תשובה למתקפה נגד שוויץ לפני יומיים בפורום  

זוהי חובתנו לזעוק את דם אחינו!

הנה טיפה חומר לקריאה-
"
חוזר של המשטרה השוויצרית, 7 בספטמבר 1938
המשטרה הפדראלית והמחלקה המשפטית
המשטרה השוויצרית
ברן, 7 בספטמבר 1938

חשוב ביותר וסודי ביותר

חוזר

אל מעברי הגבול של משטרת הגבולות:

הנידון: פיקוח קפדני על כניסתם של מהגרים.
העתק: מפקדי המשטרה בקנטונים ושגרירויות וקונסוליות שוויצריות ברחבי אירופה.

סקירה של המצב הקיים
ב-28 במרץ השנה, החליטה הממשלה הפדרלית להחיל מחדש את חובת הוויזה לבעלי דרכונים אוסטרים. מטרת הצעד היא לשלוט על כניסתם של מהגרים מאוסטריה אל שוויץ. החלטתה של ממשלת גרמניה להוציא דרכונים גרמנים לכל האזרחים האוסטרים לשעבר הופכת את הצעד הזה לחסר תוחלת. במקביל, הצעדים האחרונים שננקטו כנגד היהודים בגרמניה מעלים את החשש להגירה מוגברת מחודשת לתוך תחומי שוויץ. לפני זמן קצר הכריזה ממשלת איטליה כי כל היהודים שהגיעו אל תחומה לאחר 1919 צריכים לעזוב את איטליה תוך חצי שנה. צרפת הצטרפה אל שאר המדינות וסגרה את שעריה בפני מהגרים מגרמניה. היא גם מבקשת להפטר מחלק מן המהגרים שכבר נמצאים בתחומה. עלינו לצפות כי מספר עצום של מהגרים יופיעו בגבולנו והם יהיו לא רק גרמנים, אלא גם צ'כים, הונגרים, רומנים, פולנים ויהודים אחרים.

כמה אלפי מהגרים מגרמניה (כולל אוסטריה) כבר נמצאים בשוויץ. למעלה מ-2,000 מהם הם חסרי אמצעים ונתמכים עד אשר יוכלו לעבור למדינות אחרות. דבר זה עלול לארוך זמן ועד אז, יש למנוע לחלוטין עלייה במספר המהגרים אל שוויץ.

כרגע מתקיימים דיונים בגרמניה על מנת למצוא הסדר שיאפשר לנו לקבל מידע על המהגרים מכל רחבי גרמניה לפני שיופיעו בגבולנו. נכון לעכשיו ישנה עדיין הגבלה על מספר הדרכונים שניתנים לאלו המבקשים להגר לשוויץ. עד למציאת פתרון קבע לנושא, עלינו לתבוע ממשטרת הגבולות שתעשה את כל המאמצים הנדרשים ואנו מצרפים את ההנחיות הבאות שאותן יש ליישם לאורך כל הגבול השוויצרי.

הנחיות
כל המחזיקים בדרכון אוסטרי ואין ברשותם ויזה לשוויץ צריכים לשוב מיד על עקבותיהם. אלו שמצליחים לעבור את הגבול בין מעברי הגבול, צריכים גם הם להיות מוחזרים חזרה אל ארצם מיד לאחר תפיסתם...
גם מהגרים המחזיקים בדרכון גרמני אינם יכולים להיכנס ללא ויזה. ייתכן ויהיה קושי עבור שוטר גבול להבחין אם המחזיק בדרכון הגרמני הוא מהגר או לאו. יש לתת לכך תשומת לב מיוחדת לנושא זה. בעיקר אם הדרכון הונפק לאחר ה-15 באוגוסט 1938... אם כן, אלו שמזוהים בתור יהודים או שחשודים בהיותם יהודים צריכים להישלח חזרה (ניתן להניח שאם הדרכון תקף לשנה או פחות, המחזיק בו הוא יהודי). על הדרכונים יש לסמן 'נדחה' ולהחתים עליהם חותמת של מעבר הגבול שעליו יסומנו שני קוים בצורת צלב. כאשר עולים ספקות, ניתן להתקשר עם משרד המשטרה בטלפון (ברן, 401 61 או 492 61).
בכל המקרים בהם נשלחים הפליטים חזרה יש למלא דיווח עבור משטרת הזרים השוויצרית... אנו זקוקים בדחיפות למידע הזה עבור המשא ומתן עם גרמניה.

