לוס-אנג'לס
חבר מתאריך 26.10.10
3093 הודעות | יום חמישי ב' בטבת תשע''א
18:20 09.12.10 |
  
 
|
2. זו אחת השיטות של ציר-הרשע האנטי-ציוני ואנטי-יהודי!
בתגובה להודעה מספר 0
| |
בדרכם להפוך את המדינה לסיוט הרב-תרבותי עם רוב מוסלמי/אפריקאי בשליטה! אותם ארגוני "זכויות-אדם" פועלים עבור זכויות הלא-יהודים, בשליחות עמותות הרשע תחת פיקוד עליון של נעמי חזן וחבר מרעיה! הדרך להלחם בהם ולהציל את מדינת היהודים רק דרך חקיקה ושפיטה, בנוסח "הפוך על הפוך". יש עכשו רוב לחובבי-ציון בכנסת! היכן אותם ח"כים ושרים שהציבור שלח (בבחירות) לכנסת להגן על מדינת היהודים? ציר-הרשע האנטי-ציוני ואנטי-יהודי פועל להציף את ישראל במסתננים אפריקאים, שב"חים פלסטינאים, ושאר שב"חים מארבע קצוות תבל! הדרך לפתור את הבעיה היא בחקיקה מתגוננת! חייבים להפנות את הזעם הציבורי לח"כים הציונים שיתעוררו ויחוקקו חוקי הגנה על מדינת היהודים - מפני המסתננים והשוהים הבלתי-חוקיים האחרים, כולל פלסטינאים! אז מה בכל זאת עוד ניתן לעשות? ניתן לשנות את המציאות הנוכחית (הקולטת מסתננים) למציאות חדשה (הפולטת מסתננים), כך שיפסק השיטפון וכיוונו ישתנה מישראל החוצה! זאת, בדרך של חקיקה של דמוקרטיה מתגוננת! בנוסף, יש צורך בסדרת חוקים שיבטלו את הכדאיות להסתנן לישראל, ע"י אותם מסתננים ו/או שוהים בלתי-חוקיים אחרים, המחפשים בארצנו חיים טובים יותר, בעיקר מבחינה כלכלית. לכן, יש צורך בנושא זה לסגור את כל הקצוות והפרצות באופן הרמטי, ככל שניתן! חקיקה כזאת ואכיפתה, יגרמו למסתננים לברוח מישראל, מרצונם, חזרה לארצותיהם! צריך לחסום את הפירצה הקוראת לגנב, להלן רשימת החוקים (ו/או הסעיפים בחוק קיים או עתידי) הדרושים: 1. קנסות גבוהים ומאסר למעסיקי שוהים בלתי חוקיים! למסיעים אותם, ולמסתירים אותם! למשל, 100 אלף ש"ח קנס + מאסר על תנאי על המעסיק/ המסתיר עובד שנתפש בפעם הראשונה, + רישום פלילי וקלון! מאסר (ארוך) בפועל, לעברה חוזרת! 2. מכירה ו/או השכרת נדלן (דירות, עסקים) לשוהים בלתי חוקיים - עברה על החוק, עם קנסות גבוהים (לדוגמא, שכ"ד של שנה לפחות) + רישום פלילי, ומאסר על תנאי, ההופכים את הסיכון ללא כדאי מבחינה כלכלית ואישית.
מאסר (ארוך) בפועל, לעברה חוזרת! 3. לקבוע בחוק כי שוהה בלתי חוקי אינו זכאי לרשיון נהיגה בישראל!!! 4. לקבוע בחוק כי שוהה בלתי חוקי אינו זכאי לפתוח ולנהל חשבון בבנק בישראל. חשבונות שנפתחו - להקפיא ולסגור! לחלט את הכספים כנגד הוצאות המדינה לטיפול ולגירוש המסתנן (ומשפחתו)!
