יור ארגון שקבל 50K דולר, מימון ערבי – מונה לשופט בישראל  

"כך חודרת הקרן החדשה לישראל אל תוך מערכת המשפט במשך שנים היא מימנה משפטנים כאשר אלה היו בתחילת דרכם. אחת מהם היא עו"ד דנה בריסקמן, שעכשיו היא מופיעה בשם המדינה בעתירות שמגישים הקרן ואנשיה ומה קורה כאשר גם השופט נמנה עם 'המשפחה הסודית'?"

לצד פעילי שמאל רדיקלי, אפשר למצוא בין 55 בוגרי התוכנית גם שלושה שופטים, בכירים בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית ומרצים בכירים באוניברסיטאות

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-45887-00.html?tag=11-15-57

"תחקיר חדש: הקרן החדשה וחדירתה למערכת המשפט"
http://rotter.net/forum/gil/18311.shtml

צמיחת פרקטיקה של עריכת דין חברתית–ציבורית בישראל (נטע זיו, 2008)

מספר עורכי הדין בישראל העוסקים בסינגור ובעריכת דין למען שינוי חברתי צמח באופן עקבי במשך עשרים השנים האחרונות: אם באמצע שנות השמונים היה ניתן לספור, בקושי, על אצבעות יד אחת את מספר עורכי הדין הפועלים בזירה זו, הרי שכיום מדובר בדפוס קריירה מקובל שבו פועלים עשרות רבות של עורכי דין ועורכות דין, והוא פתוח בפני כל משפטן חברתי. כיצד התרחש תהליך זה?

תמריץ ישיר לצמיחת פרקטיקה של עריכת דין חברתית בישראל היוותה תכנית המשפטנים לזכויות אדם של הקרן החדשה לישראל . התכנית החלה בהכשרת עורכי דין ישראלים לעיסוק זה החל משנת 1984, והיא נמשכת עד היום. בלב התכנית הכשרה הנרכשת בארצות הברית: הענקת מלגת מחיה ללימודי תואר שני ולעבודה מעשית בארגון לשינוי חברתי בוושינגטון, די.סי., שלאחריה מתחייבים המלגאים לשנת עבודה נוספת במסגרת ארגון ישראלי. פרויקט מבורך וייחודי זה היווה את בית הגידול של 'דור המייסדים' של cause lawyers ישראלים. עם שובם לישראל החלו לעסוק בעריכת דין חברתית–ציבורית, וחלקם הפכו אותה לקריירה מקצועית לטווח ארוך או בינוני. חלק נכבד מבוגרי התכנית ממשיך לעסוק עד היום בעריכת דין חברתית–ציבורית או נושאים בתפקידים ציבוריים בשיפוט, בשירות המדינה או באקדמיה.

להלן רשימה חלקית של משתתפי התכנית ופעילותם כיום: עו"ד יהושע שופמן (עו"ד בכיר באגודה לזכויות האזרח, כיום משנה ליועץ המשפטי לממשלה); עו"ד אביגדור פלדמן; ד"ר נטע זיו (בעבר באגודה לזכויות האזרח, כיום מנהלת הקליניקות המשפטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב); השופטת מרינה לוי; עו"ד אדם פיש; ד"ר אילן סבן (בעבר האגודה לזכויות האזרח, כיום מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה); ד"ר נויה רימלט (בעבר מקימת התכנית לזכויות אזרח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, כיום מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה); עו"ד דן יקיר (היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח); השופטת דנה מרשק–מרום; עו"ד דנה בריסקמן (בעבר אגודה לזכויות האזרח, כיום פרקליטה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה); עו"ד דעואל פלאי (בעבר ממייסדי ארגון "בזכות"); עו"ד ישראלה גורן–גרציאני (בעבר היועצת המשפטית, שדולת הנשים בישראל, יועצת משפטית ארגון "ידיד"); ד"ר ישראל דורון (אוניברסיטת חיפה, ממייסדי "המשפט בשירות הזיקנה"); עו"ד חסן ג'בארין (מקים ויו"ר "עדאלה"); ד"ר דפנה הקר (הפקולטה למשפטים והתכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת תל אביב); עו"ד מוחמד דחלה; עו"ד תאופיק ג'בארין; עו"ד גדיר ניקולא (בעבר ארגון "עדאלה", כיום התכנית לזכויות אדם, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב); עו"ד יוסף ג'בארין (בעבר האגודה לזכויות האזרח, כיום מייסד המרכז הערבי למשפט ומדיניות); עו"ד הישאם שביטה (התכניות לחינוך משפטי קליני, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב); עו"ד מורד אלסנאע; ד"ר תמר מורג (מנהלת התכניות הקליניות במכללה למינהל); עו"ד משה הכהן (הסנגוריה הציבורית); ד"ר משה כהן–אליה (המכללה האקדמית למשפטים ברמת גן); עו"ד יסמין קשת (התנועה לאיכות השלטון); עו"ד גדעון בלומברג (ארגון "ידידי כדור הארץ המזה"ת"). רשימת הבוגרים המלאה מצויה באתר הקרן החדשה לישראל: http://www.nif.org.il/?id=879

http://www.law.tau.ac.il/Heb/?CategoryID=726&ArticleID=603

חייבים לפנות לאורי אריאל , ודוד רותם,
ולשאול אותם .

