ש-עצמון
חבר מתאריך 10.4.16
33079 הודעות, 165 מדרגים, 300 נקודות. ראה משוב | יום שני י''ט בכסלו תשע''ז
10:15 19.12.16 |
  
 
|
מיסוי דירה שלישית -בעיני מירב ארלוזורוב (דה מרקר)
 |
מאמר מעניין ומנומק של מירב ארלוזורוב כנגד החוק למיסוי דירה שלישית:
ההיגיון מאחורי מיסוי הדירה השלישית הפוך: המדינה ממסה בעלי דירות אף שלא רשמו רווח - ופוטרת ממס בעלי דירות הגובים דמי שכירות ■ המדינה גם ויתרה על שני מאבקים שניהלה במשך שנים, ומעניקה למוכרים פטור ממס שבח וממס רווחי הון.
1. העיוות הבסיסי: מיסוי תיאורטי-
למדינת ישראל יש הרגל מגונה להמציא את כללי החשבונאות מחדש. ההמצאה החמה הנוכחית היא הטלת מס על רווחים תיאורטיים, רווחים שכלל אינם קיימים. בחוק ההסדרים הנוכחי חזרה המדינה על הפטנט הזה פעמיים. פעם אחת כשבחרה להכריז כי אין הבדלים בין רווחים מחולקים ללא מחולקים לצורך הטלת מס דיווידנד. כך נולד האבסורד, שהוא המצאה ישראלית מקורית, שגם מי שאינו מושך דיווידנד ומשאיר את הרווח בחברה יאלץ לשלם מס כאילו משך דיווידנד. למה? ככה.
הפעם השנייה שבה הטלנו מס על רווח שאינו קיים הוא במיסוי דירה שלישית. מי שמחזיקים בדירה שלישית ויותר ימוסו על עליית ערך הדירה שלהם, גם אם לא מכרו את הדירה ולא מימשו את הרווח. למה? ככה.
האבסורד של מיסוי דירה שלישית הוא גדול במיוחד, משום שהמדינה בחרה למסות רווח תיאורטי (עליית ערך הדירה, אף שמחזיק הדירה לא מכר ולא רשם רווח ממנה), בעוד שהרווח האמיתי מהחזקת דירה להשקעה כלל אינו ממוסה — הרווח מהכנסות משכר דירה. כך רווח שלא קיים ממוסה, ואילו רווח קיים נותר פטור ממס. למה? ככה.
צריך להבהיר: חשוב למסות משקיעים בדיור. אכן מדובר באנשים המבוססים יותר בחברה ישראלית, ומדינת רווחה צריכה להקפיד למסות את העשירים במטרה לסייע לעניים יותר. בכלל, נכון להגדיל את מיסוי ההון — הכלכלן הצרפתי המפורסם, תומא פיקטי, הוכיח בספר מכה ההדים שלו כי ההון הוא המקור לפערים המתרחבים בעולם, וכי אין דרך לעצור את גידול הפערים בלי להעלות את המיסוי על ההון.
ואולם כדי להילחם בפערים וכדי למסות את ההון, לא צריך ללכת בדרכים עקלקלות, תוך סתירה מוחלטת של ההיגיון של כללי החשבונאות. זהו ההיגיון הפשוט שקובע כי מטילים מס כאשר יש רווח, ולא כאשר הוא איננו. אז בואו נמסה את הרווחים מהשקעה בדירות — קרי את ההכנסות משכר דירה — ונעזוב את הרווח התיאורטי של עליית שווי שכלל לא מומשה בצד.
2. העיוות השני: הטלנו מס, אבל פטרנו ממס אחר-
ההיגיון החשבונאי, שממסים על רווח אמיתי ולא תיאורטי, היה במשך שנים ארוכות משובש מאוד בשוק הדיור הישראלי. זאת, בשל הפטור העקום ממס שבח — מס של 25% על הרווח ממכירת דירה.
עשרות שנים ניסו לבטל את הפטור הזה, עשרות שנים נכשלו בכך, עד שסוף־סוף ב–2014, בעקבות משבר הדיור הנוכחי, הצעד הנכון והחשוב נעשה: משקיעים בדיור חויבו במס שבח, ממש כשם שמשקיעים בניירות ערך מחויבים במס רווח הון.