5. לקבוע בחוק כי שוהה בלתי-חוקי אינו זכאי לקבל בישראל רשיון-עסק. קנסות גבוהים וכו' למי שנתן לו רשיון, ולמי שהשכיר לו עסק, או עזר לו לפתוח עסק! מאסר (ארוך) בפועל, לעברה חוזרת! 6. לקבוע בחוק כי המעסיק שוהה בלתי חוקי עובר על החוק (קנסות ומאסר!), וכי השכר המשולם לשוהה בלתי חוקי אינו ניתן להכרה כהוצאה מותרת למטרות קיזוז במס הכנסה. 7. כנ"ל, כל המוציא תלוש שכר לעובד בלתי חוקי (בעל עסק, חברה, חשב שכר, וכו', עובר על החוק ודינו...קנסות, רישום פלילי, מאסר, ... מאסר (ארוך) בפועל, לעברה חוזרת! 8. לקבוע בחוק כי שוהה בלתי-חוקי אינו יכול לשנות את מעמדו בתוך תקופת שהייתו (הבלתי-חוקית) בישראל. עליו קודם לעזוב את המדינה, ולהגיש בקשה מנומקת לנציגות ישראלית בחו"ל, אשר תועבר לישראל ותידון כמו כל בקשה דומה. 9. לקבוע בחוק, כי ילדי-עוגן של שוהה בלתי-חוקי אינם כשלעצמם סיבה לשינוי סטטוס, שלהם ו/או של הוריהם, וגם במקרה זה חל סעיף 8 כאן. 10. בעת תפישת מסתנן ו/או שוהה בלתי חוקי, לפתוח לו תיק פלילי במשטרה, כולל תעוד המסמכים שברשותו, צילום + לקיחת תביעות-אצבעות + מדגם DNA.
זה כולל גם שב"חים פלסטינאים! להכניס אותם לרשימת מסורבי כניסה לישראל!
לקבוע בחוק מאסר (ארוך) בפועל, לעברה חוזרת!, בעיקר לגבי השב"חים הפלסטינאים! 11. ואם עדיין נשארו פרצות נוספות (לאפשרות "חיים-טובים" למסתננים ושב"חים) לסגור גם אותן! צריך להפנים: הדרך לפתרון בחקיקה ואכיפתה!!! ואם לצורך זאת יש לסרס את בג"ץ, אז זה חייב להעשות!
|
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
lurker
חבר מתאריך 18.9.05
15764 הודעות | יום חמישי ב' בטבת תשע''א
18:30 09.12.10 |
|
|
3. תקציר מנהלים בעברית וקישור לדו''ח המלא באנגלית
בתגובה להודעה מספר 0
| |
"לוחמה משפטית": ארגונים לא ממשלתיים והניצול לרעה של בתי-המשפט בסכסוך הערבי-ישראלי תקציר מנהלים השימוש בבתי משפט לשפוט פגיעות בזכויות אדם התרחב מאוד מאז שנות התשעים. גדילה זו באה במקביל לצבירת הכוח רחבת ההיקף של ארגונים לא ממשלתיים (NGOs - להלן "ארגונים") והרחבת מושג "סמכות השיפוט האוניברסאלית". ארגונים שטוענים כי הם מקדמים זכויות אדם (רבים מהם ממומנים על ידי ממשלות אירופיות, האיחוד האירופי, וקרנות בולטות דוגמת קרן פורד, הקרן החדשה לישראל, ומכון החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס) עוסקים בשדלנות בינלאומית, בנוסף להגשת תביעות אזרחיות ויזום תביעות פליליות בבלגיה, אנגליה, ספרד, שווייץ, ארצות הברית ומקומות אחרים נגד פקידי ציבור ישראלים בשל "פשעי מלחמה" או "פשעים נגד האנושות" לכאורה. פעולות משפטיות אלה שמטרתן כביכול, להביא "צדק" ל"קרבנות", הן צורה של "לוחמה משפטית" - "אסטרטגיה העושה שימוש או מנצלת את החוק כתחליף לאמצעים צבאיים מסורתיים על מנת להשיג מטרות צבאיות" - המיועדת להעניש את ישראל על פעולותיה כנגד הטרור, כמו גם לעצור פעולות עתידיות.