קבוצות דיון
פוליטיקה ואקטואליה
נושא #21037
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
אחוות אחים
חבר מתאריך 12.8.14
2156 הודעות, 15 מדרגים, 28 נקודות. ראה משוב | אור ליום שני ט''ו באייר תשע''ה
23:39 03.05.15 |
  
 
|
1 במאי, תעודת עניות לאנשי האקדמיה, עיתונאי השמאל, אנשי רוח, ואמנים, עד לא מזמן.
| |
1 במאי, האם ניתן להפריד רעיונות טובים מעובדות רעות? ודאי שכן, השאלה האם אנחנו באמת מסוגלים להתקדם לכך?
העובדה שהיינו צריכים להגיע למיליוני נרצחים, היא תעודת עניות לכושר השיפוט של כל מי שהמשיך לקדם את הרעיון גם לאחר גילוי הראיות הכל כך קשות.
אין לי שום כוונה להתייחס לטיבו של הרעיון בעד ונגד, זה לא העניין כאן בכלל!
היום כבר פגו העוצמות בהם הרעידה האידיאולוגיה הקומוניסטית את העולם לכ-100 שנים, עד כדי כך שרבים יחשבו: מדוע אני כותב על נושא כה לא רלוונטי ? מה היה מאמין לזה לפני 50 שנה.
כיוון שהקומוניזם הוא דוגמא ברורה למקרה שבו בשלב מסוים הרעיון נעשה גדול יותר מהאנשים עצמם, ואף גדול יותר מהמציאות בשטח, ללא קשר לעקרונותיו היו אשר יהיו, יש פה דוגמא חיה לעצימת עיניים אל מול המציאות לא לפני הרבה שנים, וע"י גופים הפועלים עד היום.
הדיון כאן הוא אינו בכלל על טיבו של הרעיון, כל אחד ע"פ השקפותיו בוחר האם לקבל אידיאולוגיה כזו או אחרת וזה ענינו הפרטי. הדיון הוא מדוע כאשר הזוועות של יישום הרעיון כבר היו ברורות , לא חדלו אותם תומכים מלהאמין שזו הדרך להצלחת האנושות. זו בדיוק ההגדרה של משיחיות.
האם אלו שתומכים ברעיון היו מאחלים לעצמם לחיות במדינה המיישמת אותו הלכה למעשה, על אף שזה מעולם לא הצליח להראות סביר לעינינו היום?
כאן צריך להפריד בין המאה הקודמת כאשר הרעיון יושם בעיקר בבריה"מ וגרורותיה לבין תומכיו היום.
נתחיל בעבר ונגיע לעתיד,
בשנות ה-20 ו ה-30 של המאה הקודמת כבר הבשיל הרעיון והייתה לא פחות מהתפוצצות אטומית של הקדמה – הקומוניזם, התפיסה הייתה לבנות עולם חדש צודק יותר, התעוררות במלוא מובן המילה. שנים לאחר מכן, בעיצומו של יישום הרעיון היה זה "שמש העמים" ששלט על בריה"מ. באותה תקופה המפה הפוליטית במערב התחלקה לקפיטליסטים מימין וקומוניסטים משמאל ( עד היום באירופה, למעט מפלגות שמאל ירוקות שהן חדשות יחסית).
לאורך כל תקופת שלטונו של "שמש העמים" והלאה לתוך "המלחמה הקרה" , אינטלקטואלים, אנשי רוח, אומנים ובעיקר עיתונאים ביקשו לייבא את הרעיון לארה"ב ולמערב כולו. ביקשו להביא את הארה הביתה .
חייבת להיות ביקורת אמתית על העובדה שכדי להנחיל את הרעיון במערב היה צריך לעצום את העיניים חזק חזק כדי לא לראות את תוצאותיו בשטח.
כן, אני מדבר על מיתה מרעב של עשרות מיליונים, טיהור אתני (כגון ה"וולגה דויטשן" או הטטרים והצ'צ'נים), "טיהור" האופוזיציה, חינוך מחדש בסיביר ועוד כהנה וכהנה.
היה קשה לאותם תומכים במערב לקבל שיישום הרעיון אינו עולה בקנה אחד עם ייעודו העילאי.
ושוב לא להתבלבל, אני לא מצביע על חולי המשטר הקומוניסטי, אני מדבר על התמיכה בהם ממערב.
בשלב זה בטח תסכימו איתי, היו צריכים אותם עיתונאים הוגי דעות מה ניו יורק טיימס, וחבריהם להיות ישרים ולומר ש: "אסון הגיע לחברה הקומוניסטית", זה לא מוריד ולא מעלה את הרעיון עצמו, אבל לבטח אי אפשר להתעלם מהעובדות שבשלב מוקדם כבר לא היה ספק שמיליונים של אנשים נעלמים.
פה התחילה הסטייה מהאמת, כנראה חשבו אותם תומכים מערביים שאידיאולוגיה אצילית שמטרתה לשחרר את ההמונים ולהביא אותם אל הקדמה, חשובה יותר מאדם אחד או שתיים שנהרגו על קידוש הרעיון ולעיתים אף מרצונם.
השאלה היא האם יש גבול עד היכן הולכים עם רעיון כזה? באותם ימים יעידו זקננו התשובה הייתה חדה וברורה: הולכים עד הסוף! , מבחינתם העולם לא היה ראוי להתקיים לולא צעד קדימה את צעד הקדמה, ולכן אין תשלום יקר מידי עבור יישום רעיון זה. אני מתאר לעצמי שחשבו שאוטוטו זה מסתדר, אלו רק קרטועים של התחלה, נניח.
זו הטענה , אני לא מתעסק בהתנהלות הגוש הסובייטי בכלל כרגע, הביקורת שלי היא על אותם אנשי רוח כ ג'ורג' ברנרד שו וחבריו, עיתונאים מה NewYorktimes, פרופסורים מהקאדמיה המערבית אלו שבחרו להתעלם מהעובדות הקשות. רוצה לומר על תתנו לעובדות לבלבל אותנו , נהגו לומר אז: העולם חייב לעשות את הצעד קדימה בכל מחיר. לשיטתם- החיים, אם אינם אידיאלים אינם שווים כלל וכלל, אמרו וקיוו למהפכה הגדולה בארה"ב שתביא את הקדמה לעוד מיליוני אזרחים.
כל אותם תומכים ביקרו כל מי שדיבר נגד הרעיון וטענו שהוא חשוך, כל פיסת מידע על זוועות שקורות במדינות קומוניסטיות נדחקה הצידה כיוון שהפריע לתהליך התעוררות החברה המערבית גם כן. ורבים התעודים של תמיכות פומביות בבריה"מ של "שמש העמים" מעל דפי העיתונים, באקדמיה, בספרות ובאומנות.
והיום,
רוצים לחגוג 1 במאי, אברך אתכם בחג שמח.
אך האם גם החוגגים יכולים להפריד בין רעיון למעשה? האם ניתן לחלץ מהם מילה רעה אחת על מנהיגי המהפכה, על קריסת האנושיות, על רצח עמים ועוד?
אני מאמין שרובם ככולם מודים כל יום על שאינם תחת שלטון "שמש העמים" ועדין חוגגים את החג, זה לא סותר בעיני, כל עוד מודים בתוצאות שנגרמו בשטח וגרוע מכך מודים בהתעלמות מאלטרנטיבות לחזרה לחיים טובים יותר.
האם זה יכול לקרות גם היום?
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
