מדוע הרב פירון מתנהג כמו ''הביצה שהתחפשה''?  

הראיון עימו שפורסם במקור ראשון וב-nrg עורר סערה לא רק בגלל תוכנו אלא גם בגלל תמונה בה הוא לבוש בבגדי מעצבים. "השינויים החיצוניים מבשרים על הרצון שלו להסתפח אל הקבוצה אליה הוא מעוניין להצטרף וזאת במחיר של להפסיק להיות מי שהוא"
גיל ברינגר
יותר משקוראי מקור ראשון ו-nrg הופתעו מהדברים שאמר השבוע שי פירון בראיון לאורלי גולדקלנג, מסתבר שהופתעו ממה שבחר ללבוש לכבוד האירוע העיתונאי. האיש שהיה רגיל להסתובב בחליפות מכובדות כששימש ראש ישיבה ושר חינוך עד לא מזמן, השיל קילוגרמים רבים ממשקלו והתייצב לפני הצלם בסגנון לא מוכר.

העדשה הנציחה את פירון הרזה והחדש, כשהוא חנוט במכנסי סקיני תכולות ואופנתיות, נועל נעלי עור חומות וחגורה יוקרתית רוכסת את חולצתו הלבנה והמושקעת. החדר בו צולמה התמונה האיר ובהק וברקע דמותו של המיניסטר לשעבר בלטה לה פינת השתייה החריפה, בה המתינו בקבוקי הוויסקי לפני שיימזגו לכוסות שנחו מצוחצחות לצדם.

צילום: אריק סולטן

''המסר לפיו פירון חי את חייו הטובים והלא מגזריים עבר אל הקוראים עוד לפני שנורתה המילה הראשונה בראיון''.

פירון, שגדילי הציצית עיטרו מאז ומתמיד את כנף בגדו, בחר שלא להבליטן הפעם ואלה הסתתרו להן בשפריר חביון. המסר לפיו פירון חי את חייו הטובים והלא מגזריים עבר אל הקוראים עוד לפני שנורתה המילה הראשונה בראיון.

ואז היא נורתה. בהתחלה בודדת ואחריה צרורות ארוכים. הוא בעד תחבורה ציבורית בשבת. מילא. שמענו על ניסיונות פשרה בנושא הזה. הוא בעד הכרה בנישואים חד מיניים. זה כבר מוזר. באופן כלשהו זה יכול היה לעבור, אלמלא רק לפני חודשים מספר עוד חזר על המסר שלו מזה שנים רבות לפיו הוא מתנגד להכרה של המדינה בצורה זו של חיים משותפים.

הביקורת שחטף לאחרונה על ההתבטאות הזו והקריאה לפיטוריו עשו כנראה את העבודה, והנה הוא כבר התיישר והפך לתומך בעניין. הביטוי "הציבור שלנו" החמים והאהוב התחלף לו מצדו, ספק בטעות ספק בכוונה, בביטוי "הציבור שלכם", והערגה הישנה נושנה ל"בני עקיבא" התחלפה לה בהערצה לתנועה אחרת – "הנוער העובד והלומד". והנה מכנסי הסקיני הכחולים ממערכה א' פגשו בחולצה הכחולה עם השרוך ממערכה ב'. למה התמונה הזו כל כך מטרידה?

בואו נשלול על הסף אפשרות אחת. לא בגלל שפירון רב ורבנים צריכים להתלבש בחולצות מוכתמות וז'קטים מהוהים שראו ימים טובים יותר. מבחינתי פירון יכול להופיע בגלימת נסיך בווארי, בחולצה שחורה חמוש בקסטנייטות או בחצאית טוטו ורודה. לא זה העניין. איש איש וסגנונו, רב רב וקהילתו.

מה שמפריע ומרתיע כל כך באיש הזה הוא שפירון הפך את השינוי לדרך החיים. לא את תוצאת השינוי; את תהליך השינוי. הבגדים שבחר לו, שלא היו מביישים תל-אביבי מעודכן בצו האופנה האחרון הצעיר מפירון בעשרים שנה, הם אך סימפטום לבעיה הרבה יותר קשה. חוסר השקט הפנימי של פירון והניסיון לפתור בעיות אמיתיות באמצעות פתרונות אופנתיים.

כך הרי היה גם במהלך כהונתו כשר חינוך. קשה להתקבל לאוניברסיטה? נבטל את הפסיכומטרי. הילדים בורים ולא שולטים בגופי ידע בסיסיים? נצמצם את הצורך בלמידה קלאסית ונעבור למודל "הלמידה המשמעותית" (חכמים יותר הם לא יצאו, אבל לפחות כבר לא נמדוד את זה). פערים

בין ילדים מוכשרים לפחות מוכשרים? נבטל תכניות מצטיינים בשם השוויון. הכל באמצעות שינוי חיצוני ובלי לטפל בבעיה העקרונית. הכל באמצעות החלטות שנראות כמו המכנסיים החדשים של השר לשעבר. אופנתיות וחמודות, אבל למה בדיוק הן מתחברות?

פירון, מבחינה זו, הוא תוצר מובהק של מפלגת יש עתיד שהגיעה לעולם תחת הסיסמה "באנו לשנות". כמו בתחום האופנה, גם בפוליטיקה מבית משפחת לפיד, החדש לעולם טוב מהישן. פירון הוא אומנם אחד אחד מנושאי דגל השינוי, אבל נדמה לי שהתמונה שלו בבגדי השר החדשים מסמלת את מה שעובר עליו ומה שהפך להיות בשנתיים האחרונות.

קצת כמו בסיפור "הביצה שהתחפשה" של דן פגיס, גם אצל פירון השינויים החיצוניים מבשרים על הרצון שלו להסתפח אל הקבוצה אליה הוא מעוניין להצטרף, וזאת במחיר, שככל הנראה נסבל מבחינתו, להפסיק להיות מי שהוא. במקום להילחם על מקומו בתנועה ועל מקומה של התנועה בציבוריות הישראלית, במקום להיות הסמן השמרני של מפלגתו ולהיכנס עם חבריה לדיונים מעמיקים בסוגיות הנתונות במחלוקת בתחום הדת והמדינה הוא בוחר להתעלם לחלוטין מהרעיונות בהם האמין ולהם חינך כל השנים.

במסגרת צו האופנה התנועתי הוא חוזר בו אחד לאחד מכל מה שהאמין בו עד לפני רגע. הוא מבקש לגשר בין הציונות הדתית ליש עתיד, אבל למעשה פונה אל הציונות הדתית כהוא אינו מייצג עוד דבר. הוא תוצר של אותו השינוי שהמפלגה דוגלת בו. הוא בא לשנות. ויצא משונה.
http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/675/164.html