קבוצות דיון
פוליטיקה ואקטואליה
נושא #19902
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פרו בונו
חבר מתאריך 3.3.12
315 הודעות | יום רביעי כ''ב בשבט תשע''ה
16:05 11.02.15 |
|
מדוע הרב פירון מתנהג כמו ''הביצה שהתחפשה''?
|
הועבר בתאריך 11.02.15 בשעה 19:26 מפורום חדשות על-ידי Maya, (גלובל) הראיון עימו שפורסם במקור ראשון וב-nrg עורר סערה לא רק בגלל תוכנו אלא גם בגלל תמונה בה הוא לבוש בבגדי מעצבים. "השינויים החיצוניים מבשרים על הרצון שלו להסתפח אל הקבוצה אליה הוא מעוניין להצטרף וזאת במחיר של להפסיק להיות מי שהוא" גיל ברינגר יותר משקוראי מקור ראשון ו-nrg הופתעו מהדברים שאמר השבוע שי פירון בראיון לאורלי גולדקלנג, מסתבר שהופתעו ממה שבחר ללבוש לכבוד האירוע העיתונאי. האיש שהיה רגיל להסתובב בחליפות מכובדות כששימש ראש ישיבה ושר חינוך עד לא מזמן, השיל קילוגרמים רבים ממשקלו והתייצב לפני הצלם בסגנון לא מוכר.
העדשה הנציחה את פירון הרזה והחדש, כשהוא חנוט במכנסי סקיני תכולות ואופנתיות, נועל נעלי עור חומות וחגורה יוקרתית רוכסת את חולצתו הלבנה והמושקעת. החדר בו צולמה התמונה האיר ובהק וברקע דמותו של המיניסטר לשעבר בלטה לה פינת השתייה החריפה, בה המתינו בקבוקי הוויסקי לפני שיימזגו לכוסות שנחו מצוחצחות לצדם. צילום: אריק סולטן
''המסר לפיו פירון חי את חייו הטובים והלא מגזריים עבר אל הקוראים עוד לפני שנורתה המילה הראשונה בראיון''. פירון, שגדילי הציצית עיטרו מאז ומתמיד את כנף בגדו, בחר שלא להבליטן הפעם ואלה הסתתרו להן בשפריר חביון. המסר לפיו פירון חי את חייו הטובים והלא מגזריים עבר אל הקוראים עוד לפני שנורתה המילה הראשונה בראיון. ואז היא נורתה. בהתחלה בודדת ואחריה צרורות ארוכים. הוא בעד תחבורה ציבורית בשבת. מילא. שמענו על ניסיונות פשרה בנושא הזה. הוא בעד הכרה בנישואים חד מיניים. זה כבר מוזר. באופן כלשהו זה יכול היה לעבור, אלמלא רק לפני חודשים מספר עוד חזר על המסר שלו מזה שנים רבות לפיו הוא מתנגד להכרה של המדינה בצורה זו של חיים משותפים. הביקורת שחטף לאחרונה על ההתבטאות הזו והקריאה לפיטוריו עשו כנראה את העבודה, והנה הוא כבר התיישר והפך לתומך בעניין. הביטוי "הציבור שלנו" החמים והאהוב התחלף לו מצדו, ספק בטעות ספק בכוונה, בביטוי "הציבור שלכם", והערגה הישנה נושנה ל"בני עקיבא" התחלפה לה בהערצה לתנועה אחרת – "הנוער העובד והלומד". והנה מכנסי הסקיני הכחולים ממערכה א' פגשו בחולצה הכחולה עם השרוך ממערכה ב'. למה התמונה הזו כל כך מטרידה? בואו נשלול על הסף אפשרות אחת. לא בגלל שפירון רב ורבנים צריכים להתלבש בחולצות