשך כל שנותיו בעבודה ציבורית. את התכונה הזאת, כך תאמר, היא ירשה ממנו.

ביניש אומרת שהיא מודעת היטב לעובדה שלביוגרפיה האישית של השופט יש השפעה מכרעת על השקפת עולמו, על התנהלותו, וכתוצאה מכך גם על הפסיקה שהוא מוציא מתחת ידיו. הגם שהיא-עצמה נרתעת מחשיפה אישית, היא מודה שכשופטת היא חשה היטב את עוצמת השפעתה של המורשת שממנה צמחה. המורשת המשפחתית של ביניש, והסביבה התרבותית שבה גדלה והתחנכה, דומות במשהו לאלה של ברק. צבי בריק, אביו של ברק, היה ציוני, איש תנועת העבודה שעבד בהסתדרות הציונית; ולאה, אמו של ברק, היתה מחנכת ומורה, כמו אמה של ביניש.

=============


ואתם אומרים לנו שאתם לא רוצים בית משפט עם פוליטיקאים???

מי אתם אם לא עסקנים קטנים ועלובים בני עסקנים גנבים בני מושחתים?

אתם מוכרים לנו שאתם לא רוצים שפוליטיקאים יבחרו שופטים, רק כי המחנה הפוליטי שלכם השתלט לחלוטין על מערכת המשפט וכעת לא צריך פוליטיקאים מהמחנות המתנגדים כי לכם יש רוב ואתם עושים במערכת המשפט כל מה שמתחשק לכם, תוך הפרת חוק וחוקה בוטות וצורמות ומזיקות למדינת ישראל, כולל סיכולים מוקדים של יהודים טובים וישרים וערכיים!

אתם מזבלים לנו בשכל באמצעות מקארתיזם צדקני של רדיפה וציד מכשפות רק אחרי ימנים ודתיים ויהודים-לאומיים, בעוד על עבירות שוחד ושחיתות של מפלגת העבודה ומפא"י, כגון שמעון פרס, אהוד ברק, עיזר ויצמן ויתר המושחתים שמכרו את המדינה לאוייבים במסווה שיקרי ומזוייף של שלום ולא זכו לשזוף אפילו את חדרי החקירות כי חיפיתם על הפשעים שלהם משיקולים מאפיוזיים של ה"קוזה נוסטרה" שלכם!

אתם מזהמים גם את השלטון במדינות אחרות, המנסות לשקם את מעמדן וחלקן אף להצדיק את זכאותם להימנות כחברות באיחוד האירופאי, באמצעות הכשרים משפטיים לתעשיית השוחד בחסות התעשיה האוירית והבטחונית שאתם מעניקים, תחת חסות וחסינות, ומעטפת חוקית של מדינת ישראל!

אתם, בני רוצחי אלטלנטה, בני משתפי הפעולה עם הנאצים, נשאי דם של מלשינים של הכיבוש הבריטי באים להטיף לנו הלכות חוק ומוסר?
אתם המגן או מושתלים של האוייב לחיסול מדינת ישראל?

אתם ה-בעיה, לא הפתרון! אתם לא המגן של שלטון החוק, אתם האוייבים של שלטון החוק, המיישמים אותו בסלקטיביות וקיצונות רק כשהוא משרת את האינטרסים הפסולים הבוגדניים שלכם! אתם האיום הקיומי החמור ביותר על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית! אתם הסרטן שאוכל את המדינה ומפורר אותה מבפנים!

אתם תאסרו על הציבור להשתמש במילה בוגד? למה?

כי ביניש הפעילה את אבישי רביב והכשירה משפטית את קביעתו שעל רבין חל דין רודף מטעם השמאל שהתחזה לימין קיצוני? וזה לא אני קבעתי, אלא נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר: ביניש היא זו שהסיתה לרצח רבין, האוייב שלא רצה אותה כשופטת בבית המשפט העליון.

אפשר לומר עלי שאני משוגע - אבל את הראיות האלה המפורטות בדו"ח ועדת שמגר - כבר אי אפשר למחוק!

את פרוטוקול הדיון עם השב"כ, שבו עדנה ארבל מציעה להונות את הציבור ולשקר לו שאין מספיק ראיות להעמיד את אבישי רביב לדין למרות שהיו ועוד איך - אי אפשר כבר למחוק!

ממה אתם פוחדים? מה יש לכם להסתיר?

אני קובע שלפי כל הראיות ומעל לכל ספק סביר, האיסור שלכם להשתמש במילה בוגד הוא מניפולציה של עבריינים להתחמק מאימת הדין!

אתם בוגדים, אוייבי שלטון החוק והמדינה היהודית - ונמאסתם !

יש לכם בעיה עם מה שאמרתי?

בואו נלך שנינו לפוליגראף ונראה מי מבינינו יותר ישר, מי יותר נאמן, ומי אזרח יותר טוב

בואו נפתח את חשבונות הבנק שלי ושל יחזקאל ביניש והבנים המושחתים של אהרון ברק ויצחק זמיר ונראה מי הוא הגנב, הרמאי והשודד!
אני קובע, מידיעה אישית וודאות מוחלטת וממוסמכת בראיות חיצוניות, עצמאיות ובלתי תלויות, שיחזקאל ביניש, אבנר ברק ויורם זמיר לקחו שוחד בסכומי עתק כדי לעשות קומבינות באמצעות שלטון החוק!

אתם בוגדים!

חיסלתם בפרשת קו 300 את השב"כ לא כי חשבתם שלשב"כ אסור להרוג מחבלים-הרי זו לא הייתה רק זכותו אלא חובתו- וגם לא כי הם שיקרו -הרי שקר זה אמצעי מקובל ואלמנטרי בעבודת כל ארגון מודיעין- אלא כי רציתם שהבעל של הבוס של של אבא של דורית ביניש בלשכת המס, איש מפא"י כמובן, ישתלט בחזרה על שירותי הבטחון של מדינת ישראל באמצעות מניפולציה משפטית ויהפוך אותם ממגיני המדינה היהודית, לזרוע חיסול פוליטית של המחנות המתנגדים לכם, במחיר של שיתוף פעולה עם ארגוני טרור ומכירת מדינת ישראל לאוייביה תמורת טובות הנאה שקיבלתם בחו"ל ובארץ.

ועכשיו אתם שוב מנסים לעשות את אותו התרגיל לראש הממשלה לעתיד, יובל דיסקין.

אתם בוגדים! אתם בוגדים! אתם בוגדים!

יש להעמיד אתכם לדין על כל מה שעוללתם בניגוד לחוק ומקומכם - בכלא !

אירופה לא רוצה אותנו בחזרה! אמריקה לא רוצה שנמשיך לשלוט בה! הערבים זקוקים לנו כהגנה מפני איראן והאיראנים זקוקים לנו כהגנה מפני ארה"ב!
יש לנו מדינה, ואתם האוייבים של המדינה הזו ושל האינטרס הכולל של העולם כולו: ארה"ב, אירופה, ארצות ערב, ואיראן!

אתם רודפים אחרי מי שמנסה להגן על המדינה בהמצאות ושקרים, חצאי אמיתות ומניפולציות, לצד אכיפה סלקטיבית של החוק שאתם שולטים בו כנכס אסטרטגי של המאפיה שלכם!

לכו לעזאזאל ותנו לנו לעשות שלום צודק ובר קיימא עם כל הערבים כמו שאנחנו יודעים !

* הכותב הוא נכד ליועץ מלך מרוקו מוחמד החמישי בתקופת השואה (תקופה של שלטון צרפת של וישי במרוקו), המלך אשר התנגד לקבלת "חוק מעמד היהודים" (statut des Juifs) שנכנס לתוקפו בצרפת של וישי ב-3 באוקטובר 1940, ובזכות החלטת המלך הנועזת הזו, ניצלו כל יהודי מרוקו מהשואה מגזירות חוקי נירנברג.


מאמרים קודמים

החוק לא שווה כלום. רק המזימה אם ואיך ליישם אותו, או להתעלם ממנו, היא הקובעת
לחוק בישראל אין שום משמעות. הציבור באמצעות המחוקק מקשקשים בזנב, אבל מי שקובע אם חוק מסויים מבוטל, או אם הוא יושם רק על גורמים מסוימים ולא על גורמים אחרים זה המשטרה, היועמ"ש ובתי המשפט. אתם יכולים לקרוא לזה בעברית דמוקרטיה. אבל בעולם קוראים לזה אנרכיה.
אריק באך - 12.04.07 10:07
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=484632&rc=


שירות ציבורי זול עולה לציבור ביוקר
בסינגפור מצאו כבר מזמן את הדרך הזולה לבער את השחיתות – משכורות עתק למנהיגים (ולמורים). וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שהמדינה הזו נחשבת לנקייה ביותר בעולם בכל הקשור לטוהר מידות ציבורי, ולמתקדמת ביותר בעולם, בכל הקשור לחינוך.
מאת: אריק באך - 10.04.07 09:34
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=480637&rc=


מלחמת בג"צ בחוק
פסק דינם של שופטי בג"צ להגן על זכות החיזבאללה לדעת סותר הן את פסק דינה של ביניש וסותר את הוראות החוק המפורשות. החלטת בג"ץ הינה החלטה בלתי חוקית בעליל, וקוראת במפגיע להפר חוק מדינה מפורש. ככזו בג"צ יאלץ לקפל את הזנב בין הרגליים או שיקבל מחברי ועדת וינוגרד סטירה מצלצלת שתחזיר את שד היוהרה לביוב שממנו היא צמחה. דומני שהתמימות להאמין שגם חברי ועדת וינוגרד יעברו לדום כשבג"צ חורג מסמכותו ונותן החלטות שהן VOID מקורה באותה בורות ובערות המאפיינת את שופטי הבג"צ מאז התרוקן מהשופטים המשכילים שהיו בו.
מאת: אריק באך - 09.04.07 19:30
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=480057&rc=


האם נכון וראוי להציג לציבור את חצאי העדויות של ועדת וינוגרד?
שקיפות היא ללא ספק ה-מפתח להגינות והגיינה. אכן, על ועדת וינוגרד, אשר מונתה על ידי הנחקרים, אשר מן הסתם מונו על ידי הציבור לנהל גם את המלחמה וגם את מינוי החוקרים, מוטלת נטל ההוכחה שהיא פועלת ללא משוא פנים. השאלה אם בג"צ הורה למעשה להשכיל את הציבור או להטעות אותו.
אריק באך - 08.04.07 07:44
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=480057&rc=


המוסר הכפול של מערכת המשפט
הצדקנות המקארתיסטית נגד חיים רמון לעומת ההיתממות הצבועה בענינו של הירשנזון אינה מותירה כל ספק: מערכת המשפט משקרת לציבור כולו, ומוכרת לכולם אינטרסים רקובים במסווה של ערכים. זו היא מערכת פשע מאורגנת היטב, וכמו כל פושע מסודר בחיים, הם נראים טוב ועושים את העבודה המלוכלכת בחשאי.
אריק באך - 06.04.07 14:27
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=477950&rc=


לשיטת בית המשפט, לחיזבאלללה יש זכות משפטית לדעת סודות מדינה, אבל לציבור אסור לדעת על חשש לתפירת תיקים של הפרקליטות
שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, מנחם בן דוד, בהחלטה שקיבל אתמול, אוסר על התוכנית "מבט שני" בערוץ הראשון, לשדר תוכנית שהכינה בעניין החשש לתפירת התיק על רצח הילדה תאיר ראדה לחשוד רומן זדורוב. בנימוקי ההחלטה שלו, מצאנו כל מה שלא השכילו שופטי בית המשפט העליון לכתוב בעתירת זהב גלאון נגד וינוגרד: "וכך נימצא במצב שבו עוד טרם זכה בית המשפט לקבל ולצפות בראיות, לאחר סינון ובחינת קבילותן, "יוצגו" כל הראיות בראש חוצות מחוץ לכותלי בית המשפט וכך יתנהל במקביל אליו ומחוצה לו משפט ציבורי. נראה לי שהיענות לבקשה כאן תציבנו בראשו של מדרון חלקלק בדרך אל "הפרטת" ההליך השיפוטי ושיבוש מהלכו התקין והטהור כפי שכולנו חפצים בו ומצווים לשמור עליו ואין להתיר לפיכך המבוקש".
אריק באך - 02.04.07 13:50
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=476366&rc=


הסיכסוך בין אולמרט ללינדנשטראוס מסכן את בטחון המדינה
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שממשלתה מזמינה את ראש המודיעין הצבאי שלה לסקור לפניה את מצב והיערכות האויב, ולאחר מכן מוסרת בדיווחים לעיתונאים את עיקרי דבריו, שהם בחזקת סודות צבאיים. זה בדיוק מה שקרה ביום א' 1.4, בישיבת הממשלה. מזכיר הממשלה תידרך את העיתונאים על דבריו של ראש אמ''ן האלוף עמוס ידלין. לפי התדריך אמר ידלין כי איראן, סוריה, חיזבאללה, וחמאס מתכוננים למלחמה בקיץ. ראש הממשלה אהוד אולמרט זעם וכינה התבטאויות אלה כ'כסיפורי בדים שאין להם שחר'. חדי העין גם הבחינו בקריצה. מזכיר הממשלה ענה כי הדברים כתובים שחור על גבי לבן בפרוטוקול של ישיבת הממשלה, ואיש לא אמר לו שלא לצטטם.
Global-Report News - אריק באך - 01.04.07 11:29
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=469760&rc=


טיהור הנהגת והנהלת המדינה ממרגלים ובוגדים
"אם מבקשים לקיים דמוקרטיה יש להיאבק עליה. אין להתייחס להמשך קיומה של הדמוקרטיה כאל דבר מובן מאליו. הגישה "אצלנו זה לא יכול לקרות" שוב אין לקבלה. הכל יכול לקרות. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו" (אהרון ברק).
אריק באך - 01.04.07 13:35
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=467717&rc=


שופט אמריקאי בכיר על בג"ץ וישראל תחתיו: רפובליקת בננות
"ישראל הציבה רף של אימפריאליזם שיפוטי שייתכן שלא ניתן לחצותו, ובשום מקום, יש לקוות מכל הלב, לא ישתוו לו. האירוניה העצובה היא שבית המשפט העליון פועל תחת חוק יסוד שמגדיר את ערכיה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, ובהדרגה מעצב ישראל שאינה יהודית ואף לא דמוקרטית"
רוברט בורק - 31.03.07 09:34
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=466684&rc=


על פי החוק, חה"כ עזמי בשארה, ואסל טאהא וג'מאל זחאלקה, איבדו את אזרחותם הישראלית ואינם רשאים יותר לכהן בכנסת
על פי חוק האזרחות, כל אזרח ישראלי המבקר במדינת אויב מאבד אוטומטית את אזרחותו מרגע יציאתו את ישראל. ולפי חוק יסוד: הכנסת - מי שאינו אזרח ישראלי אינו יכול להיבחר או לכהן כחבר כנסת. לפיכך, לאחר ביקורם של הח"כים מסיעת בל"ד בסוריה הם אינם נחשבים יותר לאזרחי המדינה ולכן גם לא לחברי כנסת. דליה איציק סירבה לפעול על פי החוק, ולכן עתירה מוגשת בימים אלה לבג"צ. אם בית הסזון העליון יפעל הפעם על פי החוק, על יו"ר הכנסת יהיה לכבד הפעם את החוק להודיע להם על סיום כהונתם ועל פינוי מקומם לבאים אחריהם ברשימה.
אריק באך - 31.03.07 08:42
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=465305&rc=


דרושה לישראל: מהפכת קטיפה בראשות מאיר דגן, יובל דיסקין והאלוף עמוס גלעד
דמוקרטיה משולה לרכבת מהירה ויעילה, המובילה את אזרחי המדינה אל מחוז חפצם. כשהרכבת יורדת מהפסים לא חייבים לוותר על היעד או על האמצעי, חלילה, אבל צריך אנשים עם כתפיים חסונות להחזיר אותה לפסים, ומשם לתת לה להמשיך לדהור במהירות ובבטחה.
Global-Report News - אריק באך - 30.03.07 12:44
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=465305&rc=


תדהמה במדינה: מסמכי המודיעין הבריטי חושפים מלשן שהסגיר יהודים שלחמו למען ארץ ישראל והוביל אותם למוות או למאסר: טדי קולק.
רונן ברגמן עיתונאי ידיעות אחרונות חושף ממסמכים בריטים הנפתחים כעת לקהל, מסמכים עד שנת 1955, ביניהם תיק 69968 שהיה על "הסוכן" טדי קולק המכונה סקורפיון (עקרב), משם מתגלה שטדי קולק היה סוכן שעבד בשירות הבריטי והוא הסגיר לידי בריטים לוחמים יהודים מארגוני הלח"י והאצ"ל. גם את מנחם בגין הוא ניסה להסגיר ולא הצליח. עוד אחד מעברייני רפ"י מפא"י וה"סזון" הנמשך למעשה עד היום בידי בכירים במערכת השלטון והמשפט בישראל.
30.03.07 11:00


ביניש מבזה את בית המשפט העליון, על פי פסק הדין שלה עצמה!
קראתי בעיון מאמר מלומד של המשפטן פרופ' זאב סגל בעיתון הארץ, המשבח את החלטת ביניש להורות לועדת וינוגרד להדליף לחיזבאללה את תוכן עדויות צמרת מערכת מקבלי ההחלטות בישראל על מלחמת לבנון השניה, בשם זכות הציבור לדעת. כשניסיתי להחיל את אותו העיקרון שביניש -ובעקבותיה פרופ' סגל- מבקשים מבקשים מוינוגרד לקדש, על העיקרון שביניש מחללת בעצמה, בהסתרת התוכן הדיונים בועדה למינוי שופטים מהציבור והחבאת כל הפרוטוקולים והשיקולים של הועדה משל היה זה מינוי מתחת לשולחן בארגון פשע מאורגן וחשאי וממודר, הבנתי עד כמה חמורה התופעה של צביעות משפטית, מוסר כפול עיתונאי ומשפטי, אכיפה סלקטיבית של עקרונות, וההונאה הגדולה ותרבות השקר של בית המשפט העליון, לעטוף אינטרסים זולים במסווה של ערכים לכאורה. הנה לפניכם ביניש במבחן וינוגרד: החליפו את כל מה שסגל כתב לגבי ועדת וינוגרד, במילים "הועדה למינוי שופטים" ואת השם וינוגרד בשם ביניש. וקבלו את אבי אבות הטומאה של השחיתות בישראל: בית המשפט העליון
אריק באך - 27.03.07 08:25


עיתון הארץ: מדינת ישראל חייבת להחליף את ההמנון, לכזה שערבים יכולים לשיר
מאמר אשר הופיע בעיתון הארץ וצוטט בהרחבה בעיתונות הזרה, קורא למחוק מההמנון את זהותו היהודית, כדי שגם ערבים יוכלו לשיר אותו. השאלה היחידה שאני מצליח לשאול את עצמי היא, כמה שניות לדעתכם אל-ג'זירה או כל תחנה ערבית אחרת הייתה מצליחה לשרוד, אילו היא הייתה מציעה את אותו הדבר, למחוק את האלמנטים האיסלמיים מההמנונים שלהם כדי שגם היהודים יוכלו לעמוד דום ולשיר את ההמנון שלהם.
COL - אריק באך - 26.03.07 06:44


לאן אץ הבג"צ?
באדיבותו הרבה של בג"צ הוציא היום (24.3.07) דובר החיזבאללה, ד"ר חוסיין רחאל את ההודעה הבאה: "הודאתו של שמעון פרס, לפיה המלחמה הייתה טעות, היא הכרזה על תבוסה". החיזבאללה מודים לביניש וחברותיה על הסיוע החיוני למאבקם הצודק והחשוב של החיזבאלה להדברת האוייב הציוני.
אריק באך - 24.03.07 19:01


לו וינוגרד היה לינקולן...
הנה לנו בג"צ גלותי עם ניחוח אמריקני-היסטורי... בדיון בבג"צ בעניין עתירתה של ח"כ גלאון לפרסום פרוטוקולי ועדת וינוגרד, מתחו השופטים ביקורת חריפה נגד הוועדה. השופטים ריבלין פרוקצי'ה וג'וברן "תהו" מדוע לא התייחסה הוועדה ברצינות להחלטה שניתנה לפני כחודש וחצי ועל פיה הומלץ לפרסם את הפרוטוקולים בהקדם. השופט ריבלין (who?), אף התבטא כי זו "מעין פרשה של ביזיון בית משפט". איזה כייף לנו שגם אצלנו בג"צ מקשקש בקומקום, בדיוק בג"ץ של אמריקה בימי מלחמת האזרחים... אכן, לנסראללה ולבג"ץ מאוד דחוף שיודלפו כבר פרטי העדויות של אולמרט. אבל את אזרחי המדינה צריך להנחות שיקול אחר. הרי הציבור אינו נגוע בשיקולים הזרים של בג"צ, המגדירים את השר פרידמן כאוייב מסוכן יותר מנסראללה ואיראן...
אריק באך - 22.03.07 18:21


הודאת ביניש בהרשעה מאולצת של רמון?
אומרים שהסניגור החכם ביותר לא יכול לעשות כלום כנגד לקוח טיפש. מה יגידו כעת החסידים השוטים של דורית ביניש, כנגד פליטת הפה שלה עצמה בנושא כל כך טעון ורגיש מבחינתה?
אריק באך - 21.03.07 09:54


דורית ביניש טוענת לקונספירציה: המראה אשמה בזה שאנחנו נראים רע כל כך
ביניש, החשודה לאחרונה במעילה במליוני דולרים שנעלמו בלא הסבר מכספי ועדת הבחירות שהיא עמדה בראשה והתאיידו (על פי מבקר המדינה) ללא מכרז וללא מסמכים וללא חוזים וללא צידוק ענייני (במקביל להתעשרותו הפתאומית של בעלה) - מנהלת קרב נואש לשיקום תדמיתה ולמעשה להישרדותה. בראיון יזום היא מתגוננת על ידי האשמת המבקרים והביקורת במקום לתת דין וחשבון על הסיבות המוצדקות של הביקורת. "המראה אשמה"... דורית ביניש התבכיינה אתמול במפגש עם עיתונאים על הביקורת הגוברת והולכת כנגד השחיתוית והניהול הכושל במערכת המשפט. לטענתה, זה שמאות עיתונאים, אנשי אקדמיה, עורכי דין, שופטים בדימוס, פוליטיקאים, קורבנות ואזרחים רואים כולם -בנפרד- את הבעייתיות, המחדלים והשחיתויות במערכת המשפט ואף מביעים את דעתם בקול רם ובגלוי במטרה לשפר את המעוות, זה לא תוצאה של ריבוי קורבנות ועוולות ומחדלים וכשלונות, אלא של "קמפיין מאורגן". וכשנשיאת בית המשפט העליון טוענת לקונספירציות ושומעת ציפצופים באוזניים, מי יזכור בכלל את הברון מינכהאוזן...
בלוג - אריק באך - 15.03.07 09:32


חברת הכנסת אסתרינה טרטמן בהצהרה טלויזיונית לגבי התואר השני שכביכול יש לה
28.02.07 19:02


מעצרו של רו"ח קובי בן-גור מהווה ציון דרך משמעותי במלחמה של המשטרה בפשע המאורגן בישראל
קובי בן-גור הינו חבר בכיר בכנופיית אנשי עסקים מהוגנים לכאורה, המהווים את הגרעין הקשה ביותר של הפשע המאורגן ותעשיית השוחד במדינת ישראל. היום הוא נעצר יחד עם מנהלת לשכת ראש הממשלה בפרשת השוחד בראשות המיסים. אם המשטרה תצליח לשים את היד על כנופייתו של בן-גור ולרסן את תעשיית השוחד הענקית שהם פרסו לאורכה ורוחבה של המדינה, זו תהיה תפנית של מאה ושמונים מעלות בשליטה של עבריינים בפוליטיקה, במערכות הכלכליות וברשויות החקירה השונות של מדינת ישראל. האם יש למשטרה, לפרקליטות ולמערכת המשפט את הכוח להתמודד בכלל מול האישים המושכים בחוטים בפרשה זו, לאור קשריהם הטובים והמשומנים היטב גם במערכות הללו? לדעתנו לא. אבל המעצר הזה מוכיח שאולי דעתינו שגויה.
Global-Report News - 02.01.07 14:54


אנטישמיות רק אצל נטורי קרטא, או שמה חלילה גם בשמאל הישראלי?
לא מדובר בציטוטי טוקבקיסטים מופרעים או בציטוטי פושעים שלוחי רסן, או בציטוטים של אנשים מנודים מקצה סהרורי כלשהו של שולי החברה אלא אדרבא - מדובר מציטוטים מפי אנשים המהווים ברובם חלק אינטגרלי מחוט השידרה האידיאולוגי – תרבותי של השיח הפוליטי בישראל...
14.12.06 17:53


צמרת מערכת המשפט סוחרת בסם מסוכן!
השטן שם על פניו מסיכה של מלאך, ופיזר את הרעל שלו על הציבור כולו: "הכל שפיט", "מלוא הארץ משפט", ובכך הפך את האספסוף כולו להמון משולהב במסע אינסופי של צייד מכשפות. כולם רודפים את כולם. כולם מחפשים את כולם. כולם מנסים "לתקוע" את כולם. מאידאל של "שבת אחים גם יחד" הפכנו למאורת עקרבים המרעילים זה את זה. מחזון של להיות עם חופשי בארצו, הפכנו עצמנו לחיות אדם הרודפות ובה בעת גם נרדפות עם סכינים ביד ומצפון רע לשימחה לאיד נוטפת רעל מכל פינה בחיינו. ובמקום שמלוא הארץ תהיה עשייה, פיתוח, חופש, שגשוג ובטחון - הפכנו למדינת קאניבאלים האוכלת יושביה, ומדקלמת את מנטרת השטן: מלא הארץ משפט. במקום שהמשפט יהיה -כמו זק"א ומד"א- שירות חשוב וחיוני אך רק לעיתות חירום למקרים קיצוניים וחריגים ובעייתיים, הוא הפך למרכז החיים בפוליטיקה, בתקשורת, בשיחות הסלון ובשיח הציבורי נוטף הדם, הרוע, הרשע והשמחה לאיד. השטן החזיר את כולנו לימי האינקיויזיציה ואת מלחמת השוורים הקטלנית הפכנו לצייד אדם מרושע לצהלות האספסוף המבוג"ץ והמשולהב. הפכנו את האסונות של אחרים לקומדיה ואת החגיגה על דם הקורבנות לספורט לאומי, ובכך הפכנו לעבד של אותו שטן אשר התחפש בעורמה למלאך מושיע ושיעבד מדינה שלמה לרצח אופי ומלחמת אחים בלתי פוסקת.
אריק באך - 10.12.06 13:54


______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#100,יהלינק הנכון לכתבה: ''אז מי הוא בשר רע ??? ''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.04.07 בשעה 09:15
בתגובה להודעה #99
אז מי הוא בשר רע ???
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=488341&rc=il
_________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#102,ימסמך: החלטת בית המשפט הרשמית בנושא עזמי בשארה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.04.07 בשעה 07:17
בתגובה להודעה #99
halemo
חבר מתאריך 7.4.02
2815 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 20:27 25.04.07


מסמך: החלטת בית המשפט הרשמית בנושא עזמי בשארה

רצ"ב החלטת בית המשפט מהערב של בית המשפט השלום בפתח תקוה
בנושא הסרה חלקית של צו איסור הפרסום בנושא עזמי בשארה.
במסמך השטנץ שהכינה השופטת ליה לבאון, נמצאים הנושאים
שבהם יכולים כלי התקשורת בישראל לפרסם בנושא בשארה.


המסמך עצמו למי שרוצה להדפיס
http://rotter.net/User_files/forum/462f8f6a736b4e45.pdf

halemo
חבר מתאריך 7.4.02
2815 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 22:10 25.04.07


4. פסק הדין באתר דוברת בתי המשפט

פסק הדין המקורי בפורמט למעבד תמלילים (טקסטואלי)
http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/5833839.doc

מכאן
http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/html/piskey_din.htm

בפורמט טקסטואלי

בתי המשפט
בית משפט השלום פתח-תקוה
בש 001837/07
בתיק עיקרי: מ 006115/07
תאריך: 25/04/2007
בפני כב' השופטת ליה לב-און

בדלתיים סגורות

החלטה

בהסכמת כל הצדדים המעורבים בדיון, יותר לפרסום הנוסח האמור:

1. מזה זמן ובעקבות מידע מודיעיני שהתקבל, מתנהלת חקירה בעניינו של ח"כ ד"ר עזמי בשארה(להלן: "בשארה").

2. החקירה עוסקת בחשד לביצוע עבירות נגד בטחון המדינה כמפורט להלן:
סיוע לאויב במלחמה בישראל, מסירת ידיעה לאויב, מגע עם סוכן חוץ, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות.

3. על פי החשד, בוצעו חלק מן העבירות במהלך הלחימה בלבנון.

4. החקירה מתנהלת תוך עדכון וקבלת החלטות בידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.

5. במסגרת החקירה נאספו עד כה ראיות המבססות חשדות לכאורה לביצוע עבירות הנזכרות לעיל, לרבות קבלת סכומי כסף משמעותיים שמקורם בחו"ל, אשר הועברו אישית לידי בשארה, בהיותו חבר כנסת.

6. החקירה התקיימה תוך כיבוד זכויותיו של בשארה, לרבות חסינותו הפרלמנטרית באותה עת, שלא איפשרה לחקור אותו כמקובל בעבירות שכאלו בתנאי מעצר.

7. עד כה נחקר בשארה פעמיים באזהרה.
במהלך החקירות, נתבקש למסור גירסתו לחלק מהחשדות נגדו, והספיק להתייחס לחלקן.
הוצא צו איסור פרסום במטרה שלא תיפגע החקירה, ויתאפשר קיומה באופן ענייני ומקצועי.

8. במפגש האחרון עם חוקריו, הודיע להם בשארה כי בכוונתו לצאת את הארץ למספר ימים. הוא הצהיר כי ישוב להמשך חקירה ותואם עמו מועד למפגש הבא.

9. לאחר שלא התייצב למועד שסוכם עמו להמשך חקירה, נערכו בירורים, במהלכם נמסרו בשמו מועדים שונים להתייצבותו להמשך חקירה.
על אף התחייבותו, עד למועד פרסום החלטתי, לא התייצב בשארה להמשך חקירה.
בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הועבר אליו מסר ובו נתבקש להתייצב להמשך חקירה עד ליום 22.4.07, אך גם במועד זה לא התייצב.
גורמי החקירה עדיין מצפים ומקווים כי ישוב להמשך חקירתו כפי שהתחייב.

10. מאחר והחקירה נמצאת בעיצומה, אין אפשרות בשלב זה לפרסם כל פרט נוסף מפרטיה, שכן הדבר עלול לפגוע בה, לסכלה או לשבשה.

11. בין לבין, ביום 22.4.07 הודיע בשארה על התפטרותו מהכנסת ה-17.

12. תוקפו של נוסח זה, למשך 7 ימים מהיום. החלטתי ניתנת בשעה 14:30.
בתום 7 הימים, יבוא לקיצו צו איסור הפרסום, ועל פי הצהרת החוקרים לא תוגש בקשה נוספת בנושא זה.

13. להזכיר כי שמם של משיבים 2, 3 ו-4 נאסר לפרסום עד להחלטה אחרת.

14. כל שמותר לפרסום הוא החלטתי.

ניתנה היום ז' באייר, תשס"ז (25 באפריל 2007) במעמד הצדדים.

ליה לב און, שופטת

קלדנית: מירב.


ארגז
חבר מתאריך 14.3.05
1018 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 21:35 25.04.07


2. מהפרוטוקול אני למד שהשופטת לא עיינה בחומר

הראיות.היא לא ציינה כי עיינתי בחומר הראיות.היא לא ציינה כי יש ראיות לכאורה.היא ציינה כי נתקבל מידע מודיעיני.היא ציינה כי חקירתו נעשית תוך כיבוד חסינותו.
"החקירה מתנהלת תוך עדכון וקבלת החלטות בידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה" - לא נתנו להם לעצור אותו כי אין ראיות.יש מה שקוראים אצל קציני משטרה - תחושות בטן.לא ראיות.מתחושות בטן מקבלים 2 דברים חילופיים או שלשול או שלשול של כותרות.

ליברמן "זייפן הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה"."הקגב השתול" כבר למד את הקורס וקיבל תעודת מוסמך תלך אליו.


בעברית פשוטה למתחילים - חרטה.

הייתי בסרט בחינם.

לזכותה של השופטת ליה לב און אני חייב לומר שבחייה לא היתה סניגורית
היא באה מהפרקליטות/התביעה ישר לבית המשפט.ודי לחכימא.

זו הבעיה שיש עם שוטרים - אני יכול להביא לך מידע על מה שאתה רוצה עם או בלי מודיע חד כיווני ערבי מהגליל.

אם היה ראיות לכאורה הוא לא היה נוסע כל יום לטייל.

כסף כולם מקבלים וקיבלו.

עד הרגע הזה אין הצבעה על מקור הכסף האמיתי של ליברמן שרון הירשנזון מכון פרס לשלום ודומיהם

בסך הכל תקופת יובש קשה אחרי 8 חודשים מסיום המלחמה ולפני פרסום דוח וינוגרד.

בקיצור חרטוט לעניים יותר קל אפילו מחשוד שבא לבית דין צבאי למעצר בטחוני אפוף לחישות ופתקים לשופט ואחר כך השופט הצבאי הולך לאכול במסעדה/חדר אוכל רחוקים - במתקן של דיכטר אביו הרוחני של גנות.בסוף כל העלילה החשוד המה זה מסוכן יושב היום בקפה ומשתעל מהנרגילה.ועוד פה השופטת קובעת שהבלון יפריח את עצמו כולו בעוד שבוע.יענו השוטרים מרוגזים כי הוא לא חזר.עוד כשהייתי מתלמד אצל יוצאי הסקוריטטה הם עשו מריחה כזו כנקמה בנחקר.בדיוק הערפי הזה שיבש את כל המלחמה של אולמרד פרץ ולחוץ...
עוד כשהייתי שם לימד אותי אחד מומחה.הוא אמר:"אתה מחר מפעיל את הונטילטור לכוון שלו שם קצת חרה ליד הונטילטור וזה מעיף הכל לכל הכיוונים יש מבין?"


halemo
חבר מתאריך 7.4.02
2815 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 22:01 25.04.07


3. היום, כל מי שיש לו קצת כסף, הופך לפושע

החוק החדש שנחקק נגד הלבנות הון של עולם הפשע,
הופך כל אזרח שמחזיק כסף לימי צנע, לפושע מועד.
חוק רע החוק למניעת הלבנת הון.

ארגז
חבר מתאריך 14.3.05
1018 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 22:32 25.04.07

5. זה נכון מה שאתה אומר רק כאן יש בעיה יסודית

בתוך הסלאטינה הזו של החוק להלבנת הון מערבב גם השב"כ את הרוטב שלו.ולך תוכיח שאין לך אחות.אתה צריך להבדיל בין הסוף להתחלה.ככל הנראה יש להם ראיות לסוף של כל השלשול התקשורתי הזה.אבל כדי שהחרא יעוף מהונטילטור היטב חייבים לערבב אותו עם נסארללה הפגזות טילים וקתק"ים זה נמכר מציויין בכותרות.זה מזיל ריר לכל מיני מופרעים.וזה מזיז את הנבלים העיקריים מכל הפאדיחה.הגויים עשו זאת בהצלחה ליהודים.אנחנו עושים זאת בהצלחה לערפים.כל מיעוט רשאי לקבל את החרה שלו בזכות היותו מיעוט.
לבוא היום 8 חודשים אחרי עם הקשקוש הזה יכול להסיט את תשומת הלב מהאשמים העיקריים וגם מניע את גלי הפטריוטיות של הנוכלים על הנרצעים.לפי זה יש צורך לעצור אתמול חייל בחיל האוויר שדווח מדי יום במשך 3 ימים באתר חיל האוויר מה מידת הפגיעות של החיזבללה בבסיס חיל האוויר בהר מירון וכיצד הם התמודדו עם זה.גם החייל הזה היה קת"ק של חסן...אני כמובן לא מדבר על צוותי טלביזיה.נהגי מוניות.שוטרים בניידות.חיילים בסולולאר.ויתר סוכני האיסוף הקיימים של החיזבללה.בדיוק עליו מצאו רשימה כזו.ועוד אצל ליה לב און...אנשים לא יודעים איך זה עובד בכלל.לפני שהולכים מבררים מי השופטת אם היא מכוחותינו או לא.מכינים את הטופס לשופטת עם הפרטים.נותנים לקצין שמבין בתקשורת כדי שהחרה יעוף לכל כוון אפשרי לפחות ליומיים שלושה.רק מה בכל אופן גם השופטת מבינה שאי אפשר למתוח את הבועה יותר מדי והיא קובעת שהנאד יצא מעצמו אחרי שבוע כולו בהחלטה.אלק.עכשיו יש לך החלטה.יש דוברות.יש דראעק.וערפי אחד התפנה מתוך מיליארד מפאלאסתין.אבל משפחתו חזרה לפה.לא מפחדים מהם.
בשארה הזה הוא סיכון בטחוני - זה כתוב לו על המצח.הוא יודע את זה.רק מה כל העניין שברור לך שהוא עונתי לפי מה שהחליטו מפעילי הונטילטור לעשות על העיתוי והזמן מסיבות שלהם שלי לא יכולות להיות ברורות בדיוק.כי אני לא מצוי בחדרים שם מדברים בעל פה.העובדה היבשה - מזוז לא אישר להם לעצור אותו.ר.ל. אין ראיות לסיוע.יש ראיות לסייענים...את הסיפור הזה עשו לראעד סאלאח המסוכן ביותר.הערפי הזה כל כך מסוכן שהוא כבר מזמן בחוס...

halemo
חבר מתאריך 7.4.02
2815 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 22:39 25.04.07


6. אולי לא עצרו אותו בגלל החסינות?


אולי לא עצרו כדי לא לייצר תקדים של מעצר חבר כנסת?
בעיתונות הערבית באינטרנט, מסופר על חלפני כספים מירושלים
שנעצרו בפרשה בחשד להלבנת הון, והובילו את החוקרים
לעזמי בשארה.



ארגז
חבר מתאריך 14.3.05
1018 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 22:46 25.04.07


7. תרגע אם תבדוק אחורה תגלה שחלק מהחלפנים האלה


כבר היו בידי המשטרה בהסטוריה הארוכה שלהם.אז שוין מצאו שהעבירו לו כסף מבחריין דרך קהיר ועמאן זה הרקיטה על חיפה על הבית שלו?חלק מהחלפנים היו מודיעים של המשטרה ו/או השב"כ בשפיל רשיון אלק.חלק מ"הכשרים" האלה אפילו הלווה כסף לשוטרים.חבל"ז.איך כל זה מתקשר לקת"ק...כל זה מכוון את חסן ישר לבית הזיקוק?למירון?לואדי ניסנאס? חסן חיכה לאזימוט מבשארה?יש רגם אחד מתחיל שמאמין בזה? הם לא עצרו אותו כי אין ראיות.יש אפשרות לעצור בחוק החסינות ויש תיקונים בחוק לא לפני 50 שנה לפני שנה שאפי איתם חסון ועוד מגירי ריר מסתובבים כבר חופשי אתו בפרוזדור שם בבניין הקזינו בגבעת רם.חרטה.אתה מאמין שמזוז או שנדר התחפפו? שהם לא עשו שיעורי בית?שהם לא יודעים להבדיל בין לחישות לראיות?



שעטת הנצח
חבר מתאריך 15.3.06
5405 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 23:17 25.04.07


12. אז לטענתך


בס"ד
סיפור בשארה אמור להכהות את וינוגרד ותו לא?

עובדה שמה שפתח את מהדורות הספינים היום היה אולמרט ולא בשארה.

הספין הפוך גוטה.

הפוך על הפוך.

לאף אחד אין כוח עכשיו להתמודד עם ערביי ישראל ולהביאם לחזית התנגדות נוספת, אז מוכרים לנו לוקשים על דיכטר של גנות.

את בשארה צריך לתלות בכיכר רבין, ולסלק את הערבים לעזאזל,
מהכנסת, מהארץ, והרחק מהגבול הבינלאומי.



ארגז
חבר מתאריך 14.3.05
1018 הודעות אור ליום חמישי ח' באייר תשס''ז 23:29 25.04.07


13. אני הסברתי את דעתי באריכות היום גם בתגובות


הבאתי את החוק היבש - חוק חסינות חברי הכנסת המעודכן מתי ניתן וחייבים ועושים ועוצרים על בגידה חבר כנסת.מזוז ושנדר קראו אותו ישר באלכסון והפוך.אין ראיות להיותו קת"ק בזמן מלחמה.נקודה.גם סימן קריאה.אחרת היה עצור או בזמן פעולה.או אחרי זה.יש חוק שלא אני כתבתי אותו.בכל מלחמה יש מופרעים.גם במשטרה.גם ברחוב אצל הערפים הפאנטאזיה היא חלק מהתפריט.גם פה לפעמים.ב1967 בזמן המלחמה תפסו שר של מפ"ם מרגל.אני בטוח שלא שמעת על זה אני כן.בכל מלחמה יש שר אחד שהוא מרגל והשמועות רצות אצל אנשים חולים ואומללים שחיים מהפצת שמועות.
בשארה לא הבעיה שלך ושלי ממנו אנו נזהרים
הבעיה שלך היא מחברת הספינים שאוכלים לך את המוח מהאיש הזה
שתמונתו כאן - "נצחנו במלחמה"

אני הולך לעשן ביי



תזכורת:

אז מי הוא בשר רע ???
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=1198&rc=x-files
99. אז מי הוא בשר רע ???

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=99&viewmode=

_____________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files


#110,י''בשארה: בשמאל יש המסייעים לפלשתינים''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 09.07.07 בשעה 07:26
בתגובה להודעה #99
בשארה: בשמאל יש המסייעים לפלשתינים

בהרצאה בדוחא שבקטר, אמר ח"כ לשעבר עזמי בשארה, כי תמיכת אישים בשמאל בנסיגה לגבולות 67' ובמימוש זכות השיבה, מסייעת לפלשתינים.
דלית הלוי

חבר הכנסת לשעבר, עזמי בשארה, שברח מישראל לאחר שנחשד בריגול לחיזבאללה, אומר בהרצאה בדוחה (ווטן, 5 ביולי 2007), כי ההזדמנות להביא לנסיגת ישראל לגבולות 67' אפשרית בזכות אישים בשמאל הישראלי התומכים בחזרה לגבולות 67' ובהסכמה למימוש זכות השיבה.

בשארה תוקף בחריפות את הפתח ואת שלטונו של אבו מאזן ומזדהה עם עמדות החמאס. "תנועת השחרור הלאומי הפלשתיני (פתח) עזבה את מקומה של תנועות השחרור מבלי שהשיגה את היעד ומבלי שהחזירה את מדינת פלשתין. תנועות השחרור לעולם אינן מפסיקות את תפקיד אלא לאחר השחרור. ההזדמנות עדיין פתוחה קיימת בפני תנועות השחרור לחזור למקומן, ובפרט לאור העובדה שקיימות תנועות אסלאמיות ראויות (חמאס והג'יהאד האסלאמי) שהצטרפו לתנועת ההתנגדות מאז 1987", אמר.

בהתייחסו לחמאס, אמר בשארה: "אני בעמדת מחלוקת עם הזרם שאומר לא לדיאלוג עם החמאס. ואני שואל מדוע לא לדיאלוג עם החמאס. האם הם שטן? האם אינם פלשתינים? מדוע אנו אומרים לא לדיאלוג עם החמאס ואומרים כן לדיאלוג עם אולמרט?", תמה בשארה וטען, כי "המצור על חמאס לא יביא אלא לשבירת חמאס אלא לצמיחת קאעידה חדשה". בשארה הציע אסטרטגיה פלשתינית חדשה שתתבסס על אי ויתור על עמדות היסוד הפלשתיניות ובכללן מימוש זכות השיבה, עמידה על נסיגה ישראלית מלאה מכל שטח פלשתיני (במשתמע גם ב"שטחי 48'") ועמידה איתנה לטווח הארוך. לדבריו, הוא מאמין ששחרור פלשתין אפשרי בשונה מהגעה להסדר מדיני עם ישראל.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/164533

''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=86&viewmode=

אז מי הוא בשר-רע ???
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=99&viewmode=


_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#111,י''אברום בורג - החפרפרת שבמבצר הציונות''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.07.07 בשעה 12:15
בתגובה להודעה #86
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.07.07 בשעה 12:22 בברכה, פילוביץ שחף
 
בורג-החפרפרת שבמבצר הציונות
מאת:גורי גרוסמן
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/4695ef493e96aae8.doc

בראיון בתכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10, גילה אברהם בורג שאת ספרו "לנצח את היטלר" שעורר סערה גדולה , הוא כתב במשך 10 שנים.

בשנים הללו 1995- 1999 הוא כיהן כיו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.

בשעה שהוא הפעיל את שליחי הסוכנות היהודית ברחבי העולם כדי לעודד את היהודים לשוב לציון, הוא כתב את הספר בו הוא מציע לבטל את חוק השבות. זוהי צביעות שאין גרועה ממנה, זוהי הציניות במלוא כיעורה, דבר והיפוכו, אחד בפה ואחד בלב.

האיש הזה סבב אותנו בכחש והוליך אותנו שולל במשך עשור !!!

בהיותו יו"ר הסוכנות היהודית, שהטיף ליהודי הגולה "לעשות עלייה" ולזכות בדרכון ישראלי, כתב באותה עת בספרו כי כל ישראלי שיש לו אפשרות שימהר ויוציא דרכון זר, ולא יסתפק בכך, אלא ישתתף בבחירות בארצו החדשה, כפי שהוא עצמו עשה לאחרונה בבחירות בצרפת.

האיש הדוחה הזה שנבחר להיות מנהיג הציונים בגולה, ויו"ר הפרלמנט הישראלי, אמר בראיון בערוץ 10, כי בראש ובראשונה הוא רואה עצמו כאזרח העולם, בעדיפות שנייה הוא רואה עצמו כיהודי, ובמקום האחרון הוא רואה עצמו כישראלי.

והאיש המגונה הזה לא הסתפק בתפקידו בסוכנות היהודית אלא שידרג עצמו, בכנסת ישראל, שם בשנים 1999- 2003 נבחר ליו"ר הכנסת ומ"מ נשיא המדינה. וגם בתפקיד הנכבד הזה הוא לא הרפה מספרו, וכנחש מתחת לקש המשיך להפריש ארס ממוחו הקודח כשכתב, לבטל את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית, להתפרק מהפצצה האטומית, הוקיע את ישראל כמדינה מיליטאריסטית, והצהיר ללא בושה שהמפולת הפאשיסטית כבר כאן, כמו בגרמניה הנאציונאל סוציאליסטית לפניעלותו של היטלר לשלטון.

האיש הנקלה הזה פעל במרכז העשייה הציונית כסוכן זר, הוא פעל כחפרפרת בכנסת ישראל. האיש הזה התיימר להיות ראש ממשלת ישראל, ובפריימריס במפלגת העבודה זכה במקום הראשון, ואנחנו התמימים לא חשדנו בדבר.

הנבל הזה התחזה במשך עשור שהוא ציוני וישראלי נאמן, הוא הוסיף חטא על פשע בכך שקבל דבר במרמה, את שני התפקידים שבפסגת הפירמידה הציונית והישראלית.

דמו בנפשכם שהרב הראשי לישראל אחרי פרישתו מתפקידו היה מפרסם ספר בו הוא מטיף לחלל את השבת ולאכול נבלה וטרפה, או המפכ"ל הפורש היה קורא להתיר ייבוא של סמים לישראל ללא הגבלה.

למען יראו ויראו כל הסוכנים הזרים הפועלים בקרבנו במחשכים, יש לשלול מייד את כל טובות ההנאה הניתנות לאיש הבזוי הזה בגין התפקידים מהם פרש, בדרישה זו אנו נוהגים בו במידת הרחמים. משום שאם היינו נפרעים ממנו באמת על כל חטאיו, היינו חייבים לדרוש ממנו להשיב לציבור המרומה את כל הכספים שהוא שאב במשך עשר השנים בהן כתב את ספר הפיגולים שלו, את תרומותיהם של הנדבנים היהודים בגולה כשאכל מבשר הלוויתן של הסוכנות היהודית, ואת כספי המיסים שלנו מהם נהנה בהיותו יו"ר הכנסת.

ביציאתו של בורג מן הארון מתברר, שהוא מתחרה בגרועים שבאויבינו, ולהם לא נותר אלא לתרגם את ספרו ולהפיצו ברחבי העולם, כדי להוכיח שמי שהיה יו"ר ההסתדרות הציונית ויו"ר הפרלמנט הישראלי שולל את זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית,קורא לישראלים להוציא דרכונים זרים, ולנעול את הארץ לעליית יהודים בביטול חוק השבות. והוא מיטיב לעשות זאת מעזמי באשארה, חאלד משעל, איסמעיל הנייה ודומיהם.
אז מי הוא בשר רע ???
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=99&viewmode=


תזכורת לבוגד הנתעב שלעיל:

תסכולו של ילד מאומץ (בורג) הביא אותו לבגידה בעמו !!
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=1492&rc=x-files


פרשת תיק אפרסק: 'לסלק את שניהם גם יחד-המפד''ל והמפכ''ל'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6449&forum=gil&archive=#30


86.''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=86&viewmode=

_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#124,יתחקיר: ''המרגלים הבוגדים לא חבשו כיפה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.08.07 בשעה 02:45
בתגובה להודעה #86
המרגלים הבוגדים לא חבשו כיפה

כשתוקם אנדרטה לכבודם של כל הבוגדים והמרגלים שפעלו להריסת המדינה צריך יהיה להציב מעליה כתובת:
זוהי האנדרטה למחריבי ישראל. איש מהם לא חבש כיפה.

בדיקה אקראית מלמדת שכמעט כל המרגלים והבוגדים שנתפסו מאז הקמת המדינה והורשעו בסיוע לאויבי ישראל היו אנשי שמאל.

להלן חלק מהרשימה:

משה סנה - מנהיג המפלגה הקומוניסטית (אליה עבר ממפ"ם) מסר מידע על צה"ל לשגרירות הסובייטית בתל-אביב.

אודי אדיב - חבר קיבוץ השומר הצעיר גן שמואל. מסר מידע לסורים ואם עבר הכשרה בחבלה בסוריה ותכנן לבצע פיגועים בישראל.

פרופסור מרקוס קלינגברג - מדען במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה. מסר לסובייטים מידע שגרם את הנזק הביטחוני החמור ביותר למדינה מאז הקמתה.

אהרון כהן - ממנהיגיה הבולטים של מפ"ם. במסווה של מחקר היסטורי נפגש עם סוכנים סובייטיים, מסר להם מידע, נתפס והורשע.

מרדכי וענונו - חשף את סודות האטום של ישראל. תחילה ניסה למכור את הסודות לעיתון אנגלי ולכאורה פעל מתוך בצע כסף. לאחר הרשעתו טען כי פעל ממניעים אידאולוגיים. חקירת התנהגותו לפני מעשה הבגידה העלתה כי פעל בהפגנות סטודנטים מהשמאל למען מדינה פלשתינאית.

הרשימה ארוכה מאד: שבתאי קלמנוביץ, שמעון לוינסון , זאב אבני, סמי ברוך, ועוד רבים.

איש מהם לא חבש כיפה. זה בדוק.


******

בשנת 37 בחסות ההגנה, ביקר אייכמן במספר קיבוצים, ואתה יכול לקרוא על פגישותיו עם נציגים ציוניים לפני המלחמה בספרה של חנה ארנדט,
"הבנאליות של הרשע", עמ` 60 - 64.
http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=2219264&itemno=865586&cont=2
חנה ארנדט אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע
http://readingmachine.co.il/home/books/book_462_36


תזכורת:

86. ''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=86&viewmode=

____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#164,י''בוגדים. זאת המילה המתאימה ביותר לתאר את אהרון ברק''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.12.07 בשעה 00:51
בתגובה להודעה #86
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.12.07 בשעה 00:55 בברכה, פילוביץ שחף
 

ביום 21.11.07, בכתבה ב"צופר" – תחת הכותרת "בוגד ודיקטטור" - סקרנו את דברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, בכנס במכללה האקדמית ברמת גן על "עשיית משפט ואמון הציבור". הוא התייחס שם לפרסום ב"הארץ" על יוזמתו של שר המשפטים פרופ´ דניאל פרידמן, השוקל לחוקק חוק שימנע מבית המשפט לדון בנושאים מדיניים, ביטחוניים ותקציביים. ציטטנו מתוך דברי ברק: "אפשר לקבוע שבעניינים מסוימים לא תהיה ביקורת שיפוטית, למשל בעניינים צבאיים, אבל זה ייצור חור שחור בנושא הזה. ואם מישהו ייצור חור שחור של אי שפיטות בישראל - זה לא יהיה חור שחור בהאג. שם אין ´אי שפיטות´, זו רק המצאה שלנו כאן".

כלומר, ברק מאיים על הרשות המבצעית - ממשלת ישראל, ועל הרשות המחוקקת – בית המחוקקים, שאם ינסו לבלום את הדיקטטורה השיפוטית שייסד, תבוא תגובה בינלאומית נגד המדינה. וכולם מכירים הרי את יחסי הגומלין בין החונטה של ברק ובין החוגים הליברליים בעולם המערבי המהווים כיום את חוד החנית של האנטישמיות בעולם המערבי. וכולם מכירים הרי את ההשפעה שיש לברק על אותם חוגים מכוח ההתייצבות שלו לצידם במאבקם נגד זכות ההגנה של היהודים בישראל - אותם הם רואים כמקור הרע בעולם – נגד הטרור הערבי.

דברי ברק הם על כן יותר מאשר רק איום מרומז, אלא איום ממשי לממשלה ולבית המחוקקים: אם תאפשרו לשר המשפטים להפסיק את שלטון כנופיית החוק שלי - אני אדאג שהעולם יצא נגדכם, כתבנו אז.

ביום 30.11.07 כתבנו ב"צופר" על קביעת בג"ץ מאותו יום:

המדינה לא תתחיל בצמצום אספקת החשמל לרצועת עזה במשך כשלושה שבועות לפחות, וזאת עד שיועברו לבג"ץ תצהירים משלימים ובהם פרטים נוספים על אופן הפעלת התוכנית. כך קבעו הבוקר (ו´) שופטי בג"ץ, דורית ביניש, אסתר חיות ויוסף אלון, בהחלטת ביניים במסגרת הדיון בעתירתם של עשרה ארגוני זכויות אדם נגד כוונת המדינה לצמצם את אספקת החשמל, הדלק והסולר לרצועה.

נשיאת ההרכב, דורית ביניש הורתה למדינה למסור הודעה מעדכנת בעניין צמצום אספקת החשמל בתוך 12 ימים. התשובה תכלול, על-פי פסק הדין, את המצב ההומניטרי בעזה. את אופן השפעתו של השנאי הנוסף שצפוי להגיע לעזה ממצרים על אספקת החשמל. פירוט של יכולות הוויסות, בפועל, של הרשות הפלסטינית של החשמל בעזה לצרכים הומניטריים. לפרט את היעדים של קווי החשמל בהם צפוייה הפחתת החשמל.

... ההחלטה של מערכת הביטחון התקבלה במסגרת ההכרזה על עזה כעל "ישות עוינת", בעקבות השתלטות חמאס על הרצועה וירי הקסאמים ופצצות המרגמה הבלתי פוסק לעבר שטחי ישראל.

לפני כחודש עתרו ארגוני "זכויות אדם" בבקשה לצו ביניים שיעכב את שיבוש אספקת החשמל והדלק לרצועה. בעתירתם כתבו הארגונים, כי הענישה הקולקטיבית של מיליון וחצי פלסטינים בעזה "בלתי חוקית ותביא לפגיעה בלתי הפיכה בבריאותם, בשלומם וברווחתם של תושבי הרצועה". את העותרים, בהם עמותת גישה, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח ייצגו עו"ד נועם פלג, פרופ´ קנת מן, עו"ד פאטמה אלעג´ו, שרי בשי וחסן ג´בארין, כתבנו אז.

היום נרחיב קצת בעניין זה, של בג"ץ 9132/07

העותרים היו:

1. אחמד אחמד גבר אלבסיוני.

2. מאהר נאג´ר.

3. עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

4. גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע.

5. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר.

6. אלחק.

7. מרכז אלמיזאן לזכויות האדם.

8. רופאים לזכויות אדם.

9. המרכז הפלסטיני לזכויות אדם.

10. הועד הציבורי נגד עינויים בישראל.

11. מרכז עזה לבריאות הנפש.

12. בצלם – המרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים.


כולם מיוצגים ע"י עוה"ד שרי בשי ו/או נעם פלג ו/או פרופ´ קנת מן
מ"גישה-מרכז לשמירה על הזכות לנוע".


מהי אותה עמותת גישה? כך הם מגדירים עצמם:

"גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע - הינו ארגון זכויות אדם שנוסד בשנת 2005 ומטרתו היא הגנה על הזכות לחופש תנועה של פלסטינים, במיוחד תושבי רצועת עזה, המעוגנת במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי".

המנכ"לית היא שרי בשי. סיימה תואר ראשון באוניברסיטת ייל וקיבלה תואר Juris Doctor מבית הספר למשפטים שם. התמחתה בלשכת השופט אדמונד לוי בבית המשפט העליון ועבדה עם נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בפרויקטים אקדמאים, ביניהם תרגום ספרו, "פרשנות תכליתית במשפט", מעברית לאנגלית. היא בעלת רישיון עריכת דין בישראל ובניו יורק ועמיתה מטעם התכנית לזכויות האדם על שם רוברט ברנסטיין מטעם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל.

קנת מן הוא היועץ המשפטי לעמותה ויו"ר הוועדה המייעצת. פרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. פרופ´ מן למד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ייל, שם הוא עשה את הדוקטוראט שלו.

מילת המפתח לענייננו בתיאור הכישורים של שני האישים לעיל היא "אוניברסיטת ייל". באתר בשם "סקירה משפטית OnLine", כותב אילן יונס:

"נשיא בהמ"ש העליון, אהרון ברק, הוא פנים מוכרות ואהובות בייל. במהלך 15 השנים האחרונות מבלה ברק בייל כחודשיים בשנה...ברק מתבטא בייל ביתר חופשיות מאשר הוא מרשה לעצמו בארץ. אחדות מאמירותיו שם בנושא הטרור ובנושא התערבות בימ"ש בהחלטות פוליטיות היו עושות כאן כותרות גדולות (בשל בקשתו, לא נפרסם את תכני ההרצאה)".

גם היום, לאחר פרישתו ממשיך ברק להעביר קורסים באוניברסיטה זו. כאשר כתבנו בציטוט מתוך המאמר לעיל: " דברי ברק הם על כן יותר מאשר רק איום מרומז, אלא איום ממשי לממשלה ולבית המחוקקים: אם תאפשרו לשר המשפטים להפסיק את שלטון כנופיית החוק שלי - אני אדאג שהעולם יצא נגדכם", הכוונה היא במידה רבה גם לקשריו באוניברסיטת ייל.

הממסד האקדמי של העולם המערבי, הוא הבמה המרכזית של התרבות המערבית הליברלית חילונית. תרבות זו הפכה בשנים האחרונות לחוד החנית של האנטישמיות בעולם המערבי. מאחר ולאחר מלחמת העולם השנייה זה לא "פוליטיקלי קורקט" להיות אנטישמי בנוסח המקובל עד אז, מסווה עצמה שנאת היהודים היום ל"אנטי ציונות", כאשר השנאה ליהודי מתבטאת בתמיכה בטרור הערבי והמוסלמי, בדיוק בגלל העובדה שהוא מכוון נגד יהודים. כאשר השאיפה היא לראות דם יהודי שפוך – שאיפה בסיסית ויסודית שאינה שונה אצל הגוי הגרמני המתורבת משנות השלושים מאשר אצל הגוי האמריקאי המתורבת של ימינו – מוכן הממסד החילוני ליברלי מערבי לתמוך אפילו באיסלאם הפונדמנטליסטי המייצר טרור זה.

אוניברסיטת ייל היא אחד המוקדים החשובים של אניטשמיות מודרנית זו. ופרופסור אהרון ברק הוא דמות פופולרית מאד בייל. כדי לשמור את הפופולריות שלו שם ולשמור על מעמדו כפרופסור מכובד בייל, הוא נרתם ברצון לרטוריקה של הפרופסורים המאד מכובדים שם, זאת הרואה במדינת "ישראל" מדינת אפרטהייד המדכאת את העם הפלסטיני הכבוש.

את האידיאולוגיה הזאת הוא משתף עם שאר חבריו לחונטה המשפטית של העליון. וזאת היא נקודת המפגש בין שרי בשי וקנת מן, עם שופטי הבג"ץ, המאפשרים להם בלי שום היסוס זכות עמידה כטוענים נגד אכזריות הכובש הישראלי המדכא את הפלסטיני המסכן. זאת הסיבה, מדוע מסוגלים שרי בש וקנת מן להוציא בקלות מתלמידתו והמייצגת של ברק היום בחונטה של העליון, דורית ביניש – החלטה הקובעת שאסור לצה"ל לצמצם את אספקת החשמל לעזה, למרות שבחשמל הזה משתמשים לייצור כלי משחית הפוגעים באזרחים שלווים בישראל.

הבה נזרוק מבט לחברים אחרים באותה עמותת "גישה". חבר וועד מכובד שם הוא עו"ד אייל גרוס, המלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. ד"ר גרוס הוא מומחה במשפט חוקתי, משפט בינלאומי, זכויות אדם, תיאוריות ביקורתית של המשפט, משפט ומיניות ותיאוריה קווירית (נחסוך לקורא את פשר השם המוזר הזה ונסתפק בציון העובדה שמדובר באצטלה אקדמית בעלת צליל מכובד להתנהגות בהמית שלוחת יצרים). גרוס לימד בשנים האחרונות גם בסמסטר הקיץ בבית הספר לענינים ציבוריים ובינלאומיים באוניברסיטת קולומביה. בוגר של הפקולטות למשפטים בתל-אביב ובהארוורד. ד"ר גרוס פרסם מאמרים בתחום התמחותו בישראל, אירופה, ארצות הברית ודרום אפריקה.

אוניברסיטאות קולומביה והארוורד, אף הן מוסדות מכובדים מאד באקדמיה הליברל-חילונית המעצבת את דעת הקהל של האליטות בארה"ב, והמשמשת, כאמור, חוד החנית של האנטישמיות המודרנית במערב.

אייל גרוס הוא הומוסקסואל מוצהר. מה שעושה אותו בן ברית טבעי לחונטת ברק. במאמר שלו, היוצא להגנת החונטה המשפטית מפני שר המשפטים הנוכחי, דניאל פרידמן, כותב גרוס, בין היתר:

"לאורך 60 שנות המדינה, בית המשפט סיפק הגנה לזכויות מיעוט, כולל להומואים וללסביות. ההגנה הזו היא המובילה להתקפות נגדו. לכן, קבוצות מיעוט כמו שלנו לא יכולות לשבת מנגד במתקפה הזאת. כי אם היא תצליח, רשויות הרוב ימשיכו לנגוס בעצמאות בית המשפט ולפגוע בזכויותינו".

במאמר אחר, כותב אייל גרוס:

"בית המשפט...הצליח לחייב את המדינה לרשום נישואי גייז שנערכו בחוץ לארץ, לשדר בטלוויזיה משדר העוסק בהומוסקסואליות ("קלפים פתוחים" בטלוויזיה החינוכית) ולאפשר אימוץ על ידי זוג אמהות לסביות. פסקי הדין העקרוניים שלו בנושאי שוויון מרתיעים את הרשויות מלפגוע בגייז, למשל מרתיעים את המשטרה מלפגוע בזכות ההפגנה של גייז בכל הנוגע למצעד הגאווה בירושלים. למעשה, בית המשפט היה המוסד העיקרי שסיפק זכויות והגנה לגייז בפרט ולמיעוטים בישראל בכלל בכל שישים שנות קיומה של המדינה".

הברית בין חבר הוועד של "גישה", אייל גרוס, ובין בית המשפט העליון, כרותה בכל הנושאים אותם מקדם הממסד האקדמי של העולם המערבי, אוניברסיטת ייל וכד´. בנושאים של קידום הטרור הפלסטיני נגד יהודים, כמו גם בנושאים של קידום האג´נדה של מתירנות והפקרות מינית. לא פלא אפוא, שמצעד התאווה צעד בירושלים בזכות החלטות החונטה של ברק, שכמו במקרה זה מצליחה להשליט דעות של מיעוט חילוני קיצוני מופקר, על הרוב המוחלט של העם.

חברת ועד נוסף ב"גישה", היא ריסה זאל. סיימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטת הארוורד, קיבלה תואר Juris Doctor מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בוסטון והיא בעלת רשיון עריכת דין בישראל ובארה"ב. עד שנת 2005 שימשה כמנהלת גיוס כספים בחו"ל ופיתוח משאבים באגודה לזכויות האזרח בישראל. במסגרת תפקידה זה, עו"ד זאל כתבה דו"חות והרצתה בפני ועדות בינלאומיות, קרנות ותורמים בישראל, בארה"ב ובאירופה בנושאים כגון חופש הדת, זכויותיהם של אזרחים ערביים, זכויותיהם של הומואים ולסביות, גישה של קבוצות מיעוט לערכאות ונושאים אחרים בתחום זכויות האזרח. עו"ד זאל היא מנהלת קשרים בינלאומיים באגף הסברה של אגודת בצלם.

ריסה זאל היא אחת החתומות על עצומה בעד מצעד התאווה הידוע לשמצה בירושלים.

גם כאן אנחנו עדים לתופעה המוכרת מן האישים הקודמים, בחינת הלך הזרזיר אצל העורב. האישים הללו מקבלים בלי שום בעיה זכות עמידה בבית המשפט העליון כדי לייצג את האינטרסים של האנטישמים בממסד האקדמי של העולם המערבי, בני בריתו של ברק וחבורתו.

האיום שלו המצוטט לעיל, על הנזק שיגרום לישראל, אם ימשיך שר המשפטים בניסיונו לבלום את שלטון החונטה שלו – מובן טוב יותר אחרי שמתבררים הפרטים הללו.

הקרנות התומכות ב"גישה" הן:

קרן אקואינג גרין (מממנת עיקרית)

הקרן לשלום במזרח התיכון

משרד החוץ הנורבגי

קרן פרידריך אברט

מוסד אופן סוסייטי.

הקרנות הללו תומכות בעקביות בכל "ארגוני זכויות האדם" במערב, המהוות חלק מן האליטה של התרבות המערבית המודרנית. כולן עסוקות מעל לראשן בהתמקדות ביהודים בישראל, תוך תמיכה עקבית בטרור הערבי נגדם, באמצעות הצגת הפלסטינים כצד המדוכא והמסכן ושל ישראל כצד התוקפני והאכזר.

בתחקיר על עמותת "גישה", של אגודה בשם "פיקוח על ארגונים לא ממשלתיים´ (NGO)" (NGO Monitor) נכתב, בית היתר:

" ´גישה´ היא עמותה לא ממשלתית המקדמת את חופש התנועה של פלסטינים, והעותרת תכופות לבג"ץ בסוגיה זו. היא משתמשת בלקסיקון של חוק בינלאומי וזכויות אדם לקדם סדר-יום פוליטי ואידיאולוגי חד צדדי, תוך התעלמות ממידע חיוני...בנוסף, השימוש שעושה ´גישה´ ברטוריקה של ´אפרטהייד´, המתעלמת מן ההקשר של הטרור ומתארת בצורה מסולפת נושאי זכויות אדם – תורמת לתפיסה שישראל מטילה מגבלות על פלסטינים בלי סיבה.

...במאבקה ל´הסרה או הפחתה של מגבלות על חופש תנועה של אנשים וסחורות לתוך ומחוץ לעזה´ משתמשת ´גישה´ באופן סלקטיבי בחוקים של זכויות אדם בכך שהיא מתעלמת מן ההקשר וההיגיון של מדיניות ישראל בעניין מעבר גבולות ונקודות ביקורת".

בינואר 2007 פרסמה ´גישה´ דו"ח שזכה לפרסומת רבה...שטען כי ´ישראל ממשיכה לשלוט בעזה´..." התחקיר מצטט מתוך הדו"ח הזה ומתאר כיצד הוא טוען שלמרות ההתנתקות החד צדדית באוגוסט 2005, ממשיכה ישראל לשלוט ברצועת עזה.

"בסוגיה זו מציגה ´גישה´ את העמדה הפלסטינית, תוך התעלמות מגישות אחרות", ממשיך התחקיר. "פרסום מטעה זה לא מזכיר שתחת סעיף 6 של אמנת ג´נבה הרביעית להגנת אזרחים במלחמה, כוח זר נחשב כובש רק ´במידה ולכוח כזה יש את התפקידים של ממשלה בשטח כזה (כבוש)´. מאז 1995, ובודאי מאז ההתנתקות, האוכלוסייה הפלסטינית בעזה היא תחת המרות המשפטית של הרשות הפלסטינית".

התחקיר נכתב לפני השתלטות החמאס על עזה, דבר שהופך את העניין למוחלט עוד יותר. לא רק שהפלסטינים בעזה נשלטים ע"י ממשלה פלסטינית, אלא הם נשלטים ע"י ממשלה כזאת שאינה מכירה בכלל בזכות ישראל להתקיים ומפעילה באופן שיטתי פעולות טרור ולחימה נגד אזרחים בתוך תחומי ישראל.

התחקיר ממשיך לתאר כיצד הדו"ח של "גישה" טעון שישראל שולטת על רצועת עזה באמצעות הפעולות הצבאיות שלה שם וכותב: "מחברי הדו"ח לא מזכירים אפילו במילה אחת את 2127 התקפות הרקטות של הפלסטינים מעזה במהלך השנים 2005 ו-2006...וכאשר ´גישה´ מגנה את ישראל על הפצצת תחנת הכוח של עזה, היא מתעלמת לחלוטין מן ההקשר שהדבר נעשה בתגובה לפשיטת לשטח ישראל בה נהרגו שני חיילים ונחטף שלישי ב-25.6.2006."

"ההשמטות העקביות של העובדות בדו"ח זה חושפות את האג´נדה הבסיסית של ´גישה´ – להביא לדה-לגיטימציה של פעולות ישראל בעוד היא מתעלמת מן ההפרות הפלסטיניות של זכויות אדם. הצגת ישראל בצורה כוללנית כתוקפנית, מבליטה את הדעה הקדומה של ´גישה´, אשר בגינה היא אפילו לא מנסה להתמודד עם השאלה של מידתיות התגובה הישראלית על התוקפנות של יוני 2006 (חטיפת שליט והריגת שני החיילים בשטח ישראל)."

התחקיר מתאר כיצד משתמשת "גישה" בעתירות לבית המשפט העליון ככלי לקידום מטרותיה הנלוזות של סילוף העובדות והצגת ישראל כמדינת אפרטהייד תוקפנית. הוא מביא כדוגמא עתירה לבג"ץ מיום 9.10.06 בעניין סטודנטית פלסטינית מן הגדה המערבית שבאה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה אישור שהיה של 6 חדשים "בלבד". "גישה" טענה אז לפני בג"ץ שתחת החוק הבינלאומי חייבת ישראל להתיר לה אישור שהיה ארוך יותר.

"בית המשפט דחה את עמדת המדינה", נכתב בתחקיר "אמר שהיא ´לא הגיונית ואם אין התנגדות ביטחונית, צריך להאריך את אישור השהיה שלה´. המדיניות הישראלית הבסיסית של הליכה לקראת פתרון של שתי מדינות והפחתת התלות הפלסטינית בשירותים של מדינת ישראל לא הועלה כלל בדיון".

"בדומה, בעתירה לבג"ץ, מאשימה ´גישה´ את מדינת ישראל ביישום ´אידיאולוגיה של הפרדה (´אנחנו כאן ואתם שם´) ומשתמשת באנאלוגיה המטעה בעליל עם האפרטהייד של דרום-פריקה...השוואה כוזבת זו מתעלמת אף היא מן ההקשר של טרור פלסטיני ומן הלגיטימיות של התגובה הישראלית". התחקיר מצטט כאן מתוך לשון העתירה של ´גישה´ ואומר: "לשון זו היא הוכחה לצורה בה מקדמת ג´ישה´ את ´אסטרטגיית דרבן´, של בידוד ישראל וחתירה תחת הלגיטימציה שלה, ע"י זיהויה עם האפרטהייד של דרום-אפריקה, בלי לציין את ההקשר של טרור".

"´גישה´ משתמשת תדיר ברטוריקה של אפרטהייד ושימוש מוגבר במנטרה של NGO שעזה עדיין תחת כיבוש, ובכך חוצה את הגבול מביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלת ישראל לדמוניזציה שלה."

"גישה" היא אפוא עמותה שמטרתה לסכל את הניסיון של היהודים בישראל להתנתק מן הקשר עם הפלסטינים, ליצור חיץ בדמות גדר הפרדה וע"י התנתקות מדינית ופוליטית מהם, ובכך להגן על אזרחי המדינה מן הטרור הערבי. עמותה זו מנסה לשכנע שלמרות ההתנתקות ישראל היא עדיין הכובש בעזה, ולכן היא לא זכאית להפעיל את מלוא כוחה כדי להגן על אזרחיה מפני התקפות הרקטות ופצצות המרגמה מעזה לעבר יישוביה.

כאשר בוחנים על רקע זה את שיתוף הפעולה לו זוכה, וזכתה גם הפעם, "גישה", מנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, אשר נענתה לעתירה ודחתה את הקיצוץ באספקת חשמל לרצועת עזה, בצירוף המכשולים ששם בג"ץ כל העת על בנית גדר ההפרדה המיועדת להציל חיי יהודים – מבינים לאיזה תהומות של בגידה ביהודים התדרדרה החונטה המשפטית של ברק וממשיכתו.
http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?id=7223


תזכורת:


''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/forum/gil/7214.shtml


---------


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#186,יאושר: מבקר במדינת אויב לא יהיה ח''כ
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.06.08 בשעה 22:11
בתגובה להודעה #86
אושר: מבקר במדינת אויב לא יהיה ח"כ
פרסום ראשון: 10/06/08, 18:00


לבלום חדירה. אורלב

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה הצעת חוק הקובעת כי מי שביקר במדינת אויב ללא היתר - לא יוכל להיבחר לכנסת.
שלמה פיוטרקובסקי

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה הצעת חוק הקובעת כי מי שביקר במדינת אויב ללא היתר - לא יוכל להיבחר לכנסת. מדובר בתיקון להצעת חוק יסוד: הכנסת, אותו יזמו יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב וח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) ואושר ברוב של 63 תומכים מול 16 מתנגדים ו-3 נמנעים.

הצעת החוק מתבססת על סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, הקובע כי "יכולים רשימת מועמדים ומועמד להיבחר לכנסת כל עוד אין במטרותיהם או במעשיהם, במפורש או במשתמע, משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל".

רשימה או אדם שאינם עומדים בתנאים אלה לא יכולים להיבחר לכנסת, והצעת החוק שאושרה היום קובעת כי "יראו מי ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו להגשת רשימת מועמדים כמי שתומך במאבק מזוין כאמור, כל עוד לא הוכיח אחרת".

לדברי ח"כ אורלב, "הצעת החוק נועדה לבלום את חדירת הסוסים הטרויאניים לכנסת ישראל. הרוב בו אושרה הצעת החוק - למעלה מ-61 חברי כנסת – מבטיח כי החוק יעמוד בפני כל טענה של אי-חוקתיות בשל פגיעה כביכול בזכויות הפרט. צריך להסיר את מסיכת הצביעות ולתבוע מהמנהיגות הערבית נאמנות בלתי מסויגת למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שכל מדינה דמוקרטית נאורה תובעת זאת מנבחריה. אף מועמד ואף חבר בקונגרס האמריקני לא יעז לבקר בעיראק בלי היתר הממשל. מישהו מאמין שמטרת הביקורים במדינות אויב היא לנגב חומוס ולהשקיף על הנוף המרהיב? ביקורים במדינות אויב מעוררים חשד כבד למסירת מידע ביטחוני ומהווים עידוד למאבק מזוין בפעילות טרור נגד ישראל".

"פרשת בשארה וההתרסות של חלק מחברי הכנסת הערבים, כמו נסיעתם לסוריה ופגישתם עם ראשי החמאס - אינן בגדר חופש הדיבור, אלא עידוד מפורש למאבק מזוין במדינת ישראל ועידוד הטרור נגד אזרחיה", הוסיף אורלב.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/176075


תזכורת:


''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=86&viewmode=

אז מי הוא בשר-רע ???
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=99&viewmode=
מסמך: החלטת בית המשפט הרשמית בנושא עזמי בשארה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=102&viewmode=


''בשארה: בשמאל יש המסייעים לפלשתינים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=110&viewmode=


''אברום בורג - החפרפרת שבמבצר הציונות''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=111&viewmode=

___________


חבלי שלום/איתמר רבינוביץ:הייתי פעיל במיוחד במסלול הסורי..
http://rotter.net/forum/gil/7929.shtml#10
חבלי שלום/איתמר רבינוביץ: פרק1- בתום מלחמת 73 החל תהליך..

http://rotter.net/forum/gil/7929.shtml#11
חבלי שלום/איתמר רבינוביץ: פרק2-'רבין העלים את המתרחש..'
http://rotter.net/forum/gil/7929.shtml#12
חבלי שלום/איתמר רבינוביץ: פרק3-רבין התחייב לסורים...
http://rotter.net/forum/gil/7929.shtml#13


#187,יהיועמ''ש לכנסת ממליצה לא לשלול הגימלה מבשארה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.07.08 בשעה 13:39
בתגובה להודעה #86
shlomi
חבר מתאריך 29.5.08
1200 הודעות, 7 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב אור ליום שלישי י''ט בתמוז תשס''ח 19:08 21.07.08


היועמ''ש לכנסת ממליצה לא לשלול הגימלה מבשארה

פרסום ראשון: היועמ"ש לכנסת ממליצה לא לשלול הגימלה מבשארה
פורסם: 21.07.08, 18:44

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, מותחת ביקורת חריפה על הצעות חוק שמבקשות לשלול את דמי הגימלה החודשיים שמשולמים לח"כ לשעבר עזמי בשארה.

בחוות דעת מיוחדת שחיברה אלשטיין והגיעה לידי ynet, נקבע כי בהצעות יש משום פגיעה חמורה בקניין, וכי הן מעוררות קשיים ניכרים.
(אמנון מרנדה)



מעניין
חבר מתאריך 30.9.07
1035 הודעות, 9 מדרגים, 17 נקודות. ראה משוב יום שלישי י''ט בתמוז תשס''ח 11:47 22.07.08


סערה בכנסת: ''בשארה ריגל נגד המדינה-ואנחנו משלמים לו?''

הדיון בוועדת הכנסת בהצעות החוק לשלול את הפנסיה מח"כ לשעבר עזמי בשארה, הפך עד מהרה לקרב צעקות בין חברי הוועדה. "לא יעלה על הדעת שנשלם פנסיה לאדם שריגל נגד ישראל", אמר ח"כ רותם – וזכה לתגובה מפתיעה מח"כ ריבלין, שתקף את הצעת החוק: "אתם פוגעים בחסינות"
סערת רוחות בוועדת הכנסת: הדיון בהצעות החוק לשלול מח"כ לשעבר עזמי בשארה את הפנסיה הפך לקרב צעקות בין חברי הוועדה. חברי הכנסת הערבים, המתנגדים להצעת החוק, קיבלו חיזוק מכיוון בלתי צפוי – ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד).

עזמי בשארה צילום ארכיון: יגאל לוי"למה דיבורים על בגידה ועבירות של ביטחון המדינה מעוררים חלחלה אצל חברי כנסת ערבים?", שאל ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) בדיון. הרי הם תמיד אומרים שמעלילים עליהם כשחושדים בהם בפגיעה בביטחון המדינה".

ח"כ רותם תקף במהלך דבריו את היועצת המשפטית לכנסת עו"ד נורית אלשטיין בשל חוות הדעת שפרסמה לפיה היא מתנגדת להצעות החוק. "לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל אדם ירגל למען מדינה, ייסע לחו"ל, יישב בסוריה ונמשיך לשלם לו משכורת או פנסיה", אמר.

"60 שנה יכולנו לכל הבעיות גם בלי הצעות החוק האלה"
במהלך הדיון הפתיע ח"כ ריבלין שיצא בתוקף נגד הצעות החוק ואמר שיש להישמר מכל משמר מפני פגיעה בחסינות המהותית של חברי כנסת. לדבריו, בשארה הוא בגדר חשוד בלבד, ומגישי הצעות החוק צריכים לחשוש מפני מצב שבו יישב על כסא היועץ המשפטי לממשלה מישהו שיחשוד בהם על עבירות של פגיעה בביטחון המדינה.

"אתם יוצרים מצב שהחסינות של חברי הכנסת לא שווה פרוטה. החסינות היא מקודשת למילוי התפקיד", אמר ח"כ ריבלין.

ח"כ רותם: "פגיעה בביטחון המדינה היא לא מילוי תפקיד".

ריבלין: "אני שומר על ביטחון המדינה לא פחות ממך. זו מדינה

דמוקרטית, לא ניתן לשלול זכויות בגלל חשד מסוים. 60 שנה יכולנו לכל הבעיות גם בלי הצעות החוק האלה".

ח"כ אבשלום וילן (מרצ) אמר כי השלטונות בארץ יכלו למנוע מח"כ בשארה לצאת מהארץ, אך עובדה שהן אפשרו לו לצאת. "אם היה חשוב מספיק להביא אותו הוא כבר היה כאן", אמר ח"כ וילן. "אתם גורמים ל-20% מאזרחיי ישראל לא להיות חלק מהמשחק הדמוקרטי".

ח"כ משה שרוני (צדק לזקן): "אני לא יפה נפש, אבל זה לא דמוקרטיה מה שקורה פה, אלא אנרכיה. לא ייתכן שנבחר ציבור לא חוזר ארצה כדי להוכיח את חפותו, ואנחנו צריכים לשלם לו".


עימות חריף בין טרטמן וזחאלקה
בהמשך התפתח ויכוח חריך בין ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) לח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד). טרטמן, מיוזמות הצעת החוק, אמרה: "אמון הציבור בנבחריו הולך ופוחת".

ח"כ זחאלקה: "מה התרומה שלך לכך?"

אסתרינה טרטמן ענת זכאי
טרטמן: "תרומתי מצוינת, העברתי הצעת חוק לפיה מי שנוסע לארץ אויב לא יהיה חבר כנסת".

זחאלקה: "אתם פשיסטים. לי יש לויאליות לבני אדם ולערכים ולא למדינות. אני נגד פשיזם של מדינה. אני לא פשיסט כמוכם".

טרטמן: "אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק".

מזוז: דרשתי מבשארה בכתב לחזור לארץ

צבי הנדל (האיחוד הלאומי-מפד"ל), שאף הוא הגיש הצעת חוק בנושא בשארה: "רשמתי בכוונה את שמו של בשארה על הצעת החוק למרות שזה לא מקובל, משום שרציתי לעשות את זה מהמקפצה. אני רוצה להחריף את הסוגיה".

יו"ר ועדת הכנסת דוד טל הציע לו, ברוח המלצות היועצת המשפטית, למחוק את שמו של בשארה מהצעת החוק, כדי שהיא לא תהיה פרסונלית אלא כוללת.

בפני חברי הוועדה הוצג מכתב מטעם היועץ המשפטי לממשלה שבו נמסר כי בעקבות מידע מודיעני שקשר בין בשארה לגורמי חיזבאללה, התנהלה נגדו חקירה משולבת של השב"כ ומשטרת ישראל, במסגרתה הותר גם להאזין לשיחותיו. בעקבות חקירה סמויה הוא הוזמן לחקירה ביחידה הארצית לחקירת פשעים בינלאומיים (יאחב"ל).

בסיום יום החקירה השני הוא הודיע על כוונתו לצאת לחו"ל. הדבר הותר לו, אולם מאז הוא לא חזר להמשך החקירה. היועץ המשפטי לממשלה גילה כי הוא העביר מסר לבשארה בחו"ל בו הוא דרש ממנו לחזור לארץ, אך מכתבו זה לא נענה.

עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה סירב להתייחס להצעות החוק לשלילת הפנסיה מבשארה ונימק זאת במילים: "זהו עניינה הפנימי של הכנסת, וזאת בניגוד לחוות דעתה של עו"ד אלשטיין שקבעה כי מדובר בהצעות חוק בעייתיות".
מעריב


______________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#89,ימשה ארנס: ''לצרף אותם לפנתיאון''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.04.07 בשעה 08:50
בתגובה להודעה #81
לצרף אותם לפנתיאון
משה ארנס, הארץ Haaretz 10.04.2007 9:35
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=1019&rc=x-files


81. טדי קולק היה המודיע (שטינקר) של הבריטים טרם קום המדינה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=81&viewmode=

החשדות היו קיימים זמן רב, אך כעת זה רשמי. טדי קולק הסגיר לוחמי אצ"ל למודיעין הבריטי, ורבים מהם נמקו חודשים ארוכים במחנות מעצר באפריקה. אחד מהם היה יעקב מרידור, סגנו של מנחם בגין.

קולק לא פעל לבדו. ראשי תנועת העבודה, בהנהגת דוד בן-גוריון, החליטו לשתף פעולה עם השלטון הבריטי לקראת סוף 1944, בניסיון לחסל את המחתרת שלחמה בבריטים. הימים שלאחר מכן כונו "הסזון" - "עונת הציד" - כאשר אנשי אצ"ל ולח"י נרדפו והוסגרו לידי הבריטים. לא כל אנשי תנועת העבודה היו מוכנים לבצע את החלטת ההנהגה. אחד היוצאים מן הכלל היה יגאל אלון, אז ממפקדי הפלמ"ח.

אניטה שפירא כותבת בספרה "יגאל אלון: אביב חלדו", כי באוקטובר 1944, במועצה הארצית של התנועה "לאחדות העבודה", אמר ישראל גלילי, כי הצורך לפעול נגד אצ"ל ולח"י נובע מטבעם הפשיסטי. המועצה התלכדה סביב החלטה שקבעה, כי "החבורות הטרוריסטיות הן גלגול יהודי של הפשיזם בעולם".

בהגדרת ז'בוטינסקי ואוהדיו כפשיסטים לא היה כל חידוש. מה שעשוי להיראות מפתיע במבט לאחור, היא העובדה שההשמצה הזאת עדיין הוטחה בתנועה ציונית יריבה לקראת תום מלחמת העולם השנייה. גם בגטו ורשה, תחת הכיבוש הנאצי, ראתה התנועה הסוציאליסטית הציונית בבית"ר תנועה פשיסטית. מרדכי טננבאום, אחד ממייסדי "הארגון היהודי הלוחם" בגטו, כתב בעלון של "דרור", התנועה שבהנהגת אנטק צוקרמן וצביה לובטקין, כי גם ג'אקומו מטיאוטי, הסוציאליסט האיטלקי, וגם חיים ארלוזורוב, היו קורבנות הפשיזם: "מטיאוטי נרצח על ידי פשיסטים איטלקים; ארלוזורוב - על ידי פשיסטים יהודים. החשבון עם הרוצחים עוד ייעשה". מלים אלה נכתבו בימים, שבהם החדשות על רצח המוני של יהודים כבר הגיעו לוורשה.

לא פלא שהרוויזיוניסטים בגטו לא נכללו בשורות "הארגון היהודי הלוחם", וששני הארגונים שעמדו בראש המרד, "הארגון היהודי הלוחם" בפיקודו של מרדכי אנילביץ', ו"הארגון הצבאי היהודי" הרוויזיוניסטי, בפיקודו של פאוול פרנקל, לחמו בגרמנים בנפרד.

למרבה הצער, ההיסטוריה אינה מסתיימת כאן. הקרב של פרנקל ולוחמיו בכיכר מוראנובסקי, שהיה הקרב העיקרי של המרד בגטו, הוסתר במשך יותר מ-60 שנה. מאמץ מכוון ואפקטיווי נעשה כדי להשכיח את השתתפות לוחמיו של פרנקל במרד ובמקביל להציג את המרד בגטו ורשה כיציר כפיה של תנועת העבודה.

עונת הציד של לוחמי המחתרת בארץ ישראל התחוללה שנה וחצי לאחר המרד בגטו ורשה. הנהגת תנועת העבודה אז לא הסכימה להכיר בחלקם של חברי האצ"ל בלחימה בגטו. עברו שנים עד שתרומתם של לוחמי אצ"ל ולח"י למאבק בשלטון הבריטי ולהקמת המדינה זכתה להכרה, ועולי הגרדום הוכרזו כגיבורים לאומיים.
היום לפני 60 שנה - עולי הגרדום
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6536&forum=gil&omm=0

היום אין כמעט עיר בישראל שאין בה רחוב על שם אצ"ל ולח"י. אין גם כמעט עיר שאין בה רחוב על שם מרדכי אנילביץ', ובצדק. אך שמו של פאוול פרנקל עדיין נעדר מהפנתיאון הלאומי.

דוד לנדאו, שלחם תחת פיקודו של פרנקל, כתב בספרו "בכלוב", כי זמן קצר לפני המרד אמר פרנקל ללוחמיו: "אנחנו נמות בטרם עת, אך לא נידון לכליה. אנחנו נחיה כל עוד תתקיים ההיסטוריה היהודית".

הגיעה השעה שפרנקל ולוחמיו יהיו לחלק מההיסטוריה היהודית.


________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#201,יפרופ' משה ארנס: ''מניעים פוליטיים שכתבו את ההיסטוריה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 31.01.10 בשעה 20:57
בתגובה להודעה #89
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.11.11 בשעה 21:50 בברכה, פילוביץ שחף
 
ראשי > חדשות > בארץ | פרסום ראשון: 31/01/10, 16:03 | בן שאול
מניעים פוליטיים שכתבו את ההיסטוריה

פרופ' משה ארנס: המחקר ההיסטורי הציב את מורדי אצ"י בצל, או כלל לא הזכיר אותם. זה קרה לדעתי ממניעים פוליטיים.


