מנהיגי ישראל מאפשרים את חיסול הריבונות הישראלית  

The Vatican is now reiterating demands for control of religious sites in Jerusalem. Jordan's occupation 1948-1967 didn't bother them

By Giulio Meotti, Italy

First Publish: 12/15/2011, 4:14 PM

Vatican - Jerusalem

Israel Radio Photo

Peace negotiations in the Middle East must tackle the issue of the status of the holy sites of Jerusalem”, Cardinal Jean-Louis Tauran, head of the Vatican’s Council for Interreligious Dialogue, declared several days ago in Rome.

The Vatican’s former foreign minister asked to place some Israeli holy places under Vatican authority, alluding to the Cenacle on Mount Zion and the garden of Gethsemane at the foot of the Mount of Olives in Jerusalem.

The first site also houses what is referred to as King David’s tomb.

“There will not be peace if the question of the holy sites is not adequately resolved”, Tauran said. “The part of Jerusalem within the walls – with the holy sites of the three religions – is humanity’s heritage. The sacred and unique character of the area must be safeguarded and it can only be done with a special, internationally-guaranteed statute”.

The Israeli government and the Vatican are deadlocked in discussions over the status of the religious sites. Vatican officials are now reiterating their demand for control over the religious sites in the ancient and holy city founded by King David as the capital of ancient Israel and now the capital of the reestablished Jewish state.

Danny Ayalon, Israel’s deputy foreign minister, declared that Israel might consider giving the Vatican “a greater role” in operating the sites. In the last weeks, the Roman Catholic Church’s authorities increased their political initiatives for Catholic control over some sites in Jerusalem.

The Vatican’s former arcibishop in Jerusalem, Michel Sabbah, just promoted an appeal to the European Union and United States to “stop the Hebraization of Jerusalem”.

Two weeks ago Msgr. David-Maria Jaeger, who was recently appointed by Pope Benedict XVI to the Vatican’s highest court, talked in Washington about a current U.S. Supreme Court case over whether an American boy born in Jerusalem should add Israel after the name of the historic city on his U.S. passport. Jaeger said that the question about Jerusalem is not “whether it is the capital of Israel, it is a question of whether it is a part of a national territory”.

A few days earlier, the Latin Patriarch of Jerusalem, Fouad Twal, gave a speech to greet the bishops of Europe and North America during their annual pilgrimage in Israel, in which Twal denounced “the Israeli right wing invading more and more of Jerusalem and trying to transform it into an only Hebrew-Jewish city, excluding the other faiths”.

Claudette Habesch, the Caritas general-secretary in Jerusalem, a Vatican NGO that works in social activities, just released an interview to Zenit news agency, in which he “christianized” the Palestinian Intifada against “what we call the Checkpoint of Humiliation”.

In September, Patriarch of Jerusalem Twal was at the White House for a meeting with the American administration as well as to support the PA statehood bid at the UN. Twal repeated Benedict XVI’s speech of May 13, 2009 in the Aida refugee camp in Bethlehem, one of the most political speeches ever pronounced by Ratzinger during his pontificate. It was given in front of the most eloquent symbol of the conflict: the security wall between Israel and the PA areas.

On that day the Pope spoke specifically of an “independent Palestinian state”.

The Opera Romana Pellegrinaggi, the Vatican’s powerful agency for worldwide pilgrimages, just organized a “marathon for peace” in Jerusalem to protest against the security fence near Bethlehem and to support "Palestinian political rights". The march began on the Mount of Olives, “where the Last Supper took place”.

On December 1st, several Christian and Muslim dignitaries met in Beit Sahour for a conference on “How to live together in a future Palestinian state?”. Patriarch Emeritus of Jerusalem Michel Sabbah and Sheikh Muhammad Ahmad Hussein, Grand Mufti of Jerusalem, also attended the event organized by Al-Liqa, a Vatican ecumenical center based in Bethlehem.

Sabbah said that “recourse to the UN for a Palestinian state is a step toward peace”. Last summer, Latin Patriarch Twal took part in a meeting in London with Anglican Archbishop Rowan Williams of Canterbury, in which the Vatican envoy denounced the “more than 550.000 Israelis living in East Jerusalem and the West Bank” and “the demography of Jerusalem changing rapidly with the sacred space being threatened”.

In 2006, then Israel’s Prime Minister, Ehud Olmert and Foreign Minister, Tzipi Livni, negotiated to give away the “holy basin” to the Vatican.

At the time, President Moshe Katzav, in the face of increasing public pressure, was forced to deny any plans to sign away the King David’s complex in Jerusalem.

It now appears that this option has once again surfaced. A major voice for the Vatican’s plan is Hanna Siniora, the elder statesman of Palestinian 'peace' activists, whose office is in the Vatican’s Tantur Institute for Ecumenical Studies in Jerusalem.

The site known as King David’s Tomb is the major target in the Vatican’s plan. It’s a complex of buildings of some 100,000 square feet where David and Solomon, and kings of Judea, are said to be buried, although this is disputed by historians.

The Upper Room, or Cenacle, as it is known, is on the second floor of the Crusader-era building. During his visit to Israel in 2000, Pope John Paul II held Mass there. The Roman Catholic Church has been fighting for more than 450 years to win back control over the sanctuary, which was seized from Franciscan monks during the Ottoman Empire's rule around 1551.

The building was granted to the Diaspora Yeshiva over 40 years ago, and yeshiva heads fear that the Vatican wishes to turn it into a pilgrimage site for hundreds of thousands of Catholics and hold religious services there.

The Vatican wants Israel relinquishing sovereignty at the Western Wall and the Temple Mount. The Holy See uses the expression “Holy Basin”, which refers to the area of the Temple Mount, the Mount of Olives, Mount Zion and a variety of Christian holy sites which the administration of former U.S. President Bill Clinton began reccomending be administered under a “special regime”.

The Obama plan also calls for resolving the two thorniest issues in the conflict by sharing Jerusalem and settling Arab refugees in Arab countries or a future Palestinian state, but not in Israel. According to Obama, the Old City of Jerusalem would be designated an “international zone”.

Israel’s President Shimon Peres, who has no authority, also agreed to hand over to the Vatican the sovereignty of the holy sites.

Any Vatican claim to a seat at the negotiating table is undermined by the complicity of the Vatican between 1948 and 1967. During the Jordanian occupation, Judaism’s holiest sites were desecrated and Jews were barred from visiting these shrines. The Jordanians built a hotel and a road through the Jewish cemetery on Mount of Olives and they used the broken headstones to build the latrines in the construction of the Intercontintental Hotel, which likely rests on burial grounds.

As was its practice during the Holocaust under Pius XII, the Vatican then turned a deaf ear to these gross violations of Jewish human rights.

If Israel would cede Jewish sovereignty on the holy sites, it would mean returning to a time when Jerusalem was separated by a seven-kilometer wall, barbed wire, minefields and bunkers. A tourist visiting the holy city would have found signs warning “Danger - Frontier ahead!”, “Snipers nearby” and “shetah hahefker”, which in Hebrew means: No-Man’s Land.

It would be Sarajevo, not the Holy City of Jerusalem.

The writer, an Italian journalist with Il Foglio, writes a weekly column for Arutz Sheva. He is the author of the book "A New Shoah", that researched the personal stories of Israel's terror victims, published by Encounter. His writing has appeared in publications, such as the Wall Street Journal, YNet, Frontpage and Commentary.

http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/150757#.Tur11Tjbyjh%22%20target=%22_blank

**

רוצים להוציא את ירושלים מחזקת ישראל ולהופכה לשטח בינלאומי.

הואתיקן רוצה להתחזק פה בירושלים, וזה כנראה אומר שהבסיס היהודי להיותנו כאן הולך ומיטשטש.

ב- 15.12.11 פרסם ערוץ 7 כתבה על דרישות הואתיקן באשר לישראל, ירושלים והמקומות הקדושים.

כדאי לקרוא את זה ולהפנים, כי זוהי רק ההתחלה.

שימו לב ששמעון פרס כבר הסכים לתת את ירושלים, ואובמה ממש בעניין, כמובן.

אחרי שירושלים תיכבש כך בעזרת מנהיגינו "הנדיבים" העוסקים בהענקת מתנות משטחיה ומריבונותה, נראה לכם שמישהו ירצה שיהודים שמסתובבים פה וטוענים שהמקום הובטח להם ע"י איזה אלוהים, ישארו כאן וימשיכו לעשות בעיות?

***********

למה?

ההסכם שנחתם בין הותיקן לישראל על-ידי ביילין ופרס (בחשאיות, וללא כל אישור מצד הכנסת!) נותן להם לא רק ריבונות מלאה ומוחלטת על שטחי הכנסייה בירושלים (על-פי ההסכם החוקי שנחתם בין ממשלת ישראל לותיקן ב30- לדצמבר, 1993) אלא גם שלטון מוחלט על העיר כולה כ"אפוטרופוסים" תחת נוכחות של האו"ם.

כך היהודים יוותרו על ריבונות בעיר העתיקה.

לגבי הותיקן, לעם ישראל תהיה בעייה. לאו"ם, יגידו "לא היתה לנו ברירה".

סדר אירועים שקדמו לנסיון הותיקן להוציא את ירושלים העתיקה מרבונות ישראלית.

מה שקרה היה בגידה שבוצעה על-ידי שניים ממנהיגיה הנבחרים של ישראל. אי אפשר להחשיב את מה שקרה כשום דבר אחר, כשחושבים על מה שפרס וביילין עשו בעצם, כיצד נפגשו בחשאי עם פוליטיקאים זרים וחתמו איתם על הסכמים מבלי שאמרו לעם שלהם מה עשו.

מה שעשו היתה בגידה – במלוא מובן המילה.

לכל ישראלי בעל זכות הצבעה יש את הזכות לדעת מה קרה, ולמה.

אנחנו צריכים להתמודד עם מה שביילין ופרס עשו, למה הם עשו זאת, וכמה אנחנו סבלנו כתוצאה ממאמציהם לחתום על הסכמים חשאיים עם גורמים זרים – בהסכמי אוסלו, וכמו כן בהסכמים עם הותיקן.

שניהם נעשו בחשאי, מאחורי גבם של הציבור הישראלי, על ידי יוסי ביילין ושמעון פרס – שני נבחרים של הציבור הישראלי.

באותו הזמן שפרס וביילין ערכו משא ומתן חשאי עם הותיקן, הם נשבעו אמונים למדינת ישראל עם כניסתם בתור שרים לממשלה החדשה.

הם נשבעו "לפעול למען הצרכים של הציבור הישראלי בעבודתם בשירות המדינה" ו"לבצע את המוטל עליהם בכבוד הראוי לנבחר הכנסת הישראלית וממשלת ישראל".

הם צריכים לעמוד לדין ולשלם על הפשעים שביצעו נגד מדינה שלמה.

אוקטובר 1991

ב- 12 לאוקטובר, ראש הקונגרס היהודי העולמי, אדגר ברונפמן, מונה לראש הועדה היהודית הבינלאומית לייעוץ בענייני דת כדי לקשור קשרים בין בכירים בותיקן ובמדינת ישראל.

מרץ 1992

ב- 17 למרץ, ראש עיריית ירושלים טדי קולק אמר: "על הממשל הישראלי לענות לדרישת הותיקן להכריז על סטטוס מיוחד לעיר ירושלים".

אפריל 1992

ב- 1 באפריל, הותיקן הכריז כי הוא "תומך בנצחון של מפלגת העבודה" בבחירות לממשלה בישראל ביוני 1992.

ב- 15 באפריל, הקרדינל ג'וזף רצינגר, אחד מבכירי הדיפלומטים בותיקן, מבקר בישראל בפעם הראשונה אך נפגש רק עם ראש עיריית ירושלים טדי קולק.

יוני 1992

סיפור נסיון הכנסייה הקתולית לקחת את ירושלים מידי היהודים מתחיל ביולי 1992. לפי המידע באתר האינטרנט של משרד החוץ, סמוך לרגע שבו ממשלת העבודה בראשות רבין עלתה לשלטון, החלו מפגשים חשאיים בין הותיקן למדינת ישראל.

מה קדם לשיחות הללו? מי ארגן את הפגישות, ולאיזו מטרה? למה שמרו אותן בסוד מהציבור הישראלי? איך הסתיימו המפגשים האלה? איפה העניין עומד כיום? כל עניין המגעים של ישראל עם הותיקן נשמר בסוד בכוונה תחילה.

אין פלא שאין כמעט אדם בישראל שיודע הרבה על "יחסי ישראל-ותיקן", כשאף פעם לא מדווחים על העניין בתקשורת הישראלית.

הסיפור הרשמי של מקורות השיחות החשאיות בין הצוות של ביילין והותיקן מגיע אלינו משלמה גור, עוזר אישי לסגן שר החוץ יוסי ביילין, שהכיר מישהו שקישר בינו לבין האב דוד ג'אגר.

האב דוד ג'אגר היה נשיא בית-הדין הקתולי באוסטין, טקסס. הוא חונך כישראלי יהודי אורתודוקסי שהתנצר לקתוליות, והפך לכומר.

לפי מידע מאתר האינטרנט של משרד החוץ, היה קשר עמו ביולי 1992 מיד אחרי עליית ממשלת רבין לשלטון.

שום דבר לא ידוע על השיחות עד שההסכם נחתם ב- 30 לדצמבר, 1993. שום דבר לא מופיע על כך בעיתונות הישראלית. המידע שניתן על ההסכם עצמו היה מינימלי וכללי בתיאורו. זהו כנראה אחד מהקשרים הפוליטיים החשובים ביותר של ישראל ב"בסיס הכוח" של העולם הנוצרי אך אין על כך שום דיווח בעיתונות. לכן ישראלים לא יודעים על כך, והעניין נשאר חבוי.

נובמבר 1992

המסמך שעליו התבססה האידיאולוגיה להסכם הסודי עם הותיקן נכתב על-ידי ביילין. "חוסר הלגיטימיות בריבונות ישראלית על ירושלים" משרטט את הקווים לתכנית של ממשלת ישראל לעתידה של ירושלים, וקורא לחלוקת העיר העתיקה, עם כוחות או"ם שמאבטחים אותה.

התכנית שקדמה להסכם שנחתם בדצמבר 1998 בין הותיקן למדינת ישראל, הושלמה עוד בנובמבר 1992 בדיוק באותם הימים שהפגישות הראשונות בלונדון החלו בין ישראל לאש"ף, שהובילו להסכמי אוסלו. המטרה האמיתית היתה נסיונו של הותיקן להשתלט על העיר העתיקה בירושלים. אוסלו, או "שלום בין ישראל לפלשתינאים" פשוט היה סיפור כיסוי טוב כדי לטייח את מה שנעשה באמת באזור אחר של ענייני החוץ במדינת ישראל.

ספטמבר 1993

ב-10 בספטמבר, כשלושה ימים לפני חתימת הסכם אוסלו בוושינגטון, העיתון האיטלקי "לה סטמפה" פרסם ששר החוץ דאז, שמעון פרס, הגיע להסכם עם הותיקן שהריבונות על ירושלים העתיקה תעבור לידי הותיקן. בהסכם, נספחים חסויים המתייחסים לעניין בתוך הצהרת העקרונות שנחתמה ב-13 בספטמבר, 1993 בוושינגטון.

באותו שבוע ששמעון פרס, שר החוץ הישראלי, המתכנן העיקרי של הסכמי אוסלו, חתם על הצהרת עקרונות עם יאסר ערפאת בוושינגטון, הועדה לענייני ישראל-ותיקן ערכה פגישה מיוחדת בישראל. תחת ההסכמה שהישראלים יתנו לותיקן שלטון על ירושלים העתיקה עוד לפני שנת 2000. התכנית כוללת גם סעיפים ההופכים את ירושלים למעין ותיקן שני, עם ייצוג לשלושת הדתות הגדולות, אך תחת סמכות הותיקן.

ירושלים תישאר בירת ישראל, אך העיר העתיקה תהיה בשליטת הותיקן.

עראפת הסכים לתכנית ממש לפני לחיצת היד המפורסמת ב-1993, אך כשהבין שהותיקן יתן לישראל זכות משותפת איתו על הר הבית, הוא דחה את התכנית על הסף. כדי לשכנע את הפלסטינים לקחת חלק בהסכם, ב-14 לפברואר 2000, הרשות הפלסטינית חתמה על הסכם עם הותיקן שאישר את זכות הפלסטינים על ירושלים המזרחית.

תחילתה של אינתיפאדת אל-אקצה שבעה חודשים לאחר חתימת ההסכם יכלה להיות חלק מהדברים שעראפת הבטיח לותיקן, בתמורה להכרה בזכות הפלסטינים על מזרח ירושלים וזכותם למדינה עצמאית.

האלימות במזרח התיכון משרתת את האינטרסים של הותיקן, במיוחד אם ירושלים תהיה נתונה לדיון. בכך שעראפת קיבל הבטחות מהותיקן שלא משנה מה יעשה, הוא לא יאבד את תמיכת האירופאים, נהיה הגיוני שיתחיל במלחמה נגד ישראל בספטמבר 2000. הפרסום כי "ברק הציע לו הכל בקמפ-דיוויד" הוא פרסום שקרי. שום דבר לא הוצע שהיה עובר את אישור הכנסת. האינתיפאדה היתה יכולה לקרות רק אם עראפת ידע כי יש לו תמיכה מהאירופאים, שתבטיח את הישרדותו. ההסכם בפברואר 2000 היה יותר הגיוני באם היה נחתם 3 או 4 שנים לפני כן. אך התזמון שלו הופך את אינתיפאדת אל-אקצה לדבר הגיוני, מנקודת ראותו של עראפת.

נובמבר 1993

במאמר במקומון הירושלמי "כל העיר", נחשף כי: "במשך חצי השנה האחרונה, ממשלת ישראל מקבלת ייעוץ לגבי עתיד ירושלים מועדת תכנון מיוחדת בראשות מקורב של טדי קולק, רענן וייס, לשעבר יו"ר משרד ההתיישבות בסוכנות היהודית.

בפגישה סודית בתשיעי לספטמבר 1993, יום אחד לפני שראש-ממשלת ישראל יצחק רבין חתם הסכם שבו מדינת ישראל תכיר במדינת פלסטין, עם הרשות הפלסטינית, נפגשה הועדה בחשאיות ואישרה הסכם עקרונות לגבי ירושלים, שהוצג על-ידי וייס, הקורא לה "ירושלים המטרופולין".

דצמבר 1993

ללא חשיפה תקשורתית בישראל כלל ועיקר, ב-30 לדצמבר "הסכם היסטורי עם הותיקן" נודע ברבים. קוראים להסכם "ההסכם העקרוני בין הותיקן ומדינת ישראל", ההסכם מצהיר:

"בתשומת לב לאופיה היחודי וחשיבותה האוניברסלית של ארץ הקודש, מודעים לטבעם הייחודי של היחסים בין הכנסייה הקתולית והעם היהודי, והתהליך ההיסטורי של שיתוף פעולה והתפתחות בהבנה הדדית וחברות בין קתולים ליהודים.

..."בכך שהסכמנו ב-29 ליולי 1992 להקים "ועדת עבודה דו-צדדית קבועה", בכדי לחקור ולהגדיר יחדיו עניינים בעלי אינטרס משותף, ובנסיון לנורמליזצית היחסים בין שני הצדדים".

כבר תוך חודש מעלייתם לשלטון, הקימו ועדה מיוחדת לקדם את "יחסי ישראל-ותיקן". מדוע היוזמה הגיעה סמוך לעליית הממשלה החדשה לשלטון?

אפריל 1994

סגן ראש עיריית ירושלים, שמואל מאיר, מודיע במסיבת עיתונאים בירושלים, שקיבל מידע שלשטחים שהובטחו לותיקן בירושלים, ינתן סטאטוס "אקסרא-טריטוריאלי". (ב-1996 מאיר נהרג בתאונת-דרכים תמוהה ביותר, שבה הנהג שהתנגש עם משאית של האו"ם ברכבו של מאיר, יצא ללא אישום כלשהו).

מאי 1994

מארק הלטר, פילוסוף/אינטלקטואל צרפתי וידיד קרוב של פרס, אומר למקומון "השישי", שהוא באופן אישי מסר מכתב מפרס לאפיפיור בספטמבר 1993, שבו פרס מבטיח להפוך את ירושלים לעיר בינלאומית, בנותנו לאו"ם שליטה פוליטית על העיר העתיקה, ושלטון לותיקן על השטחים הקדושים. האו"ם ייתן לרשות הפלסטינית בירה בשטחה החדש, ומזרח ירושלים תהפוך למעין "איזור סחר" של דיפלומטיה עולמית.

יוני 1994

ב-15 ליוני, ממשלת ישראל חותמת על הסכם עם הותיקן המרשה לותיקן להשתתף במשא-ומתן על עתיד ירושלים.

יולי 1994

ב-9 ביולי 1994, שר החוץ של הותיקן, ז’אן-לואיס טאורן, מודיע בעמאן: "לפני שבעיות טריטוריאליות יבואו על פתרונן, עלינו להגיע להסכמים בינלאומיים לשמור על ייחודה של ירושלים, בכדי שנוכל להיות בטוחים ששום מדינה לא תכריז על ירושלים כרכושה".

נובמבר 1994

ישראל חותמת על הסכם שלום עם הירדנים שעל-פיו, לפי מקורות בעיתוני "הארץ", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", היו גם סעיפים חסויים לגבי נושא המים, ונושא ירושלים. ההסכם נסגר בלונדון שמונה חודשים לפני שנסגר בין רבין, חוסיין ולורד ויקטור מישקון. כחלק מההסכם, ירדן תקבל שלטון על המקומות המוסלמיים הקדושים בתוך ירושלים שנשלטת על-ידי הותיקן.

מרץ 1995

מברק מהשגרירות הישראלית ברומא למשרד החוץ הודלף לערוץ 7, ומאשר את מסירת ירושלים לותיקן. יומיים לאחר מכן, המברק הופיע בעמוד הראשון של עיתון "הארץ". בדקות המפורסמות מאוד של פגישה עם קלינטון ב-1997, פרס סיים את המברק במילים "כפי שהבטחתי בעבר לותיקן".

אפריל 1995

חבר הכנסת אברהם שפירא הודיע בכנסת שגילה שכל שטחי הותיקן בירושלים מקבלים פטור ממיסים, ושחלקות גדולות של נדל"ן בהר ציון ניתנות לאפיפיור באופן קבע.

פברואר 1996

משלחת מהותיקן פגשה בירושלים את שר הדתות של הרשות הפלסטינית, חסן טחבוב. האב סרג' סבסטיאן, מזכיר מדינת הותיקן, הודיע כי הותיקן מכיר בזכות הפלסטינים על מזרח ירושלים. לאחר ששמעון פרס החליף את רבין בתור ראש ממשלת ישראל, השר לבטחון פנים, משה שחל סירב לאפשר פגישה של נציגי הרשות הפלסטינית בהוספיס "נוטר-דאם" בירושלים. לפי שחל, הפלסטינים התכוונו "להשתמש בותיקן כדי לחבל בהסכמי אוסלו".

נובמבר 1997

ב-10 בנובמבר, מדינת ישראל והותיקן חותמים על "הסכם אופי החוק" שם מדינת ישראל מסכימה "לתת כוח חוקי מלא לנציגי החוק של הכנסייה הקתולית" (השאלה הנשאלת במה זה מתבטא).

פברואר 2000

כשיש לותיקן הסכמים דו-צדדיים עם שני צידי הקונפליקט היהודי-ערבי, ב-14 בפברואר, האפיפיור יוחנן פאולוס השני נפגש עם עראפת ברומא כדי לחתום על הסכם לנורמליזציה של היחסים בין כנסיות רומיות קתוליות בירושלים והרשות הפלסטינית. דובר המועצה המחוקקת ברשות הפלסטינית, אחמד קורי, אמר בראיון ל"ג'רוזלם פוסט" שההסכם מבטא את ה"הכרה על-ידי הכנסייה הרומית קתולית לזכות העם הפלסטיני על מזרח ירושלים". לפי דוברו של עראפת, נביל אבו רודיינה, "עראפת תומך ברעיון שיקח חלק בירושלים הלא-מחולקת, ויצירת מעין ריבונות בנוסח הותיקן בעיר העתיקה" (משום מה אנו אמורים להאמין שזו יוזמת עראפת, ולא הותיקן).

ההסכם קורא לירושלים להיות "עיר בינלאומית, בביסוס על הסכמים בינלאומיים והבטחה בינלאומית לשמירה על המצב בירושלים".

ההסכם נחתם למרות ששש שנים לפני כן הותיקן חתם על הסכם עם ישראל ב-30 לדצמבר 1993 , שנתן סמכות חוקית (על-פי חוקי ישראל) לותיקן על מוסדות הותיקן ושטחי הכנסייה בארץ הקודש.

מרץ 2000

האפיפיור מבקר בישראל וחוזר על התעקשות הותיקן שירושלים תקבל "פיקוח בינלאומי – סטאטוס מיוחד, בהבטחה בינלאומית – זאת תהיה הדרך הטובה ביותר לשמור על המקומות המקודשים בעיר, על כל הדתות שם. העיר ירושלים היא המכשול העיקרי בפני שלום באיזור".

ב-27 במרץ, הרשות הפלסטינית טוענת שהותיקן כבר לא מתעקש על סטאטוס בינלאומי לירושלים העתיקה, ושהותיקן מקבל את החלוקה הפוליטית של ירושלים העתיקה בין ישראל לפלסטינים.

אוקטובר 2000

בנאום בפני האו"ם ב-30 לאוקטובר, הארכיבישופ רנאטו מרטינו הצהיר: "אופייה המיוחד של ירושלים כעיר המקודשת לשלושת הדתות המרכזיות גורם למצב שבו הכרחי שמנהיגים דתיים, לא פוליטיקאים, ישלטו על המקומות הקדושים". בפגישתו ב-26 באוקטובר עם שגריר לבנון בותיקן, פואד אאון, האפיפיור יוחנן פאולוס השני אמר שהעיר ירושלים צריכה לקבל "סטאטוס בינלאומי מובטח לחלוטין".

ינואר 2001

צלמי הטלויזיה הישראלית מצלמים בחשאי מתחת למסגר עומר, הבניין המוסלמי מהמאה השביעית, שיש אומרים שנבנה בכוונה תחילה על הריסות קודש הקודשים, חדר התפילה המקודש ביותר בבית המקדש היהודי. הקלטת חשפה מנהרה מסיבית חדשה המכוונת לליבה הקדושה של בית המקדש הראשון והשני. בזמן מסעות הצלב בתחילת המאה ה-12, מסדר האבירים, "טמפלרי האבירים", חפרו מתחת להריסות במשך 9 שנים ומצאו מבוך של מנהרות שם כהני בית המקדש החביאו את אוצרות המקדש מהצבא הרומי בשנת 70 לספירה. ישנה השערה שהרשימות המקוריות של הכנסייה הירושלמית המוכיחות שהותיקן לא הנהיג את הנצרות בדרך שהתוו מייסדיה, נקברו במקום.

אפיפיור עם זכות מלאה לפרש לבדו את רצון האל לא היה חלק מהתכנית האלוהית המקורית.

אם מגילות אלה תפורסמנה ברבים הן תסכנה את הלגיטימציה של הכנסייה הרומית קתולית.

מכאן, הכרחי לותיקן שהיהודים לא יהיו על הר הבית כדי שמגילות אלה לא תימצאנה. הרשות הפלסטינית פועלת כמעין "קבלן בנייה" של הותיקן בהסכם זה, בתקווה שהותיקן יקח את הצד הפלסטיני בסכסוך היהודי ערבי בארץ.

אז מה הולך לקרות?

במשך מאות בשנים הותיקן מנסה לקדם את רעיון ה"החלפה", שעל-פיו הכנסייה הקתולית החליפה את עם ישראל בתור "ישראל החדשה".

הכנסייה הרומית קתולית מעונינת בכך שישראל תאבד את ריבונותה על ירושלים העתיקה בכדי ש"ההבטחה לצאצאיו של אברהם אבינו תקבל תוקף בתוך ‘ירושלים החדשה’". אם ישראל ריבונית על ירושלים זוהי הוכחה שטענות רומא אינן תקפות ושהפירוש המילולי לכתובים הוא אמיתי. אין מקום לתקומת עם ישראל בתיאולוגיה הקתולית.

איך הותיקן יכול לטעון להיות הנצרות "ירושלים החדשה" ו"צאצא לממלכת האל", אם ירושלים בשליטת היהודים?

איך הכנסייה הקתולית תשכנע את העולם שגרסתה מוצדקת?

הותיקן ינסה לשכנע את כולם באמיתות ה"איש המסתורי שיאחד את כל האמונות ויופיע בירושלים שתהיה בשליטת נציגי הותיקן". ההסכם לאפשר לותיקן להיכנס לישראל ולהשתלט על השטחים הללו ו"לשלוט בעיר העתיקה בירושלים" כבר קיים ותועד ודווח בתקשורת העולמית.

הדיווחים מראים שהגיעו להסכם סודי מאחורי גבו של עם ישראל, בו ניתנה לותיקן הבטחה לשלטון בעיר העתיקה.

יש די והותר ראיות בידי הציבור להוכיח שהסכם סודי נחתם עם הותיקן, ושפרס וביילין חתמו עליו בשם המדינה וכל עם ישראל.

בהתחשב בעובדה שההסכם דובר וסוכם באופן חשאי, ולא על ידי עם ישראל אלא על ידי אינטרסים זרים, יש להכריז על הסכמים אלו כמבוטלים.

אמנם זה לא נעשה אף פעם במדינת ישראל, אך זה צריך להיעשות בפעם הראשונה.

הסכמי אוסלו וההסכם עם הותיקן קשורים זה בזה.

הם נחתמו על ידי אותם פוליטיקאים ישראליים, באותו הזמן ממש, על ידי אותם גורמים זרים.

מטרת הותיקן היא להשתלט על ירושלים העתיקה במקום מדינת ישראל.

לצורך זה יש להם הסכם עם ישראל, המכריח את ישראל לכבד את רבונותם על האתרים שבשליטתם.

בקיצור, קיבלנו את "זכות" הותיקן לקיים רבונויות עצמאיות קטנות בתוך בירתנו הנצחית, ירושלים. אותו הותיקן התחייב, פומבית ובהסכם בכתב, להבטיח ריבונות לפלסטינאים בעיר בעתיקה.

כל הישראלים חייבים להבין שלותיקן יש תכניות סודיות הכוללות את גניבת העיר העתיקה בירושלים מידי היהודים.

למרבה הצער, התכנית הזו מתבצעת בחשאי ומאחורי גבנו ולכן העם אינו מודע למטרותיה האמיתיות. מטרת המאמר הזה היא להזהיר אתכם בכוונות אלה של הותיקן, כדי שתוכלו להיות מעורים בנעשה, ביחסי ישראל עם הכנסייה הרומית קתולית.

אף ההסכמים הגלויים עם הותיקן, החלפת השגריר ופתיחת ארכיון הותיקן לחוקרים ישראליים, לא קויימו מצד הותיקן.

מנקודת מבט ישראלית, ה"הסכם העקרוני בין הותיקן ומדינת ישראל" היתה כשלון מוחלט ויש לבטל אותו בהקדם.

ישראל זקוקה למנהיג:

בן גוריון נגד החזרת שטחים ובעד שלמות הארץ

הם ידעו את האמת ההיסטורית אך נדמה לי שהם פחדו לעמוד על דעתם בפני מנהיגי האומות, וכך הם היו מוכנים לוותר על האזורים החשובים ביותר לעם ישראל, ומקומות שכל ההיסטוריה של עם ישראל נמצאת שם, נמסרו לידי הערבים.

הם חשבו שישיגו שלום.

הם לא ידעו להסביר לעולם שאין פני הערבים לשלום, אלא רק לקחת פרוסה אחר פרוסה. גם סאדאת התבטא כך לפני מלחמת יום הכיפורים.

ומה לו ולארץ ישראל?

ניוט גינגריץ' מנהיג אמיץ מוכן לומר את האמת לעולם, ועם ישראל חייב לשאת אותו על כפיים ולהודות לו. נתפלל שמנהיגי ישראל ילמדו ממנו.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/10068

כלשהם על זכותנו בארץ ישראל.

בן גוריון בזל 1937

"אילו הועמדה לפני השאלה - מדינה יהודית בכל מערב ארץ ישראל תמורת הסתלקות מזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל כולה - הייתי דוחה את המדינה.

אין רשות לשום יהודי לוותר על זכות העם היהודי בארץ!".

בהמשך הוסיף ואמר:

"אין רשות לשום יהודי לוותר על זכות העם היהודי בארץ. אין זו מסמכותו של שום יהודי, של שום גוף יהודי, אין זו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום – לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה.

זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת – אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי.

זכותנו על הארץ – על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד.

ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. ובכל זמן ובכל שעה נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידינו".

Ben Gurion About the Palestinians

http://www.youtube.com/watch?v=Su4j5zc_1Xk

בן גוריון בעד שלמות הארץ, מתנגד להחזרת שטחים

בראיון בערוץ הראשון אומר דוד בן גוריון שזו ארצנו ומתנגד להחזרת שטחים תמורת שלום. כמו כן, אומר בן גוריון שסיפור הפליטים, מטרתו להמאיס ולהרוס את ישראל.

http://www.youtube.com/watch?v=R_SCzuE3vs4&feature=player_embedded

בן גוריון באחד מראיונותיו הנדירים בטלויזיה (שחור לבן) מדבר על ההשוואה וההבדל בין העם הארמני לבין הפלשתינים, "פליטים שמיטים", יש רק שתי אפשרויות: "1. שלום או 2. השמדת מדינת ישראל", "ירושלים והגולן לעולם לא נחזיר", "אני הייתי שם, ריבונו של עולם איך נשארנו בחיים", על "חזרה לגבולות 67" ועוד...

מסמך זה אקטואלי מאוד לזמן הזה הרבה יותר מתמיד, במיוחד ששרון ופרס נוהגים לצטט את מורם ורבם דוד בן-גוריון כשנוח להם, אך הם שוכחים את מה שאמר יצחק רבין בממשלה, בכנסת, בטלויזיה, באו"ם, ובוושינגטון לרגל 3000 שנה לירושלים מספר שבועות לפני הרצחו:

רבין:"ירושלים אינה נושא למיקוח"

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5515&forum=gil

רבין המשיך את דרכו של בן גוריון בנושא ירושלים המאוחדת לנצח

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5515&omm=7&viewmode=threaded

עופר בינשטוק: התמלול המלא לראיון שנתן בן גוריון בעניין שלום אמת, שטחים, ירושלים, רמת הגולן

אחר: כעת אינני מתאר לעצמי אולי מישהו רבותי יכול לחשוב על שום יצירה, יצירה גדולה של העם האלבני, שום תרומה גדולה של העם האלבני, אני גם אינני חושב על מה שיצר העם האלבני בארצו באלבניה, יחד עם זה אני אינני חושב מר בן גוריון שתאמר - היות שהם לא יצרו שם, אלבניה לא שלהם? במה נבדלת הישות הפלשתינית מאלבניה?

בן גוריון: אני אומר שלא שונים.

אחר: קודם אמרת שהישות...

בן גוריון: אני אומר שגם הפלשתינים אלה...לא אלה שברחו מהארץ, מי אמר להם לברוח?

אחר: לא, אלה שכעת בגדה המערבית, הם לא ברחו.

בן גוריון: מחיפה, אין לי תעודות בעל פה...בדפוס
בטבריה יש תעודות בדפוס...

אחר: אני מדבר על אלו שבגדה המערבית לא על אלו שברחו, על מי שכעת יושבים.

בן גוריון: אני מדבר על אלה שברחו מתוך מדינת ישראל, לא על הגדה המערבית.

אחר: סליחה?

בן גוריון: אני מדבר לא על הגדה המערבית. אני מדבר על מדינת ישראל...היא לא...רק חלק של הגדה המערבית. מדינת ישראל היא רק חלק של הגדה המערבית. לא כל הגדה המערבית.

אחר: ומה על הערבים שנמצאים במחנות הפליטים?

אחר: תשמע, מר רוזנפלד שאל מה על האספירציות הלאומיות?