מהגרים צ'כים והונגרים מגיעים לשוויץ לעתים קרובות שלא מארצות מוצאם, שם הם אינם בטוחים יותר, אלא מארצות אחרות, ובעיקר מגרמניה ומאיטליה. ברגע שהם נכנסים אל תוך תחומי שוויץ קשה מאוד להפטר מהם... אם הם מנסים להגר לשוויץ, משטרת ההגירה צריכה להחזיר אותם כלעומת שבאו.
עלינו להתעקש על כך שההנחיות האלו ימולאו בקפידה רבה. אנחנו מחדדים את ההנחיה שמטיילים המגיעים אל הגבול יבדקו בקפידה, כולל אלו שברכבים פרטיים ובאוטובוסים, אפילו אם הם במסגרת טיול של חברה או קבוצה מאורגנת. אנחנו חוזרים ומדגישים ששום הקלות לא יינתנו במעברי הגבול ללא אישור המשטרה.
מפקד המשטרה
רותמונד (Rothmund)
"
ארכיון יד ושם M.63/20
http://www.yadvashem.org/yv/he/righteous/stories/related/swiss_police_7.09.1938.asp

--

"
...
למרות ששוויץ היתה יכולה להציל יהודים רבים, בהיותה גובלת במדינות אירופאיות רבות, בזמן השואה דווקא נסגרו גבולות שוויץ בפני פליטים יהודים, שהאופציה היחידה שנותרה להם היתה ההשמדה ההמונית. להוטים לרצות את שכניהם הגרמנים מן הצפון הוחלט כי הזכות המסורתית למקלט מדיני שמעניקה שוויץ אינה חלה על יהודים, מפני שהם אינם נרדפים מטעמים "מדיניים", אלא מטעמים שב"דת וגזע" (!) בעזרת ארגונים הומניטריים פרטיים אכן הצליחו כמה אלפי פליטים יהודים (כשלושת אלפים) לבלות את ימי המלחמה במחנות מעצר שוויצרים. אך עוד אלפים שנמלטו מן הרשת של הגסטפו והצליחו להגיע בדרכים בלתי חוקיות לשוויץ, נתפסו, והועברו חזרה לגרמיה, ישירות לידי הגסטפו, ואחרים לידי משטרת צרפת של וישי, שאחר כך הסגירה אותם לגרמניה.

כמה הוסגרו על ידי ממשלת שוויץ "הנייטרלית" לידי הגרמנים? המספר הרשמי הוא של 10,000 Zuruckzuweisungen, דהיינו אנשים שהוחזרו בפועל ממש על ידי המשטרה בין השנים 1942 ל-1945, אך היו רבים מאוד נוספים.
הסופר ג'יימס ג'ויס, שבמלחמת העולם הראשונה התגורר בשוויץ הניטרלית, נאסרה כניסתו חזרה לשוויץ בזמן מלחמת העולם השניה, כי חשבו שהוא יהודי. רק כאשר יכול היה יוצרו של לאופולד בלום להוכיח שאינו יהודי, חס וחלילה,
...
"
http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=981

--

"אשר לי, אין לי ספק שמדיניותנו כלפי היהודים הנרדפים הייתה משגה... המועצה הפדראלית מצטערת עליה מאוד ומביעה את חרטתה..."

מילים אלה נאמרו ב-7 במאי 1995 מפי מר ויליגר, נשיא הקונפדרציה, לרגל טקס לציון 50 שנה לקץ מלחמת העולם השנייה.