יש מי שטוענים כי מדינת ישראל לא השלימה את המהלך של ביטול הפטור ממס שבח, מאחר שהפטור נותר על דירת המגורים — כלומר, מס שבח מוטל רק על בעלי שתי דירות ויותר. הכלכלן ד"ר מיכאל שראל, למשל, טוען כי הפטור ממס שבח על דירות מגורים הוא הסיבה העיקרית למשבר הדיור, ועד שלא נמסה גם את דירת המגורים, לא נצליח לבלום את הביקושים הגדולים לדיור בישראל. בכל מקרה, אין מחלוקת על כך שביטול הפטור על משקיעים בדיור היה הכרחי, צודק ונכון כלכלית.
זה היה נכון עד למיסוי דירה שלישית, שבמסגרת הניסיון העיקש של משרד האוצר לשכנע את הכנסת לאשר את החוק, ויתרו גם על העיקרון החשוב והצודק כל כך: כל מי שימכור את דירתו השלישית עד אוקטובר 2017 יקבל הנחה של 75 אלף שקל במס שבח. עבור מרבית המשקיעים מדובר כנראה בהנחה שפוטרת אותם ממס שבח כמעט כליל.
אמנם במשרד האוצר ניסו להסתיר את הנסיגה שלהם מהעיקרון שעליו נלחמו כל כך הרבה שנים, של ביטול הפטור ממס שבח. לכן, באופן עקלקל ומגוחך, המשקיעים ישלמו את מס השבח לרשות המסים, אבל יקבלו חזרה מאגף התקציבים (כלומר, מדובר בהוצאה תקציבית) מענק של עד 75 אלף שקל.
מצד אחד גובים מס, ומצד שני מחזירים אותו — לא כהחזר מס חלילה, אלא כמענק. הדקות המשפטית הזאת אין בה כדי לכסות: החזרנו את הפטור ממס שבח, ועוד דווקא למשקיעים החזקים ביותר, אלה שמשקיעים בשלוש דירות ויותר. מי שאתרע מזלו ויש לו רק דירה שנייה, לא ייהנה מהפטור הזה. למה? ככה.
3. העיוות השלישי: מחזירים את המשיכה ההונית מקופות הגמל-
אם לא מספיק שלצורך שכנוע הכנסת בנחיצות מיסוי דירה שלישית ויתרנו על העיקרון החשוב של פטור ממס שבח למשקיעים בדיור, הרי שעל הדרך ויתרנו על עוד עיקרון שהאוצר עמל עשרות שנים להשיג אותו: ביטול המשיכה ההונית מקופות גמל. גם הוויתור כאן נבע מאותו היגיון מחשבתי: האוצר ניסה לפצות את המשקיעים בדיור על המס שהוטל עליהם, כך שביד אחת הוא ממסה וביד השנייה הוא מפצה.
הפיצוי במקרה זה הוא ההבטחה שמשקיע שימכור את דירתו השלישית עד אוקטובר 2017 יוכל להפקיד את כספי המכירה, עד 2.5 מיליון שקל, בקופת גמל. ההשקעה תהיה בקופת גמל רגילה, אבל עם הטבה מרכזית אחת: ניתן יהיה למשוך את הסכום מקופת הגמל, לאחר גיל 60 (או בחלוף חמש שנים, למי שעבר את גיל 55), במשיכה חד־פעמית (משיכה הונית) בפטור ממס רווח הון. זאת, בניגוד למקובל בקופות גמל כיום, שהמשיכה הפטורה ממס יכולה להעשות רק כקצבה.
גם במקרה הזה ויתרה המדינה על עיקרון מדיניות חשוב וקריטי, שנועד לעודד חיסכון לפנסיה כקצבה לכל החיים ולא כמשיכה חד־פעמית, ושוב הוויתור נעשה דווקא לעשירים ביותר. למה? ככה.
המקור-דה מרקר
www.themarker.com/news/1.3163996[BR
"חיינו הממהרים וחיינו העוברים לאט. דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד".{י.עמיחי} |
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