בן גוריון: הערבים...מאין באו מיליון ומאתיים פליטים? הם אף פעם לא היו בשטח שלנו. אף פעם לא היו בשטח שלנו. זה בלוף כל העסק הזה. והם לא מעוניינים בפליטים שמיטים. זה אחד הנימוקים שלהם להמאיס את ישראל. להרוס את ישראל.

אחר: אבל מר בן גוריון, בלי פליטים, נשכח על הפליטים. אני חוזר על השאלה של מר רוזנפלד - כיצד תנהג באספירציות הלאומיות של יושבי הגדה היום? לא פליטים, יושבי הגדה היציבים. מה לעשות?

בן גוריון: אני אומר לך, אם יהיה שלום - אז הם ישבו בארצם.

אחר: בארצם?

בן גוריון: בארצם. אמרתי לך אני בעד זה שנחזיר, אם שלום, שלום אמיתי - ירושלים והגולן לא להחזיר.

אחר: וכיוון שלא יהיה נניח בעוד 10 או 15 שנה שלום?

בן גוריון: אם לא, בלי שלום, לא. הלא הם רוצים להשמיד אותנו. רגע אחד. יש רק 2 אלטרנטיבות - שלום והשמדת ישראל. רוצה שנסכים להשמדת ישראל? אני לא מוכן להסכים. אני חושב שלא יכולים לעשות את זה והם לא יעשו אם הערבים ישמידו אותנו. אנחנו אנשים כמו האחרים? אינני חושב שאנחנו יותר טובים מהאחרים. העניין ההוא צודקים, זו ארצנו.

אחר: מר בן גוריון, חז"ל אמרו - על שלושה דברים אדם יהרג ואל יעבור, שלושה. - עבודה זרה, אני חושב, גילוי עריות ושפיכות דמים. לא אמרו שלמות הארץ. לא אמרו הגולן, לא אמרו ירושלים.
כעת השאלה שאני רוצה לשאול היא זאת: נניח בתוכן תיאורטי לגמרי.
שאפשר לעשות עם הערבים שלום, ממש שלום, לא שביתת נשק, אלא שלום כתוב וחתום

בן גוריון: ידידות. שלום הוא עבודה משותפת.

אחר: אבל לחזור אל גבולות שלפני מלחמת ה - 6 ביוני. כלומר גם לוותר על הסטטוס קוו הקיים של ירושלים, וגם על רמת הגולן, אבל שלום אמת.

בן גוריון: ...אין שום יסוד... אני אומר לך על שני הדברים האלה, לא.

אחר: לא? ייהרג ועל יעבור?

בן גוריון: לא ייהרג ואל יעבור.

אחר: אם לא אז לא. מדוע לא אני שואל?

בן גוריון: מפני שגולן...אני עבדתי בסביבות הגולן 3 שנים. הייתי פועל חקלאי. משום מה לא יכולתי להגיע לגולן אף פעם.
הגעתי לגולן ביום ה- 7 אחרי מלחמת ששת הימים, כשנגמרה המלחמה הלכתי לגולן. ריבונו של עולם, איך נשארו בחיים? יש מצב כזה שאלה שיושבים למעלה - הם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים עם אנשים שיושבים למטה. אנשים שיושבים למטה לא יכולים לעשות להם כלום.

אחר: וקלקיליה?

בן גוריון: איזה קלקיליה?

אחר: מבחינה אסטרטגית?

בן גוריון: רגע אני כרגע מדבר על הגולן. ראיתי את זה...ואני ידעתי שהם רוצים להשמיד את הישובים בגליל. ואיך לא יכלו לעשות זאת? זה מראה לך שאין להם שום כישרון.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=253827

מי יציל אותנו מהחונטה השלטת מזה 80 שנה בארץ ישראל, שכן ביבי אינו האדם לצורך ביצוע המשימה החשובה ביותר להצלת המדינה - חיסול שלטון בג"צ במתכונתו הנוכחית, לפני שיהיה מאוחר מדי.

****

..."קולק גם היה מי שדאג לכך שברנד לא יפגוש באותו עניין את ההנהלה הציונית, גם לאחר ששוחרר ממרתפי החקירות הבריטיים וגם הדבר המצמרר הזה הוא לא כל הסיפור. הסיפור האמיתי קשור ככל הנראה במי שעדיין בחיים, מי שעדיין בתפקיד (שמעון פרס - פ"ש), מי שהקים יחד עם קולק ב 1964 את רפ"י כדי לשרת את האינטרס הבריטי, לנקום בפנחס לבון על הפרשה באמצעות סיכול ממוקד וכמיטב המסורת של אנשי הסזון של אז, כמו גם צאצאיהם המכהנים כיום אף בבית הסזון העליון של מדינת ישראל, והידועים כקבלני תפירת התיקים של המדינה."

אריק באך 01.04.2007

***

פותחה נוסחה של עיקוף עם, תמיד להשאיר את הכוח ביד החונטה!

להציל אותנו מהחונטה

מאת אסתר שניאורסון גרי

יש הרואים בעמונה את נקודת השבר. כביכול מה הם עוד רוצים? כבר גירשו מגוש קטיף 9000 יהודים, הרסו את ביתם, את בתי הכנסיות, את המדרשות, את החממות, זרקו אותם ללא בית, ללא פרנסה, ללא רכוש, ללא עתיד, רמסו את זכיותיהם הבסיסיות ביותר כבני אדם ולאיש לא איכפת.

ובעוד הפצעים עדיין מדממים החל העסק עם עמונה! מה פתאום עמונה, למה דווקא היא עלתה בגורל? הכל מקריות. זה היה יכול להיות כל מקום אחר. כי הרי המאבק איננו באמת על הבתים, על האי חוקיות, שורש המאבק הוא עמוק יותר, מורכב יותר, זהו מאבק על זהות, על רצון לחסל את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, למחוק את הזהות היהודית ממדינת ישראל כפי שעשה בג"צ בתעודת הזהות שלנו, כדי להביא למדינת כל אזרחיה, ולזה בעצם חותרת הגילדה השלטונית.

הגילדה המחזיקה במוסרות השלטון כבר למעלה משמונים שנה, שלחה עוד לפני קום המדינה את התמימים שבקבוצתה לקיבוצים כדי שיתיישבו שם והמשפיעים דאגו למנות עצמם לגופים שסיפקו, כסף, שלטון, השפעה.

הם עמדו בראשות מועצות הפועלים, ההסתדרות, המשביר המרכזי וכו' ובעזרת הכוח שצברו הצליחו לרסק כל גוף אלטרנטיבי שביקש להתייצב מולם.

התמנון שלח זרועות לכל מקום. במערכת הביטחון הכוללת בתוכה את צה"ל, המוסד, השב"כ, הם הפכו למקור הכוח של השלטון ובשם הביטחון אפשר היה לעשות הכל ולקבל הכשר וכמובן משרות וטובות הנאה לאנשי שלומנו מקרב הגילדה.

הביטחוניזם הביא לחונטת הגנרלים. כל קצין בכיר הפורש מצה"ל מקבל שדרוג לחיים... משרה חשובה בצמרת הפוליטיקה, הכלכלה, מועצות מנהלים של גופים ציבוריים, חברות ממשלתיות, חווה חקלאית, רישיון לייבא או לייצא תחמושת ומי מאשר את קניית מרכולת הנשק בתוך צה"ל? החברים לשעבר, הרי עוד מעט גם הם יצאו ויצטרפו לסידור העבודה. צריך לשמן את המערכת.

כשאמר ב-1977 בן אהרון שאינו מוכן לקבל את הכרעת העם כי העם טעה, הבריקה בראשם ההכרה כי יכולות לקרות לפעמים גם תאונות פוליטיות ולכן כדי לקדם את פני הרעה הוחלט שגם תאונה שכזו אינה צריכה בעצם לשנות דבר. את הציבור האמוני חייבים לנטרל יהא אשר יהא, כדי שלא יגנבו הוא וילדיו את המדינה. אי לכך פותחה נוסחה של עיקוף עם, תמיד להשאיר את הכח ביד החונטה והיא תפעיל את כוחה ותחייב בו את כל אזרחי המדינה.

וכך נולד כוחו של ביהמ"ש העליון. מומחים משפטיים מכוחותיו נשתלו עמוק בכל המערכת המשפטית, מומחה נמרץ טופח כשהוא מטפס מעלה מעלה אל כס השיפוט העליון, שולט ביד רמה ובאקטיביזים שיפוטי, מחליט שהוועדה למינוי שופטים תהיה אחד הסודות השמורים במדינה, דוגל בזכות הציבור לא לדעת על-פי איזה קריטריונים מתמנים לבית משפט ודואג שכל השופטים שמכהנים שם יהיו משובטים בדמותו -הווה אומר בעלי השקפת עולם קיצונית שמאלנית, הווה אומר אי שיוויון בפני החוק. לערבי וישראלי דין אחד ליהודי דין אחר.

זרוע אימתנית נשלחת לכיוון הממלכה השביעית, התקשורת, ויוצאת לדרך כשאחד מתפקידיה הוא לכסות על כס השיפוט ולהעניק למערכת המשפטית את כוחה דהיינו להפקיע את הסמכות מבית המחוקקים ולהבטיח שדעת הקהל תורדם. להזרים כלורופורם יום יומי לורידים ולמוח, להשאיר את העם בקומה! אז מה אם יש כנסת וממשלה, מי הם בכלל, לעומת התקשורת שתכתיב את סדר היום הציבורי ותכפה על הממשלה את ההתנהלות.

ברדיו ובטלוויזיה טופחו הכוחות "הנאורים" המתאימים שגם הם כמובן משובטים ולתוך פח האשפה הם השליכו את אחד החוקים הכי יסודיים, הכתובים והבלתי כתובים, שעל תקשורת ממלכתית להיות מאוזנת, ולשמור על ניטראליות. וכך הגילדה שהשתלטה הן על מערכת המשפט והן על התקשורת מחפות אחת על השנייה, נשיא ביהמ"ש הפך את התקשורת לפרה קדושה, והיא מצידה הפכה אותו לקיסר.

אומנם אחת לארבע שנים עוצרים כאילו להצגה של בחירות, אנחנו הרי דמוקרטיה, לא? כך בכל אופן מסבירים לנו מדי יום, אז ילכו הנערים לבחור, ממילא אין לכך חשיבות, תמיד החונטה תמשיך ותשלוט. והיה ותתרחש תאונה פוליטית, ורה"מ לא יהיה חבר, הרי האנשים שנשתלו בתוך כל צמתי החברה, המדינה, הצבא, הכלכלה, ימשיכו להחזיק את כל מוסדות השלטון בידיהם, לפעול להפלת המתנגדים ולהעלות את אנשיהם לצמרת השלטונית ולצורך זה כל הדרכים כשרות.

ברוב המקרים הם אוכפים בסופו של דבר את הרוב לרצונם, והיטיב כבר מישהו להתבטא- "מה שרואים מכאן לא רואים משם". גם כאלה שהיו בצד הנגדי מבינים כי כדאי לקבל כרטיס אתרוגי וברגע שמישהו ממגזר אחר מצליח להשתלב במערכת כמו חובשי כיפות בצבא, הם מיד מכניעים גם אותם לציות מוחלט.

האימרות משתנות על-פי צרכים. ואם פעם בזמן הפלמ"ח היתה חשיבות לאחיזה בקרקע ושליטה בשטח, הרי משהופיע אליל השלום, נשלפות מייד מזרוע תמנונית אחת כל גנרלי החונטה כדי שיבהירו לנו מדוע צריך לחזור לגבולות 67 וכמה אין חשיבות לשטח.

ראשי השב"כ שפרשו מהשרות מנהלים מו"מ עם בכירי הרוצחים ושותפים בבעלות בקזינו ביריחו וכשהערבים מכריזים פעם אחר פעם שאין להם עניין בהתנחלויות והם רוצים את זכות השיבה ואת שייך מוניס וקטמון, הם אינם שומעים דבר, אפילו לא כשהם יושבים בביתם בעין הוד במרחק שני קילומטר מבעלי הבית הקודמים, והם צורחים שכאן זה מותר, אבל חברון ובית- אל זה אסור, וכשהם יושבים כל היום ומברברים על כיבוש ושליטה על עם אחר, אתה שואל את עצמך, מה הם עושים פה בכלל? אולי היה יותר פשוט אם היו עוברים למקום אחר, למשל ליהופיץ?

http://cafe.themarker.com/post/815220/

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P712.jsp?arc=253912

לפנינו שוב היתממות וזחילה ישראלית אל מול אירופה שחברה לאיסלם ומוציאה אל הפועל ג'יהאד אירופי המסוכן אלף מונים מהגי'האד המוסלמי. הג'יהאד האירופי הוא מתוחכם ומבוצע באמצעות בוגדים ישראלים המקבלים הרבה הרבה כסף תמורת בגידה!

האם ייתכן שביבי קונה את ההבלים של בני בגין על זכויות אדם ואירגוני זכויות אדם ופעילותם "המבורכת", כשהוא חוסם את החוק נגד מימון זר לאירגוני גולדסטון-חזן במדינת ישראל?

האם האיש שהיה חד עין ומנתח על של המציאות כפי שמתגלה בספריו ובנאומיו, מיתמם? לא יודע את האמת על המתרחש מתחת לפני השטח? האם הוא מאויים? האם הוא באמת סבור שארגונים כאלה פועלים למען איזושהי מטרה חיובית ונחוצה למדינת היהודים?

מה הסיבה לכך שהוא חוסם את החקיקה הנדרשת בדחיפות לייבוש זרם המימון הג'יהאדי - אירופי - מוסלמי וערבי לישראל?

מאיפה נובעות אמירותיו ההזויות שמדובר על זכויות אדם ופעילות מבורכת? שהפסקת חתרנותם הממומנת היא פגיעה בדמוקרטיה? באיזו דמוקרטיה? ואיזו פגיעה היא זו?

מדוע מונעת ארה"ב בחקיקה דרקונית כל פעולה נגד בטחונה ובטחון אזרחיה? פגיעה ולו הקטנה ביותר באינטרסים הלאומיים שלה זוכה למענה גורף ומיידי בחקיקה, ואילו בישראל מתנהל לו ראש ממשלה בזחיחות, תוך שהוא עוצר את יוזמות חברי הכנסת לחוקק בנידון, באמצעות ועדת השרים לחקיקה, שם תקועים 4 שמאלנים מטעמו (בגין, מרידור, איתן וסער) בעודו מפזר הבלים על דמוקרטיה.

האם ארה"ב אינה דמוקרטית מספיק עבורך, מר ביבי?

מי שדואג לבטחון ישראל לא יכול לאפשר את המשך מלחמת הג'יהאד האירופית-מוסלמית המתנהלת בהשקט ובבטחה תוך הזרמת הון עתק למימון גדודי מבצעי הג'יהאד היהודים המתגוררים בקירבנו.

מדובר בצבא ענק שרק הודות למימון האינסופי הזה יכול להוציא אל הפועל את התוכנית השטנית של זקני בריסל וסעודיה באמצעות חייליהם האוטו-אנטישמיים בארץ ובחו"ל!

ביבי - עליך לעצור ומיד את ההזרמות הפרועות למימון הבוגדים והגיס החמישי הפועל בחופשיות ומוציא אל הפועל את התוכנית האירופית המקורית והכוללת.

קרא את אזהרתה של בת יאור שספרה אירוערביה מציג את החתרנות האירופית-מוסלמית ערבית נגד ישראל, והעבר את הספר גם לבגין התמים. הגיעה העת להפסיק לזחול על הגחון אל מול מזימות עשו וישמעאל:

"על ישראל להיזהר שלא "תאבד את איזונה, ואת שיפוטה הנכון לגבי המדיניות", אומרת בת יאור, "כי היא ניצבת בפני אתגרים רבים והמצב בעייתי, אתם מוקפים מוקפת באויבים חזקים, האויבים הם לא רק המוסלמים אלא גם אירופה, שזה יותר גרוע מהמוסלמים, למרות שהם מעמידים פנים כחברים לכם. ואולי גם אמריקה תשתנה ולכן עליכם להיות מאד חזקים ומאד רציונליים ומאד זהירים בתקופה זאת. אך יחד עם זאת יש באירופה גם אנשים טובים פרו-ישראליים המביטים בישראל גם כמדריך..."

"אם אמריקה תלך בעקבות ההתפתחות באירופה אני חושבת שהציויליזציה שלנו, הנקראת יהודו-נוצרית, שפיתחה מושגים של זכויות אדם, דמוקרטיה, כבוד לחוק, הפרדת החוק מהפוליטיקה וכל הגורמים האחרים, שיש להם חשיבות רבה לממשל תקין, כל זה ייעלם".

"ישראל דומה לעמוד תמך בעולם"... "אני יודעת שזה לא התפקיד שבחרנו אך זאת המשימה שהוטלה עלינו, זאת משימה שנבחרה עבורנו, ואם ניפול, או אם נבגוד, העולם ייכבש על ידי האיסלם וישלט על ידי חליפות עולמית. זה יהיה העתיד, יש אנשים שנלחמים נגד זאת והם מביטים בישראל כמדריך. לכן היו חזקים, היו זהירים, מה עוד אוכל לומר"....

http://www.anochi.com/index.php?option=com_content&task=view&id=545&Itemid=1

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=255654

לעיון נוסף:

איך הוקם מגדל בבל האירופי שמכונה האיחוד האירופי והוא לא מאוחד, יודעים?

עונשו של האיחוד האירופי מתקדם יפה! מגדל בבל זה - שהקמתו נעשתה תוך דריכה פושעת ומכוונת על מדינת ישראל יתבלבל, יבולבל, ויחוסל! קיראו את ספרה של בת יאור אירוערביה, ותזדעזעו!

על כל מעשה רע מקבלים עונש בהתאם

מי שקרא את הספר אירוערביה, על מעשי החתרנות המזעזים והפושעים של צרפת לצורך הקמת האיחוד הנוראי הזה, לא יכול שלא לשמוח לאידו של האיחוד שהוקם על בסיס פשעים נגד העם היהודי, ומדינת ישראל.

קיראו על מזימתה של צרפת לגבור על כוחה של ארה"ב באמצעות יצירת מפלצת של איחוד המבולבלים הבלבלים הבבלים האלה, ובאמצעות איחוד יזום עם העולם הערבי המוסלמי.

צרפת היא שהגתה ויזמה את הצפת אירופה בערבים לשם כך.

כך הצמיחה צרפת האנטישמית את האיחוד המלאכותי הזה שכל מטרתו היתה קיעקוע ארה"ב כמשקל כנגדה.

עכשיו הם מחפשים את החברים שלהם.

הם רצים לבקש עזרה מארה"ב אותה שאפו למוטט.

והם מקבלים אצבע משולשת.

וגם אם ישראל תסבול מהתרסקותו של מגדל בבל זה, מן הראוי שיתרסק! שכן כתוב אורריך אאור ומברכיך אברך. אין ספק שאת האיחוד האירופי יש לאור וחזק!

אירוערביה ספרה של בת יאור הוא ספר חובה מרתק, ומפחיד, המספר על מעשיה הלא יאומנו והחתרניים של צרפת נגד ישראל וקיומה.

ארור האיחוד האירופי!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=255609

היכנסו לקישורית לעיון במידע נוסף.

ההתנהגות הזו לא מקובלת עלינו.

עימות חריף בין ישראל לבין ארבע הנציגות האירופיות במועצת הביטחון של האו“ם - בריטניה, צרפת, גרמניה ופורטוגל.

אמש פרסם משרד החוץ הודעת גינוי בוטה נגד המדינות, שבה נטען כי הן "איבדו את אמינותן והפכו עצמן ללא רלוונטיות.“

ההודעה החריפה של משרד החוץ נמסרה בתגובה להודעת הגינוי שמסרו שלשום ארבע המדינות בנוגע לבנייה בהתנחלויות, פעולות "תג המחיר" והמשא ומתן עם הפלסטינים.

הגינוי שפורסם מיד בתום הדיון החודשי על המזרח התיכון שהתקיים במועצת הביטחון של האו“ם בניו יורק, הפתיע את ישראל ואת ארה“ב.

בדיונים שנערכו מיד לאחר מכן במשרד החוץ, החליטו השר אביגדור ליברמן ואנשי המשרד לצאת במתקפה ישירה על ארבע המדינות, ששלוש מתוכן הן המדינות המשפיעות והחזקות באירופה.

בהודעה שפרסם אמש משרד החוץ נאמר:

"ישראל מציעה לחברות האירופיות במועצת הביטחון לא להפוך על ראשו את סדר העדיפויות הראוי של הקהילה הבינלאומית".

מעריב

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoops1&om=21125&omm=0&viewmode=threaded

* להלן ההודעה הרשמית של משרד החוץ (הנוסח המלא):

"ישראל קוראת לחברות האירופיות במועצת הבטחון לתמוך בחידוש המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים על פי מתווה הקוורטט, מתווה אותו אמצה ישראל למרות התנגדות הרש"פ.

על החברות האירופיות לדבוק בנוסח מתווה הקוורטט ולהמנע מלהעניק לו פרשנויות המנוגדות הן לטקסט המקורי והן לרוח הדברים.

סילופים אלה רק מוסיפים מכשולים על הדרך לחידוש המשא ומתן לשלום. גם ההתערבות בעניינים פנימיים של ישראל, ובכלל זה בסוגיות שאמורות להפתר במסגרת משא ומתן, איננה מחזקת את המעמד שהן רוצות להעניק לעצמן.

בנוסף, ישראל מציעה לחברות האירופיות במועצת הבטחון להתמקד בסדר היום הבינלאומי ולא להפוך על ראשו את סדר העדיפויות הראוי של הקהילה הבינלאומית.

בדיון במועצת הבטחון היה עליהן להתמקד בהשכנת שלום במוקדי שפיכות דמים כמו סוריה, בסיוע להשרשת דמוקרטיה ומתינות במדינות הערביות השואפות לחירות, ובבלימת הסכנה העולמית הגלומה במירוץ הגרעין האיראני.

אם במקום לתרום ליציבות המזרח התיכון בצעדים אלה, הן משקיעות מאמצים בהתנצחות לא ראויה דוקא עם המדינה שבה מערכת החוק והמשפט העצמאית יודעת להתמודד עם מפירי חוק מכל הסוגים, הרי שהן מאבדות את אמינותן והופכות את עצמן ללא רלבנטיות.

החברות האירופיות בחרו לעשות מה שקל ולא נחוץ, במקום לאזור אומץ ולעשות את מה שקשה ונחוץ מאד."

אחרי ששר החוץ בעבר, שמעון פרס, וסגן שר החוץ בעבר, יוסי ביילין, העמידו את ישראל במעמד שווה לזה של ארגון הטרור לשחרור פלסטין כולה (אש"ף) וסללו את דרכו של רב-המחבלים ערפאת למדשאות הבית הלבן ולפרס נובל, הגיע תורה של שרת החוץ בעבר, ציפי לבני, להשקיע את ישראל בתהליך אוסלופוליס (אוסלו + אנאפוליס), תחת לחץ בינלאומי מוגבר.

מדובר במדיניות חוץ אובדנית של ישראל, הנמשכת כבר כמעט שני עשורים, המבוססת על גירוש יהודים מבתיהם בארצם. כלומר: מדיניות לא יהודית, לא דמוקרטית, לא ציונית, לא מוסרית, ומכאן שגם אינה יכולה להביא שלום.

בתגובה להודעת גינוי חוזרת ומחוצפת שפרסמו לאחרונה ארבע החברות האירופיות במועצת הביטחון, הזדהתה שרת החוץ בעבר והיו"ר הבלתי-רלוונטית של האופוזיציה בהווה עם אותן מדינות ותקפה אף היא דווקא את מדיניות ישראל.

מדובר בגרמניה (זו שהפכה את אירופה ליודנריין ודורשת להפוך גם את לב ארץ ישראל ליודנריין), בצרפת (זו שרבים מאזרחיה שיתפו פעולה עם הנאצים ביישום הפתרון הסופי, וזו שמדכאת את הבאסקים החותרים לעצמאות בחבליהם בצרפת ובספרד), בבריטניה (זו ששכחה שהמנדט הבריטי בארץ ישראל הסתיים לפני 63 שנים, וממשיכה בכיבוש צפון אירלנד) ובפורטוגל (אינקוויזיציה, גירוש יהודים). המדינות שבהן שרפו הן אלפי בתי כנסת והן מיליוני יהודים חיים דורשות מישראל למנוע פגיעה (פסולה לכשעצמה) במסגדים.

ממשיכים לדקלם את שקר הכיבוש
מדיניות החוץ של ישראל מאוסלו ועד אנאפוליס, מפרס ועד לבני, היא מדיניות חוץ אובדנית, שהביאה על ישראל את מלחמת אוסלו ואת הלחץ הבינלאומי לבצע מעשה התאבדות: הקמת מדינה לאויב בלב ארץ ישראל.

הישראבלוף הקרוי "תהליך השלום" שימש עוגן לטיפוח היחסים עם מי שככל הנראה מתחרט על הקמתה של מדינת

היהודים. הפסקתו החיונית של התהליך השקרי אולי תפגע זמנית ביחסים עם הקהילה הבינלאומית, אבל תציל את מדינת ישראל מחורבן.

בהיעדר יוזמה ישראלית תקיפה להפסקת הכיבוש הערבי בארץ – בחסות "תהליך השלום" – ממשיכים ישראלים וזרים לדקלם את שקר הכיבוש, כאילו עם ישראל הוא כובש בארצו.

ליברמן מנקה אחרי לבני
יש יותר משמץ של אמת בטענה שהאיחוד האירופי אינו רלוונטי בזירה הישראלית-ערבית. הוא רלוונטירק למי שמייחל לפתרון כפוי במזרח התיכון על-ידי המעצמות הקולוניאליות בעבר, ששכחו שעליהן להתמקד היום בהתגוננות מפני תהליך האיסלמיזציה המאיים עליהן.

יש לקוות שהתנהגותה ההזויה של אירופה לא תמריץ את אויביה של ישראל ולא תיצוק שמן נוסף למדורה המזרח-תיכונית.

כפי שהדברים נראים היום, התפוררותו של האיחוד האירופי היומרני, או לפחות האיחוד המוניטרי שלו, קרובים יותר מאשר הקמתה של מדינת אויב בלב ארץ ישראל. מאז שהוחל באיחוד אירופה, מספר המדינות בה רק גדל.

ישראל, מוטב לה שתשמור על עצמאותה ועל כבודה, כמו גם על ביטחונה. מבחינה זאת, ולמרות חסרונותיו, שר החוץ ליברמן (גילוי נאות: לא הצבעתי למפלגתו) עושה רבות כדי למזער את האדמה החרוכה שהשאירה ציפי לבני במשרד החוץ וכדי להעניק משקל נגד להצהרותיהם המזיקות של אהוד ברק וציפי לבני – ושל עדר התקשורת בישראל – שהביעו רפיסות והזדהות עם מדיניות החוץ האובדנית שמדינות אירופה מנסות להכתיב לישראל.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/321/341.html

מיזמי בנייה שהחלו לצאת לדרך לאחר 10 שנות הקפאה נבלמו השבוע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו | ראש מועצת אפרת, סאל' במיל, עודד רביבי, שהוא גם חבר מרכז ליכוד שתמך בנתניהו בפריימריז לראשות הליכוד מתקשה להבין כיצד ראש ממשלה שהודיע על תמיכה בהתיישבות מקבל החלטה כל כך קשה | ומזכיר: יהיו עוד בחירות ועם ישראל יודע להבחין בין ראשי ממשלה כנים למתעתעים.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284304

************

"פתאום הודיעו שיצאנו ממפת העדיפות הלאומית"

ראש מועצת אפרת מתקשה להבין כיצד רה"מ שהצהיר רק השבוע על תמיכה בהתיישבות מחליט לפתע להוציא את ההתנחלויות ממפת העדיפות.

ראש מועצת אפרת, סאל' במיל, עודד רביבי, שהוא גם חבר מרכז ליכוד שתמך בנתניהו בפריימריז לראשות הליכוד מתקשה להבין כיצד ראש ממשלה שהודיע על תמיכה בהתיישבות מקבל החלטה כל כך קשה.

רביבי אמר לערוץ 7 "הפירסומים תפסו אותנו בעין הסערה. אחרי עשר שנות הקפאה סוף סוף יצאו מכרזים. אתמול היה סיור מכרזים ופתאום התחילה מבוכה גדולה, אנשי משרד השיכון אמרו שיש הוראה חדשה מהיועץ המשפטי שאפרת לא כלולה יותר במפת אזורי העדיפות".

רביבי מנסה לקבל הבהרות ממשרד ראש הממשלה, אך בינתיים הכול עדיין לוט בערפל. "אנחנו בשיחות מול מזכירות הממשלה כדי להבין מה משמעות ההחלטה שהתקבלה במשאל טלפוני בין השרים. תמיד נתנו עדיפות ליישובים שעמדו בקריטריונים. הקריטריונים לזכאות היו בין השאר הרצון לעודד מגורים ביישובי פריפריה או ביישובים הסמוכים ליישובים ערבים. אפרת הייתה בתוך הרשימה , אנחנו גם קרובים ליישובים ערבים וגם מהווים עתודה קרקעית לפיתוחה של ירושלים".

ראש מועצת אפרת אומר, שעם ישראל כבר שבע ממנהיגים שאומרים דבר אחד ועושים דבר אחר. "עם ישראל שבע ממנהיגים שמבטיחים משהו אחד ועושים משהו אחר. תושבי ישראל יודעים מי המנהיגים שאומרים אחד בפה ואחד בלב. והמנהיגים האלה צריכים לזכור שבסוף תמיד יש בחירות. לא יכול להיות שראש הממשלה יגיד בגני התערוכה השבוע, שהוא תומך בהתיישבות, אבל בפועל יוציא אותנו ממפת סדרי העדיפויות".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/232919

בעוצמה שבה לחם בפייגלין, ובמאמצים שהשקיע בגיוס כוחות מהמרכז ושמאלה, הוכיח נתניהו שאיננו קורא נכון את המפה האלקטורלית של החודשים האחרונים, ואף איננו מכיר לפני ולפנים את הקוד הגנטי של המפלגה שהוא היו"ר שלה.

איננו רוצים, פסקו הליכודניקים בבחירות המקדימות (והסקרים יומיים אחריהן), במפלגת "מרכז" כמו אלה שמובילות זה שני עשורים את המדינה במבוך מדמם וללא מוצא. אנחנו מעניקים לליכוד (לא בהכרח לנתניהו), גם עם פייגלין, יתרון של 11 מנדטים (בסקר של "דיאלוג" ל"הארץ" לאחר הפריימריס) על פני קדימה, כדי שיהיה לו כוח להיות שונה ממנה. ושונה הוא יהיה רק אם הרשימה לכנסת לא תכלול מועמדים שדעתם כדעת אנשי קדימה או העבודה.

בתחום המדיני, תוצאות הבחירות המקדימות משקפות נאמנה את הרצון שהליכוד יהיה נאמן לדרכו, ולא תמהיל המשתרע מפייגלין ועד (כמעט) מרצ. בוחר זה רוצה במפלגה שתבצע, במיוחד בתחום הביטחון, סיבוב פרסה ותשים קץ לקסאמים בדרום, לכניעות המבישות שנעשות תמורת חטופי חיזבאללה וחמאס, ושתגנוז לצמיתות את רעיון העיוועים של המשך העקירות, הידוע בלשון מכובסת בשם "התכנסות".

לכן גדעון סער וגלעד ארדן ומשה כחלון ורובי ריבלין ומשה יעלון - ושאר נאמנים לדרכו ההיסטורית של הליכוד - ממוקמים בראש רשימת המועמדים לכנסת, בעוד שמי שנתניהו הועיד "לאזן" אותם, דן מרידור, דורג בתחתית העשירייה השנייה. וכנראה אין זה מקרה שדווקא לאחר שהבוחרים בחרו בנבחרת אידיאולוגית, התמיכה בליכוד מתחזקת. עתה גם בוחרים פוטנציאליים של אביגדור ליברמן וש"ס - ואולי גם של "הבית היהודי" - רואים בליכוד כתובת אמינה.

נתניהו, לו באמת היה מנהיג הפועל על פי השקפה מבוססת וראייה אסטרטגית ארוכת טווח, ולא מתוך צורך בלתי נשלט להתגונן ללא הרף מפני יריביו בפוליטיקה ובתקשורת, היה אמור לומר שתוצאות הפריימריס משקפות את רצון בוחריו, גם אם התקשורת איננה אוהבת זאת. הוא לא אומר זאת, משום שלא ידע - וגם עכשיו הוא מסרב לדעת - שהתמיכה הגדלה והולכת בליכוד בחודשים האחרונים איננה נובעת מצירופם של עוזי דיין ואסף חפץ, ואפילו לא מדמותו השקולה והאמינה של מרידור. לא. היא נגזרת של התפכחות הציבור מההבלים שהלעיטו אותו בהם אלכימאי אוסלו ומבצעי העקירה מגוש קטיף. לכן - ולא בגלל תמיכת גוש פייגלין - דורגו המועמדים המובילים היכן שדורגו.

הציבור התפכח, כך משדרים הסקרים. הוא זונח את מאחזי העיניים מקדימה ומהעבודה ומעביר את תמיכתו לליכוד ואפילו למפלגות שמימין לו. איזה יתוש, אם כן, עוקץ את נתניהו וגורם לו להתנהג בצורה כה פזיזה וקפריזית גם לאחר שהסקרים, שהוא כל כך מכור להם, אומרים לו למה מצפים בוחריו?

לא לעמעום מסרים, הדרך שבה מוביל נתניהו, זקוק הליכוד בתחום המדיני-הביטחוני, ולא ל"התמרכזות" כפי שמייעצים לו היועצים "האסטרטגיים". עליו להוביל את המפה הפוליטית לכיוון הנכון, וליצור "מרכז" חדש. לשם כך עליו לשנות את התודעה שהובילה למפלה במלחמת לבנון, לחוסר האונים המתמשך מול מלחמת הטרור המדממת - שלשום מלאו 21 שנה לפרוץ האינתיפאדה - שמערערת את הביטחון העצמי של הישראלים ומדרדרת את מעמדה של ישראל בעולם.

דרדור זה - שמקורו באובדן כושר ההרתעה - הופך, כל בר דעת מבין זאת, לסכנה אסטרטגית. שום אויב גם לא יכרות עמנו שלום כשהוא מזהה אצלנו חולשת רוח אימננטית, כרונית, הבאה לביטוי בחוסר האונים של הממשלה הנוכחית, שנכשלת בהגנה על אזרחינו ואינה מסירה מהם את הסיוט הבלתי נגמר של קסאמים וחטיפות.

הליכוד, צודק נתניהו, איננו פייגלין ואיננו תלוי בו. אבל זה בדיוק הדין עם נתניהו. הוא ראש הליכוד, אך סביר להניח שבלעדיו, אבל עם יעלון וסער, בני בגין וריבלין, מספר המנדטים הצפויים לא יפחת, אולי אפילו להיפך. שהרי הנזקים שהוא גורם בימים אלה, וחזקה עליו שימשיך לגרום גם בימים הבאים עקב התנהלותו הקפריזית והלא שקולה, עלולים להרחיק את הליכוד מהשלטון ולמקם אותו קדנציה נוספת באופוזיציה.

מי שרוצה להמליך מלכות שמים על המדינה אכן איננו הולך בנתיב של ההוגים והמייסדים של "חרות" ולימים הליכוד. אך על אחת כמה וכמה מי שתש כוחו והוא מאמץ את האידיאולוגיה של השמאל ומכריז, כראש ממשלת הליכוד, על חלוקת ארץ ישראל ל"שתי מדינות לשני עמים".

זאב ז'בוטינסקי היה פטריוט יהודי, ליברל, אך לא לתורת ישראל נטה לבו ("שני שערים בלבי: האחד הוא לעמי והשני - לתרבות, לספרות ולעט"). רחוק מהמצע התורני של "מנהיגות יהודית". אך כל הזרמים במחנה זה אימצו את דוקטרינת ז'בוטינסקי, ש"זכותנו על ארץ ישראל היא נצח. והיא שלמות. ואין עליה ויתור". "כולה שלנו", קבע ראש בית"ר. וכך גם מנחם (וזאב בנימין) בגין. ואלפי מאמינים אחרים שמסרו נפשם על שמירת עיקרים אלה. עד שקם בנתניהו וויתר. והכריז שיבתר.