מוכתמות וז'קטים מהוהים שראו ימים טובים יותר. מבחינתי פירון יכול להופיע בגלימת נסיך בווארי, בחולצה שחורה חמוש בקסטנייטות או בחצאית טוטו ורודה. לא זה העניין. איש איש וסגנונו, רב רב וקהילתו. מה שמפריע ומרתיע כל כך באיש הזה הוא שפירון הפך את השינוי לדרך החיים. לא את תוצאת השינוי; את תהליך השינוי. הבגדים שבחר לו, שלא היו מביישים תל-אביבי מעודכן בצו האופנה האחרון הצעיר מפירון בעשרים שנה, הם אך סימפטום לבעיה הרבה יותר קשה. חוסר השקט הפנימי של פירון והניסיון לפתור בעיות אמיתיות באמצעות פתרונות אופנתיים. כך הרי היה גם במהלך כהונתו כשר חינוך. קשה להתקבל לאוניברסיטה? נבטל את הפסיכומטרי. הילדים בורים ולא שולטים בגופי ידע בסיסיים? נצמצם את הצורך בלמידה קלאסית ונעבור למודל "הלמידה המשמעותית" (חכמים יותר הם לא יצאו, אבל לפחות כבר לא נמדוד את זה). פערים בין ילדים מוכשרים לפחות מוכשרים? נבטל תכניות מצטיינים בשם השוויון. הכל באמצעות שינוי חיצוני ובלי לטפל בבעיה העקרונית. הכל באמצעות החלטות שנראות כמו המכנסיים החדשים של השר לשעבר. אופנתיות וחמודות, אבל למה בדיוק הן מתחברות? פירון, מבחינה זו, הוא תוצר מובהק של מפלגת יש עתיד שהגיעה לעולם תחת הסיסמה "באנו לשנות". כמו בתחום האופנה, גם בפוליטיקה מבית משפחת לפיד, החדש לעולם טוב מהישן. פירון הוא אומנם אחד אחד מנושאי דגל השינוי, אבל נדמה לי שהתמונה שלו בבגדי השר החדשים מסמלת את מה שעובר עליו ומה שהפך להיות בשנתיים האחרונות. קצת כמו בסיפור "הביצה שהתחפשה" של דן פגיס, גם אצל פירון השינויים החיצוניים מבשרים על הרצון שלו להסתפח אל הקבוצה אליה הוא מעוניין להצטרף, וזאת במחיר, שככל הנראה נסבל מבחינתו, להפסיק להיות מי שהוא. במקום להילחם על מקומו בתנועה ועל מקומה של התנועה בציבוריות הישראלית, במקום להיות הסמן השמרני של מפלגתו ולהיכנס עם חבריה לדיונים מעמיקים בסוגיות הנתונות במחלוקת בתחום הדת והמדינה הוא בוחר להתעלם לחלוטין מהרעיונות בהם האמין ולהם חינך כל השנים. במסגרת צו האופנה התנועתי הוא חוזר בו אחד לאחד מכל מה שהאמין בו עד לפני רגע. הוא מבקש לגשר בין הציונות הדתית ליש עתיד, אבל למעשה פונה אל הציונות הדתית כהוא אינו מייצג עוד דבר. הוא תוצר של אותו השינוי שהמפלגה דוגלת בו. הוא בא לשנות. ויצא משונה. http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/675/164.html
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרשןדתא
חבר מתאריך 22.11.12
8313 הודעות | יום רביעי כ''ב בשבט תשע''ה
17:33 11.02.15 |
|
34. יהודי יקר, אבל עם השריטות שלו+ אידאולוגיות שנויות במחלוקת.
