השבת אנו מברכים את חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ימים שבהם הקב"ה קרוב לעם ישראל ולכן הם ימים טובים לבקשת מחילה וסליחה. הקב"ה הוא אבינו שבשמיים, והוא משפיע עלינו רק טוב, גם מה שנראה לנו לכאורה רע, הרי שהוא בא לעורר אותנו ולתקן אותנו.לכן כל יהודי ויהודי צריך לראות את עצמו כבנו של הקב"ה, ולפנות ישירות לקב"ה ולבקש ממנו סיוע ועזרה על כל דבר ועניין. אבל, עלינו להבין שאי אפשר לבקש מאבא מתנות כאשר לא מקיימים את רצונו של אבא.
כתוב בפרשה (דברים טו) בפסוק ד - אֶּפֶּס כי לֹא יִהְיֶּה בךָּ אֶּבְיֹון וגו', ואילו בפסוק יא נאמר - כי לֹא יֶּחְדל אֶּבְיֹון מִקרֶּב הָּאָּרֶּץ וגו', ואיך מתיישבים הדברים?
רש"י – (רבי שלמה יצחקי) מבאר, כאשר אנו עושים רצונו יתברך, אזי - לֹא יִהְיֶּה בךָּ אֶּבְיון, אולם כשאין עושים רצונו של מקום אזי - כי לֹא יֶּחְדל אֶּבְיֹון. בהמשך מבאר רש"י את משמעות המלה אביון ואומר - אביון. דל מעני, ולשון אביון שהוא תאב לכל דבר: מדברי רש"י מובן שמצבו של האביון גרוע יותר מן העני, משום שהוא תמיד ירצה עוד.
אם נתבונן על דורנו, על התקשורת ואמצעי הפרסום, כיצד הם ממלאים אותנו כל פעם מחדש בתאווה לחומריות, לקנות ולקנות, ולהחליף לדגם חדש גם כשהקודם עדיין עושה את העבודה, ובלי שנרגיש, המרדף אחר החומריות מטפס לדרגות שמביאות אותנו להיות משועבדים לחומר, לעבוד ללא הפסקה = להיות אביונים!!! והיכן השקעת הזמן ברוחניות?
על זה אמר התנא בן זומא בפרקי אבות פרק ד הלכה א: אֵיזֶהוּ עָשיר? הַשמֵחַ בְּּחֶלְּקו.
מתוך העלון של ניר גהלי.