הסטייה הענקית, המוחלטת, של נתניהו ממצע הליכוד בתחום המדיני, האחד והיחיד המבדיל אותו באמת ממפלגות המרכז, היא שמעניקה לגיטימציה לפעילות הפוליטית של פייגלין בליכוד. שהרי אם נתניהו עקר מלב הליכוד את עיקר עיקריו, היצמדות פייגלין לעיקר המכונן וניסיונו להשיב את לב הליכוד למקומו הוא מעשה מוסרי-פוליטי ראוי. בעניין זה פייגלין, ולא נתניהו, הוא שמבטא את הליכוד ההיסטורי.

לעומת זאת, המרכיב הדתי ש"מנהיגות יהודית" (שאין סיכוי שתתממש) מבקשת להחיל על הליכוד אינו שייך להיסטוריה, למצע ולמהות הליכוד. אך ברגע שהליכוד היה לסופרמרקט של דעות, לרבות בנושא המהותי הנוגע לזהותו, לפייגלין מותר מה שמותר לדן מרידור (שבדעותיו קרוב היום למרצ יותר מלליכוד שבו צמח). מדוע מוגדרת התנהגות פייגלין כלא מוסרית, ואילו זו של מרידור מתקבלת כצחה כשלג?

אין חשש, גם אם תגבר השפעת פייגלין הליכוד לא ייהפך למפלגה דתית. גם השפעתו על בחירת חברי הכנסת אינה גדולה. כשני שלישים ממתפקדי הליכוד ביהודה ושומרון משתייכים ל"מטה הלאומי בליכוד", ל"הליכוד שלי" ולקבוצת אפי איתם. יריבות אידיאולוגית שוררת בין קבוצות אלה לבין "מנהיגות יהודית", והשפעתן על הרכב רשימת הליכוד לכנסת רבה מזאת של פייגלין. שלשום אף קראו לחבריהן "להצביע מהכורסה"; היינו לומר "לא" לנתניהו בשל סטייתו האידיאולוגית; הקפאה למעשה של הבנייה בהתנחלויות ואי הסדרת עניין המאחזים, ומגרון בראשם. ו"לא" לפייגלין בשל אג'נדה דתית קיצונית ואפס פעילות בתחום ההתיישבות.

מתברר אפוא, שחלק משמעותי מההתנגדות לפייגלין במחנה הליכוד, לרבות האלמנטים הדתיים בו, נובע מכך שהוא מבסס את כל השקפת עולמו, לרבות הפוליטית, על אינטגרל דתי, בעוד הציונות הדתית הקלאסית דוגלת בשילוב של מרכיבים ציוניים-לאומיים-היסטוריים ומרכיבים דתיים. בוודאי בשילוב (שהיה לסיסמה מובילה) בין תורה לעבודה. זרם זה, ולא המתחרד, הקים את ההתיישבות ביש"ע, ולמרות מגמות של הקצנה דתית הוא עדיין זרם הרוב.

משחק הנדמה לי שמשחק ביבי מול מתיישבי וחלוצי יש"ע הוא משחק מלוכלך המסתיר כוונות רציניות לחיסול התיישבותנו בלב ארצנו! מסתמן בבירור שבליבו של ביבי גמלה ההחלטה לשמש קבלן חיסול מטעם אהוד ברק ו"שלום עכשיו". הפעם זה לא צחוק שכן הליכוד מפרק את המדינה מאז עלה לשלטון!

לא בטוח שיעלה בידו לבצע את המזימה, אך מתבהר שזו כוונתו של ביבי.

בראיון (אתמול ברשת ב' בין שמונה לתשע בערב) בו שמעתי את פרופ' אבי דיסקין מפענח את המתרחש פוליטית בליכוד, אמר דיסקין שכוונתו של ביבי היא ללכת על המרכז הפוליטי תוך נטישת כל הציבור הימני בישראל ובפרט ציבור המתנחלים.

על ימין ועל שמאל - נדיר צור מארח - 2.2.2012

http://www.iba.org.il/media/?recorded=14

הדבר נשמע לי ברגע שנאמר כפעמון אזעקה מחריש אוזנים, שכן יש סיכוי שביבי מתייעץ עם פרופ' דיסקין מאחורי הקלעים, ושדיסקין יודע על מה הוא מדבר.

דיסקין טוען שביבי יעשה הכל על מנת לסלק את פייגלין מהליכוד. ממש הכל. כששמעתי את הדברים נחרדתי מעוצמת החוצפה וגסות הרוח של ביבי.

האם בעצם בראש המדינה עומד אדם מסוכן מאין כמותו?

כל התנהלותו של ביבי בשנים האחרונות צריכה לעורר חרדה בלב כל ציוני, שכן הוא פעל ועשה הכל לשתק באופן מוחלט את מוסדות מפלגת הליכוד, עליה השתלט ואותה הפעיל כמריונטה.

מסתמנת תופעה מפחידה שאדם משתלט על מפלגה בעלת קו אידיאולוגי, משתק אותה, ומשנה לה את הקו האידיאולוגי כאילו תוך קריצה למצביעים שזו רק מראית עין לצורך התנהלות פוליטית מול העולם, אך בעצם זו אכן השתלטות אידיאולוגית עויינת עליה.

כדאי לציבור כולו להבין שמתרחש דבר מאד מסוכן בישראל!

נוכח מעשה זה של ביבי אין עוד טעם להציג מצע לפני בחירות שכן איש לא מתכוון להיצמד אליו!

האם ביבי הבטיח למועצה האמריקנית ליחסי חוץ CFR בה הוא חבר מספר 2804 , לקחת את ישראל למהלך נסתר מעיני הציבור, שאותו יחשוף ברגע שכוחו יהיה מובטח אחרי בחירות, והעם יהיה חסר אונים ויכולת לעצור אותו?

האם לשם כך משמר ביבי את מפלגת בג"צ ואת כוחה המפלצתי, על מנת שתקדם את המהלך אותו הוא מתכנן בסתר ובניגוד למצע הליכוד ברגע שיזדקק לעזרתה לצורך אישור המהלך על ידיה כפי שעשה אהרון ברק בהתנתקות מעזה?

הליכוד מפרק את המדינה מאז שעלה לשלטון!

התעקשותו של ביבי לא להביא להסדרת ההתיישבות באמצעות חקיקה - חוק ההסדרה - מעידה על רצונו למנוע חקיקה שתכבול את ידיו כשירצה לממש את תוכנית הפינויים שלו. הוא מעדיף את המשך המצב הנתון אותו יצרו אריק שרון מתכנן הפינויים באמצעות טליה ששון ואהרון ברק. היא עם דו"ח הרמייה שלה וברק עם פסק הדין ההזוי מטעמו!

בניית כבישים וכלכלה משגשגת אינם יכולים להוות מסך עשן להסתרת או הצדקת חיסול הציונות!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284319

**

הקישור לאתר הרשמי של ה-CFR המפרסם את רשימת חבריו:

http://www.mega.nu:8080/ampp/roundtable/CFRL-Rlist.html#N

ביבי הוא חבר מס. 2804 ב-CFR.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=140141

*

נתניהו ינסה לכופף שוב את חוקי הליכוד ולהפוך אותו למפלגה שלמעשה אינה דמוקרטית

מאת מאיר ירושלמי

נתניהו ינסה לכופף שוב את חוקי הליכוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו יכנס מחר (ה) את מרכז הליכוד כדי לבצע עוד כמה כיפופים בחוקה, באמצעותם הוא מקווה להשיג יתרון על פני מי שהוא מזהה כיריביו במפלגה.

כזכור, למרות שהחוקה מחייבת עריכת בחירות למרכז כל ארבע שנים, נתניהו סירב לבצע את הליך הבחירות המתחייבות, במשך כתשע שנים. עד שאולץ לכך על ידי בית המשפט. בכך בעצם גנב הליכוד דמי חבר מעשרות אלפי חברים שהתפקדו בכדי לקבל את זכותם הדמוקרטית וזו נשללה מהם. טוענים המתפקדים.

לפני כשנה פנו מספר חברי מרכז לבית המשפט שיורה על עריכת הבחירות, השופט המחוזי יהודה זפט קבע כי אכן אסור לנתניהו והליכוד להשהות את ההליך הדמוקרטי.

מקורבי נתניהו ערערו לבית המשפט העליון, והשופט אשר גרוניס פנה אל אנשי נתניהו מיד עם ראשית הדיון ושאל אותם כמה זמן דרוש להם לשנות את חוקת הליכוד.

הם ביקשו וקיבלו ארבעה שבועות כדי להפוך, בהחלטה רטרואקטיבית, את הליכוד למפלגה שלמעשה אינה דמוקרטית.

המרכז התכנס שוב והאריך לעצמו את כהונתו למשך 18 חודשים עד לתאריך 31.1.12.

נתניהו התכוון לנצל את כיפוף החוקה ההיא, כדי לעקוף את ההחלטה אשר מתנה את זכות הבחירה במוסדות המפלגה בחברות בה לפחות בת 16 חודש. החלטה שנתניהו בעצמו הוביל.

המטרה היתה לפקוד המונים למפלגה, שייפרו את מאזן הכוחות במפלגה, ויעזרו לו למזער את אחוזי הקבוצות האידיאולוגיות בליכוד. הדרישות להצבעה חשאית וחופשית, שהיו החתומות על ידי 500 חברי מרכז, נהדפו על ידו בטענות מינהלתיות, ובהצבעה גלויה שנתניהו נכח ועקב אחר מצביעיה, הוא השיג את השינויים שביקש.

מסתבר שהתרגילים הללו לא ממש הועילו, והרכב המתפקדים החדשים זהה לקודמים, ואפילו מאופיין כעוד יותר ימני.

אי לכך נתניהו שולף עכשיו, חודש לפני מועד הבחירות, עוד שני כיפופים לחוקה.

באמצעותם הוא מקווה להשיג ניצחון טכני על המתפקדים.

שינוי אחד הוא קיבוע לחבר מרכז נצחי לכל החיים, לכל מי שנבחר לתפקידים ליכודיים בעיריות ובמועצות השונות. בשינוי נוסף של כללי המשחק, הרבה אחרי שהמשחק כבר התחיל, הוא יעלה את כמות חברי המרכז בערים בעוד 30 אחוז, בעוד שהוא לא ימנע זאת מיישובי יש"ע, שם ביקש וגם הצליח הליכוד להגביר את כוחו בבחירות הכלליות, ולמטרה זו העניק להם עדיפות, שעכשיו הוא מנסה לקחת מהם, אחרי שנים של תשלומי חבר, מה ששוב מהווה הפרת אמונים בין הבוחרים לנבחרים.

האם יצליח נתניהו לכופף שוב את החוקה בליכוד בכדי להכות את יריביו? מחר נדע.

*

פרופ' דיסקין: נתניהו יעשה הכל - כדי לסלק את פייגלין מרשימת הליכוד לכנסת

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284314

*

ראש מועצת אפרת לנתניהו: עם ישראל שבע ממנהיגי אחד בפה ואחד בלב

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284304

**

"נתניהו מסיר את יישובי יו"ש מהעדיפות הלאומית ובאותו יום ממש מכריז בצביעות על אמונים להתיישבות" אמרו הערב חברי תנועת קוממיות.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284226

**

ישראל הראל | ביבי, לא פייגלין

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1366448

*

פייגלין הוא הליכוד האמיתי / ישראל הראל

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1631819

***

פייגלין ולא ביבי הוא המנצח הגדול!

למרות שכוחו אמור היה להגיע ממתיישבי יש"ע, הם לא באו להצביע, ואת כל 26 האחוזים שלו הוא קיבל ממצביעים שלא הצביעו עבורו לפני הבחירות האלה. זה נצחון מדהים למחנה הימין בליכוד! בשלב הבא מעיפים החוצה את הזקנים השמאלנים מרידור, בגין, ריבלין, איתן וסער שלא עשו דבר נגד המשך שלטון השמאל עשרות שנים.

מי שראה אתמול את מרידור המקומט והזקן מאוורר לפתע את הקישקוש על מפלגה "ליברלית" ומצמיד אותו בדבקות למחנה הלאומי, מבין עד כמה אבוד הקרב של הזקנים האלה - הנסיכים עלאק - הדבוקים לכסאות המנעמים של הליכוד בלי לנפק כלום בתמורה, ולהיפך, לייצר נזק מצטבר להתיישבות ולמחנה הלאומי בשנים האחרונות, בהן הרבו ללקק למחנה השמאל וערכיו הליברליים שהם בעצם ערכים נוצריים למהדרין! העולם המערבי הוא עולם נוצרי וכאלה הם ערכיו!

אנחנו לא נוצרים!

כל מי שמנפנף ב"ליברליות" שיקרית, עוד סיסמה חלולה המכסה על ערכים נוצריים אנטי יהודיים, אחרי שכולנו טעמנו את נחת זרועה של ה"ליברליות" השיקרית הזו באג'נדת מפלגת בג"צ, כפי שמכנה את בג"צ פרופ' מאוטנר, חייב לקבל בעיטה אולטימטיבית וחד משמעית החוצה מהליכוד.

כל הקשקוש שמפמפמים המחבלים התקשורתיים כהגדרתו של שפטל, על הציבור שיבהל ושלא יצביע לליכוד אם יעמוד בצד הימני הברור של המפה, הוא עורבא פרח.

העלייה בכוחו של הליכוד היא אך ורק הודות לאנשים כמו יריב לוין, אלקין, דנון וחוטובלי שיהוו את המסד המרכזי של הכוחות האידיאולוגיים היהודיים והציוניים בליכוד בשנים הבאות.

הזקנים מסבירי הפנים למפלגת בג"צ שהפכה את בית המשפט ואת מערכת המשפט כולה, כולל הפקולטות ללימוד משפטים באקדמיה, למרכז פעילות פוליטית של השמאל שאיבד את כוחו בכנסת, חייבים להיות מחוץ לליכוד, ולהתאחד במר"צ עם אחיהם האידיאולוגיים.

הליכוד אינו כולבויניק לזבל. הוא מפלגה עם מצע ברור וקו לאומי מאד נחוש ומאד ימני.

ההטעייה שמפיץ ביבי על פיה יש בליכוד מקום לדברים והיפוכם, לדעות סותרות, ולמלחמות יהודים, אינה אלא שקר! מפלגה כשמה כן היא: פלג רעיוני הדוגל באידיאולוגיה ברורה בה הוא מאמין ולמענה הוא נלחם בכל כוחו!

מי שטוען אחרת הורס את חשיבות השוני בין המפלגות, ומחסל את המלחמה הרעיונית לטובת טובות הנאה וכסאות מנעמים!

די לשקרים!

כל הכבוד לפייגלין. כוחו רק יעלה ויתעצם!

אנחנו רוצים לראות אנשים כיריב לוין ואלקין בראש החץ הלאומי של עם ישראל היהודי!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=282903

*****

לעיון האשכול:

פוליטיקאים בישראל 2010 ומניעיהם הנסתרים

https://rotter.net/forum/gil/20264.shtml#3

****

פייגלין הוא הליכוד האמיתי / ישראל הראל

מעטים הם רגעי החסד והפרגון לבנימין נתניהו בתקשורת הישראלית. הבולט שבהם: היום שבו הוא מתמודד כנגד משה פייגלין. פייגלין, השנוא עליה אף יותר מנתניהו (ואין זה פשוט להגיע למדרגה זו), מוצג כאויב העם האולטימטיבי. "נטע זר" רואים בו בשל דעותיו ומנהגיו. אך אם דעותיו הן חטאיו, הרי שנתניהו - אף הוא בשל דעותיו והתנהגותו - גם הוא נטע זר. ואולי אף יותר מפייגלין.
מי שרוצה להמליך מלכות שמים על המדינה אכן איננו הולך בנתיב של ההוגים והמייסדים של "חרות" ולימים הליכוד. אך על אחת כמה וכמה מי שתש כוחו והוא מאמץ את האידיאולוגיה של השמאל ומכריז, כראש ממשלת הליכוד, על חלוקת ארץ ישראל ל"שתי מדינות לשני עמים".

זאב ז'בוטינסקי היה פטריוט יהודי, ליברל, אך לא לתורת ישראל נטה לבו ("שני שערים בלבי: האחד הוא לעמי והשני - לתרבות, לספרות ולעט"). רחוק מהמצע התורני של "מנהיגות יהודית". אך כל הזרמים במחנה זה אימצו את דוקטרינת ז'בוטינסקי, ש"זכותנו על ארץ ישראל היא נצח. והיא שלמות. ואין עליה ויתור". "כולה שלנו", קבע ראש בית"ר. וכך גם מנחם (וזאב בנימין) בגין. ואלפי מאמינים אחרים שמסרו נפשם על שמירת עיקרים אלה. עד שקם בנתניהו וויתר. והכריז שיבתר.

הסטייה הענקית, המוחלטת, של נתניהו ממצע הליכוד בתחום המדיני, האחד והיחיד המבדיל אותו באמת ממפלגות המרכז, היא שמעניקה לגיטימציה לפעילות הפוליטית של פייגלין בליכוד. שהרי אם נתניהו עקר מלב הליכוד את עיקר עיקריו, היצמדות פייגלין לעיקר המכונן וניסיונו להשיב את לב הליכוד למקומו הוא מעשה מוסרי-פוליטי ראוי. בעניין זה פייגלין, ולא נתניהו, הוא שמבטא את הליכוד ההיסטורי.

לעומת זאת, המרכיב הדתי ש"מנהיגות יהודית" (שאין סיכוי שתתממש) מבקשת להחיל על הליכוד אינו שייך להיסטוריה, למצע ולמהות הליכוד. אך ברגע שהליכוד היה לסופרמרקט של דעות, לרבות בנושא המהותי הנוגע לזהותו, לפייגלין מותר מה שמותר לדן מרידור (שבדעותיו קרוב היום למרצ יותר מלליכוד שבו צמח). מדוע מוגדרת התנהגות פייגלין כלא מוסרית, ואילו זו של מרידור מתקבלת כצחה כשלג?

אין חשש, גם אם תגבר השפעת פייגלין הליכוד לא ייהפך למפלגה דתית. גם השפעתו על בחירת חברי הכנסת אינה גדולה. כשני שלישים ממתפקדי הליכוד ביהודה ושומרון משתייכים ל"מטה הלאומי בליכוד", ל"הליכוד שלי" ולקבוצת אפי איתם. יריבות אידיאולוגית שוררת בין קבוצות אלה לבין "מנהיגות יהודית", והשפעתן על הרכב רשימת הליכוד לכנסת רבה מזאת של פייגלין. שלשום אף קראו לחבריהן "להצביע מהכורסה"; היינו לומר "לא" לנתניהו בשל סטייתו האידיאולוגית; הקפאה למעשה של הבנייה בהתנחלויות ואי הסדרת עניין המאחזים, ומגרון בראשם. ו"לא" לפייגלין בשל אג'נדה דתית קיצונית ואפס פעילות בתחום ההתיישבות.

מתברר אפוא, שחלק משמעותי מההתנגדות לפייגלין במחנה הליכוד, לרבות האלמנטים הדתיים בו, נובע מכך שהוא מבסס את כל השקפת עולמו, לרבות הפוליטית, על אינטגרל דתי, בעוד הציונות הדתית הקלאסית דוגלת בשילוב של מרכיבים ציוניים-לאומיים-היסטוריים ומרכיבים דתיים. בוודאי בשילוב (שהיה לסיסמה מובילה) בין תורה לעבודה. זרם זה, ולא המתחרד, הקים את ההתיישבות ביש"ע, ולמרות מגמות של הקצנה דתית הוא עדיין זרם הרוב.

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1631819

***

מסמכים, תוצאות סופיות: פריימריס ליכוד 2012

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=283617

****

הפריימריס בליכוד - כל התוצאות

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/232826

***

מיד לאחר קום המדינה, לפני למעלה משישים שנה, פנה ארגון מד"א וביקש להתקבל לארגון הבינלאומי, אולם בתמורה נדרש ממנו להחליף את סמל המגן דוד לאחד מהסמלים המוכרים בארגון: הצלב האדום או הסהר האדום. בקשת ישראל להכיר בסמל המגן דוד אדום כסמל רשמי נדחתה לאלתר, בין היתר בשל לחץ של מדינות ערב. בעקבות כך הצטרף מד"א לוועד הבינלאומי של הארגון כמשקיף בלבד, אך לא כחבר מלא.

בשנת 2005, בלחץ ישראל וארצות הברית, החליט הוועד הבינלאומי לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים, כתחליף למגן דוד. הסמל החדש מכונה 'הקריסטל האדום' ועל פי ההנחיות החדשות הותר לשלב בתוכו את סמל המגן דוד אדום במסגרת פעילות מד"א מחוץ לשטחי מדינת ישראל. בהמשך הוצגה בפני ראש הממשלה דאז אריאל שרון טיוטת הסכם שגובש בין מגן דוד אדום ישראל ובין הצלב האדום והסהר האדום הפלשתיני, ושרון נתן את אישורו להסכם. בכך נסללה הדרך לקבלת מד"א לארגון הבינלאומי.

מד"א זכה בהכרה הבינלאומית המיוחלת. חברות בארגון הגג הבינלאומי מקנה לו לא רק כבוד ויוקרה, אלא גם מאפשרת השתתפות בקונגרסים מקצועיים ברחבי העולם ומזכה בקבלת סיוע רפואי במקרה של אסון המוני ובתקציבים בגובה של מיליון וחצי דולר בשנה. ההסכם האמור הציב את ישראל בשורה אחת עם ארגוני הצלה בינלאומיים אחרים, וההתייחסות לכך בארץ היתה כאל הישג לא מבוטל. אולם בתוך חגיגות השמחה נעלם מעיני הציבור בישראל פרט קטן, והוא העובדה שכדי לזכות באותה הכרה מהארגון הבינלאומי התחייב מד"א מפורשות "לא לפעול מחוץ לגבולות מדינת ישראל המוכרים הכרה בינלאומית", קרי הקו הירוק.

ארגון ההצלה הלאומי של ישראל נדרש כחלק מתנאי קבלתו, להצהיר במזכר ההבנות כי הוא מתחייב להפסיק לפעול בכל שטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים. אזורים אלו הוגדרו כשטחים בשליטת הסהר האדום הפלשתיני, ולפיכך למד"א אין סמכות לפעול בתוכם. עוד חייב ההסכם את מד"א להסיר את סמליו מהאמבולנסים שפועלים ביו"ש. על אף המשמעות מרחיקת הלכת הנגזרת מכל האמור, חתמו נציגי מד"א דאז על ההסכם.

הסמלים הורדו

במשך כשבע שנים, מאז נחתם ההסכם, נשארו אותם סעיפים מעוררי מחלוקת במתכוון או שלא במתכוון, הרחק מידיעת הציבור בישראל. ארגון מד"א המשיך בפעילותו לכלל אזרחי ישראל בכל חלקי הארץ ללא כל שינוי. רק לאחר שנציגי הצלב האדום החלו להעביר אותות של חוסר השלמה עם אי מילוי ההסכם מצד מד"א, החלו הדברים להיחשף. הצלב האדום הפעיל לחץ מאסיבי על הנהלת מד"א בדרישה למימוש התחייבויותיו, ואף שוגר לישראל נציג מטעמו, שר החוץ הפיני לשעבר פאר סטנבק, כדי לפקח מקרוב על עמידת מד"א בתנאי ההסכם.

הפיקוח הלך והתהדק עד שבלית ברירה הוחלט במד"א להתחיל ביישום ההסכם. בקיץ האחרון הועברה הוראה להוריד את סמלי המגן דוד אדום מרוב האמבולנסים הפועלים ביו"ש. הנהלת מד"א פנתה לראשי המועצות ביהודה ושומרון והודיעה כי הם נדרשים לסמן מחדש עשרות אמבולנסים המוצבים באזורם. בסימון החדש הוחלף סמל המגן דוד בסמל אחר. את סמל מד"א הותר להשאיר רק באמבולנסים שמד"א מפעיל ישירות ולא באמבולנסים המופעלים דרך המועצות האזוריות.

התגובה לא איחרה לבוא. מאות מתנדבי מד"א ביהודה ושומרון טענו כי הסימון המחודש של האמבולנסים מהווה כניעה בפני ארגון הצלב האדום ולא הסכימו בשום אופן להשלים עימו. ראשי המועצות האזוריות של השומרון, בנימין וגוש עציון הוציאו הודעת גינוי חריפה. "ההסכם הזה איננו מתקבל על הדעת והוא מנוגד לחוק. יישובי יו"ש אינם סוג ב' במדינה הזו, וארבע מאות אלף התושבים ביו"ש אינם שווים פחות", כתבו.

מד"א מצידו המשיך להכחיש ודחה בתוקף את הטענות. "לא היה ולא נברא", טענו במד"א. הארגון נימק את הצעד בצורך ארגוני להבדיל בין האמבולנסים היישוביים בכל הארץ לבין האמבולנסים המופעלים ישירות על ידי הארגון. ‏מנכ"ל מד"א אלי בין ויו"ר מועצת יש"ע דני דיין נפגשו, ובתום הפגישה הוציאו השניים הודעה משותפת שבה נכתב: "הנהלת מד"א מבקשת להבהיר כי מהלך הסימון הוא ארצי ולא מקומי, ומטרתו ליצור הבחנה בין האמבולנסים המופעלים על ידי מד"א לבין האמבולנסים המופעלים על ידי הרשות המקומית".
נשיא מד"א, פרופ' יהודה סקורניק: "אני רואה בחברות בארגון הבינלאומי חשיבות רבה. יש בכך יתרונות מאוד משמעותיים, אבל לא בכל מחיר. אנחנו בוודאי לא רוצים לצאת מהארגון, אבל יש דברים שלא נוכל לעשות. מד"א הסתדר במשך הרבה שנים בלי החברות הזו, ונוכל לחיות בלעדיה גם עכשיו"

הכחשות חוזרות ונשנות והסברים מהסברים שונים פוזרו לכל עבר, עד שלפני כארבעה חודשים חשף ועד מתיישבי השומרון את המסמכים המקוריים של ההסכם. התברר כי ארגון מגן דוד אדום ישראל אכן התחייב בפני הצלב האדום הבינלאומי שלא לפעול בשטחי יהודה ושומרון, בשונה משאר חלקי הארץ. מהמסמכים וחתימות ראשי מד"א המתנוססות עליהם עולה בבירור כי הכחשות הארגון אינן עולות בקנה אחד עם הכתוב. בהסכם נכתב בין היתר כי: "מזכר ההבנות מחייב את הפסקת פעילות מד"א בגדה המערבית. שתי התנועות הסכימו כי האחריות לשירותים שנותנת מד"א בהתנחלויות שנמצאות בתחום אחריות הסהר האדום, תועבר לגוף שאינו מד"א". ומה בנוגע להענקת טיפול רפואי לכלל תושבי יהודה ושומרון היהודים? על פי ההסכם האמור, את האמבולנסים באותם אזורים יפעילו הרשויות המקומיות, ולא מד"א באופן ישיר.

בני קצובר, יו"ר ועד מתיישבי השומרון שחשף את ההסכם, דורש את ביטולו המיידי: "זו היתה טעות אסטרטגית למדינת ישראל והשפלה לאומית לחתום על מסמך כזה. הורדת המגן דוד מהאמבולנסים היא כמו הורדת דגל הלאום וכמוה כהסכמה להורדת הריבונות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. לא יעלה על הדעת שאנחנו ניתן יד למהלך שמשמעותו התכופפות של דגל ישראל בפני הצלב. מד"א חייבת לחזור בה מההתחייבות האומללה הזו", מבהיר קצובר.

לא תורמים דם למד"א

החשיפה חוללה סערה. מתנדבי מד"א ביו"ש הביעו את מורת רוחם ופתחו בשביתה בה חדלו מלהתייצב להתנדבות בערים במרכז הארץ. קריאות לא לתרום דם ישירות למד"א הופצו ברשת ונענו בחיוב. שישה יו"רים של אגודות סטודנטים ממכללות שונות המונות יחד כ-6,000 סטודנטים, הצטרפו אף הם למאבק והודיעו במכתב למנכ"ל מד"א אלי בין, כי לא יסכימו לתרום דם במסגרת התרמות הדם המרוכזות הנערכות בקמפוסים, אלא יתרמו דם ישירות לסניפי בנק הדם בבתי החולים. ועד מתיישבי השומרון דאג להדביק שוב מדבקות מגן דוד על גבי הסמלים החדשים שהודבקו על האמבולנסים.

-בני קצובר, יו"ר ועד מתיישבי השומרון: "זו היתה טעות אסטרטגית למדינת ישראל והשפלה לאומית לחתום על מסמך כזה. לא יעלה על הדעת שאנחנו ניתן יד למהלך שמשמעותו התכופפות של דגל ישראל בפני הצלב. מד"א חייבת לחזור בה מההתחייבות האומללה הזו"

מ' (השם המלא שמור במערכת), מתנדב ותיק במד"א, תושב אחד מיישובי השומרון וממובילי המחאה, מבקש לציין את הערכתו הרבה לארגון: "מד"א עושה במשך שנים עבודת קודש ומציל חיים, על כך אין שאלה בכלל. מדובר בארגון לאומי ולכן זה כל כך כואב לראות אותו מתקפל ככה בפני הצלב האדום. מה עם הכבוד הלאומי שלנו? זה משפיל ומקומם", הוא אומר.

זמן מה לאחר חשיפת המסמכים, התבטא בעניין גם נציגו הרשמי של ארגון הצלב האדום, פאר סטנבק, בראיון שנערך בגלי צה"ל. סטנבק אישר כי מד"א התחייבה להפסיק לפעול ישירות ביהודה ושומרון תחת סמל המגן דוד אדום. בנוסף לכך הודה סטנבק שמד"א מחליפה את הסמלים של האמבולנסים כחלק מיישום ההסכם עליו חתמה בעבר.

סטנבק גילה שגם תרומות למד"א מרחבי העולם אסורות לשימוש בפעילות מד"א באזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. הוא הדגיש כי הצלב האדום מצפה ממד"א להפסיק גם את פעילותם של יתר האמבולנסים ב-14 התחנות העובדות ביהודה ושומרון. "אני מפקח על ההסכם במשך ארבע השנים האחרונות, וההתקדמות היא די טובה. בחודש האחרון התקיימה ועדה בינלאומית של הצלב האדום, שם דיווחתי על התקדמות משמעותית. בוועדה קראו למד"א לסגור את יתר הפעילות שנותרה ביהודה ושומרון ואני מקווה שכך ייעשה", אמר סטנבק.

ח"כ אריה אלדד נרעש מהצהרת הנציג הבכיר של הצלב האדום: "דבריו מעידים כאלף עדים כי מד"א שיקר ביודעין לציבור כשטען במשך שנים שההסכם שלו עם הסהר האדום הפלשתיני והצלב האדום לא יפגע בשירותים שהוא מספק ביו״ש ובירושלים. העובדה כי ההסכם אוסר על העברת תרומות שמד"א מקבל להצלת חיים ביו"ש מחייבת את מדינת ישראל ומד"א להודיע כי ההסכם בטל ומבוטל. אם לא יהיה כך, נפנה בקריאה פומבית לכל תורמי מד"א להפסיק את תמיכתם בארגון ולתרום ישירות לגופי ההצלה שאינם נכנעים לתביעות ערביות ואנטי ישראליות. במקביל נקרא לבטל את מעמד מד"א כארגון הצלה לאומי ולהפוך אותו לעוד אחד משירותי האמבולנסים, בלי כל זכויות יתר ותקציב מהמדינה".

ח"כ אורי אריאל התקשה לקבל את ההסכם: "מדובר בדבר שלא יעלה על הדעת ושערוריה שאין כדוגמתה", אמר ח"כ אריאל, "לא נשמע כדבר הזה שארגון הצלה ממלכתי האמון על רפואה בשעת חירום יפלה בין דם לדם, ולא יעניק שירותי רפואה למתיישבים רק בגלל מקום מגוריהם."

בתוך כך, יו"ר הקואליציה זאב אלקין והח"כים זבולון אורלב, יריב לוין, דוד רותם, אריה אלדד ואברהם מיכאלי, הגישו הצעה לתיקון 'חוק מגן דוד אדום' הכולל את ביטול הבלעדיות על הסמל.

"מד"א לא משרטט גבולות"

עמדה מפתיעה מציג דווקא מי שמכהן כנשיא מד"א, פרופ' יהודה סקורניק, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים איכילוב לשעבר, המצהיר בשיחה עם 'בשבע' כי לא היה חותם על ההסכם במתכונתו הנוכחית. "כל זמן שההסכם עוסק בנושאים הומניטריים - השמיים הם הגבול מבחינתנו. יחד עם זאת, אין זה מתפקידו של מד"א להתעסק בסוגיות פוליטיות ולשרטט גבולות, אלא להעניק שירות רפואי לכלל אזרחי המדינה", מבהיר סקורניק ומספר כי נפגש לאחרונה עם סגנית נשיא הצלב האדום ושוחח עימה על הקושי ביישום חלק מסעיפי ההסכם. "הסברתי לה שמד"א ישראל לא יוכל לממש את ההסכם שעליו חתם כפי שהוא במתווה הנוכחי. לא יעלה על הדעת שהסהר האדום הפלשתיני ייכנס ליישובים ביו"ש כדי להעניק טיפול למתנחלים. זה בלתי אפשרי שנפסיק לשרת את מתיישבי יו"ש. איך נוכל לסמוך על הצלב האדום והסהר האדום, שבמשך חמש שנים לא הצליחו אפילו להעביר מכתב קטן לגלעד שליט בשבי?" הוא תמה. "אנחנו נמשיך לפעול ולהעניק שירות מסור בכל רחבי יו"ש".

האם לדעתך אין למלא את ההסכם במלואו, ואפילו במחיר הסרת החברות של מד"א מהצלב האדום?

"אני רואה בחברות בארגון הבינלאומי חשיבות רבה. יש בכך יתרונות מאוד משמעותיים, אבל לא בכל מחיר. אנחנו בוודאי לא רוצים לצאת מהארגון, אבל יש דברים שלא נוכל לעשות. מד"א הסתדר במשך הרבה שנים בלי החברות הזו, ונוכל לחיות בלעדיה גם עכשיו." עוד מדגיש סקורניק כי הוא רואה את הסוגיה עין בעין עם מנכ"ל מד"א אלי בין: "המדינה היא זו שקובעת את גבולות הארץ ולא מד"א, ולכן כל עוד חיים ישראלים בכל הארץ, אנחנו נמשיך לשרת אותם בכל מקום".

דוברות מד"א סירבה למסור תגובה עניינית לשאלות 'בשבע'.

גבירותי ורבותי

צר לי לבשר זאת אך לאירן יש כבר נשק גרעיני. לחמאס, לחיזבאללה ולעוד מדינות עוינות יש מסה קריטית של טילים שמכסים כל נקודה בארץ. את הלגיטימיות להילחם על נפשותינו איבדנו בזכות התעמולה הפלשתינית והיהודית האנטי ציונית. למדינה אין יכולת משילות על מרבית שטחיה כמו בנגב ובגליל.

גבירותי ורבותי, עם ישראל

אנו נמצאים באחת התקופות הקריטיות לעם ישראל בפרט ולעולם כולו בכלל. כוחות האיסלאם הרדיקלי, הן זה הסוני והן זה השיעי, נלחמים מלחמה בלתי מתפשרת במדינת ישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל. אנו חווינו לפני מספר שנים בלבד תקופה ארוכה של פיגועים במרכזי ערינו וספירת הנרצחים היתה קשה מנשוא. מאות אזרחים קיפחו את חייהם בפיגועי התאבדות מזוויעים שהוצאו לפועל על ידי שכנינו הקרובים, הפלסטינים.

כיום, המערכה נגד המדינה היהודית, היא המשך ישיר לרדיפה האנטישמית בגלות. בגולה רצו בהשמדתנו נוצרים ומוסלמים כאחד. לפני השיא האיום, השואה, חווינו את הגליית כל היהודים מממלכת יהודה, שהובסה על ידי רומא. שם הממלכה היהודית שונה לפלשתינה, על שם אויבינו העתיקים, הפלישתים. לאחר מכן, בגולה נרדפנו, נשרפנו על מוקד האינקוויזיציה, הוגלינו מפורטוגל ומספרד, היינו נתונים לשלטון מוסלמי עוין, במזרח אירופה וברוסיה סבלנו מפוגרומים איומים, חיינו היו קשים, וסכנה קיומית ריחפה מעל ראשינו כל העת. לא היה מנוח לכף רגלנו בגלות, והיינו נרדפים בתמידות.

