מעבר לאסון, לראות את הצוערות מתחילות לברוח ובעקבותיהם הצוערים - החננות, לאן צה''ל התדרדר?  

האם אין זו תופעת לוואי של השיוויון מיגדרי?
האם המגמה בצה"ל היא לעצב את סטנדרט הלחימה לפי הסמנות הנמוכות?

איך צמרת צה"ל והדובר מרגיעים אותנו שזוהי ההתנהלות המצופה מקצינים וצוערים בצה"ל?

מה פשר הטיעון המטומטם, שאם כולם היו יורים, היו פוגעים בכוחותינו?

למה שכולם יירו? כל שנדרש הוא לחתור למגע ורק מי מגיע לעמדת ירי בטוח,
יורה לעבר הנהג שהיה מטרה ברורה ומבודדת!

מישהו מעלה בדעתו שכך מתנהגים קצינים וקצינים בדרך, באישהו צבא בעולם?

ואיך קברניטי הצבא יכולים לומר בוודאות שאין זו תסמונת ליקחי משפט אלאור אזריה?

הלו! זה צה"ל???