חוצים גבולות: במדינה דמוקרטית אנשים כמו מנכ''ל בצלם היו נעצרים מזמן  

אנשי השמאל הקיצוני כמו אלעד וליאל זנחו מזמן את כללי המשחק הדמוקרטי והם לא מסתירים זאת. הם הגיעו למסקנה שלעולם לא יצליחו לשכנע את מרבית הציבור הישראלי. לכן הם חצו מזמן את גבול הבעת הדעות וחברו לממשלות ולגורמים זרים העוינים את עמדות מרבית הציבור. כך, "בצלם" ודומיו מקבלים מגורמי החוץ הללו כספים אדירים, ובאמצעותם הם מניעים את האו"ם ואת ממשלות העולם לאנוס את ממשלת ישראל ולשבור את רוב העם. הכל כדי להשליט בכוח את הרעיונות המשיחיים וההרסניים שלהם.

לכן, את הנאום שנשא מנכ"ל "בצלם" במועצת הביטחון, לפני כשבוע, הוא פתח וסיים במילים האלה: "הדברים שאני עומד לומר לכם... נועדו להניע אתכם... בשם בצלם... אני מפציר בכם היום לעשות מעשה... אנחנו זקוקים לעזרתכם... הכיבוש חייב להיפסק. מועצת הביטחון חייבת לפעול. הזמן לכך הוא עכשיו".
אין זו הבעת עמדה, אלא מעשה חתרנות שנעשה תוך חבירה לגורמים זרים ועוינים שמכהנים במועצת הביטחון, גורמים שגם מממנים את מעשי הסבוטז'ה של "בצלם".

סוחפים את אירופה

בדיוק באותו האופן פועל זה זמן רב אלון ליאל, שהיה מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל. ליאל עצמו פירט בראיון טלוויזיוני שצולם לפני כשנה באנגליה את פרטי המזימה שהוא וישראלים נוספים רקחו ועליה הם שוקדים עם הפלסטינים. הוא סיפר כיצד התוכנית שלהם תביא, בסופו של המהלך, לגירושנו מהאו"ם או הכנעתנו במועצת הביטחון, תוך שניאלץ להקים מדינה פלסטינית על פי תנאי אבו מאזן, על אפנו וחמתנו.

בראיון התרברב ליאל ותיאר כיצד בעקבות מעשיו שלו ושל ישראלים נוספים, הכירו תשעה פרלמנטים אירופים במדינה הפלסטינית, ואיך הם יצרו מומנטום שסוחף את כל אירופה. ליאל גם פירט לאן הוא ממשיך לחתור - איך הוא יביא את כל חברות מועצת הביטחון להכיר במדינה הפלסטינית, ואז "פלסטין תוכר כמדינה באו"ם בלי משא ומתן", דבר שהוא "סיוט עבור ישראל". ומה תהיה תוצאת הסיוט - את זה הבהיר ליאל במפורש: "אם זה יקרה, יפעלו לסלק את ישראל מהאו"ם - וזה מצב שאף מנהיג ישראלי, אף ממשלה ישראלית ולא הציבור הישראלי יוכלו להרשות לעצמם...זה ישנה את כללי המשחק". כך - או שהוא יגרום לסילוקנו מהאומות המאוחדות או שהוא ישבור אותנו ויקים את פלסטין.

מהות הפעולה של "בצלם" וחגי אלעד זהה. מדובר בחתרנות שאף מדינה ריבונית אינה יכולה לקבל. לכן החוק הפלילי מטפל במעשים מהסוג הזה, בין היתר בסעיפים 97 ו־121 (ב) של חוק העונשין, העוסקים בפגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה ובפגיעה ביחסי החוץ שלה. שני הסעיפים מטילים עונשים כבדים על מי שפועל בניגוד להם. גם סעיף 11 (ב) (2) לחוק האזרחות מתיר לשר הפנים, באישור בית המשפט, לשלול את האזרחות ממי ש"עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". אם זו לא הפרת אמונים, הפרת אמונים מה היא.

שוברים את הכלים

אלא שמעבר להצהרות נזעמות של ראש הממשלה ואיומים פאתטיים לבטל את המעמד של "בצלם" בשירות הלאומי, מדינת ישראל אינה עושה דבר. לפני כחצי שנה פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, לראש הממשלה ולשרת המשפטים, במכתב שסקר את מעשיו המוכחים של אלון ליאל ואת העבירות שהוא עבר, לכאורה. ראש הממשלה ושרת המשפטים לא השיבו. היועץ המשפטי ענה, באמצעות עורכת דין מהפרקליטות, וטען כי מדובר בהבעת דעה החוסה תחת חופש הביטוי ולכן אין יכולת להתערב בה.

מדובר בדברים בטלים, שמי שהנחה לכתוב אותם יודע היטב עד כמה חסרי שחר הם. אף משפטן לא יכול להתבלבל בין האמירות והבעת העמדות של חגי אלעד, אלון ליאל ועדתם, לבין המעשים שהם מבצעים לריסוק ריבונות המדינה ורצון מרבית אזרחיה. אף משפטן לא מסוגל להתעלם ממסכת החתרנות השיטתית שנועדה להכפיש את ראשי המדינה ולסכל את המדיניות שמובילה הממשלה בתמיכת מרבית הבוחרים. איש לא יכול שלא להבחין כי מדובר בהתנקשות מכוונת בדמוקרטיה - במסגרת מזימה שנרקחה יחדיו עם ממשלות וארגונים זרים.

אבל - בעוד הפרקליטות נמנעת במכוון מלפעול מסיבות אידיאולוגיות או סתם בגלל אוזלת יד, ראשי הממשלה מבינים היטב את החומרה. מבינים שמדובר בשבירת כללי המשחק והחוק, קולטים עד כמה זו מסכנת את היכולת להגשים את רצון הציבור הישראלי. מבינים אבל לא מעזים לפעול. הם - ובראש בראשונה ראש הממשלה נתניהו - פשוט משותקים מפחד. מאובנים מאימת הממשל האמריקאי, שמיהר להביע תמיכה פומבית בנאום של חגי אלעד. מפחדים מהאירופים ומהאו"ם.

ובגלל האימה של ראשי הממשלה כת זעירה של קיצונים משמאל מצליחה לשתק את מוסדות המדינה, לסכן את עצם המשך קיומה ולחסל את הדמוקרטיה הישראלית באמצעות מנגנוניה שלה.