תמיד המאבק הפיזי בנו היה מלווה במאבק הסברתי, שבמושגים של היום זה נקרא הסתה. אבל האנטישמיות תמיד הצדיקה את האלימות כלפינו בעלילות דם שקריות ובהסתה מתמשכת שיצרה לנו דימוי לא אנושי, דימוי שטני ממש. הסתה זו, כך לימדה אותנו ההיסטוריה, יצרה כדור שלג הולך וגובר שהגיע כל פעם מחדש למימדי אכזריות בלתי נתפסים. ההסתה האנטישמית שללה את הזכות הבסיסית שלנו להתקיים, פשוטו כמשמעו.

השיא הנורא כמובן, היה השואה. השנאה היוקדת, שטופחה מאות שנים כלפינו, התגבשה לכדי אידיאולוגיה רהוטה ואיומה - הנאציזם. העם הגרמני, שידוע באופיו הקפדן והיעיל, הוציא לפועל רצון עתיק יומין - חיסול מוחלט ושיטתי של העם היהודי.

כעת, בימים אלה ממש, כהרגלה, ההיסטוריה חוזרת.

בעולם מתחוללת הסתה שקרית ורעילה נגד המדינה היהודית. עם פיקטיבי שנקרא על שם חורבותיה של ממלכת יהודה, שהרומאים רצו למחוק מבימת ההיסטוריה ונתנו לה שם חדש "פלשתינה", נאבק בנו, כחלק ממאבק כלל עולמי שמעולם לא הסתיים, ומטרתו היא אחת - השמדת העם היהודי.

יש לנו כיום שתי חזיתות, ואולי אפשר לומר אפילו שלוש. החזית האחת היא החזית המוסלמית. למרות האיבה העמוקה בין השיעים לסונים, יש ביניהם אחדות מרשימה בנושא אחד, והוא חיסול מה שנקרא בפיהם "הישות הציונית". החמאס מבטא זאת באופן ברור וישיר, הפת"ח מבטא זאת גם כן, אם כי האסטרטגיה שלו היא להסתיר זאת. אפשר לציין את החיזבאללה, המדינות השכנות, כולל מצרים וירדן, ובראש כולם הרפובליקה האיסלאמית של אירן. מאז הנאציזם, לא היה משטר כה חסר בושה, כה כן וישיר בביטוי כוונותיו להשמיד את היהודים. כל אלה שהזכרתי לא מסתפקים רק בדיבורים. הם גם עושים הרבה כדי להגיע למצב בו תהיה להם היכולת להוציא לפועל את השמדתנו.

מן הצד השני ישנו העולם הנוצרי, או ליתר דיוק, העולם המערבי. העולם המערבי, שצביעותו ואכזריותו מתגלה בעיצומם של ימים אלה, עת ששכנינו מצפון, אסד הבן, טובח ונלחם בעמו, העולם המערבי כולו עומד מנגד ומגלגל עיניים.

כולנו זוכרים כיצד במבצע חומת מגן ובמבצע עופרת יצוקה, אותה קהילה "נאורה" עמדה על רגליה האחוריות לנוכח "הטבח האכזרי" שמחולל "צבא הכיבוש" בעם הפלשתיני "חסר הישע". כל הפיגועים האכזריים נשכחו, הטילים ששוגרו נשכחו, וכל פעולות ההגנה העצמית שלנו, הוצגו כפעולות חסרות הקשר והגיון, וצויירנו בעולם כקצבים אכזריים שצמאים לדם ילדים פלשתינים.

החזית השלישית היא גורמים יהודיים בארץ ובחו"ל, שמניחים את היסודות האידיאולגיים לשנאה כלפינו ולהצדקת השמדתנו.

הם מבססים אידיאולוגיה הגורסת כי העם היהודי הוא "עם מומצא". הם מציגים אותנו כנטע זר ועויין באיזור. ככובשים אכזריים. הם מציגים אותנו כאימפריאליסטים שמטרתם להשתלט על כל המזרח התיכון. הם יצרו אידיאולוגיה כה משכנעת, כי מדינת ישראל היא מדינה שייסודה היה טעות היסטורית ופשע נגד העם "הפלשתיני".

גבירותי ורבותי.

צר לי לבשר זאת אך לאירן יש כבר נשק גרעיני.

לחמאס, לחיזבאללה ולעוד מדינות עוינות יש מאסה קריטית של טילים שמכסים כל נקודה בארץ. את הלגיטימיות להילחם על נפשותינו איבדנו בזכות התעמולה הפלשתינית והיהודית האנטי-ציונית.

למדינה אין יכולת משילות על מרבית שטחיה כמו בנגב ובגליל. אומות העולם עסוקות ברצון "להשכין פה שלום" בינינו לבין חורשי רעתנו, הפלשתינים. מנגנוני המשפט במדינה והארגונים האזרחיים, הלא ממשלתיים, בהובלת "הקרן לישראל חדשה", הופכים את מדינת היהודים למדינת כל לאומיה. גל המסתננים כבר משפיע לרעה על מצבנו הדמוגרפי, וידינו כבולות מלטפל בבעיה המסכנת את עצם קיומה של המדינה כמדינה היהודית היחידה בעולם, בדיוק על ידי אותם גורמים יהודיים אידיאולוגים שחפצים בחיסול המדינה היהודית.

לאור כל האיומים הללו ולאור האיום הקיומי המוחשי האירני, אני פונה אליכם אזרחי מדינת ישראל בבקשת סליחה.

אני לא מקנא במטורף הנרקיסיסטי שיסכים לקחת אליו את המושכות.

אני מודיע בזאת על כניעתי האישית בפני העולם הערבי מוסלמי, בפני העולם המערבי ובפני היהודים שמניחים את התשתית בדעת הקהל העולמית לחיסולנו.

* נא להקריא לאחר התאבדותי.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=293734

**********

תשובתי לראש הממשלה על מכתב ההתאבדות שלו, אותו הציג יהודה פשיטא לציבור:

אדוני ראש הממשלה.

לא היה כל צורך להגיע לאן שהגעת ולאן שהבאת את עם ישראל.

היו בידיך המון הזדמנויות למנוע את ההתדרדרות לתהום, אך אתה בחרת במודע בחיסול העם שהיית מופקד על בטחונו וקיומו! יכולת לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית שמחסלת את המדינה, ובחרת לפאר ולהלל את המחריבים האנטי ציוניים! יכולת להציל אותנו ועשית ההיפך!

שמשקרים הכל מתמוטט שכן לשקר אין רגליים!

לראש הממשלה:

אילו במקום להתאבד היית עוצר את המימון הזר לאירגוני גולדסטון והקרן האמריקנית הסוכנת הזרה לחיסול המדינה היהודית, ומחסל בחקיקה את הקרן החדשה לחיסול המדינה, אילו חוקקת את החוקים הנדרשים לחיסול בג"צ במתכונתו הנוכחית, ולפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שהוא ידה הבוחשת של מפלגת בג"צ בקרבי הממשלה, אילו חוקקת חוק ששופטים ייבחרו רק על ידי הממשלה ולא על ידי חבריהם השמאלנים שונאי המדינה היהודית ואוהבי הענקת הזכויות שלנו לזרים, אילו לא העברת את אדמות הנגב לפושעים הבדואים הגנבים, שכל בתי המשפט כולל מפלגת בג"צ השמאלנית קבעו שהאדמות שדודות ולא שייכות להם, ועוד בטאבו, לנצח, אילו שלחת משטרה וצבא להכות בבדואים המפגעים בטייסי צה"ל הנוסעים בכבישים, אילו לא בחרת לך שר בטחון שהוא מהמסוכנים שבאנשי השמאל, אחד ממבצעי פשע אוסלו להקמת מדינה ערבית על הרי ישראל לצורך תצפית על החוף והיאהודים, אילו נלחמת בעוז ובכל הכוח בערבים בעזה וביהודה ושומרון, במקום לבנות להם כלכלה ומדינה וערים פורחות מכספי משלם המיסים, אם היית מגביל את הילודה הבדואית על ידי מניעת הטבות ביטוח לאומי ל-66 ילדים של כל ערבי כזה המתחתן עם 4 נשים ומייצר ילדים במימון היהודים, אילו הפסקת את לימוד האזרחות המנוהל על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, באמצעות המטה המסונף של קרמניצר למשרד החינוך, שמלמד על נכבות ושאר שיקרי השמאל, אילו סגרת את הגבול והפסקת את ההסתננות הפושעת לבתי חולינו וסיפרינו, והדבקת ילדינו בשחפת ושאר מחלות מודברות בארצנו, במיקוש צפוף שאצבע לא תעבור דרכו, אילו סילקת את המסתננים בהחזרה חמה מיד עם הגיעם, אילו נלחמת בערבים בכנסת, במקום בפייגלין בליכוד, אילו לא היית שליח של ה-CFR המועצה ליחסי חוץ אמריקניים, אילו דאגת ששריך בועדת השרים לחקיקה ייצגו את העם היהודי ואת חובת ההגנה עליו, אילו לא ליקקת לבייניש שנואת היהודים, ואילו היית דבק בערכי היהדות ובמצע הליכוד ומקיימם, לא היית צריך להתאבד!

אתה הבאת את הסוף הזה מתוך בחירה חופשית, והשאלה הנשאלת היחידה היא האם עשית זאת מתוך טפשות? חולשה? פחדנות? או שמא כחלק מהוראות שקיבלת מהמועצה ליחסי חוץ?

סגן ראש עיריית ירושלים טוען: ממשלת ישראל לא נותנת אישור למשטרה לאכוף את החוק בירושלים. הדרי שלח מכתב לשר הפנים אהרונוביץ' בו הוא שוטח את טענותיו ומבקש למצוא הסבר לתופעה ה"מוזרה".

מבדיקה של סגן ראש עיריית ירושלים ויושב ראש סיעת המפד"ל איחוד לאומי בעיר התגלה כי המשטרה לא פועלת באופן נחוש כנגד הבנייה הבלתי חוקית במזרח ירושלים, זאת למרות שהעירייה מפקחת באופן משמעותי וחסר תקדים אחרי פעילות בלתי חוקית זו.

במהלך השנה האחרונה המשטרה הרסה רק 19 בתים מתוך 1200 שנגדם הוציאה העירייה כתב אישום על בנייה בלתי חוקית. נראה שהסיבה לחוסר פעילותה של המשטרה היא העדר אישור מדיני וביטחוני.

"על אף התלונות הרבות והביקורים באתרי הבניה במזרח העיר, מספר הבתים שנהרסו בשנת 2011 עומד על עשרה בלבד בעוד שהעירייה הכינה כ- 1200 כתבי אישום, וזאת בשל העדר אישור מדיני/בטחוני".

הדרי פנה הבוקר בכתב לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, שבו הוא הביע את תמיהתו על כך שממשלת ישראל ביחד עם משטרת ישראל לא מעוניינות לאכוף את החוק בירושלים.

הדרי טוען שהעירייה מעוניינת לאכוף את החוק בעיר אך איננה זוכה לשיתוף פעולה של הממשלה ומשטרת ישראל.

"הגיע הזמן כי החוק יחזור לירושלים והדבר תלוי אך ורק בממשלת ישראל", הוא אומר.

במכתב ששלח הדרי לאהרונוביץ נכתב שעל אף שתופעת הבניה הבלתי חוקית במזרח ירושלים ידועה ומוכרת לכל, משטרת ישראל וממשלת ישראל, לצערי הרב, אינן פועלות בצורה מספקת לפתרון הבעיה הקריטית לקיומנו"...

ומוסיף: "משחקרתי את התופעה הנ"ל ואת הביצוע הזעום של הריסת מבנים בלתי חוקיים במזרח העיר, הסתבר לי לתדהמתי, כי הירידה בנתוני הביצוע של צווי הריסה נובעת מהיעדר אישור מדיני / בטחוני.

במילים אחרות: משטרת ישראל אינה ערוכה ואינה מוכנה לסייע לעיריית ירושלים לאכוף את החוק בצורה משמעותית הרבה יותר מכפי שהוא מבוצע היום".

להלן הדברים שנאמרו במדויק בקשר למסמכים שקשורים לשואה ושהוצגו על ידי ראש הממשלה נתניהו בנאום שלו באיפא"ק בוושינגטון. הדברים רשמים בדיוק כפי שנאמרו באנגלית ובתרגום שלהם לעברית.

In my desk, I have copies of an exchange of letters between the World Jewish Congress and the United States War Department. The year was 1944. The World Jewish Congress implored the American government to bomb Auschwitz.

על השולחן שלי, יש לי העתקים של חילופי מכתבים בין הקונגרס היהודי העולמי בארצות הברית ומשרד המלחמה. השנה הייתה 1944. הקונגרס היהודי העולמי הפציר בממשל האמריקאי להפציץ את אושוויץ.

The reply came five days later. I want to read it to you

התשובה הגיעה חמישה ימים מאוחר יותר. אני רוצה לקרוא לכם.

Such an operation could be executed only by diverting considerable air support essential to the success of our forces elsewhere

...

and in any case, it would be of such doubtful efficacy that it would not warrant the use of our resources

...

And, my friends, here’s the most remarkable sentence of all, and I quote

Such an effort might provoke even more vindictive action by the Germans

Think about that – "even more vindictive action" -- than the Holocaust

פעולה כזו יכולה להתבצע רק על ידי הטיית סיוע אווירי ניכר החיוני להצלחת כוחותינו במקומות אחרים ...

ובכל מקרה, זה יהיה בעל יעילות מפוקפקת כזו ולא יצדיק את השימוש במשאבים שלנו ...

חברים יקרים, הנה משפט המדהים מכל, ואני מצטט:

מאמץ כזה יכול לעורר לפעולה נקמנית אף יותר על ידי הגרמנים.

תחשבו על זה - פעולה נקמנית יותר מאשר השואה!

המסמכים הללו מדברים בעד עצמם ומציגים לנו ליהודים שוב ושוב שאסור לנו לסמוך רק על אחרים !

להורדת המסמך של הבקשה של היהודים:

request.jpg

להורדת המסמך של התשובה המבישה ממשרד המלחמה האמריקאי:

reply.jpg

לכתבה אחרת מאת אותו המחבר שקשורה לנושא (ושפורסמה בעבר בעברית)

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=286766

לכתבה אחרת מאת אותו המחבר שקשורה לנושא (שפורסמה בעבר באנגלית)

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=297741

לנאום המלא (כדאי לשמוע מכיוון שחוץ מעניין הברווזים התקשורת הישראלית לא ממש השמיעה את הנאום במלואו):

http://www.youtube.com/watch?v=4ufkFEU2kjw&feature=player_embedded

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=305492

ההתנהגות הרכרוכית שלנו היא בעוכרינו. מצבנו בעולם זו אשמתה של ישראל, ורק של ישראל. עצם זה שישראל אף פעם לא ביטלה את השקרים של ''הפלסטינים'', מרמז שזה נכון מה שהם אומרים. עצם זה שישראל רוצה לעשות מו''מ איתם, מרמז שישראל גם מאמינה לשקרים שלהם. אף פעם לא שמעתי פוליטיקאי ישראלי אומר, שכל מה שהערבים אומרים, זה שקרים, למרות שזה כל כך קל להוכיח את את השקרים שלהם, אבל אף אחד לא אומר את זה.

בישראל חושבים שאם נהיה נחמדים אליהם אז הם גם יהיו נחמדים. אבל זו טעות חמורה. אנחנו עזרנו להם להפוך את השקרים שלהם לאמת המקובלת, בזה ששתקנו כשהם שיקרו.

כולנו יודעים ומכירים את תוכנית השלבים שלהם לחיסול ישראל, אבל דוחפים את הראש באדמה כמו בת יענה.

כשהעולם רואה את התגובות שלנו, או יותר נכון את אי התגובות, אז הוא נוטה להאמין לשקרים של הערבים.

בישראל יש גם נטיה חולנית לעשות את מה שהשמאל בישראל רוצה שנעשה, ואלו הן התוצאות.

למותר לציין שהמנהיגים בישראל חושבים יותר על הכסא מאשר על עתיד המדינה.

כולם משאירים את הבעיה לדור הצעיר, רק כדי להיראות יפה.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=319466

אם כך כיצד יכול להיות שמצבנו הלאומי הוא כל כך נורא?

כל היום עסוק הימין בלטפל ב"בוגדים" מהשמאל הקיצוני.

ואכן יש בכך צדק לא מועט, שכן השמאל הקיצוני עומד בהחלט בחוד החנית האנטישמי של העולם נגדנו.

מדובר בקרן החדשה וגרורותיה - אירגונים אנרכיסטיים למיניהם, באישים "ישראלים" לכאורה, אשר נמצאים בעמדות מפתח בתקשורת, בתרבות ובפוליטיקה במדינה, שנתמכים על ידי מדינות זרות וסוכנויות הביון שלהן...

כל זה נכון, ויותר מכך, זוהי מציאות סיוטית שרובנו התעוררנו אליה רק בשנים האחרונות.

תמיד חשדנו, תמיד ידענו שיש משהו מוזר באידיאולוגיה של השמאל הקיצוני, ראינו שקיים בה מימד לא הגיוני כלל, ולא הבנו מהיכן המוטיבציה חסרת הרחמים, להרוס כל שריד ושמץ של יהדות ותקווה, ולגדוע באכזריות את זכותנו ההיסטורית על חלקים מארצנו.

(רק השטחים שנכבשו ב-1967 חשבנו לעצמנו, מה שהתגלה כטעות איומה עם הזרמת מהגרים מאפריקה וממדינות עולם שלישי אחרות אל לב תל אביב).

והרשימה עוד ארוכה, קשה, אכזרית ומייגעת.

אך אמרנו לעצמנו למרות אי ההתאמה למציאות היום יומית, שהשקפותיהם הם בסך הכל מחלוקת פוליטית אידיאולוגית, הרי הם פשוט חושבים אחרת...

לא שיערנו שעתיד ישראל לא רק שאיננו מעניינן של קבוצות אלה, אלא שמטרתן היא למחוק לחלוטין את עתידנו כיישות יהודית מדינית.

היום כאשר לרובנו ידועה המשמעות של אידיאולוגיות השמאל הקיצוני לסוגיהן, אנו עסוקים השכם והערב במלחמה, בהשמצות, בהכפשות ובויכוחי סרק, עם אנשים אשר תפקידם כ"סוכנים כפולים" נטל מהם כל מחשבה צלולה וטוהר חשיבה, והם ממשיכים לעסוק השכם והערב במשימות שהטילו עליהם שולחיהם.

נכון הוא הדבר שחייבים להשמיע באוזני הציבור הישראלי את האמת בדבר הקבוצות הללו, ולהסביר מהן מטרותיהן ומה הם באמת רוצים מאיתנו, אך הסברה בלבד לא תביא את הישועה בזמן.

הישועה תגיע ממקום אחר.

היא תגיע מפעולות וממעשים של אלה הקוראים לעצמם ימין!!!

והיא תגיע כאשר אנו נפנה לכל ממשלה "ימנית" נבחרת ונתקוף אותה עד חורמה ועד אשר תבצע את התפקיד שלשמו הגיעה לשלטון.

מאז 1977 מפלגת שלטון מנחם בגין שולטת, הליכוד שולט במדינת ישראל שנים רבות עם הפסקות קצרות באמצע.

אם כך מדוע עדיין קיימת הנוסחא השמאלנית של שטחים תמורת שלום?

כיצד הוצפה המדינה היהודית בבני אדם שאינם בני העם היהודי והם מאיימים כיום על קיומנו כאן?

מדוע לא ניצחנו במלחמה עם הפלשתינים, ואנחנו נמצאים השכם והערב בתהליכי נסיגה משטחי מולדת?

מדוע הבנייה ליהודים בישראל מוקפאת לטווחי זמן כאלה ואחרים, באיזורים שונים בארץ?

האם יכול להיות שמאז 1977 ועד ימינו מעולם לא היה בישראל שלטון ימין?

הנסיגה מסיני (שטח שגודלו פי שלוש משטחה של כל ארץ ישראל המערבית), תהליך ההתנתקות, הסכם וואי, קבלת הסכם אוסלו על ידי מר בנימין נתניהו והליכוד לאחר עלייתו לשלטון בשנת 1996 - מהלך שהוסבר כצורך לכבד הסכמים בינלאומיים עליהם חתמה ה"ממשלה הקודמת", מעידים על אי עמידה בהבטחות.

ממשלת הליכוד, תהיה אשר תהיה, מעולם לא ביטלה את הסכמי אוסלו!

היא המשיכה לקדמם.

בשנת 1996 כינו את מר נתניהו "קוסם", ואני תוהה האם יכול להיות שהאדם בעל האישיות הכריזמטית הזו באמת "כישף" את כולנו?

מנחם בגין, אריאל שרון - כולם אנשים חזקים, כריזמטים, בעלי יכולת דיבור ונאום משובחת ביותר.

כולם עלו לשלטון וקיימו את מדיניות השמאל.

האישים הללו נתפסו בציבוריות הישראלית כ"ניצים" לפני היותם ראשי ממשלה, אבל "משהו קרה להם" בזמן שלטונם.

"דברים שרואים מכאן לא רואים משם" - זוהי שורת המחץ של אנשי התקשורת ה"ישראלית" הממוסדת כהסבר על השינויים של 180 המעלות של אותם "ימנים קיצוניים", עליהם אני תוהה...

בעקבות התביעה שהוגשה נגד בכירים בצה"ל על הרג תשעת אזרחי טורקיה באירועי המרמרה, דורש ח"כ נחמן שי "לא להיות אדישים ולהשעות השתתפות חברה טורקית במכרז לייצור צינורות להובלת גז בישראל".

"ראש ממשלת טורקיה ארדואן מבצע 'סיכול ממוקד' ליחסים עם ישראל" -כך הגדירו גורמים בירושלים את החלטת בית משפט בטורקיה לאשר את כתבי האישום שהגישה התביעה באנקרה ולהעמיד לדין ארבעה קציני צה"ל בכירים בעבר, בהם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, על חלקם באירועים שעל סיפון הספינה "מרמרה" לפני כשנתיים.

במקביל, הודיעה טורקיה כי בכוונתה להוציא צו הסגרה בינלאומי נגד הארבעה, שיאפשר לה לבקש ממדינות שונות שהארבעה יבקרו בהן, לעצור אותם ולהסגירם אליה. בתוך כך נודע כי איש העסקים היהודי-טורקי ז'ק קמחי ביקר בישראל בשבוע שעבר ונפגש בחשאי עם מספר בכירים, בהם הנשיא שמעון פרס.

לשכת נתניהו סרבה לאשר או להכחיש שקמחי נפגש עם ראש הממשלה, וכך גם לשכת הנשיא. גורמים המעורים בביקור מסרו כי הוא מתואם עם לשכת ראש הממשלה הטורקי, רג'יפ טאיפ ארדואן, וכי הממשלה הטורקית השתמשה בעבר בקמחי להעברת מסרים שונים. קמחי הפציר בפגישותיו עם הגורמים הישראלים להתנצל בפני טורקיה...

מעריב

ח"כ ד"ר נחמן שי שיגר היום (שני) מכתב לשר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו בעקבות התביעה המשפטית שהוגשה בטורקיה נגד בכירי צה"ל.

ח"כ שי דורש משר האנרגיה והמים להשעות השתתפות חברה טורקית במכרז לייצור צינורות להובלת גז בישראל, "ישראל איננה יכולה להישאר אדישה נוכח המהלך הטורקי הקיצוני הנושא בחובו השלכות חמורות ביחסי ישראל-טורקיה אשר גם פוגע פגיעה אישית בבכירי צה"ל שהיו מעורבים ביירוט המשט הטורקי. בכוונתי להעלות הנושא בדחיפות ובמקביל לוועדת הכלכלה".

לבית משפט בטורקיה הוגשו כתבי אישום נגד בכירי צה"ל לשעבר על הרג תשעת נוסעי הספינה "מרמרה" לפני שנתיים.

הנאשמים הם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי; מפקד חיל הים לשעבר אלוף אלי מרום, ראש להק אוויר לשעבר תת-אלוף אבישי לוי, וראש אגף המודיעין לשעבר, אלוף עמוס ידלין.

את כתב האישום הגיש התובע הכללי של טורקיה. בית המשפט באיסטנבול עשוי להוציא צווי מעצר נגד הנאשמים. חזקי עזרא

מאיר אינדור, ראש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", תוקף במילים חריפות את החלטת נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס, לאפשר את החזרת גופות המחבלים לרשות הפלסטינית.

"על הרשות הפלסטינית להזמין את ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון להשתתף בהלוויות המחבלים לאחר שנתנו כבוד למחבלים והפכו לשותפים בכירים לסאגה הפלסטינית שבה מחבלים שרצחו הופכים גיבורים ושהידים", אומר אינדור.

לדבריו, "ראוי שהשניים יבואו עם משמר כבוד של צה"ל. שיעמדו ליד משמרי הכבוד הרש"פ. כך יוכלו לחלוק כבוד אחרון למי שרצח ילדות ועוברי אורח ישראלים, לאחר שהוכיחו בחצי השנה אחרונה שנפגעי הטרור שווים בעיניהם כקליפת השום אל מול הפלסטינים, קודם בשחרור המחבלים ועתה שחרור הגופות".

אינדור מוסיף, כי "בהזדמנות זו יש גם לעשות טקס קבורה רשמית לספרו של נתניהו על הטרור שבו כתב והטיף נגד כל מה שהוא שעושה היום".

באלמגור דורשים מהבג"צ לקיים דיון בעתירה לגופה ובתשובת המדינה, בה רואים בארגון שורת תקדימים חמורים אם יאומצו כפסיקה.
במקביל שוקלים באלמגור לפנות לכנסת כדי לחוקק חוק שיתקן את המצב היום שבו המדינה טוענת כי אין לנפגעי הטרור מעמד משפטי לגבי גופות רוצחי יקיריהם וכי לפלסטינים יש זכות להקים אנדרטאות לרוצחים בשטחי בי ואי.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/238777

באגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים עוסקים בפרשה הלוהטת הזו כבר כמעט שנה. הממצאים, מאות רבות של מסמכים וסיכומים, פרי עבודת חקירה סבוכה, שמצטברים על שולחנה של מנהלת האגף הבכיר, עפרה ברכה, מספרים סיפור בלתי ייאמן.

העובדה שברבות מהרשויות המקומיות במגזר הערבי העניינים לא מנוהלים כשורה, לא חדשה לאיש. מפעם לפעם נתפסים ראשי רשויות במגזר הזה בהתנהלות לא תקינה זו או אחרת. אבל נדמה שנתונים בהיקפים כאלה טרם נראו במשרד.

השורה התחתונה של ערימת הדוחות, שהעבודה עליהם הסתיימה בשבועות האחרונים, מלמדת על חובות פיקטיביים בסכום המוערך בלמעלה מרבע מיליארד שקל, שהציגו כ-40 רשויות מקומיות ערביות למשרד הפנים, בניסיון להוציא מהמשרד כסף כדי לכסות אותם.

הכל החל בבדיקה חשבונאית מדגמית שהורתה ברכה לערוך לפני כשנה במועצה המקומית משהד. המועצה הזו, שלה חובות עתק לקבוצה גדולה של נושים, מתנהלת מול ההוצאה לפועל במה שקרוי איחוד תיקים. מדובר בהליך שמטרתו להקל על מצבם של חייבים שעומדים מול מספר נושים, ולאפשר להם לשלם לכל הנושים לפי תוכנית תשלומים שנקבעת בהתאם ליכולת ההחזר שלהם.

רשויות מקומיות רבות, שצברו חובות בהיקפי ענק של עשרות ומאות מיליוני שקלים, בחרו להתמודד עם הנושים בהליך כזה ובהחזר חודשי קבוע שקבעה להם ההוצאה לפועל, החזר שחולק בין כל הנושים, וזכו להקפאת הליכים נגדם, הליך שאפשר להן מרווח נשימה.

כשלא יכלו להחזיר את הכסף, פנו למשרד הפנים וזעקו לעזרה. בדיקה ראשונה ובסיסית במועצה המקומית משהד, הסמוכה לנצרת, הראתה שהליך איחוד התיקים היה כר נהדר ונרחב לברדק שאפשר למועצה לגלגל כספים, לשלם למי שרוצים, גם אם לא מגיע לו, להוציא כספים בלי הגבלה, ולהעניק מתנות בהיקפים מטורפים למקורבים.

לדעת אנשי משרד הפנים השורה התחתונה הבהירה כי יש חשש ממשי שכספים שמעביר המשרד במסגרת תוכניות הבראה לרשויות רבות, עובר לידיים לא נכונות של בעלי חוב. בחודשים האחרונים, אחרי שבאגף לביקורת הרחיבו את החקירה לעוד רשויות וממדי התופעה החלו להתברר, הוכנסה צמרת המשרד בסוד העניינים. מנכ"ל המשרד, עמרם קלעג'י, הורה להקים צוותים שיבדקו מועצה אחרי מועצה, ובשבועותאחרונים הועבר החומר כולו לאגף החקירות של המשטרה.

במשהד, שבה כאמור החל הכל, העלתה הבדיקה הערכה שלפיה שלושה רבעים מתוך 60 מיליוני השקלים שחייבת המועצה לכאורה, הינם חובות שלא היו ולא נבראו. קודם שניכנס לדוגמאות, חשוב להבהיר כי עקב תחלופה גדולה של בעלי תפקידים ברשויות הערביות, לחלק ניכר מהממצאים אחראים מי שכבר אינם נושאים בתפקיד רשמי היום, לכן העדפנו להתמקד בתופעה ולא בפרסונה.

הכביש הנעלם

הסיפורים שתקראו כאן הם בבחינת טעימה קלה ומדגמית בלבד. אוסף הדוחות מביא בפירוט מאות כאלה. הנה דוגמה אחת, מייצגת, ממשהד, שהדוח שהוצא על אודותיה יכול לפרנס ספר שלם, ושמספרת כיצד הצליחו המועצה המקומית וקבלן שעמו התקשרה להוציא מהמדינה מאות אלפי שקלים על עבודה שלא בוצעה מעולם.

כיצד?

הכל התחיל בשלהי שנת 2002, כשהמועצה הגישה בקשה למשרד הפנים לקבל סיוע לסלילת כביש היקפי ליישוב ואף קיבלה מהמשרד התחייבות שזה יממן את הכביש בעלות של 728 אלף שקל. חמש שנים מאוחר יותר הגיש הקבלן למועצה את פירוט החשבון שמגיע לו, לטענתו, ולצדו פירוט העבודות שביצע:

הכנת מצע לכביש, סלילת אספלט ועוד. שלושה חודשים לאחר מכן הגיעה למשרד הפנים בקשה, חתומה על ידי ראש המועצה וגזברה, לשחרר את הכסף שסוכם עוד בעבר, היות שהעבודה בוצעה לשביעות רצון כולם.

במשרד הפנים בחרו לא לסמוך על המועצה, שלחו חברה שתבדוק שהכביש אכן נסלל ורק אז שחררו את הכסף. לפני כמה חודשים, במסגרת החקירה שמנהל המשרד, נשלח גורם חיצוני לבדוק מה נעשה בשטח וחזר נבוך. "אין שום כביש", דיווח , "לא נסלל כלום. שום עבודה לא בוצעה. לא אספלט ולא בטיח". בדיקת ספרי החשבונות של הרשות גילתה שהרוב המוחלט של הסכומים, שלכאורה דיווחה שהוציאה ושילמה לקבלן, כלל לא נרשמו אצלה בספרים, עובדה שלפי הבודק מטעם משרד הפנים "מעידה יותר מכל כי גורמים ברשות ידעו שהחשבון הוא חשבון פיקטיבי ולכן לא רשמו אותו".

במשרד הפנים התקשו להבין. הרי הייתה חברה חיצונית שאישרה שהעבודה בוצעה. כשנציגי החברה הזו הוזמנו לסיור נוסף במשהד כדי להסביר מה בדיוק אישרו, התברר כי ככל הנראה מישהו במועצה הצליח להוליך אותם שולל ולקח אותם לראות כביש אחר, סלול למהדרין. ראש המועצה הנוכחי, וג'יה סלימאן, שנכנס לתפקידו אחרי קרות האירועים, שיתף פעולה עם הבדיקה ואישר כי אכן מדובר ב"חשבונות פיקטיביים".

פנייה של המשרד אל גזבר המועצה דאז לא הניבה יותר מדי שיתוף פעולה. אז לאן הלך הכסף, אתם שואלים? 200 אלף ממנו העבירה המועצה לקבלן על הכביש שכאמור מעולם לא סלל. את השאר שמרה לעצמה לפעילות שוטפת. תמיד טוב שיהיה.

בואו נפוצץ מיליון

הנה עוד סיפור ממשהד. הפעם מדובר בעובד סוציאלי שסיים את עבודתו ביישוב בשנת 1999 והגיש לבית הדין לעבודה תביעה בסך 3,322 שקל על שכר שלא קיבל בגין חודש עבודה אחד בלבד. בית המשפט פסק שהצדק עמו וחייב את המועצה לשלם לו את הסכום. אלא שבמועצה לא עשו שום מאמץ לשלם את הכסף ואפשרו לעובד הסוציאלי לפנות להוצאה לפועל ולנפח את התיק באין מפריע.

וכך, מפעם לפעם פונה האיש להוצאה לפועל ומבקש באמתלות שונות ומשונות להגדיל את סכום החוב. ומכיוון שבמשהד איש לא טורח לשלוח עורך דין להתמודד עם דרישותיו, פוסקת המערכת המשפטית לטובתו כל מה שהוא רק חפץ. היום, תחזיקו חזק, עומד חוב המועצה המקומית משהד לאותו עובד סוציאלי שביקש בתחילת הדרך 3,322 שקל , על 486,185 שקל .

העובד הסוציאלי לא לבד. במשהד יש עוד מי שיודעים שכל תביעה שלהם בגין שקל שחייבים או לא חייבים להם תניב מאה אלף נוספים. הנה עוד אחת כזו. הפעם מדובר במנהלת חשבונות, עובדת המועצה, שתבעה 47,530 שקל בגין הלנת שכר. פסק דין בורר מטעמו של בית המשפט קבע שהסכום הזה מגיע לה, ועד כאן הכל בסדר. אלא שבמשהד אפשרו גם לה להמשיך לחכות ולנפח את הסכום. הכסף לא שולם, החוב תפח, המועצה עוצמת את עיניה, והיום עומד החוב על 806,480 שקל .

במועצה מקומית ערבית אחרת התגלתה טכניקה נהדרת שאפשרה למי שמקורב לבכירים ברשות לעשות מיליונים בלי לעבוד. מדובר במועצה שבה, לפי החשד והממצאים שכבר נאספו, נהגתה שיטה שלפיה היו מוגשות נגד המועצה תביעות פיקטיביות מצדם של אנשים שהמועצה לא הייתה חייבת להם דבר, ולאחר הליך משפטי "ניאותה" המועצה להתפשר איתם ולשלם להם חלק מהסכום.

איך זה עבד? הנה דוגמה אחת: יום אחד, לפני כמה שנים, הגיש אחד ממקורבי ראש המועצה תביעה בטענה שהוא סיפק למועצה שירותים שונים בשווי של שלושה מיליון שקלים ולא קיבל את שכרו. כבר כאן כדאי לציין שבדיקה מדוקדקת של משרד הפנים העלתה שמעולם לא היה שום קשר עסקי בין האיש למועצה. הוא מצדו לא סיפק לה דבר, והיא מצדה לא הייתה חייבת לו גרוש. כך או כך, בין הצדדים התנהל משא ומתן שבסופו הסכימה המועצה "להתפשר" איתו על 1.7 מיליון .