מדיניות זאת, ומשגה זה, מה היו? הרי שווייץ קלטה במהלך מלחמת העולם למעלה מ-28,000 יהודים, ושיירות ילדים רבות מספור עשו דרכם מצרפת, תוך התגברות על אלפי סכנות, לעבר 'ארץ המקלט' הנכספת ! אמת, אבל...
שערי המקלט שנפתחו בקמצנות נטרקו בפני אלפים רבים תוך הפקרתם לתאי הגזים.
אנטישמיות (הנפוצה גם בשוויץ)? שנאת זרים? רתיעה מפני תרעומת המעצמה השכנה, חרדה מפני קשיים כלכליים?
כך או כך, עוד בשנת 1938 טורחת שוויץ לבלום את זרם הפליטים היהודיים ההולך וגובר מגרמניה ומאוסטריה. אבל כיצד ניתן לזהות את ה- 'בלתי-אריים' שביניהם? במפגשים עם הגרמנים, שבהם נדונה בעיה זאת, הוסכם אז על סימון דרכוניהם, של היהודים באות בולטת J מוקפת בעיגול. נושאיה של אות הקלון יזכו לדרוך על אדמת שוויץ רק אם הם נמנים על קומץ המאושרים שיש בידם אשרת כניסה אליה.

בשנת 1940 מהדקת שוויץ עוד יותר את הפיקוח על גבולותיה, שבינתיים גם נמתחו גדרות תיל דוקרני לאורכם, מחשש לשיטפון של פליטים יהודיים בגבולה עם צרפת, ובאוגוסט 1942, שעה שכבר הגיעו לידי שלטונות הקונפדרציה דו"חות מודיעין על הנעשה במחנות ההשמדה, הם מפנים אל יחידות המשטרה חוזר המדגיש שאין לראות בנרדפי הגזענות פליטים פוליטיים (הזכאים על פי חוקי שוויץ למקלט).
ממשלת שוויץ גם תובעת מצרפת לחזק את השמירה לאורך גבולותיה. אשר לאלה שיחצו את הגבול בסתר, הם יגורשו, פרט למקרים חריגים כגון נשים בהריון, ילדים מתחת לגיל 16, הורים המלווים בתינוק, או קשישים מבני שישים ומעלה.

אכן, מקצת מן הציבור התקומם. גירוש, לאלה שכבר דרכה כף רגלם על אדמת שוויץ, יהיה לעיתים קרובות עניין של מזל. כי יש בין החיילים והשוטרים גם בני אדם רחמניים, העוצמים עיניים ומתעלמים מן ההוראות.

דרכים להישרדות

ילדים, ולעיתים משפחות שלמות, חומקים סתר בקבוצות קטנות מנשקם הדרוך של שומרי הגבול וזוחלים מתחת לגדר הדוקרנית תוך סיכון חייהם. הכנת נתיבי ההסתננות ארגון "השיירות" נעשו בחירוף נפש בידי שלוחות ארגוני המחתרת שהתמחו בכך.

שלוחות אלה היו רבות, ואלה שיוזכרו להלן לא היו היחידות. המועמדים להסתננות אל "גן-העדן השווייצי" היו בראש ובראשונה ילדים שלא שלטו בשפה הצרפתית או שהיגויים הלקוי הסגיר את מוצאם הזר, וכן אלה שאורח חייהם הדתי הקשה מאוד על היבלעותם בתוף סביבה נוצרית.

כתחנות יציאה של השיירות שימשו ערים שונות בדרום צרפת (בטרם נכבש גם הוא בידי הגרמנים), וכן 'מחוז המקלט' הפרוטסטנטי של שאמבון-סור-ליניון.

נקודות ההתארגנות העיקריות היו ליון, אנסי, שאמברי, אנמאס, בלגארד, אקס-לה-בן.
מספר ארגוני מחתרת שיתפו פעולה ביניהם במשימת העברת השיירה, בחוליות קטנות, עם רדת הלילה לנקודה מסוימת בקו הגבול שבה המתין לה ה"מבריח" (שפעל בהתנדבות או תמורת שכר).

כך פעלו "הששית" (צופים יהודיים), 'חינוך גופני' (תנועות הנוער הציוניות) וארגון גארל OSE יד ביד בסיוע ארגונים נוצריים כגון CIMADE וארגונו של רנה נודו. מסמכי הזיהוי האמיתיים של הילדים נתפרו בדרך כלל ברפידת בגדיהם, ולפחות שמם האמיתי, למען יוכלו להציגם בפני שלטונות שווייץ ואנשי OSE בג'נבה שקיבלו את פניהם.
זו הייתה משימה מייגעת, וכאשר קבוצות התעכבו בדרכן והגיעו באיחור, נאלצו המלווים לעמול כל הלילה תוך חרדה פן יאחרו את השעה...