הרבה תקוות. משה ארנס

שר הביטחון לשעבר ומחבר הספר "דגלים מעל לגטו", משה ארנס, שופך היום אור על חלקם של צעירי בית"ר במרד גטו וארשה.

"במהלך מרד גטו ורשה פעלו בתחומי הגטו שני כוחות מורדים. האחד של אי"ל, בפיקוד מרדכי אנילביץ, יצחק צוקרמן וצביה לובטקין והאחר, של אצ"י (ארגון צבאי יהודי), בפיקודו של פאוול פרנקל. כולם במרד הזה היו גיבורים, שייזכרו לנצח. כולם נלחמו מתוך ידיעה שהם הולכים אל מותם, אך לימים, המחקר ההיסטורי הציב את מורדי אצ"י בצל, או כלל לא הזכיר אותם. זה קרה לדעתי ממניעים פוליטיים ובכדי לא לפגוע בחלקם לוחמי אי"ל, שבאו מתנועות הנוער של מה שכונה ארץ ישראל העובדת", אמר ארנס.

ארנס, אמר כי הכנס היום עסק בגבורה יהודית שכמעט ונשכח מן ההיסטוריה, כלשונו. "החשיבות שאני רואה ביום כזה, היא הוצאה לאור של כמה שיותר פרטים על המרד החשוב הזה, שחברי לוחמי הגטאות קבעו כיום העצרת שהם יזמו ואשר לימים, אומץ על ידי המדינה כיום השואה במדינת ישראל."

הרצאתו של משה ארנס היתה תחת הכותרת "דגלים מעל הגטו" כשם ספרו והיא התמקדה בטענתו, על הצנעת חלקם של לוחמי אצ"י במרד. "בעת כתיבת ספרי, נעזרתי בארכיון בית לוחמי הגטאות," אומר ארנס, "אבל המידע העיקרי על המרד ועל הנפת הדגלים בכיכר מולנובסקי, היה גלוי לכל, משום שהוא מופיע בעדותו של מפקד דיכוי המרד, הגנרל הנאצי, יורגן שטרופ, שהעיד על דיכוי המרד במסגרת משפטי נירנברג. גם רינגלבלום מספר במסמכים שבארכיון שלו, על כך שצפה במרד וראה דגלים מתנפנפים בכיכר בעת המרד. זאת היא עובדה היסטורית, שרק מסמלת את הצנעת חלקם של לוחמי הארגון הצבאי במרד החשוב ביותר במהלך תקופת השואה."
מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/199948

תזכורת:



משה ארנס: ''לצרף אותם לפנתיאון''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=פאוול פרנקל#89


''ויצמן הודה: הסגרנו לוחמי לח”י ביבנאל''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=פאוול פרנקל#120



פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


*
*
*


=====


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#120,י''ויצמן הודה: הסגרנו לוחמי לח”י ביבנאל''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.07.07 בשעה 03:49
בתגובה להודעה #81
ויצמן הודה: הסגרנו לוחמי לח”י ביבנאל
תאריך הפירסום: 06 ב-July 2007 | כותב המאמר: זאב גלילי

ידידי שלמה נקדימון, הבקיא בכל פרט בתולדות הישוב והמדינה, היפנה את תשומת לבי שהוא כבר פיענח חלק מן החידה:

מי הסגיר את לוחמי לח”י, מנחם לונץ ושבתי דרוקר http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=94807 למותם בידי הבריטים.
http://www.daat.ac.il/daat/history/sezon/13-2.htm

במכתב ב”הארץ” ב-4 במאי 2004 ציטט נקדימון מכתב שכתב ויצמן לבריטים בתגובה לטענתם שמנהיגי הישוב אינם משתפים פעולה נגד הטרור היהודי.

ויצמן כתב את המכתב לג’ון מ. מרטין, מזכירו האישי הבכיר של ראש הממשלה, וינסטון צ’רצ’יל. במכתב, הנושא את התאריך 12 באפריל 1944 (שישה ימים לאחר הרצח ביבנאל) כותב ויצמן: “עשינו זאת (דהיינו שיתפנו פעולה – ז.ג.) כל הזמן למרות שבמקרים רבים חוסר היעילות של המשטרה סיכל את מאמצינו. זה ממש לא הוגן שאשמה כזו תוטל על הישוב היהודי בפלשתינה, שעושה כמיטב יכולתו להיאבק בהתפרצות הטרור הנוכחית… ביבנאל המושבה הגלילית זכתה המשטרה להישג. המשטרה צרה על דירה במושבה בה התחבאו שני חברי לח”י מנחם לונץ (בעל הדירה) ושבתאי דרוקר. אחד מהם (דרוקר) פצוע. לאחר חילופי יריות השתרר שקט. הבריטים פרצו פנימה ומצאו את השניים ללא רוח חיים כשבגרונו של כל אחד כדור”

ויצמן ציטט אמירה של קצין משטרה בכיר מחיפה בלי לנקוב בשמו שאמר: “הצלחת המשטרה להגיע למחבואם הושגה הודות לשיתוף פעולה של הציבור שנתן מידע רב ערך למשטרה”.

נקדימון מציין בהמשך כי ויצמן קיבל דיווחים שוטפים מהנהלת הסוכנות היהודית.

נראה שחשיבות הגילוי של נקדימון היא בכך שההלשנה לא היתה יוזמה פרטית של מישהו. חבר מרכז לח”י נתן ילין מור כותב בספרו על הפרשה כי בפגישה עם מפקד ה”הגנה” גולומב שוכנע שגולומב יזם פגישה עמו כדי להוכיח שההלשנה לא נעשתה ביוזמה מלמעלה. המכתב של ויצמן מוכיח לכאורה שזו לא היתה הלשנה מקומית.

הסיפור הזה נכתב ביום Friday, 06 ב July 2007, בשעה 1:52 pm, והוא שייך לנושא היגיון בשיגעון (מקור ראשון).
http://www.zeevgalili.com/?p=440

----------------

קרב הגבורה ביבנאל שכמעט נשכח
תאריך הפירסום: 29 ב-June 2007 | כותב המאמר: זאב גלילי
86. 60 שנה לקרב הירואי נגד הבריטים ביבניאל !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=86&viewmode=threaded
המגדלור
http://ps.newsnet.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=1199

ערב פסח תש”ד התחולל קרב בין שני לוחמי לח”י לבין מאות חיילים ושוטרים בריטיים * השניים נלחמו עד הכדור האחרון ואחד מהם שמר כדור לעצמו * הקרב הותיר הרבה תעלומות ובראשן מי מבין השכנים הלשין * ומדוע לא הפך הנוער הכתום את יבנאל לאתר עליה לרגל

שישים ושלוש שנים חלפו מאז התנהל קרב הגבורה ביבנאל, בו נפלו שני לוחמי לח”י - מנחם לונץ ושבתי דרוקר. עשרות השנים לא הכהו את כאבה של לאה אקסר לבית לונץ, אחותו בת ה-82 של מנחם.

“הכאב”, היא אומרת, “הוא הרגש החזק ביותר שיכול אדם לחוש. הכאב מוציא ממך את התמצית, סוחט אותך עד הסוף.”

לאה אקסר, החלטית ונמרצת, בעלת חוש הומור, ומפיקה הרבה חום וטוב לב. עובדת כמזכירה רפואית ומשקיעה הרבה נשמה במטופלים. מאז הרצח – כך היא מכנה את קרב הגבורה של אחיה וחברו – היא מתייסרת על שלא היתה שם. . בטוחה שהיתה מצליחה להגן עליו בגופה. לא סלחה מעולם לבני יבנאל, שבתוכם חיה המשפחה עשרות שנים, על שלא הקימו שרשרת אנושית סביב הבית, שעשויה היתה למנוע את הרצח.

” הייתי ילדונת בת 19, תלמידה בבית ספר לאחיות שליד בית החולים בילינסון (”מוסד של האוייב” היא מדגישה. “כך הרגשתי כשלבשתי שחורים לאחר רצח יאיר”). מישהו הודיע על הרצח לבעלה של דודתי, הסופרת ברכה חבס. נדחסנו לתוך מונית ונסענו כל הלילה. כשהגענו ליבנאל כבר היו הגופות בטבריה. מה שלא אשכח עד יומי האחרון זו זעקת השבר מפי אמא: ‘מנחם’. זעקה שנשמעה מתחילת הרחוב הראשי של יבנאל ועד סופו והידהדה בעמק. מנחם נקבר בחלקת הקברים של המשפחה ביבנאל. על קברו ניצבת מצבה פשוטה אותה בחרה אמא. נכתב עליה: “פ”נ מנחם בן דב לונץ בן נאמן לעם קשה העורף נולד ביבנאל ב’ תשרי תרפ”ו נפל חלל בידי בני עוולה יב ניסן תש”ד תנצב”ה”.

עדות על ארועי זירת הדמים
עוזי (עזריאל) לבנת, הוא איש לח”י האחרון שראה את מנחם לונץ ושבתי דרוקר, הכירם מקרוב וגבה עדות בזמן אמת על מה שקרה שם.

מספר לבנת:
“היינו ארבעה חברים – מנחם לונץ, שבתי דרוקר, דוד הולינסקי ואנוכי. למדנו יחד בבית הספר הדתי “נצח ישראל” בחיפה. אני ושבתי דרוקר הלכנו יחד לבית”ר ואחר כך לאצ”ל. כשחל הפילוג הצטרפנו לאברהם שטרן (יאיר). הולינסקי התגייס ללח”י מאוחר יותר והוא גייס את מנחם.

“זו היתה התקופה הקשה ביותר של הארגון – ימים אדומים ולילות שחורים של יאוש. הימים שבין רצח יאיר (17.2.42) ובריחת עשרות לוחמים מן הכלא כשנתיים לאחר מכן. המחתרת מנתה לוחמים בודדים, מפוזרים, נרדפים על ידי הבריטים שירו למוות בכל לוחם שנתפס והפקירו פצועים לדמם למוות.

“היה צורך חיוני במקומות מסתור לבורחים ולפצועים. המשק של משפחת לונץ נראה כמקום אידאלי. מנחם הספיק לקלוט כמה מן הבורחים והפצועים. בדיעבד נתברר כי זו היתה טעות. בישוב קטן, בו כולם מכירים את כולם, עוררו אורחיו של מנחם לונץ חשדות.

“שבתי דרוקר נפצע בקרב יריות עם המשטרה בשעה שניסה לחלץ לוחם אחר שנפצע קשה. דרוקר היה זקוק בדחיפות לטיפול ולמקום מקלט. הוא הועבר ליבנאל ומנחם טיפל בו במסירות רבה.

“בלילה שקדם לארוע הדמים קיימנו מעין מסיבת חברים קטנה בביתו של מנחם ביבנאל. לפנות בוקר עזבנו את הבית וטיפסנו במעלה ההר לחפש מכונית שתסיע אותנו לחיפה. בהיותנו במעלה ההר הבחנו בעשרות כלי רכב צבאיים ובהם מאות חיילים ושוטרים נעים לעבר יבנאל. הבנו שחברינו נלכדו.

“זמן קצר לאחר הרצח הגיעו אלי לחיפה שני צעירים וצעירה מיבנאל. הם ביקשו להצטרף ללח”י. תחקרתי אותם וזה סיפור המעשה לפי עדותם של השניים (עם השלמות הלקוחות מעדות כתובה שמסר הולינסקי לפני מותו):

בעת שהגיעו הבריטים נמצא מנחם בשדה. בא אליו המוכתר, יחד עם כמה מנכבדי יבנאל. אמרו לו: תוציא את הפצוע שאצלך. מנחם השיב להם כי אין אצלו איש. הבריטים אמרו כי יש לערוך חיפוש. ערכו חיפוש בבית ולא מצאו איש. אז שאלו מה יש בחדרון קטן שהיה צמוד לבית והיה בנוי מקירות דקים של רשת וטיט. לונץ השיב: מחזיקים שם חציר. הבריטי לא הסתפק בתשובה שלף אקדח ואמר למנחם: תפתח את המקום. החדר היה נעול במנעול גדול מבחוץ וגם מבפנים. מנחם נקש על הדלת את הנקישה המוסכמת. דרוקר הבין את המתרחש וסרב לפתוח. הוא לא רצה שחברו יפול חלל עמו. אך לונץ התעקש, פתח את המנעול מבחוץ הדף את הקצין הבריטי ופרץ פנימה. השניים נעלו עצמם מבפנים. התחיל הקרב.

בידי השניים היו אקדחים שאחד מהם כנראה לא היה תקין וכמה רימונים פרימיטיביים מתוצרת בית, שהושלכו החוצה אך לא התפוצצו. הבריטים הציבו מול החדר שקירותיו דקים וחדירים שני מקלעי ברן וריססו אותו עד שהיה ככברה. גם לאחר שהאש מבפנים השתתקה המשיכו לירות שעה ארוכה. רק אז פתחו את הדלת ומצאו את שתי הגופות. הם רמסו אותם ברגליהם והשליכו אותם למכונית. למחרת היום נמסרו הגופות לחברה קדישא. אלה מסרו בתחקיר שלונץ נהרג כנראה ראשון מאש הבריטים. דרוקר נמצא כשאקדח בידו וחור נפער בפיו, דבר המעיד כי שמר כדור אחד לעצמו על מנת שלא יפול חי בידי הבריטים.

מנחם לונץ נקבר בבית העלמין של יבנאל. הלוויה של דרוקר התקיימה בטבריה והשתתפו בה מתי מעט. כשנודע לסוחרי העיר על הלוויה מיהרו לסגור את חנויותיהם לאות אבל.

משפחת מתנחלים
“אנחנו משפחה של מתנחלים”, אומרת לאה אקסר בחיוך. “סבא, יוסף לונץ, עלה עם משפחתו לארץ ישראל מקובנה בשנת 1905. הם באו עם שלושה ילדים – הבכור, דב חנוך, היה אז בן 21 ולימים היה לאבי. סבא וסבתא כבר היו זקנים ותשושים בעלותם ארצה ולא היו מסוגלים לעבודה חקלאית. קיוו שילדיהם יעסקו בכך. הם התיישבו בחיפה ופתחו חנות לצרכי סנדלרות שניהלה אחותו של אבא.

במלאות לאבי 30 הוא נשא לאשה את בת שבע לבית חבס (שאחת מאחיותיה היא הסופרת ברכה חבס), שסיימה אז את סמינר לוינסקי.

לאחר הנישואים החליטו אבא ואמא להתנחל ביבנאל.

יבנאל היתה אז סוף העולם. לטבריה הסמוכה ניתן היה להגיע רק ברכיבה על חמור והיו צריכים ללון בדרך. החיים היו קשים והפרנסה מועטת. אך הדרישות היו צנועות וחיים בצניעות היו עיקרון. אבא עבד בשדה ואנחנו עזרנו לידו. סרב להעסיק משפחות ערביות כדרכם של חקלאי המושבות.

אני ושני אחיי למדנו בבית הספר היסודי ביבנאל שהיה בית ספר נפלא עם מורים מצויינים.

אבא היה אדם מאד דתי ויבנאל התאימה לו, כי היה בה רב ושוחט ובית כנסת. הוא ראה בעבודת האדמה יעוד לאומי ודתי. אם לא נעבוד את האדמה, נהג לומר, לא נחיה כאן.

באחד הימים הגיע לביתנו מן הגולה בן אחיו של אבא, בחור בן 17, משה זלמן שמו. אבא בנה לו חדרון קטן הצמוד לביתנו. באמצעים שהיו לו אז יכול היה להרשות לעצמו לבנות חדר שקירותיו עשויים רשת מצופה טיט – זהו החדר שבו מצא אחי מנחם את מותו. משה זלמן גדל אתנו והיה כמו אח בוגר. הוא לא זכה להקים בית בישראל. בשנת 1937 נרצח על ידי ערבים.

בשנת 1932 נאלצנו לעבור לחיפה בגלל מצב בריאותה הרופף של אמא שסבלה ממחלת כליות. אבא המשיך לעבוד בשדה והיה בא הביתה לחיפה רק בשבתות. האחים שלי, יוסף ומנחם, למדו בבית הספר “נצח ישראל” של המזרחי. אני למדתי בבית ספר דתי לבנות.

ארבע שנים היינו בחיפה ואז חזרנו ליבנה. אני סיימתי ביבנה את כיתה ח’ אחי יוסף הלך ללמוד חקלאות במקווה ואחי מנחם הלך ללמוד בסמינר בירושלים.

בשנת תש”ד (1944), השנה בה נרצח מנחם, כבר היו הורי במצב בריאות רעוע. במיוחד אבי שסבל ממחלת ריאות. הורי עברו לכפר סבא ב-1943. אני הלכתי ללמוד בבית ספר לאחיות בבילינסון. המשק ביבנה המשיך להיות בבעלותנו ומנחם היה היחיד שבה לשם לעבד אותו. ראה בכך מעין “שנת שרות” לפני האוניברסיטה.

“במכתב שכתב להורים אמר מנחם שיבוא לחוג את הסדר עם כל המשפחה בכפר סבא. במקום להיות עמנו בסדר אנחנו היינו אתו בבית הקברות של יבנאל”.

מי הלשין?
בארכיונים הבריטיים נמצא לא מכבר מברק מן ה-11 באפריל 1944, שנשלח מראש המטה הכללי בארץ למשרד המלחמה הבריטי. במברק מתואר בכמה מילים הארוע ביבנאל ב-6 באפריל. התאור נפתח כך: “בעקבות מידע על הימצאות טרוריסטים יהודים, ערכו שוטרים חיפוש בבית במושבה יבנאל בשיתוף עם המוכתר”.
מימסר את המידע? מי הלשין?

בשנת 1987 ערך כתב “ידיעות אחרונות” עמוס נבו, ביוזמתי, תחקיר בנושא. הוא פרסם כתבה שכותרתה “מי הלשין”. מפי אחיו של מנחם לונץ, יוסף, שמע עמוס נבו את הדברים הבאים: “דודתי ברכה חבס קראה לי לפני מותה וסיפרה שעברה על הארכיונים של ההגנה ומצאה כי המלשין הוא איש שרות הידיעות של ה”הגנה” (ש”י), שהיה נשוי לבת יבנאל. בשיחה עם עמוס נבו הכחיש האיש נמרצות את ההאשמה. הוא הודה כי ידע שמנחם איש לח”י ואף הזהיר אותו שהסתרת לוחמי המחתרת בביתו מהווה סכנה.

חבר מרכז לח”י נתן ילין מור מספר בספרו על פגישה שיזם עמו מפקד ה”הגנה”, אליהו גולומב. מפי גולומב שמע לראשונה על מה שארע ביבנאל וזה אף שיבח את גבורת הלוחמים ואמר: “אם השכלתם להקים בחורים כאלה לא יצלח עליכם שום נשק ושום איש לא יוכל לכם”.

לאחר מכן תמה ילין על מניעי הפגישה והסיק שגולומב רצה בפגישה עמו לנקות עצמו מאחריות למעשה ההלשנה.

במהלך עבודתי על כתיבת טור זה נודע לי כי מי שחקר את הפרשה עד תום ואף הגיע למסקנות נחרצות בנושא הוא ידידי יעקב אלעזר.

אלעזר הצטרף לבית”ר בולגריה בגיל 8, עלה לארץ, הצטרף לאצ”ל והשתתף בכמה פעולות נועזות, הצטרף ל”חרות” מראשיתה והתאכזב מבגין בעקבות הנסיגה מסיני. את פרנסתו מצא כמרצה מצליח בטכניון אך את רוב זמנו הקדיש להפגנות יחיד נגד הידרדרות המדינה מן הנסיגה מסיני ועד הפקרת גוש קטיף. היה לו גם ארכיון פרטי, אולי העשיר ביותר הקיים בארץ בנושא תולדות המחתרות. כששמעתי שאלעזר חקר את פרשת יבנאל שמחתי מאד. הייתי משוכנע שהוא ישלים את החוליה החסרה. אך את ההתקשרות עמו השארתי לסוף העבודה. ביום בו עמדתי לצלצל אליו נוגע לי כי אלעזר הלך לעולמו כמה ימים לפני כן. חבל על דאבדין.

“על כתף ההר שבעה קברים פה נרצח העלם יפה התואר”
דברים שנשאה לאה אקסר-לונץ באזכרות לאחיה:

“רכס הרים עגלגל, כקימורי גופה של אמא. מחבק ועוטף וסוגר. ומעבר: משבצות בירוק וחום, צהבהב וצהוב. קרני שמש וסביונים ושקט וציוץ ציפורים על עץ הלימון הענק. ובשולי הגינה נשורת עלים. נקפו חלפו השנים. על כתף ההר שבעה קברים. ליד עץ הלימון בית חרב, שאותות כל השנים בו ושלט עצוב וקטן: פה נרצח מנחם העלם יפה התואר. ושורות העלים נערמות ונערמות. ועל קימורי ההר אין כלניות כחולות, ואין כלניות לבנות. אולי רק רקפת מתחת לסלע נותרה ולמרגלותיו מגרשים וצימרים וחממות והכל וכלום”.

האח שוחרר מהצבא הבריטי והתגייס ללח”י
“אחי השני, יוסף לונץ (שנפטר לפני כ-8 שנים ממחלה) היה חבר ב’הגנה’ והתגייס לצבא הבריטי. בעקבות הרצח של מנחם הוא שוחרר מן הצבא וכשבא לארץ התגייס מייד ללח”י. בינואר 1946 השתתף בהתקפה על בית הסוהר בירשלים לשחרור אסירי המחתרת. הוא נפצע מכדור שריסק את כף ידו וחדר לעצם החזה. נתפס על ידי הבריטים והוחזק בכלא. יוסף התנגד שרופאים בריטיים ינתחו אותו ובעזרת סכין גילוח שהוברח לכלא שלף בעצמו את הכדור מחזהו והעלימו. בהעדר ראיה משפטית לא הועמד לדין והוגלה לארתריאה ולקניה. עם שובו התגייס לצה”ל ולחם בכל מלחמות ישראל. בשנת 1949 נשא לאשה את דובה לבית ברמץ. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים. לבכר קראו מנחם על שם דודו מנחם לונץ גיבור יבנה. הוא נפל במלחמת יום הכיפורים והוא בן 23.

אחרי אובדנים כאלה, האם יכלה אמא שלנו לחיות? ” – שואלת לאה אקסר.

“נער טהור ותמים, רוחו משתפכת בנגינת החליל וכולו תום גלילי”.
דברים שכתבה הסופרת ברכה חבס, דודתו של מנחם לונץ, לעורך עיתון “על המשמר” כמה ימים לאחר הרצח.

“באתי בזה להפנות את תשומת לבך לכותרת שבעתונכם לידיעה על הרצח ביבנאל. הכותרת שסיפרה על שני ‘בריונים’. והנה בדעתי להציג בפניכם אחד משני אלה. את מנחם לונץ ז”ל, שהוא קרוב שלי.

“נער טהור ותמים, אציל רוח, רחום ורך, צנוע וטוב לב, עמקן ובעל כשרונות מצויינים, קורא ושונה, חושל בסבל החיים של המשק הגלילי. נולד ביבנאל ולמד בה ועבד בה בשדה ובחצר, בשמירה ובכל עבודה חלוצית. אביו – טהור דרך, פועל ציון דתי, שיקע שלושים שנות חיים ועמל באדמת הגליל וכמוהו גם האם. והבן, לאחר סיימו את לימודיו בסמינר למורים ראה חובה לעצמו, על אף תשוקתו להתגייס לצבא גם הוא, ללכת יחידי וליטול על עצמו את עול המשק העלוב המכלה והוא בן 19 בסך הכל. אידיאליסט בכל מהותו והליכותיו… היה סגפן בהכרה מסתפק במועט שבמועט, על אף הדרישות הרוחניות הגדולות שהיו טבועות בנפשו. רחב לב, מסור למשפחתו, ידיו מצויינות במלאכת מחשבת. רוחו משתפכת בנגינת החליל וכולו תום ועוז גלילי”.

חיסולו של קונקווסט
“זמן קצר אחרי הקרב ביבנאל”, מספר עוזי לבנת, ” נפצעתי מיריות בלש בריטי ושכבתי בבית חולים בחיפה. למיטתי הגיע הבלש הידוע לשימצה א.א. קונקווסט, שהיה ראש הבולשת הבריטית באזור חיפה. הוא ידע על קשריי עם שני הבחורים ובא אלי. שלף אל מול עיניי אקדח נגאן פולני ואמר לי: “זה האקדח של שבתי דרוקר , החבר הטוב ביותר שלך”.

“לא השבתי לו מאומה ואמרתי בלבי שעוד יבוא יומו. אני נעצרתי והוגליתי לאפריקה אך חבריי למחתרת עשו עמו את החשבון. ב-2 ביוני 1947 הצליחו שני לוחמים – יעקב פנסו ואבנר גרושוב – להתקרב אליו במכונית ולחסל אותו ביריות מתת מקלע.
http://www.zeevgalili.com/?p=437

לח"י בין ימין לשמאל:
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/71074.html

_____________________-


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#209,יערוץ 1 - הערב: הדרן לטדי קולק ספשייל (*)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.05.12 בשעה 12:38
בתגובה להודעה #59
ערוץ 1 - הערב: הדרן לטדי קולק ספשייל בשעה 00:10 ו-03:37
http://www.iba.org.il/schedule/?channel=1

תזכורת להדרן הקודם 27 דצמבר 2007:
http://video.google.com/videoplay?docid=2967312409842106179

תזכורת לתזכורת:

59. טדי קולק = שמעון פרס = דליה איציק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F7%E5%EC%F7#59

81. טדי קולק היה המודיע (שטינקר) של הבריטים טרם קום המדינה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F7%E5%EC%F7#81

ידיעות אחרונות: טדי קולק היה מלשין שהסגיר לבריטים לוחמי אצ''ל ולח''י
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7224&forum=gil&viewmode=all&keywords=%D7%98%D7%93%D7%99 קולק

תעלומות מדהימות נוספות הקשורות בפרשת טדי קולק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7220&forum=gil&viewmode=all&keywords=%D7%98%D7%93%D7%99 קולק

ההגנה הסגירה לבריטים לוחמי לח''י מהמושבה יבניאל שנרצחו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15046&forum=gil&viewmode=all&keywords=%D7%98%D7%93%D7%99 קולק

84. ''על מרגלים יהודים בשרות הנאצים ורצח מסתורי...''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F7%E5%EC%F7#84

"קולק גם היה מי שדאג לכך שברנד לא יפגוש באותו עניין את ההנהלה הציונית, גם לאחר ששוחרר ממרתפי החקירות הבריטיים וגם הדבר המצמרר הזה הוא לא כל הסיפור. הסיפור האמיתי קשור ככל הנראה במי שעדיין בחיים, מי שעדיין בתפקיד (שמעון פרס - פ"ש), מי שהקים יחד עם קולק ב 1964 את רפ"י כדי לשרת את האינטרס הבריטי לנקום בפנחס לבון על הפרשה באמצעות סיכול ממקוד וכמיטב המסורת של אנשי הסזון של אז, כמו גם צאצאיהם המכהנים כיום אף בבית הסזון העליון של מדינת ישראל והידועים כקבלני תפירת התיקים של המדינה."

הלינק לכתבה:
86. ''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F7%E5%EC%F7#86

(*) ''ראש הממשלה שחשש ובחש במשפט קסטנר'' (*)
http://rotter.net/forum/gil/15921.shtml

118. 'גורמי מאפיה דאגו שאף אחד לא יידע מקיומו של יואל בראנד'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5418&forum=gil&omm=118&viewmode=threaded

שליחותו של יואל ברנד
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6768&forum=gil&viewmode=all&keywords=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%93#22

חשיפה ברוטר:התמונה שהמוסד הסתיר מהציבור
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7269&forum=gil&viewmode=all&keywords=%D7%98%D7%93%D7%99 קולק

פרשת קסטנר – איך נפל יואל בראנד קורבן למבצע הונאה וזיוף
http://rotter.net/forum/gil/15921.shtml#3

'קשר משפטי-שלטוני לטיהור קסטנר ומפא''י'
http://rotter.net/forum/gil/15976.shtml

(*) ''התהילה הגנובה של ישראל קסטנר'' = מורשת הקסטנריזם (*)
http://rotter.net/forum/gil/15921.shtml#4

תמליל/ראיון עם סוזי קסטנר/ז'וז'י קסטנר, בתו של אדולף קסטנר, "שמכר את נשמתו לשטן"!!
http://rotter.net/forum/gil/15917.shtml

עו''ד דר: ישראל קסטנר - הגילוי הלא נאות של מרב מיכאלי
http://rotter.net/forum/gil/15919.shtml

הממסד והתקשורת משתיקים את שערוריית ז'אק וארטן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=106&viewmode

פרופ' יואב גלבר משכתב ומטייח את פרשת ון ורטן !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=120&viewmode=threaded

להיות מודע = לשרוד

בברכה
פ"ש

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#60,ישמעון פרס: מורה נבוכים לשחיתות מוסרית
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.06.05 בשעה 12:44
בתגובה להודעה #0
שמעון פרס: מורה נבוכים לשחיתות מוסרית
מאת: אורי נטע

איך שחיתות מוסרית הופכת לשחיתות כלכלית

לפני כשלושים שנה שירתתי ביחידה מיוחדת בחיל הים. ליחידה היה מפקד כריזמטי, בעל ציון לשבח, שניהל היטב את הצוות ועמד יפה בסערה הגדולה, בגלים של 10 מטר, שהיו בחורף 77.

מפקד נשוי זה, שהיה מושחת מוסרית, סיפר לנו שצריכים להקריב הנאות פרטיות למען הצבא, וכל ערב הייתה בקבינה שלו יפיפייה אחרת ולא לצורך משחק שח. אותו מפקד במשך שנות שירותי כחפ"ש, ביצע מעשי שחיתות מוסריים כגון "הרמת" חכות לדיג טונה, המונחות על-ידי דייגים קילומטרים רבים מהחוף האיטלקי, "הרמת" מצופי סונר של הצי השישי (בעלי השמדה עצמית) תוך סיכון חייליו ו"סחיבת" שרשרת עוגן של אוניית מכולה שנבנתה במספנות ישראל (כן פעם בנו פה אוניות ואפילו טובות).

שחיתות מוסרית (על גבול כלכלית) זו המשיכה באופן טבעי לשחיתות כלכלית, לתכנון וביצוע של הברחות של טלוויזיות, סיגריות ומשקאות חריפים בכמויות מסחריות, ולגניבות ממחסני ערובה של נמל חיפה, שהתחילו לפני והתגברו אחרי שהמפקד השתחרר משירות בעקבות ניסיון אונס חיילת.

כשנה אחרי שמייסד השחיתות השתחרר משרותו הצבאי, כל הצוות בקבע ובסדיר המשיכו בדרכו ובעקבות הלשנת קצין זוטר שלא קודם בדרגה, נפתחה חקירת מצ"ח בה החלק הלא חשוב והזוטר של הגנבים נתפס, נכלא ופוטר מהצבא.

אני ראיתי במו עיני איך תהליך של שחיתות מוסרית הופך לשחיתות כלכלית. אני לא השתתפתי ב"חגיגה" ואף אוימתי על-ידי המפקד וסגנו, שהיו בעלי קשרים עד לצמרת חיל הים וראו בי פוטנציאל מסוכן.

לאחרונה שמענו בתקשורת על התפרצות שלא הייתה כדוגמתה של מעשי שחיתות, במשטרה, בצבא, במשרד החוץ ובשאר המשרדים הממשלתיים הנתונים בידי הליכוד. נראה שהשחיתות לא התחילה היום וזקן חברי הממשלה-כנסת, הלא הוא שמעון פרס, אחראי להשחתת מידות יותר מתלמידיו הכושלים בליכוד.

שמעון פרס היה ונשאר איש ביצוע. שמו של שמעון פרס קשור יותר מכול בהקמת התעשייה האווירית והקמת הכור האטומי בדימונה. שמעון, שמאז ומעולם היה איש ביצוע של חזונם של אחרים, כשל ביישום חזונותיו-חזיונותיו הפרטיים. שמעון מאז ומעולם השתמש בתרגילים מלוכלכים. ברצונו לפטר אנשי תעשיה אווירית, שלא מצאו חן בעיניו דאג לשתול, כך אומרים זקני התעשייה, כלי עבודה בתיקו של העובד הנדון, שנתגלו במקרה בשער וגרמו לפיטוריו השקטים והמיידיים.

שמעון המשיך בתרגילים כדוגמת זה שרקם עם אריה דרעי, חביב התקשורת אז, כדי להפיל את ממשלת האחדות הלאומית, בה היה חבר עם הליכוד בשנת 1990. כשנודע על כך לשמיר הוא פיטר את שמעון וחבריו ב-15 למרס נפלה ממשלת ה"אחדות". חיים הרצוג בקנוניה מתוזמנת מראש עם שמעון, הטיל על שמעון להרכיב ממשלה ולמרות ניסיון רכישת "שחקן חיזוק" ממפלגת הליברלים בשם אברהם שריר והסתמכות על הקול הערבי, נכשל שמעון וממשלה בראשות שמיר הוצגה ב 11 ביוני אותה שנה.

רבין "הצדיק", שרק העלים הכנסות בהיותו שגריר, וביצע בכך שלוש עבירות: מעילה באימון משרד החוץ, העלמת מס ופתיחת חשבון זר, שטבע אז את המונחים "תרגיל מסריח" ו"חתרן בלתי נלאה", בהתכוונו לשמעון פרס, הבין, כנראה, שמי שטמן לו את פח חשבון הבנק היה שמעון פרס, שמונה אחרי התפטרות רבין לראש ממשלה, לפני בחירות 77.

שמעון עשה לפוליטיקאים "בית ספר" לא לציונות, לא לאהבת הארץ, לא לעזרה לזולת , לא לסגירת פערי ההשכלה, אלא לשחיתות מוסרית. תלמידו הטוב ביותר היה רבין, שחזר על תרגיל "רכש שחקן חיזוק" מפורשי צומת, אלכס גולדפרב והסתמך על הקול הערבי.

שמעון, שהתחלק בפרס נובל עם ערפאת, בנה במו ידיו "מזרח תיכון חדש" בו סידר לחבריו מהתעשייה עתירת העבודה, העברת מפעליהם למצרים וירדן, הארצות העוינות ביותר והאנטישמיות ביותר מבין אלו שיש לישראל קשרים דיפלומטיים עימן. העברה זו גרמה לאבטלה בעיירות הפיתוח וכעת שמעון מגלגל עיניים צדקניות וטוען שיש בעיית אבטלה בפריפריה, שאותה יצר בעצמו.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-10512-00.html?tag=12-40-54



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#61,ישמעון פרס מינה את ד''ר מתי שטיינברג ליועץ השב''כ לעניין
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.06.05 בשעה 03:01
בתגובה להודעה #0
הפלשטיני על/עם כל המשתמע......
(ערוץ 1)

החמאס רוצה להתחזק. החיזבאללה רגוע: הוא כבר ניצח
המזרחן ד`ר מתי שטיינברג, שהיה יועצם המיוחד של שני ראשי השב`כ האחרונים, מאתר בדבריה של קבוצת אבו מרזוק סימנים למזימה של החמאס לכבוש את השלטון בדרכים דמוקרטיות. `ניכר שהם מבקשים להעביר למערב, בעיקר לארה`ב, את המסר שהחמאס אינו רק גורם פוליטי, אלא הארגון האפקטיווי ביותר בקרב הפלשתינאים`, אומר שטיינברג ומוסיף מיד אבחנה משלו: `הם אכן הגורם הדינמי ביותר בשטחים, ולכן יש להם אינטרס בבחירות הוגנות ואף במשקיפים בינלאומיים ובהבטחה מראש שהתוצאות יתקבלו בבית ובחוץ, במערב. בעיני החמאס הבחירות הן חותם על אופי המשטר במדינה הפלשתינית ועל חוקתה`.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=566749&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0

שטיינברג מצא בדבריו של אבו מרזוק על הכוונה להצטרף לאש`ף אישור נוסף לחשד שהחמאס אינו מסתפק בכיבוש החברה הפלשתינית בשטחים; במפגן שהתקיים בביירות ימים אחדים אחרי המפגש עם קבוצת קרוק הודיע חאלד משעל, הבוס של אבו מרזוק, כי החמאס מבקש לקחת חסות על הנהגת הפליטים בלבנון, ואף הציג דרכי פעולה. משעל הדגיש את הנוכחות הדלילה של הפתח בקרב פליטי לבנון והוא יודע לרכוב על הזעם והתסכול שלהם, שמתעוררים עקב התחושה שהפתח זנח אותם. משעל שלל את הרעיונות לאזרח את הפליטים בלבנון, או לעודד את הגירתם למדינות שלישיות. הוא קרא להם - עד לשיבה לפלשתין השלמה - לייחד את מרצם לשיפור תנאי החיים שלהם בלבנון. שטיינברג מעריך כי זה יהיה גם המצע שהחמאס יביא עמו לאש`ף.

תורת הדמוקרטיה על פי החמאס מתמצה בתשובה לשאלתם של האורחים מהמערב אם ישראל שוכנת על אדמה פלשתינית (`שאלו את העם הפלשתיני`). שטיינברג מציע המשך לאותה תשובה - `ואם העם הפלשתיני יבחר בחמאס, התשובה תהיה חיובית`. ההודנה והתהדיאה הן בעיני המזרחן הירושלמי לא יותר ממנוחת הלוחם, מעין תנומת צהריים קלה. את סוד הטקטיקה של החמאס הוא מוצא בפסוק הבא מתוך הקוראן: `אוי המאמינים, בפוגשכם את הכופרים עולים במלחמה עליכם, אל תיסוגו אחור. כל הנסוג אחור ביום ההוא - זולת אם יפנה לאחור למען ישוב להילחם - יושת עליו זעם אלוהים`.

שטיינברג משוכנע שהדרך הנכונה לעצור את הסחף לכיוון החמאס היא עידוד הזרם הפרגמטי בשטחים, בראש ובראשונה על ידי התנתקות עם תוחלת מדינית. `אין מנוס מתהליך הפוליטיזיציה של החמאס`, הוא אומר, `אבל יש למנוע את ניצחונו בבחירות על ידי חיזוקו של היריב הגדול - הפתח. אסור בשום אופן להפקיר את הבחירות ביד נעלמה`.
http://www.kibush.co.il/show_file.asp?num=1961


ישראל והפלסטינים – בין עימות להסדרים
עניינה של סדרת ההרצאות הינה מערכת היחסים שבין ישראל לבין הפלסטינים במלאת ארבע שנים לפרוץ אינתיפאדת אל-אקצא. במהלך הסדרה נעמוד על שורשיו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני החל בראשיתו ועד לימינו, וממילא נסקור את תהליך צמיחתה של התנועה הלאומית הפלסטינית לאורך המאה העשרים ועד להקמת הרשות הפלסטינית. דגש מיוחד יושם על הרקע והסיבות לפרוץ אינתיפאדת אל-אקצא ועל השפעותיה – קצרות וארוכות הטווח – על החברה הפלסטינית. במפגשי הסיום של הסדרה ננסה לבחון האם קיים כיום סיכוי להשיג הסדר ישראלי-פלסטיני.

ההרצאות תתקיימנה בימי חמישי בין השעות 18:15-19:45 באולם אתינגר (144), בניין גילמן, אוניברסיטת תל אביב.
http://www.mideast.tau.ac.il/sidra.doc

הכנסות הסדרה מיועדות להענקת מלגות לסטודנטים בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה.

מחיר למשתתף: 900 ₪ לסדרה כולה

500 ₪ עבור סמסטר בודד

משתתפים וותיקים, בוגרי החוג וחברי אגודת הידידים זכאים להנחה של 100 ₪ לסדרה כולה,

50 ₪ עבור סמסטר בודד.

* אין כפל הנחות. ניתן לשלם עד 4 תשלומים שווים לסדרה כולה או 2 תשלומים לסמסטר בודד באמצעות כרטיס אשראי.

* כרטיס משתתף ינופק לאחר הרישום, הכרטיס מהווה אישור כניסה וחניה בשטח האוניברסיטה

*ניתן להגיע להרצאה בודדת במחיר של 50 ₪ (ע"ס מקום פנוי)

נשמח לראותך בין המשתתפים

בברכה,

פרופ' אייל זיסר ד"ר יואב אלון ענבל נסים

ראש החוג מרכז הסדרה מתאמת הסדרה

סמסטר א'

21 באוקטובר 2004 פרופ' אשר ססר

העימות הישראלי פלסטיני: שורשים, נרטיבים היסטוריים והאופק המדיני

28 באוקטובר 2004 פרופ' עמי איילון

החברה הפלסטינית לפני 1948

4 בנובמבר ‏2004 פרופ' בני מוריס

מחקרים חדשים בנושא התהוות בעיית הפליטים

11 בנובמבר ‏2004 פרופ' משה שמש

מנכבה לנקסה - התנועה הלאומית הפלסטינית 1967-1948

18 בנובמבר 2004 דר' גיל מרום

האלג'יריזציה של המאבק הישראלי-פלסטיני: לקחים ממלחמת העצמאות האלג'יראית

25 בנובמבר ‏2004 פרופ' שאול משעל
האינתיפאדה ונשק הכרוזים

2 בדצמבר ‏2004 דר' רון פונדק
אוסלו: מקונפליקט להסכם אז והיום.

16 בדצמבר ‏2004 דר' מאיר ליטבק
התפיסה האסלאמית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני

23 בדצמבר ‏2004 אלוף (מיל) שלמה גזית
מדיניות ישראל בשטחים אחרי 1967
30 בדצמבר ‏2004 דר' עאדל מנאע
הכשלון בקמפ דיויד ומקומו בנרטיב הפלסטיני של הסכסוך היהודי-ערבי

6 בינואר 2005 אל"מ (מיל) שאול אריאלי

חלופות לקביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל

13 בינואר 2005 אל"מ (מיל) אפרים לביא

החברה הפלסטינית בעקבות האינתיפאדה

20 בינואר 2005 יצחק גל

הכלכלה הפלסטינית בעידן ערפאת ולאחריו

סמסטר ב'
24 בפברואר ‏2005 פרופ' שמעון שמיר
ישראל ואזרחיה הערבים

3 במארס 2005 ד"ר מתי שטיינברג
יאסר ערפאת בעידן הרשות הפלסטינית: סמל, דימוי ותוכן

10 במארס 2005 תת אלוף (מיל') שלמה ברום

ההיבטים הביטחוניים של העימות בין ישראל והפלסטינים


17 במארס ‏2005 פרופ' אייל זיסר

סוריה, חזבאללה והשאלה הפלסטינית

24 במארס 2005 משה אלבו

מצרים והסכסוך הישראלי-פלסטיני בתקופתו של מובארק

31 במארס ‏2005 פרופ' איתן גלבוע
ארה"ב והפלסטינים: מפליטות למדינה עצמאית

7 באפריל ‏2005 פרופ' יוסף קוסטינר
ערב הסעודית והסכסוך הישראלי-פלסטיני

14 באפריל ‏2005 ד"ר מוצטפא כבהא
עיסוקן של תחנות הלווין הערביות בעניין הפלסטיני ותפקידן בגיבוש דעת-קהל בשטחי הרשות

19 במאי ‏2005 פרופ' מנחם קליין
פתרונות אפשריים לבעיית ירושלים
2 ביוני ‏2005 עמירה הס
דיווח מהשטח: נקודות תורפה וחוזק במאבק הפלסטיני נגד הכיבוש הישראלי

9 ביוני 2005 אלוף (מיל) עמי איילון

תוכנית איילון-נוסייבה: האם פתרון אפשרי?



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#62,ישמעון פרס ממשיך בשיטות ''החיסול'' = הדלפות באמצעות
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.06.05 בשעה 04:48
בתגובה להודעה #0
אנשי בטחון - המוסד - השב"כ - אבטחת אישים.....

yoske
חבר מתאריך 25.11.03
9259 הודעות 03:08 07.06.05


''עניין מרכזי'': מאבטח פוטר מהשב''כ בלחץ השרה המתגרשת

מאבטח פוטר מהשב"כ בלחץ השרה המתגרשת

העוזרת הלשינה ודיסקין נכנע לצעקותיה של האישיות המאובטחת וסילק את המסכן מהשירות.

אנשי היחידה לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי זועמים על ראש השב"כ החדש. מאחורי גבו הם מכנים אותו "רכיכה".הכעס הגדול עדיין כבוש אך לא לזמן רב. הוא עתיד להתפרץ בקרוב.

"עניין מרכזי" חושף את הפרשה המסעירה בימים האחרונים את אנשי השב"כ ולא רק אותם. הנה הפרטים שאנו חושפים בשלב הנוכחי:

שרה בממשלת ישראל חוללה בשבוע שעבר מהומת אלוהים ואילצה את ראש השב"כ להיכנע ולפטר מן השירות מאבטח אישי המופקד על ביטחונה, לאחר שזה סיפר לעוזרת האישית של השרה כי היא עומדת להתגרש.

העוזרת, הנוהגת להתידד לא אחת עם מאבטחי השב"כ החסונים והנאים, הזדרזה לבגוד במאבטח הידידותי שסיפר רק לה בסודי סודות את דבר גירושיה העתידיים של השרה. היא סיפרה לשרה את הסיפור ששמעה מפי המאבטח.

השרה התפוצצה מכעס. היא רתחה, צעקה והשתוללה. מייד פנתה לראש השב"כ ודרשה את סילוקו המיידי של המאבטח, היודע רבים מסודותיה האישיים הכמוסים ביותר, מתוקף תפקידו.

במחלקה לאבטחת אישים נערך בירור נוקב עם המאבטח שהודה כי רמז לעוזרת אך עמד על כך שלא סיפר ולא עלה אל דעתו לספר על כך לאיש, אפילו לא לבני משפחתו הכי קרובים. המאבטח סבר בטעות כנראה שהעוזרת האישית יודעת שהבוסית שלה ברגל וחצי מחוץ מסגרת נישואיה ובכך טעה.

תחילה סברו בשב"כ כי השרה תסתפק בהחלפת המאבטח אך היא חוללה צווחות ועמדה על כך שיפוטר מהשירות. לדיסקין לא היה מספיק אומץ ונחישות להגן על פקודו והוא נכנע לגחמה ופיטר את המאבטח.

בשל הפיטורים קיימת התמרמרות גדולה ביחידה לאבטחת אישים והסיפור הזה עלול לדלוף ולהפוך לנחלת הכלל, כפי שזה קורה עתה. והכל בשל אכזריותה של השרה והתעקשותה שלא להסתפק בהרחקת המאבטח ובהחלפתו.

אגב, ראש הממשלה, אריאל שרון, ניסה לתווך בפרשה אך ללא הועיל. ראש השב"כ דיווח לראש הממשלה על הדרישה לזרוק את המאבטח מהשירות ואריק שמע פרטים מהשרה.

מהדיווחים שהגיעו ל"עניין מרכזי" השרה התרגשה והזילה דמעות כשסיפרה לראש הממשלה שלא די שהיא נאלצת להתגרש, וגם חייה הפוליטיים רחוקים מלהיות קלים בימים טרופים אלה, הרי שהיא לא מוכנה בשום פנים לוותר על מיצוי הדין עם המאבטח.

שרון אמר לשרה כי אם האיש יפוטר קיימת סכנה שהסיפור יודלף, אבל המתגרשת לא מצמצה.

התוצאה היא שדיסקין פיטר את המאבטח וביחידה לאבטחת אישים התקשו למצוא מחליפים, שכן הם מתעבים את אישיותה ואת התנהגותה כלפי חברם.

בזמן הקרוב נפרסם פרטים מעניינים נוספים אודות הפרשה. ובינתיים המאבטחים שונאים גם את העוזרת, אינם מדברים עימה וסבורים שהיא נחש צפע בוגדני במיוחד.

http://www.news-israel.net/news.asp?id=14118


פרשת הדולרים של רבין
דן מרגלית: "גם אצלנו היה גרון עמוק...."

יורם סתר
האיש שהדליף לפני 20 שנה את המידע על חשבון
הבנק של לאה רבין בוושינגטון הוא יורם סתר,
שהיה אז קצין הביטחון של שגרירות ישראל בוושינגטון.

14. הדולרים של רבין: הפרק- ''תורו של רבין''....$$$
http://rotter.net/forum/gil/5110.shtml#14


פרשת השגריר בארה"ב/דני איילון ואישתו ושר החוץ שלום ואישתו
"פרשיות משרד החוץ"
השר שלום: היה פה ניסיון ליצור משהו מפלצתי
את הדברים אמר בדיון שהתקיים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בנושא "פרשיות משרד החוץ" ח"כ שלגי: על שר החוץ להתפטר מתפקידו ח"כ יוסי שריד: גם בענייני שחיתות יש לקבוע מעלות ומדרגות ח"כ חזן מגונן: אין שום שחיתות במשרד החוץ ח"כ אהוד יתום: שימותו הקנאים

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-71017-00.html?tag=4-42-11
השערוריות במשרד החוץ
תלונות: הסמנכ"ל והשגריר בוושינגטון הציעו שוחד
ח"כ אילן שלגי פנה ליועץ המשפטי כדי שיבדוק חשד להצעת שוחד מטעם סמנכ"ל משרד החוץ לחוקר הנציבות אמר על-פי החשד: העניין חשוב מאוד לשר החוץ ערוץ 2: השגריר בוושינגטון נחשד במתן שוחד הנציב ביקש מהפרקליטות לסייע בחקירה

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-71849-00.html?tag=4-43-34


פרשת איפא"ק
התביעה בארה"ב - 2 בכירי השדולה היהודית יואשמו בריגול למען ישראל
סטיב רוזן, לשעבר הממונה על המדיניות באיפא"ק, וקית' וייסמן, הממונה על הנושא האירני, חשודים כי העבירו מידע מסווג לראש המחלקה המדינית בשגרירות ישראל בוושינגטון, נאור גילון
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-71575-00.html?tag=4-47-05
סוכנות ה-FBI עקבה אחרי נאור גילון שנחשד כאיש הקשר עם פרנקלין
סוכנות ה-FBI עקבה אחרי "היועץ המדיני" של ישראל בוושינגטון, נאור גילון, לאחר שחשדה כי גילון מקיים קשר בלתי חוקי עם האנליסט החשוד לארי פרנקלין. גילון הינו מה שמכונה "מס' 2" בשגרירות ישראל בוושינגטון.
חשיפה: האחים גילון מפרקים לנו את שרותי הביטחון !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6046&forum=gil


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#63,ישמעון פרס: ''השיבה הביתה ''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 09.06.05 בשעה 09:24
בתגובה להודעה #0

השיבה הביתה / שמעון פרס

ההתנתקות היא הצעד הראשון שאנו לוקחים בדרך הארוכה הביתה

כבר 38 שנים שאנחנו מסתכלים לכיוון הלא נכון. אנשים, כספים, ומאמצים הופנו למזרח – ליהודה ושומרון – למחוזות שהם לא לנו. זה היה בזבוז. גרוע מכך – פגענו בעצמנו. שילמנו מחיר כבד ולא רק בכסף. שילמנו בחתירה תחת שלטון החוק, בהיחלשות הסולידריות החברתית והרעיונית ובפגיעה עמוקה ביכולתה של מדינת ישראל לנווט את דרכה המדינית והחברתית.


לא עוד. אנחנו שבים הביתה. איננו מביטים עוד מזרחה, כי אם צפונה ודרומה, לעבר הגליל והנגב. ההתנתקות היא הצעד הראשון שאנו לוקחים בדרך הארוכה הביתה. אנחנו מתכנסים בתוך מה שעתידים להיות גבולות הקבע שלנו, ונותנים דרור לאנרגיה העצורה בנו לעבר יצירה ובנייה, כפי שהיה בימי בניית היישוב והמדינה. הפעם, בדור הזה, הגליל והנגב קוראים לנו.


אנחנו עם של חלוצים. אנחנו אוהבים את האתגר הבא. אנחנו רוצים לבנות, ליצור, ולשנות. עידן החלוציות לא תם. הוא מחפש אתגר חדש. פיתוח הנגב והגליל הוא האתגר הזה.


במשך שנים דובר רבות על הצורך לפתח את הנגב והגליל, ואף היו ניסיונות רבים להביא לשינוי. היו גם הצלחות יפות, בחקלאות, בתיירות הכפרית, בהשכלה הגבוהה. אבל כל הניסיונות, המאמצים והרצון הטוב לא היה בהם כדי להתגבר על כוחות הנגד של הזנחה, כלכלה משתנה ופוליטיקה מוטעית. הנגב שהוא כ- 60% משטחה של מדינת ישראל הוא בית ל- 9% מהאוכלוסייה. 25% מאוכלוסיית הנגב היא בדווית, הסובלת מגידול אוכלוסין גבוה, עוני, אבטלה, תנאי מגורים בלתי נסבלים וגישה נמוכה להשכלה, בעיקר בקרב הנשים. התוצר לנפש בכל הנגב נמוך בכ – 1/3 מן הממוצע הארצי, והאבטלה כפולה. מחצית מהאוכלוסייה בגליל היא ערבית, ואף היא סובלת מבעיות דומות - תוצר נמוך לנפש, אבטלה גבוהה ותשתיות עירוניות לא מפותחות.


כל זה יכול להשתנות, ולראשונה מזה זמן רב – הסיכוי לכך גבוה. ממשלת ישראל, השלטון המקומי, גופים פרטיים הפועלים למטרות רווח ושלא למטרות רווח, תורמים, העם היהודי, והנשיא האמריקאי שהצהיר על כך מספר פעמים מחוייבים לפיתוח הנגב והגליל, מוכנים לשים לטובת העניין משאבים פיננסים, אישיים ותכנוניים. רק בחודשים האחרונים אישרה הממשלה הקמת אוניברסיטה רב-קמפוסית בגליל שתקום בסיוע תרומה של גורם פרטי. תכנית לאומית לנגב נרקמת בימים אלה בהובלת ועדת שרים לנגב ולגליל. צה"ל נערך להעביר לנגב יחידות טכנולוגיות מתקדמות. ארה"ב מצהירה על כוונתה לסייע לישראל לפיתוח הנגב והגליל והארגונים היהודים מתגייסים למימוש השינוי.


הגליל הוא בית לאוצרות הטבע הנדירים שיש לנו בישראל. אין המדובר במינרלים או במחצבים, אלא באתרי תיירות הקדושים ליותר ממיליארד אנשים בעולם. יש אגמים יפים וגדולים מן הכנרת, אבל רק שם הלך ישו. הנרי קיסינג'ר היה מופתע לגלות שנהר הירדן אינו יותר מפלג מים, אבל שם הטבילו ישו ויוחנן המטביל את המאמינים.


הגליל יכול להפוך מרכז משיכה לתיירות מכל העולם של אנשים המחפשים לחוות את ההתעלות שבמפגש עם ההיסטוריה ועם הרוח. לישראל מגיעים מיליון תיירים בשנה. לשכנתנו קפריסין – ארבעה מיליון. עם כל האתרים ההיסטוריים שיש בארץ, בגליל ובירושלים, אין סיבה שיבואו לישראל פחות מעשרה מיליון תיירים בשנה. זו השאיפה. לשם נגיע.

הנגב הוא הספר החלוצי החדש של פיתוח ישראל. ממנו תצא הבשורה החדשה למדינת ישראל. בנגב נבנה מהדורה חדשה של מדינת ישראל. מתוך הנגב נבנה מדינה רב-גוונית מבוססת מדע וידע, שיש בה חקלאות עתירת ידע, תעשייה עתירת ידע, תרבות ויצירה. מתוך הנגב נבנה מדינה של תשתיות מפותחות, חינוך מעולה, אוניברסיטה שהיא מוקד משיכה לתלמידים מכל הארץ, ולסטודנטים מן העולם, איכות חיים, סביבה נקייה, נופי קדומים מרהיבים, המגדלת נוער לומד ותורם. זו השאיפה. לשם נגיע.


שגשוגה של מדינה וחברה טמון ביכולתה לתת קול ומקום לכל אחד מאנשיה. העוצמה שלנו היא במגוון שלנו – במקומות מהם באנו, בדברים שאנחנו מאמינים, ברעיונות שיש לנו, בדברים שאנחנו אוהבים. יצרנו מדינה רב-תרבותית. עכשיו הזמן למדינה רב-גיאוגרפית, גליל, נגב, ירושלים ומרכז - פסיפס של יופי, ידע, ויצירה.
http://ofakim.org.il/davar/


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#64,ייואל מרקוס : ''למה אני בעד פרס''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.06.05 בשעה 09:18
בתגובה להודעה #0
למה אני בעד פרס
מאת: יואל מרקוס
יום שלישי י"ד בסיון תשס"ה, 2005 .6 .21

אני מקווה, ששמעון פרס לא ייפול מהכיסא כשיקרא שאני בעדו, תומך במועמדותו ומאחל לו שיזכה להיבחר לראשות העבודה. כשאני מתבונן בליצנים, סליחה במועמדים, שמתחרים בו, שסבורים שהם מתאימים לראשות העבודה ולראשות הממשלה, בא לי לצחוק. אני חוזר בי כאן ועכשיו מכל העקיצות והביקורת שהטחתי בפרס.

הוא אמנם בן 82 (בחמש שנים צעיר מכפי שהיה קונרד אדנאואר, משקם גרמניה אחרי מלחמת העולם, כשהתפטר מתפקידו כקנצלר), והמועמדים המתחרים בו בעבודה יכולים ללעוג לגילו ולתאר אותו כעובר בטל. אך הוא עדיין משכמו ומעלה, בעשר דרגות מעליהם. גם כמנהיג, גם מבחינת כושר הבנת המצב, גם מבחינת עברו, תהילתו הבינלאומית וכושר הישרדותו; אך יותר מכל - ביכולתו המפתיעה לצאת מנצח בסקרים כנגד כל המועמדים שרוצים לרשת אותו.

אהוד ברק, ראש מלעיגיו, העוקץ את פרס בטיעון שהוא תמיד מנצח בסקרים אך מפסיד בבחירות, אומר עליו, ש"על ראש הלוזר בוער הכובע". הוא דיבר על פרס, אך התואר לוזר מתאים יותר לו. הוא שיזם בלא כל הצדקה את הקדמת הבחירות ב-2001 והפסיד לאריאל שרון בהפרש של כחצי מיליון קולות - מפלה שלא היתה כמותה לעבודה בכל ימיה. בחלומותיו הוורודים ביותר לא העלה שרון בדעתו שיגיע לראשות הממשלה, אחרי שלא נמצא ראוי לרמטכ"לות ונפסל כשר ביטחון. ברק מתאר את פרס במשתמע כסנילי. אך על שאלה בסקר של "דיאלוג" שהתפרסם ב"הארץ", "מי נתפש כחכם יותר" - קיבל פרס 44%, לעומת 18% לברק. במלים אחרות: פרס נתפש פי שניים וחצי חכם יותר מברק, האיש שרשם פטנט על החוכמה.

אני מתבונן סביב ותוהה, איזו עזות מצח יש לעמיר פרץ, למשל, שנבחר לכנסת עם שלושה מנדטים והצטרף לעבודה עם שניים, להאמין שהוא מסוגל להוביל את המדינה ממלחמה וטרור להסדר שלום וגבולות קבע? מה היכולות המוכחות של מתן וילנאי ובנימין בן אליעזר, שכבר שירתו בממשלות ישראל, שמצדיקות הפקדה של המדינה בידיהם בשעה זו?

פרס הוא ברירת המחדל. צריך לבחור בו בראש ובראשונה כדי להבטיח שאיש מהרצים נגדו לא יזכה בבחירות. החבורה הזאת של המתמודדים היא דור המדבר, שלא יביא אותנו לארץ היעודה. מכיוון שהסיכוי של העבודה לזכות בבחירות הבאות מול שרון ממילא אפסי, עדיף שייבחר איש בן 82 שינצל בצורה הטובה ביותר את הזמן שנותר לו, כל עוד הוא בכושר מנטלי, כדי לבלום את חבורת המתמודדים העכשווית לראשות העבודה.

הוא צריך לעמוד בראש העבודה כבלם, עד שיקום בה דור מנהיגות חדש. הברוורמנים, האיילונים, הדיכטרים, הפינסים, ההרצוגים ושאר המוכשרים והמבריקים החיצוניים שיכולים לצוץ מוכנים וראויים ליטול את שרביט ההנהגה במדינה. בקיצור, בשר טרי שירים את העבודה מהקרשים.

אי אפשר לומר, שהמדינה ששה או ראויה למנהיגים זקנים, או שזקנים טובים יותר. ההיפך מכך. עובדה היא, שהציבור, בהתאם למחנה שאליו הוא שייך, קיבל בזרועות פתוחות את שני כוכבי הלכת הצעירים, החכמים, הפיקחים, המבריקים, בנימין נתניהו וברק. אך שניהם הכזיבו, נכשלו והובסו בזה אחר זה. אולי הם עצמם או כפיליהם יצוצו מחדש, אך בינתיים הם לא כאן. בינתיים המדינה נשלטת על ידי שני זקנים, שלמרות גילם שומרים גם על כיסאותיהם, גם על כושרם המנטלי וגם על ממזרותם.

צמד זה שצועד ביחד יצליח ביחד, או ייפול ביחד. לא רק בביצוע ההתנתקות יהיה מבחנם, אלא בעיקר בשלבי ההמשך הסבוכים שיידרשו אחרי הפינוי בסוגיית חלוקת הארץ. בעוד העבודה נמצאת בתזזית של מלחמת כיסאות והליכוד על סף מרידה, שרון ושמעון, שין ושין, האחד בראש והשני כמשנה, הם בעת הזאת טובים ליהודים. ואולי לא יהיה בלתם גם ב-2006. איך אומרים בבתי אבות? העיקר הבריאות.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=590281



לחץ כאן » מי היה באמת מרוויח מחיסולו של דוד בלאס??


#202,יההסטוריה חוזרת ...
נכתב על-ידי elib בתאריך 06.11.10 בשעה 09:23
בתגובה להודעה #64

#65,ייצמן שירי: חבורת הסמרטוטים של שמעון פרס
נכתב על-ידי DOBBY בתאריך 12.07.05 בשעה 00:12
בתגובה להודעה #0
יצמן שירי: חבורת הסמרטוטים של שמעון פרס התנהגה כמו קיפודים.
חבר הכנסת לשעבר, ויצמן שירי, מראשי מטהו של אהוד ברק, תקף את שרי העבודה בעקבות תמיכתם ברפורמה במס. "חבורת הסמרטוטים בראשות השר שמעון פרס עשתה קולות של אריות ובסוף התנהגה כמו קיפודים", אמר.

לדבריו, "מדובר בחוק איום ונורא והם היו צריכים להצביע נגדו".

YNET

10/07/2005


#67,ישפרעם: פרס יגיע בצהריים לניחום אבלים ומפגש עם התושבים
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 06.08.05 בשעה 20:31
בתגובה להודעה #0

rony1980
חבר מתאריך 5.5.04
1313 הודעות 10:33 06.08.05

שפרעם: פרס יגיע בצהריים לניחום אבלים ומפגש עם התושבים

המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, צפוי להגיע לשפרעם בשעה 12:00 לניחום אבלים ופגישה עם התושבים

--------------------------------------------------------

אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
8736 הודעות 20:24 06.08.05

28. what the fuck
תגובה עבור הודעה #0

שמעון פרס איתנו או נגדנו? (שאלה רטורית)

מישהו יכול להביא לנו תזכורת להספד שנתן שמעון פרס
כשריססו את גברת טלי חטואל שהייתה בהריון
ואת ארבעת ילדותיה הקטנות

האם שמעון פרס לחץ את ידו של האבא דויד חטואל


#68,יפרס: צריך לקחת את הנשק לכל המחבלים הפוטנציאליים
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 06.08.05 בשעה 20:59
בתגובה להודעה #67
i_lan
חבר מתאריך 21.10.03
7203 הודעות 12:17 06.08.05

פרס: צריך לקחת את הנשק לכל המחבלים הפוטנציאליים

המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, מבקר כעת בשפרעם אצל המשפחות האבלות. במהלך ביקורו אמר פרס: ''צריך לקחת את הנשק לכל המחבלים הפוטנציאליים ולא לאפשר להם תנועה חופשית''. פרס ציין את הצער הכבד שנגרם לעיר ולמשפחות שיקיריהן נהרגו ונפצעו אך אמר כי המדינה מאוחדת יותר כעת:
''אנו יוצאים מכאן אבלים אך עם תקווה''.

------------------------------

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
54099 הודעות 13:10 06.08.05

1. למי מתכוון פרס ?!
בתגובה להודעה מספר 0

------------------------------

אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
8738 הודעות 20:45 06.08.05

6. פרס דיבר בפני תושבי שפרעם
בתגובה להודעה מספר 1

ומכיוון שדעתו יותר שמאלנית קיצונית
מדעותיהם של העיתונאים (שהכתירו את החייל האזוק - כמחבל)

מכאן ניתן להבין
שכוונתו של פרס הייתה כלפי המתנחלים.
(בטוח שלא התכוון כלפי הראשל"צים או החמסניקים למיניהם שהרי ידוע שגם אלו וגם אלו שוחרי שלום)

===========================================

madboy
חבר מתאריך 13.4.02
2953 הודעות 16:06 06.08.05

זהבה גלאון: מבקשת מהמדינה לפרק את אירגוני הטרור מנשקם

ערכתי לאחרונה בתאריך 06.08.05 בשעה 16:06 בברכה, madboy

לא לא אל תשמחו היא לא עברה לימין , היא מתכוונת לאירגוני הטרור של הימין הקיצוני.
מתפוח ושאר הישובים באיזור, הנאלחת הזו מהשמאל ההזוי לא דיברה ככה כשהיו פיגועים אבל נגד העמם שלה אין לה בעיה לפתוח את הג'ורה שלה.

קול ישראל


#69,יפרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.03.07 בשעה 22:35
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.02.12 בשעה 09:57 בברכה, פילוביץ שחף
 
לפני יומיים נחשף לראשונה:

ושוב שמעון פרס נחשף לאחר 53 שנה אבל.....
התשקורת תמיד ידעה וצנזרה = המאפיה ההונגרית !!

מסמכי צה"ל מאשרים: מכירת נשק לגרמניה ב-55' הוסתרה
מערכת הביטחון הסתירה במשך שנים את עסקת מכירת הנשק לגרמניה,
לאחר הסערה הציבורית שעורר הסכם השילומים עם גרמניה שנחתם בשנת 1952.
השבוע הותרו לפרסום כל המסמכים בנושא מארכיון צה"ל.
שי חזקני, חדשות 10 22:18 13.03.2007
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=440264&TypeID=1&sid=126

5:57 דק'לנענע TV




שנים ארוכות הוסתר שעשר שנים אחרי השואה, ישראל מכרה בחשאי רובי עוזי לגרמניה. השבוע נחשפו מסמכי צה"ל המספרים על הדילמה והפרשה.

בניסיון לשפר את המצב הכלכלי בשנת 1952, חתמה ישראל עם גרמניה על הסכם השילומים. הציבור הגיב בתגובות נזעמות, ואבנים הושלכו לתוך אולם מליאת הכנסת. מכירת הנשק לגרמניה בשנת 1954 הפכה סוד שמור, על מנת למנוע תגובה דומה. מסמכים סודיים מעידים כי ניתנה הוראה שהצנזור יפעל כל זמן שזה ניתן.

העסקה נפתחה כאשר ראש משרד ההגנה של מערב, יצר קשר עם נציגי מערכת הביטחון של ישראל, כדי לקבל מודיעין של ישראל ממבצע סיני. מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, נתן לשטראוס נשק מסוג עוזי לנציג הגרמני, וזה ביצע בו בדיקה. לדברי פרס, המטרה הייתה שהעוזי יהיה הנשק הרשמי של נאט"ו. שטראוס הורה לרכוש 35 אלף יחידות, ומערכת הביטחון המתינה להזמנה של 15 אלף רובים נוספים.

5 שנים אחרי תחילת המגעים, הציבור בישראל שמע על העסקה לראשונה, ולא ידע שהמגעים מתנהלים שנים ארוכות. בן גוריון חטף את עיקר הביקורות ונתפס כמי שעמד מאחורי העסקה.

תזכורת:

פרופסור אריה אלדד חושף את ערוותו של שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&archive=
עמרם מיזנא = פשע מאורגן = דוד בן גוריון = השיטה !!
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=529&rc=x-files

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0

========


#191,יהסכם השלום בין ישראל למצרים=מנחם בגין הימני/הסטוריה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.12.08 בשעה 11:41
בתגובה להודעה #69
אל1
חבר מתאריך 6.12.08
4 הודעות יום רביעי י''ג בכסלו תשס''ט 08:31 10.12.08


הסכם השלום בין ישראל למצרים=מנחם בגין הימני.

הסכם השלום בין ישראל למצרים - הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר.
מי שלא מאמין שיחפש בויקיפדיה.
אולמרט,ליבני,ברק,רמון,וילן,נחום ברנע,בן כספית,סימה קדמון,איילה חסון,
אטילה שומפלבי,רינה מצליח,אמנון אברמוביץ ועוד ועוד מפחידים אותנו מהימין!!
מישהו כאן יכול להרגיע אותי ולהסביר לי היכן הבעייה?ומה כל כך מפחיד בימין?!


תזכורת-פ"ש:


{ציטוט מהמסמך}
"מסמך האישרור של מצרים לזיכרון דברים בשם העם מוחמד
אנואר אל-סאדאת, נשיא הרפובליקה הערבית של מצרים".
...."ובהסכם המשלים בדבר כינונה של אוטונומיה מלאה בגדה
המערבית של נהר הירדן וברצועת עזה שנחתמו בוושינגטון
ביום 27 לרביע אל תאני 1399 {הגריה}, שהוא 26 במארס 1979..."

{סוף ציטוט}



מקור:
על מה באמת חתם ראש הממשלה מנחם בגין ז''ל...??
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5237&omm=1&viewmode=
לינק לאשכול הראשי:
מה כתוב בחוזה השלום בין: ישראל למצרים...??
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5237&forum=gil&omm=0


תזכורת:


הסכם השלום ישראל-ירדן...@ ''עקבה - אילת'' @
http://rotter.net/forum/gil/5171.shtml


___________



פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#207,יהנשיא שימון פרס: ''מלחמות נפוליאון? מה זה חשוב? (*)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.02.12 בשעה 10:19
בתגובה להודעה #69
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.02.12 בשעה 12:25 בברכה, פילוביץ שחף
 
"אני מחשיב היסטוריה פחות מאחרים, את העבר לא צריך כל כך לזכור..."
.
.

לאחר 5 ימים, היהודון יוסי ביילין מפרסם בטורו ב"ישראל היום":


לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#71,יפרס: לא הייתי נכנס למלחמה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.03.07 בשעה 20:23
בתגובה להודעה #0
פרס: לא הייתי נכנס למלחמה
ג' ניסן תשס"ז, 22 מרץ 07

לא היה נכנס לזה. פרס

הערב פורסמו פרוטוקולים של עדויות בפני ועדת וינוגרד. השר פרס: במלחמה היתה מפלה פסיכולוגית גדולה לא הייתי נכנס אליה.
מערכת ערוץ 7

הערב פורסמו שלושה פרוטוקולים ראשונים מעדויות בועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השניה. אחד מהם הוא של המשנה לרה"מ ח"כ שמעון פרס.

בעדותו אמר פרס כי אינו חושב שהיתה מפלה במלחמה. אבל היתה מפלה פסיכולוגית גדולה מאד. היא נוצרה מזה שהחיזבאללה התהדר בידי דובר לא חסר כשרון – נסראללה, ואנחנו אחד תקף את השני ללא הרף ואחד האשים את השני. הנטו יצא שלילי.

המלחמה לדברי פרס היא "תחרות של עשיית שגיאות, כאשר השגיאה הכי גדולה זה עצם המלחמה ומי שרוצה להמנע משגיאות צריך להמנע מאד ממלחמות". פרס אומר כי התנגד למלחמה וסבר שצה"ל אינו ערוך אליה. לדבריו הצטער על הקבינט שהיה כל כך גדול "גם דלפו ממנו דברים שחלק מהם היה היו בעיני סכנת נפשות".

ישראל לדבריו יצאה מהמלחמה כשאיבדה קצת את כוח ההרתעה הבין לאומי "אנחנו היום נחשבים ליותר חלשים ממה שהיינו ואיבדו מכוח ההרתעה בעיני הערבים שזה מתבטא בסימני דה לגיטימציה של קיום ישראל. לפני המלחמה הזו כבר העולם הערביי פחות או יותר השלים עם ישראל...פעם ישראל היתה הבעיה של העולם. היום העולם זה הבעיה של ישראל. עולם שיש בו טרור, עוללם שיש בו נשק גרעיני שאין כבר ההרגשה שהיתה בעיקר אחרי השואה, שישראל זה דבר צודק".

אני חושב שהצבא נכנס למלחמה הזאת עייף מפני שהוא היה נתון למלחמה שאינה מלחמה. לא היה בה הילה של נצחונות היו בה מאמץ של מניעת אסון. זה מתיש. "כשאתה עשרים שנה כל הזמן מתקוטט, אין לך ברירה, אתה בא עייף לחמישה הימים האחרונים".

האלוף במילואים מלכא, אשר כיהן כראש אמ"ן בשנים 1998-2000, דיבר בוועדה על תקופת היציאה מלבנון וההליכים שקדמו לה: "התיזה של אהוד ברק (ראש הממשלה דאז) היתה שלאחר היציאה נשמוט את כל בסיסי הלגיטימציה של הצד השני לפעול נגדנו, נקבל 'דף נקי' מכל העולם, כולל הצהרות כתובות של מוסדות האו"ם והזירה הבינלאומית וכך נייצר מרכיב של הרתעה שיעצב מציאות שונה לחלוטין בגבול בין ישראל ללבנון".

בן עמי, ראש משק לשעת חירום, דיבר בעדותו בין היתר על כשלי העורף. "הייתה חוסר הבנה בקרב הרבה מאוד אנשים בדרגים השונים שתפסו את מערך מל"ח (משק לשעת חירום) כגוף מתאם לאומי של המדינה כולה כולל הרווחה, כולל פסיכולוגיה, כל התחומים בעצם, תרבות, בידור וכדומה - דבר שלא היה ולא נברא. אני ותיק קרבות, אבל לקח לי זמן להפנים את הדבר הזה ולהפנים איפה באמת הבעיה שהייתה לאורך כל המלחמה".

לקריאת עדותו של שמעון פרס
http://dwnmedia.a7.org/a7radio/misc/sh_peres.pdf

לקריאת עדותו של עמוס מלכא
http://dwnmedia.a7.org/a7radio/misc/amos_malka.pdf

לקריאת עדותו של ארנון בן עמי
http://dwnmedia.a7.org/a7radio/misc/ben_ami.pdf

___________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#72,יעדות שמעון פרס בוינוגרד:
נכתב על-ידי alontu בתאריך 24.03.07 בשעה 13:53
בתגובה להודעה #71
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.03.07 בשעה 13:54 בברכה, alontu
 
ע"מ 10:
"היות ואנחנו לא יכולים למנוע את חדירת הנשק הגרעיני{למזרח התיכון}, אנחנו צריכים להפסיק את הסיבות לתקוף אותנו, במילים אחרות צריך להגיע לשלום מלא בתקופה הקרובה." (שמעון פרס)

#108,י''סתירות בעדויות פרס ופינס בוינוגרד''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.06.07 בשעה 16:43
בתגובה להודעה #72
סתירות בעדויות פרס ופינס בוינוגרד


לא קיבל מידע. פינס

מתוך עדותו של ח"כ פינס בוינוגרד: הצבא לא יידע את הממשלה במוכנותו, הממשלה ניהלה דיונים שטחיים, השר פרס התנגד מינורית למהלכים.
שמעון כהן 25/06/07, 13:36 / עדכון אחרון: 25/06/07, 13:59



תזכורת-פ"ש: עדות שמעון פרס בוינוגרד:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=72&viewmode=

בשעה זו מותרים לפרסום קטעים נרחבים מעדותו בפני ועדת וינוגרד של חבר הכנסת אופיר פינס, שכיהן בתקופת המלחמה כשר המדע והספורט והיה אף חבר בקבינט הבטחוני.

הייתי הילד הרע של הקבינט

את עדותו פתח פינס בהצהרה שהתנגד למהלך הקרקעי בדרום לבנון אך משיקולים אחרים נמנע בהצבעה. "הייתי באיזשהו מקום "הילד הרע" של הקבינט", הוא קובע ומוסיף כי התנהלותו לא הייתה מנוגדת לדעת שאר חברי הקבינט "בעיקר משום שהיה חשוב לי לשמור על הלכידות הפנימית, בוודאי החיצונית בזמן מלחמה, ועשיתי מאמץ לא להבליט את חילוקי הדעות בחוץ, כי חשבתי שזה לא ראוי בזמן שצה"ל נלחם, לייצר, לאפשר וויכוח חריף ברמה המדינית. חשבתי שזה עלול לפגוע, ולכן למשל, במקרה מאד קיצוני, למרות שהתנגדתי באופן נחרץ למבצע הקרקעי הסופי, ודיברתי על כך, אני מניח שקראתם את הפרוטוקול, דיברתי על כך באופן נחרץ, הצבעתי בסוף נמנע, והצבעתי נמנע, לא כי לא הייתי נגד,הייתי נגד באופן טוטאלי, והצבעתי נמנע, כי ידעתי שאם אני אצביע נגד, התוצאה תהיה בחוץ וויכוח, ולא אוכל להתחמק מהוויכוח בחוץ, ולכן באופן טקטי הצבעתי נמנע, למרות שהייתי נגד באופן מוחלט לפעולה הזאת".

שקלתי להצביע נגד אבל רציתי להימנע מהחצנת הוויכוח הפנימי

חברי הועדה מקשים על פינס ושואלים אם גם בסוגיה חשובה כל כך כאופן ניהולה של מלחמה יכול שר לבצע את החלוקה הזו בין תפיסת עולם להצבעה. בתגובה אמר פינס: "הייתה לי התלבטות מאד קשה סביב הסוגיה הזאת, ובאמת שקלתי להצביע נגד באופן מוחלט. בסופו של דבר, השיקול הזה היה דומיננטי. עשיתי כמיטב יכולתי בתוך הישיבה כדי להשפיע נגד ההחלטה, אבל לא רציתי את הוויכוח בחוץ".

לא היה ברור לאן המבצע הזה מוביל

פינס מגולל בעדותו את מהלכי המלחמה וקובע כי בראשיתה התחושה הייתה שמדובר במבצע צבאי ולא מעבר לכך. לדבריו סבר שמבצע כזה הוא מחויב המציאות על מנת שלא להציב את ישראל כמדינה המבליגה על מתקפה צבאית חמורה של מחבלי החיזבאללה. "נדמה לי שאפילו ראש הממשלה אמר על זה מילה, שלא ברור איך הדבר הזה יתפתח בעתיד", אמר פינס.

עוד אמר כי "היה די ברור שתהיה פגיעה, שתהיה תגובה חיזבללאית על העורף, הדבר הזה הובהר לנו. אבל לא היה ברור באמת, מה קורה אחרי הפעולה האווירית".

" אני חושב שבתחילת הדרך הייתה תחושה לדרג המדיני הבכיר, וגם הדרג הצבאי הבכיר, שחלון הפעולה שלנו הוא מוגבל בזמן, וזה כנראה על פי ניסיון העבר, שבדרך כלל כשישראל עושה פעולה בסדר גודל, מיד בולמים אותה. הייתה קריאה לא נכונה, כנראה, של המציאות הבין לאומית בהתחלה, כשלא הבינו בעצם, שלעולם יש עניין שישראל בעצם תלחם באיראן באמצעות המלחמה בחזבאללה. וכולם חשבו שמדובר באיזה חלון הזדמנויות שכנראה ייסגר תוך ימים ספורים ואז בישיבות שלאחר מכן הסתבר שיש לנו המון גיבוי, והגיבוי הזה גם בעצם המשמעות שלו הייתה: אין מגבלת זמן, עד לשלב, אם תראו לקראת סוף התהליך, שפתאום נפל האסימון, תסלחו לי על הביטוי, ופתאום הבינו שהעדר מגבלת זמן משחקת לשני הכיוונים ולא רק לכיוון אחד. ויש מחיר לגיבוי. ואז פתאום חלק ממקבלי ההחלטות המרכזיים, כבר דיברו על הצורך לסיים את המלחמה, חיפוש נקודת יציאה וקיצור המלחמה. אבל זה כבר לקראת הסוף".

בניגוד לעדותו, פרס הסתפק בהערה מינורית נגד המלחמה

השר בעבר פינס התייחס גם לעמדתו של המשנה לראש הממשלה שמעון פרס נגד המלחמה, וקבע כי "אני זוכר הערה של פרס, גם די מינורית ולא עד הסוף עקבית". זאת בניגוד לעדותו של פרס שאמר לוועדה כי הביע התנגדותו למהלכי המלחמה. כזכור העיד פרס בפני הועדה כי את עמדותיו נגד המלחמה אמר בפני השרים, בקבינט או בפני ראש הממשלה.

על ביקורתו הוסיף פינס ואמר לחברי הועדה: " אני חושב שכל הנחת העבודה לגבי לוח הזמנים, הנחת העבודה הייתה שגויה, וההתפתחות שלה הייתה כמובן לא עקבית ומאד בעייתית. אני מניח שהנחת העבודה הייתה, שחלון הזמן שעומד לרשותה של ישראל הוא מוגבל. אני אומר עוד פעם: הגורמים המדיניים המובילים, בכל זאת, יש גם בתוך הממשלה, אין מה לעשות, יש מי שיותר מצוי בהתנהלות המדינית ויש מי שפחות, הביאו הנחת עבודה שכנראה אין לנו הרבה זמן כדי לפעול, ולכן צריך לפעול, עד שיעצרו אותנו ואז אף אחד פשוט לא עצר אותנו. זה מה שקרה. לא רק שאף אחד לא עצר אותנו, עודדו אותנו ואנחנו מאד התבשמנו מהעידוד הזה, כי אנחנו בדרך כלל סופגים קיתונות של רותחין, פתאום ברומא מהללים אותנו, במדינות העולם מהללים אותנו. ראש הממשלה מאד מסופק מהמהלך הזה, אבל לא מבין או כן מבין, אני לא רוצה לחלק לו ציונים. אבל צריך להבין את ההיבט האחר של העניין, זה שבעצם אתה נכנס לתוך עניין מאד שמשהו הולך ומתארך, ומטבע הדברים, לצערנו, גם הולך ומסתבך".

הממשלה לא קיבלה ולו אפס קצהו של תמונת המצב האמיתית בעורף

פינס תוקף בעדותו את ההתנהלות בכירי הצבא וקובע כי "בישיבת ממשלה היה לי וויכוח קשה מאד עם אלוף פיקוד העורף, שטען שהמדיניות של פיקוד העורף הצליחה, והכול נפלא. רק אחרי המלחמה הוא נזכר לומר, באיזשהו ציטוט שיש לי אותו פה, באחד העיתונים: ישראל לא ערוכה למלחמה הבאה – מבחינת העורף. טוב, יכול להיות שגם הוא לא רצה לומר כל דבר בעת המלחמה בפורום ממשלתי פתוח. יחד עם זה, אין ספק שהממשלה בישיבתה הראשונה, לא קיבלה ולו אפס קצהו של תמונת המצב האמיתית בעורף מול איום הקטיושות. אין שום ספק שהמידע הזה לא היה בפני השרים בישיבת הממשלה ב-12 ביולי".

לנוכח העדר הידע הנדרש שלא ניתן מהצבא, מספר פינס ש" לגבי גיוס מילואים זה ממש לא עמד על הפרק. לא היינו במקום הזה. מקבלי ההחלטות הראשיים הציגו מבצע משמעותי, אפקטיבי, גדול, אבל מוגבל. אבל מוגבל. בשום פנים ואופן לא מלחמה, בשום פנים ואופן לא מבצע רחב היקף, ולכן שאלות על מילואים, אני אומר לך, פשוט לא היו רלוונטיות לישיבה של ה-12 ביולי. אני אומר לך את זה בצורה הכי ברורה. זו לא הייתה שאלה רלוונטית למצב שהוצג בפנינו ב-12 ביולי. חד משמעית".

"חשבתי שצריך ללמוד מן ההיסטוריה ולא לחזור על טעויות העבר. ולכן הייתי בדעה מהתחלה, שישראל לא צריכה לעשות פעילות קרקעית בלבנון", אמר פינס.

הדיון בממשלה היה שטחי אבל כך מתנהלים דיונים בממשלות

עוד תוקף פינס גם את התנהלות הממשלה ואומר כי הדיון אודות התפתחות הלחימה "היה שטחי. אני חושב שהדיון היה שטחי, בוודאי בהשוואה לנושא. אבל ככה מתנהלת ממשלה. אגב,לא רק הממשלה הזו, הייתי גם בממשלה קודמת של שרון ואני יודע שגם בממשלות קודמות, ככה מתנהלות ממשלות".

בהעדפת המהלכים המדיניים, כתפיסתי, אמנם לא היינו מגיעים להכרעה, אבל היינו משיגים את היעדים

פינס מתייחס לתפיסות השונות שרווחו בממשלה ואומר כי "היו שרים בממשלה שדיברו במושגים של הכרעה, של כתישה, של ארגז החול. ארגז חול? להפוך את לבנון לארגז חול, יש סגן ראש ממשלה שדיבר במושגים האלה. מאה אחוז. אז זה דבר שאי אפשר היה להשיג בדרך שאני הצעתי. זה נכון. אי אפשר היה להשיג הכרעה. אבל להשיג את יעדי המבצע כפי שראש הממשלה חזר עליהם בכל ישיבת ממשלה, מרוב שהם כנראה לא היו ברורים, לא לציבור ולא לשרים, את זה לפי דעתי, אפשר היה להשיג ללא פעולה קרקעית".
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/164031


______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#73,ימדהים איך שכולם שותקים: הגם אתה, פרס?!? Et tu, Brut ?!?
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.03.07 בשעה 02:07
בתגובה להודעה #71
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.03.07 בשעה 02:09 בברכה, פילוביץ שחף
 
הגם אתה, פרס?!?
אריק באך 24.03.2007 6:36
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=453288&rc



Et tu, Brute

עדותו של פרס בועדת וינוגרד מעוררת תהיות נוגות לגבי נאמנותו לבטחון המדינה! הועדה הזו תצטרך להגדיר מחדש את חובות הנאמנות של חברי ממשלה לבטחון מדינה ולשלום אזרחיה, לא רק בסיסמאות אלא רק במעשים. הסוגיה הזו מהותית הרבה יותר מטעויות אנוש בשיקול דעת לגבי ניהול מערכה בדרך כזו, או אחרת.

בעדות בפני ועדת וינוגרד, מודה למעשה שמעון פרס בנורא מכל: שנאמנותו לשלמות הקואליציה ולשרידותו של אולמרט בשלטון גוברת על נאמנותו לבטחון המדינה.

עדותו של פרס מוצגת לקריאה באתר ועדת וינוגרד:
http://www.vaadatwino.org.il/pdf/מסמך%20ב-%20שמעון%20פרס.pdf

את עדותו בחר שמעון פרס לפתוח לא בתשובה לשאלות שהפנו אליו חברי הועדה, אלא בהתנצלות.

"קודם כל אני רוצה להעיר הערה אחת כללית, אני חושב ששר מוכרח להיות מאוד לויאלי".

זו באמת הצהרה נפלאה וכולנו מסכימים איתה.

אבל... שומו שמיים! למי שחשב ששמעון פרס מתכוון שהוא חייב להיות לויאלי לבטחון המדינה וחיי אזרחיה, כדאי שיקשיב להמשך המשפט הזה, ובו הודאתו של פרס באשמה החמורה מכל, ולפיה השמירה על כיסאו חשובה לו יותר מבטחון המדינה:

"אני נמנעתי באופן שיטתי למתוח ביקורת, לא במישרין ולא בעקיפין. אני חושב שזו גם חובתי להמנע מלהשמיע ביקורת. ... אילו זה היה תלוי בי – אני לא הייתי נכנס למלחמה הזו. אילו זה היה תלוי בי, גם לא הייתי עושה את רשימת המטרות של המלחמה. ... אח"כ גם חשבתי, שצה"ל לא ערוך למלחמה הזאת. ... מוכרחים לשמור על אחדות של העם, אחדות של המטה ואחדות של הממשלה".

יש לפרס גם הסבר יצירתי מדוע לא התנגד מראש ליציאה למלחמה, באמצעות תירוץ שתקף רק בדיעבד:

"במלחמה אם נצא משהו נגד זה קטלני, לניהול המלחמה ולעומדים בראשם".

ולכן, כך הוא ממשיך להסביר, הוא תומך במהלך שהוא ביודעין אובדני העולה בחיי אדם ובפגיעה אנושה בבטחון המדינה ובכוח ההרתעה שלה,:

אז למי שחשב שהוא בחר את שמעון פרס לממשלה כדי שיתרום מנסיונו הצבאי והבטחוני לממשלה, ממהר פרס להבהיר כי תפקידו זה בסך הכל לשמור על הכיסא, ולטפח את התקווה להיבחר לנשיא:

"ואני מראש חושב שתפקידי לתמוך באנשים העומדים בראש, לא להרפות את ידם, וגם להיות זהיר בביקורת..."על כן מבחינה אישית אני שמח שאני לא צריך לומר לאף אחד אמרתי לכם. לא אמרתי שום דבר..."

בהמשך עדותו (עמ' 7) הוא מתפתל מול דבריו של מנחם עינן, אשר הטיח בו ביקורת על אמירתו של פרס שהוא נזהר שלא להעביר ביקורת על החלטת הממשלה לצאת למלחמה כדי שחלילה לא יחשבו שהוא אופוזיציה.

וכשמנחם עינן מזכיר לו שהוא בעצם מוליך את הועדה שולל בעדותו, ומזכיר לו שזה איננו אותו שמעון פרס שהכרנו במבצע אנטבה ובענבי זעם, ומטיח בו עינן, "אני זוכר איך לחצת והבאת החלטות ועמדת על שלך והיו דיונים..."

