כך הצליח הרצוג לעקוף את נתניהו  

בראיון ליומן ערוץ 7 מנתחת ד"ר גייל טלשיר, מומחית לפוליטיקה ולשמאל החדש באוניברסיטה העברית את השינוי הדרמטי שחולל יו"ר 'העבודה', ח"כ הרצוג, כשהצליח לעקוף את הליכוד בסקרים האחרונים.

ד"ר טלשיר רואה מספר גורמים שהובילו למציאות החדשה, המציאות שלא הכירו קודמיו של הרצוג בראשות העבודה. ראשית, "ברמה המבנית – מיצוב הליכוד מול העבודה כשתי מפלגות שלטון וכל השאר מפלגות לווין", היא אומרת ומציינת כי באופן מעט אבסורדי קיים כאן אינטרס משותף לנתניהו והרצוג למצב את שתי המפלגות כמפלגות השלטון היחידות ושיתוף הפעולה הבלתי מתוכנן הזה סייע בסופו של יום להרצוג להתחזק.

עוד מוסיפה טלשיר ומציינת כי הרצוג "הצליח לגבור על הדם הרע הוויכוחים והדילים במפלגה שלו ולהציג רשימה שנחשבת עם עשייה פרלמנטארית והרכבים מגדריים כמו כמות נשים וכו'". לטעמה גם הרכבה של הרשימה ככזו שאינה נחשבת שמאלית רדיקאלית מסייעת להרצוג שעדיין מנסה להרגיע בוחרים מסוימים עם הצבתו של פרופ' טרכטנברג.

הפן השלישי שהוביל להתחזקות הרצוג הוא דווקא שיתופה של חבר הכנסת לבני ברשימה, עובדה שהוסיפה להרצוג נקודות במאבק על הקולות הצפים שנטועים בדרך כלל במרכז.

באשר לסוגיה הביטחונית שבעבר הייתה מודגשת על ישי מנהיגי העבודה אומרת ד"ר טלשיר כי גם לכך נמצא מענה התחלתי במיקומו של חבר הכנסת בר לב ברשימה ובהמשך צפוי מענה נוסף עם השריון הצפוי. עם כל זאת היא עדיין מעריכה ששאלת 'הטלפון האדום' עדיין תהדהד במערכת הבחירות הנוכחית ותהווה שיקול מרכזי במאבק על הסוגיה הביטחונית.

לטעמה של טלשיר חברת הכנסת לבני עסוקה בהתמודדות עם הסכסוך הישראלי פלשתיני בהיבט המו"מ לשלום אך עדיין אינה נותנת תחושה שבאמתחתה יכולת התמודדות עם החיזבאללה בצפון ועם החמאס בדרום כפי שיכול היה לעשות גנרל בדימוס. להערכתה היעדרה של אישיות ביטחונית שכזו תהווה בעיה עבור המצביעים בדרום.

באשר לעצם החבירה בין הרצוג ללבני נשאלה ד"ר טלשיר אם המהלך התקבל בסופו של יום ככשל ביכולת המיקוח של הרצוג שהעניק ללבני תמורה רבה הרבה מעבר לכוחה האלקטוראלי, או שהמהלך התקבל כוויתור על האגו למען המטרה המשותפת. לדבריה נראה כי "הרצוג הצליח לוותר על האגו ולייצר משהו דינאמי". זאת בנוסף לאמירתם של הרצוג ולבני שבמידה ויחברו לממשלת אחדות הרי שסוגיית הרוטציה תישקל מחדש.

בסופו של יום מהלך החבירה, משוכנעת טלשיר, הוכיח את עצמו, כאשר הרשימה המשותפת זוכה כיום בסקרים לכ-25 מנדטים בעוד עד לא מכבר זכתה העבודה ל-16 בלבד, ובנוסף ממצבת החבירה הזו את הרצוג חזיתית מול נתניהו.

ומה באשר ליכולתו של הרצוג לייצר קואליציה? משימה שכזו כעת נראית כקשה ומסובכת, אך להערכתה שישים ימים רגועים ללא אירועים ביטחוניים מסעירים יעלו את האג'נדה החברתית כלכלית לסדר היום ויחזקו את מפלגות המרכז כדוגמת לפיד כחלון וש"ס שיהיו נכונים ללכת עם הרצוג, בין השאר גם בגלל ה"רקע רושף", כהגדרתה, שיש להם עם נתניהו.

באשר לסיכויי ליברמן להיכנס לממשלת הרצוג ד"ר טלשיר לא ממהרת לסגור את הגולל על האפשרות הזו. היא אמנם מזכירה כי ליברמן חזר מקריצותיו לעבר השמאל והתייצב במה שנראה כימין הפוליטי, אך להערכתה אין לראות באמירתו שלא ישב עם גלאון החלטה סופית שכן "ראינו אמירות של ליברמן שהשתנו...".

טלשיר סבורה שליברמן ימשיך במאמציו להיבנות מהמאבק שבין נתניהו להרצוג ולא ימהר לחשוף את העדיף מביניהם מבחינתו. זאת על אף ש"סביר שיעדיף את נתניהו על הרצוג, אבל את המשחק הוא ימשיך לשחק".

ביום שלאחר הבחירות מעריכה טלשיר שלנתניהו יהיה קל יותר להקים ממשלה אך לנוכח האווירה הבינלאומית יתכן בהחלט שיעדיף חבירה להרצוג על פני הליכה אל הקואליציה הימנית המסורתית והמובטחת שלו.

לדברים אלו היא מוסיפה ומציינת כי 20-30 אחוזים מהמצביעים מחליטים רק בשבוע האחרון ואלה קרובים יותר בעמדותיהם לאלו של הרצוג ומפלגתו בהיותם אנשי מרכז מטבעם.

לא מעט דאגות עבור מחנה הימין. כך לפחות נראה.