בס"דאני לא חרדי- אבל במובנים מסויימים מסכים איתם- נצרך להמשך.
אתחיל מהנחות היסוד שהנחת.
א. זה עובדה.
ב. זו דעה- ועל דעות אפשר להתווכח.
לגבי ב. בצורה פשוטה, באותה מידה שאתה חושב שמחוייב המציאות הוא הצבא, אנחנו חושבים שמחוייב המציאות הוא לימוד התורה, ואי אפשר זה בלי זה.
גם החרדים סבורים שצריך צבא, ואם לא היה מי שיתגייס רבים מהם היו מתגייסים, אבל מאידך אנחנו סבורים שגם ללא לימוד תורה אי אפשר והיות ולא כל העם נותן יד ללימוד התורה אנו מחויבים לשמור על הגחלת.
לגבי כפיית הרוב, לפי ההלכה אם הרוב החליט החלטה כזו או אחרת, המיעוט מחוייב לה, ומשכך לפי ההלכה החרדים חייבים בגיוס.
אלא מאי? שהצבא במהותו אינו שומר שבת, כשרות, צניעות וכו' וכו', ומשכך אין לחרדים מקום לגיוס, ומשקמו מסגרות חרדיות כן הולכים רבים לגיוס.
בנוסף, קשה לכפות על ציבורדבר שאינו שוויוני, שהרי למה שמשפחה מתל אביב תשלח ילדים לצבא (משמע 6 שנים) ומשפחה חרדית 9ילדים (משמע
27 שנים) זו שאלה שאפשר לתרץ בכמה דרכים אבל זו עדיין שאלה.
הטענה לפיה אפשר להסתדר בס"כ של 50 % היא יותר מנכונה ואפשר גם בפחות ועל ך דיבר בזמנו משה פייגלין שאם הצבא לא היה שירות חובה אלא כמו בארה"ב היה אפשר לחסוך מליארדי שקלים בשנה (אגב, זו הסיבה שקיצרו את משך השירות- פשוט לא צריך כל כך הרבה חיילים בו זמנית).
וזה גם עונה על מה ששאלת, כי אם הצבא אינו חובה אלא כעבודה אז אם הוא בחר להתגייס לא מעניין אותו שאחרים לא כי זו עבודתו ומשכורתו.
ולסיכום- המסקנה שהגעת אליה לא יכולה להיות נכונה בגלל חוק שוויון הזדמנויות, וחוקי יסוד רבים אחרים שמופרים אם ישנה מסגרת גיוס שונה לציבור מסויים.
ולדעתי, הפיתרון האמיתי הוא לבטל את חוק גיוס חובה, שאם לא הקרע בעם ילך ויעצים, כשלמעשה יש פיתרון ראוי אחר.
אני לא שונא ערבים- אני אוהב יהודים!
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