פרס מדהים בחוצפתו כשהוא מצהיר במפורש שאין בכוונתו לסייע לועדת וינוגרד להגיע לחקר האמת !

"בוא אני אגיד לך ביושר, אני לא רוצה להעביר ביקורת על האנשים, גם בועדה לפניכם אני לא רוצה... ועל כן אני לא אענה לך על השאלה".

למי שלא נפל עדיין מהכיסא, מומלץ לקרוא שוב:

שמעון פרס: "בוא אני אגיד לך ביושר, אני לא רוצה להעביר ביקורת על האנשים, גם בועדה לפניכם אני לא רוצה... ועל כן אני לא אענה לך על השאלה".

ואף אחד מחברי הועדה לא ירד מכיסאו, להניח אזיקים על ידיו של שמעון פרס ולהכות אותו עד שיגיד רוצה אני!

כשעד מרכזי כל כך, ומשמעותי כל כך, ובכיר כל כך, וותיק כל כך, והיחידי שניתן לייחס לו בכל זאת הבנה כלשהי בענייני בטחון בממשלת טיל אולנשפיגל הזו, מישיר עיניו מול חברי ועדת החקירה ואומר להם במפורש וללא בושה: תקפצו לי. החקירה שלכם לא מעניינת אותי. התכלית שלשמה הוקמה ועדת החקירה, למנוע מהבזיונות שראינו לחזור על עצמם, לא יותר חשובה לי מהכיסא שלי, ולא עולה על הנאמנות שלי לאנשים שאמורים להחליט לגבי הג'וב הבא שאני חושק בו, כנשיא המדינה!

פרס בשיא תפרחתו נגד פרס במערומיו.

עיון בדברים שאמר אז בלהט שמעון פרס המיתוס ההוא, לא זה שזיקנתו מבזה את נעוריו, מציגים אדם אחר לחלוטין, בעל ערכים הפוכים לגמרי. הנה ציטוט שלו מעיתון הארץ בשנת 1965 (הנושא, "הפרשה"):

"אם אנו ניצבים בפני ביקורת רצינית, אי-בירורה הוא שגיאה. קשה להחביא ביקורת בתיבת פנדורה, שכן טבע התיבה שהיא מגרה את הדמיון ואינה שומרת על הפיקדון. אני סבור שדוד בן גוריון לוחם במקרה זה מלחמה עקרונית נמרצת, ולמולה נראים לי שיקולי יוקרה כבלתי משכנעים" (שמעון פרס, 'הארץ' 9.7.65)

עשר שנים לאחר מכן כתב שמעון פרס בסיפרו:

"במשטר הנוכחי אין ייצוג לאזרח אלא המפלגות מיוצגות כלפי האזרח. בינו לבין המדינה, בינו לבין הכנסת, עומדים גופים שתפקידם העיקרי איננו הדאגה לאחדות המדינה או לצרכי האזרח, כי אם להנצחת המפלגות. ... בשיגרה הציבורית שנוצרה החלו הדברים השוליים לתפוס מקום בכותל המזרח. הבעיות האישיות הפכו בעיות לאומיות, והבעיות החמורות ביותר שוכנו במעברות מטילות ייאוש(שמעון פרס, 'השלב הבא').

"יש לו תקווה והוא התאהב בה. ראייה רחוקה אין לו"(שמואל שניצר על שמעון פרס)

כשהנאמנות של שמעון פרס לכיסא מוצהרת בשבועה מפיו ולא מפי פרשנים מטעם, כעדיפה על נאמנותו של פרס לבטחון המדינה, ועדיפה בעיניו על חקירת האמת, ועדיפה בעיניו על חיי האדם שאיבדנו ושאנו עשויים לאבד במלחמה הבאה – דומני שיש מקום לעשות בדק בית רחב יותר ודחוף הרבה יותר לגבי שיבוש מערכות המוסר, הנאמנות והמחוייבויות של פוליטיקאים למדינה.

פעם חשבתי שאת שאלת התאמתו של פרס לנשיאות המדינה צריך להביא להצבעה של אדם אחד, לא של הממשלה, אלא בסך הכל לשמוע את דעתה של סוניה פרס על הרגלי הנאמנות של האיש הזה.

אולם כעת יש לנו עדות בשבועה, מפיו של פרס, המודה למעשה כי לועדת וינוגרד אין סיכוי להגיע בכלל לחקר האמת כולה, כי הוא בוחר בזכות השתיקה, בשם הנאמנות שלו לאולמרט, הגוברת בעיניו על נאמנותו למדינה, ועל מחוייבותו להגנה על חיי אדם.

אז מכל הסיסמאות הבאמת יפות וצורת ההתבטאות המאוד מרשימה של שמעון פרס, נותרתי לאחר קריאת עדותו עם צמרמורת.

"שקט הוא רפש"

צמרמורת על זכות השתיקה שלו, וצמרמורת על זה שזהבה גלאון והתקשורת שכל כך רצתה לראות את הפרוטוקולים והעדויות מהועדה מתפרסמות, לא עלתה על הנקודה הנוראית הזו: שמעון פרס ידע שזו שגיאה נוראית לצאת למלחמה ולמרות הידיעה הזו נמנע מלשכנע את ראש הממשלה ושר הבטחון להציל חיי אדם ולהציל את בועת תדמית הבטחון של המדינה, ו... נמנע מלספר לועדת החקירה את כל האמת שהוא בחר להסתיר כדי לשמור על כיסאו ולהגן על סיכוייו להיבחר לנשיא.

גם אם נאמין שהנשיא קצב אנס כמו שמיוחס לו (וגם זו שאלה שניתן יהיה לבחון ברצינות רק לאחר שלפרס לא יהיה כבר אינטרס עליון בהרשעת קצב), בעיני – חטאו של האיש המודה למעשה שהוא הפקיר חיי המוני אזרחים בישראל ביודעין רק מתוך נאמנותו לשרידות ראש הממשלה, זה הוא פשע נתעב הרבה יותר. גזר דין מוות על כל כך הרבה אזרחים תמימים חמור מאונס. חיסול כושר ההרתעה הפסיכולוגי של ישראל גרם נזק לבחון המדינה הרבה יותר מאשר מרדכי וענונו שגילה מה שהעולם ממילא ידע.

כשלפשע הנוראי הזה –שגבה קורבנות איומים והוביל מדינה שלמה לחרפה ואובדן תחושת הבטחון הטוטאלית- מצטרפת הצהרתו של שמעון פרס, שהוא לא מתכוון לגלות אפילו לועדת החקירה את מה שהוא חושב על מהלכי הממשלה, אני מתחיל להצטער שלועדת החקירה הזו אין סמכויות מעצר הזהות לסמכויות של בית המשפט ולשב"כ, לכפות על עדים במבחן "הפצצה המתקתקת" להעיד מה שהאינטרס הציבורי מחייב שיגלה בדחיפות, כדי להציל חיי אדם.

פרס העיד בועדה במניפולציה וירטואוזית של כוכב טוק שואו, כאילו שהוא עוד איזה פוזת צילום עם ליאונרדו דה-לה-שמאטה!

כשראש הממשלה לשעבר ושר הבטחון לשעבר וסגן ראש הממשלה בהווה ובעת תבוסת לבנון מצהיר בפני הועדה כי ממנו היא לא תשמע את מה שהוא באמת חושב, הועדה יכולה לארוז את החפצים ולצאת לפרסומות. כי גם לשופטים הדגולים ביותר, אין אלא רק מה שעיניהם רואות...

מה זה חשוב מה אולמרט ופרץ הטירונים טעו, כשהם נסמכו על שתיקתו התומכת של "מר בטחון" בכל המהלכים הצבאיים שהם ביצעו...

הכי בוער זה לבחון באיזה מהלכים אובדניים נוספים, א-פרו-פו אוסלו, מכר פרס את האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל רק כדי לשמור על כיסאו.... שומו שמיים וזעקי ארץ!

__________

עידכון חשוב

יכול מאוד להיות שהמאמר כולו מבוסס על מיצג שגוי ומטעה של הועדה.
ממידע מוסמך ביותר שהובא לידיעתי מסתבר כי הסיטואציה הפוכה לחלוטין ממה שמשתקף בפרוטוקול עדותו של פרס כפי שפורסם על ידי הועדה.

על כן מצאתי לנכון להזהיר: יש חשש שהמאמר כולו מסתמך על מחדל חמור של הועדה אשר עשה עם פרס עוול נוראי. במידה ויסתבר כך, אהיה הראשון להתנצל. בשלב הזה ועד תום הבירור, מחובתי לציין בגילוי ומיידית את החשש להטעייה כפי שהובא לידיעתי.

________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#74,יהמירוץ לנשיאות מתחמם: ''זקן השבט מדבר''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.03.07 בשעה 08:48
בתגובה להודעה #71
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.03.07 בשעה 08:58 בברכה, פילוביץ שחף
 
זקן השבט מדבר
אביתר בן-צדף 25.03.2007 3:20
http://writers.global-report.com/a.php?c=eviathar&a=145&rc=eviathar&ahref=32761#32761



פיסות אמיתיות של הזיות – מבית-מדרשו של הלוזר הנצחי, שמשתוקק מאוד להיות נשיאנו * האם אין במעשיו הפרה של חובת נאמנותו של המשנה לראש הממשלה למדינת ישראל? *

כשנוזלים בלתי מוגדרים מציפים אותו, עד כדי גאות מוחלטת – קורא שמעון פרס לעצמו, "זקן השבט", ומתייחס אל עצמו ככזה.

אכן, הוא זקן, בא בימים, מנוּסה וגדול הלוזרים שלנו. לכן, כדאי להקשיב לו, ואסור להחמיץ את דבריו – בעיקר, לאחר ש"הגשש החיוור" הפסיקו להופיע.

את אמירות פרס בחודש שעבר ניתן לייחס להשפעת מזל דגים – מזלו של חודש אדר, שבו מרבים בשמחה ובהתלוצצות. מזל דגים מתאים במיוחד לאיש, שהפך את "כן ולא" למוטו שלו – כמו אותו דחיק-סליק המיתולוגי של ד"ר דוליטל. בשבת האחרונה לחודש אדר הוא אמר ב"קול ישראל", שלא היה בישראל ראש ממשלה כה מוצלח כמו אהוד אולמרט. זקן שבטנו הפליג בסיפורים על הצלחותיו של ראש מפלגתו – עד שלא הבנתי על מי הוא מלהג.

באותו הראיון הוא גם אמר, שכיף לחתור נגד הזולת. אני, יצחק רבין ועוד כמה מאמינים לו.

מגלה הבנה יתירה

יומיים אחר כך, ניצל פרס הצלחה במפגש עם הכתבים הפרלמנטריים – לאחר שדבריו ביום השבת עברו כמעט בלא רושם. "פרס התייחס גם למצבו העגום של ראש הממשלה בסקרים המתפרסמים" – דיווח רונן ליבוביץ http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-126279-00.html?tag=22-26-33 באתר "חדשות מחלקה ראשונה" – כי פרס אמר "'אני מקווה שראש הממשלה יצא מהמצב הנמוך בסקרים'. לאחר מכן, טען שעדיין אי אפשר להסיק מה יהיו מסקנות ועדת וינוגרד, אך אמר כי 'אולמרט יישאר על-כנו גם לאחר שיפורסמו'. בנוסף, התייחס לחשדות לשחיתות שביצע ראש הממשלה. 'עדיין לא הוכח שיש שחיתות. אני מאמין בזרוע המשפטית ואני אתן לה לבדוק. אני מאוד מקווה שישראל לא מושחתת'".

אמרנו כבר, שלפרס יש הבנה?!

כמה יחצ"נים בפרוטה וכמה פוליטיקאים עלובים מציינים תמיד ועל כל גבעה רמה, במקהלה עליזה, כי פרס הוא הבכיר בפוליטיקאים שלנו (ויש המגדילים לומר, שהוא המנוסה במדינאי העולם ... שלא נדבר על גלקסיית השמש).

הנה מה שדיווח מתי טוכפלד http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-126265-00.html?tag=22-34-21 באתר "חדשות מחלקה ראשונה" מישיבת סיעת "קדימה" – גם כן ביום שני: "פרס סיכם ואמר, כי 'עשרת החודשים האחרונים, הינם פתיחה טובה מאוד ... יש לי יתרון, אני מכיר את כל הממשלות. אני זקן השבט ואני אומר לכם שמה שנעשה כאן בזמן קצר כזה, עוד לא היה כאן". אכן, הוא צודק – רמה כזו של כישלון, שמייצרת רק שלושה אחוזים של תמיכה – וכל זאת תוך זמן קצר מאוד: פחות משנה. לא היו הישגים כאלה מעולם.

סוף-כל-סוף הבנתי מדוע ראש הממשלה הכושל ביותר שלנו רוצה את הנכשל הסדרתי וההוזה הזה כנשיא המדינה. ובנוסף, אני שואל: למה מגיע לנו שזה יישב בלשכת ראש הממשלה והאחר במשכן הנשיא? הגידו, לא סבלנו די? לא התבזינו די? יש בחוק האמריקני כלל, האוסר ענישה כפולה (double jeopardy).

כל המביא דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם. ברוח זו, רציתי לומר על ניסיונו הרב של הלוזר הגדול את מה שאמר פרידריך הגדול קשישא: "לו ניסיון היה מעלה, הייתי ממנה את הפֶרד של הנסיך אויגן למארשל".

עדות בעל דבר: לא היה נאמן למדינת ישראל

ואז יצא חודש אדר לפנסיה. כיוון שכך פרסמה ועדת וינוגרד את עדות הלוזר בפניה. כך, התברר קבל עם ועולם, שהמומחה הגדול לביטחון, למדיניות, לקבלת מתנות מידידים ולעוד כל מיני דברים טובים (ואנחנו לא ידענו זאת, כנראה), העונה לשם שמעון פרס, היה נגד המלחמה האבודה בלבנון, אך הצביע בעדה – כיוון שהוא חייב נאמנות לאדון אולמרט. כלומר, לטובת נאמנותו לאולמרט, הוא היה מוכן ביודעין, שיוקרבו חיי חיילים, שממשלת אולמרט שלחה כצאן לטבח.

עדות הלוזר חשובה ביותר – כיוון שהיא עדותו של בעל דבר. הלוזר מודה בה, כי לא היה נאמן למדינת ישראל, אלא למנהיג מפלגתו.

פרס אמר בעדותו, http://www.vaadatwino.org.il/statements.html#null כי הצביע בעד יציאה למלחמה למרות שחשב, שצה"ל אינו ערוך למלחמה. קשה לחשוב על נחמה יותר גדולה למאות המשפחות השכולות. הן יתנחמו ויתרוננו בכך שהמלחמה פרצה כיוון שחתרן בלתי נלאה היה נאמן לאולמרט (החשוד האולטימטיווי, שמסרב לענות על שאלות מבקר המדינה). מעניין מדוע, כשהיה שר הביטחון בממשלת רבין, החליט פרס דווקא לא להיות נאמן לראש הממשלה (עיינו בספר, פנקס שירות, שטבע את הערך, "חתרן בלתי נלאה").

רבין: ''שמעון פרס - חתרן בלתי נלאה !!''


מצ"ב קישור לקריאת הפרק המלא בנושא:
73. רבין בספרו ''פנקס שירות'': 'שמעון פרס - חתרן בלתי נלאה'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=73&viewmode=threaded

ויש עוד אפשרות. לדברי אריק באך, http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=453288&rc "עדותו של פרס בועדת וינוגרד מעוררת תהיות נוגות לגבי נאמנותו לבטחון המדינה".

ואולי אפשרות אחרת: בראש חודש ניסן היה ליקוי חמה. שבוע לפני כן היה ליקוי לבנה, ואנחנו נמצאים זמן רב בליקוי מאורות.
http://writers.global-report.com/a.php?c=eviathar&a=145&rc=eviathar&ahref=32761#32761

שימו לב לתגובה המצ"ב:

1.2. הגזמה פרועה שאין לה בסיס בעובדות
אני מכיר את האגדה, שחיבר הברון מינכהאוזן על שימון פרס.

את תעש הקימו ב"הגנה" בלעדיו, עוד כשהיה בבית-ספר יסודי. רפא"ל, המכון הביולוגי והוועדה לאנרגיה אטומית צמחו מחיל המדע (חמ"ד), שלא היה לשימון יד ורגל בו.

את התעשייה האווירית הוא הקים כמנכ"ל התעשייה האווירית יחד עם אל שווימר. את הכור בדימונה הקימו בזמן שהיה מנכ"ל משרד הביטחון. שני הרעיונות אינם שלו, אלא של בן-גוריון. את הכור יזמו מדענים בכירים (כמו דוסטרובסקי, ברגמן וחבריהם), ויובל נאמן היה מנהלו המדעי הראשון.
אביתר ב"ץ - 25.03.2007 01:42

____


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#78,יתמונה אחת שווה אלף מילים:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.03.07 בשעה 09:40
בתגובה להודעה #74

המקור לתמונה:
http://www.likudnik.co.il/Front/Multimedia/albom.asp?mBoundary=142922&aType=1


______________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#75,י''משפחות שכולות: למנוע מינוי פרס לנשיא''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.03.07 בשעה 20:44
בתגובה להודעה #71
משפחות שכולות: למנוע מינוי פרס לנשיא

פורום המשפחות השכולות של מלחמת לבנון השנייה דורש מחברי הכנסת
שלא לבחור את פרס לנשיא המדינה בעקבות עדותו בפני ועדת וינוגרד לטענתם:
"עדותו של פרס מעוררת תהיות בנוגע לכישוריו כמדינאי בכיר"
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-126787-00.html?tag=11-39-09

_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#76,ישמעון פרס מאשים את בג''צ בבגידה בבטחון המדינה !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.03.07 בשעה 08:50
בתגובה להודעה #71
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.03.07 בשעה 08:55 בברכה, פילוביץ שחף
 
שמעון פרס טען שההחלטה לפרסם פרוטוקולים מטומטמת, נכון?!

אבל את ההחלטה לפרסם נתן בג"צ ולא וינוגרד!!!!

אז הנה:

שמעון פרס טוען שבג"צ מטומטמים. והשאלה היא אם וינוגרד יכבד את החוק
שמעון פרס, התקומם הבוקר בישיבת שרי קדימה כנגד החלטת הבג"צ אשר חייבה את ועדת וינוגרד לפרסם את עדותו,
והאשים למעשה את בג"צ בבגידה בבטחון המדינה: "פרסום עדותי פסול ומסוכן". כך, ולא פחות אמר מר פרס.
"הפרסום משרת רק את החיזבאללה וזהו הוא מעשה שאיננו תקין, ומקשה על הפקת הלקחים מן המלחמה".
המשך:
שמעון פרס טוען שבג"צ מטומטמים. והשאלה היא אם וינוגרד יכבד את החוק?!
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=455290&rc=


שמעון פרס טוען שבג"צ מטומטמים. והשאלה היא אם וינוגרד יכבד את החוק?!
אריק באך 25.03.2007 15:18

שמעון פרס, התקומם הבוקר בישיבת שרי קדימה כנגד החלטת הבג"צ אשר חייבה את ועדת וינוגרד לפרסם את עדותו, והאשים למעשה את בג"צ בבגידה בבטחון המדינה: "פרסום עדותי פסול ומסוכן". כך, ולא פחות אמר מר פרס. "הפרסום משרת רק את החיזבאללה וזהו הוא מעשה שאיננו תקין, ומקשה על הפקת הלקחים מן המלחמה".


כזכור - עמדת ועדת וינוגרד היייתה שלא לפרסם חצאי אמיתות אלא להמתין לסיום החקירה ולפרסם את העדויות במכלול שלם אחד.

אולם בג"צ כפה על הועדה לא להמתין לסיום עבודתה ולהדליף לחיזבאללה את תוכן העדויות.

על החלטת הבג"ץ הזו אמר היום שמעון פרס: "פרסום העדויות לפני סיום עבודתה של הוועדה, גורם נזק חמור גם לתדמית המדינה".

מייד לאחר הפרסום עדותו של פרס, דובר החיזבאללה, ד"ר חוסיין רחאל מיהר להודות לבג"צ ולהציג בפני התקשורת את "פשעי המלחמה" של ישראל כפי שהשתקפו בעדותו של פרס.

לא רק פרס נותר בתדהמה. פרסום עדותו של פרס היכה בתדהמה רבים מהעדים האחרים בועדת וינוגרד, אשר הביעו חלחלה מהחוצפה שבעצם פרסום העדויות והפקרתם טרף לנקמנות בכירי הפוליטיקאים, כעונש על עדותם הכנה והישירה.

עמוס מלכא: " ועדת וינוגרד התחייבה שעדותי לא תפורסם".

ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') עמוס מלכא אומר היום (ראשון) בראיון ל"קול ישראל", כי חברי ועדת וינוגרד התחייבו בפניו בשעתו שעדותו נשמעת בדלתיים סגורות ולא תפורסם.


על פי החוק - חובתו של וינוגרד להפר את הנחיית בג"צ

פסק דין בג"ץ ניתן בלא סמכות, ותוך שהוא נגוע בניגוד עניינים פסול ופוסל (לבג"צ עניין עילאי לסלק את פרידן מהשלטון, הוא נתקל בקושי חריג לסלקו בדרך המקובלת של תפירת תיק).

הבטחתם של חברי ועדת וינוגרד לעדים, הינה "הבטחה שלטונית" כמשמעותה בחוק, אשר ניתנה לעדים מתוקף סמכותם הטבעית של חברי הועדה.

אושיותיה של הדוקטרינה המכירה בתוקפה של הבטחה שלטונית הונחו כבר על ידי השופט ברנזון, אשר קבע בפרשת סאיטקס:

"ניתנה הבטחה, אין סיבה שלא לקימה ככתבה וכלשונה... כלל גדול הוא שרשות ציבורית חייבת לכלכל את מעשיה בתום לב, כלומר לנהוג ביושר ובהגינות ביחס עם האזרח... הבטחה שניתנה על ידי בעל שררה בגדר סמכותו החוקית בכוונה שיהיה לה תוקף משפטי והצד השני מקבל אותה בצורה זו, ההגינות הציבורית דורשת שההבטחה תקוים הלכה למעשה, כאשר בכוחו של המבטיח למלא אחריה אפילו לא שינה האזרח את מצבו לרעה בעקבות ההבטחה".

הקדושה של אמון השלטון בפני האזרחים מהווה יסוד בסיסי ביותר במרקם היחסים בין אזרח למדינה, ולחובת הקיום של ההבטחה השלטונית היסטוריה אשר החלה כבר בספר שמות ועד לשנים האחרונות בבג"צ. לא תמיד הדיעות היו אחידות, עם השנים בתי המשפט סייגו סייגים והקימו מבחנים, אבל התחייבותה של ועדת וינוגרד עומד בכבוד בכל המבחנים שהטוו וחובהעליה לקיים את הבטחותיה לעדים:

1. שמות ו, ב-ח.

2. שמות ה, א.

3. על מכות מצרים ותכליתן, ראה: הרב שמשון רפאל הירש, בפירושו לשמות ז, טו; פירוש האברבנאל לשמות ז, שאלה שביעית; אנציקלופדיה מקראית, ערך "מכות מצרים", כרך ד, עמ' 959-952; נ' ליבוביץ, עיונים חדשים בספר שמות" (ירושלים, תשנ"ו), עמ' 128-124.

4. ראה: שמות ח, ד; שם ח, כא-כד; שם ט, כז-כח.

5. ראה: שמות ח, יא; שם ח, כח; שם ט, לד-לה.

6. ראה: בבא מציעא מט ע"א; רמב"ם, הלכות מכירה, פרק א, הלכה א; שולחן ערוך, חו"מ, סימן קפט, סעיף א. וראה: א' גולאק, יסודי המשפט העברי, חלק ב (תל-אביב, תשכ"ז), עמ' 50-32; ש' אלבק, דיני הממונות בתלמוד (תל אביב, תשל"ו), עמ' 169: "שתכליתו של מעשה הקנין אינה אלא להביא לידי גמירות דעת".

7. ראה: גיטין יד ע"א; בבא מציעא נח ע"א; בבא בתרא ג ע"א. על ההתחייבות, ראה: ב' ליפשיץ, "מדוע אין המשפט העברי אוכף קיומה של הבטחה", משפטים כה (תשנ"ה), עמ' 161; אנציקלופדיה תלמודית, כרך יא, ערך "התחייבות", עמ' רמה-רנט; ז"נ גולדברג, "תוקף ההתחייבות למכור בזיכרון-דברים", תחומין יב (תשנ"א), עמ' 279; הנ"ל, "תוקפה המשפטי של הבטחה", תחומין יג (תשנ"ב), עמ' 371; ז' ורהפטיג, מחקרים במשפט העברי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 93-87; א' ורהפטיג, ההתחייבות, הוצאת ספרית המשפט העברי, עמ' 75-55; שם, עמ' 408-375.

8. לסמכותה ולדרכי פעולתה של רשות ציבורית, ראה: מ' אֵלון, המשפט העברי - תולדותיו מקורותיו עקרונותיו, מהדורה שלישית (ירושלים, תשמ"ח), עמ' 630-558; הנ"ל, "סמכות ועוצמה בקהילה היהודית", שנתון המשפט העברי ג-ד (תשל"ו-תשל"ז), עמ' 7; הנ"ל, "דמוקרטיה זכויות יסוד ומינהל תקין בפסיקתם של חכמי המזרח במוצאי גירוש ספרד", שנתון המשפט העברי יח-יט (תשנ"ב-תשנ"ד), עמ' 9; י"ש קפלן, "אי כפיפותו של הציבור למגבלות המשפט הפרטי במשפט העברי", משפטים כה (תשנ"ה), עמ' 377. אנציקלופדיה תלמודית, ערכים "בני העיר", "חבר עיר", "טובי העיר".

9. תשובת המהר"ם בר' ברוך מרוטנברג, מובאת במרדכי, בבא מציעא, סימן תנז-תנח. וראה מ' אלון, המשפט העברי, עמ' 572, והערה 59 שם. י"ש קפלן (הנזכר לעיל, בהערה 8), עמ' 416-411, מטיל ספק בדבר ייחוס התשובה למהר"ם מרוטנברג.

10. שו"ת הרא"ש, כלל ו, סימן יט. נפסק על ידי הרמ"א, חו"מ, סימן קסג, סעיף ו. אבל ראה שו"ת באר יצחק, לר' יצחק אלחנן, יו"ד, סימן ג, המדגיש שכל זמן שהפרט רשאי לחזור בו מן ההסכם עם הציבור, גם הציבור מצדו רשאי לחזור בו: "דאף דדברי הקהל אין צריכים קנין, עם כל זה לא עדיף מקנין גמור דקיימא לן דהיכא דצד א' יכול לחזור דאז אף הצד הב' גם כן יכול לחזור".

11. ראה עוד שו"ת הרא"ש, שם, סימן כא. והשווה שו"ת הרא"ש, כלל ו, סימן ה, שם הרא"ש סותר את עצמו לכאורה, שכן הוא כותב: "על הסכמה שבין הקהל ובין אביך ולא היה בה קנין. דע שכל עסק ממון שבין אדם לחברו בלא קנין, דברים בעלמא". לניסיון ליישב את הסתירה, ראה: שו"ת מים עמוקים, חלק ב, סימן סג. ועוד השווה: שו"ת הרא"ש, כלל יג, סימן כ, שגם היא סותרת לכאורה את מה שראינו בפנים, שכן הוא דן שם בסכסוך שבין הקהל והפרט כבסכסוך שבין שני יחידים, ואינו מציין את ש"מנהג פשוט" הוא ש"מה שטובי הקהל מסכימים לעשות, שריר וקיים הוא בלא קנין". וראה י"ש קפלן (הנזכר לעיל, בהערה 8), עמ' 420-418, ושם הערה 146. הוא מעלה השערה ליישוב הסתירה לפיה מדובר במנהג חדש שלא נהגו כמותו בכל מקום.

12. שו"ת המהרי"ק, סימן קעט.

13. וראה גם שו"ת הראש (הנזכר לעיל, בהערה 10); שו"ת הריב"ש, שם; שו"ת מים עמוקים, שם, שכתב: "ועוד נראה שכיון שקיום התנאי הזה בלא קנין אינו מן הדין דנוהג בכל איניש דעלמא, אלא דבר נוהג אצל הרבים לבד, מטעם מנהג או מטעם דמעשי הרבים אלימו ומדין מסיעין על קצתן".

14. הנזכר לעיל, בהערה 9.

15. שו"ע חו"מ, סימן רד, סעיף ט.

16. בעניין תוקפו של הסכם רוטציה, ראה שו"ת פעמי יעקב, עמ' 39-30. וראה גם בג"צ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה ואח', פ"ד מה(1) 749.

17. ערעור/תשכ"ו96/ המפלגה הדתית לאומית ברחובות נ' הסתדרות אגודת ישראל ברחובות ואח', פד"ר ו, 173, בעמ' 176.

18. להשלמת התמונה ראה: י' אריאל, "הפרת הסכם שנחתם עם מורדים בכלא", תחומין כא (תשס"א), עמ' 155; ב' ברונר, "חובתה של מדינת ישראל לאנשי צד"ל", תחומין שם, עמ' 164.

19. שו"ת הריב"ש, סימן תעו. הובא להלכה על ידי הרמ"א, חו"מ, סימן פא, סעיף א. וראה מ' אלון, המשפט העברי, עמ' 573.

20. על פי סנהדרין כט ע"א.

21. לפי המשפט העברי, הקניית דבר שלא בא לעולם חסרת תוקף משפטי.

22. ושמא יש בטיעון האחרון נימוק נוסף לביסוסה המשפטי של אחריותה המוגברת של הרשות. ראה בהרחבה מ' אלון, המשפט העברי, עמ' 573.

23. שו"ת מים עמוקים, חלק ב, סימן סג. וראה מ' אלון, המשפט העברי, עמ' 573, הערה 70.

24. לאחריות הקהל לתשלום הוצאות הצד השני, ראה: שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן תריז; שו"ת מהרי"ל החדשות, סימן קעח.

25. למצב המשפטי עובר להתמסדותה של ההבטחה המנהלית, ראה בג"ץ 270/65 אשכר בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד כ(1) 388, שבו קבע בג"ץ שאין כל חובה שבדין על רשות מנהלית לקיים הבטחה שנתנה, אף אם ניתנה על ידי בעל סמכות הבטחה, ואפילו אם האזרח הסתמך באופן סביר על ההבטחה ופעל על פיה.

26. בג"צ 135/75, 321/75 סאי-טקס בע"מ ואח' נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל(1) 673, בעמ' 676 (מכאן ואילך: "הלכת סאי-טקס").

27. ראה למשל: מ' נגבי, "חובת המדינה למלא אחר הבטחותיה", הפרקליט לא (תשל"ז), עמ' 376; בג"צ 640/78 קצאן נ' יו"ר המועצה המקומית לתכנון העיר נתניה, פ"ד לד(2) 1, עמ' 8; בג"צ 653/79 עזריאל נ' מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה, פ"ד לה(2) 85, עמ' 95; בג"צ 282/70 אלון נ' המועצה המקומית נתיבות, פ"ד לה(1) 601, עמ' 608; בג"צ 594/87 אומן מפעלי סריגה בע"מ נ' שר המסחר והתיירות, פ"ד לב(3) 469, 473 (מכאן ואילך: "בג"צ אומן"); בג"צ 778/79 זילברשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד לד(3) 356, 363. להצדקת הלכת סאי-טקס, ראה א' שטיין, "הבטחה מינהלית", משפטים יד (תשמ"ה), עמ' 255; י' דותן, "הבטחה מינהלית לציבור", משפט וממשל ה (תש"ס), עמ' 465.

28. ראה: בג"צ אומן (הנזכר בהערה הקודמת); בג"צ 142/86 דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' שר החקלאות ואח', פ"ד מ(4) 523 (מכאן ואילך: "בג"צ דישון"). לפרטן של התנאים, ראה: ר' הר-זהב, המשפט המינהלי הישראלי (1996), עמ' 530-519.

29. בג"צ 580/83 אטלנטיק חברה לדייג וספנות נ' שר התעשייה, פ"ד לט(1) 29 ,עמ' 35-36. וראה גם: בג"צ 4915/00 רשת חברת תקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נז(5) 451; ובג"צ 585/01 אירית קלכמן ואח' נ' ראש המטה הכללי, פורסם באתר בית המשפט העליון.

30. ע"א 6620/93 עירית רמת גן נ' נפתלי גולומב, פ"ד נא(2) 363 ,עמ' 371-372.

31. ראה: הלכת סאיטקס (הנזכרת לעיל, בהערה 26), עמ' 676; בג"צ אומן (הנזכר לעיל, בהערה 27), בג"צ דישון (הנזכר לעיל, בהערה 28), עמ' 530; בג"צ 636/86 נחלת ז'בוטינסקי, מושב עובדים ואח' נ ' שר החקלאות ואח', פ"ד מא(2) 701; בג"צ 5941/91 החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' משרד האנרגיה והתשתיות ואח', פ"ד מו(2) 806.


מאמרים קודמים בנושא:

לאן אץ הבג"צ?
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=453510&rc=

באדיבותו הרבה של בג"צ הוציא היום (24.3.07) דובר החיזבאללה, ד"ר חוסיין רחאל את ההודעה הבאה: "הודאתו של שמעון פרס, לפיה המלחמה הייתה טעות, היא הכרזה על תבוסה". החיזבאללה מודים לביניש וחברותיה על הסיוע החיוני למאבקם הצודק והחשוב של החיזבאלה להדברת האוייב הציוני.
24.03.07 19:01


הגם אתה, פרס?!?
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=453288&rc=

עדותו של פרס בועדת וינוגרד מעוררת תהיות נוגות לגבי נאמנותו לבטחון המדינה! הועדה הזו תצטרך להגדיר מחדש את חובות הנאמנות של חברי ממשלה לבטחון מדינה ולשלום אזרחיה, לא רק בסיסמאות אלא רק במעשים. הסוגיה הזו מהותית הרבה יותר מטעויות אנוש בשיקול דעת לגבי ניהול מערכה בדרך כזו, או אחרת.
24.03.07 11:36


לו וינוגרד היה לינקולן...
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=450447&rc=

הנה לנו בג"צ גלותי עם ניחוח אמריקני-היסטורי... בדיון בבג"צ בעניין עתירתה של ח"כ גלאון לפרסום פרוטוקולי ועדת וינוגרד, מתחו השופטים ביקורת חריפה נגד הוועדה. השופטים ריבלין פרוקצי'ה וג'וברן "תהו" מדוע לא התייחסה הוועדה ברצינות להחלטה שניתנה לפני כחודש וחצי ועל פיה הומלץ לפרסם את הפרוטוקולים בהקדם. השופט ריבלין (who?), אף התבטא כי זו "מעין פרשה של ביזיון בית משפט". איזה כייף לנו שגם אצלנו בג"צ מקשקש בקומקום, בדיוק בג"ץ של אמריקה בימי מלחמת האזרחים... אכן, לנסראללה ולבג"ץ מאוד דחוף שיודלפו כבר פרטי העדויות של אולמרט. אבל את אזרחי המדינה צריך להנחות שיקול אחר. הרי הציבור אינו נגוע בשיקולים הזרים של בג"צ, המגדירים את השר פרידמן כאוייב מסוכן יותר מנסראללה ואיראן...
22.03.07 18:21


________

_________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#77,י''עוד אמר פרס לוינוגרד''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.03.07 בשעה 09:36
בתגובה להודעה #71
הערה לציון דרך: מי שקורא את עדותו של פרס בפני
ועדת וינוגרד, כאילו קרא את מה שהמתנחלים אמרו לפני שנים:

(תובנה מקורית ומעניינת מאוד של רותי אברהם
מעדותו של פרס בועדת וינוגרד.....)

עוד אמר פרס לוינוגרד
רותי אברהם - ערוץ 7 25.03.2007 23:08
http://writers.global-report.com/a.php?c=ra&a=481&rc=ra



על רקע הנסיון לבצע החייאה לתהליכי 'השלום' באמצעות מסעות, והבטחות פורחות באויר, של מזכירת המדינה האמריקנית ומזכ"ל האו"ם החדש באן קי-מון, הייתי מציעה הפעם להקשיב לדבריו של המשנה לראש הממשלה שמעון פרס.

על רקע הנסיון לבצע החייאה לתהליכי 'השלום' באמצעות מסעות, והבטחות פורחות באויר, של מזכירת המדינה האמריקנית ומזכ"ל האו"ם החדש באן קי-מון, הייתי מציעה הפעם להקשיב לדבריו של המשנה לראש הממשלה שמעון פרס.

לדברים שאמר בעדותו בפני ועדת וינוגרד.

למען האמת הופתעתי. בדרך כלל דברי פרס זוכים לתשומת לב, מצד שולליו ותומכיו. הפעם, מלבד התייחסות לאותו חלק שבו אמר כי לא היה יוצא למלחמה ולא התנגד לה בממשלה מתוך 'לויאליות' (למי??), ליתר דבריו לא מצאתי הד.

הרי בעדותו בועדת וינוגרד הוציא פרס תעודת פטירה להסכם אוסלו. הוא הודיע שהשלום עם הפלשתינים נכשל. "ניסינו 4 פעמים לעשות שלום", אמר פרס לועדה , "פעמיים הפסקנו ופעמיים נכשלנו. ירדן ומצרים הצלחנו, לבנון והפלשתינים נכשלנו, בגלל אותן סיבות. פה יש ממשלה וצבא אחד, שם אין לא ממשלה אחד ולא צבא אחד ועל כן, אנחנו צריכים לחפש מבנה חדש עם הפלשתינאים".

אולי בקרב ציבור הכתומים, על גווניו, תתקבל ההצהרה במידה רבה של ציניות (מה אתה אומר???) אבל אסור לשכוח מנין בא האדם ואיזו כברת דרך עשה. נזכיר נשכחות: פרס בהיותו שר חוץ, חתם באוגוסט 93 על הסכם פרומו חשאי בין ישראל לנציגי הפלשתינים, יו"ר הרשות היום – אבו מאזן. ההסכם הוביל לחתימה המשולשת המפורסמת: קלינטון - רבין – וערפאת, על גבי מדשאות הבית הלבן. התוצר היה הסכם אוסלו.

והנה, בימים אלה, כאשר כמעשה שבשגרה, באים ויוצאים שליחים שונים בעניני 'הסכמי שלום', האב המייסד – פרס, הכריז בשקט, בחדרי הועדה – זה נכשל.

פרס נמצא כמובן כבר בתהליך מציאת ה"מבנה החדש", כלשונו, עם הפלשתינים. הוא שיתף את חברי הועדה בכיוון, "אני בלבי חזרתי למסקנה שהיתה לי תמיד בחיים – מוכרחים להביא את הירדנים".

לדבריו מדובר בתכנית "כלכלית", רכה, כלשונו, שנועדה למנוע 'בעיות' והיא זוכה לטענתו להסכמת ראש הממשלה "אני גם עושה את זה גם בהסכמת אהוד אולמרט", אומר פרס.

יתכן שהאופציה הירדנית תאפשר עכשיו הסכם שלום חדש, לא בין פרס לפלשתינים, אלא בין פרס ליו"ר האיחוד לאומי מפד"ל בני אלון, השואף גם הוא לבנות הסכם המבוסס על אופציה ירדנית.

מותו של הסכם אוסלו אינו ההפתעה היחידה בעדות. אחת נוספת היא הכרטיס האדום שהוא כאיש שמאל כהגדרתו, מוציא נגד השמאל, אותו הוא מאשים בנטילת חלק במסע הדה לגיטימציה נגד ישראל, שהחל לפני המלחמה. "אני אומר כאיש ששייך לשמאל, לשמאל יש חלק בזה. השמאל הצרפתי והשמאל האנגלי, הרעיון הזה של דה לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל".

במלחמה איבדה ישראל "גובה, יכולת הרתעה ולגיטימציה. העולם התייצב לצד ישראל לא משום שהיא צודקת, מפני שאנחנו חלשים. היתה הרגשה שישראל איננה מה שהיתה תמיד לא מזהירה לא מפתיעה לא יצירתית". כיום היא ניצבת מול עולם "שיש בו נשק גרעיני. שאין כבר את ההרגשה הזו שהיתה בעיקר אחרי השואה שישראל זה דבר צודק".

יחד עם זאת לישראלים יש יכולת אותה הוא מכנה 'החוויה הישראלית': "איך להיות גדול כגודל הסכנה הניצבת בפנינו, ולהשאר קטן כקוטן הארץ העומדת לרשותנו. איך לפייס את שני הקטבים האלה, ואפשר". פרס מדגיש בעדות שישראל חייבת להקים הרתעה חדשה לגמרי. "ויש לנו את האפשרות הזאת. אני מאמין בזה היום כמו שהאמנתי לפני חמישים שנה בתקופה אחרת...יש למרות כל עוגמת הנפש, גם בישראל כוחות אדירים".

אולי אין זה מקרה כי את תעודת הפטירה להסכם אוסלו מוציא פרס ערב העליה לחומש, אשר בפי מארגניה מכונה "מימוש זכות השיבה של העם היהודי".

כבסיפור מגילת רות, כשרות ונעמי מגיעות לעירן, בית לחם יהודה, הן נתקלות לפתע בכל תושבי העיר היוצאים. שואלים המפרשים מה פשר היציאה ההמונית הזו מהעיר? התשובה, הם מלווים לדרכה האחרונה את אשתו של בועז. בשעה שרות, המיועדת לבועז מגיעה, אשתו של בועז 'מפנה' את מקומה, ומובאת למנוחת עולמים, בבחינת, אין מלכות נוגעת ברעותה. פטירתו הדמומה של הסכם אוסלו, נועדה לפנות מקום לתחיית הישוב חומש.


תזכורת:

שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=0

________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#85,ידרושה לישראל: מהפכת קטיפה בראשות מאיר דגן, יובל דיסקין
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.03.07 בשעה 08:17
בתגובה להודעה #71
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.03.07 בשעה 08:19 בברכה, פילוביץ שחף
 
דרושה לישראל: מהפכת קטיפה בראשות מאיר דגן, יובל דיסקין והאלוף עמוס גלעד
אריק באך, Global-Report News 30.03.2007 7:44

דמוקרטיה משולה לרכבת מהירה ויעילה, המובילה את אזרחי המדינה אל מחוז חפצם. כשהרכבת יורדת מהפסים לא חייבים לוותר על היעד או על האמצעי, חלילה, אבל צריך אנשים עם כתפיים חסונות להחזיר אותה לפסים, ומשם לתת לה להמשיך לדהור במהירות ובבטחה.


זו תמונה מהיום לפני שנה בדיוק. טנקים התקבלו בכיכרות הערים בפרחים, שירה וריקודים. העם ניצח. המושחתים עברו לגור בחו"ל. וכולם שמחים.

כאוס שלטוני, ואקום אידאולוגי, קריסה בטחונית והפקרות חברתית

מדינת ישראל מצויה תחת מפולת דומינו של משברים. אם נזכיר כאן את כל הפרשות והשערוריות והאיומים הבטחוניים והמחדלים החברתיים והליקויים השלטוניים - נשכח את המטרה של המאמר הזה.

בדמוקרטיה מתוקנת, מקווים אזרחי המדינה שבבחירות הבאות יהיה יותר טוב.

מבט על כל אחד ממאה ועשרים האלטרנטיבות הקיימות, מגלות לנו את מה שממילא שלמה המלך אמר כבר מזמן, "מה שהיה הוא שיהיה".

עוד מאותו הכלום. כיסאות מוזקליים במושב ליצים ובין חבורה של כלומניקים מושחתים.

לעומת זאת, בין כל הצחנה והרקב מהביוב המוסרי והאינטלקטואלי של קברניטי השלטון -אלה שכעת כמו גם אלה שמעוניינים לחזור ולהחליף אותם- (ואף אלה שמונו לתפקידם לכל החיים), כשלון מלחמת לבנון הצליח להציף נקודות אור משמעותיות ביותר.

ראש המוסד, האלוף (מיל') מאיר דגן, המליץ ביום פתיחת המלחמה בלבנון לעכב את התגובה הישראלית לחטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה. דגן סבר כי יש לנקוט צעדים בסיסיים לשיפור ההתארגנות בעורף הישראלי לקראת מתקפת קטיושות של חיזבאללה, בטרם יתקוף צה"ל בלבנון.

הדברים נאמרו בהערכת מצב מיוחדת שכינס שר הביטחון, עמיר פרץ, בלשכתו בעקבות החטיפה. הישיבה התקיימה ב-12 ביולי אשתקד, בשעה 14:30. להערכת דגן כי מהלומה בלבנון תביא להסלמה ניכרת וממושכת שבמהלכה יותקף העורף, הצטרפו גם ראש השב"כ, יובל דיסקין וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד.

ההתייעצות אצל פרץ היתה אחת משורה של דיונים שכונסו באותו יום, לקראת ישיבת הממשלה בערב. הממשלה החליטה להגיב על החטיפה בהפצצה נרחבת בלבנון, שכללה את השמדת מערך הרקטות לטווח בינוני שבידי חיזבאללה ("ליל הפאג'רים"). חיזבאללה הגיב למחרת במטחים עזים של קטיושות על צפון הארץ ולמעשה לא חדל מן הירי עד לסיום המלחמה ב-14 באוגוסט.

"אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים?"

דגן אמר בדיון: "לדעתי, אנו הולכים במהלכים האלה להידרדר לעימות ארוך טווח. הפוטנציאל של עימות כזה לפגוע במטרות עורפיות בישראל הוא גבוה מאוד. לא חייבים לתקוף מחר בבוקר. אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים?"

דגן הוסיף ש"אם הנחת העבודה שלנו היא כי הצפון הולך להיות מותקף, אני מציע שלפני שאנו מגיבים, לנקוט פעולות בשביל להגן על האוכלוסייה בצפון וראוי לעשות את זה שעה אחת קודם ולא להמתין להידרדרות. אני מציע לפני זה לעשות את כל פעולות ההכנה בצפון, בשביל לראות איך אפשר לצמצם את הנזקים בעניין, לפני שאנחנו תוקפים. ואם צריך להמתין כמה שעות - אז צריך להמתין אותן".

דיסקין טען, כי "אין דרך להימנע מחזית בצפון. אם אנחנו יורים עליהם, אם אנו הולכים ליזום כעת, משמעות הדבר כי הם יירו עלינו חזרה ואנחנו נצטרך להמשיך, מתגלגל הגלגל". עמוס גלעד צפה: "הוא (חיזבאללה) יכה אותנו קודם כל בקטיושות רגילות, שמספרן עצום. הטווח שלהן הוא 20 קילומטר והעומק שלהן בגליל הוא גדול. זה אומר שהגליל יכול להיות די שומם". גלעד הוסיף אזהרה לפרץ: "אתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים בגליל - זה גם אחד הסודות הגלויים. אין בו מספיק מקלטים".

חרף האזהרות בישיבה בצהריים, המליצו בערב לממשלה שר הביטחון ובכירי צה"ל על תקיפה אווירית נרחבת. בטרם התקיפה לא ניתנה הנחיה לנקיטת צעדים מיוחדים להכנת העורף בצפון, כמו גיוס מילואים משמעותי לפיקוד העורף או תדרוך של האוכלוסייה.

(הדברים נחשפו לראשונה בעיתון הארץ ויפורסמו במלואם במוסף החג של העיתון)
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/844103.html

לתת את המפתחות למי שהוכיח בזמן אמת כי יש בידו את היכולת והידע והכישורים לקבל את ההחלטות הנכונות

לקרוא את הדברים האלה כעת, לאחר שאנחנו כבר יודעים מה היה ובאיזה דיוק הם קלעו ללב ליבה של הבעיה, זה לשמוע דברי אלוהים חיים.

אין טעם להרחיב בנימוקים ואין טעם לחלק ציונים, לא לחיוב כלפי שלושת האנשים הללו שהוכיחו כישרון מנהיגות בזמן אמת - העדיף על כל הממשלה גם יחד, ולא לשלילה כלפי המנהיגות אשר הוכיחה רצף מחפיר של כשלונות כרוניים שאין שום גורם של זמן או ספין אשר בכוחו למלא את הריק אל תוך מה שאין להם, מעולם לא היה להם, ולעולם גם לא יהיה להם. לא להם, ולא לכל הכלומניקים המבקשים לזכות באמונו של הציבור חסר הזיכרון כדי להחליף את הנוכחיים על כיסא הטמבל התורן. כי הבזיונות של מלחמת לבנון החלו בימים שאהוד ברח גם משם והפקיר את הבטחון לחסדי נסראללה, המשיכו בימיו של ביבי, ואת התוצאות אכלה המדינה כולה בראשות אולמרט וחבובותיו (פרץ-חלוץ-פרס).

אין טעם להדיח את אולמרט לטובת עוד בחירות של כלומניק נגד לוזר, כי מי שעתידים להחליף אותו הם נזק ובזיון בדיוק כמוהו, אם לא יותר.
צריך להדיח אותו לטובת אלטרנטיבה ממשית. כי עם חכם לא צריך להיות נגד אולמרט, אלא בסך הכל בעד מדינת ישראל.

צריך פשוט להסכים שכדאי לתת את המפתחות מרצון, במודע, ולצעוד אל תוך תהליך שיקום זמני והכרחי של שנתיים עד ארבע, במהלכן יוטל על שלושת האישים הללו לנהל את המדינה כמו שהם הוכיחו שהם יודעים. בלי בג"צ ובלי תנאים מוקדמים. הם מקבלים גרוטאה לשיפוץ ועליהם תוטל החובה להחזיר לנו מדינה לתפארת עם חוקה, צבא משוקם, מערכות בריאות וחינוך וסעד משוקמות, מערכות משפט ואכיפת חוק יעילות וחוקיות, ואולי אפילו לנצל את הייתרונות של מועצת החכמים הזו כדי למנף הסכם כולל עם איראן, סוריה וסעודיה - וממילא הפלסטינאים.

היום שבו מישהו יחליט שככה אי אפשר להמשיך וחייבים לקחת את הדין לידיים כי אחרת נישאר בלי דין ובלי ידיים, יגיע.

מן הראוי לעשות מהלכים דרמטיים שכאלה בהסכמה חברתית רחבה, חלילה לא בכוח ולא בכפייה, ולזכור שעדיף להפסיד דמוקרטיה לרגע מאשר את המדינה ברגע.

תנו להם את המפתחות. תסנכו עליהם שהם לא ירדפו אתכם כי לא נקמות הם יחפשו, אלא להגשים את ארבעת היסודות המרכזיים של בניין ארץ ישראל כולה: לאפשר לאזרחי המדינה (1) להיות (2) עם (3) חופשי (4) בארצנו.

עדיף לעשות את זה במודע ובבחירה מושכלת מאשר לתת לייאוש ולגורל ולקפריזה לבחור מי יהיה הבריון שיגאל כבר את המדינה הזו מהאומללות שהמנהיגות שלה לדורותיה ממיטה על האנושות כולה, ולא רק על אזרחי מדינת ישראל.

יש לזה תקדימים. תקדימים דומים, ומוצלחים ביותר. מהשנה החולפת. בלי יריות, בלי אלימות ובלי נקמות על חטאי העבר כלפי אף אחד אלא רק עם מבט קדימה לעתיד ורוד. הכל בהסכמה ותוך איחוד של כל האיכפתניקים מזרועות השלטון, להדק את החגורה הדמוקרטית באופן זמני, לפני שמאבדים את מכנסי המדינה לצמיתות.


____


25 עברו ומזל אלימלך מתראיינת ושואלת למה שמעון פרס לא...
http://rotter.net/forum/gil/7193.shtml


#103,ילשלוח את אולמרט ושותפיו להישפט בהאג!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.04.07 בשעה 20:50
בתגובה להודעה #71
לשלוח את אולמרט ושותפיו להישפט בהאג!
אריק באך 30.04.2007 20:18



למשפחות 119 חללי מלחמת לבנון המיותרת מישראל, ועוד כאלף חלליה האזרחים והחפים מכל פשע של לבנון עצמה יש אינטרס חשוב, משותף, מאחד, מלכד ומפייס אחד: דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד חייב להסתיים בהעמדה לדין של פושעי המלחמה אשר על ידיהם דם של כל כך הרבה ישראלים ולבנוניים חפים מכל פשע, בבית הדין הבינלאומי בהאג.

בית הדין הבינלאומי הפלילי הפועל בהאג (International Criminal Court) הוא בית משפט בינלאומי היושב בהאג ופועל, החל מ-2002, מתוקף סמכות אמנת רומא.


סעיפי אמנת רומא השונים קובעים את סמכויותיו של בית המשפט הבנלאומי הפלילי וסוגי הפשעים שיידונו בפניו. אלו כוללים 4 סוגי פשעים: פשעי השמדת עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע התוקפנות.

קריאת הסעיפים הברורים והחד משמעיים מדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, יחד עם קריאת הקדיש על קברי 119 חלליה הישראליים שנשלחו אל מותם על לא כלום, למען כלום בעצם, בלא תכלית, בלא הפעלת שיקול דעת מינימאלי, ובהפקרות מוחלטת וזילזול בוטה כלפי חיי אדם, מחייבים את המדינה לבער את הקלות הבלתי נסבלת שבה מנהיגים ישראליים רוצחים חיילים שלנו כמו גם אזרחים של אחרים שהיו סתם אזרחים וכיום הם אוייבים ובצדק, כאילו היו סתם קלפים במשק פוקר.

על אזרחי מדינת ישראל ליזום צעד דרמטי, אמיץ, והוגן זה, גם כדי לספק צדק של ממש למשפחות החיילים הטובים שלנו שנהרגו לחינם ואין סיכוי שבדין הישראלי האחראים ישלמו באמת את המחיר הראוי להפקרת הזו בכל כך הרבה חיי אדם, ו... גם כלפי אוייבי החיזבאללה שהיו פעם לצידנו עד שברוב טיפשותם של המנהיגים שלנו הפכנו אותם לשונאינו, בצדק כי טבחנו בהם במקום בחיזבאללה.

במדינת ישראל אין בית משפט שיכול לשפוט פושעי מלחמה בקליבר של חלוץ או אולמרט. בתי המשפט מורכבים בסך הכל משופטים שהמחיר שלהם מאוד זול ואין כל בעיה לקנות מהם תוצאה נוחה תמורת ג'וב או טובת ההנאה המתאימה למקורביהם. למעשה, אפשר לקנות פטור ממשפט הרבה יותר בזול מאלה שעדיין לא שופטים אלא סתם פקידים במערכת המחליטה אם ואת מי להעמיד –ובעיקר לא להעמיד- לדין...

זו איננה החלטה פשוטה למי שאין מצפון.
אבל זו תהיה החלטה חכמה וצודקת ואלמנטרית למי שהמצפון שלו פועל באופן האוטומטי שנפש יהודי הומיה: מי שאחראי למוות של חפים מפשע של ישראלים אבל לא רק שלהם, חייב ללכת למאסר עולם. שם מקומם של דן חלץ ואולמרט, לא בחו"ל עם מליוני הדולרים על חשבון הקופה הציבורית ולכנות את מנעמי החיים האלה שמחכים להם אחרי ההרפתקאה הציבורית העקובה מדם הזו, "עונש" או "טלטלת וינוגרד".

איזו טלטלה זו כשמישהו כמו אולמרט או חלוץ רוחץ ידיים אחרי שדם של אלף החפים מפשע היו על ידיו, והוא הולך למסעדה של אלפיים דולר לארוחה סתמית, כדי להוריד אותה כמה שעות אחרי זה בשירותים בחדר של שלושת אלפים דולר ללילה – חשבון הוצאות שהורי החללים שילמו במיטב כספי המיסים שלהם לרוצחי בניהם!

על מדינת ישראל להושיט יד לשלום עם לבנון, וגם עם סוריה, על ידי בקשת סליחה כנה ואמיצה, ובעיקר מוסרית, המלווה במעשה המשדר אחריות, לטבח האזרחים הבלתי אחראי שביצענו בהם. לא כי אנחנו בעד הערבים דווקא, אלא כי אנחנו בעד מצפון נקי, חף מכל חיפוי על מרצחים שהרגו גם לנו כל כך הרבה חיילים טובים לחינם, "והיה מחננו טהור"!

לא מאהבת ערבים דווקא, אלא בהכרה בזה שיהודים זה לא רק כאלה שרוצים שטחים אלא בעיקר עם שהיסודות האמיתיים שלו הם מוסר ומצפון וערכים. אולמרט רע ליהודים, ורע לערבים. הוא רע לאנושות, וזה מה שבעצם ועדת וינוגרד קבעה היום.

אסור למדינת ישראל לאפשר לרוצחים עם כל כך הרבה דם של חפים מפשע על הידיים, גם דם של ישראלים וגם דם של לבנונים, לפטור את עצמם ממעשי הטבח הנוראי שהם אחראים לו, על ידי פרישה מרופדת במליוני הדולרים שהם שמו לעצמם בצד מהקופונים, ולזה לקרוא בטמטום "ענישה" או "הפקת לקחים".

מקומם של פושעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי בהאג. מקומם של רוצחים הוא בכלא, למאסר עולם. מאסר עולם אחד על כך הרוג אחד.

כמה שזה ישמע לכם מוזר, עם עובדות לא ניתן להתווכח: על הידיים של אולמרט, ושל דן חלוץ, יש יותר דם של חפים מפשע מאשר כמות החפים מפשע שיוחסו בפועל –בתכלס- לסדאם חוסיין (136 בלבד – כשעל ידיהם של אולמרט וחלוץ יש דם של מעל 119 אזרחי ישראל שאולמרט יזם את מותם ועוד מעל 1000 אזרחים לבנוניים חפים מפשע שנהרגו על לא עוול בכפם ובלי שעשו שום מעשה רע).

אסור למצפונה של מדינת ישראל להיות פחות טהורה ממצפונה של האומה העיראקית. אסור לנו לכבס את הרוצחים האלה בבית, ולפרוס עלהם חסות וטוהרה. דין אולמרט כדין סדאם. שלא יתלו אותו, אבל בטח שלא יוותרו על החובה החוקית לשפוט אותו ולאסור אותו.

אי אפשר לכבס מעשי רצח בפיטפוטי סלון על איזו ועדה שכתבה דו"ח מפוהק ולעבור לפרסומות. חיי אדם, כל כך הרבה בני אדם, חייבים להיות שווים הרבה יותר מזה.

עלינו להבהיר כי יש לנו מחלוקת קשה עם הערבים, וכי כולנו מקווים לפתור אותה בצורה מכובדת שתאפשר לכולם לחיות בשלום במקום האומלל הזה ושאין לנו שאיפות ללכת מהמדינה לים אלא רק להחזיר בחזרה את השטחים שהבוגדים שלנו מכרו תמורת קומבינות, ואפילו לא למען שלום עם הפלסטינאים אלא כדי להפקיר אותם שם עוד יותר לגורל של מרצחים.

עלינו להבהיר כי לעולם לא נתפשר על זכותינו להרוג כל מי שיעז לתכנן להרוג אזרחים ישראלים, בכל מקום, ויהיה הוא מי שיהיה.

עלינו להישיר מבט לכל לבנוני ולבקש ממנו סליחה על שבחרנו ברוצחים להנהיג את המדינה שלנו. לא ידענו שהם כאלה, ועובדה שהם רצחו גם את הטובים שבבנינו, ולכן אין זו סיבה למלחמה ושנאת עולם עם לבנון, אלא להראות להם שאנחנו מכבדים את המתים שלהם, כמו גם את שלנו, ומתנערים מכל אחריות וחיפוי למעשים הנתעבים ולטבח ההמוני שעשו בהם (כמו גם בנו) אולמרט וחלוץ.

זה הוא צעד של מדינת חוק. פרשיות השוחד זה משחק ילדים לייד פרשיית הטבח ההמוני המתוארת בדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד. זה יהיה צעד של עם שיש לו אלוהים, שיש לו תורה ועשרת דיברות, ויש לו ערכים ורצון לחיות עם היכלת להביט במראה לעצמו בעיניים ולשכנים שלנו שיהיו כאן גם בעוד מאה וגם אלף שנים. זה הוא צעד המשדר כי אנו לא מדינה של רוצחים אלא מדינה של יהודים שרוצים לחיות בשלום ולתת ללבנונים לחיות בשלום בטריטוריה הבלתי מעורערת שלהם.

את החיזבאללה –למרבה הצער- כבר לא ננצח בכוח האדיר שהעניק להם אהוד ברק כשברח והפקיר לידיהם את לבנון המרוסקת עד דק.
ולמה לא ננצח אותם? כי בנשק אי אפשר לנצח את הרוח, ולנו יש מקסימום נשק אבל את הרוח כבר מזמן מכרנו על מזבח הקומבינות בועת הנהנתנות ותרבות הזיוף האמריקנית. "צבא של כוסיות הגיבור רק נגד בני עמו".

גם את איראן כבר לא נוכל לנצח (יכולנו אם במקום להתקיף את לבנון אז היינו תוקפים את בעל הבית של החיזבאללה במקום את השליח, בהפתעה ובזבנג וגמרנו, אבל היום כבר מאוחר...).

אנחנו בכלל צריכים ללמוד להפסיק לדבר בטרמינולוגיה של "ניצחון" ו"תבוסה" להתחיל לדבר בטרמינולוגיה של ללמוד להסתדר ביחד עם המנהיגים המחורבנים שיש לנו, כמו גם המחורבנים שיש לפלסטינים.

רק חרשים לא מזהים בין השורות של נאומי המנהיגות של אחמדינג'ד מוכנות לשלום תמורת כלום ממה שחשוב לנו, בעצם. הוא בסך הכל הגיוני וצודק ולכן אותנו זה מעצבן ואנחנו מכנים אותו משוגע. הוא באמת משוגע שהוא לא משחק לפי הזיופים שבפרסומות המכונות "חדשות" ו"מאמרי מערכת". הוא באמת משוגע שהוא לא אוהב שוחד. הוא באמת משוגע שהוא חושב שמגיע לו לעשות מה שכל אלה שמטיפים לו לא לעשות עושים בעצמם... משוגע כלבבי!

אנחנו נוהגים להסתכל על הדברים שלו דרך הפרשנויות של השרלטנים שלנו. אבל כדאי להסתכל למנהיג הזה לא רק בעיניים, אלא בעיקר בביצים. כי יש לו, וגדולות כמו שאין לכל חברי הממשלה שלנו גם יחד.

רק שרלטנים יעדיפו לעשות שלום עם ערפאתים מפוקפקים למיניהם במקום עם גברים שבגברים, עם מילה של זהב טהור, כמו נסראללה וגברים עם ביצים כמו של נשיא איראן. אני מצטער לבשר לכם שאני על המילה שלהם סומך יותר מאשר על המילה של הפוליטיקאים שלנו. אני מצטער כשהם מדברים על מלחמות, אבל מאמין למה שהם אומרים גם כשהתוכן לא לרוחי בעוד שלפולטיקאים שלנו אני לא מאמין גם כשהם מקשקשים מן הפה אל החוץ תוכן שהוא מאוד לרוחי.

עם מנהיגים כמו נסראללה ואחמדינג'ד אפשר לעשות שלום בלחיצת יד, בלי שום הסכם חתום, ולסמוך על זה שמילה שלהם זה דבר קדוש. הם אמינים. המחיר שלהם הוא בכבוד ובצדק, לא בדולרים ונערות ליווי.

את זה אי אפשר להגיד לא על המנהיגים שלנו, וגם לא על אלה של ארה"ב. ואת זה כדאי לנו ללמוד להעריך, ולשאוף לחקות, כי אנחנו רוצים מנהיג שיגן עלינו בדיוק באותה נחישות ואמונה בצידקת הדרך והגאווה הלאומית (כן, פעם ידענו גם אנחנו מה זה) שבה אחמדינג'ד מגן על האינטרסים של איראן, ומנהיג שאנחנו יכולים להאמין לכל מילה שהוא אומר בדיוק כמו האמון המוחלט שנסראללה ראוי לו (מבלי לבדוק איזה ארגון מודיעין עויין מסתתר באמת מאחורי התורם העלום, היועץ המשפטי הנאמן, ויועץ התקשורת המקומבן).

עם איראן יש לנו גם היסטוריה משפחתית אמיצה וארוכת שנים. גם בעת העתיקה של מלכת אסתר, וגם בעת החדשה מימי השאח של אירן.

עם אמריקה זו אהבה התלויה בדבר, עליה כבר אמרו חז"ל כי "בטל הדבר, בטלה האהבה". הערכים שלהם אינם הערכים שלנו (מה הם הערכים שלהם, בעצם? מריחואנה? הירואין? עיסקי אויר ? גואטנמו? עירק? ויאטנאם? הירושימה? שינאת השחורים והעבדות? השמדת העם האינדיאני וגזל אדמות טקסס וקליפורניה המקסיקניים?). הסיכויים הגבוהים היא שהשואה הבאה על העם היהודי תהיה בארה"ב, לא באיראן, וזה יקרה ביום שמגדלי הקלפים של המעכרים וצבא המשחדים המכונים "לוביסטים" יתחיל לקרוס. והקרקע הזו כבר בוערת...

עם ערכי השוד והגזל והרצח, הנצלנות והזיוף ותרבות ההונאה של ארה"ב, אין לנו שום כלום. הם קנו את המצפון שלנו בכסף, כדי שנהיה עבורם בשר תותחים באיזור הזה. הם קונים לנו מלונה כדי שנהיה כלבי השמירה שלהם, ומידי פעם נקריב כמה מאות צאצאים שלנו כדי לאפשר להם לגזול, כהרגלם, משאבי טבע שלא שייכים להם.

וזו היא פני הפוליטיקה הבוגדנית שלנו. המרחק בין שינאה לאהבה קרוב הרבה יותר מהמרחק בין האהבה המזוייפת של חברי הכנסת למצע הבחירות שלהם. הם מאוהבים בחשבון הבנק שלהם ובאינטרסים שלהם.

נכון, כיום הם הידידים הכי אמיצים שלנו, ואנחנו גם מחוייבים להכיר להם תודה ענקית ששרדנו עד הלום. אבל כדאי גם לפקוח עיניים ולהבחין שאנו –בעצם- תלויים בידידות הזו רק בגלל שהיא מייצרת לנו אוייבים ושינאה כל כך עמוקה מסביב!

ואהבה הניזונה משינאה לאחרים – סופה שלא להתקיים.

מה גם שבגדול ובראיה רחבה, המלחמות שאמריקה מציבה אותנו לחרחר כאן, מזיקות לא רק לנו אלא בעיקר לאמריקה עצמה. ומותר לנו להכיר תודה לאמריקה על כל מה שהיא עשתה למעננו עד היום והיא בהחלט עשתה – ולגאול את אזרחיה התמימים מהייסורים שאנחנו

בלי אינטרסים אמריקאים ניתן לשכנע בקלות את כל בני הישמעל כי ארץ ישראל רבתי הינה הבית הלאומי של בני יעקב. בקלי קלות, בהבנה, ועל רקע טבעי והיסטורי ארוך טווח, כולל חברון וכולל יריחו ועם כל הכבוד שגם אנו מחוייבים להעניק להר הבית מבלי שיעזו להרהר ארי הכבוד המוחלט המגיע מאיתנו לכותל המערבי.

אזרחי מדינת ישראל צריכים להוכיח יושר, מצפון, כנות, ואחריות לאומית, ולשלוח לפחות רק את אולמרט וחלוץ (אם כי לדעתי יש לשלוח את כל מי שהצביע נגד היציאה לטבח אזרחים חפים מפשע) להאג, להישפט שם, רחוק מאיתנו, בלי שופטים שאפשר לקנות על ידי שלמונים לבעל, ושירדו לנו מהמצפון ושיאפסו את החשבון הפתוח הנורא, בצדק, והאינסופי –גם כן בצדק- שיש לנו עם אזרחי לבנון.

עם הפלסטינאים הייתי עושה את אותה העיסקה בדיוק. דורש מהם לשלוח להאג את מרצחי החמאס וכל מי שאינו מצהיר במפורש שהוא זונח את האלימות והטרור לצמיתות. שישבו שם בתא אחד וילמדו את אולמרט וחלוץ קצת תרבות, דרך ארץ וצניעות. תנו להם את ועדת וינוגרד לשנה של שלטון אובייקטיבי, שתפקידם יהיה לדאוג שלפלסטינאים יהיה טוב מבלי שלנו יהיה רע. זה אפשרי. בהונג קונג יש על שטח יותר קטן משטחי "פלסטין" הנוכחית פי עשרים יותר תושבים מכל הפלסטינאים כולל אלה שאולי יבואו אם נכיר בזכות השיבה.

עם משא ומתן כנה, אמיתי, נדיב, ישר וישיר הפלסטינאים עצמם, אפשר להגיע לנוסחה של ארץ ישראל השלמה (!) תמורת רווחה ושפע לפלסטינים. האמריקאים הצליחו לעשות את זה למקסיקנים ואין שום סיבה שנלמד מה רק מה מה שהם עושים בכישלון מדהים בויאטנאם ובעירק. פעם היו להם הצלחות יפות וגם הישגים חוקתיים מרשימים. מותר לנו ללמוד מהם דווקא את זה ולא רק את הכשלונות.

למעשה, ישראל מנוהלת על ידי דיפלומטיה של עיוורים, אשר אינם מזהים כי ארה"ב טובעת, אירופה מתפוררת וסביבה מתהדקת טבעת חנק של שליטה באנרגיה על ידי רוסיה ושליטה זוחלת ושיטתית מרשימה בדמוגרפיה על ידי האיסלאם, ומעל כולם מתגבשת לה קואליציה אמיצה ואיכותית של מדינות עתירות ידע, חוכמה, נסיון, טכנולוגיה, משאבים ומנהיגות ערכית: סין, רוסיה, צרפת, איראן, הודו, פקיסטן, ויאטנאם, ונצואלה, ובנסיבות המתאימות גם מצרים וסעודיה וממילא כווית, דובאי ואולי אפילו קטאר.

מדינת ישראל צריכה להפסיק לשחק במשחקי הכאילו הדמוקרטיים שלה, להעמיד בראשה חבורה של מנהלים מקצועיים ומוכשרים שיתוגמלו בדיוק כמו שמגיע להם, ישירות ולא בקומבינות, ושיקבלו כל אחד מאה מליון דולר במזומן ופטור מכל מס לאחר שישיגו לנו את היעדים שנציב להם: שלום עם איראן, סוריה, לבנון, והאוכלוסיה הערבית המקומית ("פלסטינאים" וערביי ארץ ישראל).

יש לנו במגזר הפרטי עשרה מנהיגים איכותיים שכאלה. יש לנו אפילו מאה כאלה. מאה מליון דולר בונוס לכל אחד מהם כעמלת הצלחה, זה אתגר משתלם למשלם המיסים וגם למצליחנים שלעולם לא יתבזו בעיסוק בזנות, או פוליטיקה. הם יודעים לייצר הצלחות ולסיים עיסקאות כששני הצדדים מרוצים. בלי להביס ובלי לנצח אלא אומים בהגדרת נוסחאות שיתוף ומינוף.

אם הם יביאו לנו את זה –ואין שום סיבה שלא- מה זה בכלל מילארד דולר שהם יעלו למדינה?

הרבה פחות מההרפתקאה המיותרת והרצחנית של חלוץ –נהג המטוס העלוב שהפך לרמטכ"ל- ושל אולמרט –עורך דין קומבינטור רמאי שהפך לבבון פוליטי- עלתה לנו במלחמת לבנון הקצרה והיקרה כל כך, הן בכסף אבל בעיקר בחיי אדם ובאובדן הזכות להישיר מבט לחיילים, למפקדים, למנהיגים, ולשכנים מלבנון.

צריך לקרוא לילד בשמו, ולקלף מדו"ח וינוגרד את הנימוסים אשר אינם מתאימים למי שהילדים שלו נשלחו למוות לחינם: המסקנה מדו"ח הביניים של וינוגרד היא למעשה שדן חלוץ ואהוד אולמרט טבחו בהמוני אזרחים –ישראלים אבל לא רק- ללא הצדקה, וללא מינימום של איכפתיות לשווי ולערך של חייהם.

דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד מטיל –על פי כל קריטריון משפטי אלמנטרי ביותר- אחריות אישית ישירה על טבח המוני של חפים מפשע, ברשלנות ופזיזות כאילו חיי אדם היו איזה משחק כדורגל בין צ'פחה לצ'יזבאט.

וינוגרד ניסח את זה בנימוסים של שופט בדימוס, לנו מותר לתרגם את זה לעברית פשוטה, כזו שאסור לה שתיגמר בפחות ממאסר עולם לאחראים הראשיים לרצח ולטבח ההמוני הזה.

זו לא הייתה סתם מלחמה. מלחמה זה מהלך שמי שמתחיל אותו יודע איפה זה נגמר ואיך מגיעים לקו הגמר הזה במחיר הולם. אבל זה היה רצח בדם קר ובמודעות מוחלטת לזה שיש רק מחיר בחיי אדם –משני הצדדים- אבל אין גמר, ואין קו ואין כלום. יש חיי אדם, והם עולים בחינם. זה מה שקבע למעשה דו"ח הביניים של וינוגרד, ואסור לתת לערבים ליזום את האג הזה.

עלינו להראות שאנחנו מספיק מוסריים לגבות את המחיר ממי שרצח לנו –ולא רק לערבים- את האזרחים, ועל הדרך רצח גם כל כך הרבה אזרחים חפים מפשע של הצד השני, שלא היה אפילו הצד שכנגד אלא בסך הכל שותפים שלנו לאותה עויינות כלפי החיזבאללה.

מי שמוכן שהטבח ההמוני הזה ייגמר בפחות ממאסר עולם לאולמרט וחלוץ, לא יוכל אף פעם להגיד שלרוצח כלשהו במדינה שירצח חף מפשע אחד בלבד, מגיע יותר מאשר דירת חינם בכרמיה או קומבינת מליונים אחרת מהתפריט המוצג לראווה בממרתפיו המאובקים של מבקר המדינה.

כדי להיות יהודים במדינה יהודית, עלינו לדרוש מעצמנו בדיוק את כל שדרשנו ואנחנו דורשים מאלה הבאים עלינו לכלותינו. לא פחות. ולא במילים והצהרות ריקות, אלא מעשים!

כדי לרצות לשלוט גם בערבי ארץ ישראל ואף בערביי פלסטין, עלינו להוכיח להם כי אנחנו הוגנים ולא מחשיבים את הדם שלהם לחסר ערך באותו השבוע שבו הכנסנו בצביעות וצדקנות אדם שהתעלל בכלב לכלא ולרוצחים האלה אנחנו מעניקים עדיין משכורות עתק.

תנו לערבים שפע, כבוד עצמי וזכויות לנהל את חייהם בעצמם לעצמם, והם יחתמו ברצון על זה שמי שינהל את המעטפת שמעליהם זה יהיה משטר יהודי ולא איזה ערפאת, סוהא, סדאם או קדאפי לסוגיהם... עם שבע לא חושב על מלחמות, שחרור או שלטון. זו תסביך נחיתות של רעבים ופגועים.

בשורה התחתונה:

מאסר עולם לאומרט וחלוץ. זו המסקנה המתבקשת היחידה מדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד. פחות מזה, זה פרס עתיר תענוגות ומליוני דולרים, בעבור רצח ההמונים שהם אחראים לו ישירות ובאופן אישי.

תזכורת:

71. פרס: לא הייתי נכנס למלחמה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=71&viewmode=

_______


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#79,יהקול קול ציפי לבני והידיים ידי שמעון פרס !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 28.03.07 בשעה 21:23
בתגובה להודעה #0
Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
13194 הודעות יום רביעי ט' בניסן תשס''ז 03:00 28.03.07

לבני שוברת עוד שיא: ''זיהינו אופק משותף עם הפלסטינים''

לבני: "זיהינו אופק משותף עם הפלסטינים"

שרת החוץ הבהירה בפתיחת בית קדימה בנתניה כי "הסדר קבע אינו אפשרי כעת", אבל שמרה גם על אופטימיות: "אפשר וצריך להתחיל בנירמול היחסים עכשיו. הדבר יהווה מסר של שלום גם לפלסטינים ויזרז את התהליך המדיני"

רוני סופר פורסם: 27.03.07, 22:09
ynet


לאחר שלושה ימים של פגישות מדיניות אינטנסיביות, התייצבה הערב (ג') שרת החוץ ציפי לבני בפני אנשי קדימה ובישרה: "הסדר קבע אינו אפשרי במצב הנוכחי". השרה דיברה בפתיחת בית קדימה בנתניה תוך שהיא מציגה את עמדת ישראל מול מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס. למרות הנימה הפסימית הוסיפה לבני כי "בכוונתנו ליצור את האופק המדיני שאליו יש לשאוף".


"הממשלה הפלסטינית אינה מקיימת את שלושת התנאים של הקוורטט - הכרה בישראל, הימנעות מטרור וקבלת הסכמים קודמים", ציינה לבני. "אבו מאזן מאכזב, במיוחד בנושא שחרור גלעד שליט. הייתה לו הזדמנות להתנות את הקמת ממשלת האחדות בשחרורו אבל הוא לא עשה כך. בית ועוד בית

"לא מאבדים את הראש ולא נבהלים ממשברים" / אטילה שומפלבי

המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, השתתף בחנוכת בית "קדימה" בתל-אביב והתייחס למצב המפלגה שמציינת שנה לניצחונה בבחירות, על רקע התמיכה הדלה בה מצד הציבור
לכתבה המלאה

"למרות זאת לא הכול אבוד. דווקא היום יש להאיר שתי נקודות מדברי מזכירת המדינה רייס. זהו הביטוי הנכון והאמיתי לתפיסות של הממשלה: ראשית סוכם להתחיל בדיאלוג מדיני שלתוכו יצוק תוכן אמיתי שישמר את האינטרסים שלנו. הדיאלוג יתקיים תוך שישראל מקבלת שורת ביטחונות ודנה בנושאים שמופו על-ידי בעבר".


"זהו מצב שבו יש רק מנצחים. זיהינו את האופק המשותף שלנו ושל הפלסטינים אבל הבהרנו להם שאחרי תהליך ההידברות על האופק המדיני, תהיה חזרה ליישום החלק הראשון של מפת הדרכים", אמרה לבני. "זה תובע מהפלסטינים התנתקות מהטרור".


"העניין השני הוא המסר של מזכירת המדינה אשר נאמר על-ידי בוועידת איפא"ק האחרונה. המסר הוא שאפשר וצריך להתחיל בנירמול היחסים עכשיו. הדבר יהווה מסר של שלום גם לפלסטינים ויזרז את התהליך המדיני. המזכירה רייס העבירה הבוקר מסר למדינות ערב שגם לישראל מגיע אופק מדיני. ההתפתחויות האחרונות מסמלות תקווה מחד ועמידה על עקרונותינו הביטחוניים מאידך", חתמה לבני את הצהרתה בנתניה.


מוקדם יותר אמרה לבני בפגישה עם משלחת חברי פרלמנט מנורווגיה, כי הדרך למניעת קיפאון במצב בו הסדר קבע אינו אפשרי, היא ניהול דיאלוג על התנאים להקמת מדינה פלסטינית ומאפייניה: "במסגרת זאת ישראל תציג את צרכי הביטחון והאינטרסים החיוניים הקשורים להקמת המדינה הפלסטינית, אך הביצוע יהיה כמובן כפוף למפת הדרכים".

שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית, התייחס בין היתר למצב הכלכלי ואמר: "הכלכלה בישראל היא אחת המוצלחות בעולם. יש דבר חשוב שצריך לתקן בה והוא חוסר השוויוניות. צריך לעשות חלוקת הכנסה שונה – מי שעובד, אסור שיהיה עני. לנו יש תכנית ברורה לכך. חג הפסח מזכיר שכולנו היינו עניים ועבדים, יצאנו מעבדות עניים ובמדבר בדרך הפכנו לעם. זו אותה מדינה ושפה שהיו לפני אלפי שנים, וזה העם היחיד".


אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
16476 הודעות יום רביעי ט' בניסן תשס''ז 04:01 28.03.07


2. אל המטרות שלפניכם - - זיהיתם אופק - - אשש


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
59627 הודעות יום רביעי ט' בניסן תשס''ז 09:59 28.03.07


10. הקול קול ציפי לבני והידיים ידי שמעון פרס !!


אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
16476 הודעות יום רביעי ט' בניסן תשס''ז 11:54 28.03.07


13. תמונות המחשה


הרוקם


הספונסר והגיישה


יש לי חלום

_______________________

25 עברו ומזל אלימלך מתראיינת ושואלת למה שמעון פרס לא...
http://rotter.net/forum/gil/7193.shtml




#140,ילבני אופטימית: מדינה פלסטינית תפתור את בעיית הפליטים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.09.07 בשעה 03:21
בתגובה להודעה #79
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.09.07 בשעה 04:17 בברכה, פילוביץ שחף
 

http://news.walla.co.il/?w=//1164828

**

תזכורת רילוונטית:

הקול קול ציפי לבני והידיים ידי שמעון פרס !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=79&viewmode=

לבני שוברת עוד שיא: ''זיהינו אופק משותף עם הפלסטינים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7230&forum=gil&viewmode=all&keywords=נתניהו

________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#154,י''ללא חזון אין עתיד''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.11.07 בשעה 05:27
בתגובה להודעה #79
ללא חזון אין עתיד
מאת עו"ד אליקים העצני | "ז חשון תשס"ח / 28 אוקטובר 07


עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר.

מחנה גדול של ימניים לאומיים הוא חסר בית וייצוג.

פניני הלשון הנושרים מפיה של ציפי לבני כאשר היא מדברת על זוועות, כמו: "תהליך השלום" או "המדינה הפלסטינית" מקוממות. היא מסוגלת, למשל, לדבר על "היום ההיסטורי" שיפציע כאשר תקום המדינה הפלסטינית, ובקונדוליסה רייס המזוהה כל כולה עם העניין הפלסטיני היא רואה "ידידה קרובה". ועם מי היא מתייעצת לקראת העקידה באנאפוליס? אמור לי מי יועציך, ואגיד לך מי אתה: עם אדריכלי האסונות הלאומיים לדורותיהם - נמרוד נוביק, גלעד שר ועודד עירן.

בן כספית, משורר חצרו של אולמרט, מסכם "במעריב":

"מבחינתה, זה לא רק עניין של קריירה. זה לא רק אתגר אישי. זה הרבה מעבר. זו משימה לאומית. זה המנוע שהביא אותה לכאן, על זה היא חלמה ואת זה היא תיכננה כל חייה"...

לתופעה כזאת של הולכה לקראת פורענות ככלה לחופתה קוראים מאזוכיזם. אדם עומד משתאה, כמו למראה מוכת ירח המהלכת על גג בגובה מסחרר, עיניה עצומות ועל פניה הבעה של אושר עילאי, חסר מובן ופשר. אלא, לאחר מחשבה נזכרים שצפורה לבני, בתם של קצין המיבצעים של האצ"ל ולוחמת האצ"ל שרה, גיבורת אחד משיריהם, היא אולי הבולטת במוזרותה, אך בשום אופן אינה היחידה בין מה שמכנים "נסיכי המשפחה הלוחמת" שעשו תפנית חדה שמאלה.

הנה רשימה קצרה של חוצי קווים מן הימין הרוויזיוניסטי שעברו למחנה השמאל, וחלקם אל הצעקנים הקיצוניים ביותר:

אחד הראשונים היה העיתונאי שלום רוזנפלד, מי שהיה חבר פלוגות בית"ר. זכור גם משה עמירב שזה שנים חייו מוקדשים לעניין הפלסטיני. אריה נאור, נצר למשפחה בית"רית מיוחסת, מי ששימש אצל בגין כמזכיר הממשלה, הפך לחבר תקני של מחנה השמאל. וכך רוני מילוא, אלי לנדאו ודן מרידור. ועכשיו גם אחיו סלי, תושב ההתנחלות כפר אדומים, משרת כשגריר בוושינגטון בהתלהבות את מדיניותו של "נסיך" סוטה אחר, אהוד אולמרט. בנימין לובוצקי, הוגה דעות ופובליציסט רוויזיוניסטי, עבר לשמאל. איתן הבר שמוצאו ממחנה בית"ר הוא היום מן העיתונאים הנשכניים ביותר בשמאל. שמואל תמיר שבמשרדו הומצאה הסיסמה: "שטח משוחרר לא יוחזר" הצטרף בערוב ימיו למחנה "המחזירים", ובימינו נמנים על מחלקי ארץ ישראל אנשים, כמו: זאב בוים, צחי הנגבי ואיווט ליברמן. אומרים שיוסי אחימאיר, עורך העיתון האידיאולוגי הימני "האומה", תומך בהתלהבות בנכונותו של ראש הליכוד, בנימין נתניהו, לחלק את הארץ.

הרשימה הזאת היא חלקית מאוד, והיא מייצגת תופעה המונית שדלדלה עד מאוד את שורותיהם של "תלמידי ז'בוטינסקי".

היום, לא יוצא עוד מתנועת הליכוד צמד המילים ארץ ישראל, וכמובן הס מלהזכיר "ארץ ישראל השלמה". גם שירת ההתנחלות ביש"ע נדמה שם. הליכוד תפס מרחק מכל המאבק הגדול על ההתיישבות בנחלת אבותינו, וכל מסריו הם ביטחוניים בלבד. הסיבה ברורה: מנהיג הליכוד ומרבית הח"כים הצטרפו למצדדי חלוקת הארץ, וממילא יצטרפו לגירוש הבא כי אין חלוקת ארץ ישראל בלי חורבן יישובים ועקירת יהודים. אפילו אדם כעוזי לנדאו שעמד כסלע בראש מחנה "המורדים" נגד שרון, מצדד בגלוי בחלוקת הארץ.

דוגמא מעניינת ניתן למצוא בסופשבוע של "מעריב" (5.10.07), שם מסביר הרצל מקוב, ראש "מרכז מנחם בגין", מדוע בגין נבחר שוב ושוב בסקרים "כראש הממשלה הטוב ביותר". רשימת ההישגים שהוא מציג כוללת את השלום עם מצרים, שיקום השכונות, חינוך תיכון חינם, קיצבאות להבטחת הכנסה, הפצצת הכור העירקי, מלחמת לבנון והעמקת הדמוקרטיה ושלטון החוק.

ארץ ישראל, יוק. לא נוח כנראה למקוב לזכור את הבטחתו של בגין ש"יהיו הרבה אלוני מורה" ואת העובדה שעם כל המאבקים והלבטים, אכן הוקמו בימי בגין יישובים רבים ברחבי יהודה ושומרון. ואם אפילו את "מלחמת לבנון הראשונה" הוא מונה כהישג שמתפארים בו, מדוע הוא לא מזכיר את תנופת ההתנחלות? התשובה העגומה היא שלתלמידיו של בגין לא נוח שההתיישבות הזאת תיחשב כחלק ממורשת רבם.

אפשר היה לחשוב שהסיבה לכל זה היא כשילון משנת הימין, בדומה לקומוניזם שנפל מפני שהמציאות טפחה על פניו. אולם כל ילד יודע שתחזיות הימין הן הן שנתקיימו, ואלו תורות השמאל נתפוגגו במיבחן המציאות. משיחרור המוני של מחבלים שמפניו הזהרנו, עבור לסיסמא "אל תתנו להם רובים" ועד למאבק נגד מסירת חלקי מולדת לאויב שגם אם אין לך אהבה אליהם, לפחות עליך למנוע הפיכתם לבסיסי אוייב, הכל התרחש בניגוד להבטחות השמאל. המשנה הימנית דווקא היא נתגלתה כריאליסטית, והמשנה השמאלנית נתגלתה כהזוייה, משיחית ומסוכנת. מה שמעלה ביתר תוקף את השאלה: מה פשר הבריחה ההמונית של הימין מן האידיאלים שלו?

את השאלה הזאת יחקרו סוציולוגים והיסטוריונים בכלים מקצועייים. אנו נציע כאן שתי תשובות: לאחת נקרא "הסינדרום השוודי", והשנייה נוגעת ביחסה של התנועה הרוויזיוניסטית אל ההתיישבות.

"סינדרום שוודי" קוראים לקשר הפסיכולוגי המוזר והמפחיד לעיתים שנוצר בין שבויים לשוביהם, בין חטופים לחוטפים, בין מעונים למענים ובין נרדפים לרודפים, והרוויזיוניסטים אכן היו ציבור נרדף ומעונה: שללו מהם סרטיפיקטים, אישורי עלייה מצילי חיים. לא איפשרו להם לקבל עבודה. פלוגות הפועל הרביצו להם מכות רצח. מנעו מהם שירותי בריאות. הלשינו עליהם והסגירו אותם לבריטים, קראו להם "פורשים" והוציאו אותם אל מחוץ למחנה. העלילו עליהם את עלילת הדם של רצח ארלוזורוב והיו גם מקרי רצח, כמו: רצח ידידיה סגל ורצח ניצולי אלטלנה שבפקודה ירו עליהם אחרי שקפצו לים ולא סיכנו אף אחד.

על הרקע הזה יש לשפוט את התופעה של אנשי אצ"ל ורוויזיוניסטים המחפשים את קירבת רודפיהם מאתמול, נהנים להתחכך בהם ואף להיטמע בתוכם. לא היה רצון התקרבות מקביל מן השמאל אל הימין. וכל זאת, למרות שהעובדות הצדיקו את מעשיהם של אנשי אצ"ל ולח"י, ואחיהם-רודפיהם צריכים היו לכרוע על ברכיהם ולבקש מהם סליחה.

שום היסטוריון ראוי לשמו אינו מתכחש היום לעובדה המוכחת שהמאבק הצבאי היה הגורם בה' הידיעה שגירש מכאן את הבריטים, ואת המאבק הזה שהיה כרוך בסבל ללא שיעור, כולל גרדומים, עשו "הפורשים". בדמם הםהביאו את המדינה, וכאשר היא קמה קיבלו את שלטון יריביהם עליה, את מה שרודפיהם כפויי הטובה קראו "ההגמוניה של מעמד הפועלים" שלאמיתו של דבר לא היה אלא שילטון עסקני מפלגות הפועלים.

מה מושך את הקורבן אל מענהו? חוקרי תעלומות נפש האדם ימצאו ב"נסיכי" המחנה הלאומי שערקו בהמוניהם אל השמאל דגימות מעניינות במיוחד לחקירת "סינדרום שטוקהולם" בארץ הקודש.