המועצה שילמה את הכסף בהמחאה, וכשזו חזרה מיהר האיש לפתוח תיק בהוצאה לפועל. בתיק אחד שניהל נגד המועצה נפסקו לטובתו 1.6 מיליון . בתיק ההוצאה לפועל הוא הצליח לעקל עוד 3.6 מיליון . בבדיקה האחרונה שערך משרד הפנים הגיעו סך כל העיקולים שלו נגד המועצה לסכום של 13 מיליון שקל, סכום פנטסטי בפני עצמו וסכום פנטסטי עוד יותר כשמדובר במי שלא ביצע תמורת הכסף הזה שום עבודה.

תחתום פה ופה

הבדיקה מצאה כמעט בכל 40 הרשויות שלהן תיקי איחוד את אותן שיטות להוציא כספים. הנפוצה מביניהן היא העדר הגנה. מגיע אדם, לעתים חייבת לו המועצה כסף ולעתים אף לא אגורה שחוקה, ומגיש נגדה תביעה. במועצה יכולים להגיש כתב הגנה ולנהל את התיק, אבל בוחרים לא לעשות כן. לשופט לא נותרות הרבה אפשרויות, והוא חותם על התביעה והופך אותה לפסק דין.

בכמה מקרים התבררה שיטה מעניינת עוד יותר. המחאה ששילמה הרשות לעובד או לספק חזרה בשל מצבה הכספי של אותה רשות. בשלב כלשהו הגיעה הרשות להסדר עם התובע, שילמה את חובו, אבל לא ביקשה ממנו בחזרה את ההמחאה שחזרה.

באמצעות ההמחאה הזו הלך האיש להוצאה לפועל ופתח תיק שבכמה מקרים תפח למאות אלפי שקלים, עבור חוב שכאמור שולם זה מכבר. כמה מן הנושים, או מי שהציגו את עצמם ככאלה, מצאו טריק טוב עוד יותר, כזה שבלי שיתוף פעולה עם בכירי הרשות המקומית קשה לבצע.

באחת הרשויות התברר שנושה קיבל פסק דין בהעדר הגנה ורץ איתו לכמה לשכות של הוצאה לפועל בכל רחבי הארץ, פתח סדרה של תיקים על אותו חוב וגבה אותו כמה וכמה פעמים. אילו המועצה הייתה מעוניינת, היא הייתה יכולה לעצור את זה בקלות. זה לא קרה.

ריבית דריבית

הסיפור הבא מלמד כיצד אפשר להתפרנס בקלות מתביעות, תלוי כמובן את מי תובעים. מדובר בחברה שהשכירה מכונת צילום למועצה המקומית נוף גליל. בשריפה שפרצה במועצה נשרפה גם המכונה, וכתוצאה מכך החברה, שהמכונה הייתה שייכת לה, הגישה תביעה נגד המועצה על סך של כ-60 אלף שקל.

בינתיים התפצלה המועצה לשתי מועצות אזוריות: אל-בטוף ובוסתאן אל-מארג'. עורכי הדין של החברה ניהלו משא ומתן עם אל-בטוף והגיעו לפשרה של 23 אלף שקל. כשהחברים בבוסתאן אל-מארג' סירבו לשלם את חלקם, תבע בעל מכונת הצילום מהמועצה הזו לשלם את היתרה בסך 37 אלף.

בבוסתאן אל מארג' בחרו שלא להתגונן בבית המשפט, מה שהותיר לשופט אפשרות אחת: פסק דין נגדם על הסכום הזה. עברו כמה שנים, המועצה לא שילמה, והתובעים פתחו נגדה תיק בהוצאה לפועל. כשהתיק הלך ותפח ואולי גם כשעורכי הדין הבינו שהם משחקים לבד במגרש, הם שבו אל ההוצאה לפועל עם בקשה חריגה.

הייתה לנו טעות בחישוב החוב, הסבירו, ובעצם אנחנו צריכים לקבל ריבית של 36 אחוז בשנה על החוב, לא פחות, ולפיכך אנחנו סבורים שעבור מחצית מכונת הצילום מגיע לנו כעת מהמועצה 736 אלף שקל. במועצה, כרגיל, לא הגיבו. "בהעדר תגובת החייבת על אף שהבקשה הומצאה לה כדין, אני מורה על הגדלת קרן החוב, כמבוקש", פסקה רשמת ההוצאה לפועל. מאיפה יבוא הכסף? מהכיס של כולנו כנראה.

מוציאים לפועל

נגד המועצה המקומית מג'ד אלכרום מתקיימים תיקי איחוד המכילים תביעות של 250 נושים. המועצה עצמה צברה גירעון של לא פחות מ-423 מיליון שקל. כשבמשרד הפנים ביקשו מהמועצה לסייע להם להבין מה קורה בתיקי האיחוד, הסבירו שם שיהיה להם קשה להושיט יד.

אנשי הביקורת של המשרד נאלצו לכתת את רגליהם ל-17 בתי משפט שונים כדי לאסוף את החומר, לפני שהתברר להם שרובו כבר בוער ואיננו. הביקורת בדקה 127 תיקי הוצאה לפועל של המועצה הזו, המסתכמים בחוב של למעלה מ-12 מיליון שקל.

כשבמשרד הפנים ביקרו במקום כדי ללמוד כיצד הגיע החוב לסכומים כאלה, נתקלו, לדוגמה, בתיק של קבלן לעבודות עפר וביוב שביצע עבור המועצה עבודות ניקוז וסלילה. במהלך השנים הוא פתח לא פחות מ-22 תיקי הוצאה לפועל נגד המועצה בסך כולל של למעלה מ-5 מיליון שקל. איך הגיעו התיקים לסכום גבוה כל כך? פשוט מאוד.

הקבלן הגיש תביעות, המועצה השאירה אותו לבד בבית המשפט ולא התייצבה כדי להגן על עצמה, והשופט פסק לטובתו את כל הסכום שביקש. כשהביקורת של משרד הפנים הוציאה מחשבון ובדקה את מה ששילמה המועצה לקבלן לעומת מה שהוא תבע, התברר שהאיש לא סתם קיבל את כל מה שמגיע לו לטענתו, אלא שמישהו במועצה העביר לו באדיבותו 4.6 מיליון יותר ממה שהמועצה הייתה חייבת לו.

בעילוט, שם נמצאת הרשות בגירעון של 285 מיליון שקל, ותיקי ההוצאה לפועל מגיעים לחוב של 42 מיליון שקל, העלתה הביקורת ש-19 מיליון שקל מהחובות נרשמו לזכותם של ספקים שבספרי הרשות כלל לא נמצא רישום כלשהו שמתאר התחייבות של המועצה אליהם.

במקרה אחד, התברר שהמועצה המקומית עילוט הגיעה להסדר עם אחד הספקים, שתבע אותה בגין חוב של מיליון שקל, החוב שולם לו אלא ששני הצדדים החליטו לא לספר על כך להוצאה לפועל, מה שאפשר לחוב -זה שכאמור שולם זה מכבר - להמשיך לתפוח ולצבור ריבית.

עבודת נמלים

בחלק מהרשויות עברו אנשי משרד הפנים שבעה מדורי גיהנום לפני שהצליחו למצוא חומר. חלק מהחומר בוער, חלק לא נמצא, בחלק מהמקרים נשלחו אנשי הביקורת לחפש אותו אצל יועצים משפטיים חיצוניים ובחלק, כמו בכפר כנא לדוגמה, הודיעו להם בצער רב שאירעה שריפה שכילתה את כל החומר החשבונאי ואת כל התיקים המשפטיים. בדיקת מדגמית של האודים המוצלים מאש גילתה שביישוב הזה למעלה משישה מיליון שקלים שולמו על ידי המועצה שלא לצורך.

בעין מאהל התברר שהמועצה נכנסה למשא ומתן עם גורמים שתבעו אותה והצליחה, תוך ניהול משא ומתן שעוד יילמד בבתי ספר למינהל עסקים, "להתפשר" איתם על סכום גבוה יותר ממה שתבעו.
ברשות אחרת התברר שהמועצה המקומית לקבלן הסעות תלמידים לזכות בכספי ענק עבור הסעות שכלל לא ביצע בחודשים יולי-אוגוסט, ימי החופש הגדול. גם כאן כתב הגנה לא הוגש, ההוצאה לפועל נכנסה לתמונה וסכומי החוב הרקיעו שחקים.

"מדובר בממצאים המעידים על תופעה חמורה ורחבת היקף של ניסיון להוצאת כספי מדינה במרמה, פגיעה בשלטון המקומי ובקופה הציבורית", אומר שר הפנים אלי ישי. "ברוב המקרים מדובר בנבחרי ציבור שכבר אינם מכהנים, אולם המשרד פועל למיגור התופעה ומניעתה בעתיד". בעקבות הדברים הנחה מנכ"ל המשרד, עמרם קלעג'י, את האגף לביקורת ברשויות המקומיות להקים צוותים שיבדקו לעומק את כל הרשויות שלהן איחוד תיקים.

עפרה ברכה, מנהלת האגף, פנתה לאחרונה להנהלת ההוצאה לפועל בבקשה להתייחס בחיוב לבקשות שבכוונת המשרד להגיש. זאת על מנת לפתוח מחדש תיקים רבים ככל האפשר כדי לבחון כיצד התנהלו, בניסיון לגבות ולהשיב כמה שיותר כספים לקופה הציבורית. יש לציין כי דוח משרד הפנים מתפרסם לאחר שנתבקשו תגובותיהן של המועצות המקומיות והעיריות הנוגעות בדבר, אולם לא היה בתגובות הללו כדי לשנות את מסקנות הביקורת.

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/379/721.html

תגוביות:

1.ממש לא מפתיע! ובטוח שזה לא מתחיל ונגמר שם...

2.גנבים בני גנבים!!!

3.אותם המוכתרים שמבצעים את הקומבינות בכספים, הם לבטח קבלני הקולות עבור פוליטיקאים מסויימים, שבמשך שנים נהגו להישען על הקולות שקוששו במגזר. לכן לא משנה מה יעשו מוכתרים מוגנים. זוכרים את מה שקיבל הח''כ הבדואי א-סנא מבן-אליעזר כדי שיצביע עבור הסכמי אוסלו? ליבסקינד חשף את הנחלה העצומה שקיבל עבור זה בנגב. מכיוון שהם קבלני הקולות, מעלליהם זוכים לעצימת עיניים במשך שנים. העיקר שעיתון הארץ יתלונן שכל הכסף הולך לחרדים / מתנחלים וכו'.

4.חובה להעביר את המגזר הערבי לירדן.

5.האהבלים במשרדי הממשלה אינם יודעים שזה זה הוא בטחון המדינה. שאנשים כאלה שלכאורה הם ''שלהם'', הם אלה שגם הורסים את המדינה ליהודים לפני הערבים. עיריית כפר קאסם לדוגמא: ראש העיריה היוצא שנבחר מטעם התנועה האיסלאמית שאת רוב ימיו שהה במרוקו בכלל, השאיר חוב ענק של 120 מליון שקל, שכולו שולם למקורבים או לאלה מטעמו, ולך תדע איך התנהלו הקומבינות ומי קיבל חלק מהם! מישהו קיבל 500 אלף שקל על צביעת גדר של כמה מטרים!!! יש כאלה שהעיריה משכירה את בתיהם או חלקים מהם סתם פיקטיבית ואפילו את החשמל של אותם מקורבים משלמת העיריה...ועוד ועוד...

6.נראה את מערכת אכיפת החוק השמאלנית. כאשר מדובר בפשיעה במגזר הערבי או במסתננים מאפריקה, אז 'מחביאים' את הפשע ואת הפושעים, והפרקליטות לא מצליחה לגבש כתב אישום. אמור לי מי הנאשם ואגיד לך מראש מה תפסוק לו מערכת ''הצדק'' של מדינת ישראל.

7.חובת משרד הפנים להקים גוף שיפקח מקרוב על כל שקל במגזר הערבי.

8.מעניין למה בחר ראש עיריית חיפה גזבר ערבי? ג'קי ואקים.

9.מדובר בסימפטום של המערכת שניבנתה על ידי דוד בן גוריון וחבריו, ורק שודרגה קצת על ידי החברים של מנחם וממשיכיהם.
שם המשחק זה קולות בקלפי, ובשביל קולות בקלפי החברה ממפא"י העלימו עין, וממשיכיהם מעלימים עין. כל מה שניבנה פה ילך פייפן.

10.הזרמת כספים לגיס החמישי ההולך ומחציף פנים, ותעוזתו הולכת וגדלה...בושה!

11.תחקיר לעמוד הראשון בכל העיתונים במדינה דמוקרטית. לחקור מדוע שערוריה כזו פורסמה במקום צדדי ולא ככותרת בעמוד החדשות הראשי. תחקיר כל כך גדול וחשוב. מעניין למה nrg מנסים להחביא אותו במדור צדדי...

12.הם מומחים בלרמות את חברות הביטוח, ובגללם מחירי הביטוח יקרים! צריך לסווג אותם בנפרד.

13.בסיס הבעיה היא שחששו להיכנס ולבדוק כמו שעושים ברשויות היהודיות. היהודים חוששים שמא יטענו שזו גזענות. זה קו ההגנה הערבי הראשון, והוא תמיד מצליח. אסור לותר.

14.בושה וכלימה! אני מתביישת ברשויות שלנו שאותן הערבים מסובבים על האצבע, בעוד שהאזרח הפשוט נאנק תחת נטל המיסים שעוברים ישירות מהביטוח הלאומי לערבים. ואלה, הגנבים, רשומים גם בדו''ח העוני!!! ח ח ח ח איזו מדינת חלם.

15.אולי ''ננסר'' את הישובים האלה ונעתיק אותם אל מעבר להרי החושך לרשות בעזה? זה בטח יעלה פחות ממה שהם לקחו.

16.מגזר שרגיל שהחונטה השמאלנית מתייחסת אליו בכפפות של משי שחס ושלום לא יאמרו עליה שהיא גזענית.

17.די לכיבוש הערבי והשמאלני בארץ ישראל!

18.הונאת הרשויות הערביות = פיגוע כלכלי.

19.והם עוד בוכים על קיפוח. שיפסיקו לגנוב.

20.מעניין היכן הם כל הרשמים של ההוצאה לפועל שלא ''הבינו'' את ההליכים, ונתנו ידם לתפיחת החובות הפיקטיבים?

21.הערבים בישראל הם מעל החוק ומעל הרשות המבצעת.

22.מי שמאמין בדו-קיום של ערבים עם יהודים, אני מציע לו לקרוא את ההיסטוריה וגם לנסות ולערבב נפט עם מים...

23.חילופי אוכלוסין עכשיו. הם יחסלו אותנו מבפנים. עבורם זו מצווה לרמות את הכופרים בני הכלבים והקופים (שזה אנחנו כמובן). תמשיכו עם זה. נראה לאן נגיע.

24.הנזק הכי גדול = מנהיגינו הכירו בכיבוש הערבי על הר הבית, ורוצים 2 מדינות. מסירת סיני = ויתור על רזרבה קרקעית ועל עומק אסטרטגי.

25.כאשר הממשלה אינה יודעת למשול, בכל מקום בו תחפור, תמצא כנ''ל.

26.מדוע אין גופים משפטיים פרטיים שיכפו על המדינה להעניש פורעי חוק? כפי ששלום עכשיו עושה, כך צריך לעשות מנגד. לכפות על המדינה לפנות כל פולש לקרקע שאינה שלו, וכל פורע חוק שהמדינה מעלימה ממנו עין. זה הרכוש של כולנו.

27.לא יעזור. לתלונות היהודים אין התייחסות. היהודים פונים לבתי המשפט ולבג''ץ אבל שם שמים אותם בממתינה. דוחים אותם לסוף התור, כי לפרקליטות יש זמן. א-ב-ל...כאשר עמותות השמאל או הערבים פונים, הם מקבלים טיפול סופר מהיר של vip! צ'יק-צ'אק. עוד לפני שמספיקים בתי המשפט לברר אם מי שתובע בעלות על הקרקע או הנכס הוא אכן הבעלים האמיתי, כבר ממהרים וזורקים את מי שקנה את הנכס מהבית. ככה זה!

28.זוכרים את הבלוף על מוחמד א-דורה?! הם מומחים ברמאות.

29.גם בנגב הבדואים שולטים והממשלה אינה עושה דבר. חוסר מנהיגותו של נתניהו ואי טיפול בגורמי השמאל הבוגדני, מביא בין השאר לכל ההתנהלות של ערביי ישראל כנגד המדינה. סביר להניח כי אילו הם היו נחקרים לעומק, היה מתברר כי יש מי שמדריך את ערביי ישראל לעבור על החוק, לרמות ולעשוק. רק מנהיגות ממשלתית הגונה ואיכותית שטובת המדינה ואזרחיה מול עיניה, מסוגלת להתמודד כנגד שחיתות וכנגד בוגדי השמאל. נתניהו נתפס כחלש, ואינו מוכיח יכולת התמודדות מול אירגוני השמאל והערבים. לכן גם התפיסה הזו לא מזיזה לאיש, כי ברור לכל כי איש לא יענש. רק הליכוד יכול בראשות נתניהו - להרוס. על זה לא ידרשו ועדת חקירה .

30.הם נלחמים נגדנו ואנחנו משחקים באוטופיה שהם גם אזרחים. בואו נגיד תודה לבן גוריון שהתעקש להשאיר פה את הערבים. זו מדינה ללא סיכוי הישרדות.

31.הערבים וועדי העובדים הם הציבורים העושקים ביותר במדינה.
ומה משותף להם? הם מעוזי השמאל.

32.מנפלאות הדו קיום שהשמאל מנסה לכפות עלינו. לי אין ציפיות מערבים, ולכן דורש חילופי אוכלוסין. אני הגון ואומר את האמת, ולא מנסה לכבות שריפות כמו השמאל האומלל שמוליך אותנו שולל.

33.להכריז על הרשויות כפושטות רגל ולבטלן לאלתר. כך המדינה לא תצטרך לשלם חוב. כל עיריה שמתנהלת באופן לא אחראי יש לסגור לאלתר. לא צריך כ''כ הרבה ראשי עיריות. בניו יורק יש אחד. גם למדינת ישראל שגודלה כניו יורק יספיק אחד. אפשר לחסוך עלויות רבות.

34.השופט ברק בפסיקתו האווילית שהמס לרשויות אינו קשור למתן השרות, הביאה לשחיתות. אהרון ברק, אבי אבות טומאת השמאל הרקוב,
יזכר לדראון עולם כאדם שהרס את מערכת המשפט.

35.הרבה מעורכי הדין הערבים מתמחים בהוצאה לפועל, והרבה מהם בטח גם קרובים של ראשי הרשויות, כך שזאת דרך נוספת להוציא כספים. יש לחקור בשיטתיות מי הם עורכי הדין של התיקים האלה. לערוך חקירה יסודית, ולהעיף מתפקידם את אנשי הפרקליטות השמאלנים, והשופטים השמאלנים שנתנו יד לשערורייה.

36.היהודים עובדים קשה והערבים קונים מרצדס! יהודים מדוכאים בארצם. יש למנות ועדה קרואה שתורכב מיהודים בלבד,
ותנהל את הרשויות המקומיות הערביות.

37.יש מקום בכלא גם לנבחרי ציבור שאינם מכהנים! איפה הפרקליטות כשצריך אותה? עסוקה בגבעת האולפנה?

38.אם הימין רצח ראש ממשלה אז אתם רצחתם 1000 באוסלו...אותה הקבלה בדיוק.

39.שיבדקו מה קורה בנצרת עם הכסף שהוקצה לביקור האפיפיור. מיליונים נבזזו שם. 35 מיליון שקלים הקצתה ממשלת ישראל לצורך הכנת ביקור האפיפיור בעיר נצרת. הכסף ברובו נבזז ע''י בכיר בעיריה, ורק חלק הושקע באמפי שמאז הוזנח ונהרס, וזה רק קצה הקרחון.

40.צריך לבדוק את כל המועצות הערביות בדיקה יסודית בכדי שלא ירמו את המדינה. 80% מתושבי הכפרים לא משלמים מיסי מועצה או מים.

41.זה בטוח שלא יופיע באף מהדורת חדשות משודרת, בטלוויזיה של השמאל.

42.קלמן, תמשיך בבדיקה, ותגלה שהכספים הנ''ל חזרו לראשי המועצות ולחבריהם לאחר שהתחלקו עם התובעים. זו שיטה ידועה במגזר הזה, כדי לתגמל מקורבים, וגם כדי להזרים בספים לכיס הפרטי.

43.הערבים הם גיס חמישי בתוכנו. החל מהבדווי ששודד אתרי בניה ואיזורי תעשיה של יהודים, וכלה בערבי המתוחכם המוציא כספים במרמה מהיהודים. לפי הקוראן שלהם, מותר להם לגנוב מהיהודים. מותר להם לאנוס נערות של הכופרים. הם עושים את כל הפשעים האלה תחת הגנה של בית המשפט העליון וחבורות השופטים העלובים שהרימו עצמם מעם, והחליטו לנהל את המדינה לפי אמות מידה שמאלניות חולניות. את הכשל הזה צריך לבדוק המבקר. אם במסגרת הגניבות, איזה עורך דין ערבי היה נופל מסולם ונהרג, אז היו בודקים מהר מאוד ומוצאים איך להעניש את היהודים. גזר הדין על הוצאת כספים במירמה על ידי עובדי ציבור, צריך להיות 30 שנה בכלא, ואז הערבי יפחד לגנוב מהיהודים. טרנספר היום. הערבים הם סרטן בלב העם היהודי, והסרטן הזה זולל בכל פה, כי יש הרבה אוכל אצל היהודים.

44.אז אתם מודים שכהנא צדק?

45.ואחרי כל זה הם טוענים שהם מקופחים. גם לא גובים מיסים, וגם המיסים שלנו מממנים להם את הטירות, המרצדסים והחובות הפיקטיביים.

עד השבוע היתה החברה להגנת הטבע הנציגות הישראלית האחרונה בחצר סרגיי שבמגרש הרוסים בירושלים. השבוע היא נסוגה והשטח הוחזר לידי ממשלת רוסיה אחרי 7 שנים של לחץ מדיני ודיפלומטי, שהנשיא ולדימיר פוטין בכבודו ובעצמו לקח בו חלק גדול.

כך הסתיים הפרק הישראלי של המקום, שהפך למעוז הירוק של הבירה. בסוף המאה ה-19 נרשם המתחם הפסטורלי בטאבו על שם הנסיך הרוסי סרגיי ושימש בית הארחה לצליינים רוסים. בשנות ה-60 הוא הפך למרחב משרדים של משרד החקלאות, של רשות הטבע והגנים, של החברה להגנת הטבע ושל המועצה לשימור אתרים.

תחילת ההיאחזות הישראלית בחצר היתה ב-1961 וצוינה בטקס במעמד משה דיין, שר החקלאות דאז, וגרשון אגרון, שהיה בשעתו ראש העיר ירושלים. דיין הגיע כדי לפתוח את תערוכת הכלים החקלאיים, תערוכה קבועה שהוצגה בחצר עד השבוע שעבר, אז היא הועמסה על משאיות בעזרת מנופים והועברה לבית דגן.

בהמשך התמקמה בחצר גם רשות הטבע והגנים, וב-1973 היא הציעה לחברה להגנת הטבע להצטרף. "הסניף הירושלמי הוקם ב-1963 ובתחילה הפעילו אותו מתנדבים. על מדרגות האוניברסיטה העברית הם היו רושמים מטיילים לסיורים", סיפרה השבוע פזית שביד מהחברה להגנת הטבע. "ב-1972 הוחלט לשכור מנהלת שתפעיל את העסק בצורה מסודרת יותר. במשך שנה היא הפעילה את הסניף מדירת סטודנטים בקטמונים עד שרשות הטבע והגנים הציעה להכשיר לה חדר קטן בחצר סרגיי".

מאז תחילת שנות ה-60 ועד 2005, אז התערב בסוגיית הבעלות על הנכס הנשיא פוטין, אכלסו את החצר גופים סביבתיים, והיא שימשה מוקד יציאה לסיורים ופעילויות לשמירה על הטבע. שביד מסבירה כי בתחילת שנות ה-60 גיבשה שרת החוץ דאז גולדה מאיר את "עיסקת התפוזים" עם רוסיה, שלפיה מבנים רבים שהרוסים בנו בארץ יועברו לידי ישראל.

גולדה הציעה שישראל תייצא לרוסיה תפוזים ועליהם החותמת Jaffa ובתמורה הרוסים יוותרו על הנכסים. על חצר סרגיי לא היתה הסכמה, ומאחר שלא הוכח מיהם יורשי הנכס, נותרה החצר במשך עשורים באחריות האפוטרופוס על נכסי הנפקדים.

"בסוף 2005 פוטין הפתיע אותי במשרד", מספרת שביד על המפגש המוזר שלה עם נשיא רוסיה. "הוא היה בביקור רשמי בארץ ובאותה ההזדמנות ביקש מראש הממשלה אריאל שרון להחזיר לו את החצר. אנחנו לא יודעים מה ישראל קיבלה, אבל כל הזמן נרמז לנו שהמדינה קושרת בין ההסכם להחזרת המתחם לבין הגרעין האיראני. בסוף 2007 הושג הסכם".

בשנים האחרונות לחץ פוטין על בנימין נתניהו להעביר את המתחם ולפי פרסומים אף התנה את הפגישות ביניהם בקביעת תאריך יעד לפינוי החצר. השבוע זה קרה. החברה להגנת הטבע נפרדה מהחצר במעמד המנכ"ל קושה פקמן. כשאנשי החברה להגנת הטבע החלו להעמיס את הציוד על המשאיות הם הופתעו לגלות כי שם החברה, שאלוהים יודע מה הקשר בינה לבין סוגיות סביבתיות, הוא "ירוק".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/397/986.html?hp=1&cat=459&loc=35

תגוביות:

1.משרד ריגול רוסי בלב ירושלים. עכשו יהיה לנו משרד ריגול רוסי בלב ירושלים עם ציוד מעקב אלקטרוני אחרי שיחות טלפון וסלולרי, שיוכל להעביר לאיראנים ולסורים מידע מדויק לגבי תהליכים וקבלת החלטות מלב ירושלים. כל הכבוד לביבי, הוא לא יחלק את ירושלים, הוא כבר חילק.

2.להעמיד שם רמקולים ולהשמיע את פוסי ריוט בפול ווליום.

3.היכונו לקבלת קלגסי ה-ק.ג.ב.

4.אולמרט מכר את המדינה בנזיד עדשים.זה ההסכם עם אולמרט, לא ביבי.

5.צריך להחרים את השטחים של הכנסיה ולהשאיר להם רק את המבנים והחצרות. הם לא צריכים שטחים מתים של אלפי קילומטרים רבועים, במיוחד שהם לקחו אותם בדם של מאות אלפי יהודים.

6.אולמרט חכם-בלילה - נתן להם את החצר במתנה. את רמת הגולן הוא לא הספיק לתת.

7.שכחתם לכתוב שבריטניה טענה גם היא שחצר סרגיי מגיעה לה, כי הרי כל משפחת המלוכה הרוסית נכחדה, והקרובים להם ביותר הם הבריטים.

דוגמה טובה לכך היא חבל ארץ שנקרא "אלזס לורן", אשר במשך מאות שנים החמדנות כלפיו היוותה עילה לשפיכות דמים מתמשכת ונוראית. יש הטוענים שהסיפור עדיין לא נגמר...

שטחים הכבושים ע"י האירופים הצבועים אינם תוצאה של רגש הסטורי, צדק, חזון, הבטחה אלוהית, או רגש עממי קולקטיבי, אלא פשוטו כמשמעו: תאוות בצע המתורגמת לבזיזת טריטוריות כבושות תוך ביצוע פשעים מגוונים - מטבח משפחות עד רצח עם.

ההסברה / הדיפלומטיה / ההנהגה הישראלית מעולם לא ידעה להדביק את האמת בפרצופם הנאלח, לשם הדיפת העלוקות - מוצצי הדם האנטישמים.

ההנהגה שלנו (וזה לא רק עניין של שמאל / ימין) עסוקה בליקוק סוליות, הרכנת ראש וחנופה לראשי המרצחים הללו, שעד עצם היום הזה רודפים אותנו גם במקום הקטנטן הבודד האחרון בכדור הארץ המשמש כמקלט יחסית בטוח לקיומנו והשרדותנו - ארץ ישראל (אשר גם משטחה נגנבו 75% על ידי אותם אנטישמים, ונמסרו לערבים בניגוד להחלטת חבר הלאומים).

חמור יותר (וזוהי בהחלט תוצאה ישירה של קשר אותו קשרו בכירים דאז במערכת החינוך ובמוסדות האקדמיה הישראלים הרשמיים):

אף מנהיג ישראלי (שוב - זו מחלה משותפת לימין ולשמאל) לא יודע שאותם קולוניאליסטים אמפריאליסטים כובשים חתמו בעצמם על מסמך מאוד מיוחד.

מדינות אירופה חתומות על הסכם בינלאומי בשם 'מנדט עבור פלשתינה' שבו הקהילה הבינלאומית הרשמית מכירה בעובדה שפלשתינה שייכת ליהודים.

מדינות אירופה חתומות על כך באופן רשמי, שחור על גבי לבן, שאנחנו בעלים מוכרים ולא כובשים.

בכל פעם שהבוזזים האנטישמים האכזרים "מזכירים" לנו שאנחנו "כובשים" - הם בוגדים באבותיהם ובחתימתם!

אך אם אין יהודי בנמצא שיזכיר להם זאת - האם נתפלא שנוח להם להמשיך להתעלם מכך, ולנגח אותנו בזירות בהן אנחנו פגיעים?

הסכם ה'מנדט עבור פלשתינה' הוא תוצאה ישירה של הצגת 'הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה', חתום, בועידת השלום בפריס בשנת 1919, הן ע"י הערבים הן ע"י היהודים!

הסכם זה הוא תולדה ישירה של ההחלטה המפורטת בסעיף 22 של אמנת היסוד של חבר הלאומים, אשר הוקם במהלך ועידת השלום בפריס.

הסכם ה'מנדט עבור פלשתינה' מהווה את ליבת מגילת העצמאות. לא ידעתם?

הסכם זה היווה את התשתית המשפטית להקמת המדינה. (לא - זה לא היה המסמך הזדוני השטני הבלתי חוקי שנקרא "תוכנית חלוקה", ובטח לא היה ההשפלה שנקראת "ההצבעה").

למעשה - ברגע הנפקת ה'מנדט עבור פלשתינה' ליהודים, היהודים יכלו כבר להכריז על עצמאותם (שנת 1922).

הסכם זה היה מוכר למנחם בגין. לא ידעתם?

הסכם זה שימש לאחרונה את מר אדמונד לוי, שופט בדימוס בדו"ח אותו מר נתניהו מעדיף להעלים בשיטה ההפוכה לבריאה.

מעל 98% מאזרחי מדינת ישראל לדורותיהם, כולל ההנהגות שלנו, בכלל לא יודעים על קיום מסמך משפטי בינלאומי מחייב זה!

תודה רבה למערכת החינוך שלנו, אשר בניגוד גמור להצהרתה המחייבת של ד"ר אורנה כץ מפמ"ר היסטוריה - לא מלמדת את המסמך (בשפתו המקורית כמובן - האנגלית) ומשאירה אותנו בורים גמורים בנושא.

במקום להדפיס מיליוני עותקים, לניילן כל עותק, לשלוף אותו מהכיס האחורי או מהמזוודה, ולדחוף אותו לגרון של כל אנטישמי הבא לתקוף אותנו (בקיצור - במקום להזכיר לאנטישמים את בוגדנותם ואת מחוייבותם) - הנציגים היהודים ממלאים פיהם מים, ונותרים ברוב המקרים אילמים.

יש מספיק סעיפים בחוק הבינלאומי, אותו אנחנו חייבים להכיר עד רמה בה נשלוט בכל פרטיו וסעיפיו למען הישרדותנו, אשר כבר מזמן יכלו להוות עילה לא רק להדיפה מילולית של כל אותם אוייבים עויינים ועוכרים אנטישמים - אלא גם יכלו להוות עילה להדיפה משפטית של כל אותן רדיפות וחתרנות תחת זכויות העם היהודי על המולדת, מתוך הרצון להחזירנו למצב של מיעוט נרדף בגולה.

האנטישמים רוצים להחזירנו למה שהיה להם כל כך נוח: למצב שבו יהודי יכול לקבל קלשון בגב ולא להגן על עצמו, ועל הדרך כמובן להלאים את ירושלים, אשר אותה הצלבנים המודרנים לא הפסיקו לרדוף מאז ועד עתה.

זה המצב אליו שואפים האנטישמים. לא לשכוח את האו"ם, ואת אונר"א, הפועלים בכיוון זה כבר עשרות שנים, כדי להחזיר אותנו להיות - מיעוט יהודי מפוזר בגולה - נטול צבא ונטול כל יכולת הגנה עצמית. שק איגרוף דומם ונוח לכל אנטישמי שרוצה לפרוק זעמו מבלי לעמוד לדין.

ולעת עתה - הנהגות ישראל לדורותיהן לא מבינות זאת ובהחלט לא יודעות להגן על העם היהודי במולדתו. כתוב בתנ"ך שציון במשפט תיפדה. על מנהיגינו להתחיל לערוך את המשפט לפדיון ציון!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=379119

*********

לעיון נוסף:

המנדט איננו בריטי. הבריטים הם "מנדטורים" ("נאמנים") בלבד - מחוייבים לחוזה משפטי בינלאומי.
זה אומר שהבטחות הבריטים לערבים (אשר נערכו לערבים לאחר הנפקת המנדט) היו בלתי חוקיות כיוון שאיך יכול מישהו לחלק ולמסור משהו שלא שייך לו?
הבריטים לא היו כובשים (למרות המאבק המזויין שלהם נגד העותמאנים). הם היו כאן מכוח חוק שהכניס אותם, מחוייבים גם לחבר הלאומים וגם לבית משפט בינלאומי - והכי חשוב - מחוייבים לעם היהודי.
יהודים לא הבינו זאת.

ישנו משפט מאוד מפורסם, אשר ממש כמו המשפט של טרומפלדור הפך לסיסמה של גאווה וכוח: "התנ"ך הוא המנדט שלנו".
משפט נכון, חזק, מסוגנן, תמציתי וכוחני.
אך חבל שהוא גרם ליהודים להיות כה פרימיטיביים בהבנת מסמך המנדט.
כיוון שאם משפטני העבר היו קוראים את נוסח המנדט מראשיתו ועד תומו בעיון ולעומק - היו מגלים הם שע"י ביצוע פעולות המפורטות בגוף המנדט - היו יכולים להביא הם להוצאת הבריטים מכאן ו/או לפחות לאסור על הבריטים לגזור עלינו את גזרות השמד שלהם שחלקן מורגשות עד היום.
המנדט הוא יהודי ומכיוון שכך יהודים היו ועודם בעלי הבית.
שבירת המיתוס על ה"מנדט הבריטי".

----------------

2). "החלטת סן רמו" נתנה בסיס להקמת מדינת ישראל.

תיאור:
ועידת סן רמו הייתה ועידה פרטית בה נפגשו מעצמות כובשות אימפריאליסטיות על מנת לדון בנושא שהיה מאוד "חם" ונפוץ באותם הימים - חלוקת שלל כיבושים ביניהן.
ועידה זו לא התקיימה תחת "מטריית" הקהילה הבינלאומית הרשמית.
בועידה זו לא נכחו המשלחות הרשמיות היהודית והערבית.
בשלב מסויים החלה להיות נפוצה ה"ידיעה" ששם הוחלט על הקמת מדינת ישראל (או כל ורסיה של רעיון זה).
בשלב מאוחר יותר יהודים רבים החלו לאמץ את התפיסה השגויה הזאת מתוך הבנה מוטעית שמדובר על "נכס" שכדאי לנופף בו.
יהודים החלו לחשוב ש"טוב לקייס היהודי" לטעון את קשר סן רמו / מדינת ישראל.
יהודים (העוסקים בהסברה) החלו לנופף בועידת סן רמו כאשר הם מאמינים שהם מחזיקים "קלף מנצח".