בתגובה להודעה מספר 3
|
היו ימים יפים כשהיינו חתיכים וצעירים... ולא להאמין שזו ביקורת שנכתבה על עליו בעבר: ...זה מה שהרב פירון אינו מסוגל לעכל. יהודי כמו ביאליק, שעזב את היהדות הרבנית כדי ליצור תרבות עברית שהיא היהדות הרלוונטית בעיניו, הוא האויב האמיתי של הרב פירון; אויב מסוכן הרבה יותר מן החילוני עם - הארץ המנותק מן היהדות, שאינו מציע אלטרנטיבה יהודית ליהדות הרבנית. לכן תוהה הרב פירון, בהתנשאותו כי רבה, "לאיזה בית מדרש היה בוחר חיים נחמן ביאליק להצטרף" אילו חי היום. כלומר, ביאליק יכול רק "להצטרף" אל עולם הישיבות של הרב פירון-לא, חלילה, להקים עולם אלטרנטיבי של מוסדות לימוד ויצירה כמו "אוהל שם". הרב פירון מסוגל לדמיין את עצמו רק בתור מארח, לעולם לא כאורח. "בוא אלינו פעם", הוא שם לך יד פטרונית על הכתף, "תעשה אצלנו שבת". ובכן, תוריד את היד. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/691/133.html |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרשןדתא
חבר מתאריך 22.11.12
8313 הודעות | יום רביעי כ''ב בשבט תשע''ה
17:02 11.02.15 |
|
31. נזכרתי במשהו ישן של פירון והפולמוס לגביו. מצאתיו- והנהו:
בתגובה להודעה מספר 0
|
לרגל הוצאה מחודשת של מבחר כתבי ביאליק בסדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות ספרים, פורסם בשבוע שעבר במוסף "7 ימים " של ידיעות אחרונות מאמר שבו "מברר הרב שי פירון", כלשון כותרת המשנה, "מי באמת היה המשורר הלאומי. האם היה סמל תחייתה של התרבות החילונית, או יהודי מאמין שראה בשבת ערך עליון". לרב פירון אין ספק: ביאליק היה יהודי מאמין. ביאליק הנואם בערב שבת בפני קהל תל-אביבי מצטייר לרב פירון "כראש ישיבה זקן ורגיל המרצה בפני תלמידיו", תלמיד-חכם שהתמסר מנעוריו ללימוד הגמרא ו"מעולם לא עזב את בית המדרש". מדוע עקר ביאליק בן ה-17 מז'יטומיר לוולוז'ין? לדברי הרב פירון, הוא עשה זאת משום ש"לימוד קפדני ומחמיר הלם את אישיותו", ו"הוא ביקש למצות מתוך עצמו את היכולות הלימודיות ולהתעלות בתורה". הרב פירון יודע ש"לביאליק היו מניעים נוספים לבוא בשעריה של וולוז'ין", אבל זה לא משנה לו; כשביאליק נכנס לישיבה וגילה שלומדים בה אך ורק גמרא, "הוא נשאב אל עולם בית המדרש ושקע בלימודיו. כך קנה לו שם של למדן, וראה ברכה רבה במבחנים התקופתיים שהיו נהוגים בישיבה. ראשי הישיבה שיבחוהו ורוממוהו". כבר בנעוריו בז'יטומיר נמאסו עליו לימודי הגמרא אז מדוע הפך ביאליק "לאדמו"רם של מבקשי יהדות חדשה, משוחררת, חופשית", כניסוחו של הרב פירון? ובכן, תדמיתו של ביאליק בעיני החלוצים החילונים נקבעה בין השאר, לטענת הרב פירון, בגלל "חברותו העמוקה עם ברדיצ'בסקי". כחברו של ברדיצ'בסקי, ביאליק נתפס "כמי שקרא תיגר על עולם האמונה והצליח לצאת מבית המדרש לחופשי". והרי רק ברדיצ'בסקי "קרא תיגר על עולם האמונה" - לא ביאליק (שכתב את "על השחיטה") וכדי לטהר את שמו הטוב של ביאליק מן הכתם החילוני שדבק בו בגין "חברותו העמוקה" עם ברדיצ'בסקי, מציין הרב פירון שביאליק "היה בן בית אצל רבה של יפו, הרב קוק". הרב פירון חותם את מאמרו במילים: "עולם הישיבות הציוניות של דורנו, פרי יצירתו של חברו לישיבת וולוז'ין - הראי"ה