נושא מרתק הוא יחסם של הרוויזיוניסטים להתיישבות. במוזיאון קיבוץ חניתה ניתן לראות גיליון עיתון "הירדן" של הבית"רים דאז. העיתון גינה בתוקף את העלייה לקרקע בחניתה כמשרתת את האימפריאליזם הבריטי ואת האינטרסים של הנפט, ומקריבה לשווא את חיי הבחורים הצעירים שנהרגו עוד בליל העלייה למקום.

בן הדור שלנו אינו מסוגל להבין את "הראש" של האנשים האלה: איך הם היו יכולים שלא לראות את החשיבות החיונית של ההתיישבות כקובעת את גבולות הארץ? איך הם לא הבינו שיישוב ארץ ישראל הוא הציונות בהתגלמותה?

ובכל זאת, כפי שהשמאל היה עיוור כלפי המעש הלאומי של הימין, הימין של הימים ההם היה עיוור כלפי המעש ההתיישבותי של השמאל. יצויין שעוד הרצל זילזל בהתיישבות של הביל"ויים, וטען שללא צ'רטר, החלטה פומבית-משפטית בערבות האומות, אין ערך ובעיקר אין עתיד למושבות הברון. לכאורה, גורלה המר של ההתיישבות בחבל עזה, שם ניצח העט המורעל של חוק הפינוי את המחרשה, החממה והאדמה, מוכיח את צידקת הרצל, לאמורשללא גג מדיני המעשה ההתיישבותי חסר הגנה ופרוץ לכל רוח. אך מאידך גיסא, אי אפשר להקים גג כשאין ריצפה ואין קירות.

האמת היא שאלה ואלה דברי אלוקים חיים. היה צריך גם את הציונות המדינית וגם את הציונות המעשית העובדת, המיישבת והיוצרת עובדות בשטח. הצהרת בלפור וכתב המנדט מצד אחד וגאולת האדמה וההתיישבות, כלומר ההתנחלות, מן הצד השני. אלא, שהסינתיזה הזאת שנראית כל כך מובנת מאליה מן הפרספקטיבה ההיסטורית, נסתרה בשעת מעשה מעיני השחקנים בחיזיון ההיסטורי.

הימין הרוויזיוניסטי לא גילה הבנה להתיישבות, גם כשבעקבות ניצחון "מלחמת ששת הימים" ההתיישבות הפכה להיות המכשיר המובהק להגשמת הציונות המדינית. ואלו השמאל שדגל בנטישת שטחי הליבה של ארץ ישראל החל שונא ורודף את ההתיישבות ביש"ע. לכאורה, התחלפו התפקידים כאשר יוצרי אתוס ההתיישבות נעשו להורסי האתוס הזה. אבל רק לכאורה, כי ההתחלפות לא הייתה סימטרית: הימין הרוויזיוניסטי לא הפנים את משמעותה של התיישבות, ולא כל שכן שלא הפכה אצלו לעניין שברגש, לא מילאה את נפשו סיפוק של הגעה אל היעד, סיפוק של "ברוך מציב גבול אלמנה".

אם בגין היה צריך להיאבק על כל יישוב, שמיר לא הבין למה צריך עוד ועוד יישובים חדשים. עם ארנס כשר הביטחון היו מתחים והתנגשויות, ומי יודע היכן היינו היום בחברון אילולא בלם אותנו. נתניהו מיד עם כניסתו למשרד ראש הממשלה הזמין אליו את מועצת יש"ע להדריך אותם שלא לבנות לאורך כמו באפרת, אלא לצופף בית ליד בית כדי שלא לתפוס יותר מיד שטח. אותה שעה גרס שרון, השרון ההוא, בדיוק להיפך: להרחיק את האוניברסיטה באריאל כמה שאפשר יותר ממרכז היישוב כדי לתפוס עוד שטח, מפני שהארץ נגאלת על ידי ההתיישבות עליה. זו היתה גישת ארץ ישראל העובדת מימים ימימה, ואכן שרון הגיע לליכוד לא ממחנה ז'בוטינסקי, אלא ממושב העובדים כפר מל"ל.

אם "ימין" פירושו היום להבטיח את שליטתנו על מערב ארץ ישראל באמצעות מפעל ההתנחלות, הליכוד אינו ימין. עדיין זכורות הפגנות ההמונים של מועצת יש"ע שבהן המתנחלים סיפקו את הקהל והליכוד את הנואמים. קשר אורגני ביניהם לא היה.

היום, מחנה גדול של יהודים ימניים לאומיים הוא חסר בית וייצוג.

תסמונת לבני שייכת לכאן, מפני שבמובן אחד, שלילי, נשארו לבני ושכמותה נאמנים למורשת ז'בוטינסקי: אצלה ההתנחלות שווה כקליפת השום. היא זרה ומתנכרת לה, ואין לה כל בעייה רגשית לעקור אותה מן השורש.

בשלילת ההתיישבות בארץ ישראל המשוחררת ובירושלים נפגשו שני הקצוות, הרודפים והנרדפים מאתמול: יולי תמיר "ושלום עכשיו" עם ציפי לבני ו"קדימה".

וכך נותר מחנה הכתומים, הימין האמיתי של הארץ הזאת, יתום מאב ומאם. הוא מחפש בית ומנהיג. אך זו אינה הטרגדיה הפרטית שלו. בלעדיו יישאר עם ישראל ללא נושאי חזון, וללא חזון אין עתיד.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7066

_______


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#155,י''קונדוליסה רייס תנסח הצהרה משותפת לקראת אנופלס''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.11.07 בשעה 06:29
בתגובה להודעה #79

תזכורת:

שמעון פרס דליה איציק (שרת התקשורת - בזק) וחיים סבן ביחד !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5578&forum=gil&viewmode=all&keywords=סבן#66


לינק לתת-אשכול: האיחוד האירופי יתבקש לסייע לתיאטראות ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5578&forum=gil&viewmode=all&keywords=סבן#33

ערוץ 2 : חיים סבן נפגש עם נשיא עירק והזמין אותו לארץ
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6838&forum=gil&viewmode=all&keywords=סבן

16. חיים סבן מתעניין בערוץ 10
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5221&forum=gil&viewmode=all&keywords=סבן#16

4. עוזר לנתניהו / סבן עוזר להילארי / מופז 12K/ עוזר למופז
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7289&forum=gil&viewmode=all&keywords=סבן#4


____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#169,יציפי לבני מפזרת קלישאות שלום ששמעון פרס כבר שכח
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.03.08 בשעה 01:25
בתגובה להודעה #79

תזכורת:

79. הקול קול ציפי לבני והידיים ידי שמעון פרס !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=79&viewmode=

165. פרס: "כרגע איני רואה פתרון פוליטי לסכסוך במזרח-התיכון"
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=165&viewmode=threaded

לבני שוברת עוד שיא: ''זיהינו אופק משותף עם הפלסטינים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7230&omm=0&viewmode=threaded

140. לבני אופטימית: מדינה פלסטינית תפתור את בעיית הפליטים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=140&viewmode=

154. ''ללא חזון אין עתיד''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=154&viewmode=

155. ''קונדוליסה רייס תנסח הצהרה משותפת לקראת אנופלס''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=155&viewmode=

26. לבני ופיאד מפגינים אופטימיות
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7230&omm=26&viewmode=

27. שרת החוץ לבני: ''פלשתין - פתרון לערביי ישראל''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7230&omm=27&viewmode=

28. שרת החוץ ציפי לבני טוענת שהיא מאמצת בחום את אג'נדת...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7230&omm=28&viewmode=

172. מרדכי גילת: ''התרגיל המסריח של שרת המשפטים ציפי לבני''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6449&omm=172&viewmode=


_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#180,יסקופ: הבית הלבן החל לבצר את יחסיו אל ציפי לבני כראש ממ
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.05.08 בשעה 17:19
בתגובה להודעה #79
Gama
גף מודיעין אינטרנטי
אור ליום שלישי א' באייר תשס''ח 21:59 05.05.08


סקופ: הבית הלבן החל לבצר את יחסיו אל ציפי לבני כראש ממשלה

הנשיא בוש וקונדוליסה רייס, הורו לצוותים בבית הלבן להשתמש
בקודי ודפוסי התנהגות כלפי שרת החוץ ציפי לבני בקודים השמורים
מול ראשי מדינה. למשל, גישה ישירה למספרי הטלפון של הנשיא
ומזכרית המדינה. למשל, קו טלפון מוצפן ועוד דברים.


קרקשתא
חבר מתאריך 28.9.07
1178 הודעות, 7 מדרגים אור ליום שלישי א' באייר תשס''ח 23:25 05.05.08


27. המוח שלה עמוס בחרא, וססמאות. הרמה המנטלית שלה

היא של תיכוניסטית מצטיינת שמחכה לאישור מהמורים שהיא בסדר.
בחיים שלה היא לא עשתה כלום. זה שהיא היתה פקידה במוסד - יופי טופי. אז מה? יש הרבה טמבלים שם. וראה ההישגים המזהירים של המוסד שלא מצליח להביא ידיעה אחת פשוטה, על רון ארד למשל.

ציפי לבני היא איזור אסון מהלך. היא יודעת היטב לרצות אחרים - אבל היא תמיד תהיה מובלת, ולא מובילה.
וזה לא בגלל שהיא אישה - אלא בגלל שמעולם לא קיבלה החלטות קשות. לא היתה שותפה להחלטות קשות. לא שלחה אנשים לקרב. סתם, הלכה במסלול מצוות אנשים מלומדה, והנה היא מוצאת עצמה בעמדת זינוק לראשות הממשלה.

בפעם האחרונה שהיתה לנו ראש ממשלה שהיא בעיקרה פוליטקאית שמחליפה עמדות ודעות כמו זיקית, זה נגמר באסון ששמו מלחמת יוה"כ.

מי שמשנה ב- 180 מעלות את דעותיו הפוליטיות, כאשר מחצית חייו הבוגרים היה ימני תומך ארץ ישראל השלמה, והנה - לעת זיקנה, היא פתאום הופכת ליונה קיצונית שמדברת על הפקרת ירושלים והר הבית בידי האויב המוסלמי - לא ראויה ליחס רציני. דיעות לא מחליפים ככה סתם, כי השתנתה הרוח. ומי שהטיף לארץ ישראל השלמה במשך 30 שנה ופתאום נהיה לי סמאלני זולל מתנחלים - שילך הביתה . מי לידנו יתקע שהיא לא טועה שוב בזיג זג שלה?

אוי לעם שאלו מנהיגיו.

את גלי צה"ל יש לסגור מיד. הם משרתי חמאס ואש"ף.



____________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#80,ימי שישאל מחר את פרס- המועמד לנשיאות המדינה בחי, בפורום
נכתב על-ידי dien בתאריך 28.03.07 בשעה 22:17
בתגובה להודעה #0
בס"ד

אקטואליה בYנט, אולי.. יענה.

שמעון פרס יתארח ויענה מחר בבוקר, בפורום אקטואליה

על ???

מצבה של המדינה:


הנשיאות,

השחיתות,

אולמרט

ונושאים אחרים שמטרידים ישראלים

חמישי 10.30

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1924,00.html


#82,יקיראו בבקשה את התשובות של פרס לשאלות שנשאל הבוקר
נכתב על-ידי dien בתאריך 29.03.07 בשעה 11:11
בתגובה להודעה #80
בס"ד


וענה ישירות בפורום...

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1924,00.html


#87,יאחד המדינאים הגדולים כל הזמנים
נכתב על-ידי goldfire בתאריך 01.04.07 בשעה 20:57
בתגובה להודעה #0

#97,ימה כוונתך
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 14.04.07 בשעה 16:21
בתגובה להודעה #87
אתה מתכוון
אחד המדינאים הגדולים כל הזמנים
א. בעשור האחרון בכנסת ישראל
ב. במאה האחרונה במזרח התיכון
ג. באלף האחרון בכל העולם
ד. מבריאת העולם
ה. משהו אחר



#88,ישמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות פרק 1 ו-2
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.04.07 בשעה 13:52
בתגובה להודעה #0
ע"י ד"ר אלון דהן במאמר שכתב בשני חלקים:

שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות (1)
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-19625-00.html?tag=11-55-00
שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות (1)

עיון במחשבתו ובמעשיו של אחד מן הפוליטיקאים המרכזיים ביותר בארץ בעבר ובהווה תשובת המשקל לביוגרפיה המגויסת של בר זוהר חלק ראשון מתוך שניים
מאת: אלון דהן

לאחרונה התפרסמה ביוגרפיה מקפת על שמעון פרס, מרשימה בכמות החומר שבא אל קרבה, אך גם נעדרת דיוק בכל הנוגע לפרשנות העובדות. הביוגרפיה נכתבה ע"י פרופ' מיכאל בר זוהר, אוהד ידוע של פרס. בדברים הבאים, אבקש לערער על הנראטיב המגויס של בר זוהר, ולהציע פרשנות שונה לעובדות הביוגרפיות הידועות שהובאו בספרו, בעיקר על סמך כתביו של פרס עצמו. המאמר הבא יפורסם בשני חלקים, מחמת אורכו.

ראשית שנות החמישים הייתה תקופה לא קלה למדינת ישראל ולאזרחיה. בידוד כמעט מוחלט בזירה הבינ"ל, ניטראליות אמריקנית בסוגיית החימוש במזה"ת והתעצמות צבאית ערבית, בעיקר מצרית שגרמה לתוקפנות טיפוסית מצד שכנינו. מגמות הפן ערביות הנאצריסטית יצרו איום חמור על יציבות המשטרים הערביים באזור ועל האינטרסים של צרפת ובריטניה, שאחזו בשאריות השליטה הקולניאליסטית שלהם ובשורה של אינטרסים כלכליים ואחרים במזרח התיכון. המזרח התיכון הופך לזירת התגוששות בין מעצמתית הקובעת במידה רבה את סדר יומם של פוליטיקאים ומדינאים במדינות האזור, והופכת אותם למעין שרתי על מקומיים המסווים את תפקידם בשירות המעצמות השונות תוך שהם מוצגים כלפי פנים כפוליטיקאים מקומיים.

במשרד ראש הממשלה מתגבשת והולכת הפקידות הבכירה והסגל הדיפלומטי סביב מנהיגותו החזקה של בן-גוריון. דפוסי הפעילות הדיפלומטית ועקרונותיה נקבעו במידה רבה כבר אז והחלו מחלקים את הפוליטיקאים שלנו עפ"י סיעות שונות בהתאם לתמיכתם במעצמות השונות – ארה"ב, ברה"מ ואירופה, המגלה ניצנים של איחוד לאחר מלחה"ע השנייה.

כוכב נולד

בין כל אותם אנשים מוכשרים מתבלט דיפלומט אחד באופן מיוחד. רהוט, דובר מספר שפות ובקיא בתרבות העולם – למרות שלא למד באקדמיה ואיננו בוגר אוניברסיטה; ביטחוניסט ניצי ומומחה לחידושים בתחום האסטרטגיה והצבא – למרות שלא שירת בצבא; תומך נלהב בגישת האקטיביזם הביטחוני ופועל במישור הדיפלומטי לפרוץ את חומת המצור הבינ"ל על ישראל. שמעון פרס שמו של הכוכב העולה והעתיד ללוות את מדינת ישראל לאורך השנים והטרגדיות, הניצחונות והאסונות, הבכי והשמחה. באותם ימים זוכה פרס להערכה מיוחדת מצד בן-גוריון ובשליחותו הוא נוסע למצוא מזור למדינה הקטנה והנצורה, הסובלת ממחסור בנשק אצל בעלי ברית פוטנציאליים בעולם.

שמעון פרס מחפש ומוצא בני ברית בדמותה של צרפת תחת הנהגתו של דה גול ושל גי מולה הסוציאליסט האנטישמי. בין יתר השבחים שניתן למצוא על גב ספרו הראשון, 'השלב הבא', נאמר: "...מטפח הקשרים המיוחדים עם צרפת ויוזם, בהשראת דוד בן-גוריון, הקשרים הביטחוניים עם גרמניה המערבית. אחד מיוזמיה העיקריים של מערכת סיני... עוטר ע"י ממשלת צרפת ב'אות המפקד של לגיון הכבוד'...". אגב, גם הביוגרף הרשמי של מר פרס, הפרופ' בר זוהר, קיבל את אותו אות מן הצרפתים, וכאשר שונאי ישראל כמו גי מולה, דה גול, מיטראן, שיראק ודומיהם משבחים יהודי או ישראלי באות מאותות הקלון שלהם, מחויבים אנו לבחון מדוע הם עושים זאת. הזיקה של פרס לצרפת, שראשיתה בשנות החמישים ואחריתה מי ישורנו, מלווה אותנו לאורך השנים. היא הקובעת את התנהלותו של פרס בזירה הפנימית והחיצונית כאחד, ובדברים שכדלקמן נעמוד על עיקרי מאפייניו והשלכותיו של הקשר הצרפתי של פרס, ועל השחיתות כמאפיין מרכזי של פועלו בזירה הבינ"ל ובזירה הפנימית.

מלחמת סיני בשירות האינטרס הצרפתי והבריטי ועמדתו של פרס

ראשית שנות החמישים. צרפת עדין שולטת באלג'יריה בה יושבים כמיליון ורבע צרפתים שהם 14% מהאוכלוסיה בערך. ג'מאל עבדל נאצר מתחיל לפעול ברוח העקרונות אותם התווה ספרו 'הפילוסופיה של המהפכה' וחותר לכונן במזה"ת שורה של משטרי בובות בעלי אוריינטציה מצרית, כשלב ראשון בדרך ליישום הפן ערביות והחלת ההגמוניה המצרית על מדינות האזור. אלג'יריה המוחזקת תחת שלטון הכיבוש הצרפתי הופכת יעד מועדף מבחינתו והצרפתים חשים כי האינטרסים הקולוניאליסטיים שלהם מאוימים ע"י הרודן המצרי.

פרס מזהה את אחדות האינטרסים השוררת בין צרפת לישראל ומתמכר כליל לרעיון הצרפתי. הוא מצביע על האינטרס המשותף לנו ולצרפתים ומציע להם עיסקה שעתידה להוציא את ישראל מן הבוץ המקומי במחיר הפיכתה לחיל החלוץ בצבא הקולוניאלי הצרפתי המורחב.

המרד שפרץ באלג'יריה בנובמבר 1954 המחיש לכולם כי לא מדובר כאן בעוד קולוניה. מלחמה נגד כמיליון ורבע צרפתים החיים במדינה היא מלחמת אזרחים ולא עוד מרד מקומי. בתגובה על תמיכת הליגה הערבית במורדים בצפון אפריקה, מחזקת צרפת את הקשריה עם ישראל והופכת לספקית הנשק העיקרית שלה. החתירה של צרפת לביסוס שלטונה באזור ע"י חיזוק בעלי ברית פוטנציאליים כמו ישראל הובילה את הצרפתים, שוב במעורבות פרס, להשקיע בכוחה הצבאי הקונבנציונאלי והאחר של ישראל, השקעה שהגיעה לשיאה עם הקמת הקריה למחקר גרעיני. ישראל הפכה למעצמה אזורית מבחינת כוחה הצבאי, אך מחיר הכוח הזה היה בשעבוד מוחלט של המדינה הצעירה לאינטרסים הצרפתיים באזור.

מלחמת סיני הייתה פריה הראשון של הברית הלא קדושה בין ישראל לצרפת. פרס עצמו פעל רבות מאחורי הקלעים ואף בגלוי כדי לשכנע מנהיגים בארץ ובאירופה שהמלחמה נחוצה ואף הכרחית. שרת כתב נגד פרס ביומניו דברי ביקורת קשים ביותר מהם עולה כי פרס מהווה כמעט איום אסטרטגי על המפעל הציוני כולו.

התמיכה של נאצר במורדים באלג'יר והלאמתו את תעלת סואץ בעקבות סירוב הבנק העולמי לסייע במימון בניית הסכר באסואן, הובילה את הצרפתים והבריטים למסקנה כי אין מנוס ממלחמה נגד הרודן המצרי שנתמך אז ע"י ברה"מ. ארה"ב קיוותה לשווא להרוויח רווח כלשהו אצל הערבים מעמדתה הניטראלית ונמנעה מלסייע לישראל באופן ישיר ובכך דחקה אותה לזרועותיה של צרפת. ניתן לקבוע במידה רבה של ביטחון, והדברים נכונים גם בהווה, כי המעורבות הבלתי מרוסנת של המעצמות באזור תרמה בהרבה לערעור היציבות במזה"ת.

המאבק בין שתי הסיעות בתוך מפא"י, הנצים בראשות בן-גוריון מול היונים בראשות שרת הוכרע לטובת הראשונים. שרת אולץ לפרוש מכהונתו כשר חוץ ביוני 1956 ובכך נסללה הדרך למלחמת סיני. בזירה הבינ"ל הבינו את פשר השינוי שנוצר ומדינות הגוש הסובייטי יצאו בחבילת מחוות הרגעה כלפי ישראל. מצרים עצמה הבינה את הסכנה שבהשתתפות ישראלית פעילה הנתמכת בבריטניה ובצרפת נגדה, ובמאי 56' היא שלחה לראשונה עיתונאי מצרי מטעמה כדי לראיין בכירים בממשלה הישראלית. הכתב המצרי הדגיש במאמריו, כי בריטניה היא האויב המשותף לישראל ולמצרים. פגישה אפשרית בין שרת לנאצר בתיווך ראש ממשלת מלטה טורפד ע"י הבריטים שרצו במלחמה בכל מחיר.

נאצר מכריז בשידורי התעמולה המצריים בעברית, כי מצרים מוכנה לדבר על פתיחת התעלה לשיט של אוניות ישראליות בניסיון נואש למנוע את המלחמה אך ללא הועיל. באוקטובר 56' נשלמות ההכנות למלחמה. ישראל חמושה במיטב הנשק הצרפתי. מצרים חמושה במיטב הנשק הסובייטי. בן-גוריון יוצא לצרפת להיפגש עם גי מולה. ארה"ב מזהירה את ישראל שלא לפתוח במלחמה. אך ב-29 לאוקטובר 1956 צה"ל יוצא למלחמה המנומקת כמלחמה נגד בסיסי הפדאיון בסיני. צרפת ובריטניה, שהשתתפו במלחמה באופן פעיל והפעילו את חיל האוויר שלהם נגד מצרים, יצאו בדרישה משותפת למצרים ולישראל לפנות את התעלה ולאפשר לכוח צרפתי בריטי להתפרש באזור 'כדי להפריד בין הצדדים הלוחמים ולשמור על השלום'. כנראה שלציניות האירופית אין גבול. מאוחר יותר נאלצה ישראל לסגת מסיני כליל, כשבריטניה מצדדת בעמדת ארה"ב וברה"מ תוך שהן מאיימות על ישראל כי אי מילוי הוראת הנסיגה תגרור עליה סנקציות. ב-10 במארס חזרה ישראל לקווי שביתת הנשק.

האמנם ציוני?

האפיזודה המקומית הזאת קבעה את מעמדו של פרס באותם ימים ואף שנים אח"כ כאקטיביסט ביטחוני, אבי הכור האטומי וכציוני דגול. ואולם נשאלת השאלה האמנם כך? בספרו הראשון של פרס, 'השלב הבא', ספר שפרסולוגים מובהקים מעריכים אותו כחסר חשיבות לחלוטין משום מה, מתואר הרומן הצרפתי-ישראלי באריכות רבה. פרס עצמו מסביר מה מחיר הנשק הצרפתי כשהוא שולל לאורך הספר כולו את גישת הסיעה האמריקנית ואת השמאל הקיצוני הדוגל בהגמוניה הסובייטית. את אירופה, ובעיקר את צרפת כמנהיגת הגוש האירופי יחד עם גרמניה, הוא רואה ככוח מאזן שישראל חייבת להשתלב בו ואף להתבטל בתוכו, וזה כבר ב-57'.

הספר כולו, כאמור, הוא שיר הלל לצרפת ולמנהיגיה הנאורים, ובייחוד לגי מולה האנטישמי, אך המאמר החשוב ביותר בו הוא בעצם הרצאה קצרה שנשא פרס ב–15.5.57 בפני אנשי משרד החוץ תחת הכותרת 'בעיות החוץ של הביטחון'. פרס מסביר כבר אז להיכן עתיד להתפתח העולם והפוליטיקה העולמית ומה עלינו לעשות כדי להשתלב 'בצד הנכון' של הסדר העולמי המתגבש: "...האירופים הגיעו למסקנה כי כמו שהקיץ הקץ בזמנו על משטר הערים של ימי הביניים באירופה כך הקיץ שם עכשיו הקץ על משטר המדינות. מדינות אינן יכולות עוד להתקיים כיחידות כלכליות וצבאיות, ועל כן אף אינן יכולות להתקיים כיחידות מדיניות..." (עמ' 48)

הוא כותב, תוך שהוא בעצם מסמן את קווי המתאר הכלליים לתוכנית העתידית שלו לפירוק מדינת ישראל בעתיד ושילובה בגוש מזרח תיכוני – אירופי. הסיטואציה היא פשוט פנטסטית. עוד לא נולדה מדינת היהודים, וכבר היא נלחמת על קיומה ונקרעת בין האינטרסים הזרים שפרס הוא אחד מן המייצגים המובהקים שלהם באזור, והנה דיפלומט ישראלי, ציוני לכאורה, מתאר עתיד ללא מדינות לאום משום ש'באירופה הגיעו למסקנה' ש'מדינות לאום אינן יכולות עוד להתקיים', כלשונו, וישראל היא כידוע 'מדינת לאום'.

במאמר החשוב הזה פרס מדבר באהדה בלתי מסותרת על 'צבא אירופי בפיקוד גרמניה', שנים ספורות סמוך לשואה ולמלחה"ע השנייה. הוא מביע תמיכה בעליית כוחה של אירופה ושמח על ירידת כוחה של ארה"ב במוסדות משותפים כמו נט"ו 'שהוא ארגון אירופי יותר ואמריקני פחות' ואת אירופה הוא מסמן כ'כוח שאיננו נמעך בין הטכנולוגיה הסובייטית והמונופוליזם האמריקני'. מסקנתו לגבינו אנו היא ש'המזרח התיכון חשוב לאירופה המאוחדת, וזה דבר חשוב בשבילנו...מכל הטעמים האלה נראה לי שאנו מוכרחים לעבוד קשה בכיוון של השתלבות באירופה בכל דרך אפשרית...'. ההשתלבות האמורה עוברת דרך פירוק מדינת הלאום הצעירה אל תוך גוש אירופי מאוחד שכבר אז, אליבא דפרס, ראה באיחוד הכלכלי רק הכנה לאיחוד פוליטי כולל.

התמיכה הצרפתית בישראל הותנתה בכך שישראל תואיל בטובה לשמש חיל שכירי חרב בשירות צרפת ואירופה המתאחדת: "צריך גם להסביר מדוע צריכה אירופה להיות מעוניינת בשילובנו זה. יש דברים שהם בידינו ויש דברים שאנו חייבים ליצור אותם כדי שאירופה תהיה מעוניינת בנו. דבר אחד רב ערך נמצא בידינו והוא – מיקומנו. מבחינתה של אירופה אנו נמצאים במקום מצויין ככוח היכול לשים מחסום למגלומניה הערבית, לשמש אלטרנטיבה לסואץ, להוות לחץ על מדינות המיצרות את הנפט ומעבירות אותו" (שם, עמ' 50).

במילים אחרות, על ישראל לדאוג לכך שהעולם הערבי יהיה עסוק במלחמה מתמדת אתנו ובכך יוסת מפעילותו נגד השלטון הצרפתי הכובש באלג'יר ונגד האינטרסים של צרפת ובריטניה בתעלת סואץ. והנה עמדה אנטי ציונית בעליל הרואה באור חיובי מגמה של פירוק מדינות הלאום נתמכת בעמדה מיליטאנטית קיצונית ביותר ומסבירה באור חדש את עמדותיו 'הציוניות' וה'ניציות' של פרס בשנות החמישים. הוא היה אקטיביסט מבחינה ביטחונית משום שזה שירת את האינטרס הצרפתי, ובה בעת הוא תמך בחזון הפוסט לאומי ובקץ מדינות הלאום, ומדינת ישראל בכלל זה, בדיוק מאותה סיבה.

הקרע הפנימי בצרפת והשלכותיו על הדיפלומט הצעיר – עבר, הווה ועתיד

באותם ימים החלה קורעת את צרפת המחלוקת הפנימית על דבר המשך השליטה הקולוניאליסטית באלג'יריה. פרס, מטבע הדברים, פיתח יחסים הדוקים עם הסיעה האלג'יראית דווקא, שכן היא אשר תמכה בגישת האקטיביסטים בישראל והתנגדה באופן נחרץ למדיניות החוץ הפייסנית של שרת. פרס עצמו מסביר את ההבדלים בין שתי הסיעות החולקות בצרפת ומסגיר אגב כך נימוק נוסף לתמיכתו באקטיביזם הביטחוני שבא לידי ביטוי במערכת סיני: "...בצרפת של אז היתה מחלוקת בין שתי השקפות: השקפה של ליבוי שרפות, והשקפה של כיבוי שריפות. השקפת הליבוי היו לה מהלכים בעיקר בחוגים הצבאיים. הם גרסו שככל שתהיה החזית רחבה יותר כן יקטן הלחץ בקטעים הבודדים, ובעיקר באלג'יריה..." (שם עמ' 151). התמיכה בליבוי השריפות באזור, אליבא דפרס, באה מצד חבריו, אנשי הסיעה האלג'יראית בצרפת, ומכאן מובן כי האקטיביזם של פרס עצמו השתלב יפה מאוד באינטרסים הצרפתיים באזור הרבה יותר משהוא נועד לשרת אינטרס ישראלי, ציוני מקומי.

עמדתו של פרס מתבררת מעיון בחומר מתועד נוסף לאורו עולות שאלות מוסריות קשות על תפקודו של האיש ומניעיו. בסוף 58' נבחר הגנרל דה גול לנשיא הראשון של הרפובליקה החמישית של צרפת, ועשה תפנית קיצונית במדיניותה של צרפת באזור. בספרו של איסר הראל 'ביטחון ודמוקרטיה' (עמ' 291 ואילך), מוסר הראל כי בעיני רבים בצרפת תפנית זו של דה גול שיוותה לו מעמד של בוגד הראוי לתליה. איומים על חייו של הגנרל עתיר הזכויות זרמו לסוכנויות הביטחון בעולם וגם למוסד. דה גול החל בתוכנית לפינוי צרפת מן הקולוניה האלג'יראית בהרבה נחישות וללא רגישות כלל.

ישראל מצאה את עצמה במציאות חדשה כשהעולם הערבי וצרפת פוצחים בפיוס היסטורי ואילו ישראל מוגשת כקורבן ראשון המוקרב על מזבח הרומן הדיפלומטי הטרי. איסר הראל מקבל ידיעה מבוססת על התנקשות אפשרית בדה גול והוא מעביר אותה, על-פי עדותו, לשמעון פרס שהיה אז כבר סגן שר הביטחון. פרס מורה שלא להעביר את הידיעה לבן-גוריון בכדי למנוע העברת הידיעה לדה גול. במילים אחרות, פרס, נאמן אז לאינטרסים של הסיעה האלג'יראית בצרפת, נמנע מלהזהיר את דה גול מפני התנקשות בחייו משום שהוא התנגד לסיום הכיבוש הצרפתי באלג'יר ולפגיעה באינטרסים של חבריו בצרפת. הראל עצמו מצא דרך לעקוף את פרס והעביר את הידיעה לבן-גוריון שמסר אותה הלאה לדה גול באופן בהול. האזהרה הישראלית לא מנעה מדה גול להשמיע הצהרות אנטי ישראליות קיצוניות, על גבול האנטישמיות, לאורך תקופת הפיוס הערבית הצרפתית.

התפנית הצרפתית בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים הושלמה כאשר צרפת הפכה מתומכת נלהבת בישראל ליריבה מרה וקשה ולתומכת נלהבת בתוקפנות הערבית. המעיין בגיליונות 'העולם הזה' ובמאמריו של אורי אבנרי מאותה תקופה יזהה היטב את נתיב השמד הפרו ערבי של השמאל הישראלי. אבנרי התנגד בנחרצות להמשך הכיבוש הצרפתי באלג'יר משום שהוא הבין כי הכיבוש הזה מנציח את הברית הצרפתית הישראלית ומבצר את מעמדה של ישראל באזור אל מול הערבים ובייחוד אל מול מגמות ההתפשטות הפן ערביות של נאצר בהן תמך אבנרי בכל ליבו. במילים אחרות, אבנרי הבין כי הדרך להשמדת ישראל עוברת בסיום הכיבוש הצרפתי באלג'יר ובצמצום כוחה הצבאי של ישראל אל מול העולם הערבי. פרס עצמו היה אופורטוניסט בלבד כאשר תמך בצרפתים תוך שהוא מלביש את תמיכתו זו ברטוריקה ציונית לאומית גאה, ואחריתו מעידה על ראשיתו, שכן העמדה החדשה שאימצה צרפת גוררת שינוי רדיקאלי בעמדתו הניצית של בן טיפוחיה פרס.

כבר במלחמת ששת הימים, לפי עדותו של יצחק רבין בספרו 'פנקס שירות', מציג פרס את תוכניתו הביטחונית כמומחה לנושא מטעם עצמו וקובע כי מן הראוי שצה"ל יתחפר בסביבות באר שבע ויוותר לנאצר על כל אזור הדרום משום שאנו חסרי סיכויים נגד המצרים לדעתו.

במלחמת יום הכיפורים פרס שותף לקונספציה שנכשלה כישלון טוטאלי כחבר בממשלה וכתומך נלהב בקו הפייסני והמרוסן שהעמיד את ישראל בתנאים איומים וגבה ממנה קורבן דמים אדיר.

ב-81' מחליטה ישראל לשתק את הכור הצרפתי בעירק. פרס מתנגד נחרצות. לפי כמה וכמה עדויות היה זה הוא אשר נחשד ע"י בגין בהדלפת פרטי התוכנית הישראלית לידידו ופטרונו הצרפתי פרנסואה מיטראן שמיהר מן הסתם להעביר את הידיעה לסדאם חוסיין.

מעלליו של פרס בעניין זה תוארו בספרו של שלמה נקדימון 'תמוז בלהבות', כמו גם החשד של בגין בפרס ובידידו עזר ויצמן, והם מעלים שורה של תהיות מוסריות ואחרות. צה"ל ביצע את הפעולה בזמן אחר, והציל את המזה"ת מן האפשרות האסונית של נשק גרעיני צרפתי בידיים של רודנים כמו סדאם חוסיין. ארה"ב הגיבה בהטלת אמברגו על משלוח מטוסים מהסוג בו השתמשה ישראל בהפצצה, ואולם כבר במלחמת המפרץ הראשונה, כעשור לאחר הפעולה הישראלית הבינו האמריקנים את גודל השירות שבצעה עבורם ישראל.

שמעון פרס סבור עדיין שזאת הייתה טעות מן המדרגה הראשונה להפציץ את הכור העירקי/צרפתי. שאלה שצריכה להישאל היא, מה היה קורה אילו דבר ההדלפה של פרס לא היה מגיע לראשי המדינה והצבא אז וטייסינו, ואילן רמון ז"ל ביניהם, היו יוצאים לפעולה כשסדאם מוזהר ע"י מיטראן שהוזהר ע"י פרס, וחייליו ממתינים לטייסינו עם נשק נ"מ דרוך ומכוון. האם מישהו במחלקה לחשבון נפש בשמאל היה קורא לחקור את 'המדליף' שבגינו כמעט נהרגו חיילים יהודים מטובי בנינו?

מזרח תיכון חדש

לאורך שנות השמונים הולכת ונשלמת התפנית של פרס כשהוא מכריז על תוכניתו הידועה בשמה השיווקי 'מזרח תיכון חדש'. פרס סבר, ועדיין סבור, כי מגמות הגלובליזציה ואיחוד אירופה יוצרות מציאות חדשה וכי עתיד האזור תלוי בצורה זו או אחרת של ביטול מדינות הלאום, אינטגרציה צבאית, כלכלית, חברתית ושלטונית ואיחוד מוחלט של המזרח התיכון תחת ריבונותה של מסגרת משותפת לנו ולערבים שתהיה כפופה לנציבות האיחוד האירופי.

לפי פרס: "אין די בארגון של כל מדינה ומדינה בפני עצמה. הצוותא האנושית התרחבה ורק מסגרת של כלל רחב יותר, על בסיס אזורי ואף על אזורי יכולה לתת לפרט את ההגנה על חייו, על גופו, על פרנסתו ועל חרותו. יבוא יום וגם תודעתו העצמית של האדם, זהותו האישית, תתבסס על מציאות חדשה זו. לכשיבוא יום זה תימצא האנושות מעבר לשלב הלאומי בתולדותיה, ובמערב אירופה כבר ניכרים סימנים ראשונים המבשרים את בואו של אביב אנושי זה...". ('המזרח התיכון החדש', עמ' 78).

במילים ספורות אלו מקופלת כל משנתו של פרס. המדינה היא מוסד שמאבד את תוקפו בזמן החדש, משום ש'הצוותא האנושית התרחבה' (גלובליזציה), וצריך לחשוב על התאגדויות אלטרנטיביות בתוך גושים, או בלשונו של פרס 'מסגרת...על בסיס אזורי ואף על אזורי', כלומר מזרח תיכון נטול מדינות ההופך באחת לגוש אזורי אחיד והמשתלב כגוש במערך הקולניאליסטי האימפריאליסטי של האיחוד האירופי. לכך מכוונת הדוגמא למגמה המשיחית הפוסט לאומית – מערב אירופה – המסמנת את הכיוון אליו נעה האנושות כולה – אל 'מעבר לשלב הלאומי בתולדותיה' כלשונו של פרס.

התוכנית ההזויה הזאת, שמקורה ומימונה מהאיחוד האירופי, פורסמה בשני ספרים עיקריים של פרס, 'המזרח התיכון החדש' ו'בראשית חדשה'. בספר הראשון (עמ' 19) מסביר פרס את בחירתו בדגם האירופי לאיחוד אזורי על בסיס ביטול הלאומיות ומדינות הלאום: "בשיחות הרבות שניהלנו (הכוונה לפרס ולרבין) במשך השנה הראשונה לכהונת הממשלה העמדנו את המזרח התיכון החדש על בסיס קווי המתאר של הדגם האירופי: שיתוף פעולה כלכלי בשלב ראשון ואחרי כן יצירת הבנה פוליטית בתהליך מתמשך, הבנה פוליטית הולכת וגוברת בין כל הצדדים, הולכת ונבנית. בסופו של דבר הצית הרעיון את דמיונם היוצר של רבים מידידינו, ובהם הנשיא פרנסואה מיטראן, הקנצלר הלמוט קוהל וראש נציבות הקהילייה האירופית ז'אק דלור. הם רואים את האפשרויות הנפתחות לפני אירופה ולפני המזרח התיכון כאחת, לנוכח אדריכלות היסטורית מעין זו. ואכן, חברות אירופאיות החלו לתכנן פיתוח דרכים ומסילות למזרח התיכון".

ה'אדריכלות ההיסטורית' של פרס איננה אלא יישום הפרקטיקה האירופית בשליחות הגורמים האירופים ובעיקר בשירות האינטרסים האירופיים המתוארים בדברי פרס במילים 'האפשרויות הנפתחות לפני אירופה' וכו'. יש לשים לב גם לחבריו של פרס כלשונו, פרנסואה מיטראן, הלמוט קוהל וז'אק דלור, כלומר צרפת וגרמניה המסומנות כבר בספרו הראשון כבעלות הברית המרכזיות של ישראל. עוד יש לתת את הדעת לעדיפות הצרפתית המובהקת בדבריו, שכן ההסכם קיבל את אישור נציבות האיחוד כשז'אק דלור הצרפתי עמד בראשו. גם העובדה שלא מוזכרים בספר הזה שותפים אמריקניים לתוכנית האיחוד אומרת דרשני.

פרס מטיף לאינטגרציה בכל התחומים. בתחום הגיאוגרפי הוא קובע בספרו 'המזרח התיכון החדש' (עמ' 134) כי: "בעקבות כינון שלום כולל יפתחו הגבולות בין מדינות האזור לתנועה חפשית...". הסעיף התמים הזה, בו מציע פרס לבטל את הגבולות במזה"ת, הוא שאפשר לישראל באוסלו ובנספחיו לקבל לראשונה את זכות השיבה של הפזורה הערבית לישראל, שכן פתיחת גבולות המדינה ושורת ההסכמים הכלכליים בין ישראל לבין מדינות האזור מאפשר לפליטים לרכוש בתים בכל עיר וכפר בישראל ולהתגורר בהם ללא הגבלה, כמו באירופה.

את התוכנית לאינטגרציה בתחום הכלכלי תיאר פרס בשורה של ספרים וחיבורים והיא כוללת בנק אזורי משותף, מטבע מזרח תיכוני אחיד, מסגרת שלטונית משותפת ועוד כיו"ב יסודות שהפכו עקרונות יסוד בהסכמי אוסלו ובנספחים הכלכליים שלהם בהסכמי פריז – הסכמים אירופיים מובהקים כפי ששמם מעיד עליהם. רעיונות אלה מעסיקים את פרס, כפי שראינו, כבר מאמצע שנות החמישים לפחות, והם מבשילים ומקצינים בד בבד עם ההקצנה האירופית.

בשלהי שנות השבעים, כאשר האופציה למימוש האינטגרציה הקונפדרטיבית הייתה ירדן, פרסם פרס את ספרו 'כעת מחר' שנכתב יחד עם חגי אשד. בפרק 'פשרה פונקציונלית וטריטוריאלית' מדבר פרס על שוק ישראלי ירדני משותף, על גבול פתוח ועל 'צבא ישראלי ירדני' משותף. במילים אחרות, פרס מדבר על תוכנית שיישומה פירושו קץ מדינת ישראל. על חורבות המדינה ועל חורבות מוסדותיה הנבחרים פרס מבקש לכונן את מפעל חזיונותיו וחזיונות פטרוניו מארה"ב של אירופה – מזרח תיכון חדש, אינטגרטיבי, נטול מדינות, בו חיים בשלווה ובנחת אזרחים נטולי זהויות לאומיות, דתיות או אחרות חיי שלום ומשרתים יחדיו את המולך התורן בדמות נציבות האיחוד האירופי. קיומה העקשני של מדינת היהודים עומד כאבן נגף על דרכה הסלולה של אירופה למזה"ת החדש של פרס נציגה ומשרתה המובהק והנאמן.

האימפריאליזם החמסני של בריטניה, צרפת וגרמניה לא הגיע אל קצו עם שוך קרבות מלחה"ע השנייה וביטול המשטר הקולוניאלי, הוא רק בא לידי ביטוי באופנים חדשים כעת. יותר 'סימפטיים' להבנת ההדיוטות בלבאנט: במקום על השתלטות, באירופה ובשמאל הישראלי מדברים על 'פדרציה' או 'קונפדרציה'; במקום על כיבוש משאבי האזור, מדברים על 'השקעות נדיבות של בעלי הון מערביים'; במקום על שוד וגזל מדברים באירופה על 'פיתוח אזורי לרווחת כולם'; במקום על חיסול מדינת ישראל מדברים על 'פשרה היסטורית' ועל 'אדריכלות היסטורית' או על 'שלום של אמיצים'; במקום על תמיכה בג'נוסייד של העם היהודי מדברים על 'סיוע ותמיכה בפלשתינים המקופחים' ועל 'התנגדות לכיבוש' או על 'מלחמה בגזענות ובפרטהייד' כשבה בעת תומכים בהקמת מרחב נקי מיהודים ('יודן ריין'); במקום על חיסול מדינת ישראל ומוסדותיה מדברים על 'מזרח תיכון חדש' לתוכו עתידה להתמזג מדינת היהודים ועל הצטרפות משתלמת לאיחוד האירופי; במקום על גירוש המוני של אוכלוסיה אזרחית יהודית מדברים בני הטיפוחים של אירופה האנטישמית בשמאל הישראלי על 'פינוי פיצוי', אבל באותה נשימה הם מדברים על 'מגורשי החמס' שחזרו אגב לבתיהם, בתים שנותרו על תילם.

רסיסי קולוניאליזם חדשים

הקשר הצרפתי של פרס וזיקתם של הצרפתים לפרויקט המדיני באזור ניכרים מעוד שורה של רסיסי מידע שמקבלים משמעות לאור התמונה הכוללת העולה מדברינו עד כה. למשל, ספרו של פרס 'עם הרצל לארץ חדשה' שנכתב על ישראל ולמען ישראלים נכתב במקור בצרפתית ותורגם לאחר מכן לעברית, כאילו שלצרפתים איכפת ממערכת החינוך המהוללת של קריית מלאכי או מפרויקט המחשוב בבירת הנגב.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בעצרת ההמונים בה נרצח רוה"מ המנוח יצחק רבין. העצרת עצמה מומנה, בין היתר, ע"י גורם צרפתי שתרם לא מעט כספים לפרס עצמו בשעתו, המיליונר ז'אק פרידמאן שהיה אחד היועצים והתורמים של פרנסואה מיטראן, חבר נוסף של פרס עוד משנות החמישים ותומך נלהב בפרויקט הגרעין של עירק ושל אירן. משמועות עקשניות הדורשות בחינה ואישוש נוספים, עולה כי גורמים בכירים בשב"כ, בין היתר כרמי גילון עצמו, שהו בצרפת בזמן העצרת. גילון קיבל מאוחר יותר תפקיד בכיר עם הכנסה נדיבה ב'מרכז פרס לשלום' ומונה לשגריר בדנמרק.

הסכמי אוסלו בהם עסקינן היו כידוע רק הסכמי המסגרת. הם ריקים מתוכן ממשי ובהם סוכמו כל אותם נושאים עליהם יש לדון בוועדות שיוקמו לעתיד לבוא. התכנים העתידים למלא את ההסכמים הללו סוכמו כמה שנים אחר כך בחסות צרפתית בפאריס. מקרה? התמונה הכללית מוציאה מכלל אפשרות כי הדברים הללו מקריים. האירועים האנטישמיים בצרפת, שכללו שרפת בתי כנסת ואפילו רצח, נתקלו בתגובתו המוזרה של פרס: "אין אנטישמיות בצרפת". ואם בצרפת עסקינן, האם לא טבעי הדבר ששגרירנו היוצא שם הוא איש של פרס, מר ניסים זווילי? המעורבות של גורמים חיצוניים עוינים בהליכים הפוליטיים הפנימיים של ישראל לטובת פרס לא עוצרת כאן.

בספרו 'והרשות נתונה' חושף רונן ברגמן מסמכים מדהימים שנתפסו במסגרת מבצע חומת מגן. בין היתר מתברר כי לא רק צרפת כרתה ברית דמים עם רשות הטרור הפלשתינית כי אם גם בן טיפוחיה האנטי ציוני מר שמעון פרס. לפי ברגמן, בפשיטה של צה"ל על האוריינט האוס נתגלה מסמך המוגדר 'שמור' של הד"ר רבחי חלום, בכיר באש"ף ומקורב לראיס, ובו נאמר כי: "בביקור שערך שמעון פרס במחסום ארז בחודש מרס, במהלכו דן עם ערפאת בפרישה מחדש במספר ערים פלשתיניות – פרס סקר חשיבות המסמך שהושג עם ביילין ואבו מאזן ואת הנסיבות שיש ליצור על-מנת לתרגם מסמך זה למציאות בשטח.

פרס התמקד בלעשות כל מאמץ שמפלגת העבודה ופרס בראשה יזכו בבחירות משום שרק שניהם יכולים לממש מסמך זה. ערפאת מסר לפרס רשימה של 30 אלף ערבים תושבי ישראל, שניתן לרשום אותם כחברים חדשים במפלגת העבודה כדי להביא לנצחון פרס ומפלגתו בבחירות – ערפאת הוציא על פעילות זו שבעה מיליון דולר. ערפאת שיגר משלחות של יועצים בעלי השפעה בסקטור הערבי למסעות בגליל ובנצרת כדי לגייס תמיכה מקרב ערביי ישראל למען מפלגת העבודה." (והרשות נתונה, עמ' 74).

דבר התמיכה של הרשות הטרוריסטית של ערפאת במפלגת העבודה ובשמעון פרס עולה גם מעדותו של יוסף טריפי בשב"כ שהובאה שם בהמשך. ואין ספק שהדברים מאומתים לגמרי שכן זמן קצר לאחר פרסום המסמך החליטו במשרד הביטחון לגנוז אותו ולאסור פרסומו תוך שהוא מסווג מחדש כ'סודי ביותר' (שם עמ' 71 ובתמונות שאחרי עמ' 128). שלומיאלי למדי בלשון המעטה, למנוע פרסום מסמך אחרי שכבר פורסם. שנית, מדובר בשתי עדויות משני אנשים שונים שנגבו בזמנים שונים ובצורה שונה ולפיכך אין ביניהן תיאום. וכמובן, פרס מכחיש. זה לא נעים שכולם מגלים שתומכיו של פרס המוציאים מיליונים כדי לסייע לו בבחירות הם אותם אנשים המממנים בכספם פיגועי התאבדות בישראל.

----------------
אלון דהן הוא דוקטורנט באוניברסיטה העברית, מחבר הספר 'מדריך ליונה עיוורת - הקולוניאליזם האירופי: איום שקם לתחייה', מורה ואב לשלושה ילדים.

שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות (2)
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-19626-00.html?tag=11-52-13

עיון במחשבתו ובמעשיו של אחד מן הפוליטיקאים המרכזיים ביותר בארץ בעבר ובהווה. תשובת המשקל לביוגרפיה המגויסת של בר זוהר חלק שני מתוך שניים
מאת: אלון דהן

היה זה פרס אשר קבע בספרו הראשון: 'השלב הבא' (עמ' 164) כי "לצדק שואפים ואילו עפ"י אינטרסים פועלים". ואכן, נאמן לדרכו מקפיד פרס להתעלם מבעיות ערכיות ופועל בהתאמה מלאה עם האינטרסים העוינים של מיטיביו באירופה. ואולם השחיתות ברמה הבינ"ל לא מוגבלת לזירה מסוימת. היא מלמדת על מבנה אישיות מושחת ועל דפוס פעילות קבוע בכל תחום ובכל זירה. הידיעות הרבות הנמצאות בידיים פרטיות מחייבות עבודה עיתונאית זהירה, מדויקת ואמיצה בכיוון המוצע כאן. חשיפת האמת על דמות מרכזית הנושאת תפקידים בכירים בעבר ובהווה, והחותרת להנהגת המדינה בעתיד בתמיכת 'החייל מספר אחד' שהבריח את צה"ל מלבנון עם הזנב בין הרגליים, מחויבת לנוכח האיום העצום שהיא מציבה על מדינת היהודים ועל אזרחיה.

דפוסי התנהגות נוספים הנחשפים פה ושם בתקשורת המושתקת של המחנה הציוני בארץ מלמדים כי מעמדם של פרס ושל בני משפחתו חסינים מפני החוק, משוריינים ואי אפשר לערערם. שמועות על בנו של פרס שהרג חייל בשוגג וזכה להגנה מהסנדק הכל יכול התפרסמו בתקשורת, ללא ספינים וללא פולו אפים שיציפו את הנושא ויעלו את השאלה המתבקשת: מדוע איש לא נתן את הדין על המעשה ולא נשפט?; שמועות על נדב פרס, נכדו של שמעון פרס, נגדו נפתחו ככל הנראה חקירות משטרה על מעורבות בגניבת אופנוע כבד ועל שימוש בסמים, שגם הוא יצא ללא פגע כפי שפורסם באתר החדשות 'וואלה' ביום 27.08.2003 וב'הארץ' ע"י ים יהושע; שמועות עקשניות על מעורבות עסקית של פרס בראשות הפלשתינית, מעורבות שכוללת שותפות עם גורמים טרוריסטיים קיצוניים ביותר כולל אל קעידה, כפי שפירסם העיתונאי החוקר דוד בדין, ועוד מחייבות התייחסות.

לדברי בדין (מקור ראשון, 27.08.04): "בחודש ינואר 1998 הכריז שמעון פרס... על הקמתה של 'קרן הטכנולוגיה לשלום'. הקרן, שהוקמה בשיתוף עם יאסר ערפאת וג'יימס וולפנסון, אישיות בכירה בבנק העולמי, חלשה על הון של מאה מליוני דולרים. לא ברור לאילו מטרות יועדו הכספים הללו, אך ב-23 ביוני 1999, חודש לאחר שנתמנה לשר לפיתוח אזורי בממשלת ברק, הודיע שמעון פרס לתקשורת כי 'מרכז פרס לשלום' גייס 64 מיליון דולרים נוספים עבור הקרן, סכום שיועד להשקעה בחברת התקשורת הפלשתינית 'פל-טל'. יו"ר פל-טל היה איש הכספים של ערפאת, מוחמד ראשיד, שדב ויסגלס היה עורך דינו. מאוחר יותר התברר כי מרכז פרס לשלום קיבל 3.3 אחוזים מן המניות של פל-טל. ידיעה זו זכתה לפרסום נרחב בעיתון 'גלובס' ובשבועון האמריקני היוקרתי Business Week.

עוד פורסם באותה העת כי משפחת בן-לאדן הינה שותפה בבעלות על החברה. עד כה לא ברור מהיכן קיבל מרכז פרס לשלום את עשרות מליוני הדולרים שהושקעו. ב-01.10.1999 חשף העיתונאי יואב יצחק כי 40% ממניות פל-טל היו בבעלותו של ערפאת ו-40% בבעלות של משפחת בן-לאדן. בתיק של מרכז פרס לשלום המצוי אצל רשם העמותות אין כל תיעוד למאה מיליון הדולר שגויסו עבור קרן הטכנולוגיה לשלום, ואין כל איזכור לעסקה עם פל-טל. בתיק לא נמצא גם כל רישום של מניות שמרכז פרס לשלום קיבל בעקבות העסקה הזו.

כשניסיתי לברר עם הנהלת מרכז פרס לשלום מה עלה בגורל קרן הטכנולוגיה לשלום, נאמר לי כי זו כבר איננה פעילה. בתגובה לשאלה בדבר הכסף הרב שהושקע בקרן זו, הוניתי לאיש הצוות של המרכז, נעם זיו. זיו ענה באי נוחות שהוא אכן 'לא יודע מה עלה בגורלו של סכום כסף זה' אך ידוע לו כי הוא נמצא כיום בניהול של חברת השקעות Evergreen מקנדה. ומה לגבי 64 מיליון הדולרים? לדברי זיו, מרכז פרס לשלום השקיע 'רק' 20 מיליון דולר בפל-טל.

דובר אש"ף בירושלים, זיאד אבו זיאד, נשאל בקשר לקורותיה של קרן הטכנולוגיה לשלום וכן באשר להשקעתו של מרכז פרס לשלום בחברת פל-טל. 'לא אהיה הראשון לדון בנושא' ענה זיאד אבו זיאד. כשאיש ההסברה של ערפאת, יאסר עבד רבו, נשאל בנושא הוא ענה שהוא מעדיף לא לדבר עליו, וניתק את הטלפון...".

דברי בדין מעלים אפשרות לפיה פרס, באמצעות המרכז העתיר הקרוי על שמו, ולפי הצהרותיו גם ישירות באמצעות הכספים שגייס לקרן הטכנולוגיה לשלום ושהושקעו בפל-טל, נכנס לשותפות עסקית עם גורמי טרור המאיימים על שלום העולם. הדברים הגיעו לחקירה בכנסת, בה הציג בדין שורת מסמכים המעידים על הקשרים בין פרס לרשות הטרור הפלשתינית ואולם שום סנקציה לא ננקטה כלפי פרס עצמו.

בדין היה העיתונאי שפרסם בזמנו את דבר פרשיית השוחד שעמדה מאחורי בחירתו של שמעון פרס ע"י ועדת פרס נובל, בתמיכתו ובסיועו של הפוליטיקאי הנורבגי המושחת טרייה לארסן. לפי בדין, לארסן ואשתו שהייתה אז שגרירת נורבגיה בישראל, באו על עונשם בנורבגיה, ואולם פרס יצא ללא רבב. פרשת הסכום העצום שהעביר פרס ללארסן כפרס באמצעות המרכז שלו נגמרה בהענשת שני הדיפלומטים הנורבגיים ובלא כלום כלפי פרס.

הוא סוגד לעשירים ובז לאביונים

דברים אלה אינם סוף פסוק. למשל, בספרו של העיתונאי יאיר קוטלר, 'הזרזיר והעורב: אריאל שרון ושמעון פרס כמות שהם' (עמ' 169-174) נמסרו בין היתר הדברים הבאים שנביא באריכות:

"...רפ"י נודעה כתנועה דלת אמצעים, אך פרס הרבה בנסיעות לחו"ל. הרחק מישראל הוא נושם אוויר פסגות, ומתרועע בחברת מדינאים וגדולים, תמיד בלוויית עיתונאי חצר וצלמים צמודים...הוא אוהב שומרי ראש, שטיחים אדומים הנפרשים לרגליו, קוקטיילים, רוסים וסינים, סודות, פרסומת, עיתונאים מצלמות טלוויזיה...פרס טיפח לעצמו מלתחה יקרה ומגוונת יותר מכל שר אחר, והשתיל לעצמו שיניים חדשות, מערכת כתרים יקרה ב'תל השומר'...הוא סוגד לעשירים ובז לאביונים: ארוחות נוצצות, בנקטים מפוארים, שתיית וויסקי, הפסקת העישון בעיקר לצורכי ראווה ופרסומות... בהיותו ראש הממשלה 'עבד על עצמו' לשיפור תדמיתו ולשיפוצה. שיחק את המאופק, בעל רצון הברזל, החרוץ, אך הייתה לו בעיה: כבר לא יכול להמריא כל שני וחמישי לחו"ל כדי לברוח ולחמוק מן הפרובינציה הישראלית, להיות במחיצת גדולים כפי שהפגין בסוף נובמבר 87, במסיבות שחגג עם כוכבים כמו איב מונטאן בחגיגות ה-40 למדינה. בבניין האופרה של פאריס התאספו כל המי ומי של החברה הגבוהה הצרפתית, ופרס התחבק והתנשק עם שחקניות ומדינאים, סופרים ומשוררים. הכל הונצח במצלמות וידיאו ובעמודי החדשות... פרס קיים קשרים עם ג'ו ליבו, שהיה עד 82 יו"ר מועצת המנהלים של 'אליאנס', מפעל הצמיגים בחדרה. ליבו נחשף כנוכל בינלאומי, מודיע לשירותי ביון, חברה של היצאנית הבריטית לשעבר מנדי רייס דייוויס – איש המאפיה בארצות הברית. ליבו התפאר באוזני ישראלים וזרים על מתנות שהוא מחלק לשר הביטחון, חברו הטוב שמעון פרס, תופר לו חליפות על-פי מידה כל אימת שהוא סר לבקרו במונטריאול, מארחו – על חשבונו – בסוויטה שלו עם בני משפחתו במלון 'השרון' בהרצליה, ונמנה עם באי ביתו – וגם שומע סודות מפיו, כמו על אירוח גנרלים אירניים. ראש השב"כ וגם ראשי 'אליאנס' נועדו עם פרס בלשכתו בתל אביב כדי להזהירו מהנוכל והפטפטן ליבו, חברו ורעו הקרוב המסגיר סודות – אך ללא הועיל. פרס דחה את מזהיריו. בינואר 1987... נודע על עוד קשר אינטימי שקיים פרס עם נוכל אחר: דויד באלס, שהעניק לו בין היתר מתנה: שעון יד, אך גם הרעיף על מפלגתו כספים רבים, שבאמצעותם 'קנתה' ובלעה 'מפלגת העבודה' את ויצמן לקרבה במסגרת 'המערך'... השעון מדגם 'באום את מרסייה', נרכש בוונציה... בסוף ינואר התפוצץ סיפור השעון בכלי התקשורת. פרס, חומד המתנות, אולץ להחזיר את המתנה... להגנתו טען כי קיבל 'מתנת יום הולדת', אך הוא נמסר לו הרבה ימים אחרי יום הולדתו שב-1 באוגוסט, מסיבה פשוטה: בני הזוג בלאס רכשו את השעון בוונציה רק ב-16 באוגוסט...נאמר 'שונא מתנות יחיה', אך שמעון פרס אינו נמנה עם הפוליטיקאים הדוחים מתנות. הוא להוט אחרי תשורות ומנחות, והיה כה אסיר תודה על תרומותיו הכבדות של באלס ל'מפלגת העבודה' למערכת הבחירות, עד שהריץ לו שתי אגרות... דויד בלאס תרם ל'מערך' יותר ממיליון וחצי דולאר, חלקם באורח ישיר וחלקם על-ידי העמדת 'הלוואה' כביכול לרמי אונגר לכיסוי חובות 'יחד', על-מנת שזאת תיכנס לקואליציה ותחתום הסכם עם 'המערך' – הסכם שהותנה בכיסוי החובות האדירים ש'יחד' של עזר ויצמן צברה בתקופת הבחירות של 1984... בחודשים הראשונים של 88, פורסמו גילויים בכלי התקשורת בעולם ובישראל, לפיהם קיבלו שמעון פרס ו'מפלגת העבודה', שניהם יחד או כל אחד לחוד, כספים תמורת הענקת חסינות ישראלית לצינור נפט שתוכנן בין עירק וירדן. המתווך בעסקה המפוקפקת, שנודף ממנה ריח שחיתות, ועליה סוכם בעת שפרס היה ראש הממשלה, היה ברוס רפפורט, ישראלי יורד עתיר נכסים, איל נפט ועסקים בינלאומיים היושב בשווייץ. לפרשה שורבב גם שמו של התובע הכללי האמריקני אדוארד מיז. רפפורט נמנה עם מקורבי פרס ובעבר תרם ל'מפלגת העבודה'...".

נתיב השחיתות

בלאס, אותו הציע פרס כמועמד העבודה לתפקיד שר האוצר, הגיע לתודעת הציבור בישראל בעיקר סביב פרשייה אחרת. ב-20.6.05 פרסם העיתונאי אסף גור במעריב כי מטען חבלה התפוצץ על מפתן ביתו של מר בלאס בתל אביב. בין היתר דיווח גור כי: "בלאס בן ה-60 הוא איש עסקים שהסתבך עם החוק ופשט את הרגל, עם חובות של כ-100 מיליון דולר. הוא נעצר לאחרונה בחודש ינואר בחשד לביצוע עבירות מרמה, זיוף והלבנת הון...אתמול התברר שדווקא בעולם התחתון מבקשים לפגוע באיש העסקים...". על זה נאמר אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה.

השחיתות סביב צינור הנפט חמורה יותר מן השחיתות הממונית של פרס, משום שהיא הכניסה את ישראל לבעיה ביטחונית חמורה. פרס ושלוחיו מטעם ישראל התחייבו שלא לפגוע בצינור של חברת הנפט האמורה בשום דרך או צורה. החיזבאללה שקורא עיתונות זרה כמונו קרא על ההסכם הנורא הזה והעמיד את בסיסיו בצמוד לתוואי הצינור, ומשם הוא מוציא לפועל את פיגועיו נגד ישראל ובני בריתה כשידי צה"ל כבולות מלהגיב. ואולם כבר ראינו, בהסתמך על רונן ברגמן לעיל, שפרס איננו נמנע מלשתף פעולה עם ראשי ארגוני הטרור כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלו, כך שאין בהסכם המושחת הזה שום חריגה מן הנורמות הכלליות המאפיינות את דרכו של האיש.

נתיב השחיתות לא הסתיים. ב-06.11.2005 דיווח העיתונאי יואב יצחק כי עמותת אומ"ץ בראשות העיתונאי אריה אבנרי הגישה עתירה לבג"צ ובה היא מבקשת מארבעה שרים להחזיר מתנות שקיבלו שלא כחוק מאיל הון החשוד בפרשת שוחד בתעשיה האווירית. הארבעה, שמעון פרס, פואד בן-אליעזר, דליה איציק וחיים רמון, טסו למונקו והתארחו שם על חשבונו של אייל ההון החשוד בפלילים – אהרון פרנקל.

לפי אריה אבנרי, במאמר שפירסם באתר 'מחלקה ראשונה' מיום 25.6.2005: "מי שעקב מקרוב, במשך השנים, אחר התנהלותו הפוליטית הבלתי נלאית של שמעון פרס, הגיע מזמן למסקנה כי מניעת שחיתות לא הייתה מעולם בראש מעייניו. גם כאשר אירעה שחיתות בסביבתו הקרובה של פרס הוא לא יצא מגידרו כדי לחסלה ולוודא שהאשמים יועמדו לדין, אלא דאג שבו שלא ידבק רבב כדי לא להפריע למסעותיו הארוכים החוזרים ונשנים לראשות הממשלה."

רק נזכיר שלאחרונה התפוצצה פרשת האירוח שקיבלו ח"כ אפללו ורוחמה אברהם מחברת אגרסקו. אברהם ואפללו החזירו את הכספים מיד כשנודעה הפרשה, ולא שבכך כיפרו על מעשיהם, אלא שההשוואה לחכ"ים הסוררים ממפלגת העבודה מתבקשת. במקרה של פרס ובני טיפוחיו: המארח הוא אדם החשוד בפלילים ועל אף העובדה שוועדת האתיקה של הכנסת דרשה שכספי האירוח יוחזרו פרס וחבריו מסרבים עד עתה להחזירם. על כך נאמר שיש שווים ויש ששווים יותר.

בנוסף, מתברר שחוקי הבנייה של מדינת ישראל הם בבחינת המלצות ותו לא בעיני פרס. בחפשו אחר אתר לבניית בניין המרכז המושחת הקרוי על שמו, נתן עינו מר פרס על חלקת אדמה לחוף ימה של יפו. לפי פרסומים שונים, הבנייה באתר הזה היא בלתי חוקית, אבל כאמור החוק מעולם לא הטריד את פרס יותר מדי. עירית תל אביב תכננה לבנות על השטח פארק ציבורי, בתוכנית הידועה כ'פרויקט טיילת 2236'. מאחר ובעבר היה על השטח הזה מבנה ציבורי, החוק מאפשר להקים עליו מבנה ציבורי נוסף, ובטיעון הזה פרס הצליח לשכנע את הרשויות לתת לו יותר מארבעה דונם נדל"ן לחוף הים כמעט בחינם.

ואולם מרכז פרס איננו מוסד ציבורי כי אם מוסד פרטי, ולכן אין המבנים שבבעלותו נחשבים מבני ציבור וממילא בניית המבנה ע"י המרכז מהווה הפרה בוטא של חוקי הבנייה. מבנים ציבוריים חייבים להיות פתוחים לקהל הרחב ללא הבדלי השקפה פוליטית או אמונה דתית וכו', ואילו מרכז פרס הוא מוסד, שעל אף הצהרותיו, נותר סגור בפני אנשים שלא הוזמנו לבקר בו ולקחת חלק בפעילויותיו השונות.

בנוסף לשורת השחיתויות הנ"ל, מן הראוי להאזין לבנות קול קלושות המכסות קופת שרצים אדירת ממדים הנסחבת על גבו של פרס כבר שנים: מרסיסי פליטות פה של הגב' ג'ודי שלום ניר מוזס עולה כי עמירם ניר, בעלה לשעבר של הגב' שלום ניר מוזס, היה בדרכו לארה"ב להעיד בפרשיה אפלה של עסקי נשק עם אירן, בה היה מעורב פרס בדרך זו או אחרת, ואולם הוא נהרג בתאונה טראגית ולא זכה למסור את עדותו. ביתה של הגב' שלום ניר מוזס נפרץ, וחומר חסוי ומסווג נעלם ממנו בדרך מסתורית. האם יש לדברים קשר? האם אסור לשאול או לברר ולחקור מה היה טיב החומר שנחקר ומדוע הגב' שלום ניר מוזס כל כך כועסת על שמעון פרס?

אם הדברים אינם נכונים יש להעמיד את מפיציהם לדין אך אם הם נכונים יש לשקול ברצינות את חסינותו התקשורתית, אם לא המשפטית, של האיש המסוכן הזה המככב במרכז המפה הפוליטית כשהוא מצויד בתוכניות הרסניות לרדקורציה דיסטרוקטיבית של המזרח התיכון, תוכניות העלולות לדרדר את האזור למלחמת הכל בכל.

מעל לכל מחויב הציבור לצאת נגד שתיקתה הרועמת של התקשורת בכל הנוגע לאיש ולמעלליו. הן פרטים רבים שהועלו כאן ורבים אחרים הידועים לכל, מחייו הפרטיים והציבוריים של האיש, נמצאים בידי עיתונאים בכירים בישראל והם נמנעים מלעשות בהם שימוש. כל איש ציבור צריך להיות פתוח לביקורת, אחת היא אם המשחית דרכו הוא שרון או מר פרס, בנו של שרון או בנו של מר פרס, נתניהו ואשתו או מר פרס ובני משפחתו.

שתי שאלות חשובות חותמות את המאמר הזה. האחת: האם פרס יגלה אי פעם את הישות הזאת המקננת בלבו של כל אדם הנקראת מצפון? והשנייה: האם סוניה פרס, אשתו של שמעון פרס, תעיז פעם להפר את שתיקתה הרועמת והתנזרותה המוחלטת מן התקשורת ותביע תמיכה או התנגדות במעשיו החמורים של בעלה?

ומה הלאה?

פרס הצטרף למפלגה החדשה, 'קדימה'. מסגרת נטולת אידיאולוגיה, שקיבצה אל קירבה אנשים שעד אתמול היו או ימניים או שמאלנים, ובכך חשפה קבל עם ועולם את ערוות הפוליטיקאים הציניים שלנו: הם מעולם לא האמינו במה שהם מכרו לנו כאידיאולוגיה. הם בסך-הכל השתמשו באידיאולוגיה כדי לבסס לעצמם עמדת כוח פוליטית הנתמכת בציבור נלהב המאמין בכל לב בסיסמאות הכזב של נבחריו.

פרס עצמו המציא את השיטה. בראיונות לתקשורת שהוא נתן לאחר פרישתו ממפלגת העבודה ועבר לקדימה, הוא אמר כי כדי להצליח לא די ברעיונות טובים ובתוכניות ראויות. כדי להצליח לממש רעיונות ותוכניות צריך גם רוב. במילים אחרות, פרס לא רואה במפלגות השונות מסגרות אידיאולוגיות, כי אם פלטפורמות למימוש השאיפות האופורטוניסטיות הציניות שלו ושל חבריו. הוא משתמש ברטוריקה ציונית למחצה בתקשורת, להבדיל מספריו, כדי לרכוש תמיכה ציבורית. הוא מתמודד תמיד במסגרת מפלגתית הנחשבת מרכזית ציונית, המספקת לו כסות ומאוחר יותר מעמד מיניסטריאלי בכיר. פעילותו של אדם הממומן ובמידה רבה מופעל ע"י גורמים אירופיים עוינים במרכז המפה הפוליטית מתאפשר רק כאשר מפלגת מרכז פורשת על האיש את חסותה ומעניקה לו לגיטימציה.

קדימה הפכה למעין 'מחנה פליטים' של הפוסט אידיאולוגיים המבקשים להידחק למרכז המפה הפוליטית כי הם יודעים 'לנהל'. לא משום שיש להם דרך, ערכים, אמונות וכו', אלא משום שיש להם ידע מקצועי, לא אידיאולוגי כמנכ"לים. הם נבחרו ע"י ציבור עייף, שכבר בז לסיסמאות, שאיננו ימני או שמאלני, ושהפך אדיש לכל אידיאולוגיה מכל צד. ופרס? הוא ימשיך לנסות להגשים את מאווייו האנטי ציוניים, אבל ממרכז המפה הפוליטית, כמספר שניים במפלגת השלטון, ועם תמיכה ציבורית רחבה.

----------------
אלון דהן הוא דוקטורנט באוניברסיטה העברית, מחבר הספר: 'מדריך ליונה עיוורת - הקולוניאליזם האירופי: איום שקם לתחיה', מורה ואב לשלושה ילדים

______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#104,י''על שמעון פרס היה צריך לשבת 17 שנה בכלא, לא וענונו''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.05.07 בשעה 20:30
בתגובה להודעה #0
הכותרת הנ"ל היא ציטוט מכותרות המשנה בכתבה "רעמים וברקים בשיא החום", שכתב העיתונאי: מתי שמואלוף, בעיתון אנשים בעמ' 20-22. הציטוט הנ"ל נאמר על ידי העיתונאי (ספורט) חיים ברעם בראיון אישי שפורסם בסוף שבוע זה.


חיים ברעם

כותרת ראשית: "רעמים וברקים בשיא החום"
אנשים - 15 במאי 2007

כותרת משנה: "על שמעון פרס-{היה צריך לשבת 17 שנה בכלא, לא וענונו"}. אהוד ברק-{"ראש הממשלה הגרוע ביותר"}. טלי פחימה-{אישה פולטת מרשימה"). וגדיאדמק- {אם יקנה את הפועל ירושלים בכדורגל, כף רגלי לא תדרוך באיצטדיון"}. חיים ברעם, שאביו ואחיו היו דיפלומטים מיוחסים ושרים בממשלה, מעדיף להשאר עיתונאי חד, סופר ואוהד במשרה מלאה של הפועל ירושלים בכדורגל".

שימו לב רבותי וגבירותי, מה אומר העיתונאי חיים ברעם מהשמאל הקיצוני, חבר תנועת "יש גבול", אשר ביום העצמאות הדליקו משואות כאנטי תזה להדלקת משואות ממלכתית של מדינת ישראל, מצ"ב קישור:
הדלקת משואות יום העצמאות ה-57 למדינת ישראל (יש גבול)
http://www.yairgil.com/Massuot2005/index.htm

להלן הציטוט מהכתבה בהקשר לכותרת הנ"ל:


חיים: "פרס, אחד המנהיגים הלא הומניסטים שבאיזור"

"וענונו קיבל עונש חסר פרופורציות" (בעמוד 22)

חיים: "הרי ה'סאנדיי מירור' של רוברט מקסוול פרסם במיוחד, אחרי בקשה של שמעון פרס, כתבה דומה, לפני שהכתבה של וענונו התפרסמה ב'סאנדיי טיימס', כדי לעשות דה-קרדיטיזציה של הסיפור. חבל שלא אמרו לפרס, שהוא לא יכול להיות סוציאליסט מצד אחד ולהעריץ את מקסוול מצד שני."

חיים: "ואת וענונו הוא רואה כחצוף שבא לערער על מדיניות עמימות הנשק הגרעיני. אין ספק שאחת הסיבות העיקריות לכעס הגדול של פרס, שהוא במו ידיו, העצים מאוד את האפקט הבטחוני. אבל שפרס יזם את הפירסום הבלעדי, אחרי ששיתף פעולה עם מקסוול ואחרי שהצליח להשתיק את ועדת העורכים של העיתונים העבריים, זה פורסם בכל העולם ונתן לסיפור משקל נגד עצום, שחזר אלינו כמו בומרנג."
"וענונו הוא רק עשרה אחוז בעניין. פרס הוא מעל תשעים אחוז. לפי החשבון הזה. פרס היה צריך לבלות 17 שנה בכלא. היום אני כבר לא מופתע משום שדבר שקשור לנושא 'הבטחוני'".
סוף ציטוט

מבחן התוצאה:
תזכורת למה שחשפנו וכתבנו בנושא במשך השנים האחרונות,
מצ"ב, לינק לתת-אשכול מלא חומר בנושא:

1. שמעון פרס חשף וחושף את....!!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&archive=#1

שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=0


____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#106,ימצ''ב הכתבה בנושא הנ''ל במלואה עם חיים ברעם:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.05.07 בשעה 21:40
בתגובה להודעה #104
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.05.07 בשעה 21:57 בברכה, פילוביץ שחף
 
בהמשך לדיווח בנושא:
104. ''על שמעון פרס היה צריך לשבת 17 שנה בכלא, לא וענונו''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=104&viewmode=

מצ"ב הכתבה במלואה:




____


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#105,יליפקין שחק הוא נציג יאפיסטאן, :יותר גרוע משקרן!!''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.05.07 בשעה 06:55
בתגובה להודעה #0
down under
חבר מתאריך 11.5.07
103 הודעות יום ראשון ג' בסיון תשס''ז 18:13 20.05.07

שיפקין שיפקין יותר גרוע משקרן. אומר רק חצי אמת.

כוונתי לבעלה של "היפה בנשות תבל" טלי זלינגר-כהן-ליפקין-שחק
הלא הוא רא"ל בדימוס אמנון ליפקין-שחק.

היום בצהריים שמעתיו במו אזניי, ככה שאי אפשר לאמר שהעיתונאים לא דייקו
והוציאו את דבריו מהקשרם, טוען שהיו קסאמים כבר לפני 6 שנים, הרבה לפני
שיצאנו מעזה.

וכאמור, למדונו אבותינו וחכמינו שחצי אמת גרועה היא משקר.

איפה יש בדבריו רק חצי אמת? הרי באמת כבר בין 6 ל-7 שנים יש קסאמים
על שדרות ועוטף עזה ויצאנו סופית מעזה לפני שנה ושלושת רבעי (התנתקות).
אמהמה?

מעולם, מאז שנת 94' או 95', עם ישומי הסכמי אוסלו א' ואוסלו ב'
צה"ל לא שהה בשטחים הפלשתינאים ברצועה, אלא רק בצירי התנועה העיקריים
ובהתנחלויות.

צה"ל לא ישב בתוך בית חאנון, לא ישב בתוך חאן יונס, לא ישב בתוך ג'בליה,
לא שהה בתוך סג'הייה, לא פטרל בתוך רפיח, לא שטר והשליט סדר בבית להייה
ולא כבש את העיר עזה עצמה ולא את כל השטחים הריקים שלא היו התנחלויות
ו/או צירי תנועה.

כל הקסאמים, אבל 100% מהם נורו משטחים שצה"ל לא היה בהם משנת 95'.

אז, איך אומר החזיר הקפיטליסטי מעתון הארץ ומערכת החדשות של ערוץ 2,
זה עם האצבעות הארוכות בצורה מוגזמת, נחמיה (שימותו העניים) שטרסלר?
שלא יעבדו עליכם !!!



_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#107,יפרס, מבשר הגאולה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.06.07 בשעה 00:58
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.06.07 בשעה 01:00 בברכה, פילוביץ שחף
 
פרס, מבשר הגאולה
מאת יהודית דסברג ט' תמוז תשס"ז, 25 יוני 07


אני מאחלת לו שעוד בימי נשיאותו יזכה שוב להיות לוזר

אילו הייתי צינית הייתי מביאה כאן את הדברים המיוחסים למשה שרת שאם שמעון פרס יקבל אי פעם משרה ממלכתית, זה יהיה סוף הציונות. אינני יודעת אם אכן שרת אמר את זה, אך עלינו להתפעל מיכולת צפיית העתיד של בעל האימרה הזו.

אני מניחה שאינני היחידה שתוהה כיצד שרד פרס את הפוליטיקה הישראלית. הוא המשיך והמשיך מבחירות לבחירות, מתפקיד לחוסר תפקיד בעקשנות מעוררת תמיהה ושאל: "אני לוזר?" והתשובה הייתה: "כן!!!" קולני ובוטח, והמשיך להמשיך. האם אפשר שלא להזכיר את התואר שתבע עבורו יצחק רבין: "חתרן בלתי נלאה"? לפי מיטב ידיעתי פרס מעולם לא נבחר על ידי העם למשרות בהן כיהן. הוא ירש את ראשות מפלגת העבודה לאחר שרבין התפטר בעקבות פרשת חשבון הדולרים. בבחירות מול שמיר הוא היה תיקו, לכן הוסכם על רוטציה וכך קיבל את תפקיד חצי ראש הממשלה. בפעם הבאה הוא נהיה לראש ממשלה, כיורשו של רבין לאחר הירצחו, אך הפסיד את המשרה בבחירות הקרובות, ומפלגתו הפסידה את השלטון. כנראה העם בריא רק שהפוליטיקה מנותקת מהחמצן שהעם מספק לה למוח.

הכל ידעו שפרס הוא המנוע של הסכמי אוסלו. הוא שפעל מאחורי גבה של המדינה ושל הממשלה, ועבר על החוק כאשר דיבר עם אש"ף, ארגון שמטרתו השמדת מדינת ישראל. זה היה אחד משלושת הלאווים עליהם הצהירו במצעם כל המפלגות הציוניות: "לא למדינה פלסטינית" "לא מדברים עם אש"ף" ו"לא לפינוי התנחלויות". במהלך דיונים והמשא ומתן על ההסכמים היה ברור שפרס דוחף את רבין להסכים למהלכים הסותרים את כל מה שרבין האמין בו וכל הקונסנזוס הלאומי. לבסוף, חתמו על הסכם שהיפר את כל המוסכמות הציוניות עליהם קמה המדינה, ואף עברו על שלושת הלאווים שהיו הקו האדום שהגן על זכות קיומנו הריבוני בארץ.

מפורסמת היא הקלטת בה מצהיר רבין ש"מי שיוותר על רמת הגולן, יסכן את ביטחון ישראל". והנה אחרי חתימת הסכמי אוסלו יזמו חותמיו הידברות להסכם "שלום" עם הסורים, במהלכם פרס ורבין קיבלו את דרישת אסד (האב) לוויתור על כל רמת הגולן עד שפת הכינרת!!! פשוט לא יכולנו להאמין שרבין נכנע לאסד, בגד בכל אשר האמין בו, ויתר "על העיניים של המדינה" ועל בטחונה. ואז בפרשנות הפוליטית ששידר אורי אליצור מדי צהריים בערוץ 7, הוא אמר: "רבין לא נכנע לאסד, הוא נכנע לפרס!".

אחרי רצח רבין, רבים שתקו את השאלה: "למה הרוצח בחר לפגוע ברבין ולא פרס?". עד כדי כך הייתה התהייה שהיו לשונות נעלמות שהפיצו שפרס עמד מאחורי הרצח, כי הוא היחיד שהרוויח משהו מהירצחו של רבין. זה משהו לאפיון המוניטין שיש לפרס בציבור.

אותי הטריד, לא איך שרד פרס את הפוליטיקה הישראלית, אלא איך הוא שרד את הקדוש ברוך הוא? את הרעיון שפרס הוא מבשר הגאולה קיבלתי מעמוד השער של השבועון 'בשבע' לשבת פרשת קורח. על רקע ההרס והאש בעזה והכיתוב "מזרח תיכון בוער", מצולם פרס מאושר וזחוח כתוצאה מבחירתו לנשיא. התצלום הזכיר לי את פירוש רש"י למילים: "לא נשאר בהם עד אחד" (פרעה לבדו נשאר. הוא לא טבע בים סוף עם כל המצרים כדי שיראה את תוצאות מעשיו). האגו הפגוע, חווית הכישלון או לחילופין נקיפות מצפון (למי שיש) הם עונש קשה הרבה יותר ממוות.

מה לכל הנ"ל ולגאולה? משמעות המילה 'גאולה' היא חזרה למצב המקורי בו עם ישראל היה נורמאלי לפי הסטנדרטים של הבוחר בעמו ישראל באהבה. להמחשה: בתפילתנו לגאולה אנו מבקשים: "השיבה שופטינו כבראשונה" או "בנה ביתך כבתחילה", "והשב כוהנים לעבודתם".

ב"ה אנחנו העם שפוי, בריא וחפץ חיים. עלינו להשתחרר משני קבעונות שהתרגלנו להם. האחד, שכל מה שהוא חידוש הוא התקדמות והוא טוב יותר, והשני ש'הם שם למעלה יודעים מה שהם עושים. דברים שרואים משם לא רואים מכאן'.

היום כאשר ראשי השלטון הוכיחו עצמם שמבחינה שכלית, אנושית ומוסרית אין להם יתרון על אף אחד ממתפללי בית הכנסת שלנו. הגיע הזמן שנרשה לעצמנו לחשוב ולקבוע עמדות בעצמנו, גם בנושא הנהגת המדינה. אנחנו העם לא היינו ממנים את פרס לשמור לנו על החנייה עד שנביא את האוטו, חלקת לשונו לא תצליח לשטות באף אחד מאיתנו. והנה הוא שיטה בחברי הכנסת ונבחרי העם. אם נהיה נחושים שרצוננו הלאומי יקבל את ביטויו בהנהלת המדינה, עלינו להפסיק לבחור ב'מי שיש לו סיכוי' או בפחות גרוע, ונראה בבחירתנו הדרך היחידה להשפעה ולשיפור. מי שמאמין שעם ישראל צריך לחזור להנהגה יהודית של המדינה, צריך לבחור ביהודי מאמין בה' ובגאולת עם ישראל בארצו.

רק יהודי מאמין ייתן צביון של ראשית צמיחת גאולתנו – למדינת ישראל.

עם כשלון העבודה בבחירות אמר שמעון פרס: "הפסדנו!". מי הפסיד? הוא נשאל. והתשובה הייתה: "הישראלים". ומי ניצח? "היהודים". אם עבור פרס ניצחון היהודים הוא הפסדו, אני מאחלת לו שעוד בימי נשיאותו יזכה שוב להיות לוזר, ולראות את הפסדו הבא בו היהודים יזכו בשלטון והיהדות תשוב לשלוט... ובא לציון גואל.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6757

________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#109,ייוסף איסלאם/קט סטיבנס במופע נצחון והתרמה לשמעון פרס
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 27.06.07 בשעה 20:27
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.06.07 בשעה 20:49 בברכה, פילוביץ שחף
 
השבוע יערך מופע/קונצרט בניצוחו של הכוכב הידוע באהדתו לטרור
הפלשטיני ואף התאסלם לאות הזדהותו המלאה במאבקם הצודק לשחרור פלשתין.
מקור: רשת ב' 27.6.2007

המופע יערך בגרמניה כאות הוקרה לבחירתו של שמעון פרס לנשיא
מדינת ישראל - התשיעי.


פרס, מבשר הגאולה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=107&viewmode=

התרומות שיאספו ממופע זה יינתנו כתרומה לעמותה ששמעון פרס מכהן
כנשיאה, עמותה לשלום הילדים בעולם, שותפו של שמעון פרס שגם הוא
מכהן כנשיא עמותה דומה הוא הכומר דה-זמונד טוט מדרא"פ.

תזכורת:

יוסוף איסלאם יקבל אות כבוד על פעילות הומניטרית
יום רביעי, 20 ביולי 2005, 11:57 מאת: מערכת וואלה!
http://news.walla.co.il/?w=/202/749913


קט סטיבנס יוסוף איסלאם (רוייטרס)

יוסוף איסלאם נמנה בין השאר גם עם מקימי בתי ספר מוסלמים בלונדון,
מי יודע אם מתוכם לא גדל איזה מחבל.

ליידי ד'ארבנוויל. כאן אין כל קושי. הליידי שבה מדובר היא פאטי ד'ארבנוויל, צעירה ניו-יורקית שהייתה חברתו של קט סטיבנס בסוף שנות הששים.
http://www.geocities.com/Hollywood/Land/4425/


סטיבנס. שיר לגרופית ממוצא אריסטוקרטי

היא הייתה אז דוגמנית, וגם גרופית של להקות רוק שונות ומשונות. את השיר My Lady D'Arbanville כתב סטיבנס דווקא כאשר נפרדו ב-1970. אז גם כתב עבורה שיר נוסף, בעל נימה פטרונית-משהו, ומפורסם לא פחות - Wild World. מראיונות שנתנה פאטי מאוחר יותר, בין השאר למגזין Interview, עולה כי שם משפחתה המיוחד, שרימז בעיני קט הסקרן על מוצא אריסטוקרטי, הוא שהניע את המוסיקאי המוכשר לכתוב שיר בסגנון ימי הביניים, המתאר אהבה לאישה מגזע האצילים, שאינה עוד בין החיים. אגב, מאז התאסלם סטיבנס ב-1977 והפך ליוסוף איסלם הוא אינו מבצע עוד את שיריו הישנים. אבל מאחר והזכויות על שיריו (כולל "ליידי ד'ארבנוויל" http://www.lyricsdepot.com/cat-stevens/lady-darbanville.html ) נותרו בידיו, ומאחר ונטיותיו האידיאולוגיות ידועות - סביר להניח שחלק מהדולרים שזרמו לכיסו כתמלוגים, מצאו את דרכם לחשבונות הבנק של החמאס. אשר לפאטי, היא הצליחה לפלס לעצמה קריירה של דוגמנית ושחקנית ברמת הצלחה סבירה למדי. ועוד פרט אחד: השיר "ליידי ד'ארבנוויל" זכה לביצוע מצליח למדי גם מפי אלטון ג'ון.

____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#112,י''האם שמעון פרס יהפוך מקילר להילר?!''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.07.07 בשעה 23:49
בתגובה להודעה #0
כמו רוב עם ישראל גם אני צפיתי במעמד השבעתו של נשיא המדינה
התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס ואני חייב לציין שאני התרגשתי
מאוד מאוד מן המעמד והכח שמדינת ישראל מסוגלת לייצר כשהיא רוצה
בכבודו של האיש והאזרח מספר אחד של מדינת ישראל.

אני מצ"ב ציטוטים שכתבתי בזמן אמת שמצאתי לנכון לפרסם כאן ובכלל
ואני יודע שנכון לעכשיו נכתבו ושודרו ים של כתבות בנושא, אבל מי
יודע אולי אני אחדש משהו שלא פורסם, לשיפוטכם/ן ונתחיל מכותרת
כתבה זו המובאת לפניכם/ן:

ערוץ 99 - השדרן נדב זמן קצר לפני הטקס:
"האם שמעון פרס יהפוך מקילר להילר?!"

דליה רבין משיבה לאחימאיר בערוץ 1:
"אין לי ספק ששמעון פרס הוא גרטא ומקובל בכל טרקליני
מנהיגי העולם."

ח"כ אריה אלדד משיב לאחימאיר בערוץ 1:
"אני מאוכזב שהראיון הראשון שהוא נתן ל-AP שחייבים להפתר
מהשטחים והוא ביומו הראשון התחיל לא טוב כמפלג ולא כמאחד."