אין שום צורך לפסול שופט המגיע מפעילות בחוגי השמאל הרדיקלי. אך יש צורך בדיון ציבורי קצת יותר רציני

בן דרור ימיני | 22/2/2011 7:26

מינויו של עו"ד דורי ספיבק לשופט מעורר הדים. כבר היו לנו שופטים עם רקע פוליטי מובהק. אדמונד לוי היה בעברו הרחוק איש ליכוד. חנן מלצר היה, בעברו הקרוב יותר, איש מפלגת העבודה. שניהם הגיעו לבית המשפט העליון, האחרון ללא שום צינון. במקום בו שופטים אמורים לעסוק במשפט, ולא בפוליטיקה, הרקע הפוליטי לא צריך להשפיע. השיקולים צריכים להיות מקצועיים. רק מקצועיים.

אלא שאנחנו חיים בישראל. מדינה שבה גם מומחים משפטיים מגדירים את בתי המשפט כ"מוסדות פוליטיים". הפרדת הרשויות נמחקה. ישראל איננה מדינת חוק. ישראל היא מדינת הפרשנות הלוליינית מבית מדרשו של אהרן ברק. אין שלטון משפט. יש שלטון שופטים. בעיקר בבג"ץ. וזה מחלחל מטה.

ספיבק מתמנה לשופט בבית הדין לעבודה, שפסק פעם שלחברה או עמותה אין דת, כך שהחוק שאוסר על עבודה בשבת אינו רלוונטי. בית הדין הארצי, אגב, הפך את ההחלטה. וטוב שכך. מה יהיו עמדותיו של ספיבק כאשר יעמדו לפניו מעסיקים מתנחלים? או מסתננים שבחוגים שלו הם תמיד פליטים? אפשר להניח שהוא ישפוט משפט צדק. אלא שהצדק צריך לא רק להיעשות. הוא צריך גם להיראות.

האם זה אפשרי? האם כל עמדה פוליטית, תהא אשר תהא, הופכת לבלתי רלוונטית כאשר מדובר בשפיטה? ספיבק מגיע אל כס השיפוט לאחר פעילות פוליטית מובהקת. למשל, באגודה לזכויות האזרח. על פניו, השיפוט הוא המשך מצוין. אלא ששיח הזכויות בישראל, ובעיקר זה של עמותות מסוימות, הפך לשיח בעייתי. ספיבק לא הסתיר את עמדותיו הפוליטיות. הוא נגד ההתנחלויות, וזו בהחלט עמדה לגיטימית, גם אם אתה שופט. אלא שהחבורה שבתוכה צמח ספיבק בשנים האחרונות הלכה שמאלה. מאוד שמאלה.

זו לא תהיה טעות לומר שחלק ניכר מהאנשים באותה סביבה זנחו את הרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית לטובת מדינת כל אזרחיה. הם פועלים, מעשית, למען הצפת ישראל בפליטים. חלקם כבר מצוי בתוככי התמיכה בזכות השיבה. בחוגים הללו יש פחות ופחות אנשים המגדירים את עצמם כציונים.
כמה טוב שיש כיסוי אקדמי

ספיבק עצמו פרסם מאמר המבקר את פסיקת בג"ץ. גם זה לגיטימי. אלא שזה קרה דווקא בביטאון עדאלה. הוא גם שימש בתפקיד בכיר בקליניקה לזכויות אדם של אוניברסיטת תל אביב. זה נשמע אקדמי. אלא שהאקדמיה הישראלית, כידוע, כבר מזמן חצתה את הקווים האדומים. במסגרת הקליניקה חתום ספיבק על עתירות לבג"ץ. זו היתה פעילות שנויה במחלוקת, ובעיקר פוליטית. כמה טוב שיש כיסוי אקדמי.

ולמרות הכל, עמדות פוליטיות שנויות במחלוקת אינן אמורות לפסול מועמד לתפקיד שיפוטי. אלא שזה מעורר שתי בעיות. ראשית, האם כל עמדה פוליטית? נניח שמשפטן מסוים מתנגד, למשל, לחוקי היסוד, הקובעים שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית. האם הוא ראוי לתפקיד שיפוטי? אין תשובה בחוק, אך נדמה שאם אדם כזה, לפי החוק, אינו כשיר למועמדות לכנסת, בוודאי שאינו כשיר לתפקיד שיפוטי.

הוועדה למינוי שופטים, זו שכולם הבהילו אותנו מפניה, אישרה את המינוי
של ספיבק. אנחנו לא בודקים עמדה פוליטית, אמר לי חבר הכנסת אורי אריאל, הסמן הימני בוועדה. בהחלט נאורים. אלא שבדיקה כזאת כבר נעשתה בעבר עו"ד אהרון פאפו נפסל בעבר לתפקיד שיפוטי עקב עמדותיו הימניות.
פרופסור רות גביזון, צריך להזכיר, נפסלה לבית המשפט העליון, על ידי אהרן ברק, משום שהשמיעה את האג'נדה שלה. האיש שהאג'נדה שלו הפכה לקדושה יותר מהחוק הכתוב פסל כל מי שלא אימץ את האג'נדה שלו. וגם פרופסור מרדכי קרמניצר לא זכה למינוי, ונדרש ל"תקופת צינון" מהפעילות הפוליטית שלו.

ח"כ אורי אריאל אומר לסרוגים, בתגובה לפרסומים שונים המאשימים אותו שתמך במועמדותו של עו"ד דורי ספיבק למשרת שופט - כי לא היו דברים מעולם. "לא היה ולא נברא אפילו לא משל היה. מי שפרסם את זה הוא שקרן ושרלטן".