בעייה:

ועידת סן רמו כאמור לא נוהלה במסגרת רשמית של קהילה בינלאומית מקובלת.
ועידת סן רמו הייתה ועידה בה התכנסו בריונים כוחניים, ומהותה הייתה - חלוקת אדמות כבושות באופן קר ושרירותי בין המעצמות תאבות הכיבושים והבצע ("בוזזי כדור הארץ").
ועידת סן רמו התנהלה ללא נוכחות יהודית / ערבית.
לא כל כך טוב ליהודים לשייך את הקמת המדינה ל"החלטה" שביצעו כמה כובשים בריונים כוחניים.

כל מי שעוסק בהסברה רציפה לבטח נתקל בורסיות שונות של האשמה / עלילת הדם:
"הציונים קבלו מבעלי בריתם האמפריאליסטים אדמות ערביות במתנה".
ועידת סן רמו בהקשר (דמיוני) יהודי / פלשתינאי היא זאת שתרמה לא מעט ליצירת וביסוס אשמה / עלילת דם מודרנית זו.
יהודים אשר תומכים (ואף נאבקים על כך מעל במות מסויימות) ב"קלף המנצח שנקרא החלטת סן רמו עבור פלשתינה" רק מספקים לאוייב עוד מזון וחומרי דלק לעלילת דם זו - ממש עלילת הדם ממנה אנחנו רוצים להיפטר.
לא כל כך טוב ליהודים לשייך את הקמת המדינה ל"החלטה" שבוצעה מאחורי גבם של הערבים מבלי לתת להם זכות ביטוי / מבלי לשתף אותם בתהליך (זוהי איננה הדרך הציונית - עליה נלמד מעט מאוחר יותר).
לא כל כך טוב ליהודים לשייך את הקמת המדינה ל"החלטה" שבוצעה במעמד שבו חלוקת שלל שרירותית (להלן "מתיחת גבולות") של אדמות כבושות הייתה הנושא העיקרי.
כל בר דעת שמבין את הרקע והנסיבות, ישר יעלה על דעתו את מה שאכן מוטח בפני היהודים מעת לעת:
"האם חברתם לכובשים האמפריאליסטים וקבלתם מהם אדמות ערביות במתנה - מבלי שלערבים הייתה זכות לומר את דברם"?
קישור ועידת סן רמו להקמת המדינה הורסת מיידית את כל ה"קייס" של הוכחת זכותינו החוקית על המולדת.
ועידת סן רמו הופכת אותנו ליישות זרה ופולשת ("שכירי חרב של כובשים") והופכת את מדינת ישראל לבלתי חוקית.
קישור סן רמו לפלשתינה / ליהודים מציג אותנו ככובשים, והאם לא הגיע הזמן להפסיק את עלילות הדם האנטישמית המציגות אותנו ככובשים?
האם לא לשם כך אנו קוראים מאמר זה? (האם לא "לשם כך נתכנסנו"?)
ועידת סן רמו בהקשר יהודי הוא אחד מהמיתוסים ההרסניים ביותר לקייס היהודי.

שאלות למחשבה המופנות למי שעדיין חושב שבסן רמו "הוחלט" משהו על היהודים / פלשתינה:
- איך אפשר להחליט על עם אשר נציגו אינו נוכח?
- איך אפשר "לתת משהו" למישהו שלא נוכח?

עובדה:

כאמור, בועידת השלום בפריס (1919) נכחו גם משלחת יהודית רשמית נציגה, וגם משלחת ערבית רשמית ונציגה.
הערבים היו שותפים מלאים (לא תמיד עם שביעות רצון מלאה, לגיטימי לחלוטין, אך שותפים מלאים - עוד מיתוס שיש לשבור) בתהליך שהוביל להקמת המדינה היהודית.
ישנן עדויות המלמדות ומוכיחות שבכל השלבים (כולל ההגהה של מסמך המנדט עבור פלשתינה אשר נופק ליהודים) הערבים היו שותפים וניתנה להם כל במה רצויה לטעון טענות, להעיר הערות, למתוח ביקורות ולשטוח בקשות.
התכתבות זו מוכיחה שאכן הערבים עשו זאת ואף בצורה ראויה ונאותה אם יורשה לציין.

http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/48A7E5584EE1403485256CD8006C3FBE

יחדיו, הם הציגו את 'הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה' - חתום !
הועידה הולידה את חבר הלאומים, קרי - ועידה זו לא הייתה "פרטית" אלא יועדה להשגת קהילה בינלאומית רשמית המקובלת על כולם (לפחות על הרוב בעולם).
אמנת יסוד רשמית (צ'ארטר - תקנון חוקי) נוסחה עבור חבר הלאומים כאשר סעיף 22 מלמד ומפרט על חידוש:
מערכת מנדט ("מחוייבות") אשר מהותה (כתוב שחור על גבי לבן) - עזרה של מעצמה מבוססת לעם נזקק הנמצא בתחילת דרכו המדינית - להגיע לעצמאות במהירות האפשרית.
סעיף 22 מדבר במפורש (נזכיר - לפי "רוח התקופה" - הסקת מסקנות של העולם ממלחמות העבר ורצון כללי לסייע לעמים אשר החלו להתעורר ולדרוש עצמאות) על העמים אשר נמצאו תחת העריצות של האמפריה העותומאנית.
היהודים היו חלק מאותו הגל.
לא הבריטים הם אלו ש"הרימו את העסק" (עוד מיתוס שיש לשבור) אלא בדיוק כפי שהרצל הבין בזמנו - ההתעוררות הלאומית של עמים רבים הובילה למהלך - והיהודים היו חלק ממנו.
בשלבים מאוחרים יותר, עדיין בועידת השלום בפריס (נזכיר - לאחר הצגת הסכם חתום בין הערבים ליהודים) הוחלט על הנפקת מנדט ליהודים (במילים שונות - הכרה בעצמאות היהודים במולדתם פלשתינה ואף מינוי סיוע למטרת הגשמת שאיפה זו).
כפי שכבר הוזכר - בריטניה התנדבה לקבל על עצמה את תפקיד המנדטורית (כאשר כמובן הייתה לה מטרה אגואיסטית אכזרית משלה להתנדב למטרה כזאת), ובשלב מאוחר יותר, בועידת סן רמו, החלטה זו עלתה לאויר עם השאלה:
האם יש שינוי בהחלטה?
התשובה הייתה כמובן - אין שינוי בהחלטה.
וזה כל מה שדובר בועידת סן רמו (ועידה שארכה כשבוע ימים) על בריטניה בהקשר של היהודים ופלשתינה.

עובדה הסטורית:

מעולם לא הייתה "החלטת סן רמו עבור פלשתינה" כפי שה"מומחים" נוהגים להתפאר.
אין כזה מסמך ומעולם לא היה.
אמנם ניתן למצוא טקסטים בהקשר זה (דיברנו על רעיון הטמעת מידע שגוי ושכפולו) אך מעולם אף אדם לא הצליח להציג "החלטה חתומה" רשמית הנקראת "החלטת סן רמו עבור פלשתינה"!
כי אין !

----------------

3). היהודים קיבלו את המדינה במתנה.

תיאור:
מעת לעת ניתן לשמוע מעוייני ישראל ומשחרי הרעה שהיהודים קבלו במתנה את הטריטוריה עליה הם חיים.
ההתייחסות המודרנית הטיפוסית של יהודים (כולל מנהיגים אשר הואשמו בשחיתויות) לשטחי המולדת כנדל"ן המניב רווחים אישיים, כלל לא מועילה להפרכת המיתוס.
לצערינו, יהודים פטריוטים רבים אשר סיימו את לימודיהם במערכת החינוך הממלכתית ואף את הלימודים הגבוהים, עדיין טוענים מעת לעת ש"למה הערבים נלחמים נגדינו - הרי אנחנו קבלנו את המדינה".
טענה זו מועלית (כאמור מעת לעת - לעיתים אף כמאמרי דיעה בעיתונים שונים) כ"קלף מנצח", כ"קייס לטובת היהודים".

בעייה:
- אם מישהו נתן לנו את המדינה הוא בכל רגע יכול להגיד שהוא רוצה אותה בחזרה.
- אם מישהו נתן לנו את המדינה, הרי שבקלות ניתן לטעון שה"מתנה" היא אדמות ערביות אשר נלקחו מהם.
- אם מישהו נתן לנו את הטריטוריה הרי שמתי שהוא נצטרך להחזיר את המתנה לבעליה המקוריים - לערבים.
אכן בעייה.

עובדה:
יש דבר אחד שאותו חייב ומחוייב כל אוהד ישראל לדעת, עד עמקי עצמותיו, עד עמקי נשמתו, בכל רמ"ח אבריו, בכל שס"ה גידיו - עד נשימתו האחרונה:

הדבר היחידי שאי פעם קבלנו הייתה הכרה על זכותינו הקיימת (!) על המולדת. הכרה על הקשר ההסטורי שלנו למולדתינו.

אז אם לא קבלנו את המדינה - למי היא הייתה שייכת?
התשובה היא פשוטה:
ליהודים.
הטריטוריה שלנו משחר ימי המקרא, והרבה תודות ליישוב הישן ולקיומו של רצף יישוב יהודי (יהודים דתיים) - עובדה זאת ידועה ומוכחת.
כן, המולדת היהודית היא יהודית ואם אי פעם מישהו מהעולם "נתן" לנו משהו הרי הוא: הכרה בעובדה זאת - הכרה רשמית מוכחת כתובה מאושררת וחתומה. (הכרה בפלשתינה כיהודית היא הכרה עליה אין לערער מתוקף סעיף 6 באמנת מונטווידאו).
לא קבלנו את המולדת מהאו"ם שהרי האו"ם אינו בעלים של פלשתינה היהודית, לא קבלנו את המולדת מחבר הלאומים (הגלגול הראשוני של האו"ם) שהרי חבר הלאומים הוא לא בעל הבית על פלשתינה היהודית, לא קבלנו את המולדת מהבריטים (אלא להיפך - באופן בלתי חוקי ופושע הבריטים גזלו ליהודים 77% מאדמותיהם ומסרו לערבים בניגוד לחוק ולמחוייבות המוסרית והחוקית שלהם לעם היהודי מתוקף חוזה המנדט) ולבטח לא קבלנו את המולדת מהערבים (הייתם מאמינים - יש המאמינים שפייסל "נתן" לנו את פלשתינה ב'הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה'. האמת היא כמובן אחרת לגמרי - פייסל כמנהיג ונציג רשמי ונבחר של הערבים הכיר במה שידוע היה אז לכולם - פלשתינה שייכת ליהודים).
זוהי שבירת המיתוס לגבי "היהודים קבלו את מדינתם במתנה ממישהו".

----------------

4). הצהרת בלפור היא הצהרה חשובה ומחייבת.
5). תמיכת הבריטים ביהודים היא "נקודה לזכותינו" / "נכס" / "קלף מנצח" שיש לנופף בו לחיזוק טענתינו.

תיאור:
מערכת החינוך הממלכתית הרשמית כמו גם האקדמיה שמה לה לדגש (מתוך אמונה שזה "דבר טוב") ללמד את מה שזכה לכינוי "הצהרת בלפור".
הנ"ל מאמינים שככל שנחזק את הידיעה על מכתב זה, כך זה ייטיב למעמדינו וליכולתינו לשרוד את המתקפות הערביות המגוונות ואת ההתקפות של האנטישמים.
הנ"ל מאמינים ש"הצהרת בלפור" הוא "קלף מנתח", "קייס טוב" ליהודים.

בעייה:
עויינים רבים יש לישראל. הסיבות כרגע אינן רלוונטיות. עויינים אלו הם בחלקם "פרולטריון" אשר רק מחפש לפרוק זעם על שעיר לעזאזל נוח וזמין, אך בחלקם הם לצערינו גופים מחושבים / אינטילגנטיים / מתוכננים אשר פועלים לרסק אותנו בדרכים מגוונות.
עויינים אלו מנסים להציג אותנו ככובשים בלתי חוקיים אשר מדכאים "עם מקומי כבוש".

* הערת ביניים:
- זה אגב התשתית לכל התביעות המשפטיות אשר מוגשות נגד צמרת ההנהגה ובכירי צה"ל על אדמות אירופה הספוגות בדם יהודי. צבא הגנה לא יועמד למשפט, לעומת "צבא כיבוש" שמהווה צבא בעל פוטנציאל לכך שכל בכיריו יירדפו משפטית ונגדם יונפקו צווי מעצר בעוון "פשעי מלחמה".
המדינה היהודית בימינו לא יודעת להיחלץ מעסק ביש זה, והרדיפות המשפטיות אחרי בכירינו לעיתים מאלצות את בכירינו (אשר לעיתים הופכים לפוליטיקאים) לרקוד על פי החליל האירופאי ולהתחנן להפסקת הרדיפות ("לרצות את הפריץ").
נתקלתם פעם במנהיג שלפתע הפך עורו? בידקו אם מונפק נגדו צו מעצר על אדמת אירופה, ואם כן זה בהחלט יכול להסביר למה הוא "החליט" לדבר / לפעול נגד טובת המדינה ולטובת עצמו בלבד...
סוף הערה.

מכתב בלפור עוזר לעויינים לאמר:
הנה - הבריטים קידמו את היהודים כיוון שהם בעלי בריתם.
ספקולציות סובייקטיביות החלו להיכתב במקורות מידע ואף להילמד במוסדות האקדמיה הרשמיים (ספקולציות אלו ממש מוצגות כעובדות בשטח), והן אומרות כי:
"ד"ר וייצמן התחבב על הבריטים בגלל המצאת האציטון ולכן הבריטים העדיפו את היהודים"
"היהודים הציונים היוו אמצעי של הבריטים להרחיק מכאן את הצרפתים - אוייבי הבריטים במאבקי טריטוריה מזויינים".
וכדומה.
מכתב בלפור מהווה "הוכחה" לאותם אנטישמים לטענת טיעוניהם המגוונים.
מחוייבות הבריטים כפי שלמדנו מעלה הייתה ליהודים מכורח החוק, מתוקף חוזה משפטי בינלאומי מחייב.
הבריטים לא אהדו אותנו כפי שנוטים לצייר ולהציג, ולצערי דגש חזק מושם על לימוד ה"מחוייבות הבריטית" לבית הלאומי כפי שמעיד צילום מסך זה:

ד"ר אורנה כץ , מפמ"ר הסטוריה: "בהנחיות למורה מודגש שיש לנתח את המסמך עם התלמידים תוך התייחסות למחויבות הבריטית כלפי הבית הלאומי"

(נלקח מהמאמר "בקשה רשמית למשרד החינוך")

עובדה:

מכתב בלפור איננו הכרזה / הצהרה במובנה המחייב של המילה כיוון שאין כל אספקט מחייב במכתב זה.
מכתב זה הוא סה"כ מכתב פרטי ("לצאת ידי חובה") בלתי מחייב אשר כלל אינו מכיר בגוף היהודי / ציוני.
להלן נוסח המכתב המקורי בשפת המקור בה נוסח - האנגלית ומייד נבחין במספר פרטים חשובים (תוכנו מעיד בפני עצמו):

http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/E210CA73E38D9E1D052565FA00705C61
"
Foreign Office, November 2nd, 1917.

Dear Lord Rothschild,

I have much pleasure in conveying to you, on behalf of His Majesty's Government, the following declaration of sympathy with Jewish Zionist aspirations which has been submitted to, and approved by, the Cabinet.

"His Majesty's Government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavours to facilitate the achievement of the object, it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious' rights of existing non-Jewish communities in Palestine, or the rights and political status enjoyed by Jews in any other country".

I should be grateful if you would bring this declaration to the knowledge of the Zionist Federation.

Yours sincerely,

(Signed) Arthur James Balfour
"

מכתב זה הוא מכתב רשמי המייצג את משרד החוץ הבריטי.
- המכתב מופנה ללורד רוטשילד ולא אל ראש הנציגות הציונית דאז - מר חיים וייצמן ז"ל.
זה מלמד ומוכיח שחור על גבי לבן באופן ברור וחד משמעי: העמדה הרשמית הבריטית איננה מכירה פורמאלית בגוף הציוני.
- בנוסף ניתן ללמוד שהבריטים השתמשו בביטוי בלתי חייב האומר כי: "ממשלת הוד מלכותה רואה בעין יפה". זהו ניסוח זהיר ומחושב הבא "לצאת ידי חובה" ולהשאיר "את כל האופציות פתוחות".
ממשלת בריטניה איננה מתחייבת לכלום, במיוחד לא בפני גוף שהיא כלל לא מכירה.
- שימוש נוסף בניסוח בלתי מחייב הוא ההמצאה הבריטית: "בית לאומי".
מושג זה שימש רבות לניגוחים ודיונים רבים ומגוונים העוסקים בשלילת זכות העם היהודי על מולדתו - דהלגיטימציה / דהמוניזציה.

אותם עויינים המנסים לטעון כי אנחנו פה בגלל בלפור - טוענים שאם כבר יש לנו זכות - זכות זו לא מדברת על הקמת מדינה עצמאית אלא על משהו ערטילאי מופשט נטול משמעות / פירוש - "בית לאומי".

בריטניה בפירוש לא מתחייבת. בריטניה לא אוהדת את היהודים ועל אחת כמה וכמה לא בזכות אהדתה / העדפתה אלינו אנחנו כאן.
- זאת ועוד - אין "הבטחת" אקסקלוסיביות מצדה של ממשלת בריטניה. מסמך זה אינו מבטיח שביום למחרת לא יחולקו מכתבים דומים לארמנים, צ'רקסים, בדואים, דרוזים, טורקים, בהאיים בהם כתוב שממשלת בריטניה "רואה בעין יפה" כינון מדינה למי שלא יהודי.

מסקנה:
בניגוד גמור למה שנהוג לחשוב - מכתב זה אינו "נכס" והבחירה ללמד אותו במקום ללמד את הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה + מסמך המנדט עבור פלשתינה -> הוא אחד המשגים הנוראיים ביותר (בהנחה ומדובר במישגה ולא במעשה מכוון) של מערכת החינוך הממלכתית שלנו ובמוסדות האקדמיה הרשמיים בארץ.
מסמך זה רק מזין מפלצת עויינת הטוענת כי אנחנו "הפייבוריטים של הבריטים הפולשניים", והמציגה אותנו כ"שלוחם של הבריטים לענייני כיבוש פלשתינה".
ומה בכל זאת כן ניתן ללמוד ממכתב זה?
שבאותם הימים הדבר הטבעי ביותר לכולם היה לכתוב פלשתינה על הנייר בהקשר יהודי !

----------------

6). הסכם "פייסל וייצמן" מבוטל / לא יצא לפועל.

תיאור:
חלומו הרטוב של כל עויין ישראל ממוצע הוא שמיתוס זה יהיה אמת.
ממשיך דרכו של הרצל (אשר כמו הרצל האמין במשפט בינלאומי ובדיפלומטיה), ד"ר חיים וייצמן ז"ל, ערך הסכם עם הערבים.

בעייה:
מרוב שהסכם זה הוא כל כך בעל חשיבות ראייתית (מלשון ראייה - הוכחה) ומשפטית - הוא הוצג כ"הסכם פייסל וייצמן" לשם מיזעור חשיבותו והצגתו כהסכם פרטי שולי בין שני אנשים שוליים, והחביאו אותו עמוק עמוק.
בימים אלו בהם ראש הממשלה הנוכחי נחשד כקובר במו ידיו את 'דו"ח הוועדה לבחינת הבנייה בשטחים' אשר נוסח ע"י מר א.לוי שופט דימ' - אנו זוכים להזדמנות הסטורית לראות איך תהליכים כאלו קורים !
את הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה הציגו כ"לא יצא לפועל", ולימדו עליו את המיתוס שהוא איך שהוא התבטל מעצמו כדרך קסם בגלל נספח כתב יד ערבי של האמיר פייסל המופיע עליו.

קיים אינטרס (אנטי ישראלי עויין) להשמידו, כיוון שמסמך כזה מוכר כ"כלי בינלאומי" (כלשון אמנת היסוד של האו"ם) והוא יכול להוות מקל ענק בגלגלים שלו (של האו"ם) - אחד מהעויינים הגדולים הגלויים ביותר של העם היהודי.
האו"ם ממש מושבת מכל פעילות אנטי ישראלית ("פרו פלסטינית") בהינתן שני תנאים:

- קיום הסכם בינלאומי ("כלי בינלאומי") שאומר שפלשתינה שייכת ליהודים.
- יהודי אשר יהיה מספיק נבון ואמיץ לדעת ולהכיר את סעיף 80 הנמצא בפרק 12 של אמנת היסוד של האו"ם, ואשר יתבע את האו"ם לדין.

עובדה:
'הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה' נחתם בין ד"ר וייצמן בשם הציונות, לבין האמיר פייסל בשם הערבים (חיג'אז).
ברור ומובן שמאותו הרגע ההסכם "יצא לפועל".
איך יודעים שפייסל ייצג את הערבים?
הוא הופיע בליווי משלחתו הרשמית, לצידו של ד"ר חיים וייצמן בליווי משלחתו הרשמית, ויחד הציגו הם חוזה חתום.
זה קרה בועידת השלום בפריס, ועידה ארוכה אשר הולידה 4 אמנות ואשר הולידה עוד דבר:
את חבר הלאומים - קהילה בינלאומית רשמית ראשונה ממש כפי שחזה (בערך) בזמנו הרצל.
אישור הערבים הרשמי לכך שפלשתינה שייכת ליהודים נתן אור ירוק לעוד פעולות עולמיות אשר גם השפיעו על היהודים.
אמנת היסוד של חבר הלאומים נוסחה וסעיף 22 הציג לראשונה את אמצעי המנדט - תשתית שבה מעצמה מבוססת מסייעת לעם נזקק בתחילת דרכו להגיע לעצמאות במהירות האפשרית.
'הסכם ערבי יהודי עבור המולדת בפלשתינה' אכן מכיל כתב יד של פייסל.
פייסל מצפה לדברים מסויימים מהבריטים.
הוא כותב בערבית דבר אשר זכה לכמה ורסיות של תרגום.
הוא כותב שאם הוא מקבל את התנאים (והוא קבל אף יותר) הוא באופן אישי יהיה אחראי למילוי כל סעיפי החוזה (בעיקרה חקלאות הדדית עם הציונים תוך כיבוד היהודים ושמירה על מצב שלום).
אך הוא ממשיך וכותב שאם הוא לא יקבל את תנאיו / דרישותיו (כאמור הוא קיבל אף יותר) - הוא יפסיק להיות אחראי באופן אישי על המשך מילוי תנאי ההסכם (בגדול - ניצול של הידע של הציונים בחקלאות תמורת חיי שלום...).
מעבר לכך שנספח כתב יד אינו מהווה כוח משפטי לביטול חוזה - נספח כתב היד של פייסל לא מדבר על ביטול.
נספח כתב יד זה בערבית לא זכה לחתימתו של וייצמן.
כלומר - מעבר לביזאריות - הנספח לא חתום.
האם זוהי הדרך הערבית לביטול הסכמים בינלאומיים משפטיים מכובדים אשר הוצגו בועידה עולמית חשובה?
שאלה יותר מבישה:

האם זוהי דרכה של צמרת האקדמיה הנאורה - לבלוע את הלוקש הערבי החובבני המודרני האומר שמסמך זה מבוטל על סמך כמה מילים בכתב יד ערבי נטול חתימה?

האם כך מבטלים חוזה מכובד חתום רשמי משפטי בינלאומי אשר הוצג באחת הועידות החשובות ביותר של העת המודרנית?
קיים תהליך מאוד מדוייק אותו יש לבצע על מנת לבטל הסכם כזה.
קיימת פרוצדורה.
שום מהלך מהפרוצדורה לא נעשה.
שום צעד לביטול ההסכם / חוזה מעולם לא ננקט.
שום מסמך ביטול מעולם לא נוסח ועל אחת כמה וכמה מעולם לא הוצג בפני הקהילה הבינלאומית.
העיקר שד"ר אורנה כץ מפמ"ר היסטוריה מתגאה בכך שהמסמך "לא חשוב" ולכן לא ראוי ללמדו. (אנא ראו סעיפים 4 + 5)

ד"ר וייצמן ז"ל הקים את האוניברסיטה העברית.
ד"ר חיים וייצמן ז"ל הניח את אבן הפינה של אוניברסיטה העברית.
ומת.
ואיך אוניברסיטה העברית גומלת לד"ר וייצמן ה"אבא שלה" על פועלו ותרומתו?

היא מעלימה על דעת עצמה את שני ההסכמים עליהם חתום וייצמן ז"ל, ואשר בעבורם השקיע רבות (הגהה, פגישות, זמן, משאבים - כל זאת ללא קבלת שכר מהציונים).
זוהי הכרת התודה הטיפוסית.

ראוי לאמר שאת האקדמיה (מילה יוונית אגב) לא המציאו בישראל. (אירוני - האוניברסיטה נוסדה דווקא ב"ימי הביניים").
האקדמיה היא עולמית / גלובאלית.
האקדמיה מבוססת / מושתתת / בנוייה על ומחוייבת לערכי מוסר, אמת, נייטרליות, אובייקטיביות, תבונה, שקיפות.
העלמת מסמכים בצורה מגמתית / מוטה ומגוייסת איננה דרך האקדמיה, איננה "רוח האקדמיה".
האקדמיה היא "נובלית" (אצילית - מחוייבת לתבונה, נאורות הומאניות).
האוניברסיטה עצמה (הצמרת האנושית האוחזת במושכותיה) פעלה בניגוד גמור לאתיקה זו (מילה יוונית גם כן) ולאמות מוסר אלו והחליטה להתעלם מהמסמכים עליהם מר וייצמן ז"ל חתום.
הדרך להתעלם מהסכם ערבי יהודי (והצגתו בשפת המקור - האנגלית - אלמנט חשוב ביותר) הוא להציגו בשנייה אחת כמבוטל / בלתי תקף / "לא יצא לפועל".

שאלה:
נשאלת השאלה מהו ה"סטטוס" בו נמצא 'הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה'?

תשובה / מסקנה:
ניתן לסכם ולומר ש(לצערינו) הסכם זה הוא הסכם מופר (מצד הערבים) ראשון, מתוך שורה וסידרה שלמה של הסכמים אשר הופרו וזכו לחוסר כבוד מהצד הערבי.

----------------

7). הרומאים נתנו לנו את השם פלשתינה.

תאור:
אחוז קטן של יהודים החלו לגלות את מה שנקרא "חזית / זירת פלשתינה לחיסול ישראל" / "תוכנית 10 הנקודות של אש"ף" / "השקר הערבי פלסטיני" / "תוכנית חורבן" / "גניבת הזהות הגדולה ביותר בעולם".
רוב היהודים עדיין רדומים, אך כאמור אחוז קטן החל להתעורר ולהבין כמה נזקים חמורים נגרמים לנו כאן בבית מכך שהערבים ביצעו חטיפת שם בלתי חוקית זו.
בפני אותו קומץ אנשים מוצבת בעייה:
מעולם לא נערך מחקר מדעי מקצועי המפרט את הנושא, ולכן מי שמחפש מידע מוצא טונות של מידע מבולבל.
נהוג לספר בורסיות שונות שהשם פלשתינה הוא שם רומאי אשר ניתן לנו (ליהודים / ממלכת יהודה / פרובינציית יהודה) לאחר מרד בר כוכבא כאמצעי ענישה אכזרי ביותר (מנטאלית אז, פיסית כיום) אשר נועד למחוק קשר בין היהודים ליהודה.

בעייה:
אימוץ תפיסה זאת גורם ליהודי הגאה לדחות את השם פלשתינה ולשנוא אותו.
"אינני מוכן להיקרא בשם רומאי שניתן לי על מנת להשפילני".
במהותו משפט זה הוא נכון ונאמר בכאב אמיתי,
אך זה עוזר לערבים להמשיך להחזיק בנשק הצדקת הטרור שלהם - השם פלשתינה אשר בזכותו כל פעולת טרור מוצגת כ"מאבק על פלסטין הכבושה", אשר בזכותו כל מחבל זוכה לכינוי "פעיל שלום".

עובדה:
אבי ההסטוריה הוא ההסטוריון ("חוקר" ביוונית) הרודוטוס שחי במאה ה 5 BC. בספרו "הסטוריות" ("מחקרים" ביוונית) הוא משתמש בשם Palestine (לא פלשת) כמה פעמים.
הוא מתאר מלחמה עקובה מדם בין היוונים לפרתים (פרסים). כאשר הצבאות עוברים כאן הוא כותב פלשתינה.
הערבים לא היו כאן , האסלאם אפילו לא היה רעיון, מוחמד עדיין לא נולד וגם הקיסר הדריאנוס עדיין לא נולד.
הקיסר הרודוטוס (נקמן אכזר ביותר) נולד רק כ 600 שנים לאחר מכן.
ייתכן והדריאנוס (כמו כל רומאי טיפוסי בתקופתו הוא היה בעל אמוציות חזקות ביותר, רגיש ביותר לנושא מרידות ונקמן ברמות שקשה להעלות על הכתב) עשה שימוש בשם פלשתינה כדי לחתוך קו אמונה של היהודים בממלכת יהודה, אך הוא בוודאי לא המציא אותו ולא "נתן" אותו.
השם היה קיים לפני.
ייתכן שהשם היה קיים לפני הרודוטוס, אך כאמור הרודוטוס הוא העדות הכי עתיקה לשימוש בשם זה.
כאמור ייתכן והדריאנוס כפה שימוש אקסקלוסיבי בשם זה - אך הוא לא המציא אותו ועל אחת כמה וכמה לא נתן אותו ליהודים / ממלכת יהודה.

פנייה לכל היהודים החרדים (מלשון חשש, לא מלשון דת) שאינם רוצים להיקרא בשם שרומאי נתן - יש לכם עבודה דחופה לבצע.

רוצו מהר לשנות את השמות של העיר הקדושה טבריה, ושל העיר היוקרתית קיסריה כיוון שהן מתהדרות בשמות שהרומאים הצוררים נתנו.

----------------

8). הציונים הם "שלוחה" (שכירי חרב) של הכובשים האמפריאליסטים / קולוניאליסטים.
9). הציונות הם האמצעי של הבריטים לשלוט כאן.
10). הציונות היא תנועה כובשת.

תיאור:

במסגרת נסיונות האנטישמים להדיח אותנו מציון, טוענים הם כי הציונות היא תנועה כובשת, אשר פעלה כ"שכירת חרב" של הבריטים האמפריאליסטים.
לא מספיק שעלינו להתמודד עם אשמות ועלילות דם מופרכות אלו אשר מקורן בגורמים עויינים מחוץ - הן מקבלות חיזוק דווקא מיהודים (יש הטוענים שאינם יהודים למרות שהם עצמם חושבים שהם היהודי היחידים האמיתיים) מ"בית" / מ"תוכינו" (נטורי קרתא ודומיהם).
החלטת האו"ם האנטישמי הקובעת שהציונות היא גזענות ממש לא עזרה לנו, וכפי שעו"ד הווארד גריף כותב בספרו - גם לאחר ביטול ההחלטה לא ניתן היה למחוק את הרושם והטעם המר שהחלטה בזוייה זו הותירה.

בעייה:

הצגת מדינת ישראל כגחמה בריטית פרטית (תוך "ניצול" כביכול שהבריטים ניצלו את הציונים) מציגה אותנו כמדינה בלתי חוקית ומציגה את היהודים (כיום כבר אין "תנועה לאומית ציונית רשמית" וכאשר עוינינו טוענים נגד הציונות הם בפועל טוענים נגד היהודים) כנטע זר פולשני שהרי זה רק עניין של זמן עד שייאלץ לוותר על הטריטוריה אותה כבש בעבר מהערבים.

עובדות:

פלגים דתיים יהודים מסויימים מפרשים ומפענחים את ספרות הקודש בצורה האופיינית להם.
מאותו טקסט (התורה כמובן) שמלמד יהודים רבים על הצורך ליישב את ארץ הקודש - אותם פלגים קיצוניים מסיקים בדרכם הם כי אסור ליישב את ארץ הקודש עד ביאת המשיח.
הם טוענים בנוסף, כי הפעילות הציונית מהווה "זירוז אנושי לתהליך גאולה אשר אמור להיות אלוהי בלבד" - כלומר חטא.
ולכן הם החלו לצאת בתעמולות גנאי נגד היהודים הציונים.
לצערינו גם תנועות דתיות "לייט" נדבקו בתעמולה זולה זו והחלו להרחיב אותה תוך התבססות על חצאי אמיתות, הוצאת דברים מהקשרם, ציטוטי חצאי טקסטים, ציטוט ממקורות ישנים ולא עדכניים, שמועות ודיעות / פרשנויות בעלות אופי סובייקטיבי.
הפלגים הדתיים הקיצונים פעלו בארץ הקודש נגד הקמת המדינה (ביקשו מהערבים והבריטים לטרפד בכל דרך את הקמת המדינה ואת עליית היהודים לפלשתינה) ונוהגים עד היום להיות אורחי כבוד (כולל בכנסים של הכחשת שואה) אצל מי שמוגדר כ"המן המודרני" - גדול אוייבינו.
הם לימדו אותו (את המן המודרני) שהאוייב הציוני הוא יישות עויינת החייבת להיות מחוסלת.
כך התפתחו (ואם לא התפתחו כאן - בוודאי התגבשו והתחזקו) להן עלילות דם נגד הציונות אשר במהותן טוענות כי ה"ציונות היא תנועה כובשת".
אך האמנם זה כך?
האם הציונות היא תנועה כובשת?

כלל וכלל לא.

הפתעה רבה נכונה לכל מי שסבר שהתנועה הציונית היא "כובשת".

בפועל,

הרצל ז"ל גדל בתוך תהליך של הגדרת עמים אשר החל ב 1848 (הנקרא "אביב העמים").
הוא גדל עם מושגים של הגדרה עצמית, התקבעות בטריטוריה ורצון של עמים להומוגניות (אחידות).
הרצל יצר תפיסה / לאומיות מתקדמת - חלוצית.
הוא ממש חידש מספר דברים:

הנחת היסוד של הרצל - העם היהודי הוא עם אחד ומאוחד (וזה לא כל כך שונה מתחושת הלאומיות שהתפתחה אצל עמים רבים).
היות היהודים עם היא הדבר החשוב ביותר שראוי וחשוב להדגיש ,כיוון שרק עם היא יישות הזכאית לדרישת הגדרה עצמית. זהו התנאי - עם.
(שימו לב שמסיבה זו הופעלו לחצים על מנחם בגין ז"ל, שהיה עורך דין בהשכלתו, לחתום ולהכיר באופן רשמי בערבים כ"עם פלסטיני בעל זכויות לגיטימיות ודרישות צודקות" בהסכמי קמפ דיוויד - הכרה שסללה את הדרך והתשתית להסכמים נוראיים כגון אוסלו).

במה הרצל מחדש?

הרצל מחדש בדרך שבה הציונות יכולה להגשים את השאיפות שלה. הוא מבין מהר מאוד שהבעייה היהודית חייבת לעבור ולהפוך להיות בעייה בינלאומית. הוא מבין שיש לאמץ את הדרך המדינית.
בימים בהם עמים ניהלו מאבקים מזויינים - הרצל מלמד:

"זו אכן שאלה לאומית אך כדי לפתור אותה עלינו להפכה תחילה לשאלה עולמית מדינית הטעונה הסדר גם במועצת עמי התרבות"

האם באותה התקופה הייתה "קהילה בינלאומית" (מועצת עמי התרבות)?
שלילי.
הרצל שקיבל את הכינוי "חוזה המדינה" דיבר גם כאן במונחים עתידיים.
ב 1920 כאמור קם חבר הלאומים, וב 1945 קם לו האו"ם שהיה גלגול של חבר הלאומים.
הרצל דוגל בדרך המדינית וראוי לחזור ולהדגיש שזה היה בימים בהם כל העמים פעלו באלימות ובמאבקים מזויינים להשגת מבוקשם.

הרצל דוגל בתמיכת הקהילה הבינלאומית. זוהי ה"ציונות המדינית".
ה"ציונות המעשית" מצד שני גורסת ברכישת וגאולת אדמות ויישובם בפועל.
הרצל שותף להקמת בנק אנגלו פלשתינה אשר נוצר בעיקר למטרת גאולת אדמות. כיום בנק זה הוא בנק לאומי הידוע.

כך נקבע העקרון הראשון:
מחוייבות גיוס ותמיכה בינלאומית.
הרצל מפרט ומדגיש: פתרון מדיני / פוליטי / דיפלומטי / משפטי !