חנן קריסטל משיב לאחי מאיר בערוץ 1:
"הנאום יהיה מכוון לכל העולם כנשיא העם היהודי כפי שעשה
והיה השיא הראשון חיים וייצמן."

לאחר ההשבעה, באמצע נאומה של יו"ר הכנסת דליה איציק כשהיא
מדברת על:

"אתה שמעון תהיה הנשיא השני, שמעון הראשון היה נשיא לבית
החשמונאים.."
ובדיוק באותו רגע שמעון פרס הוריד את
הכיפה מראשו, קיפלה והכניסה לכיסו.

יו"ר הכנסת דליה איציק בנאומה:
"....ושר ההסברה..." ומאז לא מונה עד להיום שר
לתפקיד הזה, ואם נבדוק היטב, ההסברה צורפה למשרד החוץ כולל התקציב.

יו"ר הכנסת דליה איציק בנאומה:
"...עם רצח רבין נפל דבר בישראל, אתה שעמדת מטרים ספורים..."

שמעון פרס בנאומו
"אני עובר היום מהזרוע המבצעת לכתף המלכדת."

"לא ידעתי למה בן-גוריון בחר בי, אבל אני ידעתי
למה הוא מצפה ממני."

"מדינת ישראל חייבת להיות בית חם ליהודים שאינם ישראלים,
כמו לישראלים שאינם יהודים."

חנן קריסטל משיב לאחימאיר בערוץ 1:
"הבעיה של פרס תהיה עם ממשלה אחרת"

מתי גולן משיב לאחימאיר בערוץ 1:
"פרס טעה שאמר שהמלחמה האחרונה הייתה נצחון, כי זה
לא התחושה של כל הציבור, וכנשיא הוא חייב להיות של כולם."

"אהוד אולמרט היה האוייב המושבע והמר של שמעון פרס
והיום אולמרט הוא התומך החזק ביותר והוא שסלל את הדרך
לבחירתו כנשיא מדינת ישראל."

עמי גלוסקא-יועצו של הנשיא נבון לשעבר, משיב לאחימאיר בערוץ 1:
"פרס לא עולה למוסד הנשיאות, אלא מוסד הנשיאות יורד אליו,
אין ספק שפרס מצטרף למועדון האקסלוסיבי בעולם של מנהיגים וראשי מדינות."

חנן קריסטל משיב לאחימאיר בערוץ 1:
"שמעון פרס הוא האדם הנכון שבשעת חרום לאומית הוא יכפה
על הקמת ממשלת חרום לאומית או ממשלת אחדות לאומית."

ד"ר אורי סביר משיב לאחימאיר בערוץ 1:
"יש להבחין בין רטוריקה לבין מעשים ושמעון פרס יאחד
וימנע ממחלוקות בעם."

"שמעון פרס יקדם את עמק השלום ואת תעלת הימים מים סוף
ועד ים המלח, נעשו כבר סקרי התכנות, יש סיכומים עם מלך ירדן,
עם הנשיא אבו-מאזן, עם יו"ר האו"ם ומזכירת המדינה קונדוליסה רייס."

נתניהו משיב לאיילה חסון בכנסת לערוץ 1:
"זהו יום של התעלות ויום של התלכדות, נעשתה בחירה טובה
וכולם מתלכדים סביב זה."

"שמעון פרס לעולם לא יפסיק לחלום וכל אחד יעשה את תפקידו."

ציפי ליבני משיבה לבועז שפירא בכנסת לערוץ 1:
"פרס הוא הפנים היפות של מדינת ישראל."

מתי גולן משיב לאחימאיר בערוץ 1:
"שמעון פרס נוסף לנו גם כנשיא וגם כשר החוץ הטוב ביותר
של מדינת ישראל ואם ציפיליבני תדע לנצל את כישוריו מדינת ישראל
תרוויח מזה."

תמו השידורים מערוץ הכנסת - 20:00, תם הטקס.

__________________


פרס הושבע לנשיא המדינה
http://www.makorrishon.co.il/makor/Channel.faces?channel=1


פרס בנאום ההשבעה: יש לעודד שלום עם שכנינו
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/881933.html

____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#113,י''היום צריך להזכיר מיהו הנשיא פרס.''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.07.07 בשעה 17:57
בתגובה להודעה #112
ארצי
חבר מתאריך 10.6.07
69 הודעות יום שלישי ב' באב תשס''ז 17:49 17.07.07


היום צריך להזכיר מיהו הנשיא פרס.

נשיא שנוי במחלוקת

לפני מס' ימים היה יום חג לכל החנפנים. כולם היללו ושבחו את האיש ופועלותיו. עד שלרגע נדמה היה שמדובר באדם אחר לחלוטין. יום האתמול נגמר. בכסף שהוציאו על הטקס אפשר היה להאכיל ניצולי שואה חסרי כל, שהמדינה גזלה מהם את כספי השילומים שקבלה עבורם מגרמניה. היום צריך להזכיר מיהו הנשיא פרס.

כבר בטכס ההשבעה אמר פרס שברצונו לפעול "להיפטר מהשטחים", כלומר שטחי מולדת ששוחררו בדם חיילינו במלחמת "ששת הימים", לאחר שממלכת ירדן תקפה אותנו ללא כל התגרות מצדנו. הנשיא פרס שמעולם לא שרת בצבא, אפילו לא כטבח (וכנראה שגם לא ילדיו), ולא סיכן שערה משערות ראשו, מוכן למסור לערבים השואפים להשמידנו, חלקים גדולים מאדמתנו. זה כנראה הלקח שלמד ממסירת גוש קטיף לאויב והפיגועים בתושבי עוטף עזה שבאו בעקבות זאת.
בכותרת גדולה במעריב נכתב "פרס מתכוון לשחזר את "הסכם לונדון". הסכם זה ידוע יותר כ"תרגיל המסריח" של פרס בזמן ממשלת הרוטציה עם יצחק שמיר. בתרגילים מסריחים כאלה מצטיין פרס.

פרס יזכר בהיסטוריה, כנשיא הראשון שהיה נשיא השמאל הרדיקאלי ונשיא ערביי המדינה בלבד. הוא אינו מייצג את רוב תושבי המדינה. הוא יזכר כ"חתרן בלתי נלאה", כמי שקיבל, פרס נובל לשלום, יחד עם הרוצח ערפאת, גדול רוצחי היהודים במאה ה-20 (למעט היטלר יימח שמו וזכרו). הוא אחד האנשים הכי שנואים בפוליטיקה הישראלית. פרס חתר תחת כל מי שהיה סביבו, וביניהם מנהיגי מפלגתו משה שרת, גולדה מאיר, לוי אשכול, יצחק רבין וכו'. לאחר הפסדו בבחירות במפלגת העבודה (2006) נטש את מפלגתו ועבר למפלגת קדימה. עובדות נוספות על אופיו יכולה לספר ח"כ קולט אביטל.

ככל שתקצר תקופת נשיאותו של פרס כנשיא המדינה כך ייטב לעם ישראל.

תזכורת-פ"ש: (ציטוטים מטקס השבעתו של פרס לנשיא בכנסת ישראל
112. ''האם שמעון פרס יהפוך מקילר להילר?!''

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=112&viewmode=

____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#114,יקטעים מועתקים בנאום ההכתרה של פרס?
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 18.07.07 בשעה 19:10
בתגובה להודעה #112
קטעים מועתקים בנאום ההכתרה של פרס?


מעתיק? פרס

מומחה לרטוריקה טוען כי בנאום הכתרתו, העתיק נשיא המדינה שמעון פרס קטעים מנאומים מפורסמים של נשיאי עבר.
רדיו ערוץ 7

מספר קטעים בנאום ההכתרה של נשיא המדינה, שמעון פרס, היו מאוד דומים לקטעים מנאומי הכתרה של נשיאים לאורך ההסטוריה, כך טוען מומחה לרטוריקה בהתארח בתוכנית "חופש השידור" של רמי סדן בערוץ 7.

לדבריו, אם היה מדובר במישהו אחר ולא בפרס היה עושים מהעניין כותרות ראשיות בכל העיתונים. "ראיתי כמה קטעים בנאום של פרס שהם כל כך דומים לנאומי ההכתרה של נשיאי ארה"ב שזה כמעט מגוחך, נחום ברנע יודע את זה ומסרב לפרסם", אמר.

הוא מביא כדוגמא את הקטע מהנאום בו אומר פרס "גם אם יש אוירה של חורף אביא את האביב", ומסביר כי נאום ההכתרה של הנשיא קלינטון נפתח במשפט הזה מילה במילה.

הוא מוסיף כי גם אם מצטטים ובמיוחד מאילן גבוה כמו קלינטון חשוב לציין מאיפה לקוח הציטוט, "הוא ציטט וייחס את החוכמה והשנינות וההברקות לפרס, לא מקובל לעשות כך בנאומים".

על מהלך הנאום אמר המומחה כי הנאום היה בנוי למעשה משלושה נאומים, "החלק הראשון והאחרון היו בסדר ואילו החלק האמצעי היה גיבוב של קלישאות בערמה לא מסודרת בססמאות, זה ברור שזה לא נכתב על ידי אותו אדם", אמר והסביר, "בחלקים האחרים היו משפטים באותו אורך עם אותו מבנה תחבירי, והחלק האמצעי כלל פסקאות של משפטים קצרים כמו רשימת מכולת. זה ברור שמישהו אחר כתב את האמצע".
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/164886

_____________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#115,יאל''מ (מיל.) משה לשם:''שמעון פרס, הוא לא הנשיא שלי''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.07.07 בשעה 07:30
בתגובה להודעה #112
שמעון פרס, הוא לא הנשיא שלי
ד' אב תשס"ז / 19 יולי 07


אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".

לשימון זה לא מזיז, כי הוא כבר באופוריה.

כל התקשורת יצאה מכליה, עיתונאי החצר וכתבתבי השמאל יצאו מגידרם לפאר ולשבח ולהלל את הוד גדולתו שמעון פרס, הנשיא החדש.

קשרו לו כתרים, כגון: "ישראלי מספר 1", "הגדול מכולם" ועוד. הגדילו לעשות המתרפסים שאמרו שהוא גדול על העם, וספק אם עם ישראל ראוי לנשיא בשיעור קומה כזה. לרגע נדמה היה שהנה הגיע גוליבר, הענק המוכשר, אל ארץ ליליפוט ארץ הגמדים.

הסתירו מאיתנו שאת מסע הבחירות שלו ניהל "שכיר החרב" אייל ארד, האיש שהמליך פרו-נאצי ברומניה וזה שהיה חלק מצוות החווה המושחת שהביא עלינו את אסון עקירת היהודים מחבל עזה וצפון השומרון. האיש שתיחמן את עם ישראל ב"ספינים" תקשורתיים, הוא שהביא לבחירת פרס לנשיא. בעיתון סוף שבוע הזדרז אייל ארד וסיפר על התרגיל של הפיכת פרס ל"אנדרדוג" כדי להוליך שולל את מתחריו לנשיאות.

הסתירו מאיתנו את שקריו של פרס לגבי לימודיו האקדמיים באתר הכנסת, ונכתב על לימודים באוניברסיטת הרווארד. אני מציע לבדוק מה למד שם או מתי? ואולי מישהו יעורר שערוריה קטנה לפחות, כמו תואריה של ח"כ אסתרינה טרטמן. הסתירו מהציבור שהאיש לא שירת בצה"ל וישר "התברג לפעילות פוליטית, כבר בשנות ה-50 המוקדמות של המאה שעברה.

בראיונות איתו "הצטנע" וסיפר שחלומו היה להיות רועה צאן. זהו סיפור המעורר גיחוך. הצנוע כמעט נלקח "מאחורי האתונות". הסתירו את העובדה שכבר באותם שנים (ראשית דרכו הפוליטית) לעגה לו רביעיית מועדון התיאטרון בשיר "איך הפשפש עלה למעלה". הוא עלה כשהוא נאחז כפשפש בשיער ה"אריה ", בן גוריון. בכל מהלך חייו הפוליטיים הצטיין בחתרנות תחת הממונים עליו. "חתרן בלתי נלאה" כינה אותו יצחק רבין המנוח, אבל מי כבר מזכיר את יצחק רבין בתקשורת כשמדובר בהכתרה של ה"גדול מכולם" ,שמעון פרס.

בעיניי, חטאו הגדול ביותר הוא "הסכם אוסלו" שאותו הוביל עם חבורת מרעיו שפעלו במחתרת: יוסי ביילין ,פונדק וזינגר. האחרונים נהנים ממשרות נאות ב"מרכז פרס לשלום". "הסכם אוסלו" שהפך לאסון אוסלו והביא עלינו חורבן והרג לא נקשר בכתריו של שמעון פרס לקראת הכתרתו לנשיא. עיתונאי בכיר כתב: "המתנחלים כועסים על פרס בעניין אוסלו" . ככה גימד את האסון :"עניין אוסלו" וכאילו שרק המתנחלים כועסים. את המתנחלים כבר מזמן הוציאו אל מחוץ לקונצנזוס בתקשורת, ולכן התנגדות המתנחלים באה רק להאדיר את שמו של שמעון פרס בהפוך על הפוך.

לפני הכתרתו יצא שמעון פרס בהצהרה: " אהיה הנשיא של כולם". אבל דקות אחרי ההכתרה, הוא לא התאפק ושיגר את הבשורה הראשונה מבית הנשיא ש"צריך להיפטר מהשטחים". לא במילים מעודנות, אלא בבוטות האופינית של האיש,"להפטר מהשטחים" . ומה זה איכפת לאיש ש"בשטחים " חיים כ-300,000 יהודים.

לשימון זה לא מזיז, כי הוא כבר באופוריה. הוא נשיא מדינת ישראל.

גם כשנחתו רקיטות קאסם על העיר המדממת שדרות, הוא פתר את הבעיה באמירה מלומדת: " קאסמים שמאסמים". אדם שרוצה להיפטר מיהודה ושומרון ולהטיל אותנו חזרה ל"גבולות אושויץ " (דברי אבא אבן ז"ל), לא יכול הנשיא של כל העם ובעיניי הוא היה ונשאר אחד מפושעי אוסלו . פושעי אוסלו היו צריכים לעמוד לדין, להיכנס לכלא ולא למשכן הנשיא.

שחרור מחבלים כמחווה

עוד מעשה מטופש וחסר אחריות שיתבצע בסוף השבוע הסוער שבתחילתו הוכתר שמעון פרס לנשיא ובסוף השבוע ישוחררו 250 מחבלים.

מחוות לראשי כנופית הרשות הפלסטינית הן מחזה שחוזר על עצמו. נתנו מחוות לעראפת והוא השיב בדם ואש... נתנו מחוות לאבו-מאזן ומה הוא נתן לנו בתמורה עד היום? האם נעצר מחבל אחד ביוזמתו? האם הפסיק הטרור של ירי קאסמים על ישראל? ועכשיו ממשיך מצעד האיוולת ומשחררים מחבלים אשר הושקע מאמץ אדיר ללכוד אותם. ממשלה חסרת אחריות הצביעה בעד מחווה מטורפת, ומי הצביע נגד רק שאול מופז ואלי ישי ? אולי מישהו יספר לי איפה היה בהצבעה השר לעניינים אסטרטגים, איווט ליברמן? או שמא שחרור מחבלים אינה בעיה אסטרטגית?

"גורמים" בצה"ל: מטה חומש חסר אחריות

מטה "חומש תחילה" במהלך מבריק דחה את העלייה לחומש, ועל ידי כך הפתיע את צה"ל ומשטרת ישראל. הם שנערכו בימים האחרונים עם אלפי חיילים, ושוטרים נשארו בפה פעור. ועכשיו לא יודעים מה לעשות. אז כשמופתעים יצאו "גורמים" בהצהרה מטומטמת: המתנחלים חסרי אחריות. אנחנו התכוננו לעלייה ביום ג', והם דחו את זה. ההכרזה מזכירה לי התבכיינות של ילדים: "שברו את הכלים ולא משחקים" . מה חשבו אותם "גורמים" שנאמני ארץ ישראל צריכים לפעול על פי "תיק מבצע" של צה"ל, להתנגש בכוחות גדולים ולחטוף מכות מבריוני יס"מ?

אני מצדיע למטה "חומש תחילה" על התחבולה, ובז ל"גורמי צה"ל" על ההתבטאות שמצביעה לאיזה שפל ירד צה"ל.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6810

____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#123,יאל''מ (מיל.) משה לשם: ''סכנות מבית''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.07.07 בשעה 11:16
בתגובה להודעה #115
סכנות מבית


מאת אל"מ (מיל.) משה לשם

לאיזה שפל של שנאה עצמית עוד אפשר לרדת?

"שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורודף שלמונים..." (ישעיה א', פסוק כ"ג).

כל בר דעת יודע ומכיר בעובדה שסכנה מבית היא חמורה ומסוכנת יותר מסכנה מבחוץ. מדינת ישראל בשנים האחרונות עומדת בפני סכנות מבית אשר מעצימות את הסכנות לקיומנו מבחוץ.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שקופת שרצים צמודה אליו ובכל יום אנו עדים לעוד שערוריה ועוד חשד שנמצא בחקירה, למד ממורה מושחת לא פחות, אריק שרון, כי ניתן להציל את עורו על ידי הסטת והסחת דעת הציבור ממעשיו, מחדליו ופשעיו על ידי ביצוע מהלכים קשים נגד בני עמו.

אריק שרון ניסה להימלט מפרשיות שחיתות שאיימו עליו ועל משפחתו על ידי תוכנית הזדון של עקירת ישובי חבל עזה וצפון השומרון. הוא הצליח לסובב בכחש את הציבור בסיוע צוות יועצים רעי לב ורודפי בצע, כי "ההתנתקות " (כינוי "מכובס" לעקירה) יביאו שלום ושלווה לעם ישראל. את התוצאות אנחנו רואים היום שנתיים אחרי העקירה הנפשעת: עשרת אלפים יהודים עקורים החיים כפליטים בארצם, מדינת חמאסטן בעזה שמאיימת על דרום מדינת ישראל (בשלב זה), ואובדן יכולת ההרתעה והזנחת האיום של החיזבאללה שהיה כפצצה מתקתקת שהתפוצצה בפנינו לפני שנה.

שרון קיבל סיוע מלא מגנרלים מושחתים: רמטכ"ל שחצן שידע לגרש יהודים אך נכשל במלחמה נגד אויב חיצוני, דן חלוץ שדאג לתיק מניותיו הפרטי בשעות הראשונות של המלחמה, אלוף פיקוד הצפון שהיה אחראי בתקופת העקירה על אגף הלוגיסטיקה של צה"ל וידע לרדת לפרטי הפרטים בתחזוקת הכוחות שעקרו יהודים, אבל נכשל כישלון חרוץ בהכנת פיקוד הצפון למלחמה והיה אחראי ישירות לחוסר ההצלחה של צה"ל במלחמה. שרון קיבל גם סיוע מוחלט מהתקשורת לביצוע מהלכיו. הם ויתרו לו על הכל: על השחיתות ועל מעללי בניו ובלבד שיראו עקירת מתנחלים מבתיהם. הם כינו אותו "אתרוג", וכך הם התנהגו כלפיו. היום חלקם התפכח ומכה על חטא.

אהוד אולמרט שרצה להציג לציבור שגם "הוא יכול" להיות מנהיג כקודמו, שרון, נכנס למלחמת לבנון ללא בדיקה וללא תוכניות מגובשות. הוא עשה זאת בשחצנות ובהתרברבות שנשענה על מערכת קבלת החלטות לקויה שלו, של שר הביטחון ושל הרמטכ"ל ומטהו. אבל ראה זה פלא, גם אחרי דו"ח הביניים של "ועדת וינוגראד" שבעקבותיה התפטר הרמטכ"ל והודח מתפקידו שר הביטחון, עמיר פרץ (לא על ידי ראש הממשלה, אלא על ידי בוחרי מפלגת העבודה), אהוד אולמרט נשאר יושב על כסאו .

והשיטה? הפעם, התנפלות על כותבי הדו"ח. התנפלות על מימצאי "ועדת וינוגראד" כ"לא אמינים" מספיק. והתגובה המוזרה היא שהאיש שאחראי למחדלים, הוא זה שידע איך לתקן אותם. בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מבקר המדינה על המחדלים הנוראים בטיפול בעורף לפני המלחמה ובמהלכה, והשיטה חזרה על עצמה אולם ב"שיכלול" מסוים. הפעם הקדימה המתקפה של ראש הממשלה ואלוף פיקוד העורף והחלה לפני פרסום הדו"ח. אין ספק שזו טקטיקה מעניינת, כי ידוע ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".

וכך קראנו על ההשתלחות של ראש הממשלה במבקר המדינה. ואם לראש הממשלה מותר, אז גם לאלוף הכושל של פיקוד העורף מותר להתנפל במילים בוטות על מוסד מבקר המדינה ועל המבקר אישית. והתקשורת שוב אינה מתעוררת ואינה תוקפת את אלה שיוצא נגד המבקר, אלא קורצים אל הקורא שהמבקר בעצם כתב את הדו"ח כמעשה נקמנות. העורף במדינת ישראל חשוף, ושום דבר כמעט לא נעשה על ידי ממשלת ישראל בשנה שחלפה.

ראש הממשלה כינה בסוף השבוע את ארקדי גאידמק "תופעה מלאכותית", אך הוא שכח פרט קטן. גם ההבטחה החגיגית שניתנה על ידי הממשלה לתושבי שדרות למגן את בתיהם עד סוף יוני השנה התגלתה כמלאכותית. עד כה לא מוגן ולו בית אחד בשדרות.

אהוד אולמרט ממשיך בטקטיקה שלו והפעם תוקף את בית המשפט העליון באומרו: "לא בג"ץ יחליט היכן וכמה נמגן" .

כל התחזיות המודיעיניות מצביעות כי ברצועת עזה מתעצם החמאס הן באמצעי לחימה וחומרי נפץ והן באימונים. קצינים בכירים מצביעים על העובדה שאם לא נחסל את הטרור עכשיו, נצטרך להילחם שם בתנאים קשים יותר בעתיד. אבל לאהוד אולמרט לא אצה הדרך. הוא זורה חול בעיני הציבור בסיסמאות נבובות: " אין לי כוונה לעצום עיניים, כמו שמדינת ישראל עצמה עיניים בלבנון". לא שמעתי או קראתי ששר בממשלתו או ח"כ או עיתונאי הזדעק ושאל: מי עצם עיניים במלחמה בלבנון. האם זו מדינת ישראל או ראש ממשלת ישראל?

אהוד אולמרט כיהן כשר באותה ממשלה שעצמה עיניים מול הנעשה בלבנון, ועכשיו הוא מטיל כדרכו את האשמה על אחרים ועל מדינת ישראל. לא נראה שאולמרט עושה משהו ממשי נגד התעצמות החמאס, ובנוסף לסיסמא הקודמת הוא מוסיף ש"לא נמקלט את עצמנו לדעת. מי שיפנה את שדרות גוזר את גורל אשקלון". אהוד אולמרט, שדרות מתרוקנת מתושביה למרות הסיסמאות הנבובות שאתה מפריח, ואם נמשיך בדרכך גם תור אשקלון ואשדוד יגיע.

אולמרט מכריז על תוכנית אפשרית לעקירת ישובים ביהודה ושומרון, הפעם לדבריו יהיה הדבר בתיאום עם הפלסטינים. את "בלון הניסוי" הפריח חברו המשנה לראש הממשלה רמון שדיבר על נסיגה מכ-70% משטחי יהודה ושומרון. אל דבריו אלה יש להתייחס ברצינות רבה, כי התלמיד הולך בעקבות מורו. כמו שרון שרצה להסיט את הביקורת הציבורית והמשפטית מפשעיו ופנה לעקירת ישובים, כך עלול לעשות אהוד אולמרט. לאולמרט יש בנוסף לתיקי החקירה על שחיתות הנערמים במשטרת ישראל את דו"ח וינוגראד המלא שיפורסם בקרוב. מניסיון העבר, כשמדובר יהיה בעקירת ישובים אולמרט יקבל את מלוא הסיוע מהתקשורת ש"תשכח ותשכיח" ותסלח לו על כל מחדליו, ובלבד שיראו עוד מתנחלים נעקרים מבתיהם.


כל עוד מכהן אהוד אולמרט כראש ממשלה, נשקפת סכנה קיומית למדינת ישראל והיא גוברת מיום ליום. שרי ממשלת ישראל שממשיכים לשתף פעולה ולכהן בממשלה כזו, הם שותפים מלאים ולא ינקו.

ובעניין שרת החינוך, יולי תמיר. משרד החינוך שבאחריותה לא מצטיין בתחום הנחלת החינוך לציונות ולאהבת המולדת, גם לא בטיפול בסטודנטים או בתנאי הלימוד בבתי הספר. "גולת הכותרת" שלה לחינוך בבתי הספר היהודים היה להחזיר את ה"קו הירוק" למפות ארץ ישראל. לא חס וחלילה שהתלמידים יכירו את "גבולות אושויץ" שחנקו את המדינה עד שנת 1967, אלא כדי להבהיר מהם "שטחים כבושים". בימים אלה היא הוסיפה ערך "חשוב" לחינוך הערבי במדינת ישראל. הערך "נאכבה " (שואה) ילמד בבתי הספר הערביים, ואם עד רגע זה חינכו את הילדים הערבים שנאת יהודים שלא בספרות מאושרת ומתוקצבת על ידי משלם המיסים הישראלי, עכשיו ילמדו על פי תוכנית משרד החינוך את "השואה" של ערביי ארץ ישראל בשפתם ועל פי שיכתוב ההיסטוריה שלהם. ובהמשך עוד יוסיפו להם מרכיבים מספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית, "משואה לתקומה".

לאיזה שפל של שנאה עצמית עוד אפשר לרדת?
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6822

תזכורת:

אל''מ (מיל.) משה לשם:''שמעון פרס, הוא לא הנשיא שלי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=לשם#115

_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#122,י''נשיא כבוד''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.07.07 בשעה 03:01
בתגובה להודעה #112
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.07.07 בשעה 03:03 בברכה, פילוביץ שחף
 
נשיא כבוד
מאת: אורי אליצור הוא עורך הירחון "נקודה",
ובעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות" וב"מקור ראשון".

נבחרת להיות נשיא כבוד אדוני, ולא מנהל פרויקטים.

אדוני הנשיא, אל תתבלבל. לא נבחרת כדי לקדם את פרויקט עמק השלום וגם לא סתם כדי להביא שלום, אלא נבחרת כדי להביא כבוד. זה קצת עצוב, כי זה אומר לעשות בעיקר דברים שכל חייך זלזלת בהם ולעגת להם, ולהימנע מלעשות כמעט את כל הדברים שכל חייך החשבת. אבל בגיל 84 רוב האנשים מסתכלים אחרת על השאלה מה במרכז ומה בשוליים, ובמרכז עיסוקיהם של כל האנשים בגילך נמצאים דברים שלא היו עיקר מעייניהם לפני שיצאו לפנסיה. חלקם הולכים למועדון שחמט, אחרים עושים ספורט. יש אנשים שמתנדבים באגודה למען משהו, ויש רבים שמשתלבים בסדנאות ובהרצאות בבית האבות שהם גרים בו.

יחסית לקבוצת הגיל שלך מצבך מעולה, אדוני הנשיא. ויחסית לפוליטיקאים לוזרים מצבך מזהיר ממש, כך שאין לך מה להתלונן. ק אנא כבודו אל תתבלבל, אתה לא נשיא צרפת ולא נשיא רוסיה. לא רק מפני שמשטר נשיאותי לא מתאים לנו, אלא משום שאילו היה לנו משטר נשיאותי, אתה לא היית נבחר. הדבר הזה הרי כבר נבדק פעמים רבות, הרי שוב ושוב רצת לתפקידי מנהיגות פוליטית ובכל פעם הפסדת.

נבחרת להיות נשיא כבוד אדוני, ולא מנהל פרויקטים.

דקלרציות

פירוש הדבר לשנות מקצה לקצה, אולי להפוך לגמרי את הקערה על פיה ביחסך לשני עניינים: עניין הדיבורים והמעשים, ועניין המחר והאתמול. כל כך הרבה פעמים שמענו ממך את האמירה שלא חשובים הדיבורים והעיקר הוא המעשים. כל כך הרבה פעמים אמרת בהבעת זלזול "אני לא עוסק בדקלרציות". כל ישראלי שחי בארץ יותר משנה שנתיים יכול לגלגל איזה טייפ סמוי בתוך ראשו, ולשמוע שם את הקול שלך אומר את המילה הזו "דקלרציות" במין בוז מתנגן, מעורב בשמץ של קוצר רוח ובשאריות הקלות של מבטא זר שיש בדיבור שלך כשאתה מאבד סבלנות. ועכשיו אדוני, זה התפקיד שלך: אפס מעשים והמון דקלרציות.

אם אתה רוצה להיות נשיא, אתה חייב לשנות את יחסך לדקלרציות. לפעמים הדיבורים חשובים מאוד, והרבה פעמים הם יותר חשובים ממעשים. ועל כל פנים, כך או כך דקלרציות זו העבודה שלך היום. אל תזלזל, אתה דווקא יכול להיות טוב בזה. אתה יכול לתרום כמה משפטים שייחרתו בהיסטוריה של עם ישראל. ההכתרה שלך הייתה הזדמנות ראשונה שכבר הוחמצה, וחבל. אדרבה לך על זה. סופרים ומשוררים יעמדו בתור כדי להכין לך נאומי גטיסברג. שא נאומים מבריקים, תדבר שירה, תמציא פתגמים, אבל רק בלי פרויקטים אדוני. זה נגמר. לא פארק תעשיות רב לאומי, לא עמק השלום, ולא תעלת המחר.

המחר והאתמול

וכאן בא העניין השני כבוד הנשיא פרס והוא עוד יותר קשה, עניין האתמול והמחר. המחר, אדוני, הוא עניינם של הפוליטיקאים ואילו הנשיא עוסק באתמול. אני יודע שזה שוק בשבילך. אלף פעמים שמעתי אותך אומר שאין שום טעם לעסוק באתמול, אלא רק לצעוד אל המחר. אני יודע איזו עוצמה ענקית יש לקלישאה הזו, כי גם אני שייך למאה הקודמת. אני יודע שכל להט המהפכה נשאב ממנה, שהמעצמה הסובייטית הייתה בנויה עליה: הצבא האדום, הסוציאל דמוקרטיה וזכויות העובדים בכל העולם. אבל לגביך אדוני הנשיא, כל זה נגמר. לנשיא מדינת ישראל אין מחר.

נשיא מדינה עוסק באתמול: בן צבי חקר את ההיסטוריה של ארץ ישראל, שז"ר למד תנ"ך, חיים הרצוג הרבה לדבר על בית אביו הרב הראשי ועל מלחמת העולם השנייה, ויצחק נבון כתב וסיפר על הספרדים של ירושלים של פעם. האתמול הוא מה שמאחד את האומה ומה שמביא כבוד והדר, ואילו המחר הוא אג'נדה פוליטית ומה שמביא מחלוקת והתנצחות. אתה התמודדת על תפקיד האתמול, ולראשונה ניצחת.

הייתי יכול לנחם אותך בזה שהאתמול הולך להיות הדבר הבא, השוס של המחר, אבל זה לא יעבוד. אתה זקן מדי בשביל חוכמות מהסוג הזה. כל מה שאני יכול לומר בכל הרצינות והכנות הוא שזה התפקיד שקיבלת על עצמך אדוני הנשיא, שמעון השני, וזה להיות איש האתמול ומר דיבורים. זה תפקיד מכובד מאוד ורב חשיבות, אבל יכול להיות שלך הוא יהיה קשה במיוחד.

רק אל תתפתה ליצרך או לכל העורבים שמקרקרים לך להפר את החוזה שלך עם מי שבחרו בך, לרמוס את החוק הכתוב והמנהגי של המדינה, ולהתחיל לקדם את האג'נדה הפוליטית של השמאל דרך בית הנשיא. הם לא רוצים את טובתך ולא שוחרים את כבודך. הם רוצים להשתמש בך ולזרוק. אל תתפתה. מספיק מרורים אכל בית הנשיא לאחרונה, אל תוסיף עליהם. ובשורה התחתונה, אתה לא חייב להיות נשיא. אם אתה מרגיש שאתה לא יכול בלי פרויקטים עתידיים עתירי חזון, ואין מצב שתצליח להפסיק לצעוד אל העתיד עם דגל גדול ביד, אתה תמיד יכול ללכת ליו"ר הכנסת ולהגיש התפטרות. דליה תקבל את התפטרותך באהדה, וכנראה גם בחדווה.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6812

תזכורת:

112. ''האם שמעון פרס יהפוך מקילר להילר?!''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=112&viewmode=

אל''מ (מיל.) משה לשם:''שמעון פרס, הוא לא הנשיא שלי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=115&viewmode=

פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=

קטעים מועתקים בנאום ההכתרה של פרס?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=114&viewmode=

שיר ''הפשפש'', המשורר והמלך ''שמעון פרס חד הם:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=117&viewmode=

''הנשים בחייו של שמעון פרס:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=118&viewmode=

כשמגייסים פושעים למערכת הביטחון
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=119&viewmode=

שמעון פרס
http://www.global-report.net/d.php?ct=5399&l=he&c=x-files

_______



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#116,ישיר משנות ה 50 'איך קרה שהפשפש עלה למעלה' נכתב על ש פרס
נכתב על-ידי שכל ישר בתאריך 19.07.07 בשעה 10:22
בתגובה להודעה #0
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 24.09.12 בשעה 16:17 על-ידי פילוביץ שחף (מפקח)
 

חיים חפר בצוואה מצולמת - שמעון פרס הוא פשפש שעלה למעלה - וידאו (*)

מה שנלחש בחדרי חדרים על שמעון פרס, יוצא לאור בצוואה מצולמת של חיים חפר שפורסמה אתמול 23.9.2012:



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

#117,ישיר ''הפשפש'', המשורר והמלך ''שמעון פרס חד הם:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.07.07 בשעה 21:44
בתגובה להודעה #116
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.09.12 בשעה 16:18 בברכה, פילוביץ שחף
 
היום בידיעות אחרונות בעמוד הראשי של 24 שעות מצולם הנשיא
שמעון פרס כשהוא יושב בישיבה מלכותית והכותרת:

"של מי השירה הזו"
"זה הפרוייקט הטרי של קובי אשרת, מתי כספי, ארקדי דוכין וקרן פלס.
דיסק חדש משירים
שכתב שמעון פרס, במהלך ישיבות ממשלה, כמובן.

שלושה שירים מופיעים בכתבה (שני עמודים מכובדים:

1. אהבה אדומה/שמעון פרס.

2. שבחי קליה/שמעון פרס.

3. תפילה בדרך/שמעון פרס.

קובי אשרת: "אנחנו ממש לא עושים לפרס טובה. הכתיבה שלו היא צנועה,
יפה ורגישה, הוא אולי לא אלתרמן או אהוד מנור, אבל יש לכתיבה איכויות."

אריאלה מלמד: "משורר הדלות, הכתיבה בוסרית, החריזה בנאלית,
אני לא מתרשמת משיריו של פרס."

מקור: ידיעות אחרונות מהיום 19.7.2007 ב-24 שעות בעמודים 6 ו-7

אני אישית נזכרתי בשיר הפישפש שכתב עליו המשורר חיים חפר, המצ"ב:

חיים חפר בצוואה מצולמת - שמעון פרס הוא פשפש שעלה למעלה - וידאו (*)

מה שנלחש בחדרי חדרים על שמעון פרס, יוצא לאור בצוואה מצולמת של חיים חפר שפורסמה אתמול 23.9.2012:



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


שמעון פרס
http://www.global-report.net/d.php?ct=5399&l=he&c=x-files

____


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#189,יהפשפש שעלה למעלה לאחר שגרר את רבין כל הדרך למוות...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.11.08 בשעה 10:55
בתגובה להודעה #116
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.09.12 בשעה 16:20 בברכה, פילוביץ שחף
 
תזכורת תרתי משמע:


מקור:
שיר משנות ה 50 'איך קרה שהפשפש עלה למעלה' נכתב על ש פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=116&viewmode=
שיר ''הפשפש'', המשורר והמלך ''שמעון פרס חד הם:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=117&viewmode=

חיים חפר בצוואה מצולמת - שמעון פרס הוא פשפש שעלה למעלה - וידאו (*)

מה שנלחש בחדרי חדרים על שמעון פרס, יוצא לאור בצוואה מצולמת של חיים חפר שפורסמה אתמול 23.9.2012:



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


**



מקור:
דברי השר רחבעם זאבי ז''ל הי''ד בכנסת ישראל !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5504&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F0%E2%F8%F8#49



מקור:
''רבין נגרר לאוסלו, נגרר לוושינגטון ונרצח.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F0%E2%F8%F8#31

_______



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&view


#194,יכבוד הנשיא - ולס עם השיר‏ (איך הפשפש עלה למעלה)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.04.09 בשעה 15:59
בתגובה להודעה #116
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.09.12 בשעה 16:21 בברכה, פילוביץ שחף
 
השיר "הפשפש" שכתב חיים חפר והמיוחס לפרס. בראיון איתו מודה למעשה חפר בכך שמדובר בפרס, אם כי הוא "לוקח צעד אחורה", אולי כי מה שהיה אז "פוליטיקלי קורקט", היום קצת פחות ואולי אף כדי להימנע מ"העלבת עובד ציבור"...


הראיון המלא 30.7.04:

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=457213&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

מתוך הראיון:

בסוף שנות ה-50 כתבת את השיר "איך הפשפש עלה למעלה", אומרים שזה על שמעון פרס. ההגדרה תקפה?

"תראה, הוא כבר היה מאז ראש ממשלה וזה משהו אחר, אבל ראשיתו היתה כזאת. הוא לא היה לוחם במלחמה, למרות שהיה איש צעיר. המון נערים בגילו יצאו למלחמה והוא לא. רק סיכסך וחתר. יש לי אנטיפתיה אליו. תראה, עכשיו הוא שוב אומר: 'זה לא עניין אישי, אני רוצה שלום'".

ובכל זאת, למה השנאה כל כך עמוקה?

"נכון שיש פה חארות לא פחות ממנו, אבל הוא היה החרא בדרגה הכי גבוהה. אבל, תדע שלא כתבתי את השיר עליו. כשאמרו שזה הוא, לא עמד בי הכוח להתנגד לעם שראה ב'פשפש שעלה למעלה' את שמעון פרס".

גם השיר, בביצוע רביעיית מועדון התיאטרון, מצורף.
http://www.israblof.com/?l=he&a=58945

חפר פרס.doc
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/49d4a9033f891ab9.doc


תזכורת:



116. שיר משנות ה 50 'איך קרה שהפשפש עלה למעלה' נכתב על ש פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=116&viewmode=

שיר ''הפשפש'', המשורר והמלך ''שמעון פרס חד הם:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=117&viewmode=

הפשפש שעלה למעלה לאחר שגרר את רבין כל הדרך למוות...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=189&viewmode=


חיים חפר בצוואה מצולמת - שמעון פרס הוא פשפש שעלה למעלה - וידאו (*)

מה שנלחש בחדרי חדרים על שמעון פרס, יוצא לאור בצוואה מצולמת של חיים חפר שפורסמה אתמול 23.9.2012:



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב



__________


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#211,יאת מי חיים חפר כינה פשפש ?
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 23.09.12 בשעה 18:50
בתגובה להודעה #116
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.09.12 בשעה 16:22 בברכה, פילוביץ שחף
 
חכם על גוגל
חבר מתאריך 4.1.09
1765 הודעות, 24 מדרגים, 48 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:38 22.09.12


את מי חיים חפר כינה פשפש ?

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.09.12 בשעה 21:05 בברכה, חכם על גוגל

חיים חפר השאיר צוואה מוקלטת עם בקשה לשדר אותה לאחר מותו.
אם שמעתי והבנתי נכון הוא כינה את שמעון פרס בכינוי פשפש,ואף חיבר חמשיר על הפשפש שעלה למעלה.
חדשות ערוץ 2.

חיים חפר בצוואה מצולמת - שמעון פרס הוא פשפש שעלה למעלה - וידאו (*)

מה שנלחש בחדרי חדרים על שמעון פרס, יוצא לאור בצוואה מצולמת של חיים חפר שפורסמה אתמול 23.9.2012:



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


אשדודה
חבר מתאריך 25.5.11
5391 הודעות, 54 מדרגים, 104 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:40 22.09.12


1. חיים חפר בדיברי האמת שלו נגד הפשפש מנע מהסמול להמליך אותו למלך האנטישמים


אדר
חבר מתאריך 2.4.12
217 הודעות אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:42 22.09.12


2. הפשפש עלה למלה זה שיר ישן של רביעית מועדון התיאטרון

והספקולציות שהוא כתב אותו על פרס, לו נטר טינה עוד מימי הפלמ"ח ולאחמ"כ רפ"י היו ידועות:
http://www.youtube.com/watch?v=W04hxJvQ4-A


ilanka
חבר מתאריך 25.4.02
69832 הודעות, 156 מדרגים, 237 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:54 22.09.12


8. נראה לי שטעית בגדול: מדובר בשיר שחיים חפר תרגם ולא כתב

השבוע עסקו בו בגל"צ, בתכניתו של בני בשן.
יחד עם זאת הוא אכן הזכיר את פרס בהקשר (מאוחר הרבה יותר) לשיר הזה:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=802838


TheGhost
חבר מתאריך 17.5.11
1046 הודעות, 12 מדרגים, 24 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:47 22.09.12


4. זה די ידוע וזאת גם אחת הסיבות שבגללן

פרס שלח רק הודעה ולא הגיע להלוויה


onoffon
חבר מתאריך 2.4.12
4876 הודעות, 54 מדרגים, 43 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:50 22.09.12


5. ''איך הפשפש עלה למעלה'' - על שמעון פרס.
http://www.zeevgalili.com/2005/06/259

"איך הפשפש עלה למעלה" והעיקרון הפיטריפורסם בתאריך 3 ביוני 2005 מאת זאב גלילי

" העיקרון הפיטרי" , הקובע שבראש הפירמידה יושבים אנשים שהגיעו לרמת אי הכשירות שלהם, איננו תקף בישראל * כאן מגיעים לתפקידים הבכירים אנשים שלא הוכיחו יכולת באף רמה * הקשר בין גשר המכביב, קריסת מערכות החינוך והרפואה וההתנתקות * מרכז הליכוד כסכנה אסטרטגית

בסוף שנות החמישים חיבר חיים חפר את הפזמון " איך הפשפש עלה למעלה" . בפזמון תאר חפר פשפש, שנולד בפרוות עכבר, אך שאף להתקדם בחיים. הוא עזב את העכבר ועבר לכלבלב. חיי כלב לא סיפקו אותו והוא שאף לעלות עוד ועוד. הוא עבר מן הכלבלב אל החמור ומן החמור על הסוס.

" וכך עלה עלה עלה

עד שהגיע לממשלה"

וכיצד הצליח הפשפש במסע הקידום שלו?

משיב חפר בפזמון:

" תמיד תגידו יס

ואז תצליחו לטפס

חיים חפר לא אמר אז למי התכוון, אך כל המדינה ידעה כי התכוון לשמעון פרס וכולם צחקו.

לפני כמה שנים נשאל חיים חפר בראיון עיתונאי על השיר הזה. ואלה היו השאלות והתשובות.

שאלה: בסוף שנות ה-50 כתבת את השיר "איך הפשפש עלה למעלה", אומרים שזה על שמעון פרס. ההגדרה תקפה?

חפר: "תראה, הוא כבר היה מאז ראש ממשלה וזה משהו אחר, אבל ראשיתו היתה כזאת. הוא לא היה לוחם במלחמה, למרות שהיה איש צעיר. המון נערים בגילו יצאו למלחמה והוא לא. רק סיכסך וחתר. יש לי אנטיפתיה אליו. תראה, עכשיו הוא שוב אומר: 'זה לא עניין אישי, אני רוצה שלום'".

ובכל זאת, למה השנאה כל כך עמוקה?

"נכון שיש פה חארות לא פחות ממנו, אבל הוא היה החרא בדרגה הכי גבוהה. אבל, תדע שלא כתבתי את השיר עליו. כשאמרו שזה הוא, לא עמד בי הכוח להתנגד לעם שראה ב'פשפש שעלה למעלה' את שמעון פרס".

פשפשים שעלו

במרוצת השנים למדנו לדעת שזה בכלל לא מצחיק. שמעון פרס היה " פשפש" יחיד שקפץ לממשלה. כיום ממלאים " פשפשים" אומרי הן לא רק את כסאות השרים. הם מכהנים כשגרירים, מנכ" לים ואלופים. הם מכתיבים את אורחות חיינו במערכות החינוך, הבריאות, הביטחון, התחבורה, המשפט ועוד.

כיצד מצליחים חסרי כשרון רבים כל כך להגיע לעמדות כוח שבהן כולנו תלויים?

תריסים בגובה אחיד

התופעה איננה ישראלית, היא אוניברסלית. את ההסבר לתופעה נתן ד" ר לורנס ג". פיטר בספרו הידוע " העיקרון הפיטרי" , שהופיע בארצות הברית בשנת 1969.

פיטר מספר כי בילדותו לימדו אותו כי " האנשים למעלה יודעים מה הם עושים" . כשבגר החל קריירה בהוראה וגילה כי מה שלמד לא מתאים למציאות. מנהל בית הספר שלו דאג שתריסי כל החלונות יהיו בגובה אחיד; שלא ידרכו על ערוגות הוורדים; שיהיה שקט בכיתות; שכל הטפסים ימולאו בזמן. הדבר האחרון שעניין אותו היה חינוך.

תחילה חשב פיטר שנתקל במקרה חריג, או שרק מערכת החינוך סובלת מאיזה ליקוי פנימי. עד שנתברר לו כי זו תופעה כללית – לא יוצלחים מכהנים בתפקידי מפתח בכל התחומים. הוא חזה במו עיניו בגשר באורך קילומטר שהתמוטט. בעיר שנבנתה באזור הנשטף מדי פעם על ידי נהר גדול. במוצרים עתירי הון ועבודה המתפרקים לאחר שימוש ראשוני. במפקדים צבאיים המובילים גייסות לאבדון.

מה קרה לגורודיש

פיטר הקדיש שנים למחשבה ולמחקר עד שראה לפתע את האור וניסח את העיקרון הקרוי על שמו. העיקרון הזה, פשוט אך גאוני, מנוסח במילים הבאות:

" במערכת היררכית, כל עובד מתקדם עד לרמת האי-כשירות שלו" .

הדוגמא הפשוטה ביותר היא מן ההיררכיה הצבאית. קצין זוטר מצליח בתפקידו ועולה בסולם הדרגות: סגן, סרן, רב סרן, סגן אלוף, אלוף משנה, תת אלוף וכו". כל תפקיד שהוא ממלא בהצלחה מעלה אותו לדרגה ולתפקיד גבוהים יותר. עד שהוא מגיע לתפקיד שהוא מעל ליכולתו ושם הוא נתקע וגורם לנזקים אדירים.

הדוגמא המפורסמת ביותר בצה"ל היא של האלוף שמואל גורודיש, שהיה קצין מצטיין עד שהגיע לתפקיד אלוף פיקוד דרום במלחמת יום הכיפורים והיה בין האחראים הראשיים לאסון.

גשר המכביה והטרור

מי שמסתכל על המציאות שלנו בעיניים של העיקרון הפיטרי מבין פתאום מדוע התמוטט גשר המכביה, מדוע קרסו אולמי ורסאי, מדוע הגענו בחינוך לדרגה של עולם שלישי (למרות שההשקעה בחינוך בארץ היא מהגבוהות בעולם), מדוע אנחנו חסרי אונים מול הקטל בדרכים, מדוע נכשלנו בחיסול הטרור הערבי, מדוע הולכת אומה שלמה בעיניים עצומות אל תהום ההתנתקות.

מבחינת העיקרון הפיטרי אנחנו ככל העמים. עקרון הקידום לדרגת אי הכושר מעמיד בצמתי החלטה מרכזיים של המינהל אנשים שהגיעו לדרגת אי הכשירות שלהם.

בלי שום כישורים

אך לנו יש תוספת ייחודית לעיקרון הפיטרי. המערכת הפוליטית גורמת לכך שגם מי שמגיע לדרגת אי הכשירות איננו נתקע אלא ממשיך למעלה לדרגות החלטה יותר גבוהות. וגרוע מזה: רבים מגיעים למעמדם בלי שהוכיחו יכולת כלשהי בדרגות קודמות. הדוגמא הבולטת ביותר היא אולי שר החוץ סילבן שלום. התפקיד היחיד אולי שמילא בזכות כישוריו היה יו" ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. כל תפקידיו האחרים היו טיפוס בהיררכיה מכוח מעמדו הפוליטי: מדירקטור במפעלי ים המלח ועד יו" ר מועצת המנהלים של חברת החשמל ושר האוצר.

מה למשל הכשיר את שרת החינוך לימור לבנת לתפקידה? עיון בתולדות החיים שלה מגלה כי זה כולל שורות ספורות בלבד. מקצועה של לימור לבנת באתר הכנסת מוגדר כפרסומאית ומגילת חייה כוללת תפקידי סמלת סעד בצה"ל. והרשימה ארוכה: אהוד אולמרט ( בוגר אוניברסיטה, כתב צבאי בבמחנה) דליה איציק (סמינר למורות, ספרות היסטוריה משפטים). שורה ארוכה של מקבלי החלטות גורליות שכל ימיהם בילו בעסקנות פוליטית.

מרכזי המפלגות אינן מספקות תפקידים רק במדרג הפוליטי. הן שולחות יד גם למדרג הביטחוני, האקדמי, הכלכלי, הטכנולוגי. אם המאכערים של מרכז הליכוד יקבעו מי יהיה הרמטכ"ל ומי יהיה ראש השב"כ, רקטור אוניברסיטה, מנכ"ל התעשייה האווירית, הרי אנחנו בסכנה אסטרטגית ממשית.


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
87731 הודעות, 185 מדרגים, 323 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:52 22.09.12


6. תזכורת:

שיר משנות ה 50 'איך קרה שהפשפש עלה למעלה' נכתב על ש פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&archive#116


שיר ''הפשפש'', המשורר והמלך ''שמעון פרס חד הם:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&archive#117


הפשפש שעלה למעלה לאחר שגרר את רבין כל הדרך למוות...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&archive#189


כבוד הנשיא - ולס עם השיר (איך הפשפש עלה למעלה)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&archive#194


"איך הפשפש עלה למעלה" והעיקרון הפיטרי
http://www.zeevgalili.com/2005/06/259

lurker
חבר מתאריך 18.9.05
9125 הודעות, 177 מדרגים, 346 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 21:11 22.09.12


10. קבל את הפרסום ב''ידיעות אחרונות'', על הנחש - פרס.


עמנו א-ל
חבר מתאריך 17.9.11
927 הודעות, 15 מדרגים, 26 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:53 22.09.12


7. שמעון פרס הפשפש. ממציא.

ממציא הננו-טכנולגיה, ממציא האטום, ממציא לימודים בהרווארד, ממציא שירות בצה"ל.


אופימור
חבר מתאריך 13.2.11
118 הודעות אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 20:59 22.09.12


9. הפישפש

השיר תוגמם מצרפתית .חנה זמר שהייתה עורכת דבר גם כתבה הרבה על כבוד הנשיא ,חומר מרתק !!!!


xשרלהx
חבר מתאריך 8.10.01
3205 הודעות, 24 מדרגים, 48 נקודות. ראה משוב אור ליום ראשון ז' בתשרי תשע''ג 23:48 22.09.12


11. הנה הראיון שלו מ-2005 שבו הוא מתייחס לזה
http://www.haaretz.co.il/misc/1.986538

בסוף שנות ה-50 כתבת את השיר "איך הפשפש עלה למעלה", אומרים שזה על שמעון פרס. ההגדרה תקפה?

"תראה, הוא כבר היה מאז ראש ממשלה וזה משהו אחר, אבל ראשיתו היתה כזאת. הוא לא היה לוחם במלחמה, למרות שהיה איש צעיר. המון נערים בגילו יצאו למלחמה והוא לא. רק סיכסך וחתר. יש לי אנטיפתיה אליו. תראה, עכשיו הוא שוב אומר: 'זה לא עניין אישי, אני רוצה שלום'".

ובכל זאת, למה השנאה כל כך עמוקה?

"נכון שיש פה חארות לא פחות ממנו, אבל הוא היה החרא בדרגה הכי גבוהה. אבל, תדע שלא כתבתי את השיר עליו. כשאמרו שזה הוא, לא עמד בי הכוח להתנגד לעם שראה ב'פשפש שעלה למעלה' את שמעון פרס".

==


הנשיא שימון פרס ''פרס עוד יקבור את כולנו'' (*)
http://rotter.net/forum/gil/24969.shtml#44


#118,י''הנשים בחייו של שמעון פרס:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.07.07 בשעה 00:07
בתגובה להודעה #0

עם סוניה אישתו - הגברת הראשונה

עם יאסרית - הגברת השניה.

לומד לרקוד

עם אפרת דובדבני וקלינטון
50. אפרת דובדבני = אשת סודם = אשת סדום
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml#50


עם נאווה אלימלך ז"ל הי"ד
25 עברו ומזל אלימלך מתראיינת ושואלת למה שמעון פרס לא...
http://rotter.net/forum/gil/7193.shtml

עם סופיה לורן

עם פנינה רוזנבלום



יוצא לפאב עם דליה איציק

עם רעייתו של כדורגלן מברזיל

עם אחינועם ניני

עם שרון סטון


קונדוליזה רייס


ציפי לבני


עם ננסי פלוסי

עם מרילין קרלסון



הנשים בחייו של שמעון פרס
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-135856-00.html?tag=23-29-16

________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה





#148,יפגישת הנשיא שמעון פרס עם הזמרת מדונה - למעלה משעה וחצי
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.09.07 בשעה 03:13
בתגובה להודעה #118
אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
18394 הודעות יום ראשון ד' בתשרי תשס''ח 02:10 16.09.07


פגישת הנשיא שמעון פרס עם הזמרת מדונה - למעלה משעה וחצי


http://www.nrg.co.il/online/7/ART1/636/268.html

תזכורת:

''הנשים בחייו של שמעון פרס"
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=118&viewmode=

__________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#208,ימדונה: ''המופע בישראל - למען השלום'' = CODE PINK
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 29.03.12 בשעה 14:54
בתגובה להודעה #148

* מקור:
מדונה: "המופע בישראל - למען השלום"
http://e.walla.co.il/?w=/6/2518741
*וכאן:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150704271254378&set=a.117697274377.97735.612759377&type=1&theater
.
.
תזכורת:

בתאריך יום ראשון ד' בתשרי תשס''ח 16.09.07, דהיינו לפני 4 שנים וחצי,
תוכנן המהלך שהזמרת "האגדית" מדונה, תופיע ב-'מחאה' בחודש מאי 2012,
בפגישה בת שעה וחצי עם הנשיא שימון פרס בלשכתו.....

* מקור:
148. פגישת הנשיא שמעון פרס עם הזמרת מדונה - למעלה משעה וחצי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&archive#148

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#203,ילהחרים את ח''כ ענת וילף (*)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.01.11 בשעה 17:23
בתגובה להודעה #118
להחרים את ח"כ ענת וילף (*)
כ"א שבט תשע"א - אורי פולק

הרב ישראל רוזן מותח ביקורת נוקבת על ח"כ עינת וילף, זאת בשל עובדת נישואיה לגוי. "פשוט לא מסתדר לי ח"כית נשואת-תערובת". הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת", קורא להחרים את כל פעולותיה הציבוריות של ח"כ עינת וילף, זאת בשל העובדה שהיא נשואה לריצ'ארד גוטיאר, אדם ממוצא גרמני שאיננו יהודי. במאמר שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב בעלון "שבת בשבתו" קורא הרב רוזן "להחרים את כל פעולותיה הציבוריות כדמות שלילית מובהקת בהיותה נשואה לגרמני שאיננו יהודי".

@ הביקורת הנוקבת שמותח הרב רוזן נעוצה בעיקר בעובדה כי ח"כ וילף עתידה לקבל את ראשות ועדת החינוך או הקליטה של הכנסת. "אני מפנה כאן אצבע מרשיעה כלפי אחת הגמדות ה'עצמאיות', עינת וילף שמה", כותב הרב רוזן.

@ הרב רוזן טוען כי קריאתו זו איננה מבוססת על עניין דתי או לאומי. "יש בעלי עבירות גדולות מזו ויש בוגדים לאומיים גדולים ממנה", מסביר הרב רוזן ומנמק כי החרם אף איננו חברתי, "הרי יש ח"כים בעלי דוגמא אישית ירודה יותר". הסיבה להחרמת פעולותיה הציבוריות, טוען הרב רוזן, מבוססת על כך ש"פשוט לא מסתדר לי ח"כית נשואת-תערובת. עדין סלידה זו קיימת בקונצנזוס רחב".

@ "ידעתי שבכנסת מכהנים גם ח"כים שאינם יהודים, מוסלמים ודרוזים למשל. לא אתפלא - ולא אוכל להתנגד - אם יקום מי מעולי חבר העמים ויצהיר שהוא אישית מייצג בכנסת את מגזר העולים שטרם התגיירו או החפצים לשמור על קהילתם הנכרית, כאזרחים נאמנים", מציין הרב רוזן אך קובע כי בעניינה של ח"כ וילף, דעתו שונה. "ח"כ או ח"כית נשואי-תערובת, ככה סתם, זה כבר למעלה מכח סבלי. בפרט כשהם בעלי עזות וחוצפה להתהדר בנוצות 'עצמאות' ישראלית או יו"רות החינוך, העלייה והקליטה", קובע הרב רוזן.

@ הביקורת שמותח הרב רוזן לא מסתכמת בעניין העקרוני של נישואים לאדם שאיננו יהודי. בהמשך מאמרו מבקר הרב רוזן את בן זוגה של ח"כ וילף, כמי שהתהדר בכך שהיה לאחד הישראלים הראשונים שהחזיקו במכשיר ה"אייפד" בישראל. "הוא זכה להיות חלוץ חינוכי", כותב הרב רוזן באירוניה, "זאת בזכות התמדה עיקשת בת 10 שעות המתנה! שיאנות זו מגמדת את אי-שליטתו בעברית ואת הימצאותו החלקית כאן בהיותו מגיש תוכניות טלוויזיה בבאווריה".

@ "לסיכום ולשם חובת המחאה", חותם הרב רוזן במאמרו, "בוז!".
מקור:
http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=42773

תזכורת:

סירטון: 'מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו'- השמאל הרדיקלי (*)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=20664&forum=gil&viewmode=all&keywords=ענת וילף

ח''כ וילף: ''הגיע הזמן שהמפלגה תפסיק לטפח את זכר רבין''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoops1&om=33677&omm=0&viewmode=threaded

13. צודק !! קשר ישיר...תראיין את ח''כ ענת וילף......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=20664&forum=gil&viewmode=all&keywords=ענת וילף#13

גיוס סוכנים יהודים ל-אס.אס'' _


121. חשיפה/מסמך: ''גיוס סוכנים יהודים ל-אס.אס''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=121&viewmode=



מקור:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoops1&om=33677&omm=5&viewmode=threaded


מה אומר החוק במדינת ישראל על...´´בגידה´´???
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5021&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%E5%E5%FA


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#205,יהכירו את כל נשות הנשיא שימון פרס (*)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.06.11 בשעה 22:03
בתגובה להודעה #118

את שר הביטחון וראש הממשלה ושר החוץ פרס, בשעתו, תמיד הקיפו יועצים - ה"בלייזרים" קראו להם. עכשיו, כשהמציא את עצמו מחדש, נשיא המדינה שמעון פרס מנוהל בעיקר על ידי נשים.
תזכורת:
5. ''הבלייזרים'' של שמעון פרס.....................
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5419&forum=gil&o

מנכ"לית המשרד אפרת דובדבני, הסמנכ"לית יונה ברטל, יועצת קשרי החוץ עופרה אשד וגם יועצת התקשורת איילת פריש - כולן נשים. "הוא הבוס שלי, המנהיג שלי. הוא המנהל שלי שצריך לשמור עליו", אומרת פריש, כשהיא מדברת בחיוך על המעסיק שלה, האזרח מספר אחת.

פחות משבוע אחרי שטיל הקורנט פגע באוטובוס התלמידים בעוטף עזה, הגיע פרס לחזק את תושבי הדרום, בשטח. מטה הנשים שלו היה איתו בכל רגע, מלווה אותו בכל צעד ודואג שהכל יעבוד בלי שום בעיה - מהביקור אצל ילדי הגן ועד המפגש המרגש עם התושבים.

"כשאנחנו מתכננים סיור ירידה לשטח, אנחנו יודעים שהנשיא הכי אוהב בעולם בני אדם. זה בא לו בטבעיות", מסבירה פריש. בינתיים, פרס מדבר עם הילדים, לוחץ ידיים ומתנשק עם האזרחים, כשהוא סמוך ובטוח שאת כל ההפקה ומאחורי הקלעים - יידע מטה הנשים שלו לעשות.

"הוא בן 88. צריך לשמור עליו"

הביקורים של הנשיא לא תמיד מצליחים. במהלך ביקורו של פרס בדרום, היה אמור נשיא המדינה לקחת את הפמליה שלו לקיבוץ נחל עוז - שם מחכים התושבים המתוסכלים שמישהו כבר ישמע אותם. עם זאת, לגורמי הביטחון הגיעה התרעה מודיעינית והם לא רוצים שפרס יתקרב לגדר. בנחל עוז זועמים, אבל אין להם ברירה - כמו כל אחד מהאזרחים, גם הנשיא חייב להישמע להוראות הביטחון.

בכל יום בבוקר, מנהל מטה הנשים של פרס את ישיבת הצוות היומית. "לשם אסור לי להיכנס", אומר נשיא המדינה בעליצות. "זה סודי", הוא מוסיף.

"האחריות שלנו היא שלא יקרה שום דבר לנשיא", מסבירה דובדבני. "הוא נשיא מדינה אהוד, אהוב ובקונצנזוס, ובכל זאת - הוא בן 88", היא אומרת.

צריך להודות - האחריות של נשות המטה בהחלט כבדה. כשרואים את התמונה של פרס, מלווה בנשותיו, אי אפשר שלא להיזכר בתקופתו של הנשיא הקודם. עם זאת, כנראה שבסוף, גם בביתו של האזרח מספר אחת - נעשה צדק.
מקור:
http://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-951e56b03b65031004.htm&sCh=31750a2610f26110&pId=786102762
.
.
תזכורת:
.
.
תת-אשכול:
118. ''הנשים בחייו של שמעון פרס:
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml#118

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0


#119,יכשמגייסים פושעים למערכת הביטחון
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.07.07 בשעה 03:15
בתגובה להודעה #0
תאריך הפירסום: 12 ב-March 2004 | כותב המאמר: זאב גלילי
http://www.zeevgalili.com/?p=312

ואנונו: פרס נובל במקום חבל תליה »
http://www.zeevgalili.com/?p=287

« התאולוגיה הציונית של ון דר הובן

כשמגייסים פושעים למערכת הביטחון

פרשת אלחנן טננבאום דומה כשתי טיפות מים לפרשת " האדם השלישי" , אברי אלעד, בשנות החמישים * בשני המקרים גויסו נוכלים בעלי עבר פלילי והטילו עליהם משימות ביטחוניות בעלי חשיבות לאומית * אלעד גרם בעקיפין לנפילת בן גוריון * האם זה מה שיעשה טננבאום לאריאל שרון

בראשית שנות החמישים התקיים במחנה צריפין קורס מג"דים בפיקודו של יצחק רבין ז"ל. כמה מחניכי הקורס הגיעו במרוצת השנים לתפקידים הבכירים ביותר בצה"ל. ביניהם היו דוד אלעזר, יוסף גבע, מאיר עמית ועוד.

עם חניכי הקורס נמנה גם אדם ששמו אינו אומר היום מאומה לרוב אזרחי ישראל, אברהם זיידנברג. הוא היה אחד הבוגדים הגדולים בתולדות המדינה ומשך שנים רבות נשמר שמו בסוד והיה ידוע רק כ" האדם השלישי של הפרשה" .

רקורד מרשים וכוזב
בתקופת קורס המג" דים הוא הציג עצמו כבעל רקורד מרשים: עלה ארצה ב" עליית הנוער" מווינה, חונך בבן שמן, התגייס למחלקה הגרמנית של הפלמ"ח, לחם בקומנדו הבריטי, היה מפקד פלוגה בחטיבת "הראל" במלחמת השחרור, היה מראשוני המתגייסים לצנחנים.

לימים נתברר שכל הרקורד הזה כוזב. הוא לא שרת בפלמ"ח אלא חודשיים וחצי וסולק בבושת פנים לאחר שגנב חפצים מחבריו ליחידה. לא לחם בקומנדו הבריטי אלא שרת בו כנהג, והיה ידוע כמשתמט ומתחלה כרוני. גם כאן נתפס בגניבת מצלמה מחברו ליחידה. ב"הראל" היה רק קצין מנהלה ונתפס בגניבת מזון ונפט ממחסני החטיבה ומכירתו בשוק השחור בירושלים. לא היה קצין קרבי בצנחנים אלא סולק מן היחידה אחרי שנתברר כי קיבל על עצמו להדריך קורס צניחה בלי שצנח בעצמו מעולם.

סולק מהצבא בקלון
למרות כל מעלליו הצליח זיידנברג להגיע לקורס המג" דים ואף סיים אותו. על התנהגותו בתקופת הקורס סיפר לי אלוף (מיל.) יוסף גבע: " בסופי שבוע היינו יוצאים לחופשה וחוזרים ביום ראשון. באותה תקופה לא היינו בעלי מכוניות וכדי להגיע לבסיס במועד היית חייב לקום מוקדם ולהיטלטל זמן רב באוטובוסים. באחד הימים סיפר לי כי הוא נוהג לגנוב בכל יום ראשון בבוקר מכונית באזור חיפה, שם התגורר, ונוסע בה לצריפין. הוא הקפיד להחנות את המכונית ליד משטרת בית דגון, כדי לטשטש עקבותיו, וצעד משם לצריפין. הוא הציע לי להצטרף אליו לטרמפ וכמובן דחיתי את ההצעה הנדיבה" .

עם סיום הקורס מונה זיידנברג לסמג" ד גדוד שהורכב מאסירים ששוחררו מבתי הסוהר, במסגרת חנינה כללית. בשנת 1951, בעיצומם של ימי המחסור והצנע, הוא גנב מקרר חשמלי גדול בנפח 11 קוב ממחנה צבאי והעבירו לביתו בחיפה. באותה תקופה היה מקרר חשמלי מכשיר יקר ערך, שרק עשירים מופלגים יכלו להרשות לעצמם לרכוש. הוא נתפס, הועמד לדין, הורד לדרגת טוראי וגורש מן הצבא בקלון. בעקבות זאת אף התגרש מאשתו.

מישהו המליץ עליו לעבודה במפעל המכוניות " קייזר אילין". הוא החזיק מעמד פחות משנה. "תפסנו אותו גונב מצתים של מכוניות שהיו אז פריט מאד יקר ומאד מבוקש" סיפר לי השבוע בעל המפעל אפרים אילין.

גיוס בדרכי עורמה
לאחר זמן ניסה להתגייס מחדש לצבא הקבע. יוסף גבע, שהיה אז אל"מ וראש מינהל הסגל, ידע עם מי יש לו עסק והתנגד בתקיפות לגיוסו. בעת שאל"מ גבע היה בחופשה, שכנע מישהו את סגנו להחתימו על חוזה שרות והוא גויס על תקן של סרן ליחידה 131, שהייתה אחת היחידות הסודיות ביותר בצה" ל. הוא קיבל את שם הכיסוי אלעד (ולאחר שנים החליף שמו לאברי אלעד). הוטל עליו להשתקע בגרמניה ולחיות בכיסוי של גרמני נוצרי, קצין נאצי לשעבר. תפקיד זה הלם אותו להפליא. לפי השמועה היה אביו האמיתי קצין בצבא הגרמני.

גם בגרמניה המשיך במעלליו - קנה מכונית מפוארת, בזבז כספים ולא דיווח עליהם, ניהל רומנים והרבה לפטפט. על האיש המפוקפק הזה הוטלה אחת המשימות האפלות ביותר בתולדות המודיעין הישראלי - מבצע שכונה לימים " העסק הביש" . קבוצת יהודים מצריים גויסו למודיעין הצבאי הישראלי וזיידנברג היה אחראי להפעלתם. על הקבוצה הוטל להצית מוסדות אמריקניים בקהיר ובאלכסנדריה, במטרה לגרום לסכסוך בין מצרים לארצות הברית.

הרוב נתפסו מלבדו
רוב חברי הקבוצה נתפסו בידי השלטונות המצריים. שניים מהם, משה מרזוק ושמואל עזאר נידונו למוות וניתלו. קצין המודיעין מאיר בינט התאבד בכלא. יהודי מצרי, יוסף קרמונה, שנעצר אף שלא היה קשור ברשת, התאבד או עונה למוות. שאר חברי הרשת נידונו לתקופות מאסר ארוכות ושוחררו רק עם החלפת השבויים בתום מלחמת ששת הימים.

אברי אלעד, לא נתפס למרבית הפליאה ואף נשאר במצרים שבועיים לאחר חיסול הרשת. הוא יצא את מצרים ובהגיעו לארץ התקבל כגיבור שנמלט מן הסכנה. לאחר זמן עלה חשד שהוא הסגיר את הרשת. אך לא היו ראיות נגדו. הוא יצא לגרמניה ובשנת 1958 פותה בתחבולה לחזור ארצה. משפטו של אברי אלעד התקיים בדלתיים סגורות. השופט בנימין הלוי הטיל עליו 12 שנות מאסר. (בית המשפט העליון המתיק עונשו מאוחר יותר ל-10 שנים). הוא שוחרר מהכלא לאחר שריצה את מלוא עונשו, יצא לחוץ לארץ ושם מת. ב-1975 פורסמה ידיעה בעיתון המצרי "אל אהרם" בה נאמר שאלעד היה אכן סוכן כפול.

אך עוד לפנני שהחל לרצות את תקופת המאסר שהוטלה עליו הצליח אלעד להכניס את כל המדינה למערבולת. במשפטו טען כי מתנכלים לו כדי להסתיר את העובדה שנצטווה למסור עדות שקר, כדי להפליל את שר הביטחון, פנחס לבון. כך החלה " הפרשה" שהסעירה את המדינה שנים ושבסופה אולץ בן גוריון לפרוש.

הדמיון בין פרשה זו לפרשת טננבאום מדהים. טננבאום כמו אלעד נשא על כתפיו קופה של שרצים מוסריים ופליליים - מעורבות בהונאות, זיוף תעודות, הסתבכויות כספיות, הימורים, סחר בסמים, ומה לא. למרות זאת גויס לצבא הקבע . לא לצבא ממש אלא "בתנאי קבע" . הוא קיבל משכורת צבאית למרות שלא נמצא במקום עבודתו, כי הרי היה לו משרד ב" תדיראן" (שם מצאו החוקרים מסמכים סודיים). והאיש נוסע לחוץ לארץ בלי רשות וממשיכים לשלם. והמשכורת משולמת כל תקופת שהייתו בלבנון ומשולמת גם לאחר שובו (כולל הוצאות הגנה משפטית).

למה גייסו אותו? האם זו סתם רשלנות? האם לא ידעו את עברו? האם לא הכירו את אופיו? או שהיתה סיבה אחרת?

בפרשת אברי אלעד מדובר במדיניות של המודיעין אז. התפיסה היתה שמותר לגייס פושעים פליליים ואפילו יש יתרון בגיוס כזה למשימות מודיעין. אך היו שם גם אולי מניעים שלא נחשפו עד היום. מישהו דאג שאלעד לא ייחקר ולא תיוודע האמת.

האם בגיוס טננבאום היה רק כשל בטחוני ורשלנות של בטחון שדה? או אולי היו גורמים ומניעים אחרים שיש בהם כדי להסביר את הנכונות לגייסו ואת הלהיטות לשחרר נוכל כזה במחיר כבד כל כך? ייתכן שאת התשובה לכך לא נדע לעולם.


פרשת מוטקה קידר

מרדכי קידר היה בפל" ים, במלחמת השחרור שרת כמכונאי בחיל הים. בשנת 1951 הוא הואשם בשוד בנק בעפולה. גויס למודיעין ונשלח למדינה דרום אמריקנית. לפי פרסומים זרים הוא נחשד בכך שרצח סוחר יהודי ששיתף פעולה עם המוסד. הוחזר ארצה ב-1957 נכלא והועמד לדין בדלתיים סגורות. נידון למאסר עולם ושוחרר אחרי 17 שנים. שוחרר ב-1974 והוא תובע עד היום את טיהור שמו במשפט חוזר.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=255&viewmode=threaded


_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#125,י''דני יתום התבלבל בשידור בין עמיר פרץ ליגאל עמיר''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 01.08.07 בשעה 04:13
בתגובה להודעה #0

http://www.nrg.co.il/online/7/ART1/007/637.html


___________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#126,י''עמוס מנור הלך לעולמו'' (ראש השב''כ לשעבר)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.08.07 בשעה 19:08
בתגובה להודעה #0
עמוס מנור הלך לעולמו
05/08/07, 14:52

עמוס מנור, ראש שירות הביטחון הכללי בין השנים 1953 – 1963 נפטר הלילה בגיל 89. במסגרת תפקידו נשא את הכינוי המחתרתי "עמוס".
בן שאול

עמוס מנור, ראש שירות הביטחון הכללי בין השנים 1953 – 1963 נפטר הלילה בגיל 89.

עמוס מנור נולד ב-8 אוקטובר 1918, בטרנסילבניה, רומניה, כארתור מנדלוביץ. עלה ארצה ב-22 יוני 1949 והחל עבודתו בשירות ב-13 יולי 1949. טרם עלייתו ארצה בשנים 1947 ועד 1949, היה פעיל ועבד במוסד לעליה ב' בסניף בוקרשט ברומניה. תפקידו היה מזכיר הסניף. במסגרת תפקידו נשא את הכינוי המחתרתי "עמוס", שלימים הפך לשמו הפרטי.

לצורך עלייתו ארצה השתמש בדרכון צ'כי מזויף ע"ש אוטו סטאנק. הדרכון סופק לו ע"י הצירות הישראלית בבוקרשט. הדבר נעשה מאחר והשלטונות ברומניה סרבו להתיר יציאתו עקב פעילותו במוסד לעליה ב'. מטעמים הקשורים בביטחונו האישי בבוקרשט והפחד שבני משפחתו שנותרו ברומניה יהיו נתונים ללחץ השלטונות ברומניה, יעץ לו איסר הראל להירשם במרשם התושבים בשם בדוי כוולטר רפפורט.

שמו מופיע כך גם במסמכי המשרד, בחתימות על מסמכים לשמירת סודיות וקבלת תיעוד. ב-2 ינואר 1950 החליט לעברת את שמו לשם עברי והפך את הכינוי המחתרתי לשמו הפרטי ובעצתו של משה שרת (שרתוק), הפך את שם משפחתו למנור.

עם תחילת עבודתו, הוצב כרמ"ח באגף הלא ערבי והיה למעשה מנהל המחלקה הראשון בתחום מזרח אירופה. בתפקיד זה שימש בין השנים 1949 ועד 1950. כשנה לאחר תחילת עבודתו בשירות מונה כר' מטה באגף.

עמוס מנור היה ראש האגף הלא ערבי הראשון, עד אז ניהל איסר הראל כראש השירות מטה זה. כאן המקום לציין שעמוס היה דובר את השפות הבאות: עברית, אנגלית, רומנית, הונגרית וצרפתית. ביולי 1952 התמנה עמוס כסגן ראש השירות ובאוקטובר 1953 התמנה עמוס לראש השירות, מחליפו של איזי דורות. עמוס מנור שימש כראש שירות הביטחון הכללי בין השנים 1953-1963 ופרש מהשירות ב-15 אפריל 1964.

לאחר סיום שירותו בשב"כ עבד בתחום הטקסטיל, כיועץ לחברות כלכליות שונות וכן שימש כדירקטור במספר חברות, בנקים ובבורסה לניירות ערך ואף היה שותף בחברת "אטלס" לניהול בתי מלון. ההישג המרכזי של עמוס מנור בתקופה כהונתו כראש השירות היה בניית השירות כארגון ממלכתי ומיסוד עבודת השירות מול האתגרים הרבים שהיו בתקופה זו.

עמוס השאיר אחריו אישה ובן.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165414

__________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#127,י''מתי שותק שמעון פרס?''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.08.07 בשעה 19:40
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.08.07 בשעה 20:28 בברכה, פילוביץ שחף
 
פתיח אישי שלי (פ"ש):
הכתבה הזו היא אחת החשובות שאני מכיר ושלדעתי שום כלי תקשורת לא יפרסם זאת, פרט לערוץ 7, שימו לב מי כותב את הכתבה, מה עברו ומה הקשר שלו לנשיא שמעון פרס, קיראו והפנימו, זה לא עוד הזוי וסהרורי שמדבר סרה ומקנא בשמעון פרס, זה אחד שמכיר היטב היטב....


מתי שותק שמעון פרס?
מאת: יוסף "עבו" עברון | פורסם: כ"א אב תשס"ז 5.8.2007


שגריר צרפת, אלן פיירה, עונד ליוסף עבו עברון את אות
"אביר מסדר הכבוד" מטעם נשיא צרפת, באולם בית העירייה בצפת.

http://www.abbo.org/family5_2.asp?print=y
יוסף "עבו" עברון, הוא סופר ועיתונאי. שימש בין היתר ככתב מדיני של השבועון "מבט חדש" וביטאונה של רפ"י (הפלג האקטיביסטי שפרש ממפא"י בשנות השישים בראשותו של בן גוריון). הכיר מקרוב את שמעון פרס, ואף כתב את הספר הראשון שפורסם אודותיו: "ביום סגריר" (מאחורי הקלעים של מבצע סואץ)

כזה הוא שמעון לכל אורך מסלול חייו.

פחות משלושה שבועות חלפו מאז כניסתו של שמעון פרס לארמון הנשיאות, לא עבר יום בלי שיצא באיזו הצהרה פוליטית חדשה בכל נושא שעל הפרק או שהזדמן לו באקראי. בשבועיים הראשונים בלבד, מאז היבחרו, הספיק להתראיין לשלושים כלי תקשורת ברחבי העולם, וזהו רק אפס קצהו של לשונו הנטויה...

כזה הוא שמעון לכל אורך מסלול חייו. הימים ששמו אינו מוזכר בכלי התקשורת (לטובה או לרעה) הם הימים הקודרים ביותר בתולדותיו.

אך היה יום אחד בשבוע שעבר שבו העדיף הנשיא שמעון למלא את פיו מים. היה זה ביום שני, ה- 30 ליולי 2007 , היום שבו יצא שר הביטחון בהתקפת זעם נגד המשתמטים משירות בצה"ל: "הגיע הזמן לחזור אל הימים שבהם לשרת בצה"ל היה זכות וכבוד, ולהשתמט היה כמו לשאת אות קין על מצח...", הכריז אהוד ברק. והנשיא שמעון שמע, ושלא כדרכו שתק.

הוא העדיף את בגדי השרד על פני המדים של צה"ל

הוא שתק מכיוון שהוא עדיין נושא על מצחו את אות הקין של ההשתמטות משירות בצה"ל. זוהי אות שלא תמחה לעולם, והמלווה אותו לכל אורך דרכו הפוליטית. "התחננתי לפניו להתגייס לשירות מקוצר ואפילו נכון הייתי לאפשר לו לעבור קורס מיוחד לקצונה", אך הוא מיאן אפילו לדון בכך..." , סיפר לי רב אלוף חיים לסקוב, הרמטכ"ל ה-5 של צה"ל באחד מראיונותיי עימו בשנות ה-60.

על "מלחמת הקוממיות" השקיף פרס ממקום מושבו המרווח במטה הכללי שעל שפת ימה של תל אביב. יחד עם עוד אחד עשר מבין עובדי המטה טיפס במאי 1948 על גג "הבית האדום", קיבל כרטיס מגויס (השמור עמו בגאווה עד היום), ובזה תמה פארסת הגיוס שלו ועימה הפרק הצבאי בחייו.

הוא העדיף את בגדי השרד על פני המדים של צה"ל, מה שלא הקנה לו כבוד בעיניהם של רבים מקציני הפיקוד במלחמות ישראל ובראשם משה דיין שלא פעם התייחס אליו בזלזול מופגן. אך מי שהגדיל מכולם להבין את טיבו היה יצחק רבין שבתוקף המסיבות "נאנס" לקבל אותו כשר ביטחון בממשלתו: "לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל... קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר", אמר.

דברי הביקורת החריפים שהשמיע לפני ימים אחדים שר הביטחון, אהוד ברק, על הדה-לגיטימציה שזוכה לו השירות הצבאי בחברה הישראלית הסעירו את הציבור ברחבי המדינה. עשרות חברים ב"פורום ההורים לשוויון בנטל" וארגונים נוספים ערכו מסע אלונקות בלב תל - אביב במחאה על תופעת ההשתמטות משירות צבאי. מירי בראון מ"פורום הורים לשוויון" וממארגני המסע הסבירה ל-ynet, כי נתוני ההשתמטות שפורסמו לאחרונה זעזעו אותה. "אנחנו ההורים מחנכים לנתינה והדבר הזה פוגע בחוסן הלאומי... לא ייתכן שמישהו עושה את העבודה, בעוד שאחרים מפתחים קריירה".

ומה על המשתמטים מצה"ל בנימוק של "מצפונם אמונתם"

את האצבע המאשימה מכוונים כמעט הכל אוטומטית לעבר חוק טל המשחררת אחוז ניכר מקרב הנוער הדתי משירות צבאי בנימוק ש"תורתם אומנותם", אך משום מה שוכחים שראשיתה של המסורת הפציפיסטית בתוככי החברה היהודית בארץ נעוצה הרחק בשנות העשרים של המאה הקודמת, בתנועת "ברית שלום" שנוסדה ב-1925. נתן חופשי (אחד מחבריה הוותיקים) הקים ב-1947 את "אגודת סרבני המלחמה מטעמי מצפון בארץ-ישראל". מקרה הסירוב הראשון שזכה לתהודה ציבורית רבה היה זה של אמנון זכרוני ב-1953. לאחר מאסרים חוזרים ונשנים הוא פתח בסוף מאי 1954 בשביתת רעב, וכשלושה שבועות לאחר מכן בעקבות עצומות ומכתבים לשחרורו, קוצר עונשו. הוא שירת כמה חודשים בהג"א ללא מדים, עד ששוחרר מן הצבא. הוא לא היה המקרה היחידי של סרבני הגיוס לצה"ל שלא על רקע דתי.

בדברי הביקורת של ברק על תופעת ההשתמטות משירות בצה"ל הוא תקף בחריפות את "'הלגיטימציה לה זוכה תופעת ההשתמטות מכל קצוות החברה", החל ממרצים באוניברסיטה...ועד למעצבי דעת קהל המקדמים ומפרסמים גיבורי תרבות שהשתמטו מצה"ל...

אף מילה על המשתמטים הקלאסיים "שמצפונם אמונתם". הדבר הקל ביותר הוא לשוב ולהצביע על החרדים כמקור הרעה החולה. האם שמעון פרס הוא פחות חשוב לציון מ"אליל הנוער", אושרי כהן, כדוגמא חיה לצעירי הדור?

"ברק היה יכול לפרט את שמותיהם של אלילי נוער שהשתמטו משירות צבאי. למשל, אושרי כהן המשחק את המ"פ ב"בופור", אך הוא לא שירת בצבא", כותב יואל מרקוס ביום שישי שעבר ב"הארץ" תחת הכותרת: גט כריתות לחרדים. "אם ברק רוצה להיות באמת נאמן לקריאתו עליו לאזור עוז, להתעמת עם החרדים, לקרוא תיגר על חוק טל ולפעול לביטולו", מסכם מרקוס את מאמרו. "ממילא החרדים יתחברו בכל מצב למחנה הימני", הוא מרגיע את ברק.

אף מילה על המשתמטים הקלאסיים "שמצפונם אמונתם". הדבר הקל ביותר הוא לשוב ולהצביע על החרדים כמקור הרעה החולה. האם שמעון פרס הוא פחות חשוב לציון מ"אליל הנוער", אושרי כהן, כדוגמא חיה לצעירי הדור?

זוכרים את אמרתו הידועה של ג'ורג' ברנרד שו: " אם נגזר עלינו לשמש דוגמא לילדינו, מוטב שהדבר ייעשה כאזהרה ולא כמופת...".

הדוגמא המוחשית ביותר לכך היא, ללא ספק, נשיאה הנוכחי של מדינת ישראל, שמעון פרס.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6859


**




*****



http://mizkar.ios.st/Front/Pages/pages.asp


****




יוסף עברון

קריסתה של מפלגת העבודה בהנהגתו של פרס
24.10.2005 (10:05)

הסופר והעיתונאי יוסף עבו עברון סבור "שהיו"ר הזמני" הפך את מפלגתו ללוויין נצחי החג סביב שרון

מפלגת העבודה בראשותו של פרס ספינה טובעת המיטלטלת ללא הגה, ללא מצפן, ללא כיוון, ללא מנהיג, ולאיש מראשיה לא אכפת. בהנהגתו של פרס הפכה יורשתה החוקית של מפא"י ההיסטורית ללוויין החג, ללא תכלית, סביב עגלתו של שרון. אין לה מה להציע לבוחריה, ומתפקדיה איבדו כל אמון בהנהגתה הנוכחית ומעדיפים את שרון כשראש הממשלה הבאה על פניו של שמעון פרס, שהפך בעיניהם לקריקטורה מעוררת גיחוך. באורח פרדוכסאלי, זוהי גם שאיפתו של פרס עצמו, שאינו מגלה שום נטייה לפרוש אי פעם מהקואליציה, או לפתוח במסע הסברה והתארגנות ערב הבחירות לכנסת הבאה. תוכניותיו מתמקדות סביב ציר אחד, כיצד לשרוד בממשלה לצידו של אריק שרון גם בכנסת ה-17 - אם לא באמצעות המפץ הגדול (הוא טרם אמר נואש), כבר מוכן באמתחתו קלף נוסף: המערך. "אנחנו הולכים בידיים כנועות לזרועותיו של אריק ודוחפים את פרס לכישלונו הגדול ביותר" – מזהיר בנימין בן אליעזר לאוזניים אטומות. הכול מודעים לכך, אך הייאוש במפלגת העבודה הוא כה גדול, שהבחירות אינן מעוררות עוד תקווה כלשהי ונציגיה בממשלה נאבקים על כל יום נוסף של הישרדות בשלטון ונתלים בכל תירוץ קלוש להצדיק את אי פרישתם מהממשלה.
לכתבה המלאה

בהתמודדות על הקדמת הפריימריז בליכוד – המפסידן העיקרי שמעון פרס

כשהכריז צחי הנגבי בשעת חצות של יום שני, 26 בספטמבר 2005, על ניצחונו הדחוק של אריק שרון על יריבו הראשי, בנימין נתניהו - הופנו כל הזרקורים אל שני המתמודדים המרכזיים בביתני התערוכה בתל אביב ודילגו, משום כך, על צלליתו המתחמקת של שחקן רפאים נוסף באותה מערכת בחירות חטופה, האדם ה ש ל י ש י, שמאחורי הקלעים, ו ה מ פ ס י ד ן העיקרי מאותה התמודדות, שמעון פרס

מ א ה ו א ר ב ע ה קולות בלבד הם שהפרידו בינו לבין התגשמותו של חלום המפץ הגדול, מפלטו הפוליטי האחרון של ה מ פ ס י ד ן הסדרתי. כל הסקרים ניבאו את ניצחונו של נתניהו; צעירים ממפלגת העבודה וממטה הסכם ז'נבה, בחולצות עם כתובות תמיכה בנתניהו ובהקדמת הפריימריז, נשלחו משעות הבוקר אל אזור הקלפיות, ושאגות העידוד שלהם, "ביבי! ביבי!" החרישו את האוזניים.

במטה העבודה שפשף היו"ר הזמני את ידיו בסיפוק. ואז, הקללה הרודפת אותו כל חייו שבה והדביקה אותו גם הפעם: מארת "הניצחון על הסף".

מ א ה ו א ר ב ע ה קולות מוטטו את כל מגדל הקלפים של שמעון פרס.
כך היה ב-1981 בבחירות לכנסת העשירית,, כשחצי אחוז (פחות מעשרת אלפים קולות) הפרידו אותו מראשות הממשלה; כך היה ב- 1996, בבחירות לכנסת ה- 14 , כשהפסיד לנתניהו בהפרש של אחוז אחד (49.5% מול 51.5% ). כך גם היה ב-23 בפברואר 1977 (בבחירות הפנימיות במרכז מפלגת העבודה), כשרבין הביס אותו בהפרש של 41 קולות.. וכך לאורך כל הקריירה הפוליטית רכש לעצמו את הכינוי של המפסידן הנצחי, בלע"ז: ה- LOOSER .

העוני יישוב הגליל – כל תירוץ יצלח לדבוק בכיסאות

חלום הבלהות של שמעון פרס הוא התסריט, שבו יאלץ להתמודד במערכת הבחירות הקרובה מול הליכוד בראשותו של אריק שרון. והסיוט הזה אינו מנת חלקו בלבד, הוא משותף לכל צמרת מפלגת העבודה בקואליציה הממשלתית. ככל שמתקרב מועד הבחירות לכנסת הבאה, כן גוברת שם הדאגה. .
לאחר תרועות הניצחון, "שהליכוד אימץ את דרכה", אין לה למפלגת העבודה מה להציע, וכדברי עוזי בנימין ב"הארץ" (9.10.2005): "ראשי מפלגת עבודה, שהזדרזו להודיע כי בדעתם להוסיף ולכהן בממשלת שרון, נדרשים להשיב: לשם מה ? אילו יעדים מציגים הם לשנה הקרובה? הסיסמה שכבר הספיקו לטבוע –'במקום להוציא את עצמנו מהממשלה, אנחנו רוצים להוציא את העוני מהמדינה' – נשמעת מזויפת, כפי שהיא, אכן, במקורה: העבודה הייתה שותפה, לפחות, בשנה האחרונה, למדיניות הכלכלית הקשורה בשמו של נתניהו. בדעתה גם לתת יד לאישור התקציב שהכין, בעיקר הוא – כיצד אפוא תפטור את המדינה ממצוקות הדלות והפערים החברתיים ?"