בנוסף לכך, פעולות אלה הן אמצעים בידי שחקנים שאינם מחויבים לשום דין וחשבון דמוקרטי מכל סוג, לחתור תחת מדיניות החוץ של מדינות ולהתערב בקשרים דיפלומטיים. בעוד שישראל אינה המדינה היחידה שעמדה בפני "לוחמה משפטית" מצד ארגונים לא ממשלתיים (מספר ארגונים בולטים הגישו תביעות דומות בצרפת ובגרמניה נגד פקידים אמריקאים), היא מהווה מטרה עיקרית למאמצים אלו. על אף טענותיהם כי הם מקדמים זכויות אדם אוניברסאליות, אותם ארגונים לא פתחו בתביעות כנגד גורמים פלסטינים, סורים, איראנים או אנשי חזבאללה המעורבים בטרור. אסטרטגיה זו של יצירת דה-לגיטימציה לישראל באמצעות השימוש במסגרות משפטיות אומצה בפורום הארגונים הלא ממשלתיים של הועידה הבינלאומית נגד הגזענות שנערכה ב-2001 בדרבן, דרום אפריקה (ועידת דרבן, או WCAR). פורום הארגונים הלא ממשלתיים גיבש תוכנית לפיה ישראל תסומן כמדינה "גזענית" וכמדינת "אפרטהייד"; תבודד מבחינה בינלאומית באמצעות מסע של חרמות, משיכת השקעות וסנקציות; ואימץ בפירוש את הלוחמה המשפטית כדי לקדם את המלחמה הפוליטית נגד ישראל. הצהרת פורום הארגונים הלא ממשלתיים קראה ל"אימוץ כל האמצעים שיבטיחו את אכיפת" המשפט ההומניטארי הבינלאומי, כולל "כינון טריבונל לפשעי מלחמה לחקור ולהביא לצדק את אלו שעלולים להיות אשמים בפשעי מלחמה, מעשי רצח-עם וטיהור אתני ופשע האפרטהייד...המבוצעים בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים". תנועה זו מונהגת על ידי ארגונים לא ממשלתיים פלסטינים כגון אל-חאק, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR), אל-מיזאן, ובדיל (Badil), ובסיועם של ארגונים בינלאומיים הכוללים את משמר זכויות האדם (Human Rights Watch, HRW), אמנסטי אינטרנשיונל, הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם - צרפת (FIDH), והמרכז לזכויות חוקתיות(ניו-יורק, CCR). הארגונים הישראלים עדאלה, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין ואחרים גם כן מעורבים באופן בולט בנושא זה. ארגונים אלה ממומנים בעיקר על ידי ממשלות אירופיות ומקבלים מימון מן הקרנות שהוזכרו לעיל. חיבור זה מציג מספר מקרי מבחן המנתחים את התפקיד המרכזי ששיחקו ארגונים לא ממשלתיים באסטרטגית הלוחמה המשפטית, שעושים בה שימוש לקידום מסעות התעמולה הפוליטיים נגד ישראל. המחקר פותח בדיון על מעורבותם של ארגונים לא ממשלתיים בתנועה לקידום ולהרחבת מושג סמכות השיפוט האוניברסאלית, ובהקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). ללא התפתחויות משפטיות אלו, אסטרטגיית הארגונים הללו לא הייתה מתאפשרת. שנית, המאמר יפרט את הלוחמה המשפטית האנטי-ישראלית ברמה הבינלאומית, ויבחן את פיתוח הטקטיקה בפורום הארגונים הלא ממשלתיים בועידת דרבן ב-2001; אסטרטגיות