תשמעו סיפור קטן שנוגע בכל הסיפורים הגדולים שקורים פה, אפילו בדוח המבקר הטרי על העורף:הממשלה הקימה בעשור הקודם גוף שתפקידו לסנכרן את העבודה של כל גופי החירום, כפי שהמל"ל אמור לעשות עם גופי הביטחון. השם של הגוף החדש שהוקם: רח"ל (רשות חירום לאומית). היא יוסדה בתוך משרד הביטחון. כמיטב המסורת, בחסות הביטחון הפכה למכונת בזבוז כספי ציבור. תיאום טיפול באסונות? פחות.
כעת גיליתי שב-2011 ראש רח"ל דאז, זאב צוק-רם (ווה), החליט לעצב מחדש את מערך הדוברות. למה? כדי לשלב בו את עליזה וקנין. ומי זו וקנין? היא עבדה באותם ימים באגף ההסברה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל לא הסתדרה עם איש סודו של נתניהו, ניר חפץ. וכך, במקום לעבוד עם חפץ, עברה וקנין לעבוד עם ווה, כדוברת רח"ל.
באותה תקופה ניהלה וקנין קשר רומנטי עם אדם שכנראה נחשפתם לאחרונה לשמו: אבריאל בר יוסף. המשנה לראש המל"ל. כיום הוא חשוד בפרשת שוחד במשק הגז.
עדיין פה? חודשים לאחר המינוי של וקנין, היה תורו של סגן שר הביטחון דאז, מתן וילנאי, להסתכסך עם ווה (כאמור ראש רח"ל). בגלל שבעולמות האלו פוליטיקה מעל הרוב, החליטו הפעם להזיז את ווה כדי שווילנאי יוכל למנות איש משלו.
לאן הלך ווה? למל"ל. הוא הפך לסגנו של בר-יוסף, שהתחתן עם וקנין. במילים אחרות, ראש הגוף המאחד את גופי ההצלה מינה דוברת, ולאחר מכן עבר להיות סגנו של בן זוגה.
אגב, לאחר שמיצתה את קיומה הפוליטי רח"ל נסגרה (באדיבות גלעד ארדן שעשה סדר בנושא, וכן הסתכל מעבר לפוליטיקה). אך ב-2014 נפתחה מחדש.
הסיפור הזה כביכול מינורי לעומת פרשות ענק שמדוברות בימים אלו. אבל לדעתי מסמל כיצד האנשים שמנהלים את המדינה באמת מנהלים אותה, ואף את רשויות החירום- הפרות הקדושות ביותר. ככלי משחק. את התוצאות אנו רואים בחיי אדם, רכוש, מצוקה והרגשת חוסר אונים למול תשתיות קורסות.
אף אחד מהגורמים הרלוונטיים לא רצה להגיב, למעט משרד הביטחון שמסר: "הגב' עליזה בר-יוסף שימשה כיועצת לדוברות לרח"ל בין החודשים אפריל-לספטמבר 2011 והועסקה כיועצת במסגרת תרגילים והערכות לחירום ולכן לא נדרשה לעבור מכרז. העסקתה ברח"ל היתה על-פי הכללים".
כיום, אגב, היא עובדת במשרד הביטחון.
לפוסט המקורי במקום הכי חם בגיהנום.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