אכן, שאלה לעניין. אך התשובה לכך פשוטה ביותר: "מצוקת הדלות והפערים החברתיים בישראל" מעניינים את ראשי העבודה בקואליציה כשלג דאשתקד. מה שחשוב בעיניהם – בעיקר בעיניו של היו"ר "הזמני -נצחי" הוא המשך ההישרדות בשלטון - לשם כך, יהיה מוכן לבלוע כל צפרדע, אפילו את לעגם של חבריו להנהגה, על שסוף סוף "גילה את העוני בישראל". אם תדמית ה"רובין הוד" אינה עולה יפה, מה עם דיוקן החלוץ מיישב שממות הגליל ? "אם נפרוש מהקואליציה בדצמבר, יפסיקו מיד את המשאבים לגליל ויפנו אותם לעבר ההתנחלויות..." עיפעף בעיניו בהתחסדות אל מול העיתונאים.

וכמוהו כל חברי הקואליציה של מפלגתו – בלי הבדלי גיל או השקפה – כולל נציג הדור הצעיר, שר הפנים, אופיר (פז) פינס, שהצהיר חגיגית עם כניסתו לממשלה, "כי העבודה לא תישאר בקואליציה אלא עד לאחר ההינתקות..." זה היה כשההינתקות נראתה חזון רחוק... כשהתרחיש הושלם מהר יותר משציפו - מצאה עצמה העבודה לפתע פתאום, ערב הבחירות לכנסת ה-17 - חשופה במערומיה בזירה הפוליטית, ללא מנהיג נבחר, ללא מועד בטוח לפריימריז, ללא ספר בוחרים מאושר ותוך התכתשות פנימית חסרת תכלית, ואם לא די בכך: גם ללא כל תירוץ הגיוני להמשך הישארותה בממשלה.

בן אליעזר: דוחפים את פרס להתמודדות כדי שיפסיד בבחירות

"הייאוש ממפלגת העבודה הוא כל כך גדול, שהבחירות לא מעוררות תקווה כלשהי לשינוי", הכריז לאחרונה השר, מתן וילנאי, המתמודד על ראשות המפלגה, כשהוא מציג את שמעון פרס ולצידו תמרור, אין מוצא. על הפרסומים, שפרס מוביל בסקרים, העיר באירוניה: "אם כן, למה להתרגש מהבחירות הפנימיות, אשר מי שינצח בהן יפסיד אחר כך לליכוד ?!"- כאן גם התשובה לתמיכתו המפתיעה של ברק במועמדותו של פרס לראשות המפלגה – המתכון הבטוח לתבוסתה של התנועה בבחירות הקרובות לכנסת ונקמתו המתוקה בחברים שבעטו בו.

"מישהו החליט לוותר על ניצחון המפלגה בבחירות" – מגיב על כך בנימין בן אליעזר ב-YNET ומאשים את חבריו בהנהגה בניסיון להפוך את יו"ר המפלגה הנוכחי, השר שמעון פרס, למריונטה ולפיקציה. "כל אחד, משיקוליו הוא, דוחף את פרס להתמודדות, כדי שיפסיד בבחירות, ואז יתקיימו בחירות חדשות", טוען פואד. "הצעירים חושבים שזאת הזדמנות פז להיפטר מדור הביניים... הם יצרו אווירה של 'תנו לשמעון'... נוצרה קונספירציה מטורפת לרסק את המפלגה...אנחנו הולכים בידיים כנועות לזרועות של אריק שרון ודוחפים את פרס לכישלונו הגדול ביותר! פרס חושב שהם דוחפים אותו כיוון שהם אוהבים אותו ?!", הוא שואל באירוניה, "מה קרה לו? הפכו אותו לפיקציה ורוכבים לו על הגב...".

דרך תפקודו של היו"ר הזמני ואדישותו המוחלטת למתרחש בתנועה מעוררים מזה זמן רב תמיהות אצל יריביו ותומכיו כאחד. אך לפרס לא אכפת וזה כלל לא "מזיז לו". גם לא האפשרות, כי הפריימריז לראשות התנועה עמדו על סף דחייה בפעם השלישית בשל עתירתו של בנימין בן אליעזר (לכלול בספר הבוחרים למעלה מ-9000 מתפקדים, שנפסלו על ידי השופטת בדימוס, שרה פריש). "הייתי שמח לשמוע על כך את דעתו של היו"ר הזמני, שמעון פרס, שמזה שנתיים נוהג, כאילו מצב העבודה אינו אחריותו ואינו מעניינו", הגיב בזעם מתן וילנאי. והחרה החזיק אחריו, מגיש העתירה, פואד, באזהרתו החוזרת: "המפלגה מתפרקת – ופרס שותק...הוא מתנהג כאילו אין זו מפלגה שלו, וכאילו אינו עומד בראשה..."

קיפאון המחשבה בגיל 83 הצמיח לפרס רעיונות נפל מלפני 40 שנה

בן אליעזר לא ידע, אולי, עד כמה קלע בול. מפלגת העבודה מעניינת את פרס כל עוד יוכל להבטיח באמצעותה את המשך הישרדותו בצמרת השלטון. זאת ותו לא. "התרגיל המסריח" הבא נכון היה מזה זמן באמתחתו: המפץ הגדול. הרעיון, כשלעצמו, איננו חדש. הניסיון הראשון ליישמו היה ב-29 ביוני 1965, שעה שנטש את מפלגת העבודה (מפא"י דאז) ויזם את הקמתה של רפ"י (רשימת פועלי ישראל) בראשותו של דוד בן גוריון. הכישלון היה צורב. עשרה מנדטים! זה כל שזכתה בו רפ"י בבחירות לכנסת השישית (לעומת 45 של המערך ו-26 של גח"ל). תקוותו של פרס, שהשם של בן גוריון ימשוך אליו את כל מצביעי מפא"י הפוטנציאליים ויסייע לו לטפס לצמרת השלטון, התבררה כחסרת שחר.

כעבור ארבעים שנה הוא מנסה שוב להחיות את רעיון הנפל, הפעם עם שרון. לרגע נדמה היה שהכול הולך למישרין. במוחו הקודח כבר ראה עצמו ניצב במסיבת העיתונאים לצדו של אריק (עם לפיד או בלעדיו) ומכריז על הקמתה של המפלגת החדשה, שתלכד סביבה את בוחרי הליכוד והעבודה גם יחד.

הניצחון כבר היה בכיס, ווהנה באו 104 קולות והכריעו לטובתו של שרון – וחלום "המפץ הגדול" התנפץ לרסיסים.

ומה הלאה ?

ה ל א ה - ? למפלגת העבודה בראשותו של פרס אין הלאה.

בהנהגתו - הפכה יורשתה החוקית של מפא"י ההיסטורית לגלגל שישי או שביעי בעגלתו של אריאל שרון. היא קורסת לעיני כול, ללא מצפן, ללא כיוון, ללא מנהיג, ולאיש מראשיה כיום לא אכפת. הכול עסוקים שם במלחמת ההישרדות האישית ונראה, שגורל התנועה אינו מזיז להם כלל, ופחות מכול ליו"ר הזמני. למפלגת העבודה אין מה להציע לבוחריה, והעומדים בראשה יודעים זאת, וגם קהל מתפקדיה. מה תימה, אפוא, שכמחצית ממתפקדיה סבורים, "שאריאל שרון צריך להיות גם ראש הממשלה הבא ולא יו"ר מפלגתם, שמעון פרס ..." (סקר "הארץ"- 14.10.05 ).

באופן פרדוקסאלי , שמעון פרס מסכים עמם בכל לבו. כפי שצוין בתחילת המאמר, לשמעון פרס אין שום נטייה להתמודד עם אריק שרון על ראשות הממשלה. לשם כך, היה על העבודה לפרוש מהקואליציה ולפתוח במסע התארגנות אינטנסיבי לקראת הבחירות הקרובות. לתסריט הזה אין זכר באמתחתו של היו"ר הזמני. כל תוכניותיו סובבות סביב ציר אחד: כיצד לשרוד בממשלה לצידו של אריק שרון גם בכנסת ה-17; אם לא באמצעות המפץ הגדול (פרס טרם אמר נואש), ישלוף מאמתחתו קלף נוסף: המערך.

המערך היה שמם של שני גושים פרלמנטריים ממפלגות השמאל.

המערך הראשון הוקם ב-19 במאי 1965 בין מפא"י ואחדות העבודה, לקראת הבחירות לכנסת השישית וסימל, למעשה, את קיצה של אחדות העבודה כמפלגה עצמאית. (כעבור שלוש שנים התמזגה סופית עם מפא"י, שהסבה את שמה, למפלגת העבודה).

המערך השני הוקם ב-1969 בין מפלגת העבודה, למפ"ם. הדבר הביא להיחלשותה של מפ"ם ובסופו של דבר למחיקתה כמפלגה עצמאית. בבחירות לכנסת -12 התמודדה לבדה וזכתה ב-3 מנדטים בלבד, מה שגרם בהמשך הקדנציה לאיחודה עם רץ ושינוי ולהקמתה של מרץ.

מוסר ההשכל מתולדות המערכים המפלגתיים בישראל בארבעים השנים האחרונות מוביל למסקנה אחת: השותפות הקטנות חדלות להתקיים כמפלגות עצמאיות בסופו של התהליך. גורל דומה צפוי למפלגת העבודה, אם תעדיף מערך עם הליכוד (אפשרות תיאורטית שכמעט ואיננה ניתנת ליישום) על פני הליכה עצמאית .בבחירות לכנסת הבאה.

יפרשו רק אם יבעטו בהם

מבחינתו של פרס, בן ה-83 , עתידה של מפלגת העבודה (אחריו) חדל מכבר לשמש שיקול בהכרעותיו. מה שמניע את החלטותיו הוא המשך הישרדותו בשלטון. לשם כך, ייצמד בכל מחיר לספסלי הממשלה, לפחות, עד אפריל 2006 - הסיבוב השני בין נתניהו לשרון. לדעתו, אין כל ערובה ששרון ישוב וינצח, והמפץ הגדול יהיה אקטואלי מתמיד. בנקודה זו, לפחות, אין לפרס שום ויכוח עם עמיתיו בקואליציה. איש מהם אינו נוטה לוותר על כיסאו, כדי לחזור לספסלי האופוזיציה – אל המדבר הפוליטי הצחיח.

הנימוק שלא לפרוש מהממשלה אינו חשוב; "יישוב הגליל", "המאבק בעוני", "אם אפשר לצאת מהעוני בנובמבר 2005 , האם צריך לדחות זאת בשנה ?! "מה אני, משוגע ?" מגלגל פרס את עיניו השמיימה בהתחסדות ("הארץ" – 7.10.05).

לא, אין כאן שום טירוף דעת, רק צביעות לשמה, וכדברי מתן וילנאי במסיבת העיתונאים ב- 10.10.2005 : "יושב שמעון פרס עשרות שנים בממשלות ופתאום מגלה שיש עוני בארץ !?"

אך מה לעשות – ? הרי היה עסוק ראשו ורובו בפתרון מצוקות העוני של הפלשתינאים בעזה...

* כותב המאמר, הסופר והעיתונאי יוסף עבו עברון, שימש, בין היתר, כתב מדיני של שבועון "מבט חדש", ביטאונה של רפ"י (הפלג האקטיביסטי שפרש ממפא"י בשנות השישים בראשותו של בן גוריון). הכיר מקרוב את שמעון פרס ואף כתב את הספר הראשון שפורסם אודותיו, "ביום סגריר" (מאחורי הקלעים של מבצע סואץ 1956).

ספרים נוספים מפרי עטו: "סואץ מבט חדש" (הוצאת מודן), "התעשייה הביטחונית בישראל", "מגן ורומח", "גידי – המערכה לפינוי הבריטים מארץ ישראל" - כולם "הוצאה לאור של משרד הביטחון").
http://news.havoda.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=104595


שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=0

_



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#130,ימדוע שותק פרס בסוגיית ההשתמטות?
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 26.08.07 בשעה 18:45
בתגובה להודעה #127
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.08.07 בשעה 19:09 בברכה, פילוביץ שחף
 

יומן ערוץ 7 | פרסום ראשון: 26/08/07, 17:45


http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166076

סוגיית המשתמטים משירות בצה"ל ממשיכה להעסיק את ההוויה הישראלית, ונדמה שלאחר ששמענו את דבריהם בסוגיה של אמנים, אישי ציבור, חברי כנסת ושרים נותר חסר רק קולו של אדם אחד. נשיא המדינה שמעון פרס. העיתונאי יוסף עברון, מי ששימש בעבר ככתב מדיני בכיר בעיתון 'הבוקר' ובשבועון "מבט חדש", ביטאונה של רפ"י, סבור כי פרס מעדיף שלא להתבטא בסוגיה זו מכיוון שהוא עצמו סירב לשרת בצה"ל מטעמים לא ברורים.

עברון, שפרסם באחרונה מאמר מקיף, בו פרס את העובדות אודות שירותו הצבאי שלא היה של שמעון פרס, שוחח ביומן ערוץ 7 אודות הפרשה.

עברון מספר ביומן על הקשר המיוחד שנוצר בינו ככתב צבאי לבין הרמטכ"ל החמישי של צה"ל, חיים לסקוב. לדבריו באחד הראיונות שקיים עימו הביע לסקוב תמיהה מדוע זה מסרב פרס להצעה אותה הגיש לו להתגייס לתקופה קצרה בה יעבור קורס קצינים מזורז. "התחננתי לפניו להתגייס לשירות מקוצר ואפילו נכון הייתי לאפשר לו לעבור קורס מיוחד לקצונה, אך הוא מיאן אפילו לדון בכך", מצטט עברון את לסקוב.

מוסיף ומספר עברון כי בין פרס ללסקוב "עבר חתול שחור" שבסופו של דבר הוביל להתפטרותו של לסקוב מכהונת הרמטכ"ל. לדבריו לסקוב סירב לספר מדוע הוא מתפטר מתפקידו, אך רמז לעברון על נסיבות ההתפטרות באירוע התנ"כי של מלחמת אבשלום בדוד. כזכור, אבשלום ישב בפתח העיר ואסף אליו את כל מרי הנפש והסית אותם למאבק נגד דוד. להערכתו של עברון בכך התכוון לסקוב לרמוז על החלטתו של פרס לחצוץ בינו לבין בן גוריון בכהנו כמנכ"ל משרד הביטחון. זאת לאחר תקופה בה היו ללסקוב יחסים ישירים וטובים עם ראש הממשלה ושר הביטחון בן גוריון. לדבריו פרס הציב מעין אולטימטום בפני בן גוריון ובו חייב אותו לפטר את לסקוב. משנאלץ לסקוב לעשות כן נותר ממורמר על פרס שכן בשירותו הצבאי ראה שליחות, יעד והוויית חיים, וכעס על שאולץ לקטוע את שירותו.

לאחר פרסום אותו ראיון עם הרמטכ"ל לסקוב צוטטו קטעים ממנו במאמר שכתב עורך 'ידיעות אחרונות' באותם ימים שהוסיף הערה משל עצמו וכתב: "הגיע הזמן לדעת מה מאחורי החתרנות של פרס".

עברון מזכיר שגם ראש הממשלה בעבר, יצחק רבין, הביע חרטה על שמינה לתפקיד שר הביטחון אדם שלא התגייס לצה"ל ובספרו 'פנקס שירות' סיפר כי אילולי נאלץ אילוצים קואליציוניים למנות את פרס לתפקידו לא היה עושה כן. "לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל... קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר".

עברון מספר עוד שלימים הביע פרס עצמו צער על שלא גויס לצה"ל, וטען שהעובדה שלא היו דרגות לכתביו גרמו לו הפסדים בזירה המדינית. עם זאת עברון אינו יכול לנתח ולשער מדוע סירב פרס בתוקף כה עז להתגייס לצה"ל למרות ההצעות הנדיבות שקיבל.

לטעמו של עברון סוגיית ההשתמטות משירות בצה"ל רודפת את פרס לאורך כל הקריירה שלו והוא חושש שמא הסוגיה תובא לפתחו והוא ייאלץ להתייחס אליה.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166076


*************


תזכורת רילוונטית:


http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/194048

''מתי שותק שמעון פרס?''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=127&viewmode=

אל''מ (מיל.) משה לשם:''שמעון פרס, הוא לא הנשיא שלי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=115&viewmode=

שיר ''הפשפש'', המשורר והמלך ''שמעון פרס חד הם:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=117&viewmode=

___________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#134,ינשיא המדינה פרס שבר שתיקה בנושא ההשתמטות מהצבא!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.08.07 בשעה 08:00
בתגובה להודעה #130

לפני מספר שבועות אמר גם הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, דברים דומים. "עלינו להחזיר את הבושה ללחיים של המשתמטים, ולמגר את התופעה, המכרסמת בחברה הישראלית ובצה"ל", אמר אשכנזי בטקס הענקת פרס מפקד גלי צה"ל.

גם שר הביטחון, אהוד ברק, הבטיח בתקופה האחרונה לפעול נגד תופעת ההשתמטות משירות צבאי, המאמירה בשנים האחרונות. ברק הגדיר את התופעה: סכנה לעתידה של ישראל. "מצבא העם, הופך צה"ל להיות צבא של חצי עם", אמר שר הביטחון.

"חייל לא צריך להרגיש כי כשהוא יוצא לקרב, בעיני חלק מהחברה שלנו הוא פראייר", המשיך ברק, "חייל לא יכול לרוץ קדימה במלוא הכוח אם הוא חש שהעורף פרוץ". בתקופה הקרובה יקיים ברק סבב נרחב של דיונים בנושא עם שורה של בכירים בצה"ל, בהם הרמטכ"ל וראש אגף משאבי אנוש, במטרה לגבש תוכנית פעולה נגד התופעה.

נתוני אמ"ש: רבע מבני הנוער לא מתגייסים

בתקופה האחרונה גובר הלחץ נגד המשתמטים משירות בצה"ל, לאור נתוני אגף משאבי אנוש של צה"ל, לפיהם ישנה עלייה גדולה במספר בני הנוער שאינם מתגייסים, ושיעורם בקרב בני הנוער עומד על 25%.

הנתונים שפורסמו ע"י אגף משאבי אנוש (אמ"ש) מראים כי 11% מבני הנוער לא התגייסו בשל "תורתו אומנותו" - עלייה של כאחוז מאשר אשתקד. 4% מבני המחזור לא גוייסו בגלל רישום פלילי, ואחוז דומה בשל העובדה שבני גיל הגיוס שוהים בחו"ל. סיבות אחרות הן פטורים מטעמים רפואיים או נפשיים.
http://news.msn.co.il/news/StatePoliticalMilitary/Military/200708/20070829205722.htm


*********


תזכורת לנושא הנדון בכלל ונשיא המדינה פרס בפרט:

''מתי שותק שמעון פרס?''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=127&viewmode =

מדוע שותק פרס בסוגיית ההשתמטות?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=130&viewmode =

אל''מ (מיל.) משה לשם:''שמעון פרס, הוא לא הנשיא שלי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=115&viewmode =

אל''מ (מיל.) משה לשם: ''סכנות מבית''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=123&viewmode =

שיר ''הפשפש'', המשורר והמלך ''שמעון פרס חד הם:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=117&viewmode =


_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#135,י''נולד (פרס) ללא אבר הבושה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.08.07 בשעה 16:45
בתגובה להודעה #134
נולד ללא אבר הבושה
אביתר בן-צדף 30.08.2007 8:44


שימון פרס, שלא שירת בצבא מעולם, אינו מתבייש להוקיע את המשתמטים *

"המתחמקים משירות בצה"ל אינם נותנים את המעט הדרוש לקיומנו. רוח ההתנדבות וההתגייסות של בני הקיבוצים צריכה בימים אלה להפיח רוח דומה בקרב כל חלקי האוכלוסייה" – אמר אי-כבוד הנשיא בטקס לחנוכת אתר הנצחה ל-2,200 חללי התנועה הקיבוצית, בפארק יער מנשה. הדיווח באתר Ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3443565,00.html שכח לציין דבר קטנטן – ממש פעוט: גם אי-כבוד הנשיא לא שירת בצבאנו.

הרי אי-כבוד הנשיא לא היה יום אחד בצבא. מאיפה הוא לוקח את החוצפה להעיר לאחרים. יוסף עברון, ידידו לשעבר ממפא"י ומרפ"י, סיפר http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166076 לא מכבר על הרפתקאות פרס באי-גיוסו לצה"ל.

בצד שמאל של מקלדתי נמצא הילד הרע שבי, ששואל – הלא תיבוש, שימון?!

והילד הרע שבי עונה לעצמו – שימון נולד ללא אבר הבושה. כך, הוא זוחל כבר עשרות שנים במדמנת הפוליטיקה הישראלית, עד כאן, ועוד לשונו שלופה לדוג במים העכורים.

וגם עטו של שימון שלופה לחתום על כל מיני ניירות מפוקפקים – והפעם, על חנינה מפוקפקת לרוצחיו של הנער דני כ"ץ.

כל כך מתועבת החנינה, עד שלשכת הנשיא מסתתרת מאחורי סודיות שיקוליה.

כל כך מתועבת החנינה, עד שקשה להבינה. אלא ששימון נולד ללא אבר הבושה – נכה, מה אפשר לעשות.

צריך לזכור, כי המשתמט הזה, שהיה מעורב כמעט בכל תועבה אפשרית, שנעשתה כאן בשישים השנים האחרונות, מגיע לנו.
http://writers.global-report.com/a.php?c=eviathar&a=220&rc=eviathar


*************


תזכורת רילוונטית לנושא הנדון:


''מתי שותק שמעון פרס?''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=127&viewmode =

מדוע שותק פרס בסוגיית ההשתמטות?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=130&viewmode =

134. נשיא המדינה פרס שבר שתיקה בנושא ההשתמטות מהצבא!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=134&viewmode=

אל''מ (מיל.) משה לשם:''שמעון פרס, הוא לא הנשיא שלי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=115&viewmode =

אל''מ (מיל.) משה לשם: ''סכנות מבית''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=123&viewmode =

שיר ''הפשפש'', המשורר והמלך ''שמעון פרס חד הם:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=117&viewmode =


______________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#156,יהרמטכ''ל אשכנזי טיהר את ש.פרס בגין אשמת ההשתמטות מהצבא
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.11.07 בשעה 22:05
בתגובה להודעה #127
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.11.07 בשעה 22:13 בברכה, פילוביץ שחף
 
הרמטכ"ל אשכנזי טיהר את שמעון פרס בגין אשמת ההשתמטות מצה"ל

בכתבה החדשותית שפורסמה היום במעריב והובאה גם בטמבלויזה וגם ברדיו גלי צה"ל וברשת ב' סביב הכותרת: "למה התכוון פרס?" -
"הכבשן הופעל" ו"הגברת של אהוד הפליגה". וזאת בגין קבלת מסמכים סודיים שכתב פרס בעשרות שנותיו במערכת הבטחון......

להלן הכתבה והציטוט המודגש בכתבה מאשש את הכותרת הנ"ל:

****************************


תזכורת רילוונטית לכותרת:

127. ''מתי שותק שמעון פרס?''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=127&viewmode=

מדוע שותק פרס בסוגיית ההשתמטות?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=130&viewmode=

נשיא המדינה פרס שבר שתיקה בנושא ההשתמטות מהצבא!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=134&viewmode=

135. ''נולד (פרס) ללא אבר הבושה''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=135&viewmode=


___________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#190,יהמשנה המשוכתבת של בן גוריון
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 06.12.08 בשעה 11:15
בתגובה להודעה #127
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.12.08 בשעה 11:32 בברכה, פילוביץ שחף
 
פרסום ראשון: 05/12/08, 11:00
המשנה המשוכתבת של בן גוריון

העיתונאי יוסף עברון שסיקר את בן גוריון מעלה תמיהות באשר למורשת המשוכתבת שהשמיע השבוע על קברו הנשיא פרס. מה על הנאמנות לגולן ולירושלים?
שמעון כהן

דברי מליצה רבים נאמרו השבוע על ידי נשיא המדינה סביב דמותו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. זאת במסגרת האירועים לציון יום פטירתו שחל השבוע. העיתונאי יוסף עברון, שסיקר את תקופת הנהגתו של בן גוריון ואף קיים עמו מספר ראיונות אישיים, הקשיב לדברים והתאכזב לגלות שהנשיא פרס, מי שהתהדר כממשיכו של בן גוריון סומך ככל הנראה על זכרונו הקצר של הציבור עד כדי עיצוב מורשתו של ראש הממשלה הראשון והשכחת חלקים ממשנתו.

כותב עברון:

אין לך אבסורד משעשע, או עגום (תלוי איך מתייחסים לכך), מאדם שמימיו לא עטה מדי צה"ל וכל חייו חמק מלשרת בשורותיו - ההופך עצמו פתאום לדוברו ולמגינו. מי ששמע את נשיא המדינה, שמעון פרס, מכריז בפאתוס ליד קברו של בן גוריון,"שכל המיידה אבן בחייל, כאילו יידה אבן במדינת ישראל " - שב ונוכח עד כמה אין גבול לצביעות.

פרס הוא חסיד מטבעות הלשון, המליצות הנשגבות והמילים המצלצלות המכסות על תוכן דל - לאחר ששב וסיפר, בפעם המי יודע כמה, על פגישתו הראשונה עם בן גוריון בהיותו בגיל 15 ועל התרשמותו העמוקה מאישיותו ומחזונו הגדול להיות "אור לגויים" הוא מגיע סוף סוף לעיקר, לאפילוג, לענייני דיומא, ומצטט מדבריו: "ישנה רק מדינה אחת וחוק אחד וקיום המדינה מחייב את קיום חוקיה, וכל המפר אותם על המדינה להתייצב נגדו ללא היסוס...". לא, אין זה מקרה, שמכל אמרותיו של בן גוריון בחר פרס במוסכמת והמובנת מאליה (כשהיא מופנית כרמז עבה כלפי פנים, ולא קשה לנחש כלפי מי). נוח לו לעסוק באקטואליה, ובאמצעותה לדלג על "ספיחי" העבר, האם לא הצהיר, זה לא כבר, שיש למחוק מתוכניות הלימוד את מקצוע ההיסטוריה ? ("למה לזכור? העבר לא מדהים במיוחד..." ).

באמרי שפר מעין אלה נקל לדלג ולהשכיח כעבור 35 שנה לפטירתו את עמדותיו העקרוניות של דוד בן גוריון בנושאי ירושלים, רמת הגולן, הנגב והחזרת שטחים מיושבים.

אשר על כן, נשוב ונזכיר את מה שהנשיא פרס מעדיף להשכיח מתודעת הציבור.

דוד בן גוריון על חשיבות ההתיישבות בנגב:

במלאות 60 שנה לכינונה של מדינת ישראל, כשלרשותה חילות היבשה, האוויר והים החזקים ביותר במזרח התיכון – היא סופגת ללא הרף מטחי טילים ומרגמות על יישוביה בדרום ובנגב, ללא תגובה הולמת, והקונספציה השלטת בהנהגתה היא בריחה מכלימה ממוקד ההתלקחות ופינוי יישובים פורחים...

כיצד נהג מייסד המדינה, דוד בן גוריון, בתפקידו כשר הביטחון, ערב מלחמת הקוממיות, כשלרשותה של ישראל לא היה אפילו תותח אחד או מטוס קרב בודד ?

להלן קטע מנאומו בישיבת הועד הפועל הציוני ב-6 באפריל 1948, המלמד על קווי מחשבתו המדינית:

"...אם המדינה לא תחסל את המדבר - עלול המדבר לחסל את המדינה... בעיית הנגב שונה מבעיית הגליל, עמק יזרעאל, השרון וכל חבל ארץ אחר בארץ. בכל מקום בארץ עלינו להגן על יישובים קיימים ואילו בנגב עלינו להגן על מדבר, על לא -יישוב. אולם הגנת הנגב אינה דומה להגנת חבל אחר. לא נוכל להגן עליו אם לא ניתן לו מה שאין לו - יהודים, הרבה יהודים, יהודים מצוידים גם במקלעים, מרגמות, רובים, רימונים ומכוניות משוריינות וטנקים, וגם במחרשות ובאתים ובמזמרות, כדי שיכולו להפריח כל נקודה שיש בה טיפת מים, ויוכלו לבנות יישוב ליד כל מעיין ולגדל בערבה עצים וירקות...עלינו להקים שורה של יישובים ממין חדש, שונים מהרגיל, שאינם כתובים "בשולחן ערוך" של אקדמיה צבאית, אלא מהווים חטיבות מעורבות של מתיישבים, לוחמים, חקלאים וחיילים.

בלי המלחמה לא נעשה התיישבות, ובלי התיישבות לא ננצח בנגב:

כשאחד מיועציו הצבאיים הבכירים של בן גוריון, שלום עשת (פריץ אייזנשטט), שהייתה לו השפעה ניכרת בכל הקשור בארגון הצבא ובהכנת תוכניות מבצע, טען לפניו, שיש לפנות ללא דיחוי את ארבעה עשר יישובי הנגב, שמדרום לכביש עזה באר שבע, ובהן 400 תושבים בלבד, כיוון שאין להם סיכוי להחזיק מעמד נגד כוחות הפלישה הערביים – כמעט ובן גוריון גירש אותו מהחדר, ובו במקום הטיל עליו את המשימה, לתכנן את הגנתם של היישובים ולא את פינוים... כעבור חודש יצא בחריפות נגד הקולות שטענו, שכל כוח שיישלח לנגב יחליש את היישוב. "עלינו להגן על כל נקודת יישוב יהודי בארץ", הכריז. ובדעה זו החזיק עד לפטירתו.

ירושלים ורמת הגולן לא להחזיר אפילו בתמורה להסכם שלום:

ב - 13 ביולי 1972, שנה וחצי לפני מותו, בראיון מיוחד שערכתי עמו, הצהיר בן גוריון על התנגדותו הנמרצת לפירוק היישובים בסיני ולהחזרת שטחיהם למצרים. "יש הבדל גדול בין החזרת שטחים שוממים, לבין החזרת שטחים מיושבים", קבע, "דבר אחד הוא להחזיר מדבר, ודבר אחר הוא להחזיר שטח מיושב על ידי יהודים" - הטעים: "אילו הייתה היום הסמכות בידי, אני לא הייתי פוקד על פירוק ההתיישבות היהודית..."

מן הראוי לזכור, שהמדובר היה אז בכמה יישובים דלילים בלב המדבר, קל וחומר מה הייתה עמדתו של בן גוריון כיום לגבי פירוקם של גושי התיישבות פורחים ומאוכלסים ברבבות יהודים.

אשר לירושלים ולרמת הגולן, דעתו הייתה עקבית ונחרצת: "אף פעם לא אמרתי להחזיר כל השטחים. אמרתי מחוץ לירושלים ורמת הגולן. וגם זאת בתנאי, שהערבים יהיו מוכנים לכרות עמנו שלום אמת!".

על עמדתו זו הוא חזר בתקיפות בתוכנית "מוקד" של הטלוויזיה הישראלית ב-1972, ובתשובה למראיינו, שלום רוזנפלד, הוא שב ומכריז , שאין להחזיר בשום תנאי את רמת הגולן וירושלים העתיקה – אפילו לא בתמורה להסכם שלום.

"ירושלים וגולן לא להחזיר", טען נמרצות, "אפילו לא בתמורה לשלום. ...עבדתי בסביבת הגולן שלוש שנים כפועל חקלאי. משום מה, לא הגעתי אז אל הגולן. לראשונה הגעתי לשם ביום השביעי אחרי מלחמת ששת הימים; עמדתי משתאה למראה עיניי: "ריבונו של עולם", שאלתי את עצמי "איך תושבי העמק היהודים נותרו בחיים? והרי אלה היושבים למעלה יכולים לעשות מה שהם חפצים עם היושבים למטה, ואלה שלמטה אינם יכולים לעשות כלום. והרי ידעתי בבטחה, שמטרתם הייתה להשמיד את היישוב היהודי בגליל – ואם הם לא עשו זאת, רק מראה שאין להם כל כישרון..." מלמלתי לעצמי.

מן הראוי היה, שבשנה ה-60 למדינת ישראל וה-35 לפטירתו של דוד בן גוריון, נשיא המדינה, שמעון פרס, המתיימר להיות תלמידו (פעם גם ראה עצמו כיורשו), יזכיר גם את עמדותיו המדיניות, אף כי כיום הן אינן עוד לרוחו.
מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/182432


תזכורת:


שגריר צרפת, אלן פיירה, עונד ליוסף עבו עברון את אות
"אביר מסדר הכבוד" מטעם נשיא צרפת, באולם בית העירייה בצפת.


שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות פרק 1 ו-
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=88&viewmode=


שיר משנות ה 50 'איך קרה שהפשפש עלה למעלה' נכתב על ש פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=116&viewmode=

''מתי שותק שמעון פרס?''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=127&viewmode=


מדוע שותק פרס בסוגיית ההשתמטות?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=130&viewmode=


נשיא המדינה פרס שבר שתיקה בנושא ההשתמטות מהצבא!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=134&viewmode=

''נולד (פרס) ללא אבר הבושה''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=135&viewmode=


הרמטכ''ל אשכנזי טיהר את ש.פרס בגין אשמת ההשתמטות מהצבא
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=156&viewmode=


___



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&view



#128,ישמעון פרס הטיל חיסיון על 11 מסמכים בפרשת רצח רבין
נכתב על-ידי סלמנדרה בתאריך 17.08.07 בשעה 11:27
בתגובה להודעה #0


#129,יהסוכנות היהודית עושה סלקציה פוליטית לאן ילכו התרומות
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.08.07 בשעה 10:09
בתגובה להודעה #0
הסוכנות היהודית עושה סלקציה פוליטית לאן ילכן התרומות של יהודי העולם
שימו לב לדף הבא מתוך אתר האינטרנט של הסוכנות היהודית:
http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Home/FAQ/eretz+Israel.htm

הסוכנות היהודית מודה באתר האינטרנט שלה שהיא לא פועלת ביש"ע בגלל "שהשטחים מחוץ לקונסנסוס"
כלומר -
התרומות שמגיעות מיהודים מכל העולם עוברות סלקציה פוליטית בדרכן ליעד.

כל מי שרוצה להנות מהתרומות של היהודים הטובים ברחבי העולם חייב להיות ב"קונסנסוס" של שלום עכשיו!!!

גם בגלל זה, וגם בגלל המשכורות המנופחות של הבכירים בסוכנות צריך לעודד את היהודים בכל העולם
לתרום ישירות לגופים בישראל ולא להעביר את הכסף שלהם דרך מסננת פוליטית שמאלנית.

עכשיו מישהוא מתפלא שהאידיוט אברום בורג בעל האזרחות הצרפתית היה היו"ר של הגוף הרקוב הזה?

בברכה
יוני גולדבלט-לבב


שימו לב על מי מדובר = יריב אופנהיימר


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#132,י''דרישה ממזוז: לחקור המניעים להחלטת פרס''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 29.08.07 בשעה 19:45
בתגובה להודעה #0
דרישה ממזוז: לחקור המניעים להחלטת פרס


ברוך מרזל

אנשי תנועת חזית יהודית, מרזל ובן גביר, פנו ליועץ המשפטי בדרישה לחקור את המניעים להחלטת פרס לקצוב את עונשם של רוצחי דני כץ.
כתב ערוץ 7

אנשי תנועת חזית יהודית, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר, פנו במכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ולמבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינשדטראוס, בדרישה לחקור את הסיבות שהביאו את הנשיא, שמעון פרס, לקצוב את ענשם של רוצחי הנער דני כץ.

"יש חשש ממשי כי מתן שיקולי החנינה נעשו תמורת בחירתו של פרס לנשיא על ידי הח"כים הערבים", אמרו. השניים מאיימים כי יפנו לבג"ץ בנושא.

כזכור אתמול החליט נשיא המדינה לקצוב את עונשם של רוצחי הילד דני כץ, שנרצח בשנת 1983. בעקבות החלטת הנשיא יוכלו חמשת רוצחיו של הילד להשתחרר בקרוב מהכלא, זאת אחרי ניכוי שליש מתקופת מאסרם.

ההחלטה עוררה היום תגובות נזעמות רבות מגורמים שונים. יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, אמר כי החלטת הנשיא בהמלצת שר המשפטים, לקצוב את עונשם של רוצחי הילד דני כץ היא החלטה מתועבת. "מדובר ברוצחים שהורשעו גם במשפט החוזר שנערך להם ושצריכים להינמק בכלא עד יומם האחרון עלי אדמות. ניתן רק לדמיין מה היו התגובות בישראל לו במדינה כלשהי בעולם היו מחליטים לשחרר ממאסר 5 רוצחים שרצחו ילד יהודי, רק מפני שהוא יהודי" דברי סער.

אמו של דני כץ, מירה כץ, אמרה הבוקר, כי החלטת הנשיא לשחרר שלושה מתוך חמשת רוצחיו של בנה, היא מזעזעת.

בתגובה להאשמות אמר היום פרס כי הוא מבין את כאבה וזעקתה של משפחת כץ שבנם דני נרצח ע"י בני עוולה.

לדבריו, בהתאם לנוהל מיום הקמת המדינה, על הנשיא לקבוע את משכו של מאסר העולם הנגזר על אסירים, וזאת לאחר שוועדה לקציבת מאסרי עולם, בראשות שופט, מגישה המלצות מפורטות ומנומקות למשרד המשפטים.

הנער דני כץ בן ה-15 נרצח בדצמבר 1983, לאחר שיצא מביתו בשכונת דניה בחיפה. גופתו נמצאה לאחר ארבעה ימים במערה ליד סכנין.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166207

************

תגובת שמעון פרס:


פרס: אני מבין את כאבה של משפחת כץ
ראשון: 29/08/07, 11:12
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166197

נשיא המדינה שהחליט אתמול לקצוב את עונשם של רוצחי הילד דני כץ אומר הבוקר, כי הוא מבין את כאבה וזעקתה של משפחת כץ שבנם דני נרצח.
חזקי עזרא

נשיא המדינה, שמעון פרס, שהחליט אתמול http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166179 לקצוב את עונשם של רוצחי הילד דני כץ אומר הבוקר, כי הוא מבין את כאבה וזעקתה של משפחת כץ שבנם דני נרצח ע"י בני עוולה.

לדבריו, בהתאם לנוהל מיום הקמת המדינה, על הנשיא לקבוע את משכו של מאסר העולם הנגזר על אסירים, וזאת לאחר שוועדה לקציבת מאסרי עולם, בראשות שופט, מגישה המלצות מפורטות ומנומקות למשרד המשפטים.

פרס מציין כי רק לאחר ששר המשפטים אישר את המלצות הוועדה שהתקבלו במקרה הנדון, החליט לקבל את המלצות שר המשפטים והוועדה המקצועית, וקבע בהתאם להמלצות כי מאסרם של שניים מן הרוצחים יעמוד על 45 שנה (אסיר אחד ישוחרר ב-2030 והשני ב-2029) ולשלושה נוספים קבע מאסר ל-30 שנים.

הוא מדגיש כי עונש מאסר עולם שהיה נהוג בעת התקיים משפטם של האסירים, עמד על 24 שנים, ובשל חומרת המעשים קצבו הוועדה המקצועית, שר המשפטים והנשיא, עונש גבוה וחמור לרמת הענישה של אותה תקופה.

יו"ר סיעת הליכוד וחבר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ גדעון סער, אומר כי החלטת הנשיא בהמלצת שר המשפטים, לקצוב את עונשם של רוצחי הילד דני כץ היא החלטה מתועבת. "מדובר ברוצחים שהורשעו גם במשפט החוזר שנערך להם ושצריכים להינמק בכלא עד יומם האחרון עלי אדמות. ניתן רק לדמיין מה היו התגובות בישראל לו במדינה כלשהי בעולם היו מחליטים לשחרר ממאסר 5 רוצחים שרצחו ילד יהודי, רק מפני שהוא יהודי" דברי סער.
הילד דני כץ בן ה-15 נרצח בדצמבר 1983, לאחר שיצא מביתו בשכונת דניה בחיפה. גופתו נמצאה לאחר ארבעה ימים במערה ליד סכנין.

אמו של דני כץ, מירה כץ, אמרה הבוקר, כי החלטת הנשיא לשחרר שלושה מתוך חמשת רוצחיו של בנה, היא מזעזעת.

כץ מתפלאת מהעובדה שהתקשורת לא זועקת על שחרורם של רוצחי נערים ונערות, "אם היו מחליטים לשחרר את יגאל עמיר שרצח אדם זקן, התקשורת לא היתה שותקת, אז למה שכשמחליטים לשחרר רוצחי נערים כולם שותקים", אמרה כץ.


______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#133,י''דמיו זועקים מן האדמה'' (דני כץ ז''ל הי''ד)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.08.07 בשעה 06:31
בתגובה להודעה #132
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.08.07 בשעה 06:34 בברכה, פילוביץ שחף
 
דמיו זועקים מן האדמה
ט"ז אלול תשס"ז / 30 אוגוסט 07


מאת ד"ר חיים משגב | כותב המאמר משמש בחבר הנאמנים ובוועד הפועל של המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון.

כלום דמו של דני כץ סמוק פחות מדמו של יצחק רבין?

דמיו של דני כץ זועקים כל העת מן האדמה, כך קבעה השופטת אילה פרוקצ'יה בשעה שהיא דחתה יחד עם חבריה בבית המשפט העליון את ערעורם של חמשת הערבים על הרשעתם במשפט החוזר. גם חלוף השנים אינו גורע מעוצמת הפשע הנורא אשר קיפד חיים צעירים של נער חמודות רך בשנים שטרם טעם טעמם של החיים, פסקה שופטת בית המשפט העליון תוך שהיא מדגישה שמערכת המשפט מיצתה את כל האמצעים שבידיה עד ששארית העננה שהייתה נסוכה על הפרשה נמוגה. הכל נעשה, נאמר בפסק הדין, וזאת תוך כיבוד זכויות היסוד של הנאשמים וחתירה להגיע לחקר האמת.

דני כץ היה כבן 14 שנים בעת שהוא נחטף ונרצח ב - 8/12/83 לאחר שיצא מביתו בשכונת דניה שבחיפה. גופתו התגלתה במערה סמוך לכפר סכנין לאחר שלושה ימים. חמשת הערבים ששניים מהם, לפחות, הורשעו גם ברצח דפנה כרמון בוודאי עשו את מה שהם עשו ממניעים פוליטיים-אידיאולוגיים, מתוך שנאה ליהודים באשר הם. הדברים צריכים להיות ברורים. דני כץ לא פגע בהם במאומה. הוא לא גזל מהם דבר. הוא היה בסך הכל צעיר שהיה בדרכו אל חבר בשעת בין ערביים.

למרות זאת, נהגה מערכת המשפט בישראל בשיא הזהירות בחמשת הרוצחים. עניינם נבחן בקפדנות בבית משפט מחוזי בחיפה, אחר כך בערכאת הערעור ואחר כך שוב בידי מי שהיה אז נשיא בית המשפט העליון (השופט מאיר שמגר). שבעה שופטים בסך הכל בחנו את הראיות בשלב ההוא, אבל הלובי הערבי בעיתונות הישראלית לא שקט בכל אותם שנים. מאמרים אין-ספור הוקיעו את העוול שנעשה, כביכול, לפרחחים מכפר סכנין. בסופו של דבר נאלץ שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, להורות על בחינה חוזרת של ההרשעה בידי מי שהייתה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ.

סוף דבר: אהרן ברק, מי אם לא הוא, הורה על קיומו של משפט חוזר מתוך חשש של ממש, לטענתו, שלחמשת הרוצחים נגרם עיוות דין. המשפט החוזר התקיים, הפעם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והכרעת הדין מחזיקה לא פחות מ - 400 עמודים. ההחלטה במשפט הזוטא שבמהלכו נבחנו טענות בדבר כפיית ההודאות על הנאשמים, משתרעת אף היא על כ -400 עמודים. ההרשעה החוזרת נשארה אפוא על כנה, אבל הלובי הערבי שוב לא אמר נואש: הוא המתין עד אשר שמעון פרס ייבחר לנשיא כדי לחזור ולפנות לוועדת שחרורים מיוחדת על מנת שזו תמליץ בפניו לקצוב את עונשם של רוצחיו של דני כץ.

יכול להיות שהכל פעלו כדין ובתום לב, לרבות חברי הוועדה שבראשם עמד השופט דוד בר-אופיר, וכמו גם שר המשפטים דהיום, פרופ' דניאל פרידמן, אבל יש בכל זאת משהו שמפריע לי. לפני כמה שנים תוקן החוק המאפשר את קציבת עונשם של רוצחים באופן שנקבע בו שאם אדם רצח ראש ממשלה ממניע פוליטי-אידיאולוגי, הוא לא ישוחרר לעולם. אם כך, מדוע אי אפשר ליישם את אותה אמת מידה גם על ערבים שרצחו סתם נער יהודי, מתוך מניע דומה?

כלום דמם של דני כץ או של דפנה כרמון, או של יהודים אחרים שנרצחו בידי ערבים סמוק פחות מדמו של יצחק רבין?
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6923


*************


תזכורת רילוונטית לנושא הנדון:


תרשים - 21 שנה בית המשפט דן ברצח דני כץ - הארץ


''דרישה ממזוז: לחקור המניעים להחלטת פרס" (פרשת רצח דני כץ ז"ל הי"ד)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=132&viewmode=


qm
חבר מתאריך 9.8.02
6621 הודעות אור ליום חמישי ט''ז באלול תשס''ז 22:04 29.08.07


אמו של דני כץ: ''עדיף קצב מקוצב רוצחים''

אמו של דני כץ ז"ל מביעה זעם על החלטתו של פרס לקצוב את עונשי רוצחי בנה: "עדיף קצב מקוצב רוצחים" הנשיא: "מבין את זעקת משפחת כץ שבנם נרצח ע"י בן עוולה"

לאחר שאמש (ג') הודיע נשיא המדינה שמעון פרס כי הוא קוצב את עונשי חמשת רוצחיו של הנער דני כץ ז"ל, אמו של דני כץ מאשימה את פרס ומכנה את ההחלטה "פוליטית". בראיון לקול ישראל אמרה אמו של דני כץ ז"ל כי "נשיא המדינה נכנע ללחץ של השמאל". לדבריה, למרות שהרוצחים הורשעו במספר ערכאות, השמאל ניהל במהלך השנים קמפיין לפיו לא ייתכן שערבים-ישראלים רצחו את בנה.

"פרס עוד לא הספיק להתיישב על כס הנשיאות ומיד רץ לשחרר רוצחים", אמרה מירה כץ בראיון לגלי צה"ל. "חמישה רוצחים, חיות אדם שרצחו ילד חף מפשע ליד ביתו. אנחנו מקבלים טלפונים מכל המדינה וכולם אומרים עדיף קצב מאשר קוצב רוצחים".

החלטתו של פרס מתבססת על המלצותיה של ועדה סטטוטורית. שר המשפטים דניאל פרידמן חתם גם הוא על ההמלצה. פרקליטם של הנאשמים, עו"ד אביגדור פלדמן, התייחס בראיון לגל"צ לביקורת על ההחלטה ואמר כי גם רוצחים צריכים בסופו של דבר להשתחרר ממעצר. "פסק הדין הזה הוא גרוע יותר מפסקי הדין האחרים", אמר.

פרס: מבין את כאבה של משפחת כץ

מלשכת נשיא המדינה שמעון פרס נמסרה התגובה הבאה: "נשיא המדינה מבין את כאבה וזעקתה של משפחת כץ שבנם דני נרצח על-ידי בני עוולה. בהתאם לנוהל מיום הקמת המדינה, על הנשיא לקבוע את משכו של מאסר העולם הנגזר על אסירים, וזאת לאחר שוועדה לקציבת מאסרי עולם, בראשות שופט, מגישה המלצות מפורטות ומנומקות למשרד המשפטים.

רק לאחר ששר המשפטים אישר את המלצות הוועדה שהתקבלו במקרה הנדון, החליט הנשיא לקבל את המלצות שר המשפטים והוועדה המקצועית, וקבע בהתאם להמלצות כי מאסרם של שניים מן הרוצחים יעמוד על 45 שנה (אסיר אחד ישוחרר ב-2030 והשני ב-2029) ולשלושה נוספים קבע מאסר ל-30 שנים.

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-139290-00.html?tag=09-04-28


****


נקצב עונשם של רוצחי דני כץ



שר המשפטים אישר את הקצבת עונשם של חמשת הרוצחים,
וכעת יוכלו 3 מהם לבקש ניכוי של שליש
שני מזרחי | 28/8/2007 23:06
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/629/454.html

________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#137,יפרס מכין את הקרקע לשחרורו של יגאל עמיר!
נכתב על-ידי אייקון בתאריך 30.08.07 בשעה 19:01
בתגובה להודעה #133
שמעון פרס מכין את הקרקע לשחרורו של יגאל עמיר בעיסקה הכוללת את מרוואן ברגותי. שחרורם של רוצח דני כץ נועד לשמש תקדים שיקל על המלאכה.

משפחתו של יגאל עמיר מצפה כצעד ראשון לקציבת עונשו של יגאל עמיר, ובהמשך לשחרורו, כתנאי שימשיכו לסתום את הפה ויימנעו מלהעלות את נושא צילומי הרנטגן של רבין שהועלמו ע"י יהודה היס בסיוע הפרקליטות ובג"ץ.


עצומה: להסיר חיסיון השב"כ, הפרקליטת ובג"ץ מעל מסמכי המיון המקוריים וצלומי הרנטגן החסויים שתיעדו את סיבת המוות האמיתית של יצחק רבין ז"ל:


http://www.atzuma.co.il/petition/transparency/8


העצומה נפתחה בתאריך 20/08/2007


העצומה בחסות "עצומה" - מרכז העצומות של ישראל


http://x.2all.co.il/atira229%2D06


#136,יהנשיא שמעון פרס מנסה לרצות את בוחריו הערבים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 30.08.07 בשעה 18:24
בתגובה להודעה #132
המייל האדום
דיווח מיוחד
יום חמישי ט''ז באלול תשס''ז 17:45 30.08.07


פרס מנסה לרצות את בוחריו הערבים


____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#138,ייוסי בלום הלוי: ''חונן הרוצחים - הנשיא שמעון פרס''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.09.07 בשעה 02:09
בתגובה להודעה #132
חונן הרוצחים - הנשיא שמעון פרס
יוסי בלום הלוי | 4/09/07 20:11
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/46dde3f403acd285.doc

שבועיים לא הייתי בארץ הדוויה הזו, מולדתי הכאובה, ארץ שותתת דם, משטר זדון מנוול, עם נאנק בעוניו, אל מול עושר מעטים מנקר עיניים. ממשל רקוב מחדלים, רשלן, עלוב, חדל אישים, צבא המתעלם מהמציאות המאיימת לנוכח ענני מלחמה המתקדרים מצפון ומדרום.

סקוטלנד הרחוקה בימים אלה היא ארץ של שלוה הרמונית ירוקה בינות להררי בראשית עוטי יערות אשוח עבותים, חרוצת עמקי קרחונים, שבילי הרים מופלאים, אגמי עד ונחלים שוצפים. שבועיים שקעתי בשלווה הזו, מתמכר, אך שואל בלבי – מה קורה כאן בחום המעיק של אוגוסט ראשית ספטמבר? מה עושים לנו שם האנשים הללו?

בצאתך מהמטוס מכים בך לא רק הזיעה והלחות המעיקים – מכה בך המציאות שאתה כה מתבייש בה. חרף כל מה שהכרת ממנהיגיך הבזויים באדם, מראש הממשלה ועד נשיא המדינה, מאחרון השרים ועד השפל במנהלים, מעשה כמו זה של הלוזר הנצחי ננעץ כמדקרת חרב בלבך.

עשרים ושלוש שנים חלפו מאז שמעתי על היעלמו של הילד דני כץ. רצח מתועב, אכזריות והתעללות של 5 ערבים-רוצחים על רק לאומני ופשע מיני. נבלים מתועבים אלה התעללו בנער הבודד שנפל לידיהם. הוא נלחם בהם בכל כוחו, אך הם הכריעו אותו במכות של קרש בניין, ואחר כך בצעו בגופתו מעשה סדום. כדי להעלים את מעשיהם, השליכו את הגופה הרחק ממקום הרצח בכרמל, לתוך מערה שבסמוך לכפריהם שבגליל.

רועה צאן גילה את הגופה במערה, ואחר כך החלה החקירה שהביאה למעצרם של חמשת הרוצחים, חלקם פושעים מועדים שנדונו על רציחות אחרות. בכל העת הזו לא נחו פרקליטי השטן היהודיים של החמישה מהניסיונות לשחררם. הגדיל עשות בראשית שנות התשעים, הפיראט המשפטי הגדול והדגול מבית המשפח העליון, הפרופסור אהרון ברק, שעשה כל שלאל ידו כדי לזכות ולשחרר את הנבלים. אבל בתוך הריקבון של מערכת המשפט השמאלנית שלנו, רצח זה של דני כץ לא נתן מנוח לחוננים הללו שבפוטנציה, ובתי המשפט המחוזיים שבו והרשיעו את הרוצחים במשפט החוזר. חודשים רבים נהנו הרוצחים מחופשה על חשבון הצדק היהודי, ודם הילד הנרצח לא זעק אליהם מתוך האדמה. עתה בא שר המשפטים, וכאילו לחזק את מעמדו הרופף במאפיה המשפטית הפרו-בג"צית – החליט להגיש בהמלצת גורמים פחדניים ונסתרים במערכת המשפט, חנינה לנשיא שמעון פרס – זה האיש שדמם של אלפי חללי אוסלו על ידיו, ממשיך בדרך העיוועים שלו לפייס את הרוצחים על חשבון החוק והצדק הזועקים אלינו מהקברים.

וביום הראשון ללימודים המשיכו ערוצי הטלביזיה הנרצעים של חוגי השמאל ההומאניים ללטף את האגו של שימון פרס הנודע, שבא ללטף ראשיהם של ילדי בית ספר בירושלים.

הוי ילדים רכים: היד שמלטפת את ראשיכם, היא זו היד שחותמת על שחרור מוקדם של 5 רוצחים של ילד יהודי כמוכם, חף מכל פשע. זו גם היד שחתמה על אוסלו. זו היד שחיבקה את כתפי הרוצחים באשר הם.

היה ברוך בחותמך על כתב החנינה, שמעון היקר, עוד נכונו לך גדולות ונצורות במשרתך הרמה. יחי נשיא ממשלת קדימה! קדימה ממשלת אולמרט בזוית המידות ומושחתת ההליכות, היו ברוכים חבר גנבים, חזקו ואמצו חנפנים בפני חזקים, עושקי פליטי שואה, שולחי חיילנו למוות בזחיחות הדעת.


יחי שמעון פרס נשיא המדינה, חונן הרוצחים.

********

תזכורת רילוונטית לנושא הנדון:

132. ''דרישה ממזוז: לחקור המניעים להחלטת פרס''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=132&viewmode=

133. ''דמיו זועקים מן האדמה'' (דני כץ ז''ל הי''ד)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=133&viewmode=

136. הנשיא שמעון פרס מנסה לרצות את בוחריו הערבים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=136&viewmode=

אל''מ (מיל.) משה לשם:''שמעון פרס, הוא לא הנשיא שלי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=115&viewmode=

______________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#139,יועדת חוקה תדון בקציבת עונש רוצחי הנער דני כץ
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.09.07 בשעה 02:39
בתגובה להודעה #132
ועדת חוקה תדון בקציבת עונש רוצחי הנער דני כץ
פורסם: ט"ז אלול תשס"ז, 30 ספטמבר 07

ועדת החוקה חוק ומשפט תקיים בעוד כשבוע ישיבה מיוחדת ודחופה
בהחלטת נשיא המדינה לקצור עונשם של רוצחי הילד דני כץ ז"ל.

זאת, בעקבות פניית שליש מחבריה אמש לפי יוזמת יו"ר סיעת הליכוד,
ח"כ גדעון סער, בהתבסס על סעיף 98 לתקנון הכנסת.

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#141,ימשרד המשפטים מודים בטעות:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.09.07 בשעה 08:39
בתגובה להודעה #132
מקור עיתון מעריב - 10.9.2007, כותרות בעמוד 6, מאת: שניט מזרחי

כותרת ראשית: מודים בטעות, משרד המשפטים: אי היידוע של משפחת כץ - תקלה מוסרית".

"ראש מחלקת חנינות במשרד המשפטים, עורכת הדין איימי פלמור, הודתה אתמול: "זוהי תקלה מוסרית חמורה ביותר שלא יידענו את משפחת כץ באשר לקציבת עונשם של רוצחי בנם דני כץ ז"ל".

"יחד עם זאת ציינה עורכת הדין פלמור בדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט אתמול כי לא מדובר בפגם משפטי שמצריך דיון חדש בסוגיית קציבת העונש".

ימים יגידו = מבחן התוצאה


תזכורת:


ועדת חוקה תדון בקציבת עונש רוצחי הנער דני כץ
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=139&viewmode=

''דרישה ממזוז: לחקור המניעים להחלטת פרס''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=132&viewmode=

''דמיו זועקים מן האדמה'' (דני כץ ז''ל הי''ד)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=133&viewmode=

הנשיא שמעון פרס מנסה לרצות את בוחריו הערבים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=136&viewmode=

יוסי בלום הלוי: ''חונן הרוצחים - הנשיא שמעון פרס''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=138&viewmode=


____________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#142,י''האפיפיור היהודי והאפיפיור הנוצרי''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.09.07 בשעה 09:59
בתגובה להודעה #0
האפיפיור היהודי והאפיפיור הנוצרי
מאת חנוך ובר, פורסם: כ"ז אלול תשס"ז / 10 ספטמבר 07


להתעורר מיד כי הנשיא חותר לחסל אותנו ואת מולדתנו.

ביום חמישי שעבר פגש "הוד קדושתו" האפיפיור שמעון פרס את "הוד קדושתו" האפיפיור בנדיקטוס ה-16. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3446683,00.html הפגישה ההיסטורית הזו בין אחד שמיליארד נוצרים קתולים רואים בו כנציגו של הקב"ה בעולם הזה, ועל כן ניחן במידת "הבלתי טועה", לבין זה שמעולם ומתמיד ראה את עצמו כבלתי טועה בעליל הייתה ללא ספק אירוע מעניין ביותר.

האפיפיור יצג באותה פגישה את הקתולים, כמובן. אבל את מי יצג האפיפיור היהודי? האם את היהודים? לא ולא, כי כפי שהוא הצהיר אחרי תבוסתו לבנימין נתניהו ב-1996 שהעיז לנצחו במרוץ לראשות הממשלה אחרי רצח רבין, ומאז נושא את צלב השנאה מהאליטה השולטת ביד רמה במדינה הזו, הישראלים שהוא ייצג הפסידו ליהודים.

למרות "הדוגמא" הקתולית שהאפיפיור מיום כהונתו ועד מותו אינו טועה,למעשה האפיפיור בנדיקטוס ה-16 הוכיח שלחץ ציבורי מסוגל לכופף גם אותו. הראייה היא כאשר הוא התבטא לפני מספר חודשים על אופייה האלים של דת האסלאם וקמה מהומה אדירה בקרב אותו עולם מתון ושוחר חירויות האדם, בא האפיפיור ואמר שדבריו לא הובנו כהלכה. למעשה, הוא הודה שפיו בגד בו בכך שהוציא דברים שהיו מיועדים מראש לאי-הבנה. זו הודעה על היותו בר אנוש, כמו כולנו, שטועים מדי פעם.

לא כך האפיפיור היהודי. סליחה, הישראלי שמעון פרס. הוא מעולם לא הודה על טעויותיו הרבות. לא על התנגדותו הנחרצת להפצצת הכור הגרעיני של סאדם חוסיין, קודמו של מחמוד אחמדינג'אד; לא על הסכמי אוסלו שהוא יזם מאחורי גבו של ראש ממשלתו יצחק רבין ז"ל ובניגוד לחוק, ולא על מתן אלפי רובים לפלשתינאצים אחרי אותם הסכמים הזויים שעם אותם רובים וכלי זיין אחרים הם רצחו כ-2,000 יהודים ופצעו רבבות רק מפני שהם יהודים.

במדינה נורמאלית כאשר מנהיג מעז לחתור לדרך כל כך הרסנית שבצידה שפוך כל כך הרבה דם של חפים מפשע, הוא היה מבין בעצמו או נאלץ להבין שעליו ללכת הביתה ולא להראות את פניו אי פעם שוב על הבמה הציבורית. ביפן, למשל, היה נאלץ שמעון פרס להתאבד.

בארץ הקודש לא כך. פה נביא השקר הגדול עושה חיל. הוא נבחר זה עתה להיות ה"כהן הגדול", זה שייתן הכשר למסירת חלקי מולדת שהקב"ה מסר לעמו כמורשה. מורשה לידיעת האפיפיור פרס שלא מקפיד על הבנת לשון הקודש אינה מילה נרדפת לירושה. ירושה אפשר להוריש, למכור, ולתת חינם, כפי שפרס חותר לעשות לליבו ההיסטורי של עם ישראל. אבל מורשה איננה ניתנת לאף גוי, אפילו אם האפיפיור הנוצרי מבקש, מתחנן ואף דורש. המורשה שלנו היא מאדון העולם, אדונו של כולם, כולל "הוד קדושתו" מהוותיקן.

למרות להטו להשיג את יעדיו, לאפיפיור שלהם יש גבולות של מוסר. הוא, למיטב ידיעתי מעולם לא הטעה ביודעין, ולא שיקר לעדרו. ומה עם האפיפיור שלנו? הרי אי אפשר להיות "חתרן בלתי נלאה" כפי שכנה אותו יצחק רבין ז"ל, ללא קבלת ההחלטה שהמטרה ה"קדושה" מצדיקה את האמצעים. על פי פרס, מותר לשקר לעם ישראל כדי לתת לו את מה שהוא חושב שמגיע לו.

הדוגמא העכשווית ביותר לכך הוא הפצת השקר הגדול שנאמר על ידי האפיפיור פרס שישנם ביש"ע 3.8 מיליון ערבים, ומכיוון שמסה זו מהווה איום דמוגראפי על אופייה היהודי של המדינה שפתאום הוא כל כך חרד לגורלה, עלינו למסור את יש"ע לאויבינו. לגאון פרס אין פתרון אחר.

יש רק בעיה אחת עם טיעוניו של האפיפיור שלנו, והוא יודע זאת. אין 3.8 מיליון ערבים ביש"ע. זהו מספר שיקרי שהפיצו הפלשתינאצים עצמם, ופרס שש לאמץ את אותו שקר כי הוא משרת את המטרה ה"קדושה" שהוא אימץ. אותו מספר שיקרי הינו מוגזם בכשישים אחוזים, כי יש רק 2.4 מיליון ערבים ביש"ע. בנוסף, ישנה הגירה משמעותית של משכילים מיו"ש למדינות ערב וליתר הגולה. ועוד, כתוצאה מההצלחה האדירה של אבו מאזן והניה על פי סקרים של אוניברסיטת ביר-זית יש רצון עז בקרב רוב האוכלוסייה שם להגר. בנוסף, בשנים האחרונות חלה ירידה מתמדת בילודה של ערביי ישראל, במקביל לעלייה בילודה היהודית בארץ. את כל זה יודע נביא השקר שלנו, אבל ממלא פיו מים.

יש רק בעיה אחת עם טיעוניו של האפיפיור שלנו, והוא יודע זאת. אין 3.8 מיליון ערבים ביש"ע. זהו מספר שיקרי שהפיצו הפלשתינאצים עצמם, ופרס שש לאמץ את אותו שקר כי הוא משרת את המטרה ה"קדושה" שהוא אימץ
שני האפיפיורים שמעולם לא טועים החליטו להביא עלינו שלום, PEACE. הכיצד? PIECE BY PIECE, בשיטת הסלאמי עד שארץ ישראל תיעלם ח"ו. וכך יוכל האפיפיור הקתולי שוב לחגוג, כי התוצאה ההיא תהיה בעיניו ההוכחה המובהקת שה' נטש את בניו מן הברית הישנה וכרת ברית חדשה עם הנוצרים.

ומה עם האפיפיור הישראלי? יש לו סוד שהוא מעולם לא גילה לנו. גם הוא לא מאמין במדינה ליהודים שלא לדבר על מדינה יהודית. הרי הוא מזמן הפך לנביא לפוסט-ציונים ולאנטי ציונים הרואים בציונות חטא וטעות היסטורית.



לכן, יש להתעורר מיד כי הנשיא-האפיפיור-שר החוץ חותר לחסל אותנו ואת מולדתנו.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6953

____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#144,י''מי הוא זה עם הכיפה ומי הוא זה שאין לו אלוהים?''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.09.07 בשעה 05:19
בתגובה להודעה #142

142. ''האפיפיור היהודי והאפיפיור הנוצרי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=142&viewmode=threaded

___________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#146,י''מי הוא זה עם הכיפה ומי הוא זה שאין לו אלוהים?''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.09.07 בשעה 00:31
בתגובה להודעה #144

קישור לכתבה:
"מי הוא זה עם הכיפה ומי הוא זה שאין לו אלוהים?"
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=1732&rc=x-files

____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#145,יפרס: ''קסאם שמאסם''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 12.09.07 בשעה 05:34
בתגובה להודעה #142
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.03.14 בשעה 12:05 בברכה, פילוביץ שחף
 


*


http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200606/20060620093445.htm

_


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#157,יאיזו מתנה העניק מלך סעודיה לאפיפיור ? חרב !
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.11.07 בשעה 23:59
בתגובה להודעה #142
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.11.07 בשעה 00:25 בברכה, פילוביץ שחף
 
Z-L
חבר מתאריך 26.1.06
4494 הודעות אור ליום חמישי כ''ז בחשון תשס''ח 23:42 07.11.07


איזו מתנה העניק מלך סעודיה לאפיפיור ? חרב !

המלך עבדאללה הסעודי מבקר באירופה. אתמול הוא נפגש עם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בפעם הראשונה.

השניים דנו בסכסוך הישראלי-פלשתיני והצורך בקירוב בין שלושת הדתות.
בסוף הפגישה (שארכה שעתיים וחצי) העניק עבדאללה מתנה מאוד לא שגרתית-חרב מלחמה עתיקה.

המתנה המושלמת למנהיג רוחני !
(על רקע הדיווחים מסעודיה על עריפת ראשים מדי שבוע)

http://gatewaypundit.blogspot.com/2007/11/how-sweet-saudi-king-gives-pontiff-gift.html#links

הדיווח בעיתון ישראל היום:


**


זה בכדי להזכיר לו שהכופרים על פי האיסלם אחת דינם למות!!

שער ראשון: פליטי המזרח התיכון - מוכרים ובלתי מוכרים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=24&viewmode=

מאז ומקדם/ג'ואן פיטרס: ''היהודי הערבי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=29&viewmode=

מאז ומקדם/ג'ואן פיטרס: ''אידיאולוגיה של המזרח, ריטוריקה של המערב''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=30&viewmode=



''מי הוא זה עם הכיפה ומי הוא זה שאין לו אלוהים?''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=146&viewmode=


______


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#195,יאובמה משתחוה ומנשק את טבעתו של מלך סעודיה (וידאו)
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 03.04.09 בשעה 11:28
בתגובה להודעה #157
אספקלטור
חבר מתאריך 24.3.09
100 הודעות אור ליום ששי ט' בניסן תשס''ט 22:00 02.04.09


אובמה משתחוה בפני מלך סעודיה (וידאו + תמונה)

דלגו לדקה 0:55 - אובמה נראה משתחוה בפני מלך
סעודיה עבדאללה בפסגת G20 לפני שהאישים לוחצים ידיים.



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

תמונה

אספקלטור
חבר מתאריך 24.3.09
ליום ששי ט' בניסן תשס''ט 22:15 02.04.09


4. תמונה:

נראה שהוא לא רק משתחוה אלא גם מנשק את הטבעת שלו -
סמל מובהק של הכנעה בתרבות המזרחית.


NewsMan
חבר מתאריך 3.2.09
89 הודעות יום ששי ט' בניסן תשס''ט 01:09 03.04.09


25. לינק של 9 שניות רק להשתחוות..



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


חיפושית
חבר מתאריך 4.2.02
אור ליום ששי ט' בניסן תשס''ט 22:21 02.04.09


7. תודה

הינה ווידאו של המלך ומשפחתו.
בסעודיה הוא מראה צדדים אחרים באישיותו
המדהימה, מאשר בלונדון..

האם אובמאה היה מרגיש בנח לרקוד עם המלך?



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


אספקלטור
חבר מתאריך 24.3.09
אור ליום ששי ט' בניסן תשס''ט 23:14 02.04.09

כללי פרוקוטול אוסרים על מנהיגים לקוד בפני אחרים
http://www.jihadwatch.org/archives/025498.php

הפרוטוקול הממלכתי הבלתי כתוב:

מתוך הספר "Miss Manners":
Americans do not bow to foreign monarchs because that act signified the monarch's power over his subjects.



lurker
אור ליום ששי ט' בניסן תשס''ט 22:49 02.04.09


12. צמד המילים ''אובמה משתחווה''+ מלך : 4530 פעמים בגוגל

הזבל הזה, כנראה באמת מוסלמי. או לחילופין, טיפש ללא תקנה.
האמריקאים ברשת וגם האירופאים רותחים מכעס ובושה.

אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
יום ששי ט' בניסן תשס''ט 01:30 03.04.09


27. מדהים

אבל קשה להאמין שמשפחת אובאמה תעשה עסקים פרטיים עם הסעודים
כמו שמשפחת בוש עשתה


תזכורת:


איזו מתנה העניק מלך סעודיה לאפיפיור ? חרב !
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=157&viewmode=

זה בכדי להזכיר לו שהכופרים על פי האיסלם אחת דינם למות!!

שער ראשון: פליטי המזרח התיכון - מוכרים ובלתי מוכרים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=24&viewmode=

מאז ומקדם/ג'ואן פיטרס: ''היהודי הערבי''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=29&viewmode=

מאז ומקדם/ג'ואן פיטרס: ''אידיאולוגיה של המזרח, ריטוריקה של המערב''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=30&viewmode=



''מי הוא זה עם הכיפה ומי הוא זה שאין לו אלוהים?''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=146&viewmode=

************


ראשי העולם הערבי קובעים: אין דבר כזה עם פלשתיני, ואין אדמה פלשתינית
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&omm=182&viewmode=threaded
עו''ד/ח''כ לשעבר א. העצני: 'החשיפות של הרמטכ''ל שנגנזו'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15332&forum=gil&omm=0


#196,יבכיר ביטחוני בממשל רייגן: אובאמה מדבר למוסלמים בקוד
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 07.04.09 בשעה 23:45
בתגובה להודעה #195
חיפושית
חבר מתאריך 4.2.02
יום שלישי י''ג בניסן תשס''ט 18:14 07.04.09


בכיר ביטחוני בממשל רייגן: אובאמה מדבר למוסלמים בקוד

פרנק גפני, שרת בזמנו בממשל רייגן בתור עוזר שר הביטחון
לענייני נשק גרעיני והפצת נשק גלובלי, כמו כן הוא שרת
בממשל זה בעוד מס' תפקידים. הקים מכון מחקר בוושינגטון,
וכותב באופן קבוע בכמה כלי תקשורת גדולים בארה"ב.
אתמול הוא רואיין ב MSNBC על רקע ההשתחוייה של אובאמה
למלך סעודיה, ואיתותיו החיוביים מטורקיה כלפי העולם
המוסלמי. גפני טען בפני המראיינים ההמומים והמשועשעים
משהו, כי אובמאה למעשה מאותת לעולם המוסלמי כי הוא
מעודד אותו בתמיכה שקטה להמשך מפעליו הרצחניים לגי'האד
וכו'. דיבורו החיובי, הוא כמעין קוד, כלפי ערב הסעודית,
אל קעידא והטליבאן.




לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


מי המלך
חבר מתאריך 15.2.09
אור ליום רביעי י''ד בניסן תשס''ט 21:26 07.04.09


8. צפיתי מספר פעמים בקידת אובמה-מדהים!!

האיש עמד שם מספר שניות כאילו חיכה לתורו וניגש במהירות
תוך קידה עמוקה ובלתי נשלטת.
זה לא היה סתם משהו ספונטני.ההתרשמות היא של אמונה עמוקה
ושורשית במשהו.


קרקשתא
חבר מתאריך 28.9.07
אור ליום רביעי י''ד בניסן תשס''ט 23:15 07.04.09


13. פעם עבד-תמיד עאבד...עבדו של עבדאללה

אפשר להוציא אדם מעבדות - אבל קשה יותר להוציא את העבדות מהאדם.
ואובאמה הוא עבד.
הוא בעל מנטליות של עבד. ולכן הקידה הבלתי נשלטת. זה משהו עמוק מאד.

לידיעת אובאמה:'אדם יכול להיות עבד גם מבלי שיש לו אדון'

הרב חיים שיין:


שימו לב - פעם עבד, תמיד עאבד... :



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

ראיתם את המבט הפטרוני, המרוצה מעצמו, המתנשא, של עבדאללה כלפי הכורע בפניו, ברק חוסיין אובאמה? הוא משתחווה למלך מדינה שממנה יצאו 11 רוצחים מהטרוריסטים שפעלו ב 11/09 ורצחו אלפי אמריקנים חפים מפשע.

אכן, אדם יכול להיות עבד גם מבלי שיש לו אדון.
העבדות היא בנשמה. ההשתחוויה של אובאמה היא סימן של כניעות. התרפסות. התבטלות.
בדיוק נגד זה ושנזכור את זה אנו יושבים מחר לסדר.

קרקשתא
חבר מתאריך 28.9.07
אור ליום רביעי י''ד בניסן תשס''ט 23:17 07.04.09


14. אובאמה יעוף ההרבה יותר מהר. או שיירצח אם יעז

לדרדר את ארה"ב מעבר למה שהיא כבר.
קנדי נרצח על הרבה פחות מזה.
אצל האמריקנים הדרומיים הוא לא כוכב כזה גדול כמו שעשו ממנו.
והאוויר מתחיל לצאת ממנו - מהר מאד הייתי אומר.

ומדינת ישראל יכולה להסתדר יפה מאד גם בלעדי ארה"ב.
התלות היא הדדית.
אם ישראל לא תהיה - ארה"ב תיאלץ לכבוש פה כמה מדינות ולהחזיק חיל מצב אדיר שיסבול כמו שהם סובלים בעיראק.


poch
חבר מתאריך 4.4.09
18 הודעות אור ליום רביעי י''ד בניסן תשס''ט 22:25 07.04.09


10. '' אובמה הוא סוס טרוייני של ארה''ב ''


כמו שאמרתי ואמשיך לאמר עד קץ ישראל : '' אובמה הוא סוס טרוייני של ארה''ב '' ונשלח ע''י אומות האיסלם .
מכאןועד קץ ישראל , אנחנו נהיה בירידה כלכלית וגם ביטחונית . לא נוכל להגן על עמנו . כל תגובה ליגיטימית הגנתית נגד אירגון טרור יתפרס בעיני אובמה וארה"ב כבגידה של ישראל בערכי האומה האמריקאית . כל הסודות הביטחונים ההדוקים ביותר של ישראל תיחשפנה בעיני אוייביה (ע"י אובמה כמובן) .הזרמת תקציב שנתי ע"י ארה"ב יופסק לצמיתות . כל תיכנון של תקיפה בארץ אוייב תיחשפנה (בעוד מועד) ע"י אובמה .
לא נוכל להגן אפילו על איזרחינו מיד אויבינו כשם: חמאס , ג'יהד, אירגון קיצוני של ערביי ישראל , חיזבללה, וכו' וכו' .
עד 2024 לא תתקיים מדינת ישראל . לרוב בגלל הנזק שיוסב ע"י ברק חוסיין אובמה .




**************


ראשי העולם הערבי קובעים: אין דבר כזה עם פלשתיני, ואין אדמה פלשתינית
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&omm=182&viewmode=threaded
עו''ד/ח''כ לשעבר א. העצני: 'החשיפות של הרמטכ''ל שנגנזו'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15332&forum=gil&omm=0


#197,יהבית הלבן:אובאמה לא קד למלך, הוא פשוט גבוה ממנו והתכופף
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 09.04.09 בשעה 20:00
בתגובה להודעה #195
ilanka
חבר מתאריך 25.4.02
יום חמישי ט''ו בניסן תשס''ט 10:26 09.04.09


הבית הלבן:אובאמה לא קד למלך, הוא פשוט גבוה ממנו והתכופף


"It wasn't a bow. He grasped his hand with two hands, and he's taller than King Abdullah," said an Obama aide, who spoke on the condition of anonymity.

The Washington Times called the alleged bow a "shocking display of fealty to a foreign potentate" and said it violated centuries of American tradition of not deferring to royalty. The Weekly Standard, meanwhile, noted that American protocol apparently rules out bowing, or at least it reportedly did on the occasion of a Clinton "near-bow" to the emperor of Japan.

Interestingly, a columnist in the Saudi-backed Arabic paper Asharq Alawsat also took the gesture as a bow and appreciated the move.

"Obama wished to demonstrate his respect and appreciation of the personality of King Abdullah Bin Abdulaziz, who has made one of the most important calls in the modern era, namely the call for inter-faith and inter-cultural dialogue to defuse the hatred, conflict and wars," wrote the columnist, Muhammah Diyab.

The video shows Obama dipping toward the king as G-20 leaders greet one another at the ExCel Centre in London
לכתבה:: http://www.politico.com/blogs/bensmith/0409/White_House_No_bow_to_Saudi.html

במסגרת "הפינה לשיפוטכם" (לאחר כ-50 ומשהו שניות):



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

אורן אדרי
חבר מתאריך 28.5.04
יום חמישי ט''ו בניסן תשס''ט 14:30 09.04.09


15. ירידה ל30 מעלות, זה כבר לא קידה זאת השתחוות

שלא לדבר על הרכנת הראש (נשיקה בטבעתו של השייך הסעודי?)

קרקשתא
חבר מתאריך 28.9.07
יום חמישי ט''ו בניסן תשס''ט 18:42 09.04.09


16. סחתיין על המאמץ. רציתי לעשות משהו דומה -הקדמת אותי.

אולי כדאי שתציין את גובהו של אובאמה לעומת גובהו של המלך. שים לב שהמלך מרכין את ראשו מעט...
משמע אובאמה נמוך מאובאמה באותו הרגע. נמוך ממנו? חשבתי שהם אמרו שעבדאללה נמוך מאובאמה.
כפי שכבר אמרתי: פעם עבד- תמיד עאבד. עבד-אללה!

עדכון: תמונה של אובאמה במלוא גובהו..ומשתחווה.
העבד נתפס בשקר ראשון. מי יודע מה הוא נישק לו שם. אולי איזה יועץ אידיוט של אובאמה יעץ לו לקוד / להשתחוות
בפני המלך במחוות כבוד, כאילו שזה מה שידחף את העולם המוסלמי לכבד את "אומריקה"...




כמו שזה נראה, לדעתי הוא מנשק את ידו. הוא מנשק את ידו!
אם הוא אכן נישק את ידו - זה יהיה סקופ שיכול להוביל להתפטרות הנשיא. שם מתפטרים אם תופסים נשיא משקר.


מעשה שהיה בשתי התשחוויות...בפני המלכה אליזבת ובפני
עבדאללה. מצא את ההבדלים יא עיוני...

http://hotair.com/archives/2009/04/08/white-house-bow-what-bow/

ושווה להציץ גם מה כותבים פה:
http://www.americanthinker.com/blog/2009/04/obama_bows_down_to_saudi_king.html

אגב, מישל אובאמה, רעיית הנשיא, גם שברה את כללי הפרוטוקול בצורה גסה וחיבקה את ...מלכת אנגליה.

אהבלים או מה?

************


מסמך סודי ביותר שבו דרש יצחק רבין משמעון פרס לחדול מהמשך המגעים עם אנשי טוניס = הסכם אוסלו....
http://rotter.net/forum/gil/15267.shtml#14
פרופ' א. זריצקי: ''האם פושעי אוסלו מעורבים ברצח רבין?''
http://rotter.net/forum/gil/15267.shtml#13


#198,ידניס מילר מסביר ומפרש את קידת/השתחוות אובמה למלך ס.
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 10.04.09 בשעה 00:29
בתגובה להודעה #195
סקופיה
חבר מתאריך 26.4.08
ליום ששי ט''ז בניסן תשס''ט 22:23 09.04.09

44. תראו את זה



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


עזרא הסופר
חבר מתאריך 8.9.03
7510 הודעות אור ליום ששי ט''ז בניסן תשס''ט 21:06 09.04.09


35. ההבדל בין השתחוות לקידת-נימוס:

בקידה של נימוס, הגוף מתקפל קדימה באזור של חוליות הגב העליונות, כלומר בגובה של בסיס הצואר, ולכן מה שמתכופף זה רק הראש פלוס גב עליון.
בהשתחוות (כמו אובאמה כאן) הגוף מתקפל במפרקי הירך, שזה הרבה יותר למטה, וכך מתכופף כלפי מטה כל חצי הגוף העליון. השתחוות מושלמת כוללת גם הזזת רגל ימין לאחור, כדי לאזן את הגוף למען לא יפול קדימה (ואפילו את זה אובאמה עושה, כמו שמראה אחד הסירטונים).

בקיצור: אובאמה ביצע השתחוות מושלמת. מה שכן, יתכן שהוא עשה את זה כאקט הומוריסטי משהו, לא ממש השתחוות אמיתית.


*************


''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=86&viewmode=


#192,יפרס: ביקור האפיפיור – אירוע שרוח של שלום ותקווה נושבים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.03.09 בשעה 14:45
בתגובה להודעה #142
פרס: ביקור האפיפיור – אירוע שרוח של שלום ותקווה נושבים ממנו

נשיא המדינה, שמעון פרס, התייחס להודעתו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 כי יבקר בישראל בחודש מאי הקרוב: "אני שמח מאוד שהאפיפיור בנדיקטוס ה-16, נענה בחיוב וקיבל את הזמנתי לבוא ולבקר בארץ הקודש. האפיפיור יהיה אורח מכובד ומקובל על כל חלקי העם. זהו אירוע מרגש וחשוב ממדרגה ראשונה שרוח של שלום ותקווה נושבים ממנו".
http://www.nrg.co.il/online/1/HP_487.html#1/863/197


*********


59. שימו לב לסיפא היטב היטב...ותזכורת לחברנו אספרסו :
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoops1&om=19805&omm=59&viewmode=threaded
בערוץ 10 רפי רשף: מה עושה מפקד חיל הים במועדון חשפנות?
http://rotter.net/forum/gil/5942.shtml#60
מזל גדול לחיל הים !!!
http://rotter.net/forum/gil/5942.shtml#17


#143,י''בגלל המתיחות: נדחה ביקור פרס בפורום המטכ''ל''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.09.07 בשעה 12:42
בתגובה להודעה #0
מקור: עיתון מעריב, כותרות בעמ' 5, מאת: אפרת זמר

כותרת ראשית: "בגלל המתיחות: נדחה ביקור פרס בפורום המטכ"ל"

כותרת משנה: המתיחות בין ישראל לסוריה הביאה לביטול ביקורו של נשיא המדינה שמעון פרס, במטה הכללי בקריה, שהיה אמור להתקיים אתמול בבוקר".

"בתום התייעצות משותפת החליטו פרס ושר הבטחון אהוד ברק לדחות את ביקור הרשמי של הנשיא בקריה בתל-אביב. על פי התכנון המקורי, פרס היה אמור להיות אורח מיוחד של פורום המטה הכללי. מדובר בקבלת פנים רשמית ומסורתית לרגל ראש השנה".

"אולם, בהתייעצות שקדמו לביקור הוחלט כי מצב הבטחוני הרגיש אינו מאפשר ביקור שכזה. זאת, לאחר שעלה חשש כי הטקס הצבאי הרשמי עלול להתפרש באופן לא נכון בעיני הצד השני וכן מפרשנות של התבטאויות שונות. כמו כן, קבלת הפנים הרשמית היתה דורשת להשבית למשך זמן מסויים את כל אלופי ישראל צה"ל".

"כאמור בתום ההתייעצויות הוחלט לדחות את האירוע ולקיים אותו לאחר החגים, במידה שהמצב הבטחוני יאפשר זאת".


שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&omm=0&om=6137&forum=gil



*******************

פרשת זילכה מספר 2:

http://www.inn.co.il/TV/?act=one&id=2424
71. עו''ד שרגא איים בתביעה ב-1 מיליון ש''ח על תנועת אומ''ץ
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded
74. מסמכים: שימו לב איך עו''ד אליעד שרגא סיבך את אלוף במיל'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&omm=74&viewmode=threaded


#147,יכספומן: שמעון פרס
נכתב על-ידי mek2 בתאריך 13.09.07 בשעה 19:37
בתגובה להודעה #0
כספומן: שמעון פרס
שכרו הנוכחי של פרס כנשיא המדינה עומד כעת על 46,278 שקל בחודש - כ־10,000 שקל יותר ממשכורתו האחרונה בתפקיד המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל * אין לשכוח את הפנסיות מתפקידיו הקודמים, ותמלוגי הספרים שכתב * בגיל 84 פרס יכול לחשוב גם על הפרישה בעוד מספר שנים לאחריה יוכל לגבות 100 אלף דולר להרצאה
אסתר נייר 9:11 13/9/07

*ערב ראש השנה החדשה יצא שמעון פרס לביקור רשמי ראשון בחו"ל בתפקיד נשיא המדינה. הזדמנות לסכם קריירה רבת שנים שהגיעה כעת לשיאה, ולתהות - האם יש לאן לשאוף אחריה?
משרת הנשיא: שכרו הנוכחי של פרס כנשיא המדינה עומד כעת על 46,278 שקל בחודש, כ־10,000 שקל יותר ממשכורתו האחרונה בתפקיד משנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל. ההטבות הנלוות לתפקיד כוללות, מלבד רכב, גם נהג, לשכה, מעון רשמי בירושלים, וגם הוצאות אחזקה על ביתו הפרטי בתל אביב.

פנסיות: מודעה


במהלך עשרות שנים בפוליטיקה, הספיק פרס לכהן בתפקידי חבר כנסת, שר וראש ממשלה, שעליהם הוא זכאי לתשלום פנסיה. למעשה, הוא מקבל פנסיה של ראש ממשלה, בגובה 39,817 שקל בחודש, שמגלמת גם את התפקידים האחרים שביצע בעבר בשירות המדינה וכנבחר ציבור. הסכום, כאמור, מצטרף למשכורתו הנוכחית, ויחד הם מצטברים להכנסה חודשית של 86,095 שקל. נוסף על כל אלה, זכאי פרס לתשלום מיוחד על כל שנה שבה כיהן בשירות הציבורי מעבר לשלושים שנה. כיוון שאת הקריירה הפוליטית החל ב־1950, מדובר ב־24 שנים עודפות, שבגין כל אחת אמור פרס לקבל משכורת של חבר כנסת, כלומר סכום כולל של יותר מ־780 אלף שקל.

פרס נובל: ב־1994 זכה פרס בפרס נובל לשלום יחד עם יצחק רבין ועם יאסר ערפאת. סכום הזכייה חולק שווה בשווה בין שלושתם, וכל אחד מהם קיבל 333 אלף דולר. פרס ורבין החליטו שלא לקחת את סכום הזכייה לעצמם, אלא להקים "קרן לשלום" על שמותיהם, שתעניק פרסים למקדמי שלום. 666 אלף הדולרים הופקדו בבנק, הושקעו בקרנות, וצברו עם השנים ריבית בגובה מיליוני שקלים, אולם למעשה הקרן לא תפקדה ולא חילקה פרסים. לפני כחצי שנה נכנסה העמותה להליכי פירוק, כשהכסף שהצטבר בחשבונה, כך הוצהר, יחולק לגופים שונים ללא מטרות רווח.

ספרים: במשך הקריירה העמוסה הספיק פרס לכתוב לא פחות מתשעה ספרים בעברית ועוד שלושה בשפות זרות. המצליחים שבספריו נמכרו באלפי עותקים, הישג לא רע בשביל ספר עיון, אולם הבונוס הכלכלי שבצדו זעום למדי, ומסתכם בתמלוגים של כמה אלפי שקלים. "הספרים שנכתבו עליו", מעיד מנכ"ל צומת ספרים, אבי שומר, "נמכרו הרבה יותר, ככה שאם אחרי פרישתו יתפנה לכתוב רומן או ספר זיכרונות, סביר להניח שיצליח כלכלית הרבה יותר".

הרצאות: פרס מרבה להופיע באירועים בארץ ובעולם, להרצות ולשוחח בנושאים שונים - החל בתהליך השלום וכלה בספרות. ככל הידוע, הוא אינו גובה תשלום בעבור ההרצאות האלה. אם ירצה לעשות כן בעתיד, יוכל להרוויח מכך לא מעט. "פרס ייכנס מיד לליגה של המרצים המובילים בעולם", מנבאת מנכ"ל מרכז המרצים לישראל, דליה הוכברג. "הוא מרצה מצוין, עם שליטה לא נורמלית בחומר ובשפה, ועם מוניטין כמו שלו הוא יהפוך ללהיט בארצות הברית, ואולי אפילו במזרח הרחוק". מרצים בסדר גודל דומה, מעריכה הוכברג, גובים סכומים של 80-100 אלף דולר להרצאה, "וזה סכום שהיה משולם גם לפרס, כמו כלום, אם רק היה מבקש תשלום על הרצאות".

מגורים: מעונו הרשמי נמצא, אמנם, בשכונת טלביה היוקרתית שבירושלים, אבל פרס מתגורר כבר עשרות שנים בבית דירות ישן בנווה אביבים שבתל אביב, שנבנה על־ידי אחיו הצעיר, הקבלן גיגי פרס. מדובר באזור ותיק ואליטיסטי יחסית, שבו התגורר גם יצחק רבין. מנהל רי/מקס תל אביב, גדי אבישר, מספר כי הדירות באזור גדולות יחסית, בדרך כלל בשטח של 120-160 מ"ר, ושוויין הממוצע מוערך ב־550-650 אלף דולר.