אלטרנטיביות שאומצו על ידי רשת הארגונים כתחליף לתביעות פליליות נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, דוגמת כנסים הממומנים על ידי האיחוד האירופי או ממשלות אירופיות על העמדה לדין של "פושעי מלחמה" ישראלים, ומסעות שדלנות; התביעה בבית הדין הבינלאומי (ICJ) כנגד מכשול ההפרדה של ישראל; וועדות "החקירה" הבינלאומיות על הלחימה בעזה בשנת 2009. בדומה למסעות התעמולה הפוליטיים האחרים של הארגונים, גם פעילויות אלה מציירות באופן עקבי שוויון לא מוסרי בין מבצעים של מלחמה בטרור ובין זוועות בקנה מידה המוני, מצמצמות או משמיטות את הקשר הטרור, מנצלות את המינוח והרטוריקה של המשפט הבינלאומי, מפרסמות גינויים מבלי לספק בסיס נאות או ראיות מהימנות, ועושות שימוש בהגדרות משפטיות חלקיות, מסולפות, או בלתי עקביות. שלישית, החיבור דן בדין-ודברים המשפטיים שמובילים הארגונים נגד ישראל בבתי המשפט הלאומיים באירופה ובארצות הברית. מכיוון שישראל לא אשררה את השתתפותה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בשל חששות פוליטיים ומשפטיים משמעותיים, הלוחמה המשפטית של הארגונים מתרחשת באופן כללי בבתי משפט לאומיים, במדינות בהן נחקקו חוקים בעניין "פשעי מלחמה" או חוקים אחרים בנוגע לסמכות שיפוט אוניברסאלית. התביעות המפורטות במחקר כוללות את התיק נגד אריאל שרון בבלגיה בשל אחריותו, כביכול, לטבח בסברה ושתילה; צו המעצר שהוצא נגד דורון אלמוג בבריטניה בשל "הפרות חמורות" לכאורה של אמנת ג‘נבה; התביעה הפלילית הפרטית שהוגשה בספרד כנגד שבעה בכירים ישראלים, על תפקידם כביכול בחיסולו של מייסד הזרוע הצבאית של החמאס, סלאח שחאדה; ניסיונות בבריטניה לעצור את ציפי לבני ואהוד ברק באשמת "פשעי מלחמה" כביכול שבוצעו בלחימה בעזה; הגשת תלונה פלילית בהולנד כנגד עמי אילון באשמת "עינויים"; תיקים אזרחיים בארצות הברית נגד אבי דיכטר בשל תפקידו לכאורה במבצע כנגד שחאדה, ונגד משה יעלון בשל השתתפותו לכאורה במבצע צה“ל בקנא שבלבנון ב-1996; ולבסוף, תביעות שהוגשו בארצות הברית ובבריטניה שנועדו לחסום את המסחר התאגידי עם ישראל. כפי שהבהיר בית משפט אמריקני לערעורים, תיקים אלה מבקשים לערב את בתי המשפט "במיקרו-ניהול של החלטות בדבר קביעת מטרות צבאיות", והם אינם תביעות דוגמת תביעות נגד דמויות הדומות ל"אידי אמין או מאו דזה-דונג". הטוענים לא הצליחו להצביע על תיקים שבהם "החלטות דומות של הדרג הגבוה בקביעת טקטיקות ואסטרטגיות צבאיות תוך כדי מבצעים צבאיים מודרנים, נחשבו לכדי עינויים או הוצאות להורג בלתי חוקיות תחת המשפט הבינלאומי". בעוד כל התיקים הללו נפטרו בלא כלום בשלבים המקדימים, הכיסוי התקשורתי להן זכו גרם לנזק משמעותי, ובכך מילא את אחת המטרות המרכזיות של הארגונים. כתוצאה מתביעות אלה, מספר מדינות, בייחוד בלגיה וספרד, תיקנו את חוקיהן על מנת למנוע ניצול