שאלות ותשובות| מתי טובה לראש הממשלה הופכת לשוחד? הכל על ההיבט המשפטי-פרשות נתניהו  

שתי החקירות המתנהלות כיום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפרשת טובות ההנאה ובפרשת השיחות עם נוני מוזס, מתמקדות בשאלה אם התנהלותו של נתניהו התגבשה לכדי עבירת שוחד או חצתה את הסף לעבירה הפחותה יותר, של מרמה והפרת אמונים.

משפטנים המומחים בתחום הפלילי ענו על חלק מהשאלות המשפטיות המתעוררות בפרשות נתניהו: פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי, מבאר את ההגדרה של הצעת וקבלת שוחד; עו"ד אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה שעסקה גם בתיק ליברמן, מפרטת את הראיות שלהן יזדקק נתניהו כדי להוכיח את חפותו בבית המשפט; ועו"ד עפר ברטל, מומחה לעבירות צווארון לבן אשר ייצג את שולה זקן בפרשת הולילנד, מסביר מה עשויים להיות הגורמים שעיכבו את חקירת הקלטות נתניהו־מוזס.

עו"ד ברטל: "ברגע שאפשר להוכיח קשר סיבתי בין מתן טובת ההנאה לבין העובדה שמדובר באיש ציבור — מדובר בשוחד. המקבל צריך לדעת שהוא מקבל את טובת ההנאה בגלל תפקידו הציבורי, והנותן צריך לדעת שהוא נותן אותה בגלל תפקידו הציבורי. חד־משמעית לא צריך להוכיח תמורה לשוחד. החוק מאמץ לחלוטין את אמרת חכמינו: 'שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו'. אם יש גם תמורה הרבה יותר קל להוכיח שוחד".
"לפי חוק העונשין, עובד ציבור הוא גם עובד של תאגיד המספק שירות לציבור, ולכן נוני מוזס, כעובד עיתון המספק שירות לציבור, יכול להיות מואשם גם בלקיחת שוחד מנתניהו ולא רק במתן שוחד. במקרה כזה, נתניהו ומוזס יכולים להיות בגדר מקבלי שוחד ונותני שוחד כאחד. אפשר להאשים כל אחד מהם בשתי העבירות ולא צריך לבחור כי בכל אמירה של מי מהם - הם חובשים כובע אחר".

פרופ' גרוס: "גם הצעה שלא התממשה היא בגדר שוחד".

פרופ' גרוס: "כאשר בעל עיתון מבטיח לעובד ציבור כמו ראש ממשלה כי בתמורה להפחתת עוצמה של עיתון מתחרה הוא ידאג לכתבות אוהדות כלפיו שיאפשרו לו להמשיך ולהחזיק במשרתו, יש בכך לכאורה הצעת שוחד. אם התכוון ראש הממשלה להיענות להצעה זו, הרי יש בכך לכאורה קבלת שוחד. איני יודע את פרטי השיחות ביניהם, אך לפי הפרסומים, היתה בחינה רצינית של אותה עסקה, שעל פניה יכולה לענות על ההגדרה של הצעה וקבלת שוחד".

עו"ד ברטל: "כל התשובה היא בהסתייגות גדולה כי אנחנו לא יודעים מה נאמר בדיוק בין השניים. אם ביבי שמר את ההקלטות או הורה על שמירתן לארי הרו, יכול להיות שביבי חשב שמוזס רצה לסחוט אותו ושיתף פעולה בכוונה עם ה'סחיטה' כדי לראות עד לאן מוזס מתקדם ואם הוא יוכל להחזיק משהו נגדו או אולי אפילו לפנות למשטרה. יכול להיות שכל מה שנתניהו הבטיח לכאורה היה 'בכאילו'. אם ביבי יכול להביא עדות של היועצים שלו שהוא תכנן את זה איתם, או עדות של יועץ משפטי שהוא התייעץ איתו בעניין בזמן אמת, אז כל מה שכולם אומרים היום זה קשקוש גמור.
"אך אם כל ההסתייגויות לא התקיימו, ומה שהיה זה שגם נוני מוזס וגם ביבי באמת מתכוונים למה שנאמר בהקלטות, אז מדובר באחת משיחות השוחד הכי דרמטיות ששמענו, כי מדובר בניסיון לשלוט על כלי תקשורת, שהוא אחד החזקים במדינה".