סגנון חיים: שמעון פרס, מעידים מקורביו, הוא איש צנוע שאינו מייחס חשיבות לרכושו האישי. מן העבר השני, הוא בהחלט השקיע זמן ומאמץ באירועים ובמוסדות שפועלים, בעלות מכובדת למדי, לקידום מעמדו. כך, למשל, הפכו חגיגות יום הולדתו ה־80, לפני ארבע שנים, לסדרת אירועים גרנדיוזיים בעלות שהוערכה ביותר משני מיליון שקל (רובם נתרמו, או מומנו על־ידי גופים שונים) ובהשתתפות ידוענים מגוונים מאוד - מראשי מדינות ועד שרון איילון. כך גם "מרכז פרס לשלום", שמשקיע כספים רבים בהנצחת פעילותו ובהעמדת משאבים לרשותו. בימי שגרה נצפה פרס בעיקר באירועים, פוליטיים ופרטיים, ובמסעדות בתל אביב בחברת מקורבים.

אופציות: בגיל 84, כשקדנציה של נשיאות לפניו, ספק אם יהיו לפרס שאיפות נוספות בתחום המשרות הציבוריות, למעט, אולי, תפקידים התנדבותיים. בשלב זה יוכל להתמסר להרצאות בעולם ולכתיבת ספר נוסף, שבוודאי ייהנו מביקוש נאה.

דף חשבון

86 אלף שקל הכנסה חודשית ממשכורת ומפנסיה

780 אלף שקל מענק פרישה מהכנסת

333 אלף דולר שליש פרס נובל לשלום (שנתרם)

600 אלף דולר שווי מוערך של הדירה בנווה אביבים

100 אלף דולר תעריף משוער להרצאה, לאחר פרישתו
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000252789


#149,יח''כ אריה אלדד: ''אולמרט, אחמדיניג'אד ובר רפאלי''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.10.07 בשעה 20:05
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.10.07 בשעה 20:08 בברכה, פילוביץ שחף
 
אולמרט, אחמדיניג'אד ובר רפאלי
ח"כ אריה אלדד | 12.10.2007
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/471106f502a317a9.doc

כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה ורחובותיה נזרעו רסיסי בדולח – מיהרו רבבות יהודים לצרור את מעט רכושם כדי להימלט, אך כשבאו למכור את בתיהם –קיבלו רק פרוטות. השכנים הגרמנים הטובים ידעו שאין להם ברירה. רבים הותירו את רכושם מאחור וברחו. כלל ידוע הוא במסחר : מי שנחפז אינו מתמקח, ומי שויתר מראש על רכושו אינו יכול לקיים משא ומתן על המחיר. זה גם היה גורלם של היהודים שנאלצו להימלט לאחר קום המדינה ממדינות ערב. גם שם לא היה שום משא ומתן על המחיר.

דווקא משום שאנו יכולים להבין מדוע נאלצו היהודים לוותר בלא תמורה על רכושם במקומות ובשעות שלא היה להם מגן – אין השכל יכול לתפוס איך תמרן אהוד אולמרט את ישראל לעמדה שהיא דוהרת לתת לאויביה בלא מחיר את לב הארץ ואת ירושלים. ראש ממשלת ישראל משקר לציבור כשהוא אומר שהוא מקיים משא ומתן עם אבו מאזן. אין כאן שום משא, רק מתן, גם סוחר נדל"ן ממולח אינו יכול לתבוע מחיר כלשהו עבור מה שכבר הכריז עליו שהוא מוכן לתתו חינם.

אולמרט בטוח שהציבור אינו זוכר דבר. בנאומו בפתח מושב החורף של הכנסת השבוע אמר, שכבר ביום בו נבחר לתפקידו התחייב להביא את ישראל לשלום. אבל יש בישראל עוד רבים הזוכרים כי לא תכנית שלום הייתה לאולמרט באמתחתו בבחירות האחרונות, כי אם תכנית ל"התכנסות חד צדדית", תכנית ההמשך ל"ההתנתקות החד צדדית" של שרון. כשם שהערבים לא נתבעו לשום תמורה עבור ההתנתקות, כך לא התכוון אולמרט לתבוע דבר עבור יהודה והשומרון. אזרחי ישראל אולי שכחו - אבל אבו מאזן זוכר, ומי שהתכוון לברוח ולוותר על האדמה – אינו יכול לפתע להציב לה תג מחיר.

וגם לו רצה אולמרט לתבוע תמורה – יודע הוא יפה כי אין לאבו מאזן ולממשלתו שום אמצעי תשלום. אבו מאזן אינו יכול להבטיח שלום, ביטחון או הפסקת הטרור.הוא כבר הוכיח שאינו מסוגל לספק סחורות אלו גם כשחייו ושלטונו שלו מוטלים בכף, הרי רק לפני חודשים ספורים ערקו חייליו לשורות החמאס, ואפילו על משרדיו בעזה לא הצליח לשמור. הוא כבר הוכיח לעולם כולו את חולשתו, ולכן אין דורשים ממנו דבר. רק את מראית העין של שותף וירטואלי לשיחות הוא יכול להעניק לאולמרט, ומראית עין זו דרושה כיון שהרוב המכריע של הציבור קבע בסקרי דעת הקהל שלאחר מלחמת לבנון השנייה כי אינו מוכן לקבל שום תכנית לנסיגה חד צדדית נוספת.

אבו מאזן מבין היטב כי אולמרט נואש, חייב למכור גם בלא תמורה ממשית, והוא יודע כי שעת כושר כזו לא תזדמן עוד לערבים במהירה, ולכן הוא רוצה גם את ירושלים. אולמרט, רמון, ליברמן ושותפיהם – מוכנים לתת לו גם את הנתח הזה. הם כבר ויתרו על כל חלומות העם היהודי לשיבת ציון, שהרי את ציון עצמה הם מוכנים לתת לערבים. אבל הנתח הזה שאבו מאזן רוצה לבלוע ואולמרט רוצה להקיא, הנתח הזה הוא הלב, לב העם היהודי, והוא ייתקע בגרונם. לא יועילו לאולמרט ולשותפיו גם ההתחכמויות הדמגוגיות כי לא אל קלנדיה התפללנו אלפיים שנה ולא אל ג'בל מוכבר נכספנו , שהרי באותה נשימה שורקת , כשלנגד עיניהם רק חזון ישבניהם התחובים בכיסאות השלטון, הם מוכנים לתת לערבים גם את הר הבית, את עצם המקום אליו התפלל העם היהודי .

וגם אם הלב היהודי הזה כבר אינו פועם בחזהו של אולמרט ושותפיו – וירושלים גם היא להם רק נדל"נ – הרי שבחפזונם מיהרו מדי לקבוע את מותו של עם ישראל, בארץ ובעולם. העם הזה אינו מת עדיין, ואינו מוכן לתרום את לבו. הציבור אולי עדיין משותק – אך לכדי מוות מוחי לא הגיע. רק מי שכבר מזמן אין לו שום חלום לאומי, רק מי שאין לו שום חזון וציוני – יכול לטעות עד כדי כך בעם היהודי.

ואם אני טועה והם צודקים, וגם על ירושלים לא יקום העם היהודי וישליך את מנהיגיו אלו לפח האשפה של ההיסטוריה – כנראה שלא מגיעה ליהודים מדינה. אם אולמרט צודק - צודקים גם אחמדיניג'אד השולח אותנו לאלסקה ובר רפאלי שאינה רואה הבדל בין אוגנדה לישראל.

***

נשיא מדינת ישראל, יחי, יחי, יחי !!

שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=0

"מי הוא זה עם הכיפה ומי הוא זה שאין לו אלוהים?"
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=1732&rc=x-files

_______


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#151,ינעזרה בשם ''פרס'' לקידום מכללה שהוחשדה בשחיתות בדו''ח
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.10.07 בשעה 11:16
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.10.07 בשעה 11:16 בברכה, פילוביץ שחף
 
בעזרת השם שמעון פרס
איילת פישביין 19.10.2007 16:26


שמעון פרס ורפי אלול והאקדמיה...

ח"כ לשעבר רפי אלול מונה באחרונה ליועץ הנשיא שמעון פרס אשתו של
אלול, עפרה, נעזרה בשם "פרס" לקידום מכללה שהוחשדה בשחיתות בדוח המבקר.

"המרכז האקדמי על שם פרס" היה עד לפני כשנתיים מכללה פרטית למטרות רווח שפעלה כשלוחה של אוניברסיטה מחו"ל, תחת שם אחר "המרכז הרב תחומי רחובות" במתחם שכור מעיריית רחובות. עופרה אלול החזיקה כמחצית ממניות המכללה ושימשה בה כמנכ"לית.

מדוח מבקר המדינה לשנת 2006 עולה חשד כי היא עשתה זאת תוך ביצוע עבירות לכאורה על טוהר המידות. ביולי 2001 קיבלה אלול אישור מראש עיריית רחובות עו"ד שוקי פורר להארכת חוזה השכירות של המכללה לארבע שנים, עד 31 באוגוסט 2006. שלושה חודשים אחר כך, התקבל בנו של פורר לעבודה בתפקיד ניהולי בכיר במכללה ובנוסף, שמו הופיע כמחזיק מניות של המכללה. יחד עם הבן של פורר, קיבלה המכללה של אלול מעיריית רחובות הטבה של כ-232,000 שקל.

למרות שבחוזה שחתמה עם העיריה היא התחייבה לשלם את הוצאות צריכת החשמל של המכללה, בפועל היא לא שילמה אותן. לבקשתה, הסכימו פקידי העיריה בידיעתו של פורר לקזז חוב של המכללה בסך 232,000 שקל עבור צריכה חשמל, כהשתתפות העיריה בשיפוץ תשתית החשמל במבנה המכללה. ההסכמה לקזז את החוב נתקבלה בידיעתו של פורר , בלא שהדבר הובא לידיעת מוסדות העיריה ולאישורם.

ב-2004 לאחר שהשלוחות מחו"ל איבדו את מעמדן, פתחה אלול בצעדים להפוך את המכללה שלה למכללה ישראלית. היא קיבלה את הסכמתו של שמעון פרס לקרוא את המכללה על שמו "המרכז האקדמי על שם פרס", שינתה את מעמדה המשפטי של המכללה למלכ"ר ופנתה לעיריית רחובות על-מנת שתקצה לה קרקע עירונית ללא מכרז ואם לאו, כך איימה, המכללה תעזוב את העיר.

פורר, למרות שהיה נגוע בניגוד עניינים עקב מעורבות בנו במכללה, לחץ להיענות לדרישותיה של אלול, אבל לא הצליח. האופוזיציה התנגדה לתת לה קרקע עירונית למרות שמו של פרס ולמרות שהמכללה הפכה למלכ"ר. "רבותיי כדאי שתדעו שמלכ"ר זה לא אומר שלא מדובר בגוף שאסור לקחת ממנו כספים לצרכים פרטיים. מה זאת אומרת? זה משכורות" אמר חבר האופוזיציה שמעון קהלני. "אתם צריכים להבין שבמלכ"ר יכול בן אדם לקחת משכורות של 150 אלף שקל לחודש". הוסיף חבר האופוזיציה שוקי קרומר. התוצאה: מועצת העיר החליטה לדחות את אלול.

הקרקע ניתנה ללא מכרז וללא תמורה


רפי אלול

מה שעיריית רחובות לא הסכימה לתת, נתנה עיריית נס ציונה בראשות יוסי שבו, שרפי אלול נמנה עם האנשים שסייעו לבחירתו לראשות נס ציונה. בבחירות 1998 בהיותו חבר כנסת מטעם העבודה, הביע אלול בפומבי את תמיכתו בשבו מועמד הליכוד למרות שהעבודה 'רצה' לבחירות בעיר ברשימה משלה.

גם בנס ציונה התנגדה האופוזיציה להקצאת שטח ציבורי "למרכז האקדמי על שם פרס". היא דרשה לבדוק את מקורותיה הכספיים של המכללה ואת האפשרות להכניס למקום גורם עם שם אקדמי יותר מבוסס. אבל הניגוד לעמיתו מרחובות, הצליח שבו להתגבר על ההתנגדויות והעביר לפני כחודשיים (25.07.07) החלטה במועצת העיר להקצות ל"מרכז האקדמי על שם פרס בע"מ" שטח עירוני של כ-15.5דונאם בפארק המדע שהוא אחד האזורים היותר יקרים בנס ציונה. השטח ניתן ללא מכרז וללא תמורה, למשך 25 שנה עם אפשרות הארכה לעוד 20 שנה ובנוסף ניתנה רשות להקים בקרקע מבנים בהיקף של כ-11,850 מ"ר, בפרק זמן של כשלוש שנים. למתנגדים הסביר שבו כי מדובר בקרקע המיועדת לתועלת הציבור, שהוקצתה כדין למרכז פרס ללא תמורה מהיותו מוסד ללא כוונת רווח.

מתנגדיו טוענים כי הנוהל הרלוונטי "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה, או בתמורה סמלית" מתייחס "לגופים הפועלים בתוך תחום הרשות" ולא לגופים חיצוניים לרשות כמו "המרכז האקדמי על שם פרס". המתנגדים טוענים כי שבו ביצע למען אלול חריגות נוספות. כך למשל בוועדת ההקצאות שדנה בנושא לא שותפו 3 חברי מועצה, ולא נמסר מי הם התורמים ו/או המשקיעים האמורים להקים את המכללה, שעלות הקמתה וציודה היא כ-14 מיליון דולר.

בנוסף, בניגוד לנוהל האוסר כל שימוש בקרקע מלבד המטרה שלשמה היא הוקצתה, לטיוטת החוזה עם אלול ושותפיה שורבב סעיף המאפשר שימושים אחרים. בחוזה נכתב כי היזם "לא יהא רשאי לשנות את מטרות הרשות (להשתמש בקרקע א.פ) ו/או להוסיף עליהן, אלא אם יקבל את הסכמת העיריה לכך בכתב ומראש". בהקשר זה יש לציין כי עם שינוי השם ל"מרכז האקדמי על שם פרס" שונה גם מבנה הבעלות של המכללה. רוב המניות מוחזקות כיום בידי עו"ד אופיר כץ, כאשר עופרה אלול, בני גאון, יעקב ברדוגו - חברו של רפי אלול – ואחרים, מחזיקים כל אחד מניה אחת בלבד. רפי אלול מופיע ברשימת חברי חבר הנאמנים ואילו עופרה אלול משמשת כיו"ר הוועד המנהל. בטיוטת החוזה להקצאת הקרקע מופיעה אלול כמוסמכת חתימה מטעם ה"מרכז האקדמי על שם פרס".

עיריית נס ציונה: הצעת אלול הייתה היחידה

מעיריית נס ציונה נמסר בתגובה: "עיריית נס ציונה ייעדה שטח בפארק המדע להקמת מכללה ללימודים אקדמאים. השטח שיועד למטרה זו הינו שטח עירוני ציבורי וגודלו כ-15 דונאם. המרכז האקדמי פרס פנה לפני כשנה לעיריה בבקשה לבנות על השטח מכללה. העיריה פעלה על-פי נוהל הקצאת קרקעות ללא תמורה, הנוהל שהונחה על-ידי משרד הפנים. העיריה פעלה על-פי הנוהל, בדקה את מטרת ההקצאה המבוקשת, פרסמה את האפשרות להקצאת הקרקע וביקשה לקבל הצעות נוספות. לאחר הפרסום לא היו פניות, או הצעות נוספות. העיריה אינה שותפה ואין לה כל נגיעה לתכנים של המכללה".

מבית הנשיא נמסר כי מינויו של רפי אלול ליועץ הנשיא שמעון פרס לענייני חברה ורווחה נעשה על-מנת לסייע לקידום מעורבותו של הנשיא בתחומים אלה. הדוברת הדגישה כי מדובר בתפקיד ללא שכר אותו יעשה אלול בהתנדבות.

מחזיק המניות העיקרי של המרכז האקדמי על שם פרס, עו"ד אופיר כץ לא מסר תגובתו וכך גם עופרה ורפי אלול.
http://www.global-report.co.il/yahav/?l=he&a=30738

________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#152,יסקופ !! עונש מאסר בוטל בגלל שמשה''ב בקומבינה!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.10.07 בשעה 16:46
בתגובה להודעה #0
שני סוחרי נשק נשפטו למאסר בפועל ובית המשפט נאלץ לבטל להם את
המאסר לאחר שהתגלה שמשרד הבטחון היה בקומבינה, לקרוא את הפרוטוקול
ולא להאמין....פשוט לא להאמין !!!

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 5672/05
ע"פ 5679/05


בפני:
כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופטת ד' ברלינר


המערערים בע"פ 5672/05:

1. טגר בע"מ

2. אהוד ארזי


המערערים בע"פ 5679/05:

1. אלי שיפמן

2. חברת אס. אר. אס. הנדסה וסוכנויות בע"מ


נ ג ד


המשיבה: מדינת ישראל

ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 385/98 שניתנו ביום 10.2.05 וביום 3.4.05 על ידי כבוד השופט י' עדיאל

תאריך הישיבה:
כ"ה חשוון תשס"ז
(16.11.06)

בשם המערערים בע"פ 5672/05:

עו"ד קרגולה, עו"ד רות כהן מרכוס

בשם המערערים בע"פ 5679/05:

עו"ד יעל גרוסמן, עו"ד נאוה ורבקסל, עו"ד סאלי ליבט

בשם המשיבה:
עו"ד אשר גושן

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

1. ערעורים מאוחדים כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' עדיאל). בהכרעת הדין הורשעו המערערים בעבירות לפי סעיף 47(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק ההגבלים העסקיים), לאחר שנקבע כי הם היו צד להסדר כובל. בגזר הדין הוטלו על המערערים עונשים של קנס, מאסר על תנאי ומאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות. הערעורים מופנים כנגד ההרשעה ולחלופין כנגד חומרת העונש.

רקע

2. המערערים בע"פ 5672/05 הינם חברת טגר בע"מ (להלן: טגר), חברה פרטית שעל פי כתב האישום עסקה בתקופה הרלוונטית בסחר בינלאומי של ציוד צבאי תעופתי, ואהוד ארזי (להלן: ארזי), בעליה של טגר ובתקופה הרלוונטית גם המנהל שלה (להלן ביחד גם: מערערי טגר). המערערים בע"פ 5679/05 הינם חברת אס. אר. אס הנדסה וסוכנויות בע"מ (להלן: SRS ), חברה פרטית שעל פי כתב האישום עסקה בתקופה הרלוונטית ברכישה וייצוא של עודפי צבא, בעיקר חלקי חילוף תעופתיים, ואלי שיפמן (להלן: שיפמן), שעד ינואר 1995 היה שותף ומנהל ב- SRS ואז הפך לבעלים היחיד של החברה ולמנהלה הכללי (להלן ביחד גם: מערערי SRS ). כתב האישום המקורי כלל שני נאשמים נוספים: חברת קמטק מערכות בע"מ (להלן: קמטק ), חברה פרטית שעל פי כתב האישום עסקה בתקופה הרלוונטית בקנייה, שיווק ומכירה של ציוד תעופתי, ודוד בן אברהם מנשה (להלן: מנשה ), בעליה של קמטק ובתקופה הרלוונטית גם המנהל שלה. בשלב מסוים, הופרד משפטם של קמטק ומנשה ממשפטם של יתר הנאשמים. עם זאת, חלק גדול מהמעשים שיוחסו למערערים כוללים שיתוף פעולה עם קמטק ומנשה, שעל כן לא יהיה מנוס מהתייחסות גם לחלקם באירועים, כפי שציין גם בית משפט קמא.

3. הרקע לעבירות נשוא כתב האישום הינו סחר בציוד צבאי תעופתי. על פי המתואר בכתב האישום, משרד הביטחון הוא הנושא באחריות למכירת ציוד עודף או ציוד שיצא מכלל שימוש של צה"ל. בשנת 1990 הקים משרד הביטחון את "מחסן 4000" שבו רוכז הציוד של חיל האוויר המיועד למכירה. הציוד מהמחסן נמכר בשלוש שיטות אפשריות: שיטה אחת – מכירה פריטית. היינו, מכירה של פריטים מסוימים לפי הזמנה. השיטה השנייה – מכירה מדורית. היינו, מכירת קבוצה שלמה של חלקי חילוף מסוג מסוים שכונו "מדור". השיטה השלישית – מכרז. שיטת המכרז הייתה ננקטת בשני מקרים: כאשר משרד הביטחון החליט מיוזמתו למכור ציוד מסוים בדרך של מכרז או כאשר ביקשו יותר משני לקוחות לרכוש את אותו הפריט. כתב האישום מייחס למערערים השתתפות בסדרה של הסדרים כובלים במספר פרשות של רכישה ומכירה של חלקי חילוף תעופתיים. העסקאות נשוא כתב האישום – למעט האישום הראשון – נעשו במסגרת מכירה מתוך "מחסן 4000". נפנה אפוא לתאר ביתר פירוט את העובדות נשוא כתב האישום ואת פסק דינו של בית משפט קמא.

כתב האישום וקביעותיו של בית משפט קמא

אישום ראשון

4. מטוס המיראז' יצא מהשירות בחיל האוויר אי אז במהלך שנות השבעים. רובם של המטוסים נמכרו, אך במחסני משרד הביטחון הצטבר מלאי גדול של חלפים למטוס המיראז'. ביום 17.1.90 פנה שיפמן לראש תחום אוויר-ים בחטיבת העודפים בסיב"ט (סיוע ויצוא ביטחוני), מר דוד דוד (להלן: דוד דוד ), והודיע לו כי SRS מעוניינת לרכוש חלקי חילוף מסוימים של מטוס המיראז'. בהמשך הועלתה ההצעה על הכתב (ת/100) והיקפה הורחב. ביום 18.3.90 נערכה שיחת טלפון בין דוד דוד לשיפמן, לגביה יש חילוקי דעות בין הצדדים. לגירסת שיפמן, הציע לו דוד דוד לרכוש ממשרד הביטחון את כל חלקי החילוף של מטוס המיראז' תמורת סכום של 2.1 מיליון דולר, הוא קיבל את ההצעה ובכך נכרת חוזה מחייב. המשיבה מודה שהושגה באותה שיחה הבנה מסוימת למכירת חלקי החילוף במחיר האמור, אך טוענת כי זו לא נתגבשה לכלל חוזה. בית המשפט המחוזי קבע בהכרעת דינו, כי אין צורך להכריע בשאלה זו. יצוין, כי SRS ניהלה משא ומתן עם חברה מארגנטינה, לטענתה, בהתבסס על הבנתה כי יש בידיה התחייבות ממשרד הביטחון. על היקף ההבנה יש מחלוקת. המדינה מפנה למסמך ת/98 ממנו עולה לכאורה כי בזמן אמת התייחס שיפמן למה שנאמר באותה שיחה כאל "הצעה" של סיב"ט שהועברה אכן לחברה מארגנטינה. מכל מקום, על סמך האמור ניגשה החברה מארגנטינה למכרז של חיל האוויר הארגנטיני וזכתה בו.

5. ביום 21.3.90 הגישה טגר למשרד הביטחון הצעה לרכישת מלאי חלקי החילוף בסכום של 2.15 מיליון דולר. בנקודה זו חלוקות גירסאות הצדדים. לגירסת שיפמן, הוא לא ידע בזמנו שטגר הגישה את ההצעה האמורה. הוא מוסיף וטוען, כי הייתה זו הצעה "מוזמנת" על ידי משרד הביטחון שנועדה לאפשר לו להתנער מההסכמה עם SRS ולהשיג מחיר גבוה יותר. המשיבה גורסת, לעומת זאת, כי הצעתה של טגר הייתה הצעה אותנטית ושיפמן ידע עליה עוד בעת הגשתה. לנפקותה של מחלוקת זו ולהכרעתו של בית המשפט לגביה נגיע בהמשך. ביום המחרת, 22.3.90, פנה דוד דוד בכתב למספר חברות והזמינן להגיש הצעות לרכישת מלאי חלקי החילוף. משנודע על כך לשיפמן הוא פנה לעורכי דינו והללו ניהלו מגעים בעניין עם משרד הביטחון ואף איימו בנקיטת הליכים משפטיים, אך נראה שאלו לא הבשילו לכלל מהלך מעשי. הפנייה שנעשתה על ידי דוד דוד ידעה מספר גלגולים ושינויים עד כי סופו של דבר שביום 4.6.90 פירסם משרד הביטחון (באמצעות סיב"ט) מכרז למכירת חלקי החילוף. יום 14.6.90 נקבע כמועד אחרון להגשת הצעות.

6. בזמן כלשהו בעת ההתנהלות האמורה, החלו שיפמן וארזי לקיים מגעים על אפשרות של שיתוף פעולה בין טגר ובין SRS בנוגע לרכישת חלקי החילוף של המיראז'. טיוטת הסכם שיתוף פעולה הועברה בין הצדדים ביום 28.5.90. ביום 6.6.90 התקיימה פגישה בה נטלו חלק שיפמן, ארזי ועורכי דינם – עורך-דין לוינסון (שייצג את מערערי טגר) ועורך-דין שביט (שייצג את מערערי SRS ). נושא הפגישה, על-פי עדותו של עורך-דין שביט, היה "תיאומים בנושא אופן הגשת המכרז למשרד הביטחון". על פי תרשומת של הישיבה, שנערכה על ידי מתמחה שנכח בה, סוכם כי "עדיף להגיש מכרז אחד. להגיש הצעה שאינה bona fide אינה רצויה. רק SRS תגיש הצעה" (נ/170). ביום 7.6.90 חתמו SRS וטגר על שני מסמכים – הסכם שיתוף פעולה ביניהם בקשר לחלקי החילוף (ת/4) (להלן: הסכם שיתוף הפעולה ) ו"מכתב צד" (ת/149).

7. הסכם שיתוף הפעולה כלל חלק מבואי בו הצהירו SRS וטגר כי לכל אחת מהן בנפרד יש מלאי של חלקי חילוף של מיראז'. כן נכתב שמטרת ההסכם היא להביא לשיתוף פעולה בכל הנוגע למסחר בחלקי החילוף של מטוס המיראז', ובכלל זה רכישה משותפת, קיום מלאי משותף, תיאום השיווק של החלפים וחלוקת הרווחים. בגוף ההסכם פורטה הדרך בה יבוא שיתוף הפעולה לידי ביטוי: החל ממועד חתימת החוזה יאחדו טגר ו- SRS את המלאי שלהם – פיזית ומשפטית – על דרך של מכירת הבעלות במחצית כל פרט שבמלאי לצד שכנגד. ממועד איחוד המלאים כל הרכישות והמכירות של טגר ו- SRS יבוצעו בשביל שתי החברות, מתוך או למען המלאי המשותף ובהסכמה. כמו כן הוסדרה דרך ההתחשבנות בין החברות. כל אחד מהצדדים התחייב שלא למכור ולשווק חלקי חילוף בארצות שיוחדו לשיווק של הצד האחר, בהתאם לרשימות שצורפו לחוזה. סעיף 7.1 להסכם קבע כי:

"השתתפותם של הצדדים, או של מי מביניהם, במכרז לרכישת חלקי חילוף מותנית בהשגת הסכמה, מראש ובכתב, בין הצדדים בדבר השתתפות במכרז כאמור וכן הסכמה לתנאי ההצעה (לרבות סכומה) שיוגשו למכרז. על רכישת חלקי חילוף ע"י הצד שזכה במכרז יחולו כל הוראות חוזה זה המתייחסות לרכישת חלקי חילוף..."

הסכם שיתוף הפעולה כלל גם תניה בה התחייבו הצדדים לשמור את דבר קיומו של ההסכם ופרטיו ב"סודיות מוחלטת".

8. ב"מכתב צד" האמור (ת/149) שנחתם באותו מועד הסכימו הצדדים שהסכם שיתוף הפעולה ייכנס לתוקף "אם ולאחר שיתברר כי הצעתנו המשותפת המוגשת למשרד הביטחון... קובלה על ידו וזכתה במכרז". עוד נקבע, כי הצדדים נותנים את הסכמתם, כנדרש בסעיף 7.1 להסכם שיתוף הפעולה (שצוטט בפיסקה הקודמת), לגשת למכרז של משרד הביטחון וכן מסכימים לתנאי ההצעה שתוגש על-ידי SRS . נקבע גם שטגר תפקיד בידיה של SRS ערבות בנקאית בגובה מחצית מהערבות שאותה תידרש SRS להפקיד במסגרת המכרז.

9. בהתאם למסוכם, העבירה טגר לידי SRS , ביום 14.6.90, ערבות בנקאית על סך 200,000 ש"ח. כמו כן היא הסמיכה את SRS להגיש הצעה למכרז עד לסכום של 4 מיליון דולר. ביום 14.6.90 הגישה SRS הצעה למכרז. סכום ההצעה עמד על 3.8 מיליון דולר ולא צוין בה כי היא מוגשת גם בשם טגר. מלבד הצעתה של SRS הוגשה למכרז הצעה אחת נוספת, שהייתה משותפת לחברת קמטק ולחברת מאירי סופלאי, בסכום של 1,672,402 דולר. ועדת המכרזים החליטה לא לבחור באף אחת מההצעות כיוון שהן היו נמוכות ממחיר המינימום עליו הוחלט מראש (6,050,000 דולר עם אפשרות לרדת עד לסכום של 5 מיליון דולר). ועדת המכרזים החליטה כי סיב"ט תמשיך במשא ומתן עם המציעים. ביום 26.6.90 פנתה סיב"ט למספר חברות, ביניהן SRS וטגר, והזמינה אותן להציע הצעות לרכישת מלאי חלקי החילוף. המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ליום 28.6.90. ביום זה, ה-28.6.90, נחתם מכתב בו הסכימו SRS וטגר שהסכם שיתוף הפעולה ביניהן יהא בתוקף אם אחת מהן תזכה במשא ומתן זה (ת/153). בו ביום הגישו שתי החברות הצעות: SRS על סך של 4 מיליון דולר וטגר על סך של 4.005 מיליון דולר. בשתי ההצעות לא צוין שיתוף הפעולה בין החברות. לטענת שיפמן, הוא לא ידע באותו הזמן כי טגר הגישה גם היא הצעה. הצעותיהן של SRS וטגר היו היחידות שהוגשו. SRS נבחרה כזוכה בשל עדיפות לוח פרישת התשלומים שנכלל בהצעתה ונחתם עימה חוזה רכישה ביום 10.7.90. בהמשך נתגלעו חילוקי דעות בין משרד הביטחון ל-SRS בנוגע להצעה ולאחר שנתקיימו מגעים נחתם, רק ביום 28.4.93, הסכם שהגדיר את היקף הרכישה. ביום 12.7.90 חתמו SRS וטגר על מסמך בו אישרו כי התקיים התנאי המתלה שבהסכם שיתוף הפעולה והוא נכנס לתוקף (ת/6).

10. קרוב לשלוש שנים לאחר מכן, ביום 1.6.93, חתמו SRS וטגר על הסכם נוסף הנוגע לחלקי החילוף של המיראז' (ת/157). הסכם זה פתח במשפטים הבאים:

"הואיל ולחברת SRS מלאים של ציוד וחלפים למיראז'.

והואיל ולחברת טגר מלאים של ציוד וחלפים למיראז'.

..."

בהמשך נקבע כי שתי החברות יקיימו ביניהן שיתוף פעולה וחלוקה ברווחים בכל הנוגע למכירתם של החלפים ולתחזוקתם וכן באשר לרכישה עתידית של חלפים דומים. נקודה בעלת משמעות, בעיני בית משפט קמא, הייתה העובדה שעל אף שמכוחו של הסכם שיתוף הפעולה משנת 1990 היו שתי החברות שותפות בבעלותן על חלקי החילוף של מטוס המיראז', הדבר לא הוזכר בהסכם הנוכחי אלא נוצר הרושם שכל אחת באה אליו מעמדה של בעלות נפרדת. שיתוף הפעולה בין החברות נמשך עד שנת 1996 או 1997.

11. בית המשפט המחוזי קבע, כי בהסכמים האמורים יש משום הסדר כובל לפי סעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים, על כל ארבע חלופותיו. התמלאות התנאים שבסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים, קבע בית המשפט, מקימה חזקה חלוטה לקיומו של הסדר כובל. בכך יישם בית המשפט את הילכתו של בית משפט זה בדנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף הים (1994) בע"מ , פ"ד נו (1) 56 (להלן: הילכת טבעול )). בית המשפט דחה את הטענה, כי "רוחות חדשות" מנשבות מכיוונו של בית המשפט העליון ומכרסמות בהילכת טבעול .

12. לאחר שנקבע כי בנסיבותיו של אישום זה מתקיים הסדר כובל, עבר בית המשפט המחוזי לדון בטענות הגנה שהועלו על ידי הנאשמים. ראשית, נדונה הטענה לקיומה של הגנה מן הצדק, אשר נשענה על שני נדבכים. הנדבך האחד הוא טענת מערערי SRS ששיתוף הפעולה שלהם עם טגר היה פועל יוצא מהתנהגותו של משרד הביטחון והקשיים הכלכליים שהם נקלעו אליהם בעקבותיה. לפי הטענה, הפר משרד הביטחון את החוזה שנכרת בשיחת הטלפון מיום 18.3.90, חוזה שבעקבותיו נטלה על עצמה SRS התחייבויות כלפי לקוחה מארגנטינה. עוד נטען, כי מדובר בעסקה בהיקף גדול אשר הנטל הכלכלי הכרוך בביצועה חייב שיתוף פעולה בין החברות. בית המשפט דחה את הטענה. לגישתו של בית המשפט, אף אם הייתה הפרת הסכם על ידי משרד הביטחון – ושאלה זו, כאמור, לא הוכרעה – אין בכך כדי להצדיק כריתתו של הסדר כובל. גם טענה של היעדר אמצעים כספיים מספקים אינה יכולה להישמע כהצדקה ליצירת הסדר כובל.

הנדבך הנוסף עליו התבססה טענת ההגנה מן הצדק הינו הטענה שמשרד הביטחון ידע על שיתוף הפעולה בין החברות ואף עודד אותה. טענה זו נשמעה בקשר לכל האישומים ועסקה במכלול יחסי המערערים עם משרד הביטחון. את הטענה ואת הכרעתו של בית המשפט, לגבי אישום זה ולגבי שאר האישומים, נפרט בהמשך.

13. טענת הגנה נוספת שנשמעה על ידי המערערים הייתה שהם פעלו על פי עצה מעורך דין, ועל כן קמה להם הגנת ההסתמכות. בית המשפט ניתח בהרחבה את יסודותיה של הגנת ההסתמכות, לאור התוויותיו של בית משפט זה בע"פ 1182/99 הורביץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד (4) 1 (להלן: פרשת הורביץ ). נקבע, שההגנה עשויה לחול, ברמה העקרונית, גם על עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים. אולם בית המשפט קבע שהמערערים אינם זכאים להגנה זו מכיוון שהסתירו מידע מעורכי דינם. לקביעתו של בית המשפט ולהשגותיהם של המערערים לגביה נידרש בהרחבה בהמשך. טענה נוספת שהועלתה על ידי המערערים היא כי קמה להם הגנה בדמות סייג זוטי הדברים הקבוע בסעיף 34יז לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). הטענה נשמעה לגבי כל האישומים והיא תפורט בהמשך.

כל האישומים שיפורטו להלן, דומים באופיים זה לזה (ולאישום הראשון שהינו כאמור, המרכזי). הטענות שהעלו המערערים ביחס אליהם זהות או כמעט זהות והכרעותיו של בית המשפט אף הן דומות או זהות בשינויים המתחייבים מן העובדות הפרטניות שבכל אישום ואישום. עדיין, אין מנוס מהבאת עיקרי הדברים כדלקמן.

אישום 2

14. ביום 21.5.91 חתמה טגר על חוזה עם משרד הביטחון לרכישת ציוד בתחום מסוקי BELL בערך כולל של 302,805.90 דולר. בחודש יולי 1993 או בסמוך לכך נחתם הסכם בין טגר, קמטק וחברה אמריקנית בשם אירוספורט (להלן: אירוספורט) (להלן: הסכם ה- BELL ) (ת/18). במבוא להסכם ה-BELL הצהירה טגר על הרכישה האמורה ממשרד הביטחון והוסכם, כי היא תמכור לקמטק ולאירוספורט שליש מהמלאי שרכשה, כך שהציוד יהיה בבעלות שווה של שלוש החברות. עוד נקבע בהסכם, שכל מכירה ממלאי זה תהיה מכירה משותפת. הסכם ה- BELL אף הסדיר את חלוקת העבודה ואופן ההתחשבנות בין החברות וכן קבע שהוא יחול גם על רכישה עתידית של חלפים. בסופו של ההסכם התחייבו הצדדים לו לשמור על סודיות בנוגע לקיומו ולפרטיו.

15. לגירסת מערערי טגר בבית המשפט המחוזי, שיתוף הפעולה בין החברות החל רק לאחר שטגר חתמה על חוזה הרכישה עם משרד הביטחון. המשיבה טענה, לעומת זאת, כי שיתוף הפעולה בין החברות נוצר עוד קודם לכן והרכישה עצמה בוצעה כחלק מההבנה ביניהן. לטענת המשיבה, התנהלו מגעים על שיתוף פעולה בין שלוש החברות, וביום 3.4.91 אף הועברה טיוטה של הסכם ביניהן (ת/160). במבוא לטיוטת ההסכם נאמר שהצדדים מעוניינים לשתף פעולה בכל הקשור לרכישה של פרטי ציוד תעופתיים מסוימים המוצעים מעת לעת למכירה במחסן המכר של חיל האוויר. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיבה וקבע שמהראיות עולה ששיתוף הפעולה בין שלוש החברות החל לפני חתימת חוזה הרכישה בין טגר למשרד הביטחון ביום 21.5.91. עוד קבע בית המשפט, כי בהסכם ה-BELL יש כבילות שונות המקיימות את כל החלופות שבסעיף 2(ב). בית המשפט הוסיף וקבע, כי הסכם ה-BELL הוא הסדר כובל אף בעומדו בפני עצמו, ואף אם נניח, כטענת המערערים, שלפני חתימתו לא התקיים ביניהם שיתוף פעולה.

16. לטענת מערערי טגר, הוכן הסכם ה- BELL על ידי עורך-דינו של ארזי, עורך-דין לוינסון, אשר לא הפנה את תשומת ליבו לבעייתיות כלשהי מבחינת דיני ההגבלים העסקיים, ועל כן עומדת להם הגנת ההסתמכות. בית המשפט דחה את הטענה משני טעמים. ראשית, קבע בית המשפט, כי שיתוף הפעולה החל עוד לפני חתימת הסכם ה- BELL , שרק לגביו ניתן הייעוץ המשפטי. שנית, קבע בית המשפט, כי גם לגבי הסכם ה-BELL לא יכולה הגנת ההסתמכות לעמוד, וזאת מן הטעם שבפני עורך הדין לא הונחה התשתית העובדתית המלאה. בעיקר לא גולתה העובדה שהסכם זה הינו תוצאה של שיתוף פעולה שהחל שנתיים קודם לכן.

אישום 3

17. ביום 24.4.94 פירסם משרד הביטחון מכרז למכירת ציוד אוויוניקה, בו הוצעו למכירה ציוד וחלפים למכ"מ. למכרז הוגשו שתי הצעות: מטעם קמטק על סך של 138,000 ש"ח ומטעם טגר על סך של 33,000 ש"ח. הצעתה של קמטק נבחרה כזוכה. בחודש מאי 1994 נכרת הסכם בין טגר, קמטק ואירוספורט (ת/33) (להלן: הסכם האוויוניקה). במבוא להסכם הצהירה קמטק על רכישתה במכרז האמור. כן הוצהר שהצדדים הסכימו שקמטק תמכור לכל אחת משתי החברות האחרות שליש בלתי מסוים מהמלאי שנרכש. ההסכם מוסיף ומפרט את חלוקת העבודה ואופן שיתוף הפעולה בין החברות. כמו כן כולל ההסכם התחייבות לשמירת דבר קיומו ופרטיו בסוד. לגישת המשיבה, ההסכמה לשיתוף הפעולה בין טגר לקמטק הושגה עוד לפני המכרז. לטענת ארזי בדיון בערכאה הראשונה, הייתה הבנה כללית בינו לבין מנשה שהתקיימה עוד משנות ה-80, אולם לא היה סיכום ספציפי על רכישה זו. בית המשפט העדיף את גירסת המשיבה, וקבע כי ההצעות למכרז הוגשו לאחר תיאום בין טגר לקמטק. בתיאום זה, קבע בית המשפט, יש משום הסדר כובל לפי סעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים.

18. גם כאן נטען לקיומה של הגנת ההסתמכות על ייעוץ משפטי. לא הייתה טענה שהסכם האוויוניקה אושר על ידי עורך דין או היה כלל לנגד עיניו וארזי אף לא טען שקיבל ייעוץ משפטי קונקרטי בנוגע להסכם זה. כל אשר נטען הוא שהסכם האוויוניקה היה חלק מדפוס פעולה חוזי קבוע בו פעלו הצדדים ואשר אושר על ידי עורכי הדין. נטען כי הסכם זה דומה להסכם ה- BELL (נשוא האישום השני) שהוכן על ידי עורך-דין לוינסון. בית המשפט דחה את הטענה. נקבע, כי הסתמכות על כך שדפוס חוזי סטנדרטי אושר על ידי עורך דין אינה מקימה הגנה של הסתמכות, שכן אין היא "טעות בלתי נמנעת" במובן הנדרש להחלת ההגנה. עוד קבע בית המשפט, כי גם אם הייתה מוכרת הגנת ההסתמכות בנוגע להסכם האוויוניקה, אין בכך כדי להכשיר את שיתוף הפעולה שהחל, כאמור, עוד קודם לכן.

עסקאות המדורים

19. האישומים הרביעי, החמישי והשישי עוסקים במספר עסקאות רכישת ציוד ממשרד הביטחון שנעשו בשיטת ה"מדורים", שהוזכרה לעיל. המדובר בציוד ישן ופחות ערך יחסית, אשר מכירה בנפרד של כל פריט ופריט ממנו לא הייתה משתלמת ועל כן הוחלט למוכרו בשיטת המדורים, שמשמעה מכירת קבוצות ציוד כחבילה אחת ללא יכולת הפרדה על ידי הקונה. המכירה התבצעה על פי רשימת ציוד קטלוגית ולקונה גם לא התאפשר לבחון את פרטי הציוד. האירועים נשוא כתב האישום הקשורים לעסקאות המדורים התרחשו במסגרת שתי סדרות של עסקות מדורים אשר כונו: "לוט מדורים 1" ו-"לוט מדורים 2". האישומים הרביעי והשישי עוסקים בשיתוף הפעולה הקשור ל"לוט מדורים 1" ואילו האישום החמישי עוסק בשיתוף הפעולה במסגרת עסקת "לוט מדורים 2".

אישומים 6-5

20. על פי קביעת בית המשפט המחוזי, רק שלוש חברות היו מעוניינות ברכישת הציוד שנכלל ב"לוט מדורים 1" – SRS , טגר וקמטק. שלוש החברות הגיעו ביניהן להסכמה על נוהל לפיו תתבצע חלוקת המדורים ביניהן, כך שכל חברה בחרה בתורה את המדור אותו היא מעוניינת לרכוש (להלן: הסכם חלוקת המדורים). לטענת שיפמן בעדותו, הייתה שיטת פעולה זו ידועה ומוסכמת על משרד הביטחון. האישום השישי עניינו בשיתוף פעולה בין טגר לקמטק ואלו עובדותיו:

ביום 22.6.92 נחתמו שני הסכמים - חוזה בין משרד הביטחון לטגר (עסקה 677) לפיו רוכשת טגר עשרה מדורים (נ/139, נ/142) וחוזה בין משרד הביטחון לקמטק (עסקה 676) לפיו רוכשת קמטק עשרה מדורים (נ/140, נ/143). מדורים אלו נכללו, כאמור, ב"לוט מדורים 1". כשנה לאחר מכן, בחודש יולי 1993, חתמו טגר, קמטק ואירוספורט על הסכם (ת/19, ת/36) (להלן: הסכם לוט מדורים 1). בחלקו המבואי של ההסכם הצהירו טגר וקמטק על רכישות המדורים האמורות. עוד נאמר, כי הבעלות על חלקי חילוף אלו תהיה משותפת לשלוש החברות וזאת על דרך של מכירת שליש בלתי מסוים על ידי טגר וקמטק. ההסכם קובע גם את אופן ההתחשבנות ההדדית וחלוקת העבודה בין החברות וכן נכללת בו תניית סודיות. במקרה זה אין חולק, כי שיתוף הפעולה בין החברות החל עוד לפני רכישת המדורים על ידי קמטק וטגר וכלל גם תיאום של הרכישה. תיאום זה מהווה, על פי קביעת בית המשפט, הסדר כובל לפי הוראות סעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים (לפי כל אחת מהחלופות שבו).

21. האישום החמישי עניינו, כאמור, עסקת "לוט מדורים 2", שהייתה עסקת המשך ל"לוט מדורים 1". ביום 13.1.93 רכשה טגר ממשרד הביטחון (עסקה 1150) את הציוד שנכלל ב"לוט מדורים 2" (נ/138, נ/144). בחודש יולי 1993 חתמו טגר, קמטק ואירוספורט על הסכם (ת/37) (להלן: הסכם לוט מדורים 2), הדומה להסכם לוט מדורים 1. גם כאן כלל ההסכם הצהרה של טגר על הרכישה, הסכמה שהבעלות תתחלק בין שלוש החברות, הסדרת חלוקת העבודה בינן לבין עצמן והתחייבות לשמור על סודיות. המשיבה טענה, כי ההסדר בין טגר לקמטק הושג עוד לפני רכישת הציוד ממשרד הביטחון. מערערי טגר טענו, לעומת זאת, כי בעת ביצוע עסקת "לוט מדורים 2" לא הייתה כל הסכמה בין טגר לקמטק ושיתוף הפעולה החל רק לאחר מכן. בית המשפט קבע, על סמך הראיות, שעסקת "לוט מדורים 2" הוצאה אל הפועל תוך תיאום בין קמטק לטגר. בית המשפט אף הוסיף וציין, כי הסכם לוט מדורים 2 מהווה הסדר כובל בפני עצמו, אף אם נניח ששיתוף הפעולה החל רק עם חתימתו.

22. גם לגבי האישום החמישי והשישי נטען לקיומה של הגנת ההסתמכות. ארזי העיד במשפט, כי עורך-דין לוינסון היה מעורב בעסקאות עם משרד הביטחון והוא לא חתם על אף חוזה בלא להתייעץ עימו. בית המשפט סבר, כי עדותו זו של ארזי אינה מצביעה על ייעוץ משפטי קונקרטי אלא על דפוס התייעצות כללי. בית המשפט ציין, כי עורך-דין לוינסון לא נשאל כלל בעדותו על עסקאות אלו. דפוס התייעצות כללי, סבר בית המשפט, אינו מבסס הגנת הסתמכות. עוד ציין בית המשפט, כי עדותו של ארזי נוגעת רק למעורבותו של עורך-דין לוינסון בעריכת ההסכמים בכתב ואין בה טענה מפורשת בנוגע להסדרים בעל פה שנעשו קודם לרכישות. בית המשפט אף הטיל ספק בעדותו של ארזי, לפיה אמר לו עורך-דין לוינסון ש"כל עוד משרד הביטחון מכתיב לך את המחיר, מכתיב לך את הציוד, איזה בעיה יש בזה?". זאת, שכן לטענת ארזי היבט ההגבלים העסקיים כלל לא עלה בשיחותיו עם עורך-דין לוינסון. עורך-דין לוינסון אישר זאת בעדותו. איזו בעיה אם כן, הקשה בית המשפט, נשללה על ידי עורך-דין לוינסון, אם נושא ההגבלים העסקיים כלל לא עלה לדיון? מהטעמים האמורים נדחתה הטענה לקיומה של הגנת הסתמכות גם בנוגע לאישומים אלו.

אישום 4

23. עניינו של אישום זה בעסקאות הקשורות גם הם ל"לוט מדורים 1". ביום 20.5.92 פנתה SRS למשרד הביטחון בבקשה לרכוש שורת מדורים שהכילה פריטים הקשורים לטיל ההוק (להלן: מדורי ההוק ) (נ/182). העסקה יצאה אל הפועל וביום 25.8.92 נחתם הסכם רכישה מפורט בין משרד הביטחון ל-SRS (נ/56). ביום 14.1.93 נחתם הסכם (ת/3) בין SRS , קמטק וחברה בשם "דקסאורד" (להלן: דקסאורד ) (להלן: הסכם מדורי ההוק ). במבוא להסכם הצהירו הצדדים כי מלאי חלפי ההוק שנרכש על ידי SRS ממשרד הביטחון נמצא בבעלות שווה של שלוש החברות. עוד הוצהר, כי הצדדים מעוניינים להסדיר את מערכת היחסים ביניהם בנוגע להחזקתם, ניהולם ושיווקם של החלפים. ההסכם כלל הוראות שונות בנוגע לאופן השיווק של המלאי, התיאום בין החברות ודרך ההתחשבנות ביניהן. כן נקבע בהסכם כי החל ממועד חתימתו, כל חלפים מן הסוג נשוא ההסכם יירכשו על ידי מי מן הצדדים רק עבור המלאי המשותף ולמען שלוש החברות. בהסכם נכללה תניה המחייבת את הצדדים לשמור בסוד את דבר קיומו ואת פרטיו. לפי עדותו של שיפמן במשפט, ההחלטה לשתף פעולה עם שתי.....

המשך בקרוב....במכתב הבא !!

_______


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#158,י''פרס יהיה הנשיא הפלסטיני הראשון שנואם בבית מחוקקים..''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.11.07 בשעה 17:05
בתגובה להודעה #0
באתר גוגל הופיעה הכתבה שפורסמה באתר "נענע" ושימו לב כיצד נכתב
בכתבה שפורסמה בגוגל וכנראה שבנענע תקנו את הכתבה לאחר שפורסמה
הטעות הפרודיאנית הידועה של כל מה שקשור בשמעון פרס ובכלל....


http://news.google.co.il/nwshp?oe=UTF-8&hl=iw&tab=wn&q=


http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=521985&sid=126

__________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#161,י4 בנובמבר: ברוך מרזל עושה לפרס מה שביניש הנחתה את...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 23.11.07 בשעה 02:21
בתגובה להודעה #158

http://www.global-report.co.il/eb/?l=he&a=34610

____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#162,יגם השר אלי ישי ''זכה'' לכאפייה נוסח עראפת הרוצח ימ''ש
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 25.11.07 בשעה 03:36
בתגובה להודעה #161

התמונה המדוברת מופיעה באתר האינטרנט "כדורינט", הקרוי על שמו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי, שהיה דמות בולטת בהנהגת ש"ס. מפעילי האתר מביעים הסתייגות חריפה מוועידת אנאפוליס ומהחלטתה של ש"ס להישאר, למרות זאת, בממשלה.

'לא תהיה התחייבות בנושא י-ם
יו''ר ש''ס מטיל ספק בשינוי שיכולה ועידת אנאפוליס ליצור. ''היא לא תגרום זעזוע'', אמר ישי שהזהיר מפני הצהרות מוקדמות של ח''כים על ויתורים. ''אנחנו הראשונים שכבר מחפשים להתפשר''

לכתבה המלאה
http://www.nrg.co.il/online/51/ART1/657/195.html


באתר מוצג סרטון וידאו ובו נראית התמונה של השר ישי כשעל ראשו כאפייה. הדובר בסרטון מגנה את תמיכתה של ש"ס ב"שר הסוטה חיים רמון ובראש ממשלה מסכן הנמלט מציפורני החוק", כהגדרת הדובר בסרטון. את חברי הכנסת מש"ס הוא מכנה "כאלה שהכיסאות שלהם דבוקים אליהם".

בשיחה עם nrg מעריב אמר העורך האחראי של האתר, יהושע מאירי, כי "אלי ישי וחבר מרעיו בש"ס מציגים בפני הרב עובדיה הצדיק תמונה מסולפת של מצבנו המדיני והביטחוני, כך שהדבר יתאים להמשך הישארותם בממשלה".

"זה כמו מוחמד שמניח תפילין"

מאירי, שהיה בעבר ממקורביו של הרב כדורי, אמר כי הרב עצמו לא היה מאפשר את התנהלות ראשי המפלגה. "אם הרב היה בינינו היום היה יוצא בתוקף נגד מהלכיה של ש"ס", טען מאירי. "להיות מפלגה המבקשת להחזיר עטרה ליושנה ולשבת בממשלת אולמרט המוכנה לדון בריבונות היהודית בהר הבית, זה כמו מוחמד שמניח תפילין".

דובר ש"ס רועי לחמנוביץ' אמר בתגובה כי "השר ישי הצהיר שש"ס לא תהיה שותפה לוויתורים בנושא ירושלים. השר פועל רק על פי דעת תורה של הרב
עובדיה יוסף. מי ששם כאפייה לשר ישי שם כאפייה לדעת תורה".

הכאפייה שימשה כבר פעמים רבות בעבר כדי להעביר מסר פוליטי. בימים שלפני רצח יצחק רבין ז"ל גדשו את הפגנות הימין שלטים עם תמונתו של ראש הממשלה המנוח כשעל ראשו כאפייה.

גם פניהם של ראש הממשלה אהוד אולמרט, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, עמיר פרץ ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו עוטרו בכאפייה במסגרת קמפיין שערכה לפני כשנתיים תנועת "חזית יהודית לאומית" בראשות ברוך מרזל.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/662/981.html


____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#159,יישראל הראל: מזרח תיכון חדש-ישן !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.11.07 בשעה 19:16
בתגובה להודעה #0

רבין - לא מה שחשבתם
יום חמישי, 3 בנובמבר 2005, 9:20 מאת: ישראל הראל, הארץ

http://news.walla.co.il/?w=/2956/802576

_________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#160,יח''כ אריה אלדד: ''הנשיא (פרס) הפוסט ציוני הראשון''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.11.07 בשעה 02:10
בתגובה להודעה #0



http://rotter.net/User_files/forum/gil1/4740d3226f2486e0.doc

תזכורת רילוונטית:

שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=0

''של מי המדינה הזו?''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=17&viewmode=

''המלחמה השביעית'' - איך נצחנו ולמה הפסדנו.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6279&forum=gil&omm=0

''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&omm=0

_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#163,יבדיחה טובה... קצת להתרענן
נכתב על-ידי במבי בתאריך 27.11.07 בשעה 12:24
בתגובה להודעה #0
http://rotter.net/forum/politics/7249.shtml

#165,יפרס: ''מדינות, גבולות וממשלות כבר אינם חשובים במיוחד''
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 06.03.08 בשעה 09:37
בתגובה להודעה #0
סוף העולם (כפי שאנחנו מכירים אותו)



כך נשמע משק כנפי ההיסטוריה: המדינות מאבדות את שליטתן בהון העולמי, כוחן הצבאי מאבד את משמעותו, והן אפילו לא יכולות לעצור את תנועות המהגרים. שמעון פרס רואה עכשיו עולם חדש, שבו האינטרנט מעניק את הכוח לאזרחים ולחברות פרטיות ומטיל עליהם את האחריות ליצירת סדר חברתי, כלכלי, אקולוגי ומדיני

דפדף בהרשת
דרור גלוברמן, מגזין עסקים
27/12/2006 9:55

שמעון פרס שוב מסתכל קדימה, למרחק. סגן ראש הממשלה מביט מעל הקסאמים, מעבר להצהרות של בשאר אסד ואפילו רחוק יותר מחרחורי הריב של בנימין בן אליעזר. פרס מסתכל לעשורים הקרובים, אולי למאות הקרובות, ורואה את המקצוע שלו-עצמו שוקע. הוא רואה שהפוליטיקה והפוליטיקאים, המדינות והצבאות, מאבדים את משמעותם ואת כוחם וכמעט מתבטלים נוכח העוצמה הגוברת של הכלכלה הפרטית. המידע שמתפשט באמצעות האינטרנט, הכסף שנע ללא שליטה וההגירה חסרת הגבולות מותירים את מוסדות השלטון ערומים. הוא רואה שהם לא יכולים להתמודד עם הצרכים של האנושות – החל בניהול עירוני, דרך תחרות כלכלית גלובלית וכלה בהתמודדות עם אתגרים אקולוגיים בינלאומיים. ואם מחפשים אשם עיקרי אחד בכל הברדק הזה, פרס יצביע על מהפכת המידע, או במונח קליט יותר: האינטרנט

לא צריך להתבלבל. זה לא שפרס משקיע את שעותיו בהורדת סדרות טלוויזיה בביטורנט או בהתכתבויות עסיסיות בצ'טים של נענע. הוא לא בדיוק משתמש אינטרנט גדול. ליתר דיוק, על השולחן במשרדו כלל לא מונח מחשב. בנאום הספונטני שנשא לפני שבועיים בפני משתתפי כנס LeWeb 3 בפריז אפילו נרשמו לחובתו כמה אי-דיוקים בענייני טכנולוגיה. אבל זה לא מנע ממאות בעלי בלוגים פופולריים באירופה להאזין ברוב קשב לחזון הגלובלי של המדינאי הישראלי, ואף לזכות אותו במחיאות כפיים משולהבות. פרס, חבר הכנסת הוותיק ביותר, לא מסתכל אחורה ולא רוצה לזכור כלום. כנראה שלא צריך להבין בטכנולוגיה כדי להבין מה היא עושה לנו ואיך היא תשנה את העולם.

"האינטרנט משחרר אותנו מהצורך להשקיע בזיכרון", אומר פרס. "למה לזכור? העבר לא מדהים במיוחד, הוא מלא טרגדיות ומלחמות. תיכנס לגוגל ותפסיק לזכור. המשימה של האנושות עכשיו אינה לזכור אלא לדמיין, ליצור, לגלות. אנחנו לא מתפרנסים ממה שהיה לנו או ממה שאנחנו זוכרים אלא ממה שאנחנו יכולים לגלות, ואנחנו רק בתחילתו של עידן חדש. האינטרנט חוסך לנו המון זמן, והוא משוחרר מדעות קדומות. הוא פתוח וחופשי, ואולי משימתו החשובה ביותר היא להביא דור חדש. האינטרנט הוא המורה הטוב ביותר של ילדינו. הילדים הפסיקו לקרוא ספרים ולצפות בטלוויזיה – הם באינטרנט, בין אם יש להם 5 דקות או 5 שעות. הרבה פעמים זה למטרות רומנטיות, אבל לפעמים גם לדברים חשובים יותר".

הדברים החשובים יותר, מתברר, הם הדברים החשובים ביותר: עתיד האנושות, לא פחות. מי שמתעקש להיות מוטרד דווקא מהחור הנידח במזרח-התיכון, יגלה שפרס כבר לא מחכה לפתרון מדיני כלשהו לסכסוך. אבל קודם פרס צריך להסביר כמה דברים.

לשם מה צריך גבולות?

"מדינות, גבולות וממשלות כבר אינם חשובים במיוחד. הם היו חשובים כשהרווחנו את לחמנו מהאדמה או ממחצבים. זה אילץ אותנו להכריז על ריבונות, להגן על המדינה, להרחיב אותה ולבנות צבא, לצאת למלחמות ולבזבז המון כסף על כלי נשק. ההיסטוריה נכתבה בדיו אדומה של מלחמות, כדי להגן על פיסת אדמה. אבל היות שהמדע והטכנולוגיה השתלטו על העתיד שלנו והפכו למקור הרווחה שלנו, לשם מה צריך גבולות? אי-אפשר לשים גבולות למדע, ואי-אפשר לכבוש חוכמה בעזרת צבא. הכוח החדש אינו צבאי, דיפלומטי או לאומי. הכוח החדש הוא המדע המודרני, הטכנולוגיה המודרנית והחברה המודרנית

"יש הבדל נוסף בין העידן הישן לחדש: בעידן הישן היה עניין של צבירה. מה צברת? בניינים, מכונות, זהב, כסף. היום אנחנו יודעים כי מה שאתה צובר לא עומד במבחן הזמן. מה שחשוב זה לא מה שצברת אלא מה שאתה ממציא ומגלה. כוחה של מדינה לא טמון במספר קילומטרים הרבועים שיש לה, אלא במספר הפטנטים שהיא רושמת", מבהיר פרס.

אבל לא המדינה היא שרושמת את רוב הפטנטים. מי שרושם כמעט את כולם הם גופים פרטיים, אנשים, ארגונים וחברות, שצוברים ידע ובעקבותיו כסף. המשמעות, אומר פרס, היא שינוי דרמטי במאזן הכוחות בין מדינות ובין חברות פרטיות.

"מדינות הן שמרניות מאוד, אבל לחברות מודרניות יש תרבות של נטילת סיכונים – וזה נותן כוח גם ליחיד. היום אדם יכול ליצור מדינה כלכלית משלו בדרך הוגנת. ביל גייטס, למשל, לא הרג ולא רימה; הוא התעשר כי היה לו רעיון טוב. שני הצעירים שפיתחו את גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', נהנים מתקציב גדול יותר מהתקציב של מדינה כלשהי במזרח-התיכון, והם לא רימו ולא גנבו. הם עשו משהו חדש. אז אנשים כפרטים יוצרים חברות כלכליות, וקוראים לזה כלכלה פרטית. אבל הנה תופעה נוספת: כבר אין חברות פרטיות, כי ברגע שאתה הופך גלובלי יש לך אחריות בינלאומית. כל מי שיש לו עסקים מתחיל להתעניין במצב הפוליטי של המדינה. הוא רוצה קשרים טובים יותר עם הקהילה, היציבות והשלום חשובים לו - כך שהפרטי הופך לציבורי".

כוחן של הממשלות הולך ופוחת, במידה רבה משום שהכלכלה העולמית כבר אינה בשליטתן. "הממשלות לא שולטות בכלכלה, כי לכלכלה אין גבולות וצבאות", אומר פרס. "בכל יום 1.5 טריליון דולר מחליפים ידיים, ואין בעולם ממשלה שיש לה השפעה כזו. הכסף נמצא בידי הארגונים הגדולים, ולשום ממשלה אין סכום כזה. הארגונים האלה אפילו לא צריכים להיות פופולריים".

אגב הניסיון להיות פופולרי, הפוליטיקאי הוותיק פרס מבין משהו בניסיון המר לשאת חן בעיני הציבור ובתג המחיר הביצועי הגבוה שנובע ממנו. "כל שר וכל ממשלה רוצים להיות פופולריים, וכדי להיות פופולרי אתה מפסיד את חופש הפעולה שלך. אתה רוצה כל-כך להיות פופולרי, שאתה שוכח למה הפכת לפוליטיקאי. ממשלה טובה למלחמה, כי כשמתקיפים אותך האומה מתאחדת סביבך. אבל כשזה מגיע לשלום, הפוליטיקה מתפצלת. הוויכוח הוא על מחיר השלום, ומי שמוכן לתת הכל הוא לא כל-כך פופולרי.

"הממשלות הפסידו דבר נוסף, אולי הדבר המרתק ביותר: הן לא שולטות בתנועת האזרחים ולא יכולות לשמור על ההומוגניות של המדינה, כי כשהמדינות הופכות עשירות – האנשים הופכים עצלנים, לא יולדים ילדים ואז חסרים עובדים. לכן מייבאים עובדים מחברות אחרות ומתרבויות אחרות. הממשלות חסרות אונים, כי בחלק מסוים של העולם יש עבודה ואין עובדים, ואילו בחלק אחר של העולם יש עובדים ואין עבודה. לכן מוכרחים לפתוח את השערים וכך נוצר מיקס חדש בחברה, כמו בצרפת ובאירופה בכלל. אירופה מנסה לשמור על הדת הנוצרית, ובעיקר הקתולית. היא לא רוצה אחרים, בעיקר לא טורקים ולא מוסלמים. אבל מה קרה? הם סגרו את כל החלונות – ופתחו את הדלתות. פתאום העולם המוסלמי נכנס לאירופה, לא בעקבות החלטה פוליטית אלא בגלל המצב הכלכלי. כך גם בארה"ב: באמצע המאה הזו מחצית מאזרחי ארה"ב כבר לא יהיו ילידי המייסדים הלבנים אלא צאצאי המיעוטים -–המיעוט הלטיני, שכבר היום מהווה כ-14% מהאוכלוסיה , והמיעוט האפרו-אמריקני, שמהווה 13% מהאוכלוסיה. המקום הסואן ביותר מבחינה כלכלית הוא קליפורניה, שם שיעור המיעוטים הוא 80%. אם כך, הממשלות-אאוט, החברה האזרחית והמגזר העסקי – אין.

"גם הצבאות משתנים, והם הפסיקו להיות חשובים. הצבאות שבנינו נועדו להילחם בצבאות אחרים. היום צריך להילחם בטרור, ואבסורדי לקחת מטוס אמריקני כמו F-16, שעולה 100 מיליון דולר, ולרדוף אחרי טרוריסט אחד שיכול להפיל את המטוס בעזרת טיל כתף, או לשלוח טנק כדי להרוג שני טרוריסטים שיושבים באמבוש עם נשק נגד טנקים. אז מה הערך של צבאות? צריך לבנות כוח שנועד להילחם בטרור בעזרת ננו-טכנולוגיה ורובוטים, שיחליפו את הלוחמים".



יוקמו ארגונים פלנטריים

בעוד פרס מדבר על הפקעת כוח כמעט מוחלטת מידי הממשלות, מתברר שלא רק החברות העסקיות הן המועמדות העיקריות לירושה. החברה האנושית עצמה הולכת ומתכנסת בגושי מטרופולין שהולכים וגדלים, לכן הממשלה המרכזית כבר לא מסוגלת לספק להם את תשומת הלב הדרושה לשם ניהול תקין. אבל זה לא קורה רק בערים: גם גושי מדינות ויבשות שלמות מגלים שיש להם אינטרסים משותפים ויוצרים בריתות מקומיות. כך הכוח של המדינה מתפזר בהדרגה לכל הכיוונים.

"העולם עובר תהליך של עיור", מסביר פרס. "כמעט מחצית האנושות גרה בערים. הממשלה גדולה מכדי לטפל בנושאים מוניציפליים, אבל קטנה מכדי לטפל בנושאים גלובליים. בסאו-פאולו, למשל, יש 20 מיליון תושבים, כך שהשלטון המקומי הוא ממשלה בפני עצמה בנושאים רבים. הוא לא יכול לחכות לשלטון המרכזי. כל הערים יהיו ענקיות, והן לא יתכופפו בפני השלטון הפדרלי אלא יקבלו אוטונומיה. יקומו גם ארגונים גדולים יותר, מעל המדינות – ארגונים פלנטריים, שיגרמו ליבשות להתאחד כדי להתחרות. עכשיו אנחנו בתקופת ביניים".

היות שיכולת הממשלה לשלוט הולכת ונחלשת, מי יגן על האזרחים בתחומים שבאופן מסורתי טופלו באמצעות חקיקה, כמו איכות הסביבה והגבלת כוחם של הארגונים הגדולים?
"בתחום איכות הסביבה הממשלות מנסות לעשות סדר ללא הצלחה. מי שיצטרך לעשות זאת הם הכוחות החדשים. אין להם ברירה: אם החברות לא יגנו על האזרחים וישמרו על יחסי קהילה-חברה, האזרחים יתקוממו נגדן. הארגונים מעוניינים ביציבות ובשלום. התפקידים לא התבטלו – הכתפיים ישתנו".

לשלטון קשה לחרוג מעצמו

מי שהתרגל לכך שפרס משקיע את מרצו בחזון "המזרח-התיכון החדש" ובניסיונות נואשים להגיע למשא ומתן, יגלה שהחזון הזה השתנה. מי שנחשב אחד מאבות ההידברות עם הערבים - ועם הפלשתינאים בפרט-מתנער עכשיו ממה שנחשב נדבך מרכזי בחזון הפוליטי העיקרי שלו: מציאת פתרון לסכסוך בין ישראל לערבים באמצעים מדיניים. "כרגע איני רואה פתרון פוליטי לסכסוך במזרח-התיכון", אומר פרס, "אבל אני יכול לראות הכנה כלכלית לקראת פתרון פוליטי בעזרת הכלכלה המודרנית. ייתכן שעד עכשיו הישראלים השתמשו יותר מדי בכלי האסטרטגיה והדיפלומטיה ולא מספיק בכלכלה. מאז מלחמת העולם השנייה כל דבר חשוב וחיובי נעשה באמצעים כלכליים ולא באמצעים פוליטיים או צבאיים. לפריחה שמתרחשת עכשיו באסיה לא אחראים הטנקים אלא הכלכלה".

הציבור עוסק בקסאמים שנופלים ובאיומים מעזה, מלבנון ומאיראן. מי מסוגל להתפנות ולחשוב על הכנות כלכליות לשלום אזורי?
"רוב הציבור שמרני. נוח יותר להגיד שכל מה שאתה עושה נובע מכך שאתה רוצה משרה כלשהי או שאתה הוזה. תאמין לי, אני רואה את עצמי כאדם ריאליסטי. זה השלטון שנורא קשה לו נורא לחרוג מעצמו – תראה איך הוא נאנח ונאנק. אבל בסוף לא תהיה ברירה".

למה לא תהיה ברירה?
יותר מדי תחומים, אומר פרס, הופכים גלובליים-ביטחון וענייני פנים, דמוגרפיה והגירה, כלכלה ואקולוגיה – לכן המבנה הנוכחי של המדינות לא מאפשר לשלוט בנושאים אלה. "אין ברירה, זה לא עניין של רצון. היום אי-אפשר להתקיים מהאדמה. מי שרוצה להתקיים מהאדמה יגלה שאין לו מים, שהאדמה הופכת למדבר. המשפחות מפגרות מאחור, עם הרבה ילדים ואמא שלא יכולה לחנך אותם. תקופת האבן הסתיימה לא כי נגמרו האבנים אלא כי נגמרה התקופה. היום אי אפשר להתקיים מהאבנים ומהאדמה, לכן לא תהיה ברירה אלא לחפש מציאות כלכלית אחרת. שים לב לתחרות המעניינת הבאה: ארץ כמו שלנו פורחת מבחינה כלכלית ומתמודדת גם בתחום הביטחוני, אבל החמאס שוקע מבחינה כלכלית, כי אין מי שיפרנס אותו. לאיראן ולחמאס אין עתיד: אם הם לא ישתלבו בכללי המשק החדשים, הם יהפכו לאפריקה. זו תקופת מעבר, אבל ברור לאן זה הולך.

"כיום אי-אפשר לשים גבול לאקולוגיה, אתה לא יכול לאלץ את המים לזרום בעזרת משרד החוץ שלך. מצד שני, לראשונה אנחנו מסכימים עם הפלשתינאים ועם הירדנים, והוחלט להפוך את הגבול בינינו לאזור כלכלי פתוח לשלושתנו. זה יכלול תעלה שתיבנה בין הים האדום לים המלח, ואי-אפשר לבנות אותה בלי שיתוף פעולה בין שלושתנו. אם תנסה להשיג את הכסף לתעלה הזו מהממשלה, תגלה שאין לה כסף. אבל אם אתה מנסה להשיג השקעה מהון פרטי ומהכלכלה הגלובלית – כן! יש כסף, כי המשקיעים מחפשים שווקים מתפתחים והזדמנויות. אם אני אופטימי, זה בגלל זה. אני מגייס כסף ל'עמק השלום' מחוץ לממשלה, כי לממשלה אין יכולת לנדיבות ולמעשים גדולים. התקציב כבר חולק עד הפרוטה האחרונה. לחברות יש אפשרות ליטול סיכונים. גם הסינים, אגב, יודעים ליטול סיכונים ב-10 נושאים. אפילו אם נכשלים בחמישה – הרווחים מאלה שזוכים להצלחה גדולים יותר".

האם מצע כזה, המבוסס על תוכנית עבודה כלכלית בעיקרה, יכול להפוך למצע של מפלגה בישראל?
"לא", נאנח פרס, "מפני שהמפלגות מפגרות. הן עוסקות בעבר. מה שרוב המפלגות מכנות 'עתיד' הוא העבר. המפלגות מתייחסות למצבים שהיו, כמו שרוב הצבאות מתכוננים למלחמות שהיו. לעומת זאת, פעילות אינדיבידואלית מאפשרת חזון כזה. ביל גייטס, בדיוק כמו אנשי ההייטק אצלנו, לא זקוק למפלגה".



לא מנצחים במאבק אידיאולוגי

פרס כבר התרגל לטענות שהוא הוזה חולמני. התרגל לעייפה. אבל את טיעוניו על מעבר הכוח מהממשלות לארגונים הפרטיים הוא מבסס על השינויים הגלובליים שהתחוללו בשנים האחרונות בעולם כולו, ובעיקר בסין ובאפריקה – שינויים פוליטיים וחברתיים משמעותיים, שנשענים בעיקר על כוחות הכלכלה המודרנית והפרטית.

"עד לפני 15-12 שנה העולם היה מחולק בין הקומוניסטים שבמזרח והדמוקרטיות שבמערב, בין העשירים הלבנים שבצפון לבין השחורים העניים שבדרום, ואנשים חשבו שככה זה", אומר פרס. "הזמן עבר. האם סין ענייה? האם הסינים לבנים? מה שקורה בסין מרתק בעיניי. מה שהביא קץ לקומוניזם בסין לא היה הצבא או הדיפלומטיה אלא הכלכלה המודרנית, שמאלצת את הסינים להוריד את החסמים ולהפגין הגינות ושקיפות – שבלעדיהן הכלכלה המודרנית לא יכולה לפעול.

"בכלל, ממשלות טועות כשהן נכנסות למלחמה אידיאולוגית בלי סיכוי לנצח. ארה"ב רוצה לשכנע את שאר העולם להיות דמוקרטי, אבל המוסלמים שואלים: 'בשביל מה להיות דמוקרטי?' מבחינתם, להיות מוסלמי זה חשוב יותר. אין סיכוי לנצח במלחמה אידיאולוגית.

"דיברתי עם בכירים בפוליטבירו של סין ונדהמתי. הם אמרו לי שהאידיאולוגיה החדשה של סין היא הרמוניה: ליצור הרמוניה בין אנשים ולאומים, בין האדם לסביבה. הייתי פעם חבר קיבוץ, וחשבתי שאני חוזר לשם – הכל נאיבי ויפה. אבל סין במצב אקולוגי נורא. כבר אפשר לדבר שם אבל אי-אפשר לנשום, כי האוויר מזוהם. אוויר חופשי הוא דמוקרטי יותר מדיבור.

"ראיתי יבשת חדשה, שעכשיו מתחילה להמריא – אפריקה. הפעילות הפילנתרופית של עסקים שמנסים לעזור לאפריקה מתחרה בסיוע שמגישות הממשלות בעולם. תקציבי הסיוע של וורן באפט ושל ביל גייטס גדולים מתקציב ממשלת ארה"ב. מצד שני, גם הסינים מושיטים עזרה לאפריקה, ויש תחרות בין הפילנתרופיה האמריקנית וההרמוניה הסינית. בקיבוץ שלי היו 100 חברים צעירים ונאיביים, ובסין יש מיליארד ורבע זקנים חכמים, כך שזו הרמוניה אחרת. ואז הסינים ניגשים לאפריקנים ואומרים להם: 'ביחד אנחנו שליש מהאנושות'".

הגיע העידן של אפריקה

"מה ניתן לעשות כדי לקדם פתרון לסכסוך הישראלי-ערבי?" שאל את פרס אחד ממאזיניו בפריז. "בואו עם החברות הפרטיות שלכם", ענה פרס. "ממשלות אולי מתנגדות לממשלות אחרות, אך הן לא מתנגדות לשוק הפרטי. לכו לעיראק ובנו שם כלכלה חדשה, לכו למצרים, לכו לאיראן. האיראנים עניים, מפולגים ומושחתים. איראן גדלה ב-15 שנה מ-30 מיליון נפש ל-70 מיליון, אבל אין שם עבודה לכולם. יש שם הרבה ילדים עניים ורעבים. אפילו האייתולות לא יכולים להאכיל את ילדיהם באוראניום מועשר לארוחת הבוקר. חברות משתנות הודות להזדמנויות חדשות לעתיד, ואם מאפשרים להן להימלט מסבל ומרעב מיותרים.

"הטרגדיה של אפריקה היא האלימות והשחיתות. העידן הקולוניאלי גרם נזק רב ליבשת – הוא סימן גבולות ללא קשר לזכויות אתניות, אלא בהתאם לאינטרסים הקולוניאליים. הגבולות שם חוצים שבטים וקבוצות אתניות ויוצרים הרבה בעיות ומלחמות בסודן, בבורונדי ובאלג'יריה.

"אבל זה לא מסתכם בכך שהעולם יציל את אפריקה. יש שם יותר ויותר אנשים מלומדים. ממש קשה לתפוש את מה שהשחורים בדרום-אפריקה עשו: הם הביאו למשפט אנשים לבנים שהרגו בהם – וסלחו להם. שאלתי את האדם שעשה זאת, הבישוף דזמונד טוטו, 'איך עשיתם את זה?', והוא השיב לי תשובה פואטית: 'לכל אחד היה נלסון מנדלה קטן בלב'. קשה כל-כך לסלוח, אלוהים. כך שזה לא בא רק מחוץ לאפריקה, ואפריקה עצמה מתחילה להרגיש שהעידן שלה הגיע.

"היה העידן של אירופה, של אמריקה ושל אסיה, ואני מאמין שעכשיו מתחיל העידן של אפריקה. הפילנתרופיה האמריקנית, ההרמוניה הסינית והאינטרסים האירופיים יכולים לעזור להם. גם אפריקה מדברת עכשיו על שוק משותף, כמו אירופה, אז אל תסתכלו על העבר כי זה בזבוז זמן. אני יודע שהרבה פרופסורים להיסטוריה לא אוהבים את ההערות שלי, ואומרים שחשוב ללמוד היסטוריה כדי לא לחזור על טעויות העבר. ובכן, גם אם אינך חוזר על הטעויות שנעשו בעבר, זה לא אומר שאתה לא מבצע טעויות חדשות. דמוקרטיה היא הזכות לעשות טעויות, אבל גם החובה לתקן אותן. העולם בהיריון – אני רואה את העידן החדש באפריקה, ואני רואה עידן חדש מגיע למזרח-התיכון. אמנם אנחנו חסרי סבלנות, אבל זה ייקח יותר מ-9 חודשים".

האם אנחנו נזכה לראות את זה?
"זה ייקח לפחות רבע מאה. אני לא יודע לגביך, אבל אני ודאי אזכה".

http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/522/562.html


#166,יפרס: ''כדי לזכור? עכשיו אנחנו פשוט יכולים ללכת לגוגל''
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 06.03.08 בשעה 09:53
בתגובה להודעה #165
אני יוזר?



שמעון פרס החליט להשתובב: הוא הסתנן לכנס "לה ווב 3" בפריז ונתן נאום פידל קסטרואי באורכו על מזרח תיכון 2.0

דורה קישינבסקי
19/12/2006 16:46

תפקידה של הרשת הוא לשחרר את בני האדם מהצורך המעיק לזכור דברים – זאת לפי שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה, אשר הגיע במפתיע לכנס הטכנולוגיה לה ווב 3 בפריז בשבוע שעבר, לשם הזמין את עצמו לשאת דברים.

זרם של מאבטחים הקיף בבוקר יום שלישי את האולם שבו התקיים האירוע, ובאי הכנס, נציגים של עולם הבלוגים ותעשיית המידע מ-37 מדינות, זכו להאזין לנאום בן כחמישים דקות מפי הפוליטיקאי הוותיק, שדיבר על חברה, על פוליטיקה ועל המזרח התיכון – וקצת פחות על בלוגים.

"אתם אנשי האינטרנט באמת מנסים להוליד את הדבר הזה, את העידן החדש הזה", אמר פרס בנאומו, שקטעים ממנו הועלו כצפוי ליוטיוב, גוגל וידאו ואתרי שיתוף וידאו אחרים. "אתם המיילדת של התהליך, אתם שחררתם אותנו מהצורך להשקיע מאמצים רבים כדי לזכור דברים. למה שנזכור דברים? העבר מלא בצרות ובמלחמות. למה שננסה לבזבז את האנרגיה המחשבתית שלנו כדי לזכור? עכשיו אנחנו פשוט יכולים ללכת לגוגל".

פרס כינה את הרשת "המורה הטובה ביותר של ילדינו", ואמר כי "אנשים יפסיקו לצפות בטלוויזיה. הם ישתמשו באינטרנט. לפעמים הם ישתמשו בה למטרות רומנטיות".

לגבי חברות האינטרנט, אמר פרס שחברות כמו גוגל, שתקציבן גדול מתקציבה של כל מדינה במזרח התיכון, כבר לא יכולות להתייחס לעצמן כחברות פרטיות: "ברגע שאתה הופך לגלובלי", לדבריו, "אתה הופך לציבורי ויש לך אחריות ציבורית".

נאומו של פרס התקבל בעניין רב, אבל עורר גם תהיות. "זה דבר די מוזר, להיות במצב שבו אתה יכול פשוט להניח שכנס,
אפילו כנס לגמרי לא קשור לכל דבר שאי פעם דיברת עליו או היית מעורב בו בעבר, עשוי לרצות שתעלה על הבמה ותדבר", העיר כתב ה-BBC רובין המן, אשר סיקר את הכנס גם בבלוגו האישי. "זה קצת כמו שמישהו שאיננו שחיין יקפוץ לבריכה באולימפיאדה ואף אחד לא יחשוב שזה מוזר".

המן הוסיף לאחר מכן שאחרי נאומו של פרס ונאומיהם של פוליטיקאים נוספים שהתארחו בכנס ללא הודעה מראש, בהם מועמדים לנשיאות צרפת, נוצר רושם של ועידה פוליטית יותר מאשר כנס טכנולוגי או מקצועי העוסק בבלוגים.

גם פרשן הגרדיאן גרהם הולידיי תהה כיצד הוועידה הפכה לאירוע יחסי ציבור של פוליטיקאים. "חייבים לשאול", הוסיף, "למה פרס בחר להזמין את עצמו לכנס שיש בו קבוצה קטנה, אך משמעותית, של בלוגרים ישראלים ונציגים של חברות טכנולוגיה ישראליות".

הביקורת לא הפריעה לדוברו של פרס, יורם דורי, שדיווח בהתרגשות על "מיליוני אזכורים של הופעתו של שמעון פרס בבלוגים ברחבי העולם בעקבות הופעתו המחשמלת בכנס LEWEB3", וסיפר כי בתשובה לשאלה "מה יש לעשות בעתיד?" השיב פרס: "עשרת הדברות עם אינטרנט אחד".

http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/520/039.html


#167,יהסופר עמוס עוז - השפוט ואהובו של נשיא המדינה שימון פרס
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.03.08 בשעה 17:20
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.06.13 בשעה 08:50 בברכה, פילוביץ שחף
 
כאן בתת אשכול זה נרכז את חכמתו אהבתו וגדולתו של הסופר עמוס עוז:

נולד בירושלים להוריו פניה ויהודה-אריה קלוזנר. דודו היה פרופ' יוסף קלוזנר. למד בבית ספר תחכמוני בירושלים ובגמנסיה העברית ברחביה. בגיל 15 עזב את ירושלים ועבר לקיבוץ חולדה. לאחר שירות צבאי בנח"ל חזר ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. עמוס עוז נשוי לנילי, אותה הכיר בקיבוץ ולהם שלושה ילדים. משפחת עוז מתגוררת בערד. עמוס עוז מייצג את השמאל הציוני בישראל ודעותיו מוערכים ברחבי תבל. הוא זכה באין ספור פרסים ספרותיים, בהם פרס ישראל בשנת היובל למדינה (תשנ"ח), פרס גיתה היוקרתי באירופה על ספרו האוטוביוגרפי 'סיפור על אהבה וחושך' והוא נחשב כמועמד רציני לקבלת פרס נובל לספרות. ב-2006 זכה בתואר דוקטור לפילוסופיה לשם-כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים על תרומתו לספרות הישראלית ובהערכה על חלקו בשיח הישראלי ובהאדרת שמה של ישראל בעולם.
http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00397.php

עמוס עוז: "צריך להגיע להפסקת אש עם חמאס"
יום שני, 10 במרץ 2008, 0:02 מאת: מזל מועלם, הארץ

עוז. "היריב האמיתי שלנו אינו הימין אלא העייפות והייאוש"
אורון. נפגש עם מרואן ברגותי ביום חמישי האחרון בכינוס בת"א אמר עוז, כי השמאל החילוני יכול לנצח בבחירות הבאות. ח"כ אורון: "קיים ציבור גדול שמחפש כוח פוליטי שייצג אותו"

לדברי עוז, האתגר הגדול של השמאל הוא לשכנע ציבורים שיש קשר בין הכיבוש לבין העוני, וכי האחד נובע מהשני. "המצוקה מכרסמת ודרומה מגדרה וצפונה מחדרה יש מדינת מצוקה. היריב האמיתי שלנו אינו הימין אלא העייפות והייאוש, התחושה שאין מה לעשות", אמר עוז, שהוסיף כי "יותר ויותר ישראלים עייפים ממדינת הימין והמתנחלים וחשים ש'עד כאן'".

http://news.walla.co.il/?w=//1246678

עמוס עוז: "מפלגת העבודה היא גוף פוליטי מתפרק"
יום ראשון, 9 במרץ 2008, 23:10 מאת: מערכת וואלה! חדשות

הסופר עמוס עוז אמר הערב כי "מפלגת העבודה היא גוף פוליטי מתפרק". עוז תקף את יו"ר המפלגה שר הביטחון אהוד ברק ואמר כי הוא "ויתר על חלום השלום וגם המצוקות החברתיות אינן מדברות אליו". בקול ישראל דווח כי עוז אמר את הדברים בכינוס תמיכה בח"כ חיים אורון, המתמודד על ראשות מרצ.

http://news.walla.co.il/?w=//1246673

בכינוס בת"א אמר עוז, כי השמאל החילוני יכול לנצח בבחירות הבאות. ח"כ אורון: "קיים ציבור גדול שמחפש כוח פוליטי שייצג אותו"
השמאל החילוני יכול לנצח בבחירות הבאות, הכל בשל לכך - כך אמר הערב (ראשון) הסופר עמוס עוז בכינוס תמיכה במועמד לראשות מרצ, ח"כ חיים (ג'ומס) אורון באולם "צוותא" בתל אביב.

לדברי עוז, האתגר הגדול של השמאל הוא לשכנע ציבורים שיש קשר בין הכיבוש לבין העוני, וכי האחד נובע מהשני. "המצוקה מכרסמת ודרומה מגדרה וצפונה מחדרה יש מדינת מצוקה. היריב האמיתי שלנו אינו הימין אלא העייפות והייאוש, התחושה שאין מה לעשות", אמר עוז, שהוסיף כי "יותר ויותר ישראלים עייפים ממדינת הימין והמתנחלים וחשים ש'עד כאן'".

http://news.walla.co.il/?w=//1246678
http://rotter.net/forum/scoops1/12504.shtml

עמוס עוז: "השמאל יכול לנצח בבחירות הבאות"
''השמאל החילוני היוני עומד בפני שעת הכושר שלו: אפשר לנצח בבחירות הבאות כי יש בשלות" - כך אמר אמש (א') הסופר עמוס עוז בכינוס תמיכה במועמד לראשות מרצ, ח"כ חיים (ג'ומס) אורון, באולם "צוותא" בתל-אביב. הבחירות הפנימיות לראשות המפלגה אמורות להתקיים ביום שליש הבא, 18 במארס, בהן יתמודד אורון מול ח"כ זהבה גלאון וח"כ רן כהן.

"האתגר הגדול זה לשכנע ציבורים שיש קשר בין הכיבוש לעוני", הוסיף עוז,
"אחד נובע מהשני. המצוקה מכרסמת, ויש מדינת מצוקה צפונה ודרומה מגדרה וחדרה. היריב האמיתי שלנו הוא לא הימין ולא דברים אחרים, אלא הוא העייפות והייאוש, תחושה שאין מה לעשות. יותר ויותר ישראלים עייפים ממדינת הימין והמתנחלים, וחשים ש'עד כאן'".

הסופר עמוס עוז אמר כי "האתגר הגדול של מרצ זה ללכד סביבה את כל מחנה השלום והרגישות החברתית, כי מפלגת העבודה בראשות ברק בהתפוררות. העומד בראשה (אהוד ברק – מ.ב) הוא אדם שהשלום לא בראש מעיניו והמצוקה החברתית זרה לו ולא נוגעת בו".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/707/393.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3516999,00.html
http://theisraelipatriot.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1%20%D7%A2%D7%95%D7%96

AVNER
חבר מתאריך 15.4.02
734 הודעות אור ליום שני ג' באדר ב' תשס''ח 23:12 09.03.08

הפונדמנטליזם השמאלני אוכל בנו מאז ס.יזהר ועד ע.עוז.
הגל העכור של הספרות הכנענית מבית מדרשם של ס. יזהר וחבריו
החל את הטית העם היהודי ממורשתו הנצחית ומזכותו הבלעדית על הארץ הזו.

הם עיקמו את מוטיב גאולת ישראל למורשת כנענית פרי מוחם הקודח,
שהשתלב בסטיות סטאליניסטיות של הקמת מדינה דו-לאומית -
האם הרעיונית של מדינה חילונית דמוקרטית - בלשון ערפאת.

רוזה האדומה (אמו של רבין) ושאר רועי הרוח הסטאלינסטית הרעה הזו
עלו לארץ כדי לשחרר את הפאלאח הערבי מעול האפנדי. הם לא באו כדי
לחדש את מורשת היהדות, כמו ס. יזהר שלא בא לחדש את מורשת הספרות
היהודית, אלא למחוק אותה ולרשת אותה.

הטרנד שממשיך את הרוח הכנענית ונישא בידי:
אהרון אמיר, א.ב. יהושע, עמוס עוז... בתחום הספרות,
נתן זך, יונה וולך ... בשירה,
אורי אבנרי, גדעון לוי ... בתקשורת,
פרופ' שטרנהל, פרופ' צימרמן ... באקדמיה,
משתלב בימינו עם הגל העכור של ההיסטוריונים החדשים והפוסט ציונות,
מוביל לרצונם או בעל כרחם למדינת כל אזרחיה - סוף המפעל הציוני.