עתידי. תיקונים אלה כללו שלילה של היכולת של הארגונים לפנות ישירות לשופט בדרישה לצו מעצר מבלי להתייעץ בגורמים ממשלתיים כלשהם. עם זאת, לתביעות הללו ממשיכות להיות השלכות פוליטיות ודיפלומטיות חמורות, ביניהן הגבלה משמעותית ביכולתם של גורמים ישראלים בכירים לנסוע לחו“ל. ההשפעה התקשורתית גם נותרת מרכיב חשוב בדמוניזציה של ישראל. דו“ח זה מדגיש גם את היעדר השקיפות והאחריותיות של הארגונים, ותרומתם למתח הדיפלומטי והפוליטי, ולהחרפת הסכסוך. אנליסטים ציינו שהמיקוד ב"בעיה אחת" מצד ארגונים רבים הטוענים כי הם מקדמים זכויות אדם הופך אותם "להיות פחות מוטרדים מאיזון האינטרסים הנדרש ממובילי מדיניות". פעילי הארגונים משתמשים בתביעות משפטיות על מנת לקדם את האידיאולוגיות ומטרות מדיניות החוץ האישיות שלהם, מבלי שהם נושאים באחריות כלפי גוף דמוקרטי כלשהו. במקום להשתתף בדיון ובקבלת ההחלטות הקשות של מדינות-לאום, כגון כיצד לשקול ריבונות וצרכים ביטחוניים מול זכויות אדם, ארגונים אלה מקדמים את האג'נדה הפוליטית שלהם מבלי להתחשב בהשפעה הרחבה יותר של פעולותיהם. מבט אנוכי שכזה בלב סביבה גיאו-פוליטית מורכבת, כמו זו של הסכסוך הישראלי-ערבי, מוביל להתמשכות הסכסוך, ובאופן פרדוקסאלי, לדילול המימד האוניברסאלי של זכויות האדם.
http://www.ngo-monitor.org/data/images/File/lawfare-monograph.pdf
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
מיה עיר דוד
גולש אורח
| יום ששי ג' בטבת תשע''א
01:53 10.12.10 |
|
|
8. הכתבה המלאה
בתגובה להודעה מספר 0
| |
לוחמה משפטית – הנשק של ארגוני זכויות האדם
ארגון NGO Monitor מפרסם היום דו"ח העוסק ב"לוחמה משפטית – ניצול בתי המשפט בסכסוך הישראלי-ערבי". הדו"ח, לטענת כותביו, שופך אור על השימוש הפוליטי בבית המשפט בארץ ובעולם לטובת הנושא הפלסטיני.תומר ניר, סרוגים
הדפסה
09.12.10 17:26
פלאש 90
ארגון NGO Monitor העוקב אחר פעילות ארגונים לא ממשלתיים פרסם היום דו"ח מעודכן, העוסק ב"לוחמה משפטית – ניצול בתי המשפט בסכסוך הישראלי-ערבי". הפרסום לטענת אנשי NGO Monitor, כולל מחקר על תפקידם המרכזי של ארגונים לא ממשלתיים, שרבים מהם ממומנים על ידי האיחוד האירופי, ממשלות אירופאיות וקרנות מרכזיות, למטרה הפרטנית של הגשת תביעות באשמת פשעי מלחמה כנגד בכירים ישראלים. "לוחמה משפטית מגלה מידע חיוני שמדגים את הקשר הישיר בין ממשלות זרות והניצול של בתי המשפט על ידי ארגונים לא ממשלתיים לקידום מטרותיהם הפוליטיות", אומר פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor הירושלמי. "לוחמה משפטית היא אסטרטגיה מתוחכמת, שפותחה בועידת דרבן ב-2001 ומיושמת עכשיו בבתי משפט ברחבי אירופה וארצות הברית. זוהי אנטיתזה לזכויות אדם, וכפי שהמחקר מראה, ארגונים לא ממשלתיים משתמשים במימון של ממשלות זרות למטרה פרטנית זו. בגלל חוסר