ערכתי לאחרונה בתאריך 09.04.15 בשעה 17:02 בברכה, AVNER
משל החסקה
- - - - - - - - -
אדם באפיסת כוחות טובע בים ואין איש סביבו
סורק את האופק ולכל מלוא העין אינו רואה דבר
וכשהוא מבין שאין סיכוי לעזרה ובטרם יפוג לבבו
הוא מרים עיניו לרקיע בתחינה לנס מפני הסוף המרולפתע, כמו משום מקום, מופיעה חסקה ועליה מציל
את המשוט לעבר האיש שבמים מושיט הוא ואומר: "הי!
עלה, ניצלת, למזלך, כי רק במקרה סטיתי ממסלול התרגיל"
ואיננו מאמין למשמע: "אחכה לנס ולא לחסקה שבאה באקראי!"
= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =
כזכור:
על השואה והתקומה כותב הרב אליהו דסלר בספרו: "מכתב מאליהו":
חסדים גדולים מן הקצה אל הקצה הם,
מקצה יסורין של ששת אלפי אלפים מאחינו (יגדור ה׳ את הפרצה)
אל קצה השני — התישבות עמנו במדינתו בארץ הקדושה.
מזה צריך ללמוד ולקבוע אמונה בלב, — אוי למי שיבא ליום הדין
ועדיין סומא הוא מלראות דבר מוחשי כזה.
הרב אליהו אליעזר דסלר ז״ל, אלול תש״ח; מכתב מאליהו ח״ג עמ׳ 352.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