העקרון השני של הרצל מדבר על מחוייבות יהודים לערכים אוניברסליים.
בימים בהם אירופה נשלטת ע"י אמפריות עריצות אשר מתייחסות לנשים כקניין ולאיכרים כ"צמיתים", כותב הרצל על מדינה דמוקרטית.
גם כאן הרצל מדבר במונחים כמעט עתידיים.
הוא מדבר על מפגש בין סוציאליזם שמטרתו להיטיב עם האזרח לבין יוזמה חופשית אשר יכולה לאפשר ליזמים לעסוק בכלכלה חופשית.
הרצל (בספרו "מדינת היהודים") כותב על דיור ציבורי (נשמע רלוונטי בימים אילו?), ימי עבודה של 7 שעות, חופשות לידה, זכות בחירה לנשים, חינוך חינם עד האוניברסיטה, ערכים של איכות סביבה, חופש דת ועוד.

העקרון השלישי של הרצל הוא נגזרת של העקרון השני:
היחס לאחר !
מקומו ומעמדו של המיעוט.
המושג מיעוט באותם הימים כמעט לא היה קיים מהסיבה הפשוטה: ברוב המדינות ברוב התקופות המיעוט היה משולל ונטול כל זכויות.
השיח העיקרי של התנועות הלאומיות במאה ה 19 מדברות על הומוגניות. למיעוט אין מקום.
גם כאן הרצל הקדים את זמנו והרחיב בספרו (אלטנוילנד) על סוגית המיעוט הערבי אותו חזה וזכויותיו.
בזמן הרצל, גם במדינות הנאורות יחסית, המיעוטים היו בד"כ משוללי זכויות (נשים החלו להצביע בשוויץ הנאורה רק בשנת 1970 בקירוב).

לכל היהודים הדתיים היקרים אשר מאמינים לפרופוגנדות זולות ובלתי מבוססות:

היכולת של הרצל התבטאה במיוחד בהישג מרשים:
הוא הצליח לגייס, לאחד ולכנס נציגים יהודים רבים (כולל נציגים דתיים !) תחת קורת גג אחת בבאזל 1897 - הקונגרס הציוני.
מטרת הקונגרס: הקמת ויצירת תשתית ומבנה של ארגון יהודי.
משפט הסיכום שהיה מוסכם ומקובל על כולם היה:

"הציונות שואפת להקים לעם היהודי מולדת חוקית בפלשתינה מובטחת על פי משפט הכלל"

הרצל ככלל ותנועת הציונות (אשר הומשכה ע"י ד"ר וייצמן ז"ל אשר עמל להשגת הסכמים עם הערבים ותשתית משפטית חזקה להקמת המדינה) בפרט, עמלו על מדיניות, פוליטיקה, דיפלומטיה ומשפט - בימים בהם עמים רצחו אחד את השני לשם השגת טריטוריות וריבונות.

מסקנה:
כמה לא הוגן שהתנועה היחידה בעולם, אשר שאפה להשיג עצמאות ובטחון לעם היהודי במולדתו בדרכי נועם ושלום, "זוכה" (בעיקר בגלל אויבים מבית) לעלילות דם המציגות אותה כ"כובשת", וזוכה לקבל החלטה, מגוף כה אנטישמי כמו האו"ם העויין אוייב ישראל, המציגה אותה כ"תנועה גזענית".

----------------

11). הרצל היה מתבולל.

תיאור:

מיתוס זה הוא קצת שונה.
מיתוס זה הוא פנימי, פנים ארצי ולרוב אינו חוצה את גבולות המדינה.
למראית עין מיתוס זה אינו קשור ישירות למעמד ישראל, לזכותינו על המולדת ולבטחון המדינה.
אך זה רק למראית עין.

בעייה:

התעשייה השלמה של השמצת הרצל וראשי הציונות (תעשייה המבוססת על התבכיינות לשמה ללא כל שיח על פתרונות יעילים) לא גוועה במשך עשורים והיא גורמת לקרעים רבים.
כל בר דעת ולא משנה באילו אמונות הוא מחזיק, יכול להסכים כי קרע מבפנים הוא מתכון בטוח לאסון.
שינאת אחים (שבמקרים אילו מפותחת לצערינו ע"י אנשי הספר) מעולם לא תרמה לחוסן, ויש הגורסים שהיא זאת אשר הביאה עלינו את כל הצוררים אשר הרסו לנו את בית המקדש בזמנו, ואשר רוצים לקרוע נתח ענקי מעיר הקודש בהווה.

עובדה:

זה יכול להיראות מוזר להתחיל קטע המדבר על עובדות עם המילה "נניח", אך בכל זאת נעשה זאת:
- נניח שאנחנו עדים לריב אלים בין ילד בן 3 לנער בוגר בן 13.
הריב הולך ומחריף ולאט לאט יוצא מכלל שליטה.
למי כדאי לפנות?
לילד בן השלוש או לנער הבוגר?
עם מי סביר יותר שניתן לדבר?
ללא ספק יש טעם לדבר על אחריות ובגרות עם הנער הבוגר יותר.
יסלחו לי כל החילוניים, אך אני משווה את הנער הבוגר למחזיקי הספר (בעלי האמונה, הדתיים), ומשווה בין הילד בן ה 3 לחילוניים.
וזאת למה?
כיוון שאלפי שנה מתפארים הדתיים בכמה דברים:
- יש אלוהים.
- הוא אחראי להכל - להתחלה וגם לסוף.
- הוא "אבי" ומקור כל מחשבה של כל אדם.
- הוא הכל מהכל - יודע כל - יודע סודות המציאות שכן הוא המציאות.
- הוא כתב ספר חוקים / ספר הנחיות.
- הוא בחר ביהודים.
- הוא הפקיד את הספר בידי היהודים.
- היהודים מחוייבים לספר זה.
ומכיוון שכך, ליהודים הדתיים (אנשי הספר, העם הנבחר) יש לא רק זכויות - אלא גם מחוייבויות.
כולל המחוייבות לנהוג כנער בוגר ולא כילד אמוציונאלי בן 3.
עוד מחוייבות היא: להימנע ממתן עדות שקר.
ע"י כך שמפיצי הרעה נגד הרצל עושים זאת מבלי לקרוא מתחילה ועד תום את ספריו ומחזותיו של הרצל - הם חוטאים ישירות נגד רוח התורה וכמובן נגד אלוהים אשר הפקיד את התורה בידיהם.
הדתיים, בניגוד לחילוניים, מחוייבים לספר התורה ועל כן מחוייבים לאהבת אחים ולעקרונות של אמת.

קיימת תופעה (נפוצה על גבי במות וירטואליות בהן מתנהלים דיונים):
מי שמעז להעביר ביקורת על ספרות הקודש ו/או על דרכי הפולחן והסגידה של אנשי הדת - "זוכה" להיקרא אנטישמי.
איום ונורא.
ידוע ביותר שיש הבדל תהומי בין ביקורת על דת (ובמיוחד על דרכי עבודתה) לבין "שינאת יהודים".
לא כל מי שמתנגד לאמיתות ספרות הקודש, לא כל מי שמתנגד לדרך בה הדתיים מתנהלים הוא בהכרח שונא יהודים.
לכן לא כדאי "לתת יותר מדי גז" כאשר מנבלים את הפה.

כמה עובדות על הרצל

ישנם יהודים המאמינים בגלגולי נשמות.
יש הטוענים כי זו אחת מאבני היסוד של היהדות (קרי חוכמת הקבלה) ולראיה אומרים: "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים" בעת הספד אדם שנפטר.
מצד שני ישנם יהודים רבים הטוענים כי קבלה מוקצית ואסורה והם שוללים כל יסוד של גלגולי נשמות, קרי קיומה של נשמה.
יש גם סברות הגורסות כי קבלה היא ה"נצרות של היהדות" וכי היא מושפעת מכתבי הגויים, למרות שכל מי שיקרא את "עץ חיים" של האר"י הקדוש ואת ספר הזוהר לבטח יתרשם אחרת.
מי שמאמין בגלגולי נשמות ("שער הגלגולים") מאמין כי האדם (בהיותו ב"שלב הביניים - אחד עם אלוהים - מחצבת הנשמות") בוחר את מקום הולדתו ואת נסיבות חייו מראש (על פי תיקונים אשר עליו לבצע).
המתנגדים והשוללים את קיומה של נשמה ("ניצוץ אלוקי") כמובן יודעים את מה שרובינו יודעים:

האדם לא בוחר את מקום הולדתו.

כשם שאברהם אבינו לא בחר להיוולד למשפחה של עובדי אלילים, כשם שמשה רבינו לא בחר לגדול עד בחרותו אצל פרעה, כך גם הרצל לא בחר היכן להיוולד.
כלומר:
יותר נכון מ"הרצל היה מתבולל" - יש לדייק (לשם כבוד המת) ולאמר: "הרצל נולד למשפחה של מתבוללים".
אך האם גם זה נכון?
האם משפחתו של הרצל הייתה מתבוללת?
ובכלל, האם אין היהודים ממהרים מדי "ללחוץ על ההדק" ולחרוץ גורלות?
האם בכל פעם שהיהודים משתמשים במושג "מתייונים" / "מתבוללים" - האם הם בכלל יודעים על מה הם מדברים?

וזה מחזיר אותנו מעט אחורה.

מבלי להלאות בפרטים, היו ימים בהם ממלכת מקדוניה (אשר נחשבה לחלק מיוון) יצאה למסע כיבושים.
בראש הצבא עמד הכובש הידוע אלכסנדר מוקדון.
אלכסנד אמנם היה כובש אכזר בעל שאיפות "נורמליות" - לכבוש כמה שיותר (בראש ובראשונה הוא רצה לחסל את הפרסים, אך משהשיג שאיפה זו התיאבון גדל...).
אך מעבר לכך, הוא ניחן בעוד תכונה שלא הייתה כה נפוצה באותם הימים - הרצון ללמוד (ולא לשחוט) מאותם עמים אשר כבש.
הוא נהנה לספוג וללמוד מעמים רבים אותם פגש, וכמובן אף נהנה ללמד אותם (והוא מצא אוזן קשבת).
תכונה זו, תופעה זו זכתה לכינוי "הלניזם".
אלכסנדר מוקדון פתח בתקופה בת מאות שנים של הלניזם.
וזה אמר: היוונים (מקדונים, זוכרים?) כובשים, משתפים את העמים הכבושים ב"תורה" שלהם, ויונקים מהסביבה.
מיקס, סלט, כור היתוך של אמונות, חוכמה, דתות, מיתוסים, מיתולוגיות, סיפורים, פולחנים וכו.
וכך קרה גם אצלינו.
עם הזמן נוצר מצב שמאוד מזכיר את מה שקורה בימינו.
יהודים רבים (כולם היו דתיים אז - לא היה מושג חילוניות בימים המדוברים) שכחו את העברית הקדומה והחלו לדבר ולכתוב ביוונית.
זוהי הסיבה הרשמית לכך שיהודים החליטו לתרגם את התנ"ך ליוונית - תרגום הידוע כ"תרגום השבעים" - על מנת שיהודי המרחב יוכלו להמשיך לקרוא בתנ"ך.
בדיעבד זה התברר כטעות איומה כיוון שלראשונה בהסטוריה - ליוונים היתה היכולת לנבור ולנעוץ ציפורניהם בחוכמת היהודים, דבר שהחל תהליכים אותם אנו מכירים מאוחר יותר כהיווצרות הנצרות (בליל של יהדות מהולה עם סממנים של עמי האיזור).
יהודים רבים אימצו שמות יוונים קלאסיים (ממש כפי שכיום חיים יהודים בשם מייקל, ג'ון).
יהודים רבים החלו ללכת עם כותנות יווניות וסנדלים שאפיינו את היוונים.
וזה נקרא הלניזם.
זוהי לא התבוללות ולבטח לא "התיוונות".
היהודים הללו (למעט בודדים נדירים יוצאי דופן) לא ויתרו על אמונתם באל אחד ובקדושת ספרות הקודש ולבטח לא המירו את דתם !
אין כמעט תיעוד על יהודי שהפסיק להאמין באל אחד והחל להאמין באלילים. כן - המקדונים / יוונים באותם ימים מדוברים היו באופן רשמי עובדי אלילים / פגאנים.
אך כן היה נפוץ למצוא יהודים רבים במרחב שלנו שלא טרחו לשמר את השליטה בעברית הקדומה, ואשר התלבשו כמו היוונים ואשר קראו לעצמם בשמות יוונים.
אי לכך, המושג "תהליך הלניזציה" הוא הרבה יותר הולם מ"התבוללת" / "התיוונות".
יהודים שמרו על אמונתם, פולחנם ודתם.
דבר נורא אחד עם זאת כן קרה - יהודים החלו ללמוד תורה מטקסטים המתורגמים ליוונית / לטינית.
זאת כיוון שהם בחרו לזנוח את השפה העברית הקדומה - וראוי לחזור ולהדגיש - היו אלו יהודים דתיים אשר זנחו את השפה.
שפה היא אחד מאבני היסוד וממאפייני התרבות.

לכן, אין למהר ללחוץ על ההדק ולהשתמש במושגים לא מדוייקים.
מי שקורא על הרצל מגלה שהרצל הוא צאצא של רב ממוצא ספרדי.
אך כן - משפחתו חטאה בכך שהייתה משכילה והכירה את דרכי עמי הסביבה.
בשום מקום לא כתוב שמשפחתו המירה את דתה, אך זה כן נכון שמשפחתו הייתה חלק מתהליך / גל ענקי (ממש נחשול) של בריחה מהיהדות השמרנית המסורתית הרבנית.

ובכן,
הרצל לא היה מתבולל, כי אם נולד למשפחה שהתערתה עם סביבתה - אך לא התבוללה !
--

דברנו מעט מעלה על התקופה לתוכה הרצל נולד. בתקופה בה פרחה הרוח הכללית של רצון של עמים להשתחרר מעול אמפריות עריצות.
אך לתקופה זו הייתה עוד מאפיין.
יהודים הוגבלו ע"י הגויים (גזרות / אנטישמיות) לגבי תחומי עיסוקם.
כמובן שזכויות רבות של יהודים נשללו במקומות מסויימים / זמנים שונים.
זה הותיר את היהודים עם תחומי עיסוק הקשורים למסחר, חליפין, כסף.
עיסוקים אלו חייבו את היהודים להשכיל (וברוך השם ליהודים יש ראש) בתחומים שונים, וקירבו את היהודים לאוכלוסיות לא יהודיות.
זה גרם ליהודים להוציא מעט את הראש מהתורה (זוכרים - מטקסטים מתורגמים של התורה) ולהכיר יותר את הלכי הרוח של השכלת הגויים.
יהודים רבים חשו שהם לפתע "מקבלים פרופורציה", והאמינו שהם מתחילים להבין שהפולחנים והמנהגים הטקסיים היהודי הרשמיים הם גלותיים, בלתי נכונים, רחוקים שנות אור מכוונת המקור והכי חמור:
הם החלו (לפחות על פי דעתם והבנתם) להבין שהיהדות ברבות השנים הפכה לפולחן של "אמונות טפלות".
כיהודי חרדי מסורתי זה בוודאי מכעיס לקרוא על כך, אך זוהי הייתה מסקנתם:
היהודים סטו מהעיקר והחלו לעסוק בשולי.
כל מי שיקרא אי פעם על המלחמות בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים לבטח יילמד ויסיק שהממסד הרשמי הגדול לא יודע לקבל ביקורות ב"עין טובה".
שוב - זאת הייתה דעתם של יהודים אלו, אשר לא התבוללו אלא רק חשבו שהם חייבים לשפר את היהדות ו"להחזירה למוטב" - להחזירה למקור.
יהודים אלו היו בקיאים בתורה (למרות המיתוס האומר שהם התרחקו מהתורה) וניסו להפריד על פי הבנתם מה באמת אלוהים רוצה מאיתנו מול מה שלדעתם הוא רק פרשנויות אנושיות על פי רוח זמן ומקום.
כך קמו תנועות רבות אשר יצאו מהזרם.
אכן בודדים ויוצאי דופן הלכו רחוק ובצורה קיצונית, אך ככלל מדובר על יהודים אשר המשיכו להאמין בכל לבם כשהם בטוחים שהם יכולים לתקן את אשר לטעמם ניזוק במהלך השנים.

הרצל כאמור גדל לתוך זה ואולי בגלל זה הוא יכל לקדם את רעיון הקמת המדינה ("הגשמת השאיפה הציונית של חזרת היהודים למולדתם").
בזכות זה שהרצל (שוב - יהודי כדת וכדין) הכיר טוב והשכיל ב"חוכמת הגויים", הוא ידע לזהות מצבים ולתכנן מהלכים.
הרצל אמנם לא זכה להיכנס לארץ הקודש (הוא רק ביקר בה), אך התשתית אשר הוא השאיר גרמה לנבואת קיבוץ הגלויות להתגשם.
וזה לא היה קורה (לפחות לא בדרך זו) אם הוא לא היה ער למשפט העמים, דיפלומטיה, פוליטיקה ובקיצור - ההשכלה של הגויים.

דיברנו על כך שסאטמרים, נטורי קרתא (ועוד כמה קבוצות) מכנות את הציונות "חוטאים", שכן על פי דעתם הציונים התערבו ב"תוכנית אלוהית" ובקצב האלוהי שבו מדינת היהודים תהיה "כשרה" לחזרת היהודים.
אך ישנם עוד ערכים בתורה.
ישנו ערך עליון של קידוש חיי אדם - וחיי יהודי על אחת כמה וכמה.
אותם רבנים קיצוניים אשר פקדו על עדר יהודי שלם להישאר בגולה - לא כל כך הקפידו על ערך תורני מקודש זה.
הרצל כן.
כל מה שהניע את הרצל היה דבר אחד בלבד:
הצלת יהודים !
ואין יותר חשוב מכך !

ישנו הבדל גמור בין הרצל הצעיר אשר כתב ביומניו האישיים, לבין הרצל הבוגר יותר אשר כתב ספרים ומחזות (ועיתונאות).
מסתמן ועושה רושם שאותם ארגונים אשר "מבוללים את הרצל" קראו רק את היומנים.
זה נקרא הוצאת דברים מהקשרם.
זה נקרא להיות מוטה / מגמתי ולא הוגן. ("מתן עדות שקר"?)
אכן הרצל, מתוך דאגה רבה לעמו, העלה תיאוריות וסברות רבות והגיע אף להתחבט בשאלה התיאורטית - האם התנצרות מוחלטת של היהודים והיטמעותם בסביבתם תוביל להצלתם?
מהר מאוד קיבל הרצל את התשובה:
המרת דת לא תואיל. יהודי הוא יהודי.
למעט התחבטות תיאורתית זו הרצל היה בעל רגשות עמוקים וזיקה עצומה ליהדות וליהודים. קריאה בספריו תוכיח זאת וכל המוסיף גורע.

כתוצאה מפעולותיו הרבות ויגיעתו - הוצעו להרצל מספר הצעות / תוכניות.
הרצל שקל אותן.
הרצל שקל אם כדאי ליהודים (כמקלט חירום עד הישכח זעם - הצלת מליוני חיי אדם) להשתכן (זמנית כמובן) באוגנדה (למעשה זה חבל ארץ בקניה), ארגנטינה - אך כמובן שבחירתו הסופית היתה המולדת היהודית.
אמנם הרצל לא היה זה שטבע את מונח הציונות (היה זה מר נתן בירנבויים ז"ל אשר לצערי לא זכה להכרה רבה), ואמנם הרצל לא יזם את הציונות אלא תרם רבות לגל / תהליך קיים - אך הוא עשה זאת עם 100% ממרצו, זמנו, כוחו, כישוריו ומשאביו.
עוד דבר כמעט בלתי ייאמן שהוא עשה - הוא הפליג לפלשתינה על סיפון אוניה רעועה מטה לנפול.
זה לא היה קל.
יהודים נוספים לדוגמת הרב קלישר ז"ל חשבו גם כן על מסע זה, אך לא יכלו לממשו - כל אחד מסיבתו האישית.

בפלשתינה באותם זמנים היה קל להדבק במחלות שונות (זוכרים את ד"ר מזרקי מהבלדה על משה יואל סולומון?)
ואכן הרצל נדבק ונפל למשכב.
הוא הובהל על כרכרה / עגלה אך כיוון שהשבת עמדה להכנס הוא פקד לעצור את העגלה על מנת לא לחלל את השבת.
ידוע גם שהרצל סיים נאום מרגש בירושלים עם האימרה "אם תישכח ירושלים תישכח ימיני".

יהודים רבים נוהגים לזקוף לזכות ולשבח יהודים חילוניים אשר נולדים ל"סביבה רעה" ואשר למרות חוסר תמיכת הסביבה - חוזרים לשורשיהם היהודים.
כבר הוכח שמשפחתו של הרצל לא התבוללה, אך כמובן ידוע שמשפחתו לה היוותה "גורם יהודי דתי מחזק" / "סביבה תומכת ליהדות". הרצל בבגרותו גילה סממני חזרה עמוקים לשורשיו היהודים וזאת ללא סיוע מסביבתו ובכך על פי אמונות מסויימות - שמור לו חסד וזכות.

לסיכום:
הרצל לא היה צדיק ולא היה קדוש.
אך הוא היה רחוק שנות אור ממה שמנסים למכור לנו.
אין כל תועלת מעשית בהכפשת אבותינו המייסדים - זה מוביל רק לתוצאות הרסניות הן מבחינת האמונה (שינאת חינם = חורבן בית המקדש ע"י צוררים) והן מהבחינה הפרגמטית (קרע בעם = החלשתינו מבפנים, פגיעה בחוסנינו).
להיפך, תופעה שלילית זו יכולה לעורר אצל הקורא החילוני את הרצון העז להתחיל לפשפש ב"שלדים המוסתרים בארונות של הדתיים" (ויש) וליצור ממש מלחמת אחים.
בואו נמנע מזה.

המלצה:
אנא יהודים יקרים.
אתם מחזיקים בספר הספרים אשר הופקד בידיכם לאחר שנבחרתם להיות עם סגולה / עם נבחר / אור לגויים.
התנהגו כך.
פעלו על פי הספר.
לימדו את האמת השלמה על הרצל, והפסיקו כל פעולה שאין לה שום תוצאה חיובית אחת ואשר עלולה לפי אמונתכם למנוע הקמת בית מקדש שלישי.
אתם הבוגרים ואתם המחוייבים לספר.

תודה רבה

----------------

12). מדינת היהודים נוסדה בגלל השואה.

תיאור:
מי לא זכה לשמוע לשמוע שמאלן רדיקל מיטיב להתבטא?
מי לא זכה לשמוע שהגיע הזמן "להפסיק להטריד את העולם", הגיע הזמן "להפסיק להתבכיין על שכולם שונאים אותנו", שהגיע הזמן "להפסיק להיות פרובוקטיביים", שהגיע הזמן להפסיק לנצל את השואה למטרת "היותינו קרבנות מסכנים" (מסחטת רגשות) וניצול השואה לסחיטת כספים מהעולם?
מי שלא זכה לשמוע דברים מסוג זה - אשריהו.
מי שלא זכה לשמוע וכן מעוניין להקשיב להם - יכול אני להפנותו לתוכניתו "העם הנבחר" של ירון לונדון.
ירון לונדון מייצג דיעה (המשפקת בהחלט צמרת שלמה של "נאורים משכילים" באקדמיה) הגורסת כי:
די - מצצנו מספיק את העולם תוך ניצול השואה. הגיע הזמן לשכוח ממה שהיה ולהפסיק את ה"מחול" הרגשי סביב זה.
והקיצוניים מביניהם טוענים שחלק מה"מציצה" היא - המדינה היהודית.
כלומר - לא רק שקיימים עויינים מבחוץ המנסים לטעון ש"קבלנו מדינה" בגלל רחמי העולם עלינו - אלא שיש "משכילים" מבית הטוענים זאת.
וחמור עוד יותר - אם נעזוב את השמאל הרדיקל וניגש לדבר על כלל האוכלוסייה - מעת לעת ניתן למצוא "סתם אזרח" אשר טוען שבגלל השואה "נתנו לנו להקים מדינה".

בעייה:

שוחחנו רבות על כך שגורמים עויינים מנסים לנגח את זכותינו והם עושים זאת על ידי כל דבר שהם יכולים למצוא.
ברגע שהזמן יתיר - הטענה תהיה:
או קי, השואה מזמן עברה וחלפה לה, כל הניצולים כבר לא בין החיים, הגיע הזמן להפסיק את רחמי העולם כלפיכם - קומו וצאו מהארץ אשר בה התנחמתם זמן רב...

עובדה:

כל מי שהגיע בקריאתו עד כאן בצורה לינארית כבר עבר על כל העובדות הרלוונטיות.
זמן רב לפני זוועת השואה כבר החלו מהלכים שנועדו להגשים את נבואת שיבת ציון - שיבת העם היהודי לביתו מולדתו.
נהוג לשייך את תחילת המהלך להרצל ז"ל, אך כפי שכבר נאמר הציונות החלה לפניו.
את השם מר נתן בירנבויים ז"ל כבר הזכרנו, והיו עוד אישים וגופים ("חובבי ציון" לדוגמה) אשר החלו בתהליך.
התהליך קבל תאוצה ומעת לעת ניתן היה לציין שיש "כברת דרך" / שלב בהתקדמות.
'הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה', הנוכחות בועידת השלום בפריס, הנפקת ה'מנדט עבור פלשתינה' היו שלבים שייתכן שבלעדיהם (למרות הבוז אליו הם זוכים מהיהודים כפויי הטובה והבורים אשר מאכלסים עמדות ותפקידי מפתח הן באקדמיה, הן במערכת החינוך) לא היינו פה.
וכל זה קרה לפני השואה.
דברנו כבר על הידיעה שהיהודים יכלו כבר בשנת 1922 להכריז על עצמאות.
חבל שהיהודים אז לא ידעו על כך. אמנם נזקקנו לבריטים (האמנם?) לשם הגנה מול פורעים בדואים וערבים ולבניית תשתיות, אך אם היינו מכריזים עצמאות - לא היה מנוסח הספר הלבן (אחד מהפשעים נגד האנושות הגדולים ביותר) ובהחלט ייתכן שבשנת 1937 כאשר אייכמן הגיע לכאן לתיאום ניקוי אירופה מהיהודים ("יודן ריין") והעברתם לפלשתינה - ייתכן וזה היה קורה בהצלחה (הבריטים טרפדו את נסיונות אייכמן לתאם את העברת היהודים לארץ בשנת 1937).

----------------

13). פלשתינה / פלסטין / פילסטין / פלסטיין היא המולדת הערבית הכבושה.

תיאור:
יותר ויותר בעשורים האחרונים נפוצות ורסיות שונות של טענות מגוונות הסובבות סביב מהות אחת:
היהודים כבשו לערבים את פלשתינה / פלסטיין / פילסטין.

בעייה:
לטענה מתמשכת זו התופסת תאוצה יותר ויותר יש מטרה אחת והיא לגרום ללחצים עולמיים (ופנימיים עקב יהודים רבים המתחילים להאמין לטענה זו) האמורים להביא לכך שניחשב כזרים פולשים במולדתנו.
זה בא כדי לנגח את זכותינו הלגיטימית וההסטורית על ארצינו - דהלגיטימציה / דהמוניזציה.

עובדה:
מי שקרא בצורה לינארית סדירה את כתב זה כבר קרא את כל העובדות, הן ההסטוריות הן המשפטיות / מדיניות הבאות ללמד שתפיסה (מלאכותית סינטתית) זו היא שגוייה מיסודה.
בבסיס:
כבר במאה החמישית לפנה"ס נעשה שימוש כתוב בשם פלשתינה (לא פלשת) בכתובים. ידוע מכל הוא ספרו של הרודוטוס אשר זכה לכינוי "אבי ההסטוריה" באקדמיה.
לא בדיוק ברור לאיזה איזור, לאילו טריטוריות (תחת אילו גבולות) הכוונה, אך דבר אחד ברור:
בזמן הכיבושים היוונים / רומאים את פלשתינה, לא שכן כאן ערבי אחד והאסלאם עדיין לא היה רעיון.
יהודים אמנם מתכחשים לשם פלשתינה אך התכחשותם לא כל כך משנה את העובדה שהשם פלשתינה כבר לפני 2500 שנה נקשר בתודעה יהודית / הסטורית.
במהלך השנים הוזכר עוד מספר פעמים השם פלשתינה בהקשר יהודי - אף בידי אנשים (אשר גם כן נלמדים באקדמיה) שלא היו אוהדי יהודים - לדוגמה, עמנואל קנט קורא ליהודים "הפלשתינאים שבינינו".
חוקרים רבים (יהודים ולא יהודים) טוענים שהשם המקורי של התלמוד הירושלמי הוא תלמוד פלשתינאי.
ידועים ביותר המונחים "רב פלשתינאי", "אמוראי פלשתינאי", "בתי כנסת פלשתינאים", "גאון פלשתינאי".
אלו אמנם לא הוכחות (ויהודים רבים מנסים להתנער ממונחים אלו בגלל אמוציות וגאווה לאומית המבוססת בעיקר על חוסר הבנה), אך הם מהווים בהחלט פיסות מידע המלמדות על מגמה ידועה - אזכור השם פלשתינה היה תמיד בהקשר יהודי עוד הרבה לפני הכיבוש הערבי / מוסלמי הגדול שאירע במאה השביעית לספירה.
גם נפוליאון התייחס ליהודים כ"יורשי פלשתינה", ואפילו הנאצים נהגו לכתוב "יודן נאך פלשתינה" ("יהודים לכן לפלשתינה").
ספרות יהודית, גזרי עיתון, שירים, מאמרים יהודים מלמדים גם כי יהודים נכספו לפלשתינה מולדתם.
המסמכים עליהם מאמר זה שפך אור בהחלט מראה שהקהילה הבינלאומית המוכרת הפורמאלית והרשמית (עם מדינות שתמכו בה כולל טורקיה) הכירו בפלשתינה כיהודית ולא ערבית.
אמנם היו התייחסויות לערבים בפלשתינה, אך התייחסויות אלו לא היו שונות מההתייחסויות לדרוזים בפלשתינה, לארמנים בפלשתינה, בדואים תושבי פלשתינה וכו.

האזכור החוקי לאזרחות פלשתינאית מצוי בבירור בסעיף 7 של כתב המנדט עבור פלשתינה אשר הונפק ליהודים!
עד היום יהודים רבים מסתובבים בינינו כאשר במגירה שלהם מונחת תעודת הלידה היהודית הפלשתינאית ו/או הפספורט היהודי הפלשתינאי שלהם.

כל מי שיעיין בתוכנית החלוקה השטנית והזדונית יגלה שאם מדקדקים בתוכן - פלשתינה היהודית מועמדת לחלוקה לטובת "מדינה ערבית" (ולא פלשתינה הערבית).
ישנה אבחנה בין תיאורי (סמנטיקה / טרמינולוגיה) למעשה.
ייתכן ולגופים שונים (שוברים שתיקה, יש דין, יש גבול, בצלם, מרכז מוסאווה, עדאללה, קואליציה נשים,יוזמות אברהם, זוכרות) יש טענות וביקורות כלפי התייחסות היהודים לאזרחים ערבים וייתכן שהתנהגות זו מתרצת את הכינוי "דיכוי וכיבוש"...
לא ניכנס כאן לענייני החובה שלנו לנהוג בצורה זו או אחרת לנוכח שנים רבות (לימוד לקח והפקת מסקנות) של פיגועים קטלניים מצד אוכלוסייה זו.
לא ניכנס כאן לספקולציות שאומרות כי טכניקת הלחימה הערבית היא שימוש בזירות אזרחיות ובאוכלוסיה לשם השגת מטרותיהם.
אך מבחינה טרמינולוגית / סמנטית כן נשאל את השאלה:

איך יכול עם היושב על אדמתו להיקרא כובש (מבחינת הגדרות רשמיות של החוק)?
העם היהודי יושב בפלשתינה היהודית ולא פלשתינה הערבית וזה המפתח - לב ליבו ועיקר היסוד של כל שבירת המיתוס.
פלשתינה שייכת ליהודים על פי כל סעיפי החוק הבינלאומי (וכאמור כל נסיון הכרה רשמי בפלשתינה כערבית הוא עבירה על החוק) ולכן אם כבר יש כיבוש מבחינה טרמינולוגית / סמנטית - הכיבוש נעשה ע"י הערבים אשר כובשים הן את המותג והן את האדמה מאת היהודים אשר "נרדמו בשמירה".

----------------

14). מדינת ישראל הוקמה בזכות ההצבעה / תוכנית החלוקה

תיאור:
נהוג לצייר את מדינת ישראל וזכותה להתקיים כנגזרת ישירה של רחמים של העולם על היהודים לאור טרגדיית השואה.

בעייה:
הצגת מדינת ישראל העצמאית כנגזרת של רחמי הגויים איננה פועלת לטובתינו.

עובדה:
בשנת 1947 נערכו דיונים על השאלה: איזה שם ייבחר למדינת היהודים העתידה לקום.
השם ארץ ישראל נבחר להחליף את השם פלשתינה.
כאמור יהודים רבים השתמשו בשם פלשתינה וראוי להזכיר דברים אשר היום עלולים להישמע מעט תלושים מהמציאות.
יהודים חלוצים גיבורים (אשר לצערינו לא זכו למספיק הכרה וזכרם לא הונצח מספיק) לדוגמת בן הכט ז"ל, הלל קוק ז"ל ועוד - פעלו רבות להצלת יהודים בשואה ולקידום הקמת המדינה.
הלל קוק לדוגמה, אף נכח לצדו של מנחם בגין על האלטלנה.
יהודים אלו יצאו במחזות, מצעדים, סרטים ושאר תעמולות לגיוס תודעה עולמית וסיוע הן בהצלת יהודים והן בקידום הקמת המדינה. (וזה אגב שובר עוד מיתוס גועלי הטוען שהציונים לא רצו לעזור ליהודים אחרים).
המוטיב שלהם היה "שחרור פלשתינה למען ההתיישבות היהודית".

נשמע מוכר: "Free Palestine"?

כן - עוד מוטיב יהודי (הרבה מאוד זמן לפני גניבת השם פלשתינה ע"י הערבים) אשר גם כן שוכפל, חוקה ונגנב ע"י הערבים

מאות פוסטרים, מאמרים, כרזות, פלקטים וכו'...
אגודות / גופים כלכליים / קרנות / עמותות הוקמו למען פלשתינה היהודית ויישובה, ואף קיבלו מהיהודים שמות כמו "United Palestine Appeal".

בגין ז"ל היה בין הראשונים שהתנגדו להמשך הקריאות ליישוב פלשתינה היהודית.
הוא ממש רב עם הלל קוק ז"ל בנושא.
זה נבע מגאווה לאומית גבוהה - גאווה לאומית אשר הייתה ועודנה נחלת רוב (אם לא כל) היהודים.
וזה הוליד את הצורך לשנות את שם המדינה מפלשתינה לארץ ישראל.
אולם כל החלפה לא בוצעה.
מה שקרה בפועל הוא שהשם ארץ ישראל התווסף (!) ואילו השם פלשתינה לא נמחק.
שהרי מהות החלפה היא - חדש במקום ישן.
אך הישן לא נעלם אלא יצר וואקום אשר מעט לאחר מכן (בהמלצת האו"ם ונציגים אירופאים) מולא ע"י הערבים.
כן - פעולת החלפה פשוטה בוצעה ברשלנות ובחוסר מקצועיות די טיפוסי.
רשלנות זו די ליוותה את היהודים מהרגע הראשון בו הם נחשפו לנושאים הקשורים באינטראקציה עם אומות העולם, חוקתם ומשפטם.
אנחנו אמורים להיות אלופים במשפט (על כל היבטיו - כולל הבינלאומי) כיוון שאנחנו עם הספר והספר מלמד על חשיבות ההבנה במשפט וחוקותיו.
אך משום מה (לא נשפוט את הסיבה כיוון שהסיבה לכך עדיין לא ידועה) התרשלנו.
הפגנו הבנה במשפט ממש באותה הרמה שניתן היה לצפות מאיש מערות להבין ספרות מקצועית.
עקב כך פספסנו את הידיעה שהחל מקבלת המנדט שהונפק לנו - הדרך להכרזת המדינה ולעצמאות הייתה פתוחה.
כדאי וראוי לחזור על כך למען חשיבות הדבר (למרות שקשה לקבל זאת בהתחלה):

כבר בשנת 1922 יכלנו להיות מדינת ישראל עצמאית

נכון - ללא סיוע בריטי (הבריטים היו "מנדטורים" על פי כוח החוק המנדטורי ועל פי סעיפי חוזה המנדט) אך גם ללא גזרות השמד של הבריטים שניצלו את חולשתינו בהבנת טקסט אנגלי פשוט (מסמך המנדט).