קוק, ופרי הגותו של בן משפחתו של ראש ישיבת וולוז'ין - הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, מתייחס במישרין למצוקות העולות מתוך שיריו ומאמריו של ביאליק. זהו בית מדרש מקיף, רחב, עמוק ורלבנטי. ומתוך כל זאת עולה השאלה: לו חי כיום, לאיזה בית מדרש היה בוחר חיים נחמן ביאליק להצטרף?" עד כאן הרב פירון, ונעבור לעובדות. ב-1903 כתב ביאליק בן ב-30 ליוסף קלוזנר שכבר בנעוריו בז'יטומיר נמאסו עליו לימודי הגמרא. "לימודי הגפ"ת (גמרא, פירוש רש"י, תוספות) נשנאו עלי לאט לאט. ראיתי שאין בהם תכלית ומטרה בחיים". הוא חלם ללמוד בברלין, בירת הההשכלה ולהיעשות בה ד"ר לפילוסופיה. כהכנה לכך הלך לוולוזי'ן, "מפני שכפי השמועה, לומדים שם בוולוז'ין, יחד עם התלמוד, גם שבע חוכמות ושבעים לשון בגלוי ובסתר". לא כדי 'להתעלות בתורה' הלך אליה, אלא כדי ללמוד קצת גרמנית, פילוסופיה, גיתה, שילר. לאכזבתו המרה גילה ש"בוולוז'ין אין זכר לשבע חוכמות ולשבעים לשון... כבשתי את תאוותי, חנקתי את כל רגשותי, ואלמד בלי הרף ובלי חשק... הגמרא היתה לי לזרה כאכילה גסה... ואצא אחרי הרפתקאות ותחבולות, ושלא מדעת בני משפחתי וזקני, לאודסה, על מנת שאתקין עצמי שם לברלין". הוא שהה בוולוז'ין שנה וחצי בסך הכל, ומתוך זה, רק בחצי השנה הראשונה למד בישיבה. את שאר הזמן השקיע בכתיבת שירים ובקריאת ספרי פילוסופיה ושירה. משעה שהחליט שלא בוולוז'ין אלא באודסה יתקין עצמו לברלין, למד רוסית בכוחות עצמו. כשתלמידי הישיבה התנדנדו מעל הגמרות, הוא התאמן בחדרו בתרגום שיר של לרמונטוב. המשורר הלאומי עישן בשבת ביאליק היה "חבר" של ברדיצ'בסקי כשם שהיה "בן בית" אצל הרב קוק, שכיהן כרבה של יפו בשנים 1904-1914. בתקופה זו ביקר ביאליק בארץ ישראל פעם אחת ויחידה, באביב 1909. ביקורו הוקדש לסיורים בארץ ולפגישות עם נכבדי היישוב, ובהם הרב קוק. הרב פירון מכנה את הרב קוק "חברו (של ביאליק) לישיבת וולוז'ין" - ואיזה קורא לא יבין זאת כ"חברו לספסל הלימודים"? אבל הרב קוק סיים את לימודיו בוולוז'ין ארבע שנים לפני שביאליק הגיע לשם. ובאשר לשמירת השבת של ביאליק: המשורר הלאומי עישן בשבת. "רואה אני בך שאתה משתומם לשמוע מפי דברי התפעלות על השבת, וסיגריה דולקת בפי", אמר ביאליק לידידו הצעיר, המשורר ש' שלום. "ובכן, דע לך שהנני מבדיל הבדלה גמורה בין מה שאדם עושה בפרהסיה ובין מה שהוא עושה בחדרי ביתו". וזה מה שהרב פירון אינו מסוגל לעכל. יהודי כמו ביאליק, שעזב את היהדות הרבנית כדי ליצור תרבות עברית שהיא היהדות הרלוונטית בעיניו, הוא האויב האמיתי של הרב פירון; אויב מסוכן הרבה יותר מן החילוני עם - הארץ המנותק מן היהדות, שאינו מציע אלטרנטיבה יהודית ליהדות הרבנית. לכן תוהה הרב פירון, בהתנשאותו כי רבה, "לאיזה בית מדרש היה בוחר חיים נחמן ביאליק להצטרף" אילו חי היום. כלומר, ביאליק יכול רק "להצטרף" אל עולם הישיבות של הרב פירון-לא, חלילה, להקים עולם אלטרנטיבי של מוסדות לימוד ויצירה כמו "אוהל שם". הרב פירון מסוגל לדמיין את עצמו רק בתור מארח, לעולם לא כאורח. "בוא אלינו פעם", הוא שם לך יד פטרונית על הכתף, "תעשה אצלנו שבת". תוריד את היד.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|