הסקנדל האחרון הוא הקראת שירי המשורר הלאומני,האנטי יהודי דרוויש בגלי צהל. מדובר במשורר 'פלסטיני' חדור שנאה תהומית ליהודים שאפשר להגדירו גם כ'מחבל שברוח'. מדוע תחנה צבאית חייבת,ממש חייבת להשמיע את שירתו של אותו מחבל? טוב עשה שר הבטחון שקרא את מפקד גלי צהל לברור. אגב בתחנה הזאת ישנם לא מעט עיתונאים מהצד השמאל -רדיקלי קיצוני.לא ברור מדוע משלם המסים צריך לממן את הרדיקליזציה הזאת. זו לא פעם ראשונה,כנראה גם לא אחרונה בה יהודים-ישראלים 'מבינים' את האויב,קשובים ל'נרטיב' שלו. למשל,הסופר המוערך ס. יזהר בספרו 'חירבת חיזעה' משנת 1978 כותב על מלחמת העצמאות מנקודת מבט פלסטינית. שר החינוך ב2000 יוסי שריד החליט להכליל חלק משירי אותו דרוויש בתוכנית הלימודים שלנו. שרת החינוך ב2007 יולי תמיר החליטה לאשר ספר לימוד בערבית על מלחמת העצמאות מנקודת המבט הערבית. החליטה על 'יום נכבה' (יום האסון ע"פ הערבים המתכנים 'פלסטינים'שבה ערבים ברחו ו'גורשו' במלחמת העצמאות).ושורה ארוכה של פרופסורים,עיתונאים,אנשי רוח, שחקנים ,במאים ואחרים המצדדים באויב הערבי והמבקרים בצורה לא פרופורציונלית את היהודים.
אין לנו התנגדות ל'חופש הביטוי' (במגבלות חוקי הדיבה וההסתה) אבל למה על חשבון משלם המסים ועוד ב'תחנה צבאית'? יתכבדו אותם יהודים אכולי שנאה עצמית ושאר חוליים נפשיים ויקימו להם עיתונים,תחנות שידור ואינטרנט על חשבונם. משלם המסים לא צריך להסכים לתרום אפילו אגורה אחת לאותם אנשים.דוגמית מאחד מאירועי 'יום הנכבה'
"חיינו הממהרים וחיינו העוברים לאט. דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד".{י.עמיחי}
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
