בן־דרור ימיני:למרות שמעולם לא הצבעתי לנתניהו, אני מרגיש מדי פעם חובה להגן עליו משום שפעמים רבות עושים לו עוול. הוא לא פוטין, לא טראמפ ובוודאי לא ארדואן. ההבלים הללו מגיעים בדרך כלל מהמחנה שמספר לנו על "קץ הדמוקרטיה", "ניצני פשיזם" ו"שנות ה־30".
במסגרת מצעד ההבלים פורסם בשבוע שעבר מאמר ב"ניו־יורק טיימס" תחת הכותרת "איך נתניהו רומס את העיתונות החופשית בישראל". רק בשבועיים האחרונים פירסמתי שלושה מאמרים שהצדיקו חלק מטענות הימין והפרכתי טענות שהושמעו נגד ראש הממשלה. התכוונתי לכתוב עוד מאמר בדיון הבלתי נגמר הזה, והפעם בתגובה למאמר בעיתון האמריקאי, ולכן התחלתי לבדוק לפחות את הטענות העובדתיות שפורסמו שם.
אלא שלצערי, הפעם זה היה קצת שונה. התברר שעובדה אחת, מאוד משמעותית, הייתה נכונה. לפי המאמר, הופעלו לחצים מצד ראש הממשלה להוריד כתבה מסוימת באחד האתרים. הכתבה עדיין שם, אבל הלחצים הפיקו תוצאה: הכותרת הוחלפה ושמו של נתניהו הוסר ממנה. עכשיו, תארו לעצמכם שהקשר של נתניהו עם בעלי הון ששולטים באמצעי תקשורת גורם לו להפעיל לחצים. זה שוק חופשי?
כשמישהו מפעיל לחץ מהסוג הזה, יותר מפגיעה בחופש הביטוי יש כאן איוולת מדהימה. משום שבמקום כותרת לא ממש מזיקה זכה נתניהו וזכתה ישראל למאמר משמיץ באחד העיתונים החשובים בעולם. הנזק יותר גדול מהתועלת המפוקפקת שבשינוי סמנטי ומיותר של הכותרת.
אין צורך להיות מחסידי ראש הממשלה כדי לדעת שיש לו גם הישגים לא מבוטלים. עסקתי בהם ועוד אעסוק בהם. כך שיורשה לי לעבור לפנייה ישירה לנתניהו: תגיד, השתגעת? הנאום שלך על ז'בוטינסקי ותקשורת חופשית היה נופת צופים, אבל הלחצים שאתה מפעיל הם אנטיתזה למה שאתה אומר. לא ברור לך שכל התערבות שלך תגיע תוך שעות או ימים לכלי תקשורת מרכזיים בעולם? זה שווה לך?
זה לא אתה שמרים טלפונים. זה לא מכבודך. אלה שניים מהאנשים הקרובים אליך ביותר. אתה יודע במי מדובר. ייתכן שהם פועלים פה ושם על דעת עצמם, אבל האחריות היא שלך. אם עיתונאי רציני בישראל, לא משונאיך, צריך להתמודד עם לחצים שמגיעים מהכיוון שלך – אז מחנה "קץ הדמוקרטיה" צריך להודות לך. אתה מתאמץ להוכיח שהוא צודק.
אני חסיד נלהב של תקשורת ציבורית הוגנת ומאוזנת. חלק מטענות הימין, כתבתי ועוד אכתוב, צודקות. אבל כשלא מדובר בטענות ענייניות, אלא בשר תקשורת,
שהוא גם ראש הממשלה, שמפעיל לחצים על כלי תקשורת, הענייני הופך לפחות רלוונטי. זו לא רק הפגיעה בחופש הביטוי. ייתכן שהיא שולית. הבעיה היא בשיקול הדעת שלך או של הפועלים בשמך. ואם לא ניזהר, הפגיעה השולית עלולה להפוך לרצינית. וזה בהחלט מעורר דאגה ומעלה את החשש שגם יוזמות כמו זו של ח"כ דוד ביטן לסגירת תאגיד השידור הן בעצם הצעות שלך. סגירת התאגיד בשלב הזה היא לא תיקון ולא שוק חופשי, אלא ניסיון להלך אימים. אם המודל שלך לתקשורת חופשית הוא כלי תקשורת שתלויים בהחלטותיך – יש פה בעיה.
מר נתניהו, כל הצהרה שלך מכאן ואילך תיבחן לא לפי המילים אלא גם לפי המעשים מאחורי הקלעים. הכדור אצלך.
http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4838662,00.html
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