שקיפות והעדר בקרה, פקידים ממשלתיים לרוב אינם מודעים כיצד כספם מנוצל". מחקר זה מספק פרטים לגבי תביעות רבות שהוגשו נגד בכירים ישראלים, כגון המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR), שעתר לבית המשפט להוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים במספר רב של מדינות, בעיקר באשמת "פשעי מלחמה" על הסיכול הממוקד של מחבל החמאס סלאח שחאדה. "התביעות שהוגשו על ידי PCHR הן דוגמא לתיקים שאנו בוחנים בלוחמה משפטית," מציינת אן הרצברג, היועצת המשפטית של NGO Monitor ומחברת הדו"ח. "המימון שהוביל לתביעות אלה ניתן באופן לא שקוף ונוצל כמעט ללא הערכה. מקרים אלה והמאמצים לדה-לגיטימציה אינם מועילים ליצירת שלום והבנה הדדית באזור, ואינם מתיישבים עם המדיניות הרשמית של המדינות שממנות אותם ללא ידיעתן". מרלין - קישורים ממומנים סדנת יעדים
סמינר מעשי להגשמה עצמית, ההרשמה למחזור 87 בעיצומה מידע
הרשמו עכשיו
קורס שוק ההון
4 הצעות לקורס שוק ההון. מלא טופס והשווה הצעות
מכללות מובילות
בנוסף לפירוט מקרים פרטנים, לוחמה משפטית גם דן במעורבות ארגונים לא ממשלתיים ביצירת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) והרחבת מושג סמכות השיפוט האוניברסאלית – שתי התפתחויות שהיוו את הבסיס לאסטרטגית הארגונים הלא ממשלתיים. המחקר גם עוקב אחר התפתחות האסטרטגיה מאז כנס דרבן ב-2001 ועד לכנסים בנושא תביעות שעניינם "פושעי מלחמה" ישראלים הממומנים על ידי ממשלות אירופאיות והאיחוד האירופי, ומסעות שדלנות דומים. "מחקרנו מראה אסטרטגיה מוגדרת היטב, המיושמת על ידי ארגונים לא ממשלתיים והמממנים שלהם – ניצול ושימוש פסול ברטוריקה של זכויות אדם כדי לעשות דמוניזציה של ישראל", ממשיכה הרצברג. "מאות הארגונים הלא ממשלתיים שטוענים שמטרתם קידום זכויות אדם שותקים בדרך כלל בעניין גלעד שליט – הכלוא מזה ארבע וחצי שנים, ווליד חסאין, הבלוגר הפלסטיני שנעצר, ככל הנראה עונה ועומד בפני מאסר עולם בגדה המערבית באשמת הבעת דעות כופרות בבלוג שלו ובמספר עמודי פייסבוק. אנשים אלה והנסיבות היחידאיות שלהם אינם מתאימים לפרדיגמה הפוליטית ולכן ארגונים המצהירים על עצמם "ארגוני זכויות אדם" מתעלמים מהם". פרופ' שטיינברג מוסיף, "ניצול זכויות אדם הוא מרכיב עיקרי של לוחמה משפטית. מוסדות בינלאומיים וארגונים לא ממשלתיים צריכים להכיר באסטרטגיה הזו ולהבין שהיא חותרת תחת העבודה של מגני זכויות אדם אמיתיים ברחבי העולם. כאשר ארגונים לא ממשלתיים מקצים זמן ומשאבים כדי להגיש תביעות כאלה, הם זונחים פגיעות אמיתיות בזכויות אדם בחברות דוגמת סין, לוב, קונגו ומדינות רבות אחרות. יום זכויות האדם הבינלאומי צריך להפנות את תשומת הלב שלנו אל האנשים בחברות מסוג זה שבאמת ובתמים צריכים את תשומת הלב והעזרה שלנו".
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