עו"ד אלף: "אם העובדות שפורסמו בתקשורת נכונות, ויש ראיות לכאורה שזה שוחד, נסגר המעגל של תן וקח — יש לך עובד ציבור, ראש ממשלה, שלקח סיקור חיובי או מינוי עיתונאים שייבחרו על ידו, וזה 'בעד פעולה הקשורה בתפקידו', כפי שנכתב בחוק. זאת, אלא אם יש לצדדים הסבר מצוין למה זה לא שוחד; למה אין מודעות ואין ציפייה לקבל או לתת".

עו"ד ברטל: "בוודאי שמעגל השוחד נסגר מצדו של מוזס, ובמקרה כזה מוזס הראה במעשיו שהוא מתכוון באמת ושהוא נותן מכיוון שנתניהו ראש ממשלה. אבל אצל נתניהו נשארת שאלת הכוונה — אם ברגע שהוא מקבל תמורה ממוזס הוא מבין שהוא מקבל אותה רק כי הוא ראש ממשלה ומפני שהבטיח לו, אפילו שהוא לא מתכוון לקיים את חלקו, נסגר המעגל. כל מה שנתניהו צריך לדעת זה שיש קשר סיבתי בין קבלתו את זה לבין היותו עובד ציבור. ברגע שאני רואה שאני מקבל, זה רציני. אז אולי בפעם הראשונה אני עוד לא עבריין, אבל בפעם השנייה שזה קורה ולא הפסקתי את זה, אני כבר עבריין. אם נתניהו לא מרים אליו טלפון ואומר 'עבדתי עליך' אז בפעם הבאה שמוזס יפעל על פי 'ההסדר' נתניהו קיבל כבר שוחד".

עו"ד ברטל: "אם נתניהו התכוון לרמות אותו ולא באמת לקיים את ההבטחות מהצד שלו, אך לא דאג שהסיקור החיובי יופסק, זה יכול להיחשב גם קבלת דבר במרמה וגם שוחד. אבל במקרה שאני היועץ המשפטי לממשלה ואני משתכנע שביבי עבד על מוזס כי הרגיש תחת סחיטה, לא הייתי מעמיד אותו לדין על שוחד או על קבלת דבר במרמה, אפילו אם בפעם השנייה כשמוזס נותן תמורה זה כבר שוחד — כי הוא (נתניהו) ממש לא התכוון".

פרופ' גרוס: "אם נתניהו יוכיח שהפגישות נועדו רק להוכיח שנוני מוזס מנסה לסחוט אותו, אזי לא ניתן יהיה להאשים אותו בעבירה של לקיחת שוחד, כי אין את היסוד הנפשי (הכוונה לקחת שוחד, ע"א). אבל אם זו היתה הכוונה של נתניהו — להוכיח שהוא נסחט על ידי הצעת השוחד — היינו מצפים שהנסחט ילך מיד ליועץ המשפטי לממשלה או למשטרה ויתלונן על הסחיטה. הואיל והוא לא עשה את זה, קשה להעלות על הדעת שיאמינו לגרסה שלו שהוא ניסה בסך הכל לתעד מצב דברים".

עו"ד אלף: "ההסבר על הסחיטה צריך להיות מגובה בראיות. צריך לשמוע את הקלטות ולראות מה באמת נשמע בהן וגם לראות של מי היוזמה לפגישה. זה מאוד חשוב, כי הניסיון מלמד שבדרך כלל אם אתה הנסחט אתה לא זה שיוזם את הפגישה. אם נתניהו יוזם הרבה פעמים, והוא מעלה את הנושאים, זה מעורר שאלה. צריך לבדוק אם באמת היתה סחיטה; אם נתניהו יזם את הפגישות במרחק זמן ולא התלונן אז לכאורה אין מקום לקבל את הטענה הזאת".