קשה מכולם היא מדמנת הרפש הספרותי שזוכה כצפוי להערכה בעולם
שמאז ומעולם ידע להאדיר את שמם של עוכרי ישראל המכפישים מבית.

להלן מובאות (בסגול) מממאמר בשם "עוז לפורענות בטרם תמורה",
מאמר שפירסם ד"ר יורם חזוני בכתב העת "תכלת" ב-97':
http://www.tchelet.org.il/magazine/magazine.asp?id=13

מיכאל שלי, הרומן שפומפם כיצירת מופת,
מתאר את ירושלים – עיר המקדש מקור הכמיהה לשיבת ציון -
כמבוך חצרות, מדגרת טירוף וחולי.

א. בולי יהושע מתאר צעיר יהודי שטוף רגשי אשמה חולניים כלפי ערבי
המעלה באש את היער "הציוני", שניטע על חורבותיו של כפר ערבי.

וברומן אחר של בולי, נוטש הגיבור את יחידתו הצבאית בעיצומה של מלחמה,
ותלמידת תיכון ממשפחה טובה מוצאת לה ניחומים בזרועותיו של צעיר ערבי.

מוטיבים נפוצים אחרים בספרות הישראלית ממשיכים באותו הכיוון: בריחה מהמדינה;
השמדת המדינה; מוות (על ידי ניוון, לא במאבק); צה"ל כמחנה ריכוז, כדיר חזירים וכבית-בושת;

ואם חפצי חיים יהודיים שימשכו בארצנו - ערש התרבות היהודית והאנושית
שומה עלינו לצאת למלחמת חרמה בכל הבאים עלינו לכלות את תרבותנו.

http://rotter.net/forum/politics/8637.shtml#1

3. "אנחנו נפלג את המדינה ואת הצבא. אנחנו נפוצץ את הגשרים, גירוש והגלייה של הערבים... טרנספר.. לא ניתן לכם, אפילו נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא, להשתטח תחת גלגלי המשאיות, לפוצץ את הגשרים.." (עמוס עוז)

http://rotter.net/forum/gil/5905.shtml#3

עמוס עוז בריאיון ל"סקופ": "אסור לתקוף בעזה"
איתן אלחדז ( ) 16/02/2008 07:06
בריאיון לרגל זכייתו בפרס "דן דוד", הסופר עמוס עוז טוען שרוב הישראלים כבר הפנימו את מחיר השלום, אולמרט הוא "הרע במיעוטו" וכניסה לרצועת עזה תהיה טעות היסטורית. וכן, הוא כבר עובד על ספר חדש

http://www.scoop.co.il/scoop/article.html?id=13813

הסכם שוויץ: ריבונות ערבית על הר הבית !!
20:56, 12 אוקטבר 2003 / ט"ז בתשרי תשס"ד

משלחת האופוזיציה מישראל ומשלחת ערבית הגיעו בסיום מו"מ בירדן לטיוטת הסכם "שלום" בין ישראל והערבים, הכוללת ויתור ישראלי על ריבונות בהר הבית, שליטה ערבית ופיקוח בינ"ל על ההר, ויתור ערבי על זכות השיבה ונסיגת ישראל לגבולות 67 . הערבים התחייבו להלחם בהסתה ובטרור, כפי שהתחייבו בהסכמי אוסלו.

בראש המשלחת הישראלית עמדו חה"כ עמרם מצנע, חה"כ אברהם בורג ויוסי ביילין ואישי ציבור כעמוס עוז. בראש המשלחת הערבית עמדו יאסר עבד ראבו והישאם עבד אל ראזק. המשלחת לא כללה אלמנטים כלשהם מהחמאס והג'יהאד האיסלמי. במהלך המו"מ בירדן ולפני כן, בשוויץ, דובר על מעורבותם של יאסר ערפאת ומרוואן ברגותי מאחורי הקלעים של התהליך. השוויצרים הם שמימנו את השיחות בשנה האחרונה ועל כן ייערך טקס החתימה על "ההסכם" בז'נבה בעוד מספר שבועות.

http://rotter.net/forum/gil/5535.shtml#5

חשיפה: ''כך גובש הסכם ז'נווה '' !!
תיעוד המשא ומתן בירדן, שלב אחרי שלב, כפי שהגיע לידי ynet:
המשברים וההסכמות, קרב הצעקות בין בורג לעבד רבו, שיחת השכנוע
של נחמה רונן, ההתערבות השוויצרית ברגע האחרון ו"תרגיל המזוודות" הישראלי.

האם המסמך הלא-רשמי יהפוך לחלק מההיסטוריה של המזרח התיכון?

יוזמיו מתכוננים לקמפיין ארוך, שתחילתו בטקס בז'נווה
ב-4 בנובמבר – יום השנה לרצח רבין!!
אטילה שומפלבי

הם ישבו אתמול סביב השולחן בחדר המלון, לא מאמינים שזה נגמר. שיש הסכם. הסופר עמוס עוז ביטא היטב את תחושת הנוכחים, ישראלים ופלסטינים, כשאמר בשקט: "הקרב מתחיל בעצם היום"

http://rotter.net/forum/gil/5535.shtml#7

בלעדי - היוע''מ: יוזמת ז´נבה נוגדת הדמוקרטיה
כתבתנו מציינת כי במכתבו ליועץ המשפטי בלום הלוי דורש להעמיד לדין את "ח"כ עמרם מצנע, ד"ר יוסי ביילין, ח"כ אברהם בורג, גיורא ענבר, דוד קמחי, אריה ארנון, נחמה רונן, ד"ר רון פונדק, מנחם קליין, ח"כ חיים אורון, עמוס עוז, שלמה ברום, שאול אריאלי ואבי שקד". זאת משום שמעשיהם עלולים לגרום לכך ש"שטחים – ובהם היישוב שבו אני מתגורר – יצאו מריבונותה של מדינת ישראל, ויעברו לריבונות אחרת. מעשה כזה מהווה לכאורה, עבירה פלילית, שהעונש בצידה הוא מאסר עולם או מיתה", כותב בלום הלוי.

http://rotter.net/forum/gil/5535.shtml#71

מי לא ביילין, אבל העיר אריאל איך יכול עמוס עוז להיות כל כך אטום?
מאת: מנחם בן מעריב
קראתי את הסכם ביילין המפורט, כפי שפורסם ב"מעריב" ביום שישי שעבר על ידי בן
כספית, ונדהמתי מן החרפה ומן האווילות, מן ההפקרות ומן ההיתממות המזעזעת.
קשה להעלות על הדעת הסכם גרוע יותר, מתועב יותר, נסגני יותר, שימיט על ישראל
אסון ודאי מכל הסוגים: ביטחוני, מדיני, כלכלי וחברתי, אם ימומש אי פעם בדרך
זואו אחרת. אשרינו שביילין הוא בשלב זה בסך הכל יהודי שצריך להתפרנס, גם אם
מקרנות אירופיות נאיביות ושוחרות רע המממנות בנדיבות את מכירת החיסול של
ישראל. כי לא יכול להיות ספק לכל מי שעיניו בראשו: ההסכם הזה חותר תחת עצם
קיומה של מדינת ישראל במידה שאין הדעת יכולה לסבול. ופירושו של דבר שכל מי
ששותף להסכם זה מן הצד הישראלי - כן, גם עמוס עוז, הרב הראשי של השמאל - הוא
נטול דעת במידה חמורה מאוד, תינוק פוליטי שאיננו מבין מה הוא עושה.

http://rotter.net/forum/gil/5535.shtml#64

יוסי ביילין, מיוזמי המסמך, הציג היום את ההבנות בפני פרס.
במפגש השתתפו המעורבים ששמם פורסם, בהם יוסי ביילין, חברי הכנסת עמרם מצנע, יולי תמיר וחיים אורון, הרמטכ"ל וחבר הכנסת לשעבר אמנון-ליפקין שחק, חברת הכנסת לשעבר נחמה רונן, האלוף לשעבר גדעון שפר, פרופ' מנחם קליין והסופר עמוס עוז.

http://rotter.net/forum/gil/5535.shtml#49

המשורר האשכנזי, נתן אלטרמן, המפורסם בשל ההומניזם שלו ואהבתו על השלום, אינו כולל את הספרדים ברחשי חיבתו. הוא תיאר אותם בעבודותיו כ"שוכני מערות חשוכות ותאי כלא שעולה עשן מהם." אפילו הקיבוצניק הסוציאליסט, עמוס עוז, תיאר את הילדות הספרדיות שאיתן הוא שיחק כשהוא היה ילד בירושלים כ"נערות מזרחיות אכזריות, מרושעות, ארסיות עם ריח חודר של בוטנים, זיעה, סבון וחלבה,... שאחיהן הגדולים מעורבים בעולם הפשע ובכדורגל, ואמהות ואחיות יוצאות עם חיילים אנגליים."27 זוהי התדמית של היהודים הספרדים בספרות העברית המודרנית שנוצרה על ידי המתיישבים האשכנזים.

http://rotter.net/forum/gil/6743.shtml#10

''סופר במדרון'' - עמוס עוז !! מאת יוסי אחימאיר

http://rotter.net/forum/gil/5739.shtml#21

מיליוני מוסלמים יצאו להפגין באירופה בדרישה להפעיל כלפי ישראל את אותן אמות מידה המופעלות נגד הערבים. האנטישמיות גברה, ומדינות אירופה שהשתתפותן ב"מלחמה" נתנה להן את מלוא הלגיטימציה להשמיע עכשיו את קולן – הצטרפו אף הן לדרישה. ממשלת ישראל שכבר הסכימה לתוכנית מפת הדרכים המותירה את ההכרעות בידי מדינות זרות – גימגמה כאשר נשמעה לראשונה הדרישה לאפשר לכוחות הברית לחצות את הגבול, להכנס לשטחי יש"ע ולהשכין שלום צודק במרחב. שרון אמנם הטעים כי מהלך שכזה חייב להתבצע בהסכמה ובתיאום, וכי לא ייתכן כי אבו מאזן שהמשיך להפעיל ולעודד את כל מנגנוני הרצח (שרק גברו מאז היבחרו) יקבל עכשיו פרס בדמות כוח בינלאומי החש לעזרתו. אולם השמאל הישראלי יצא להפגנות ענק, התקשורת הישראלית מיהרה לגייס שלל פרופסורים ואנשי רוח שעלצו לקראת ההזדמנות ההיסטורית ועמוס עוז יצא בקריאה נרגשת לשרון – "רק פעם באלף שנים נקראת בדרכו של מדינאי הזדמנות היסטורית שכזו" – "בידך הבחירה האם להכנס להיסטוריה כמושיען של ישראל או כמחריבן....".

http://rotter.net/forum/gil/5412.shtml#16

להלן מספר ציטוטים ממורי ההלכה של השמאל ובהם הדרכה איך יש לנהוג לשיטתם. עמוס עוז סופר נערץ בחוגי השמאל:

"מול גירושים והגלייתם של הערבים...'טרנספר'...עלינו לקום ולומר בחריפות ובפשטות: זהו רעיון בלתי אפשרי מפני שאנחנו לא ניתן לכם... אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא. אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות. אפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים... הימין הישראלי צריך לדעת שיש מעשים שאם ינסה לעשותם הוא יגרום להתפרקות המדינה...

מתוך "על דמוקרטיה וציות" בהוצאת "יש גבול" 1990 משה נגבי, הפרשן המשפטי של התקשורת, שאוהב לדרוש להעמיד לדין רבנים על "הסתה": "אם יחילו את הריבונות בלי לתת זכויות הצבעה (לערבים)...אחשוב שהסרבנות מוצדקת...בהחלט אחשוב שלא צריך לציית. לדעתי זה יהיה סוף המדינה הזאת... נכון יכול להיות מצב שבו אומר: "לא שווה לקיים את החברה הזאת, ואז מלחמת אחים לא תפחיד אותי".

מתוך "על דמוקרטיה וציות" בהוצאת "יש גבול" שיח חברים בהנחייתו 1990. אסא כשר משתלח ידוע כותב ה"קוד האתי" של צה"ל מסביר מהי דמוקרטיה: "...העיקרון הפשטני של שלטון הרוב אינו העיקרון הראשי של הדמוקרטיה....וכי למה יפקיד אדם נבון והגון את כל היקר לו, לשבט או לחסד, בידי איזה נבל, קלגס או נביא שקר שהצליח, בעזרת כנופיות, אנשי האגרוף שלו, לגבש לעצמו לא רק את תמיכת האספסוף, אלא גם את זו של רוב מזדמן, נבער ונפחד? הדמוקרטיה אינה הדיקטטורה של הרוב, והיא לעולם לא מתמצה בקיומו של הליך בחירות תקין, כאילו כל עיקרו של זה הוא לקבוע מי יהיו העריצים עד הבחירות הבאות."

מתוך מאמר "יש גבולות" בספר "גבול הציות" 1985 השופט חיים כהן שופט ביהמ"ש העליון לשעבר. "...אין אתה חב חובת נאמנות למחוקק שרוחו 'רעה' עליו...ולא זו בלבד, אלא חובה מוטלת על שופט שלא לציית לחוקיו הרעים של מחוקק כזה ולא לבצעם. נמצא, הנאמנות לצדק עדיפה על הנאמנות לחוק או ליתר דיוק: הנאמנות לעקרונות המקודשים של הדמוקרטיה ושל חרות האדם, דוחה חובת הנאמנות לחוקי דיכוי של מחוקק רודן. מובא במאמר הנ"ל של אסא כשר יוסי שריד, צדקן ידוע, המשתלח ברבני יש"ע מגיב במאמר שפורסם "בידיעות אחרונות" ביום 27 ביוני 1990.יוסי שריד ממליץ את המלצותיו הבאות:
"לכלמי שהתעניין לדעת מהו הקו האדום שלנו – כאן הוא עובר. אנחנו את הפקודה לעקור כפרים שלמים... לא נמלא..וגם הילדים שלנו וחניכינו אינם ממלאים אותה. אבל היום שבו תינתן פקודת הטרנספר, שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל, יהיה גם היום של סירוב פקודה."

http://rotter.net/forum/gil/5463.shtml#13

7. הבהר נחרצות, למי שעוד לא קלט שאתה רציני, שלא תיתן לגרוש להתרחש, אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות, אפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים , אמור לו שאנשים שמתעסקים עם חומרי נפץ ליד גשרים טרודים מכדי לשים לב אם חיילים עוברים על הגשרים המיועדים לפיצוץ באותו הרגע, ולכן הדבר עלול לעלות בחיי אדם רבים.

(7) הסופר עמוס עוז, מתוך "על דמוקרטיה וציות" הוצ' סימן קריאה,1990

http://rotter.net/forum/gil/5463.shtml#45

במאמרו "מוסר, מלחמה, כיבוש" ("דבר", 9.5.89) כותב עמוס עוז: "מתחת לוויכוח על עתיד השטחים הכבושים מסתתר קרע עמוק... בשאלת דמותה של מדינת ישראל... ומשמעותה של המורשת היהודית.. אם מטרת הציונות היא לשחזר את מלכות דוד ושלמה, יש תשובה ברורה לשאלה, מה לעשות בשטחים שכבשנו. אם מטרת הציונות היא להקים חברה נאורה, סובלנית, הומאנית וחופשית - נגזרת מכך תשובה ברורה לא פחות..."

מליוני יהודים, ובתוכם רבע מליון מתנחלים, הרואים בחזון "הקמת סוכת דוד הנופלת" את תמצית הציונות, רחוק מהם להשאיר לעמוס עוז את המונופולין על הנאורות, האנושיות, החירות והסובלנות, אותם הוא מכנה "תרבות המערב", למרות שהם נטועים דווקא במורשתם של "דוד ושלמה".

http://rotter.net/forum/gil/5048.shtml#41

דווקא התנועה הקיבוצית, באחד מפרפוריה האידיאלוגיים האחרונים, ישבה להקליט
מסמךוידויי, מעט לא מקובל בחברה הישראלית, 'שיח לוחמים' שמו. במסמך זה שראה
אורכספר, סיפרו הלוחמים על תחושותיהם הקשות שנבעו מהצורך להרוג באויב,
כשהצורךהזה מתנגש חזיתית עם חינוכם מבית. המסמך שנחשב תבוסתני, אינטימי
וחושפנימדי, היה אולי נקודת האור היחידה בקיר המיליטריזם הלאומי. מה שלא
מנעמישראל גלילי, איש הברזל של מפלגת העבודה, לזמן אליו לבירור נוקב את
הסופרעמוס עוז, ממחברי ה'שיח', ולנזוף בו בסגנונו הבוטה.

http://rotter.net/forum/gil/5421.shtml#12

הסופר עמוס עוז הטיל...."זו פולסא דנורא חילונית" !!
ביום א 11.8.2002 פורסם במעריב שעמוס עוז אמר לכתב העיתון הארגנטיני קלרין כי :
" באופן אישי הייתי רוצה לראות את אריאל שרון ויאסר ערפאת נשרפים יחד בגיהינום " .

בעקבות הידיעה הנ"ל במעריב הגיש אביעד ויסולי תלונה ליועץ המשפטי
על הסתה לרצח ראש ממשלה . "זו פולסא דנורא חילונית".

http://rotter.net/forum/gil/5019.shtml#77

בן כספית חושף כיצד בושל מסמך ג'נווה - מרתק
זה התחיל בגישושים זהירים, הפך למשא-ומתן חובק עולם, התקדם ונעצר, התרסק ונסק, עד שהגיע לישורת האחרונה. סוף-שבוע ארוך, מאוד-מאוד ארוך, במלון "מובנפיק" מצידו המזרחי של ים-המלח. חדר דיונים ארוך, מואר. מים מינרליים על השולחן. משני צדדיו גיבורי הפרשה.

עבד-רבו, נביל קסיס, פארד כדורה, הישאם עבדל ראזק, מוחמד חוראני, זוהיר מנאסרה, ריית' אל-עומרי, ד"ר נזמי ג'ובה. פלשתינים. שניים מהם מכהנים עכשיו כשרים אצל אבו-עלא. עבד-רבו שר לשעבר. מנאסרה היה מושל ג'נין ויורשו של ג'יבריל רג'וב בביטחון המסכל בגדה. אל-עומרי מתחזק מאחורי העורף קוקו קטן וזקן תיש. פלשתינים יאפים, מתוחכמים, דוברי אנגלית. חבל שלא כל הפלשתינים כאלה.

מולם, הישראלים. ביילין וחבורתו המתוגברת בנחמה רונן ועמוס עוז. הגיעו לשם אמנון ליפקין-שחק, שלמה ברום, אברום בורג, ג'ומס, עמרם מצנע, רון פונדק. היה, כמובן, אלוף-משנה (במיל') שאול אריאלי, היה דניאל לוי, בנו של הלורד מלונדון, שהתגלה כנושא ונותן קשוח. היה גם ד"ר מנחם קליין, מי שניהל את המו"מ על ירושלים כל הזמן הארוך הזה, היה האלוף (במיל') גדעון שפר.

http://rotter.net/forum/gil/5578.shtml#4

"זהו תרגיל אקדמי בלבד", טען ביילין

באוקטובר 93' יצאה לטוניס, בחשאי, משלחת ישראלית צנועה: יוסי ביילין, יאיר הירשפלד ורון פונדק. הם נפגשו עם ערפאת (קודם ביילין בארבע עיניים, אחר­כך בפורום הרחב) והציעו לו הצעה מהפכנית: לדלג על הסכם הביניים, להפסיק לבזבז זמן ואנרגיות ולנסות ללכת ישר ומיד על הדבר האמיתי: הסדר קבע.ביילין, המוח שמאחורי אוסלו, הציג את העניין כולו כנסיון שיישמר בחשאיות. מעין תרגיל אקדמי סגור, לא רשמי, לא מחייב ולא מחויב. הוא ביקש מערפאת למנות נציג מטעמו, שידון עם הירשפלד ופונדק, בוגרי אוסלו א', על רעיונות משותפים. ערפאת הסכים. הוא מינה, מטעמו, את אכרם הניה לניהול המגעים. אחרי זמן קצר החליפו באבו­מאזן. זה, שנחשב למספר 2 של ערפאת, שלח לשיחות עצמן את שני מקורביו, חוסיין אל­אגא ואחמד חלדי, אקדמאים פלשתינים המתגוררים בלונדון ומהווים עבור אבו­מאזן מה שהירשפלד ופונדק לביילין. מעין 'טנק מחשבה', 'צוות מוחות', שליחים נאמנים המייצגים אותו במו"מים ודיונים חשאיים לא פורמליים.המו"מ החל בשטוקהולם בקיץ 94'. השבדים, שקינאו בהצלחה הנורבגית, לקחו אותו תחת חסותם. באוגוסט 95' תוגבר הצוות. להירשפלד, פונדק , אל­אגא וחלדי התוספו נמרוד נוביק, לשעבר אחד 'הבלייזרים' היותר מוכשרים של פרס, וחסן עספור. הדיונים הגיעו לשיאם באוקטובר 95'. בין ה­4 בחודש ל­31 בו הושג ההסכם. ב­31 באוקטובר, בדירה צנועה בקומת קרקע של בית דירות בצפון תל­אביב, מקום מושבה של 'הקרן לשיתוף פעולה כלכלי' ECF() של ביילין, נערך טקס החתימה. היו שם אנשי הצוות משני הצדדים יחד עם הבוסים: אבו­מאזן וביילין.בטקס לא היתה חתימה אמיתית, מכיוון שהמסמך, אליו צורפה מפה מפורטת, לא היה פורמלי. היתה התרגשות רבה. מישהו מחה דמעה. האנשים התחבקו והרימו כוסית. ביילין ואבו­מאזן נפלו איש על כתפי רעהו. באוויר עמד ריח של היסטוריה, של תקווה. אבו­מאזן אמר באותו מעמד: "צריך חודש ימים לעבוד על ההסכם הזה, כדי לסכם את הדברים". הוא דיווח לערפאת, בזמן אמיתי, על ההסכמה. בין ביילין לאבו­מאזן הושגה הסכמה משותפת לא לאשר ולא להכחיש את דבר קיומו של ההסכם הלא­חתום, לשמור על עמימות.התוכנית של ביילין היתה מרחיקת לכת ונועזת: בניגוד להגיון הבריא ולפירסומים, הסכם ביילין­אבו­מאזן לא נתפר עבור שמעון פרס, פטרונו ומקורבו של ביילין. הלקוח שלו, למן ההתחלה, היה יצחק רבין. ביילין ידע שרק רבין יכול להעביר הסדר קבע קשה לעיכול בחברה הישראלית. ביילין למד את רבין במהלך השנה הראשונה של אוסלו, האזין לו, ניתח את דבריו, איתר את מה שאמר ובעיקר את מה שלא אמר. הבסיס למו"מ כולו היה נאום מדיני שרבין נשא בכנסת ב­4 באוקטובר 93'. ביילין ואנשיו ניתחו את העקרונות המדיניים עליהם דיבר רבין בנאום הזה, והציגו אותם בפני בני שיחם הפלשתינים. אצל רבין היתה מוכנות לוויתורים טריטוריאליים נרחבים, בתנאי שלא יפורקו התנחלויות. רבין דיבר על שליטה ישראלית בבקעה, אבל לא הזכיר ריבונות. על ירושלים והפליטים הוא לא רצה לשמוע. לפחות לא בשלב הזה.באוקטובר 93' נפתח, בעצם, 'מירוץ הסכמים' חשאי. מצד אחד ממשלת ישראל, בהנהגת רבין ופרס, באמצעות אורי סביר ומערכת הביטחון, מנהלת מו"מ רשמי להסדר ביניים נרחב, הלא הוא אוסלו ב'; מצד שני יוסי ביילין, על דעת עצמו ובחשאי, מנהל מו"מ להסדר קבע. המירוץ התקיים במעמד צד אחד בלבד, הצד של ביילין. שאר הצדדים והמשתתפים כלל לא ידעו שהם בתחרות.במהלך שנת 94' קיימה 'הקרן לשיתוף פעולה כלכלי' של ביילין מספר רב של 'ימי עיון' בנושאים שונים בבי ת מלון בישראל. השתתפו בהם קצינים בכירים בצה"ל, אלופים במילואים, אנשי מודיעין והערכה, מתכנני מדיניות ופוליטיקאים. כמעט אף אחד מהם לא ידע שהוא משתתף, בעצם, במו"מ חשאי להסדר קבע בין ישראל לפלשתינים. אנשיו של ביילין הביאו לימי העיון הללו את הנושאים שעלו במו"מ עם אנשיו של אבו­מאזן בשטוקהולם.כך, למשל, בעיית השליטה בבקעת הירדן. האלופים עמרם מצנע ואביגדור (יאנוש) בן­גל השתתפו בימי העיון של ECF, וסיפקו את הגיבוי הצבאי­מקצועי להערכה כי אין לישראל צורך בריבונות בבקעת הירדן. יתרה מזאת: לדברי מרבית אנשי הצבא, בכללם מצנע ובן­גל, באמצעים הטכנולוגיים של היום עדיף לצה"ל לא להימצא בבקעה, שם הוא יכול להיכלא במלכודת אש דוגמת קו בר­לב, להיות חשוף למתקפות פתע ולסבול חיכוך מתמיד עם האוכלוסיה המקומית. האופציה העדיפה מבחינת הגנה ממזרח, היא היערכות בשטחים שולטים על גב ההר, כולל ימ"חים, תחנות התרעה לפי הצורך והרתעה אווירית, אסטרטגית וטקטית. יום העיון הזה, בתוספת ניתוח נאומו של רבין בכנסת (שם לא דיבר על ריבונות בבקעה), הובילו את מתדייני שטוקהולם להסכמה על העברת הריבונות בבקעת הירדן לידי הפלשתיני ם ונוכחות של צה"ל על קו הנהר 12 שנים נוספות.דיונים דומים וימי עיון נערכו על­ידי ביילין ואנשיו גם בנושאים אחרים כמו מים, כלכלה ופליטים. הוזמנו אליהם אנשים מכל קצווי החברה והפוליטיקה. שלמה גזית, עמוס עוז, אשר ססר ואחרים

http://rotter.net/forum/gil/5870.shtml#0

דיונים דומים וימי עיון נערכו על-ידי ביילין ואנשיו גם בנושאים אחרים כמו מים, כלכלה ופליטים. הוזמנו אליהם אנשים מכל קצווי החברה והפוליטיקה. שלמה גזית, עמוס עוז, אשר ססר ואחרים. הם התקיימו בסופי שבוע, באירוח מלא, בבית מלון מפואר לחופי ישראל. החומרים שנצברו בהם זרמו הישר לחדרי המו"מ בשטוקהולם.

http://rotter.net/forum/gil/5870.shtml#3

עמוס עוז על "גוש אמונים":
"כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף."
( " בשם החיים והשלום", ידיעות אחרונות, 8.6.89)
"הם (המתנחלים) צריכים את דמה של עופרה מוזס, הם שותים אותו."
(דדי צוקר בהרצאה, יום לאחר הירצחה של עופרה מוזס)
"אנחנו כיפות סרוגות...
חיילים בצבא אדוני צבאות ובצבא הגנה לישראל...

ביום א 11.8.2002 פורסם במעריב שעמוס עוז אמר לכתב העיתון הארגנטיני קלרין כי :" באופן אישי הייתי רוצה לראות את אריאל שרון ויאסר ערפאת נשרפים יחד בגיהינום " .
בעקבות הידיעה הנ"ל במעריב הגיש אביעד ויסולי תלונה ליועץ המשפטי על הסתה לרצח ראש ממשלה . "זו פולסא דנורא חילונית".

http://rotter.net/forum/gil/5514.shtml#3

בן חורג בז'נבה
לב העניין מבחינתי הייתה שיחה פוליטית לוהטת של עשר דקות או רבע שעה שקיימתי עם יוסי ביילין, בנוכחות לא מעט מאזינים שכרו אוזן מסביב במטוס הצפוף לז'נבה (כולל מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 10 שהפנו אלינו את הבזקיהן). משהו די סקופי מבחינה מדינית (ומאוד מעודן וחיובי מבחינה אנושית) נחשף לדעתי בשיחה הזאת, אבל לכך עוד אגיע. אתחיל קודם בסיפור הנסיעה עצמו. כל העניין בנסיעה כזאת הוא האנשים. ואם אתה לא משחרר את עצמך אליהם, אתה מפסיד כמעט הכל. לכן טוב שהציעו לנו בשולחנון האדיב והחביב בפתח העלייה למטוס כוסות יין לבן רווי בועות ומענג. כי אני הייתי מכווץ קודם, אבל מסתבר שדי בקצת יין לבן כדי לשחרר נפש אדם כלואה.

צירוף נדיר של בעלי שם היה כידוע במטוס לז'נבה. גם סופרים כמו עמוס עוז, א"ב יהושע, דויד גרוסמן, יהודית קציר (שקיימה איתי שיחה די תוקפנית, שאתאר אותה בהמשך). גם זמרים ואמנים, כמו גילה אלמגור, אביב גפן, עברי לידר, יזהר אשדות, דייוויד ברוזה. גם דני סנדרסון הגאוני היה שם. וכמובן, פעילי השמאל והשלום למיניהם, מראשי יוזמת ז'נבה: אמנון שחק, יולי תמיר (יפה תמיד, הפעם בחולצה אדומה, המייצגת הן את השמאל האדום והן את צבע התשוקה), כל חברי מרצ (בלט בהיעדרו יוסי שריד, שוויתר בחוכמה טבעית על המסע המתיש), וכן מנהיגי שמאל ותיקים ויוקרתיים למיניהם, כמו לובה אליאב ויאיר צבן.

ומה מתאים יותר לסיום מאשר משפט בלשונו המבריקה של עמוס עוז. לארוחת צהריים הסבו לאותו השולחן עוז, א.ב. יהושע, ג'ומס, שולמית אלוני ויאיר צבן. "הדבר היחידי שאני רוצה להיות בו לשעבר", אמר עמוס עוז לנוכחים, "זה פעיל שלום. פעיל שלום לשעבר". הכנס בז'נבה נטע בקרב רבים מאנשי השמאל שנכחו בו תקווה מחודשת, שמשאלת לב כזו אכן עשויה להתגשם.

http://rotter.net/forum/gil/5556.shtml#57

האם שמעתם מפי מתנחלים או תומכיהם דברים שנאמרו בעבר על ידי "כוהני זכויות האדם"?
הם אמרו בגלוי : " גירושם והגלייתם של הערבים... טרנספר... לא ניתן לכם ... אפילו אם נצטרך לפלג את העם ואת הצבא ... אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות ... אפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים ... יש מעשים שאם הימין ינסה לעשותם הוא יגרום להתפרקות המדינה "...( עמוס עוז , 'על ציות ודמוקרטיה ', 1990).

http://rotter.net/forum/gil/5583.shtml#2

"היום שבו תינתן פקודת הטרנספר שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל, יהיה גם היום של סירוב פקודה".

עמוס עוז כתב:

"מול גירושם והגלייתם של הערבים... "טרנספר", עלינו לקום ולומר בחריפות ובפשטות... אנחנו לא ניתן לכם... אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא. אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות, ואפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים. הימין... צריך לדעת שיש מעשים שאם ינסה לעשותם, הוא יגרום להתפרקות המדינה".

http://rotter.net/forum/gil/6279.shtml#23

הרבה אנשים אמרו לי", סיפרה ויקי קנפו, "איך זה שאת נוסעת איתם, מה, תהיי עכשיו שמאלנית כמו ביילין? ואני פשוט מאמינה בשלום, אני לא מבינה בגבולות. גם אם תזמין אותי מועצת יש"ע לטקס של שלום אני אבוא"
הקמת המפלגה היתה שיחת היום במטוס. היו שם הדמויות המובילות בשמאל הישראלי, ובהן רון פונדק, הסופרים א"ב יהושע ועמוס עוז, וכמובן שולמית אלוני הנצחית. "התפקדת כבר ליעד?", שאלו המתכנסים בבדיחות הדעת איש את רעהו. אפילו רעבונם של האורחים החשובים נשתכח מהם לנוכח התקוות החדשות לחידוש תהליך אוסלו, והם לא הטו את אוזניהם לבקשות החוזרות ונשנות של הדיילים לפנות את המעברים כדי שיוכלו להגיש ארוחת בוקר. לבסוף פנה אליהם הטבח בכבודו ובעצמו, כשהוא מתחנן שיטעמו מהמעדנים שעמל עליהם כל הלילה. הארוחה, אכן, היתה ברמה של מחלקת עסקים.

http://rotter.net/forum/gil/5760.shtml#66

קבוצה של אנשי רוח, סופרים, ופרופסורים, בהם שני שופטים בדימוס בבית המשפט העליון דרשה לפני יותר משנתיים ממפקד חיל האוויר אז, האלוף דן חלוץ, להתנצל על הדברים שאמר בראיון ב"הארץ", בעקבות הריגתם של 14 אזרחים בהתנקשות בבכיר החמאס בעזה סלאח שחאדה, ביולי 02'. ואולם חלוץ לא התייחס לפנייה וסירב להתנצל. כך עולה ממכתבם של השופטים ואנשי הרוח, שיוגש היום לבג"ץ במסגרת עתירת הוועד נגד עינויים, תנועת "יש גבול" ואחרים, הדורשים לבטל את מינויו של חלוץ לסגן הרמטכ"ל.

חברי הקבוצה, שכמה מהם הסכימו לחשוף כעת את שמותיהם, הם בין השאר שופטי בית המשפט העליון בדימוס משה בייסקי ומרים בן-פורת; הסופרים ס. יזהר, סמי מיכאל ועמוס עוז; סגן מפקד חיל האוויר לשעבר, תת-אלוף (בדימוס) גיורא פורמן; הפרופסורים אביעזר רביצקי ואניטה שפירא, והח"כ לשעבר יאיר צבן. חברים נוספים בקבוצה לא הסכימו להיחשף. שופטי בג"ץ הדנים בעתירה יצטרכו לשקול אם לקבל לעיון את המכתב, שעליו חתומים השופטים לשעבר.

http://rotter.net/forum/gil/5084.shtml#181

ב – 8.6.1989 פירסם עמוס עוז מאמר בידיעות אחרונות "בשם החיים והשלום"
כך תיאר את תנועת גוש אמונים:

"כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה מתוך פינה אפילה של היהדות... מתוך מרתפי ההתבהמות וסיאוב.... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף"

http://rotter.net/forum/gil/5403.shtml#136


.
.
הפדופיל דניאל עוז הבן של הסופר "הידוע" עמוס עוז...."אהובו" של נשיא המדינה שימון פרס !!!! (*)
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151645982874378&set=a.117697274377.97735.612759377&type=1&theater
.
.


_


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#168,יאבו-מאזן אומר שאהוד ברק מטרפד את המשא ומתן
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 11.03.08 בשעה 17:27
בתגובה להודעה #167
מקור:
רשת ב'

שאלה:
האם יש קשר בין דבריו של אבו-מאזן היום לדברים של עמוס עוז מאתמול בכלל?
והאם יש גורם שלישי שמתאם בינהם בפרט??

מקור:
http://rotter.net/forum/scoops1/12504.shtml
http://news.walla.co.il/?w=//1246678

תזכורת:

הסופר עמוס עוז - השפוט של שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=167&viewmode=threaded


_________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#170,יאפרים סנה נגד אהוד ברק
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.03.08 בשעה 19:20
בתגובה להודעה #167
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.03.08 בשעה 20:20 בברכה, פילוביץ שחף
 

ח"כ סנה: העבודה איבדה דרכה והפכה לא רלוונטית

פורסם: 12.03.08, 20:14

חבר הכנסת אפרים סנה ביקר בישיבת לשכת העבודה את התנהלותה של המפלגה
בממשלה. ח"כ סנה אמר כי "הבעיה שלנו היא חוסר רלבנטיות. אנחנו יושבים
בממשלה שעושה דברים שאינם דרכנו, ואיננו מובילים את הליך ההדברות עם
הפלסטינים".

ח"כ סנה הוסיף: ש''ס מקרקסת את הממשלה, ומקדמת את הבנייה בשטחים. זו
לא דרכה של העבודה, ומי שמאבד הדרך, הוא לא רלבנטי ולא חשוב".

(אטילה שומפלבי)

מקור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3518421,00.html

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#171,י''מצרים מאשימה את ברק בהפסקת הרגיעה''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.03.08 בשעה 22:44
בתגובה להודעה #167

"מצרים מאשימה את ברק בהפסקת הרגיעה"
יום שישי, 14 במרץ 2008, 15:42 מאת: ניר יהב, כתבנו לענייני ערבים, מערכת וואלה! חדשות

לדברי בכיר מצרי לעיתון "אל קודס אל ערבי", המגעים להפסקת אש ברצועה הוקפאו. הסיבה: החיסול בבית לחם והחשש שישראל מכשילה את גיבוש הרגיעה

המגעים המצריים לגיבוש הפסקת אש בין ישראל לפלסטינים בעזה הוקפאו. כך דיווח היום (שישי) העיתון "אל-קודס אל-ערבי" היוצא לאור בלונדון, מפי מקור בכיר. להערכת המקור, המגעים אמנם צפויים להתחדש בשבוע הבא באל עריש, אך המצרים חוששים מכך שישראל תכשיל את מאמצי גיבוש הרגיעה.

לדברי המקור, ייתכן וביקורו של ראש המודיעין המצרי עמר סלימאן, בו הוא צפוי לסכם את הפרטים הסופיים להסכם רגיעה, יבוטל בפעם השלישית, ובמקומו יגיעו בכירים מדרג זוטר יותר לדון בנושא. הסיבה לכך, לפי המקור, היא חיסול ארבעת פעילי הג'יהאד השבוע בבית לחם בידי כוחות צה"ל.

המקור סיפר כי המצרים הביעו מחאה רשמית על המתקפות הישראליות, בייחוד לאחר הצלחת המאמצים המצריים לגיבוש הפסקת אש. לדבריו, המצרים הביעו בפני יו"ר הרשות ובכירים אמריקאים את חששם מכך שישראל תכשיל את מאמצי גיבוש הרגיעה. האשם העיקרי, לדבריהם, הוא שר הביטחון אהוד ברק. המקור סיפר עוד כי כעת דורשת קהיר ערבויות מארה"ב לפני כל מאמץ חדש שישקיעו.

מקור:
http://news.walla.co.il/?w=//1249672

תזכורת:

167. עמוס עוז: "אהוד ברק ויתר על חלום השלום"
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=167&viewmode=threaded

168. אבו-מאזן אומר שאהוד ברק מטרפד את המשא ומתן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=168&viewmode=threaded

170. אפרים סנה נגד אהוד ברק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=170&viewmode=threaded


_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#172,יסאיב עריקאת: ''אולי ברק עסוק בתכנון עוד התנחלויות''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 15.03.08 בשעה 22:54
בתגובה להודעה #167

"אולי ברק עסוק בתכנון עוד התנחלויות"
יום שישי, 14 במרץ 2008, 16:50 מאת: סוכנויות הידיעות, הארץ

ראש צוות המו"מ הפלסטיני מחה על היעדרו של שר הביטחון מהשיחות עם הפלסטינים. "הוא היה צריך להיות שם כמחווה של כבוד"

נציגי ישראל והרשות הפלסטינית נועדו היום (שישי) בירושלים בנוכחות שליח ארה"ב לאזור, הגנרל ויליאם פרייזר, במלון המלך דוד בירושלים. הפלסטינים מחו כי ישראל שלחה נציג בדרג נמוך יחסית - עמוס גלעד, המשמש כראש האגף מדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, בעוד שהם יוצגו על ידי ראש הממשלה, סלאם פיאד.

ראש צוות המו"מ הפלסטיני, סאיב עריקאת, מתח ביקורת על היעדרו של שר הביטחון, אהוד ברק, ששלח את גלעד לפגישה. "שר הביטחון היה צריך להיות שם כמחווה של כבוד", אמר עריקאת, "היה מתאים מאוד לברק לבוא. אבל אולי הוא לא היה יכול לעשות זאת כי היה עסוק בתכנון עוד (התנחלויות) ועוד פלישות (לרצועת עזה)". ממשרד הביטחון לא הגיבו לדברים.

מקור:
http://news.walla.co.il/?w=//1249684

תזכורת:

167. עמוס עוז: "אהוד ברק ויתר על חלום השלום"
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=167&viewmode=threaded

168. אבו-מאזן אומר שאהוד ברק מטרפד את המשא ומתן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=168&viewmode=threaded

170. אפרים סנה נגד אהוד ברק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=170&viewmode=threaded

171. ''מצרים מאשימה את ברק בהפסקת הרגיעה''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=171&viewmode=threaded

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#173,יגדעון לוי: ברק נהפך עכשיו למחבל העיקרי בכל סיכוי לרגיעה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.03.08 בשעה 23:25
בתגובה להודעה #167
שר המלחמה



מאת גדעון לוי

תגיות: אהוד ברק

ראשי "מרכז הרב" ידעו היטב מדוע שר הביטחון הוא האורח הבכיר היחיד הרצוי בישיבתם אחרי הפיגוע. רק לאהוד ברק הסבירו פנים. יודעים מה הם אומרים גם ציפי לבני, מחמוד עבאס, טוני בלייר ואישים לא ישראלים נוספים, שמעורבים בתהליך המדיני ומתלוננים באחרונה על הנזק שמסב ברק.

שר הביטחון של ישראל נהפך לשר המלחמה שלה. מנהיג מפלגת השמאל בממשלה נהפך לסמן הימני שלה, קיצוני בהשקפותיו כאלי ישי, אבל עולה עליו אלפי מונים בפגיעתו הרעה, בגלל תפקידו. אין כשר ביטחון להגביה את הלהבות או להנמיכן; ברק, כך נראה, עושה הכל להגביהן. החשד הכבד הוא, שברק עושה כן משיקולים פוליטיים תועלתניים, אישיים. כל התקדמות שתושג תיזקף לזכותו של אהוד אולמרט ולחובתו שלו. את המחיר משלמים כולנו.

מדובר באכזבה מרה. מי שהיה למדינאי הראשון שהעז לשלוח ידו אל מכוות האש ולהציע פתרונות נועזים נהפך עכשיו למחבל העיקרי בכל סיכוי לרגיעה, להפסקת אש ולתזוזה מדינית. ברק כבר מזמן לא מדבר על שלום, ודאי לא מאמין במאמצי השלום של אולמרט ועושה הכל כדי להחריב את המעט שיש. מפחדים מבנימין נתניהו? במה הוא עולה בנזקיו האפשריים על ברק? הרי אפילו ברטוריקה שלהם הם כבר לא נבדלים, שלא לדבר על מעשיהם.

מסתמנת רגיעה לרגע? ברק מאפשר פעולת חיסול מטופשת ומסוכנת בבית לחם השלווה, רק כדי להצית את האש מחדש. יש הפוגה בקסאמים? ברק נראה כמי שעושה הכל לגרום לכך שהירי יתחדש, כדי שתימצא העילה לצאת ל"פעולה הגדולה" המיוחלת. אבו מאזן מנסה להתקדם בשארית כוחותיו? ברק הורס כל סיכוי שיו"ר הרשות יחזק את מעמדו. חמאס מדבר על הפסקת אש? ברק ממהר להשיב: "עוד נראה דברים קשים בעזה לפני שנגיע לרגיעה".

מערכת הביטחון בשלה: מחסלת, הורסת, חוסמת, מחרימה כספים, מוציאה צווי סגירה לחנויות ומפעלים בגדה, מאפשרת בנייה בהתנחלויות, משפילה עד עפר את הרשות הפלשתינית. כאילו אין מו"מ, כאילו אין התחייבויות ישראליות, כאילו אין דיבורים רמים על שלום.

מתלהם כאחרון קנאי המתנחלים וראשי חמאס התרברב ברק אחרי הנקמה המאוחרת בבית לחם: "הוכחנו שוב שישראל תמשיך לרדוף ולפגוע בכל המרצחים שדם יהודי על ידיהם". האם לא שמע על החלטת בג"ץ, שקבע בשנת 2006: "אין להורות על סיכול ממוקד שמטרתו נקמה, ענישה או הרתעה"? או ששמע והוא מצפצף? ברק משסה את צה"ל בפלשתינאים, משגר אותו לפעולות כוחניות, כולל זו הנפסדת בג'באליה, עם 120 הרוגים ואפס תוצאות. חמאס הרי דיבר על הפסקת אש גם לפניה, ומי סירב מראש? סרבנית השלום, ישראל.

במקום להוציא פקודה ברורה לצה"ל להרגיע את השטח, כי עכשיו הממשלה מנסה דרך אחרת, עושה ברק הכל לקעקע את הניסיון הזה. ועוד לא אמרנו מלה על מוסר: איפה הם הימים שמישהו עוד התווכח כאן על החיסולים, שמישהו עוד ניסה לטעון שאנחנו מחסלים רק "פצצות מתקתקות". עכשיו הורגים גם את גמלאי הטרור בדם קר במכוניותיהם, פוקדים עליהם עוונות ישנים, מוציאים להורג בלא משפט, בזמן שאפשר לעוצרם ולמנוע את ההתלקחות הבאה, וגם לשמור על צלם מוסרי.

ברק לא לבד. מאחוריו מפלגה - קטנה, גוועת, אבל מפלגה. שתיקתה מחפירה. ש"ס יכולה לסחוט עוד ועוד תוכניות בנייה בשטחים. העבודה אפילו לא מנסה לסחוט משהו בעבור דרכה המוצהרת. איפה הם עמיר פרץ, עמי איילון, יולי תמיר, שלי יחימוביץ, קולט אביטל, ראלב מג'אדלה ואופיר פינס, בזמן שראש מפלגתם מוליכנו אל עברי פי פחת? למה אינם מרימים קולם נגדו? ואיפה ראש הממשלה שירסן את שר הביטחון שלו? כשתתלקח האש הגדולה, בקרוב מאוד, בגלל מדיניותו של ברק, איש מהם לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו. כולם ייזכרו אז כשותפים מלאים במעל הנורא. אז נזכור שלרגע הסתמן כאן עוד סיכוי, ומנהיג מפלגת העבודה, דווקא הוא, עשה הכל כדי לחבל בו, והם כולם עמדו מנגד.

מקור:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/964608.html

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#174,יאהוד ברק: עם החמאס לא ינוהל משא ומתן
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 17.03.08 בשעה 00:22
בתגובה להודעה #167

הקמפיין לחיסולו של ברק מקבל תאוצה מיד עם יציאתו של שמעון פרס לביקור מלכותי בצרפת.
הוא הפעיל את משרתו האקדמי, הסופר "הידוע" עמוס עוז להוציא לפועל...

167. הסופר עמוס עוז - השפוט של שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=167&viewmode=threaded

תזכורת לקמפיין החיסול:

167. עמוס עוז: "אהוד ברק ויתר על חלום השלום"
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=167&viewmode=threaded

168. אבו-מאזן אומר שאהוד ברק מטרפד את המשא ומתן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=168&viewmode=threaded

170. אפרים סנה נגד אהוד ברק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=170&viewmode=threaded

171. ''מצרים מאשימה את ברק בהפסקת הרגיעה''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=171&viewmode=threaded

172. סאיב עריקאת: ''אולי ברק עסוק בתכנון עוד התנחלויות''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=172&viewmode=threaded

173. גדעון לוי: ברק נהפך עכשיו למחבל העיקרי בכל סיכוי לרגיעה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=173&viewmode=threaded


_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#175,יאהוד ברק: המתנחלים אחים
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 18.03.08 בשעה 10:39
בתגובה להודעה #174

שר הביטחון: אין שום הסכם עם המתנחלים בענין הורדת התנחלויות

שר הביטחון אהוד ברק אומר כי אין שום סיכום או הסכם עם המתנחלים בענין הורדת התנחלויות. "אנו אחים ולא אוייבים ויש לפעול כדי להגיע להבנות עם המתנחלים בעניין המאחזים". אמר אהוד ברק. לפני כן אמר ראש הממשלה אולמרט כי שוחח ארוכות על סוגיית המאחזים הלא חוקיים עם הקנצלרית מרקל והדגיש באוזניה כי ישראל אינה בונה ישובים חדשים ואינה מפקיעה עוד קרקעות. עם זה, אמר אולמרט, גם הפלסטינים צריכים לעמוד בהתחייבויות שקיבלו עליהם.
על מאמצי ההתחמשות הגרעינית של אירן, אמרה הקנצלרית מרקל, כי אין זה מתפקידו של העולם להוכיח שקיימת פעילות גרעינית איראנית, כי אם אירן היא שצריכה להוכיח את ההיפך. שר הביטחון ברק אמר כי הגרמנים מבינים שטהרן ממשיכה במאמציה להשיג יכולת גרעינית, ולדבריו שום אפשרות לא הורדה מן השולחן.
במסיבת עיתונאים משותפת לשניים נשאל ראש הממשלה על פרשת נתניהו ומימון שהייתו בלונדון. אולמרט השיב כי בנימין נתניהו הוא מסביר מוכשר המביא תועלת רבה בעת שהוא מייצג את ישראל ולדברי אולמרט, נתניהו יעשה זאת גם בעתיד.

17.03.2008 16:50

מקור:
http://www.iba.org.il/bet/

תזכורת:

167. עמוס עוז: "אהוד ברק ויתר על חלום השלום"
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=167&viewmode=threaded

168. אבו-מאזן אומר שאהוד ברק מטרפד את המשא ומתן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=168&viewmode=threaded

170. אפרים סנה נגד אהוד ברק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=170&viewmode=threaded

171. ''מצרים מאשימה את ברק בהפסקת הרגיעה''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=171&viewmode=threaded

172. סאיב עריקאת: ''אולי ברק עסוק בתכנון עוד התנחלויות''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=172&viewmode=threaded

173. גדעון לוי: ברק נהפך עכשיו למחבל העיקרי בכל סיכוי לרגיעה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=173&viewmode=threaded

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#176,יהנשיא לשעבר יצחק נבון לכד פורץ שנרדם בסלון ביתו
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 08.04.08 בשעה 10:52
בתגובה להודעה #0

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



#177,י''ההתאבדות''/בן כספית-חנן קריסטל-אילן כפיר
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.05.08 בשעה 12:10
בתגובה להודעה #0

__________________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#178,יפרק ראשון- קונצפציה
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.05.08 בשעה 12:14
בתגובה להודעה #177


__________________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#179,יפרק שני- פריחת הדובדבן
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.05.08 בשעה 12:16
בתגובה להודעה #177

__________________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#181,י''מכתב גלוי לנשיא פרס''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 19.05.08 בשעה 11:34
בתגובה להודעה #0
מקור: התקבל במייל

תזכורת:

שמעון פרס
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml


_______________________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#182,יאוויר חם בלבד - קלאם פאדי - BS והצעה לשמעון פרס:
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.05.08 בשעה 21:46
בתגובה להודעה #181
אוויר חם בלבד - קלאם פאדי - BS
אביתר בן-צדף | פובליציסט


שמעון פרס

----------------

בזבוז הכספים האדיר, שאך זה עתה הסתיים בירושלים הינו שיא זמני, אל דאגה, בעסקי הלופט געשעפטן של הקשקשן מרחביה אין במדינה שום בעיה, רק הזדמנויות צילום עם נשיא בוריקנה פאסו ועם נשיאי עוד אי-אילו רפובליקות בננות אחרות "הסמינר האינטלקטואלי החשוב בעולם", אמרנו כבר?!

▪ ▪ ▪

יורם דורי, יועצו הבלתי-נלאה של שמעון פרס, ממשיך להכות בתופים, כדי למצות עוד מ"מ של קטעי עיתונות לבוס הבלתי-נסבל שלו. רק בינינו (האורחים כבר טסו חזרה) - הגידו: אם הנשיא מייצג את המדינה, וזה (אדם, שלא עבד יום אחד רק עסק בפוליטיקה הבזויה ביותר; אספן מתנות בלתי-נלאה; חתרן נאלח; לא שירת בצבא יום אחד; לא למד בשום מקום; אינטלקטואל צמרת של עץ בונסאי; רק קשקש כל ימיו וקשקש וקשקש ...) נשיאנו - מה זה אומר עלינו?

אז יורם דורי - שלדני קריאף, ידידי הבולדוזר, יש רק מלים טובות להגיד על לחימתו כשריונאי - כתב באתר "חדשות מחלקה ראשונה" (NFC) על הבזבוז האדיר מבית-מדרשו של הקשקשן מרחביה, שהוא, "הסמינר האינטלקטואלי החשוב בעולם" - ועידת הנשיא נתנה, לדבריו, למדינת ישראל, לעם היהודי ולעולם כולו כיוונים חדשים, התחלות חדשות ואופקים חדשים. היא הייתה הגירוי האינטלקטואלי הגדול ביותר בימינו.

עמדתי מלכת, והחסרתי פעימה בלבי. לא ניסוח תורת הקוואנטים, לא תורת היחסות, לא גילוי הפנצילין, לא המצאת המחשב ולא תורת המשחקים - אלא הוצאה אדירה של כספים, כדי לארח שועים ונשיאים (ארח אותי, ואארח אותך בתמורה. מה חשבתם?!). אזרחי ירושלים היו צריכים להתענות מעריצות המשטרה ומכובד ידם של מאבטחים, שחסמו ברוב זדונם ובחוסר כישרונם את התנועה בעיר הבירה.

ובשביל מה?

עבור כמה הזדמנויות צילום (פוטו-אופס), עבור קצת אוויר חם, הרבה קלאם פאדי והמון BS. בקיצור, היה כדאי! באחד ממדורי הבישול אפילו הביאו כמה מתכונים ממה שהגישו על חשבוננו לאורחים הרמים מכל רחבי העולם. אם לא טעמת - הפסדת!

עם ישראל הפסיד הזדמנות להשתמש במיליוני הדולרים, שעלה הקשקוש הנורא (n+1 ברשימת פרס). הרדיו והטלוויזיה ברברו ללא הרף, והייתה הזדמנות ללקקני החצר (הידועים בשם, "עיתונאי ישראל") להצדיק את קיומם. אין ירי בעזה, אין עוני ברחובותינו, חולים אינם משוועים תרופות מצילות-חיים, הגליל והנגב כבר אינם מוזנחים, אין שום דבר, רק נשיא בוריקנה פאסו ונשיאי עוד אי-אילו רפובליקות בננות אחרות באו לרפובליקת הבננות שלנו, כדי להחליף אוויר חם עם המומחה מספר 1 ברחבי העולם ללופט געשעפטען - ארכי מנחם-מנדל, שהישגיו הרבים משקשקים הרבה יותר ממטבע קטנה בכד ריק.

לתפארת מדינת ישראל! חברה', באמת מגיע לנו מנהיג דגול כל כך.

נ"ב,

ובאותה ההזדמנות - קיבלתי מאמר מצוין של דימיטרי רייזמן על הנושא - "הצעה לשמעון פרס: הפסקת שלום זמנית" - ואין לי אלא להמליץ: אוצו לקוראו.
נוצר: 19/05/2008 | עודכן: 19/05/2008
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-29642-00.html?tag=13-26-08

להלן המאמר המדובר:

הצעה לשמעון פרס: הפסקת שלום זמנית
דמיטרי רייזמן 17/05/2008 04:45

שמעון פרס ממשיך בשלו: מזה שנים רבות הוא מוביל את עם ישראל בציון ובגולה וגם את שאר העולם "אל המחר"... האם שמעון פרס הוא אכן איש החלומות הגדול ביותר בהיסטוריה? לא


בעל החלומות

שמעון פרס ממשיך בשלו: מזה שנים רבות הוא מוביל את עם ישראל בציון ובגולה וגם את שאר העולם "אל המחר". כעת, מאות אח"מים באו לירושלים לפגוש את "בעל החלומות" מרחביה, לפגוש את מה שטרם נולד. הרי כל אחד רוצה להסתכל "אל המחר" ולדעת מה שלעתיד לבוא. רק אנחנו, היושבים בציון, משום מה פחות מתעניינים ב"מחר", יותר ב"היום". האם שמעון פרס הוא אכן איש החלומות הגדול ביותר בהיסטוריה? לא.

מי שירצה לפשפש בעבר, ייזכר ב"חלמן" מפורסם אחר. אותו מנהיג, אשר הרברט ג'ורג' וֵלס, אחד האבות המייסדים של ז'אנר המדע הבדיוני, כינה אותו "בעל החלומות מהקרמלין" בספרו המפורסם "רוסיה באפלה". אפילו הרברט ולס, אשר פנטזיה בהחלט לא הייתה חסרה לו, נדהם אז, במוסקבה, לפני תשעים שנה מדמיונו של בעל החלומות הגדול ההוא, מהקרמלין - ולדימיר איליץ' לנין... לאחר מותו של לנין, הפך הקונספט של "החלום הגדול" לכלי בעל חשיבות עליונה בידי הבולשביקים. במשך עשרות שנים נהגו לומר לעם: "מחר". מחר תזרח השמש של העתיד הטוב יותר. כן, היום, בינתיים, לא משהו, אך מחר... מחר יהיה טוב. דורות של הנתינים נולדו, חיו ומתו מתחת לפלקט האדום עם דיוקנו של לנין ותחתיו הכיתוב "אל המחר", המחר הזוהר...

ההיסטוריה לימדה אותנו, לאיזה מחר בסופו של דבר הגיעו לפי מורשת "אל המחר" של לנין. אך, כפי שכבר סיפרתי, שמעון פרס לא אוהב היסטוריה. ההיסטוריה מפריעה לחלום והורסת את השלווה של "אל המחר". ההיסטוריה הרי מלאה לקחים - לקחים מאתמול, אשר מלמדים אותנו, איך לפעול היום.

יש דבר נוסף, ש"בעל החלומות" מאד אוהב, אולי אפילו יותר מאשר הוא אוהב לחלום, הוא אוהב את הנשיאות שלו. שמעון פרס מאד אוהב את הנשיאות שלו. הוא אוהב להצטלם עם האח"מים וסלבריטאים. הם מעניקים לגיטימציה לחלום. אם הם באים ל"בעל החלומות" ומדברים במלוא הרצינות על חלומותיו, החלום כאילו הופך למציאות - והמציאות הופכת לחלום...

גם החברים במפלגה למדו את פטנט "אל המחר". והנה, הראשון בין שווים, אהוד אולמרט, נואם בועידת החלומות אל המחר: "כל עוד לא יעוצבו גבולותיה של מדינת ישראל, כל עוד ימשכו הטשטוש והערבוב בינינו לבין הפלשתינאים, לא נממש את חזון המחר". מה לא ברור? האתגר הבא של ישראל הוא "קביעת גבולות הקבע של המדינה במסגרת של חוזה שלום עם שכניה". לשיטתם של החולמים, הבעיה היא שאין לנו גבולות קבע. אילו היו לנו היום גבולות קבע, אז הכול כבר היה בסדר גמור אצלנו.

עבור אלה שבכול זאת עדיין לא הבינו, אתרגם משפת החלומות: "אתגר גבולות הקבע" זה שם חדש לדבר ישן – "ההתכנסות". אותה ההתכנסות, השלב הבא, אשר אמור היה להתבצע לאחר ההתנקות. אותו שלב מספר 2, אשר לאור התוצאות של הצלחתה המסחררת של ההתנקות, הוכנס למגירה. וכעת שוב נשלף ממנה - כעת הכי חשוב לקבוע גבולות קבע! כמו שקבענו גבולנו עם עזה. נו, סוף-סוף הבנתם? מר פרס מסכם אחרי מר אולמרט: "העתיד יבנה על ידי שלום!". קדימה – אל המחר!

ממש נהניתי מכל רגע של השידורים מוועידת החלומות. איזה כבוד, איזה פרגון למדינת ישראל ולעם בציון! איזו הבנה של הבעיות וצורכי הביטחון שלנו! רק דבר אחד גרם לתחושת החמצה – מדוע "בעל החלומות" לא הזמין את משתתפי הוועידה להתכנס בשדרות? או, אולי, יותר טוב – באשקלון! כמה חבל שלא חשבו על זה קודם...

כך ממשיך "חלום ליל קיץ" של ועידת הנשיאים 2008, ועידה המכונה "אל המחר". ובוועידה הזאת מתברר יותר ויותר, מה הוא אותו "המחר" לפי החזון של אולמרט-פרס: "הסכם שלום יבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בגיבוי אמריקאני ובינלאומי מלא".
הכול כעת הוסבר ו"אל המחר" קורם עור וגידים. היות ולשיטתם של "החולמים" ושותפיהם, אין פיתרון צבאי לבעיית הקסאמים ("אין זבנג וגמרנו"), היות וצה"ל לא מסוגל להפסיק את ירי הקסאמים והגרדים מעזה, קל וחומר – למנוע ירי טילים מדרום לבנון, מעתה תחיה המדינה היהודית בגיבוי אמריקאני ובינלאומי (מלא)! שישו ושמחו, יהודים! סוף-סוף ביטחון! בגיבוי אמריקאני! ובינלאומי!! מלא!!! הגיבוי שלהם יביא לנו ביטחון - כמו לעיראק...

מר פרס, היקר! יש לי בקשה אחת קטנה אליך. בחייך! תן לנו מנוחה. די עם "המחר" התמידי שלך! יש לנו עניינים בוערים היום, אין לנו ראש ל"מחר", "המחר" שלך, אשר מעולם לא מתגשם.

הבה נכריז בריש גלי, בפני כ-ו-ו-ו-ל-ם בוועידת הנשיאים שלך על הפסקת שלום זמנית. נתפנה לטפל בחמאס בעזה ובחיזבאללה בצפון, ואז - נראה. אולי גם בדמשק - כמו שג'ורג'. וו. דרבן אותנו עוד ב- 2006 בזמן המלחמה. אילו היינו מרסקים אז את דמשק, אולי, היום היה ג'ורג'. וו. לוקח על עצמו לטפל בטהרן? כעת הוא כבר לא כל כך שש - אין לו חשק. האם הוא ממתין ל"מחר" של שמעון פרס?
http://www.shtut/article.html?id=17500


תזכורת:


שמעון פרס
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml

שיר משנות ה 50 'איך קרה שהפשפש עלה למעלה' נכתב על ש פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=116&viewmode=

_______________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#184,ימעריב: ''פרס זה פרס''. ועידת הנשיא - ישראל 60
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.05.08 בשעה 03:21
בתגובה להודעה #181

תזכורת:

שמעון פרס
http://rotter.net/forum/gil/6137.shtml

שיר משנות ה 50 'איך קרה שהפשפש עלה למעלה' נכתב על ש פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=116&viewmode=


_______________________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#183,י''חזון פרס לשלום'' בסרטון מדהים!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 20.05.08 בשעה 21:59
בתגובה להודעה #0
מעניין
חבר מתאריך 30.9.07
482 הודעות, 5 מדרגים, 9 נקודות. ראה משוב יום שלישי ט''ו באייר תשס''ח 11:12 20.05.08

''חזון פרס לשלום'' בסרטון מדהים!

בסרטון זה מונחת תוכנית החלום "חזון פרס לשלום"

כשהכלב לא יהיה רעב, החתול מטופח והעכבר סתם מבולבל, יש סיכוי שיחיו כולם בכפיפה אחת.

כעת נותר רק לבחור מי החתול ומי העכבר ולהאמין שניתן לאלף חיות אדם..

מה שבטוח, נהיה ביוטיוב..

"והיה ביום ההוא, כל נעל מאן דאמר


http://www.youtube.com/watch?v=D85yrIgA4Nk&eurl

_______________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#185,יפרס: השומרון יכול להיות לנווה פורח
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 04.06.08 בשעה 23:33
בתגובה להודעה #0
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.06.08 בשעה 23:34 בברכה, פילוביץ שחף
 
פרס: השומרון יכול להיות לנווה פורח
פרסום ראשון: 04/06/08, 22:17


השומרון יכול להיות לנווה פורח. הנשיא פרס

הנשיא אמר בטקס לציון 30 שנה לאריאל: "בבוא העת לא יהיה צורך בגדרות וּבמַחסומים. שני העמים יחיו כאן כשכנים, כל אחד כאזרח מדינתו".
יערה מייטליס

נשיא המדינה, שמעון פרס, נשא הערב (ד) נאום בטקס לציון 30 שנה להקמת העיר אריאל בשומרון ואמר: "במקום הזה, יפה-הנוף, פסגת השומרון, הצופֶה ימה וָקֵדמה אל מרחבי ארץ-ישראל, הקימה יַד-חרוצים עיר תכלת, קריה בנויה ממחשבה תחילה. עיר המצטיינת בקליטת עלייה, שכמחצית מאוכלוסייתה יוצאי ברית-המועצות לשעבר ומחציתה כל באי ישראל ועדותיה; עיר המעמידה לרשות תושביה מערכת חינוך מרשימה, לרבות מכללה אקדמית משובחת בעלת שאיפות אוניברסיטאיות; עיר הנשענת על תשתית תרבותית שיש בה שירותים טובים ומוסְדות חברה וקהילה ברמה גבוהה ביותר".

"ללא כל קשר לַויכוחים וּלחילוקי דעות רעיוניים ופוליטיים לגיטימיים במדינת ישראל, משמאל וּמימין, שכנשיא אינני חייב לנקוט עמדה פומבית לגביהם בשעה זו, אין צורך להתכחש לעובדה שנוצק כאן יישוב בתנופת ביצוע מרשימה. אפשר להסכים או לחלוק, אפשר לתמוך או להתנגד – אבל אי אפשר להתעלם, מחריצות המעשה", אמר פרס.

הנשיא פנה לראש עיריית אריאל, רון נחמן, והזכיר לו כי בראשית הדרך הוא קיבל ממנו מכתב ברכה לתושבי אריאל הראשונים. "אני חייב להודות, שלמרות שתמימות-דעים לא היתה תמיד בינינו – יש לך במה להתגאות. אתה נשאת את דגל ההתיישבות במקום הזה מתחילתו בדבקות שאין בה הרפיה, בעקשנות שאין בה ליאות, בהזדהות עם המקום ללא שיוּר. הצבת לך מטרה ואתה מגשים אותה, ועוד ידך נטויה. לא לבדך עשית את הַחַיִל הזה. האשראי מגיע בוודאי גם לרבים אחרים שהיו עמך בצוות, אבל היית ראשון, ונותרת הרוח החיה".

נשיא המדינה פנה לתושבי אריאל ואמר "עירכם חוגגת את תום העשור השלישי לקיומה. ראשיתה הצנועה לא בישרה על עתידה, אבל בניתם עיר ואִכלַסתֶּם אותה. הקמתם קהילה מגוונת ושוקקת הנהנית מאיכות חיים גבוהה".

"אני מאחל לכם, תושבי אריאל, שהעתיד יאיר לכם ולעירכם פנים; שתוסיפו לקיים קהילה מַצליחה ומאושרת, הממזגת עולים חדשים מכל רחבי העולם ביחד עם צברים ילידי הארץ בני כל העדות; שתוסיפו לקיים יחסים טובים עם שכניכם. שאורכם לא ידעך".

פרס הוסיף כי "בבוא העת, אני משוכנע, לא יהיה עוד כל צורך בגדרות וּבמַחסומים, ידנו המושטת לשכנינו תֵּיעָנֶה, וּשני העמים המצויים בסכסוך כה ארוך יַשְׂכִּילוּ להבין כי יתרון השלום על המלחמה הוא כְּיִתְרוֹן האור על החושך. שני העמים יחיו כאן כשכנים, כל אחד תחת גפנו ותאנתו, כל אחד כאזרח מדינתו".

פרס סיים את דבריו ואמר "חבל הארץ הנהדר הזה, לב השומרון, הרָווּי כל-כך חשדות ואיבה, יכול להיות לעת שלום לְנָוֶוה פורח, לכל תושביו. וגם אם נראים הדברים היום כחלום רחוק – זהו חלום שינפק מציאות חדשה. לנו, לעם ישראל ולמדינת ישראל, ולשכניה. אסור לחדול מחלום השלום, בתוכנו ועם כל שכנינו".

במהלך נאומו של הנשיא הפגינו פעילים מתנועת השמאל 'שלום עכשיו' נגד השתתפותו של פרס באירוע. פעילי 'חזית יהודית' קיימו מולם הפגנת נגד, במהלכה נעצרו שלושה פעילים. על פי טענת המשטרה, זרקו פעילי 'חזית יהדית' לעבר המפגינים ביצים וצעקו לעבר אנשי השמאל "חבר בוגדים".
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175928

______



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#188,יפרס על הביקורת כלפי הסינים: ''לנו יש התנחלויות למשל''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 24.07.08 בשעה 15:58
בתגובה להודעה #0

תזכורת:

על סף האולימפיאדה – עצרת לציון תשע שנים לרדיפת הפאלון גונג בסין
http://www.falunnews.org.il/articles_p/2008/07/c_02/0_20.htm


145. פרס: ''קסאם שמאסם''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=145&viewmode=threaded

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


#193,יעו''ד אלייקים העצני: ''הקץ להשתוללותו של פרס''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 09.03.09 בשעה 01:27
בתגובה להודעה #0
אליקים העצני רמת ממרא ת.ד. 2066

בשבע
טל. 9961878-02
פקס. 9963001-02
קרית ארבע 90100 e-mail<ehaetzni@netvision.net.il
25.1.2009


התרגיל המסריח
תזכורת-פ"ש: 16. חיים רמון: הסכם אוסלו = התרגיל המסריח..!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5070&omm=16&viewmode=threaded

הכינו שכפ'צים : שמעון פרס רוכב שוב! הבית הלבן זז שמאלה. חבורת עוזרים ויועצים יהודים מבית מדרשה של "שלום עכשיו" מקיפה את הנשיא החדש ואת שרת החוץ שלו, ואף הוא בעצמו – גירסה אמריקנית של "שלום עכשיו". לעומת זאת, כאן בארץ עם ישראל זז ימינה. לפי כל חישוב אפשרי של מחנה מול מחנה בתוך ציבור המצביעים היהודי (ליכוד, ישראל ביתנו, ש'ס, שתי המפלגות הדתיות- לאומיות וחרדים - מול קדימה, העבודה ומרץ) יש לימין יתרון של 6 מנדטים ומעלה על השמאל, ובמלים אחרות , אין לשמאל סיכוי להרכיב ממשלה.

בשעתו, בתקופת "התרגיל המסריח" שלו (תחילת שנות ה-90')– ניסה פרס לשלב את ערביי ישראל בתוך מקבילית הכוחות הפוליטיים היהודים ולהכריע כך את הוויכוח היהודי הפנימי בעזרת קולות הערבים. את המחיר היה פרס מוכן לשלם על חשבון האינטרסים של העם היהודי. זכורה קריאתו הנואשת, בערוב יום בחירות, לעלות לצריחי המסגדים ולקרוא למצביעים הערבים לרוץ ולהצביע!... הניסיון הזה כשל בגלל הזדהותם ההולכת וגוברת של ערביי ישראל עם אויבי המדינה, כולל ארגוני הטרור, שלא הותירה גם ליונה היהודית הצחורה ביותר שום אפשרות של הידברות.
תזכורת-פ"ש: האם ייתכן שמפלגת העבודה עשתה קנוניה .........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5504&forum=gil&viewmode=all&keywords=אוסלו#11

כך נכשל הניסיון הראשון להתגבר על היתרון הדמוגראפי של הימין, ההולך וגובר מבחירות לבחירות, ע"י הוספת משקלו של הקול הערבי למחנה השמאל.

המפץ הגדול
תזכורת-פ"ש: רביב דרוקר: ''חיים רמון מכין את המפץ הגדול''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6628&forum=gil&viewmode=all&keywords=דרוקר

הניסיון השני נולד במוחו הפורה של חיים רמון, קראו לו "המפץ הגדול". הרעיון היה להטיל למערכה את כל כוחו ויוקרתו של אריאל שרון כדי לשבור את הימין פיסית ופוליטית: את הליכוד תרסק המפלגה החדשה "קדימה", ואילו עמוד שידרתו הפיסי של הימין, מפעל ההתיישבות ביש"ע, יושמד "ברגישות ובנחישות" בשני מהלכים אלימים: "התנתקות" ו"התכנסות". מכות המחץ האלה אכן הסבו לימין נזק קשה : הליכוד התפלג וכוחו בכנסת ירד לשפל של 12 מנדטים, ואלו המתנחלים איבדו 25 יישובים וחבל ארץ שלם ואף ספגו מכה מוראלית קשה. פקדו אותם חילוקי דעות חמורים וזמן ניכר הם נראו כמשותקים מחמת אכזבה, תסכול ומרירות.

אך ראה זה פלא – המתנחלים הוכו, אבל ההתנחלות עלתה כפורחת וכבר עברה את רף ה-300,000. אפילו בשנות "המפץ הגדול" היה קצב ריבוי האוכלסיה היהודית ביהודה ושומרון פי 3 מן הממוצע הארצי ועבר בהרבה את הגידול בכל מחוז אחר בישראל. ולמרות איסור גורף על כל בנייה ביישובים, עד שאפילו שינוע קרוונים הפך לעבירה פלילית, גזירות המזכירות את פרעה - לא פסקה הבנייה ביו"ש אפילו ליום אחד והיום, לפי נתונים סטטיסטיים, דווקא ביו"ש עולה "שביעות הרצון מן החיים" על הממוצע הארצי (92% מול 83%) - נתון מדהים, בהתחשב עם הסכנות הביטחוניות, תלאות החיים ורצח האופי הבלתי פוסק בתקשורת העוינת.

היום, כשהליכוד עשוי לשלש את כוחו וההתנחלות היהודית "חיה ובועטת", הקיץ הקץ על "המפץ הגדול", שלפי כוונת מתכנניו היה אמור להמטיר על "קדימה" מבול של מנדטים בסדר גודל של 6 עשרות ולמחוק ללא תקנה את "המחנה הלאומי".

מאובמה תבוא הישועה
תזכורת-פ"ש: המועמד לנשיאות ארה''ב - אובאמה: אין לחלק את ירושלים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5515&forum=gil&viewmode=all&keywords=אובמה#39

את כל זה רואה ומפנים שמעון פרס, אדריכל אוסלו והאסונות שבאו עלינו בעקבותיה, האיש שעשה יותר מכל אדם אחר לערער את יסודות המפעל הציוני ומדינתו מבפנים, תחת דגל של "שלום" שהפך אצלו לאידיאה-פיקס, לאובססיה, ליצר לאו-בר-כיבוש. פרס ראה בהתנפץ "המפץ הגדול" ועיניו כלו. בצר לו, ביחד עם כל "מחנה השלום" שהובס בשתי המלחמות האחרונות, משליך עכשיו פרס את יהבו על "האיש שלנו בבית הלבן". וכפי שלא היסס להתחבר עם הערבים נגד הימין, כך אין לפרס כל עכבה מלהסתייע במעצמה זרה כדי להשביע את האמביציה החולנית שלו. על כן, בעוד כל הארץ חוששת מאובמה ומשליחו מיצ'ל, בעל ההטייה הברורה לטובת הערבים, שמעון פרס מחכה לו בכיליון עיניים, מייחל לקבל את עזרתו ועזרת אדוניו כדי לאכוף את מדיניות המיעוט השמאלני על הרוב הימני, ועל הדרך להנחית סוף סוף על הרוב הזה את המכה המכרעת שתחזיר את תור הזהב של "הגמוניית" השמאל.

"קול ישראל (25.1.09) שידר הודעה מטעם פרס, בה קרא "לקדם בברכה" את שליחותו של מיצ'ל המגיע לארץ "בשם מדיניות החותרת לשלום". פרס הוסיף, שאין כל חשש מלחץ אמריקני על ישראל מפני שמדיניות השלום הזאת היא גם מדיניותה של ישראל. אלא, כמובן - "לשלום יש גם מחיר".

כמה וכמה פגיונות מורעלים הטמין כאן פרס בין קפלי גלימתו: "מדיניות שלום" היא כמובן לשון נקייה לאובדן ירושלים, הגולן ויו"ש, להחזרתנו לקו הירוק ולהפיכת 300,000 יהודים לפליטים. את זאת מפציר פרס "לקדם בברכה", ועל כך הוא מוסיף בציניות את המובן מאליו, שכל עוד ישראל תיכנע למדיניות קטסטרופאלית זו, אין לה כל סיבה לחשוש מלחץ.

אשר למהות התכתיב המיצ'לי הצפוי, הסתפק פרס ברמז האפל כי "לשלום יש מחיר" או כמו שאומרים בשמאל – "תג המחיר ידוע".



הקץ להשתוללותו של פרס!
תזכורת-פ"ש: שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=0
הנשיא פרס :''ירושלים לא רק מאוחדת, היא גם מאחדת''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5515&forum=gil&viewmode=all&keywords=אובמה#37

לא נותר אלא לשאול את המחנה העצום של נאמני ארץ ישראל – מדוע סובלים אתם את ההתנהגות השערורייתית של פרס ושותקים? הלא נשיא המדינה אמור להתנזר מפוליטיקה ומהתערבות בענייני מדיניות, מכל מה ששייך לתחום הרשות המבצעת. הלא החוק שולל ממנו בפירוש את הסמכות לנהל מדיניות חוץ או מדיניות הסברה עצמאית, מה שהוא עושה לעין השמש מיום כניסתו למשכן נשיאי ישראל, ואיש אינו מוחה בידו. עוד לא היה נשיא שהעז - גם להתערב כך, על דעת עצמו, בתחום השלטוני וגם לצדד ללא בושה בזרם פוליטי אחד השנוי במחלוקת חריפה בעם. באופן שיטתי פרס "לוקח את החוק בידיים", ממלא בחוצפה ובהפקרות פונקציות שנאסרו עליו עפ"י החוק ובמקום לשמש כמופת לעם, מוציא אותו לתרבות רעה בתיתו לו דוגמה שלילית של תוהו ובוהו ממשלי ו"איש הישר בעיניו יעשה".

אנחנו אשמים במצב הזה. אין כל מניעה מלנהל מלחמה ציבורית רצינית ושיטתית נגד "הפרסיזם" הזה, המכלה בנו כל חלקה טובה. שום דבר אינו מונע את המחנה הלאומי מלהתגונן נגד הניסיון המקומם של נשיא מדינה להסתייע במעצמה זרה כדי לנצח בזירה הפנימית יריב פוליטי לגיטימי ובעתיד – לכופף את ידה של ממשלתו שלו.

פנייה לבג"צ עשויה להעלות לראשונה את התנהגותו של פרס לדיון ציבורי ולסדוק את חומת ההערצה האילמת שהקימה מסביבו התקשורת העוינת העושה את דברו. החוק מרשה לציבור להביע את דעתו ולמחות – למשל ע"י משמרות והפגנות לפני בית הנשיא, שתחשופנה בפני מבקריו הזרים, אלה שהרגיל אותם לראות בבית הנשיא משרד חוץ שני – את העובדה שמעשיו שנויים במחלוקת ומפלגים את העם.

ואין סיבה, מדוע לא יקדמו אותו בכל מקום שהוא מגיע אליו – בתי ספר, בתי חולים, מוסדות שונים ויזכירו לו את 1500 חללי אוסלו, יציגו לו שאלות קשות וישימו קץ לאידיליה הקונסנסואלית הסכרינית, המתקתקה והמזויפת האופפת את הופעתו של האיש הזה, הנוהג כאילו הוא מעל לחוק והכל מותר לו.

באמריקה אובמה הוא הנשיא, ובארץ ישראל פרס רוכב שוב - ראו הוזהרתם!

אליקים העצני

תזכורת:


עו''ד אליקים העצני: ''מפלצת ושמה התנתקות''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6229&forum=gil&viewmode=all&keywords=אליקים העצני

אליקים העצני : ''רוץ - אוסלו חזר''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6190&forum=gil&viewmode=all&keywords=אליקים העצני

המוסד חוקר !! פרשת תיק גינוסר = תיק עראפת !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5147&forum=gil&viewmode=all&keywords=אליקים העצני

פרופסור אריה אלדד חושף את ערוותו של שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords=אליקים העצני

עו''ד/ח''כ לשעבר א. העצני: 'החשיפות של הרמטכ''ל שנגנזו'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15332&forum=gil&omm=0


*


59. שימו לב לסיפא היטב היטב...ותזכורת לחברנו אספרסו :
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoops1&om=19805&omm=59&viewmode=threaded
בערוץ 10 רפי רשף: מה עושה מפקד חיל הים במועדון חשפנות?
http://rotter.net/forum/gil/5942.shtml#60
מזל גדול לחיל הים !!!
http://rotter.net/forum/gil/5942.shtml#17


#213,יפרופסור ברק: פגיעה במחוקק = פגיעה בדמוקרטיה.
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.12.13 בשעה 07:30
בתגובה להודעה #0


לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

.
.
.

#215,יפרס מחליש את הסיפור? נחביא אותו
נכתב על-ידי קרש בתאריך 23.12.15 בשעה 00:04
בתגובה להודעה #0
פרס מחליש את הסיפור? נחביא אותו

גדעון שביב

07/12/15

 הכתב המדיני של חדשות 2 מטיל על סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי את האחריות ל"סערה המדינית", שבדרך, בעקבות נייר "מזמין קטטה" שהפיצה לנציגויות ישראל בעולם. למה לעובדה שלמעשה מדובר בנייר של שר החוץ לשעבר שמעון פרס אין רמז בדיווח?

 



אודי סגל "חושף" (צילום מסך חדשות 2)

 

"אודי סגל, אתה חושף הערב את מה שנראה כמו הסערה המדינית הבאה".

במילים אלו פתח מגיש המהדורה המרכזית של חדשות 2, דני קושמרו, את ההפניה לדיווחו של הכתב המדיני אודי סגל, אודות מסמך המדיניות שהפיץ משרד החוץ לנציגויות ישראל בעולם, לפיו, ההתנחלויות אינן סותרות את החוק הבינלאומי. ("הסערה המדינית הבאה: "ההתנחלויות חוקיות", בסרטון החל מהדקה 16:40):

"בהחלט," עונה סגל לקושמרו, ומתחיל לספר על הנייר, "ביוזמתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שהנחתה את הצוות המשפטי של המשרד לרענן את המסמך המשפטי והוא קובע כך:"

כאן מגולל סגל את עיקרי הנייר שזה עתה "חשף", נייר שנשמע (שמא מושמע) לאוזני הצופים, כביטוי נוסף לעמדתה הנצית של חוטובלי. מהדיווח עולה הרושם שהנייר מהווה תפנית במדיניות הדיפלומטית של ישראל, העוברת לתבוע זכות מלאה לריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון, ואף צפוי לחולל "סערה מדינית". כדי לחזק את התחושה שמדובר בפנייה דיפלומטית חדה ימינה מהקו שנהג עד כה, קושר סגל את השינוי בהמלצות הדו"ח שהגיש לממשלה השופט בדימוס אדמונד לוי,  לפני כשלוש וחצי שנים. כך סגל:

זה העובדות. בשורה התחתונה דני, זהו נייר הגנה המבוסס כמעט כל כולו על הטיעונים של דו"ח אדמונד לוי… הסכנה המדינית בנייר, הוא מזמין עימות, מזמין קטטה

מילה אחת קטנה, הנחבאת בתוך דיווחו של סגל, מרמזת להטייה הבולטת המאפיינת דיווח זה, והמילה הזו היא כמובן המילה "לרענן".

שכן הכתב המדיני של חדשות 2 יודע היטב, שהנייר שהפיצה חוטובלי לנציגויות, אינו אלא אותו נייר, לפחות מבחינת המהות, אותו הפיץ לנציגויות ישראל לפני כ 14 שנה שר החוץ שמעון פרס.

בחינה מדוקדקת של הנייר הישן, שהפיץ פרס, לעומת הנייר החדש שהפיצה חוטובלי, מעלה שלהוציא השמטת הטענות הישראליות לגבי רצועת עזה, (שחדלו להיות  רלוונטיות לפני כעשור), ועיבוי פרק רקע על הקשר ההיסטורי של העם היהודי לאדמתו, כמבוא לטיעונים עצמם, הנייר במהותו זהה.  בשני הניירות עולות אותן טענות משפטיות, לפיהן לישראל "תביעות קניין תקפות ביחס לשטחי יהודה ושומרון" בשל העובדה שהשטח לא נכבש מישות מדינית המחזיקה בריבונות לגיטימית על השטח. לפיכך, ובשל נימוקים נוספים, האיסור המוזכר באמנת ז'נבה הרביעית על העברת אוכלוסיה לשטח כבוש, אינו חל במקרה זה. 

מסקנות דו"ח אדמונד לוי, מאליו מתברר, אינן קשורות לעניין כלל, כיוון שכשכתב את הנייר המקורי משרד החוץ של פרס, עדיין היה השופט העליון אדמונד לוי  בשיא הקריירה שלו כשופט פעיל.

'פרספקטיבה': אודי סגל, אתה הרי יודע שחוטובלי לקחה נייר ישן של פרס, והפיצה אותו מחדש כשהוא נושא את אותה מהות בדיוק. למה להציג זאת כ"חשיפה" של נייר ש"יעורר סערה מדינית" ו"יזמין עימות וקטטה"?

אודי סגל: ציינתי שמדובר "ברענון של מסמך". בטלוויזיה יש בכל זאת רק דקה, ולא היה זמן להיכנס להיסטוריה של המסמך. זה לא נועד להסתיר משהו. למרות זאת ציינתי שמדובר ברענון מסמך קיים. לא מסכים עם הטענה שאין כאן חדש. העניין הוא לא עצם המסמך אלא ששולחים אותו מחדש לשגרירויות עם הנחייה להעלות אותו בפגישות… המהלך הוא לא רק משפטי, אלא גם הסברתי, מבחינת הניסיון לשים את זה על סדר היום. יש הבדל בין מסמך שקבור באתר משרד החוץ בין אלפי מסמכים, לבין מסמך שנשלח לכל השגרירויות.

לגבי דו"ח אדמונד לוי. אני הפרדתי בדיווח שלי ואמרתי "עד כאן העובדות". המילה "למעשה" היא הפרשנות שלי. ושוב מדובר בטלוויזיה, ולא ניתן להכניס הכל. יש כאן מהלך מאד מוזר, בו ממשלת נתניהו ממנה וועדה, ואז לא עושה עם הדו"ח כלום. מכיוון שציפי חוטובלי מאמינה גדולה בדו"ח אדמונד לוי,  יש כאן הכנסה של דו"ח אדמונד לוי ללא המסקנה שלו. זאת הייתה פרשנות.

הפרשנות השנייה הייתה שזה מזמין תגרה. ברגע שאתה מעלה את המסמך מן האוב, עושה לו רענון ומתיחת פנים, שולח לשגרירויות ואומר לשגרירים שבפגישותיהם עם עמיתיהם מאירופה עליהם  "להעלות את הטיעונים המשפטיים", יש פה מהלך דיפלומטי. המהלך הוא לא העניין המשפטי, אלא העניין הדיפלומטי.

להערכתי יש פה עניין בעל חשיבות שיעורר כותרות והדים. אבל לפעמים גם אני שוגה. אני מצאתי את זה נורא מעניין.

 
8 תגובות

john

פעם עיתונאות היתה דיווח. עיתונאות היום זה זה לדווח, ואז "לפרשן" בהרחבה כדי לעורר ריב ומדון.
אחרי זה הם מתפלאים למה שונאים אותם.

להגיב

גל

תירוץ קלוש ביותר. ההבדל בין:
"ביוזמתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שהנחתה את הצוות המשפטי של המשרד לרענן את המסמך המשפטי והוא קובע כך:"

לבין:
"ביוזמתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שהנחתה את הצוות המשפטי של המשרד לרענן את המסמך המשפטי שכתב שמעון פרס בזמנו, והוא קובע כך:"

הוא פחות משניה. האיש, לדעתי, ידע היטב מה הוא עושה, ולא יכל להתאפק מלוותר על היושרה המקצועית שלו, כדי "להכניס" לאויבים פוליטיים .

להגיב

Daja Vu

״יושרה המקצועית״? – אי אפשר לוותר על מה שאין.

להגיב

אסף

אני דווקא השתכנעתי מהנימוק שאומר שחשיבות המסמך אינה במקוריות שלו אלא בכך שהוא בכלל עבר רענון ונשלח שנית. כשלוקחים מסמך בן 14 שנה ומעלים את תוכנו לסדר היום, יש בכך משמעות גדולה אפילו אם המסמך אינו מקורי.

להגיב

משה

כך או כך, מאמר ראוי.
העברתם ביקורת, הבאתם תגובה ראויה.
כל הכבוד.

להגיב

יוסי

חייבים גם לתת פה קרדיט לאודי סגל שנתן תגובה עניינית ורצינית.

להגיב

כנראה שכחת:

"למה לעובדה שלמעשה מדובר בנייר של שר החוץ לשעבר שמעון פרס אין רמז בדיווח?" (ציטוט מהמאמר). ובכן, מר סגל ניסה קצת להטעות את הציבור או לא? כולם יודעים כמובן שטלוויזיה (שאר סוגי המדיה מחקים אותה)זה מכירות ולא מכובדות במיוחד, אבל העיתונאים דורשים שיכבדו ויעריצו אותם, לא? עד שצצה 'בעיה פעוטה' של הסתרת עובדות, ואז פתאום העיתונאי הנכבד מגלה לנו ש"בטלוויזיה יש בכל זאת רק דקה, ולא היה זמן.. ". אז מה מר סגל ועמיתיו משדרים כול הזמן? אוי עכשיו הבנו.

להגיב

ח.

עיתונאות מתחילה ומסתכמת בניסוח העובדות.

"פרשנים" יש לנו למכביר,
פרשנות איננה עיתונאות,
אלא סוג של פטרנליזם (אנחנו הצופים חייבים פרשנים, שאם לא כן, לא נבין את המציאות),
ואודי סגל, הוא אחד מפרשני החצר של "שמש-העמים"…

מקור: http://presspectiva.org.il/פרס-מחליש-את-הסיפור-נחביא-אותו/


#217,ישכחתם לציין בתקופת כהונתו כנשיא היה הבזבזן הכי גדול שהיה אי פעם לא ריחם על כספי ציבור
נכתב על-ידי elihaip בתאריך 21.01.16 בשעה 22:20
בתגובה להודעה #0