הנה מה שיקרה אם הימין/השמאל יקימו את הממשלה הבאה:  

במקרה שנתניהו יהיה ראש ממשלה - לא ייחתם הסכם קבע.
במקרה שהרצוג יהיה ראש ממשלה - לא ייחתם הסכם קבע.
כרגיל.
ברק האשים בזה את ערפאת. אולמרט האשים בזה את החקירות ("כמעט עשיתי שלום") למעט פעם אחת שאמר שזה באשמת אבו מאזן.

הסכמי ביניים עם הפלשתינים:

למרות שאחרי הניסיון המר בשנות ה90 הובן שזה לא מהלך נכון, הרצוג מסוגל לחתור להסכמי ביניים.
למרות שאחרי הניסיון המר בשנות ה90 הובן שזה לא מהלך נכון, נתניהו מסוגל לחתור להסכמי ביניים.

מחירי הדיור:

נתניהו יכול להחליט לא לעשות כלום (כמו עד עכשיו), או להחליט להורות על שיווק קרקעות מאסיבי כדי לשנות משהו ולהשאיר איזה חותם.
הרצוג יכול להחליט לא לעשות כלום (כמו כל הממשלות הקודמות), או להחליט על שיווק קרקעות מאסיבי כדי להראות למה הוחלף השלטון.

הקפאת בניה:

אם ארה"ב תאסור, נתניהו והרצוג יקפיאו. אם ארה"ב תאשר, נתניהו והרצוג ייבנו.

שחרור מחבלים:

נתניהו מסוגל לעשות זאת, וכך גם הרצוג לכאורה.

מיסים:

נתניהו תמיד דגל בהורדת מיסים, אבל תמיד העלה מיסים "כי אין ברירה" ("תקציב אחראי").
הרצוג בא ממפלגה שדוגלת במיסים, וגם אם יטען שיוריד, יכול לגלות שזה לא פשוט, ממש כמו שיאיר לפיד גילה.

מלחמה בטרור:

נתניהו הראה שהוא מנהל את המלחמות לא שונה מממשלות מהשמאל, ואולי אף יותר מתון.
הרצוג לא יפחד להלחם, בדיוק כמו שאף ממשלה לא פחדה (אולמרט, שרון ואפילו פרס במבצע לקראת בחירות 1996).
מי שמנהל את המלחמות זאת מערכת הביטחון. הפוליטיקאים המתחלפים לא משנים את התמונה בצורה דרסטית.

האופוזיציה:

אם נתניהו יהיה ראש ממשלה, הרצוג יבקר את אותן פעולות שהיה עושה בעצמו, או שיצטרף לממשלתו.
אם הרצוג יהיה ראש ממשלה, נתניהו יבקר את אותן פעולות שהיה עושה בעצמו, או שיתפטר מהכנסת.

אין הבדל גדול מי הפוליטיקאים שממלאים את המשבצות השונות. המערכות נותרות על כנן ומתפקדות באופן דומה בכל מקרה.