עו"ד ברטל: "לא בטוח שנתניהו היה הולך להתלונן כל כך מהר על סחיטה. אף אחד לא רץ כל כך מהר להתלונן במשטרה. ראינו את הנשיא לשעבר, משה קצב, שרץ להתלונן שסוחטים אותו ואיך הוא סיים את הפרשה. כשאתה רץ למשטרה איבדת את השליטה על האירוע, ואני לא אוהב לאבד שליטה על האירוע. לפעמים אני גם אומר ללקוחות שאם אדם אחר יודע שאני מחזיק אקדח טעון ודרוך נגדו, זה הרבה יותר יעיל מלירות את הכדור".
 
"העובדה שנתניהו יזם את הפגישות יכולה להיות ראיה נסיבתית לכך שנתניהו התכוון להכשיל את מוזס. זו יכולה להיות גם ראיה נסיבתית לכך שהוא לא נסחט. משפט פלילי דורש כוונה, אם אנחנו רוצים להרשיע מישהו אנחנו רוצים להראות שהוא התכוון לבצע את העבירה. אנחנו צריכים להראות שנתניהו התכוון לעשות דיל עם מוזס. אם הוא באמת התכוון זו יכולה להיות עבירה פלילית, אבל אם התכוון רק למשוך אותו בלשון אין עבירה. זאת שאלה קשה ולא תהיה עליה תשובה כנראה בהקלטות, כי אלה דברים שבתוך נפשו של אדם. מגיעים למסקנה לפי מעשים, לפי ההתבטאויות שלו באותו זמן עם חברים, עם יועצים, לפי זה יכולים לדעת למה הוא התכוון".

עו"ד ברטל: "אין סוף סיבות, בעיקר סיבות שמשרתות את טובת החקירה. צריך לבדוק את כשרות הראיה — האם נעשתה עריכה בהקלטה? רק בעניין הזה חוות דעת לוקחות שבועות וחודשים כדי לנתח קובץ כזה. צריך לבדוק אם הקובץ הוא המקורי, ואם לא המקורי להגיע לקובץ המקורי. צריך לבדוק אם זו היתה האזנת סתר — אם כן, אי אפשר לעשות בהקלטה שום שימוש. צריך היה לוודא שארי הרו הקליט את זה בהסכמת ביבי או בהסכמת נוני או בהסכמת מישהו אחר שהיה בחדר באותו רגע. בנוסף, צריך לחקור בחקירה סמויה את מירב האנשים שאפשר בנוגע לתוכן ההקלטות".

פרופ' גרוס: "חוק שירות הציבור (מתנות) אוסר על עובד הציבור לקבל מתנות ואם קיבלן הן ייהפכו לרכוש המדינה. החוק מחריג את האיסור ל'מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין'. מתנות מחברים מותרות אם מדובר במתנות קטנות ערך וכמקובל. אני לא חושב שקבלת קופסאות של סיגרים יקרים ומשקאות יקרים על בסיס קבוע בסכומים של אלפי שקלים הם בגדר הנוהג והמותר".

עו"ד ברטל: "תחילה נשאלת השאלה מתי נוצרה החברות — האם מדובר בחברות מהצבא ומבית הספר, או בחברות שנוצרה לאור תפקידו הציבורי? אם הם הפכו חברים רק כשנתניהו מונה לתפקיד ציבורי זה דורש בדיקה. הדבר השני הוא ערך המתנות — ככל שערכן גבוה יותר, כך פחות סביר שמדובר במתנה, ויותר סביר שמדובר במשהו אחר. חשוב גם מבחינה ראייתית לבדוק אילו מתנות נתן נתניהו בחזרה. אם המתנות הן רק חד־צדדיות זה גורם להרמת גבה. קראנו ששרה נתניהו אמרה בחקירה שנתנה שרשרת לאשתו של ארנון מילצ'ן. השאלה היא כמה שווה השרשרת? זה לא צריך להשתוות למתנות ממילצ'ן (בגלל הבדלי ההון ביניהם, ע"א), זה צריך להיות בעל ערך גבוה ומשמעותי.

