הלוואי שאובמה ייכנס באמ־אמא שלורוגל אלפר
הלוואי שאובמה ייכנס באמ־אמא של בנימין נתניהו. זו כעת התקווה. זה שש
שנים שהנשיא האמריקאי מכזיב את מתנגדי האפרטהייד והכיבוש בישראל, ואת
תומכי פתרון שתי המדינות בצד הפלסטיני. זה שש שנים שהוא בעצם תומך
בהתנהלות האובדנית, הרוויה הרס עצמי, של רוב היהודים בישראל, בהובלת
נתניהו.
מסיבות שאין טעם וזמן לתהות על קנקנן (ממתי תחושת קיפוח בפריפריה
ראויה לדיון כסיבה המצדיקה שלטון על עם אחר?), הם נחושים להחריב את
ישראל במרחץ דמים דתי־לאומני מתמשך, במסגרת מדינה דו־לאומית מתהווה,
שבה נהוג משטר דמוקרטי ליהודים ומשטר נפרד לפלסטינים, השולל מהם
זכויות אזרח. בזמן שאובמה מאפשר את האסון, מתרבים בקרבנו ההוזים על
החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, הגברת הילודה היהודית,
העלאת כל יהודי תבל ארצה והמתנה דרוכה לביאת המשיח.
האם טחו עיניו של אובמה מראות, שהתמיכה הבלתי מסויגת שלו בישראל
אחראית ליצירת התנאים שמאפשרים ואף מעודדים את צמיחת מדינת האפרטהייד
הדו־לאומית כאן? האם הוא לא מבין, שללא הסיוע הכספי, הצבאי
והדיפלומטי שהוא מעניק לישראל מפעל ההתנחלויות והכיבוש יקרוס? האם
הוא לא קולט, שלו רק יגיס לבו בפומבי בנתניהו ובישראל שתחת הנהגתו –
אירופה תלך בעקבותיו, ובמהרה יוטלו על ישראל סנקציות כלכליות וחרם
שיאלצו את היהודים בישראל לשנות את השקפתם המדינית? האם הוא לא יודע,
שאם רק יפסיק לספק חלקי חילוף למטוסי קרב, ההזיה הקדחתנית תתפוגג
והשפיות תחזור לשרור במקומותינו?
מה רוצים רוב הישראלים? הם רוצים לחזור הביתה בשלום ושיעזבו אותם
בשקט. חברון, בית אל ומזרח ירושלים מעניינות אותם כקליפת השום. כף
רגלם לא דורכת שם. אובמה יכול בקלות לשכנע אותם לתמוך בהקמת מדינה
פלסטינית. זו חובתו המוסרית, אבל זה כנראה לא מאוד מעניין אותו. הרי
בתקופת מגוריו בשיקגו הוא היה חבר קרוב של האינטלקטואל וההיסטוריון
הפלסטיני־האמריקאי הבכיר רשיד חאלידי. הוא יודע בדיוק איזה נזק נגרם
לפלסטינים בגלל התמיכה האמריקאית בישראל.
זו גם חובתו המדינית — ללחוץ על ישראל — אבל גם זה כנראה לא מספיק
חשוב לו. שש שנות כלום מעידות על כך. לנו, המיעוט הממאן להסכין עם
האפרטהייד הישראלי, עד כדי שקילה מחדש של מסירותנו למדינה המאבדת צלם
אנוש — המניעים של אובמה לא משנים. העיקר שיפעל. ואם הטריגר יהיה איבה
אישית לנתניהו ורצון להענישו על שקריו ותככיו, מה טוב. נקמה היא
היעילה והעוצמתית שבמניעים.
לא צריכה להיות לנו שום הסתייגות ערכית מפעולה נגד שלטון שאיבד את
תוקפו המוסרי. אנו מסרבים לשתף פעולה עם מסע ההרס העצמי, ההתאבדות
הקולקטיבית. זו חובתנו המוסרית וזכותנו האזרחית לעודד את אובמה לפעול
נגד השלטון הישראלי הגזעני והאנטי־דמוקרטי. זו מחאה יעילה וחוקית.
הלוואי שישמע את קולנו ויתעשת. זו כהונתו האחרונה, הוא לא יזדקק שוב
לתורמים יהודים במסע בחירות. יהודים אמריקאים שמשמשים כשדולה למען
נתניהו הם קולוניאליסטים נקלים, שאפילו לא משלמים, כתושבי ישראל, את
מחיר הקולוניאליזם שהם מממנים. ואם בגלל אובמה הם לא יתמכו במרוץ
לנשיאות של הילארי קלינטון, יש לקוות שבקרב יהודי אמריקה יימצאו
מספיק תורמים מג'יי סטריט.
תציל אותנו, אובמה.
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2601703