"הדבר השלישי הוא האם יש לנותן המתנות אינטרסים כלכליים בישראל? האם הן ניתנו צמוד לאירוע משמח? אם באמת נכונה הידיעה שנתניהו התקשר באופן אישי לשר החוץ של ארה"ב וסייע למילצ'ן בהשגת ויזה לעשר שנים זה יכול להיחשב כתמורה, ולהשלים את כל הדרישות של השוחד".

עו"ד ברטל: "המשמעות היא דרישת שוחד. באירוע מקובל לתת מתנה ובלבד שגם נתניהו נתן לאותם אירועים של מילצ'ן והאחרים מתנה. אם היתה לו שליטה על מה הוא מקבל, זה מגדיל את הסבירות שלא מדובר במתנה אלא בשוחד".

עו"ד אלף: "יכול להיות שהוא התכונן ליום הדין, יכול להיות שרצה אסמכתאות לשווי הדברים או לזהות המקבל. אפשר להשוות בין תאריכים של החשבוניות לאירועים חיצוניים כדי להוכיח בעד מה הם ניתנו. יכולות להיות סיבות יותר לגיטימיות ופחות לגיטימיות לשמירת החשבוניות. הרבה פעמים חשודים או נאשמים משיקולים שונים מנהלים תרשומות ומתעדים גם דברים שהשתיקה יפה להם. ראינו את זה ברישומי שולה זקן על הכספים של טלנסקי".

עו"ד ברטל: "אם הוא לא שמר חשבוניות במטרה להחזיק את ראש הממשלה במקום רגיש, אלא רק הוציא מחנויות תיעוד לרכישות בדיעבד, זה מוסיף לסבירות שמדובר במתנה".

עו"ד אלף: "לפעמים מעדיפים ללכת על העבירה הקלה יותר מתוך הנחה שכשיש קושי להוכיח את העבירה הקשה עדיף באמת להבטיח הרשעה בסוף הדרך. הרבה פעמים הפרקליטות מעדיפה ללכת על הבטוח ועל העבירה הנמוכה יותר, למרות שהיא לא נחותה כלל ועיקר, כי השוחד הרבה יותר קשה להוכחה, וכי אם יש זיכוי בשוחד יש אפקט שלילי לזיכוי".

דוגמה לכך היא שבפרשת טלנסקי הפרקליטות החליטה לא לייחס לראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, עבירה של לקיחת שוחד, אלא עבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה, אף שנמצא כי טלנסקי נתן לאולמרט מעטפות מזומנים ואולמרט שלח עבורו מכתבים לאילי הון על נייר רשמי של משרד התמ"ת.

פרופ' גרוס: "הן פרשת המתנות והן פרשת ידיעות יכולות להיחשב בנוסף לעבירות לפי חוק המתנות ועבירת השוחד, גם עבירות של הפרת אמונים, שכן יש כאן פגיעה בוטה בטוהר המידות ובאמון הציבור בשירות הציבורי".

עו"ד ברטל: "החוק קובע לנותן השוחד עד שבע שנות מאסר, ומקבל השוחד עד עשר שנות מאסר. העונש על עבירת מרמה והפרת אמונים ועל קבלת דבר במרמה הוא עד שלוש שנות מאסר. על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות העונש הוא עד חמש שנות מאסר".

עו"ד גרוס: "בפרשות דרעי ופנחסי קבע בית המשפט העליון בזמנו, שעצם הגשת כתב אישום מחייבת אותם להתפטר מתפקידם, אך לגבי ראש ממשלה, אין קביעה כזאת. לא בפסיקה ולא בחוק. כי התפטרות של ראש ממשלה, שלא כמו שר, יכולה להוביל לבחירות. יש אפשרות של הכרזה על נבצרות — במקרה כזה אפשר למנות או להטיל את התפקיד על ממלא המקום שלו, ואם אין לו ממלא מקום —על אחד השרים שהממשלה תבחר. כאשר ראש הממשלה מורשע בעבירה שיש עמה קלון, יש פרוצדורה מיוחדת שמאפשרת להשעות אותו. אך רק כשפסק הדין נגדו הופך לחלוט (לא ניתן לערער עליו יותר, ע"א) זה מחייב את התפטרות".

מקור: עיתון המדינה. (לחיצה על התמונה יביא אתכם למאמר)