תוכנית החלוקה היא הצעה של האו"ם.
תוכנית זו איננה "החלטה" כיוון שהאו"ם יודע טוב מאוד את מה שאנחנו עדיין לא מבינים:
האו"ם מחוייב לאמנת היסוד שלו - סעיף 80 הנמצא בפרק 12 האומר כי האו"ם מחוייב לכבד "כלים בינלאומים קיימים של עמים / מדינות" וכאמור ליהודים יש שניים כאלו. ושניהם קובעים: פלשתינה שייכת ליהודים.
האו"ם אמנם "בודק את הגבולות" ובכל זאת עובר על החוק ופוגע בנו.
האו"ם כל פעם בודק איך "להרים את רף הפגיעה בנו" מבלי שנדע להגן על עצמינו. הוא עושה זאת רק בזכות העובדה שאין בנמצא יהודי שיעצור זאת.
וכך הגיעה תוכנית החלוקה.
תוכנית החלוקה זוכה עד היום לתשואות ולהכרת תודה מצד יהודים אשר כלל לא מבינים שתוכנית זו היא האחראית לכל הסיכויים שלנו לאבד נתח ענקי מירושלים.
רעיון "חלקים בינלאומיים מירושלים" הועלה לראשונה על הכתב - בתוכנית החלוקה.
תוכנית זו היא בלתי חוקית אך היא ממשיכה לקבל תוקף ע"י התמיכה הרשמית של כנסת ישראל.
תוכנית זו לא הייתה ההכרה בישראל.
ההכרה בנו הייתה לפחות עשרים שנה לפני כן.
המפתח הרשמי להכרזת העצמאות - מקורו הרבה שנים לפני ההצבעה / תוכנית החלוקה.
תוכנית החלוקה לא רק שלא היוותה בסיס ותשתית לעצמאותינו - אלא מהווה נסיון לגזול עוד נתחים מהמולדת היהודית ולהעבירה או לערבים או לכוחות בינלאומיים (ירושלים קדושה גם לצאצאים של הצלבנים - זיכרו זאת).

נשאלת השאלה:
מה אם העולם היה מצביע נגד הקמת מדינת ישראל?
קשה להעלות תסריטים / תרחישים ואולי עדיף להימנע מזה.

המוני יהודים כססו ציפורניים במתח כאשר עוד נציג גוי ועוד נציג גוי מצביעים על גורלינו.
איך הפקרנו את גורלינו בידי אצבעות הגויים?

איך הגענו למצב שבו נציגים גויים מחליטים על גורלינו?

התשובה היא פשוטה:
בחירתינו להתעצל ולהיות אדישים ואפטיים בכל מה שנקרא החוק הבינלאומי ומדינת ישראל / העם היהודי.
הבנה עמוקה יותר בנושא זה הייתה מונעת מאיתנו את מה שניתן לכנות "ההשפלה הגדולה" - מסירת גורלינו לגויים והמתנה לתוצאות ההצבעה.

יכלנו להיות מדינה יהודית עצמאית הרבה לפני כן, עם פחות הפסדים (באדמות ונפש) ועם הרבה יותר כבוד עצמי.
זה לא טוב לעם להפגין כזו בורות בנושא כה חשוב בימינו - משפט בין לאומי, חוקותיו ודיניו !

מדינה דמוקרטית נאורה נמדדת על פי מספר האנשים המשכילים החיים בה.

העם היהודי מסתגר מאחורי ססמאות כמו "התנ"ך הוא המנדט שלנו" על חשבון הבנה בנושא שהתורה ממליצה ורומזת לנו להבין (זוכרים כמה התורה רומזת לנו להבין במשפט ולהשתמש בו לפתרון סכסוכים?).
הסתגרות זו לא פועלת לטובתינו.
הבורות שלנו בנושא לבטח לא מציגה אותנו באור חיובי הן בפני עצמינו והן בפני העולם.
לקורא בעל הדיעות השמאלניות:
נפוצה השמועה ("מיתוס") שהשמאל ממש מעריץ את אירופה ורוצה לחיות בה או לפחות להידמות לה.
אז אם שמועה זו נכונה ואתה הקורא השמאלן רוצה למצוא חן בעיני האירופים - תפסיק להציג עצמך כבור ועם הארץ בנושא משפט בינלאומי.
קום, למד, תכיר את ההסכמים המשפטיים הבינלאומיים המחייבים שלנו, את תוכנם, את משמעותם, את החוק, את הסעיפים הרלוונטיים - ואז אומות העולם (אירופה) יכבדו אותך יותר ומשאלתך תתגשם.

בורותינו בכל הנושא איננה נקודת זכות, וזה ניכר בהרבה ייסורים סבל ותלאות שעברנו ואשר אנחנו עדיין עוברים בפלשתינה - א"י מולדתנו.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=374944

https://rotter.net/forum/scoops1/16097.shtml

גורמים פוליטיים מרכזיים חוששים: הדו"ח ממוסמס בשל חששות מדיניים.

כשהוגש דו"ח השופט אדמונד לוי על מעמד הישובים ביהודה ושומרון צהל הימין וראה בכך הוכחה משפטית נוספת לצדקת דרכו.

היו לא מעטים שראו בצעד זה מהלך ראשון בדרך לשינוי דרכה של הממשלה כלפי ההתיישבות והמתיישבים, אולם שבוע רדף שבוע וחודש רדף חודש אך הדו"ח אפילו לא הועלה לדיון בוועדת השרים לענייני התיישבות, אותה ועדה שהוקמה כחלק מהבטחות הממשלה לפני פינוי שכונת האולפנה.

בהקשר זה רצוי לזכור כי דו"ח ועדת השופט לוי הוגש לראש הממשלה מספר שבועות בטרם נודעו בציבור עיקריו, ובטרם התקיימה מסירתו הרשמית לראש הממשלה. במהלך שבועות אלה שבין הגשת הדו"ח בפועל למסירתו הרשמית ולפרסומו - פונה הישוב מגרון.

מאז פרסומו ברוב תשומת לב ציבורית נגוז למעשה הדו"ח ולא קודם בפועל ולו בצעד קטן. כאמור, הוא אף לא הובא לדיון ראשון בוועדת השרים לענייני התיישבות, דיון שגם הוא לא אמור להכריע בגורל הדו"ח אלא רק להוות צעד ראשון בשורת דיונים אודותיו.

בינתיים שבים ודורשים ראשי ההתיישבות וגורמי ימין בכנסת לאמץ את הדו"ח כמדיניות רשמית של ממשלת ישראל. דבר, כך נראה, לא קורה בכיוון הזה. בראיון שהתקיים לפני שבועות אחדים לעיתון 'בשבע' אמרה חברת הכנסת ציפי חוטובלי, אחת הח"כים הפעילים ביותר בתחום כי נכון וראוי לשאול את נתניהו עצמו את השאלה הזו, שאלת ההתעלמות מהדו"ח. בהמשך דבריה העריכה כי אין ספק שנתניהו, מי שהוביל להקמת הועדה ובחר את חבריה, ירצה לקדם את מסקנותיה לכדי יישום. עם זאת גם לה לא היה מענה באשר לשאלה הפשוטה 'אז מדוע זה לא קורה'.

בשיחה שהתקיימה לפני מספר שבועות בדבר היעלמו של הדו"ח מהזירה הפוליטית סיפר השר יולי אדלשטיין על שיחה שקיים עם ראש הממשלה ובה הבטיח כי במהלך חודש ספטמבר הדו"ח יובא לדיון ראשון בפני ועדת השרים. הקצבת הזמן מצדו של נתניהו הפיחה תקווה אצל אדלשטיין ואצל אחרים החפצים בקידום הדו"ח ואימוצו, אך חודש ספטמבר חולף עובר ודיון עדיין לא מתקיים.

שיחות שקיימנו בימים האחרונים עם בכירים בליכוד ובקואליציה מחזקות את התחושה שדו"ח השופט לוי אינו מתמוסס במקרה, אלא כהחלטה של ראש הממשלה נתניהו, ומאחוריה מניעים שונים בהם גם מדיניים.

גורם בכיר מאוד בליכוד מאשר את התחושה שעלתה בשיחות הללו. הוא אמנם מבקש לשמור על עילום שמו, אך קובע שאכן, בין השיקולים שמביאים את ראש הממשלה לדחות את קידום הדו"ח נמצאים גם שיקולים מדיניים.

הגורם לא פירט באשר למהות השיקולים הללו, ולא הבהיר אם מדובר בחשש של נתניהו מריקושטים העשויים להישלח אליו בזירה הבינלאומית בעקבות אימוץ דו"ח השופט לוי, או שמא מדובר בהעדפה לדחות את קידום הדו"ח בשל ההתמקדות בזירה האיראנית. כך או כך, גורם אחר שעמו שוחחנו העריך כי יתכן ובלשכת ראש הממשלה סבורים שהסיכוי לקידום הדו"ח יגבר לאחר הבחירות בארצות הברית, אם כי, הוא מוסיף, בחירה מחודשת של אובמה עשויה להוביל ללחץ מדיני בלתי מוכר מצדו של נשיא אמריקאי כשאינו נתון ללחצי בחירות.

כאן המקום להוסיף כי דבריו של המשנה לראש הממשלה, השר משה יעלון, בעיתון 'בשבע' האחרון, מחזקים את החששות שהעלו הגורמים הפוליטיים עימם שוחחנו. השר יעלון נשאל אם היעדר מדיניות ברורה בסוגיית דו"ח השופט לוי היא המביאה את שר הביטחון להציג הצעות מדיניות משלו כדוגמת תכנית ההתנתקות השנייה שהעלה. השר יעלון הביע את עמדתו בעד הדו"ח, אך כשנשאל אם קיים לוח זמנים ברור לקידום הדו"ח אמר כי לפי שעה אינו מעוניין להיכנס לסוגיה זו שכן קיימים שיקולים שונים בהם גם פנימיים וגם בינלאומיים.

לדבריו אלה של השר יעלון הגיב השר אדלשטיין וסיפר כי אמנם קיבל הבטחה שלאחר החגים יועלה עניין הדו"ח בפני ועדת השרים לענייני התיישבות, אך אמירותיו אלה של השר יעלון חמורות בעיניו והן יבדקו.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/244693

תגוביות:

1.ועם חבורת פחדנים כזו אפשר יהיה לחסל את האטום האיראני? תמהני!

2.ארץ ישראל תיגאל רק על פי התורה, לא על פי אומות העולם.

*********

לעיון האשכול:

יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. את השקר המציא השמאל!

http://www.youtube.com/watch?v=DFN3BMEo6os&feature=player_embedded

סרטון זה צולם אתמול בעיר העתיקה בירושלים - 30 שניות מהכותל המערבי. התהלוכות הללו הן דבר שבשגרה. (מדי חודש , לפעמים יותר).

ניתן לראות דגלי חמאס, אש"ף וקריאות לחיזבאללה.

במחאה האחרונה של בני עקיבא נאסר להניף שלט - "הר הבית בידינו" ע"י המשטרה, בטענה להסתה!

רשימת המומחים והעיתונאים שמסבירים לנו השכם והערב, שעצם המחשבה שישראל תתקוף בעצמה את אירן היא טירוף הדעת אותו יש למנוע בכל מחיר, היא אותה רשימה של אנשים שהסבירו לנו באותו להט בדיוק שהכי טוב לישראל יהיה להביא מחבלים לישראל ולתת להם נשק, מה שקרוי גם הסכם אוסלו. זו גם אותה רשימת מומחים שהבטיחה לנו שההתנתקות תביא שקט, ולא טורחת להתנצל בפני תושבים מאשדוד ועד באר שבע שפוחדים עכשיו מהטילים. זו אותה רשימה של אנשי רוח שהבטיחה לנו גן עדן אם רק נמסור לאסד את הגולן... בקיצור, ההמלצות שלהם לא הוכיחו את עצמן בעבר, וספק גדול אם הן מצדיקות את עצמן בהווה. זאת ועוד - הטפותיהם חסרות מידה מינימלית של צניעות וספקנות, ומדיפות ריח ע, של מתקפה נגד הממשלה ונגד העומד בראשה על חשבון הביטחון הלאומי.

איני יודע מה אפשר לעשות מבחינה צבאית נגד הגרעין האירני ומתי צריך לעשות זאת, ויחד עם זאת, אני מרשה לעצמי לקבוע שכוח ההרתעה הגרעיני של ישראל לא מספק את הסחורה. אפילו במצב הנוכחי, שבו מדברים על נקודה שלאחריה לא ניתן יהיה עוד לפעול בכוח קונבנציונלי, מדינת ישראל לא מהרהרת בשימוש בכוחה הגרעיני. כל מי שטוען שלאחר שלאירן תהיה פצצה ייווצר מאזן אימה, פשוט מטעה את הציבור. היות שמדינת ישראל איננה מוכנה לעשות ה-כ-ל כדי לשמור על בטחונה וקיומה, הרי שהפעלת פצצה גרעינית על ידנו תגיע בהגדרה תמיד מוקדם מדי - או מאוחר מדי.

זהו פרדוקס הגרעין הישראלי. לעולם לא נוכל להשתמש בו בתזמון מתאים. אם נפציץ את אירן בפצצה גרעינית (לאחר שהם יטמינו את הכורים הגרעיניים בבטן האדמה, ולא נוכל עוד להפציץ בפצצות קונבנציונליות), זה יהיה מוקדם מדי; אם נחכה שפצצה גרעינית תיפול על תל-אביב - זה יהיה מאוחר מדי.

תנאי לכל פוגרום ושואה

סימן השאלה הפך ללגיטימי. מזכ"ל האו"ם באן עם הנשיא אחמדינג'ד, בחודש שעבר בכינוס המדינות הבלתי מזדהות בטהרן (צילום: רויטרס)
אך כל הטיעונים הללו בעד ונגד תקיפה באירן הם טיעונים שנושאים אופי בטחוני, ומתעלמים לחלוטין מהמימד הערכי. האיום האמיתי הוא לא הרדיפה של האירנים אחר נשק השמדה המונית, אלא אובדן הלגיטימציה של מדינת ישראל. העובדה שמנהיג בעולם מסוגל להגיד שהוא מתכוון לחסל את מדינת ישראל ואת העם היהודי, ואנו איננו יוצאים נגדו למלחמה - זו השערורייה. כמו בשכונה, כשילד אחד נתפס כחלש, מיד כולם מתחילים לפגוע בו. מכיוון שלא העמדנו את האירנים במקומם באופן מיידי, 120 מדינות ומזכ"ל האו"ם נסעו לאירן למפגן תמיכה באנטישמי הגדול. כשאחמדינג'ד הציב סימן שאלה מעל עצם זכות קיומנו, ואנו בחרנו שלא להגיב צבאית, סימן השאלה הפך להיות לגיטימי.

ההיסטוריה לימדה אותנו שתנאי מקדים לכל פוגרום ושואה הוא אובדן הלגיטימציה הקיומית. במילים אחרות, אנו צריכים לתקוף את אירן לא בשביל לחסל את הפצצה, אלא בשביל לחסל את סימן השאלה על עצם קיומנו.

http://news.walla.co.il/?w=/2952/2572669

תגוביות:

1.זהו מאמר מבריק וניתוח חד וחריף. סוף סוף מאמר היוצא נגד הגישה הגלותית של מתן שוחד ופרסים לאויבים. עלינו להשתחרר מן התסביך הגלותי של נסיון למצוא חן בעיני האויב. כל נסיגה, כמו כל מתן כסף לצוררים, מגרה את התוקפן לחזור ולתקוף, כדי לקבל עוד ועוד כסף או הישגים. בגין החניף לסאדאת. לאחר מלחמת יום הכפורים החזירה ישראל לסורים את הבשן שכבשנו באותה מלחמה, וגם באופן סמלי את קוניטרה, בירת הגולן שכבשנו במלחמה הקודמת, מלחמת ששת הימים. למרצח ערפאת העניקה ממשלת רבין-פרס אדמה ובסיסים וכסף והכרה בינלאומית. את המחיר שילמו אלפי ישראלים בחייהם. ועד היום מוצב סימן שאלה על קיומנו. מדינה פלסטינית הפכה להיות דרישה של כל העולם, מדינאים שבאים לישראל מבקרים גם ברמאללה. הערבים הפכו לבעלי זכות שווה לנו על ארץ ישראל. כל זה בעקבות הסכם אוסלו - שהחליש את מעמדנו, בזמן שאנשי אוסלו חשבו כי ימצאו חן בעיני העולם.

חובה על שוחרי הדמוקרטיה והמינהל התקין להבטיח שהדרג המקצועי במשרד החוץ יממש את מדיניות הדרג הנבחר - ולא להפך

חשיפת "מעריב" שלפיה דוח פנימי של משרד החוץ קובע כי "הקיפאון המדיני גורם נזק לישראל" היא דוגמה מצוינת לתופעה שבה הזנב מכשכש בכלב, ולדרך שבה עובדי מדינה בעלי השקפת עולם מסוימת מנסים לעצב את עמדת הממשלה כך שתתיישר עם עמדותיהם האישיות.

אסור לשכוח מי הדרג שקובע את ההחלטות.

ראשית לסוגיית העיתוי.

המסמך המדובר נכתב על ידי מנהל המחלקה לסיכול דה-לגיטימציה, די ג'יי שניוויס, כבר לפני כחצי שנה.

צריך להיות נאיבי במיוחד כדי שלא לראות קשר בין הבחירות המתקרבות לבין הדלפת המסמך דווקא כעת. אין הכוונה למחבר המסמך כי אם דווקא למי שבחר להדליפו, מתוך כוונה שלא ניתן לפרשה אחרת מאשר ניסיון של עובד מדינה לנצל את נגישותו למסמכים, כדי להשפיע על מערכת הבחירות.

בחינת הציטוטים שהוצגו בכתבה מגלה כי הדוח אינו מציג עובדות קשיחות או נתונים אמפיריים, כי אם הערכות סובייקטיביות המבטאות תפיסת עולם.

כך למשל הקביעה כי "אין כל ספק כי ניהול אמין של תהליך מדיני יש בו כדי להגביל את השפעות המסע העוין של המסרים האנטי-ישראליים השונים" איננה קביעה שלא ניתן להטיל בה ספק, מה גם שדווקא ההפך הוא הנכון: מצבה המדיני של ישראל נפגע קשות מאז הסכמי אוסלו ובעשרים שנות המשא ומתן שבאו בעקבותיהם. שניוויס בחר לבחון את השפעותיו של תהליך מדיני לטווח הקצר, בעוד שבחינה ארוכת טווח תספק הערכה שונה.

גם קביעתו של שניוויס שלפיה "יש להכיר בכך שהכרה של הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית אין בה כדי להבטיח את יסודות הלגיטימיות המערבית הנחוצה לישראל" מבטאת עמדה אישית סובייקטיבית, עמדה שגויה משתי סיבות.

ראשית, שניוויס מתעלם מכך שמטרת הדרישה מהפלסטינים דווקא נועדה לשמוט מהפלסטינים כל תירוץ להמשך הסכסוך, אם וכאשר ייחתם הסכם שלום.

שנית, הערכתו של שניוויס שגויה גם מבחינה עובדתית משום שהתנגדות הפלסטינים לדרישה להכיר בישראל כמדינה יהודית חושפת בהצלחה את פרצופם האמיתי של הפלסטינים, שמבקשים מדינת לאום לעצמם - אך מסרבים להכיר במדינת הלאום של העם היהודי.

אולם השאלה המרכזית הנוגעת לפרסום הדוח אינה אם הערכותיו של שניוויס מדויקות או לא.

השאלה החשובה נוגעת לעובדה שהוא מציג מציאות בלתי נסבלת השוררת בחלק ממשרדי הממשלה. ייתכן שהערכותיו של שניוויס מדויקות וייתכן שהן שגויות.

כך או אחרת, אלו הערכות המבוססות על תפיסת עולם.

המציאות הנוכחית היא שבמשרד החוץ ישנן לעתים שתי עגלות שונות המושכות לכיוונים מנוגדים.

מצד אחד הדרג הפוליטי הנבחר שזכה לאמון הציבור ואמור להתוות את מדיניותו, ומצד שני - דרג הפקידים ועובדי המדינה שלעתים קרובות חולקים על דרכה המדינית של הממשלה הנוכחית ומבקשים לקדם מדיניות חוץ שונה.

בעימות הזה חובה על כל שוחרי הדמוקרטיה והמינהל התקין להבטיח שהדרג המקצועי יממש את מדיניות הדרג הנבחר ולא להפך.

הדרך לכך עוברת בקידום חקיקה מתאימה שתאפשר לשרים להחליף חלק ניכר מהדרג המקצועי במשרדיהם.

זאת בדומה למצב השורר בארצות הברית, שבו חילופי שלטון גוררים לא רק תחלופה של הדרג הפוליטי, אלא גם של הדרג הביצועי והמקצועי, כך שהממשל החדש יוכל לממש את מדיניותו ולא ימצא את עצמו מתמודד עם עגלות המושכות לכיוונים הפוכים.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/414/015.html?hp=1&cat=479

תגוביות:

1.ארז תדמור - אתה עושה עבודה חשובה!!!

2.מדיניות החוץ הקודמת של ישראל עזרה למדינה?

3.אותו דבר נכון לגבי מערכת הביטחון בה הפקידים הממונים מתנגדים לפעולות רה"מ וליברמן לקדם עיצומים שאמורים להעניש את הפלסטינים אם יבקשו הכרה באו"ם בטענה הזוייה ששיתוף הפעולה עימם חשוב, ואני מתנצל ששכחתי עוד כמה משרדים כמו משרד החינוך למשל...

4.הסמול עדיין מצליח להכניס את האנשים שלו למוקדי הכוח במשרד החוץ.

5.יש להיפטר מכל הגווארדיה הישנה הזו במשרד הזה שממשיכה לנהל מדיניות חוץ עצמאית סמולנית מטעם עצמה ובניגוד לשאיפת הממשלה הנבחרת ולחוק הקובע שהממשלה היא המנהלת את המדיניות ולא פקידונים שלא נבחרו על ידי איש.

6.כיצד יצר השמאל שלטון חוץ-ממשלתי במוסדות? מינוי הביא מינוי, חבר הביא חבר.

7.פקיד שמטיל על הריבון את המשנה הפרטית שלו צריך ללכת לכלא.
פקיד שפועל בניגוד למדיניות הממשלה הוא בוגד במדינה ובאזרחים שנתנו בו אמון למלא את רצון הבוחר. פקיד כזה במדינה מתוקנת צריך ללכת לכלא.

8.הפקידים הם כמו עורכי דין שמייצגים את השרים - וככה עליהם לפעול.

9.השמאל הרגיש שהשלטון הדמוקרטי הנשען על נבחרי הציבור נשמט מידיו, ולכן העביר את עיקר מוקדי הכוח לפקידות - בג''ץ, פרקליטות, כלכלנים, דוברות, צה''ל וכו'.

בדמוקרטיה הדרג הנבחר הוא מקבל ההחלטות, גם אם חלק מ'האנשים החושבים' סבורים שזו לא מדיניות נכונה.

10.הכל מבוצע במסגרת המאמץ של מימסד ה"נאורים" לקבע את שלטונו.

11.הפקידים תפקידם לבצע מדיניות, לא לקבוע אותה.

12.דרוש נקיון יסודי של כל השמאלנים מכל עמדות הכוח! העם בוחר ימין ומקבל שמאל, והסיבה היחידה היא עוצמתם של השמאלנים בכל עמדות הכוח, בתקשורת, במערכת המשפט, בבג"ץ, באקדמיה ובכל המשרדים הממשלתיים כולל משרד החוץ (אנשים כמו אלון ליאל), משרד החינוך (אנשים כמו אדר כהן), משרד האוצר וכמובן משרד הבטחון!

בשבע השנים האחרונות חשבנו שכבר ראינו וחווינו הכל. ראינו את הגירוש והבריחה מחבל עזה וצפון השומרון ("ההתנתקות" 2005); ראינו את התבוסה של צה"ל מול ארגון מחבלים סוג ב' בלבנון (קיץ 2006), מכיוון שההנהגה הפוליטית כיוונה את צה"ל לדשדש בשטח 33 ימים והפכה אותו לצד"ל (צבא דישדוש לישראל); ראינו את הדישדוש של צה"ל במבצע "עופרת יצוקה", כאשר אינו מצליח להכניע ארגון מחבלים סוג ג' (דצמבר 2008).

ראינו וחרקנו שיניים בזעם ואמרנו כי זאת אשמת הממשלה התבוסתנית והכושלת של מפלגת "קדימה" וגרורותיה. רצינו להאמין כי ממשלת "הליכוד" ו"ישראל ביתנו" תנהג באורח שונה ביום פקודה, ותעביר את הלחימה לשטח האויב. לחימה קרקעית למי ששוכח.

יום זה הגיע ב- 14 בנובמבר כאשר החל מבצע "עמוד ענן". ציפינו למפנה גדול והאכזבה היתה מרה וקשה.

במקום לפרוץ במלוא העוצמה לתוך מדינת חמאסטן בעזה ולהכרית את ארגוני הטרור עד משתין בקיר, העדיפו ביבי וברק להמתין. לא יאומן, אפילו לא לדשדש, אלא להמתין.

כל הכוח האדיר של עוצבות סדירות ועוצבות מילואים ישב בין המשפתיים והמתין עד בוש.

בפועל הוא היה מסוגל לכבוש תוך שלוש יממות את כל רצועת עזה כי החמאס הוא נמר של נייר, אך הפוליטיקאים של "המקלט ביתנו" לא חפצו בכך שהרי זה יכול היה לשבש את הפריימריז בליכוד ואת הבחירות לכנסת.

במשך שמונה ימים היתה התפעלות כללית ממערכת ההגנה נגד טילים "כיפת ברזל" שהשיגה אחוזי יירוט מרשימים. שמענו את כל סוגי הסופרלטיבים הנמצאים בשפה העברית. מי שכיכב בתקשורת במקביל היה פיקוד העורף וכולם התפעמו מן המקלטים, הממ"דים וכל מערכות המיגון.

שכחנו כי ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, ויש להעביר את המלחמה לשטח האויב. בקיצור הפכנו למדינת המקלטים, החומות, הגדרות ומערכות ההגנה נגד טילים (רקטות, קאסמים, גראדים, פאג'רים וסתם פצמ"רים).

לנו יש טילי "פטריוט", טילי משפחת "חץ", טילי "תמיר" של כיפת ברזל ובקרוב יהיו לנו טילי "שרביט קסמים" ובעתיד אולי תותחי לייזר. ואם התהליך יימשך מדעני ומהנדסי ישראל יפרשו כיפת הגנה שתכסה את שמי ישראל ויבנו מקלטים וממ"דים חדשים מחומרים מורכבים ומתקדמים.

בקיצור יוקם כאן מבצר צלבני ענק מוגן בשלושה ממדים, שתושביו נרפים ותבוסתנים.

והרחק מזרחה יושב האויב העיקרי "משמרות המהפכה" של איראן. הם מחככים ידיים בהנאה ואומרים לעצמם: הציונים המטומטמים משקיעים את כל כוחם ומרצם בעימות עם ארגוני מחבלים עלובים, בעוד אנחנו משלימים את המשימה האסטרטגית. מתקני ההעשרה וההפרדה הושלמו. "קבוצת הנשק" השלימה את ייצור ראשי הנפץ הגרעיניים והיהודים "בני הקופים והחזירים" עוסקים ביירוט טילי M-75 תוצרת בית.

מישהו חייב להפסיק את הקיבעון ההגנתי שלנו, אחרת "יום חיטין השני" יגיע וימוטט את המבצר המתקדם והמפואר.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=454033

יש הטוענים כי לא משנה מה נעשה, תמיד יאמרו בחמאס כי הם ניצחו. אולי הרתעה היא דבר שנמדד לאורך זמן?

כבר קרו הרבה מאוד מקרים שבהם האויבים שלנו הפסידו באופן ברור, ולא היה צורך למדוד זאת לאורך זמן. למשל, ב-1982 אנחנו גירשנו את הפת"ח מלבנון, עד שהחזירו אותם האדון רבין והאדון פרס. היום שמעתי את קולו של רבין שאמר: "לא היו קטיושות מעזה ולא יהיו קטיושות מעזה". מי יסיר עפר מעיניו כדי שיראה איזה שטויות דיבר בשעתו? ברור לגמרי שאתה צריך לנצח באופן מוחלט, שכל העולם רואה שניצחת ושהצד השני יודע שאתה המנצח ולא יוצא בהפגנות שמחה. יש לכך עוד דוגמאות. במלחמת ששת-הימים היה ניצחון חד-וחלק וכך צריך להיות. אם אין ניצחון חד-וחלק, אם כל העולם רואה שאתה ממשיך לספוג אש במשך כל תקופת הפעולה וגם לפני כן, אז מה ההישג?

יש גם דוגמאות הפוכות. למשל, אחרי מלחמת יום כיפור טענו המצרים, למרות שנסוגו, כי הם אלו שניצחו, טענה הנשמעת בפיהם עד היום.

אני אספר לך מה שאמר לי הנשיא סאדאת בנושא הזה. הנשיא סאדאת אמר לי: תאר לך ששני תלמידים הולכים לבחינה: אחד הוא תלמיד מעולה, תמיד מקבל עשר; והשני, הנעבעך הזה, מקבל תמיד ארבע. לאחר שנבחנו, מציגים השניים את הציונים – התלמיד שמקבל עשר קיבל שמונה; איך הוא מרגיש? הוא מרגיש מוכה, נכון? והתלמיד שמקבל ארבע כל הזמן קיבל שש וחצי, איך הוא מרגיש? בפסגת הר האוורסט! ככה אנחנו, אמר סאדאת – אנחנו הלכנו לבחינה הזאת וחשבנו שנקבל כרגיל ארבע – וקיבלנו שש וחצי! ובשבילנו הציון הזה הוא ניצחון עצום! לא ניצחתם חד-וחלק כי בסופו של דבר הוכרחתם לחתום על הסכם שבו נסוגותם מארצנו, ונסוגותם גם 15 ק"מ מהתעלה מזרחה. היה זה, אם כך, הישג עצום ולא יכולנו לחלום על דבר יותר טוב מזה.

פעילי חמאס חוגגים את הפסקת האש

והנה, זה בדיוק מה שקרה עכשיו בעזה: לא רק שהחמאס הכו אותנו במשך שמונה ימים, הורידו על ישראל 1,500 טילים מסוגים שונים והכניסו מחצית מהמדינה למקלטים; בנוסף ישראל התחייבה על דברים שלא התחייבה עליהם מעולם: קודם כול לא להמשיך לפעול נגד החמאס; שנית, להקל מעליהם את הסגר; שלישית – והכי חשוב – עד לפני שמונה ימים הם היו מוקצים מחמת מיאוס; הם היו כוח טרוריסטי. כל אחד ידע שמדובר בארגון טרור. היום כולם משחרים לפתחם ומדברים איתם. הם כבר לא ארגון טרור. אתה כבר בונה להם מדינה. אז ודאי שאלה הישגים עצומים בעבורם. מתי היו להם הישגים כאלה?

אם היית ממשיך במבצע ואומר: אני לא מגיע לשום הסכם, אני קורע לכם את הצורה עד הסוף – אז זה סיפור אחר לגמרי. בנוסף לכל, ישראל נכנעה לאדון אובמה, ששלח הנה את הגברת הזאת , והכריח אותנו לחתום על הסכם שהוא נוגד את כל האינטרסים שלנו, ולבסוף באים ומספרים לעם ישראל ש"ניצחנו". איזה ניצחון זה?

אשליות התיווך והערבויות

בהסכם הנוכחי ישנן ערבויות מצד מצרים וארה"ב. האם, לדעתך, הן מסוגלות לספק ערבויות שכאלו? ובכלל, מה מקומו של מתווך במו"מ בין ישראל לפלסטינים?

מיהו אותו "מתווך"? לקחת את איש 'האחים המוסלמים' , שהוא ארגון ראי של החמאס, והוא אמור לתפקד כמתווך בינך לבין החמאס. האם הוא מתווך הוגן? וארצות הברית – אין לה בכלל מושג על מה שמתרחש במזרח-התיכון. ברגע שאתה מכניס צד שלישי ורביעי, אתה לא עומד נגד האויב שלך בלבד, אלא אתה עומד ליד שני גורמים נוספים שיש להם אינטרסים משלהם וברור מלכתחילה שתצא כשידך על התחתונה. האמריקאים כבר סידרו אותנו בשנת 1978-9, כשאדון קרטר הכריח אותנו לדון גם על הסוגיה הפלסטינית במקום להתעסק רק עם נושא סיני. הגורם השלישי (מצרים), שצריך לשמור על השמנת, כביכול, הוא החתול שאוכל אותה.

אבל המצרים נתנו ערבויות שיסגרו את מנהרות ההברחה?

איזה שטויות. איזה יסגרו מנהרות? על מה אתה מדבר? מה הפריע להם לסגור את המנהרות לפני כן? למנהרה יש שני צדדים: יש צד אחד בעזה וצד שני במצרים. מה, המצרים ילכו להתעמת עם החברים שלהם, 'האחים המוסלמים', בעזה? הם מוכנים להסתכן בהפגנות פנים מצריות, שיתרחשו במידה והעזתים יתחילו לצרוח?

חוקי המשא-ומתן במזרח-התיכון

במאמרך "הבזאר של המזרח התיכון" עסקת גם בדרך ניהול המו"מ עם הערבים. האם המו"מ לא נוהל בצורה מקצועית?

המו"מ המדיני במזרח-התיכון הוא בדיוק כמו בשוק. אם אתה מגלה רצון לקנות סחורה מסוימת אז ודאי שהצד השני יעלה את מחירה. ברגע שהחמאס התעקש, הנציגים הישראלים היו צריכים לקום ולעזוב את שולחן הדיונים. אם הצד שמנגד מתעקש, אתה קם, עוזב את שולחן הדיונים ומכניס לו עוד כמה מכות רציניות עד שיתעשת. במקום זה הם נתנו לח'אלד משעל לשבת בשולחן ולומר: "לא, אני רוצה Package deal!" הוא השתמש במילה "Package", זאת אומרת – הכול ביחד. הוא החליט מהם התנאים, והוא קבע את המחיר.

איך הנציגים הישראלים, כמי ששוכנים ומבינים מהו המזרח-התיכון, לא קמו מהשולחן ואמרו – "סליחה, אבל אני אתכם לא מדבר בכלל?! אין לנו על מה לדבר! להיפך, לי יש תביעות שאתה תרשום – עשר תביעות". גם אם הן כמעט לא מתקבלות על הדעת, תרשום אותן, תעלה אותן. ככה זה המזרח-התיכון, וכך נוהג השוק במזרח-התיכון.

אבל אנחנו עשינו להיפך, אמרנו – "מה שאתם מבקשים ניתן לכם, רק תפסיקו לירות". אז לא רק שההישג הממשי של החמאס היה עצום, אלא גם ההישג המורלי. הם כביכול הכניעו את מדינת ישראל. אני לא יודע מי הלצים שהלכו שם לנהל משא-ומתן. אילו אני הייתי הולך לשם, ברגע שהיו עולות הדרישות, הייתי אומר – "שלום, סליחה, אני עולה למטוס, שלום עליכם, נדבר בעוד שבוע, או נדבר בעוד חודש".

שמענו מכל מיני גורמים בממשלה את הביטוי "שקט יענה בשקט". האם לדעתך יש להסכם שנחתם סיכוי ממשי לספק שקט?

כל הסכם כזה שהערבים עושים עם ד'ימים, כלומר עם אויביהם, במיוחד עם אויבים מתועבים כמו היהודים (כך הם רואים אותנו), כמובן שמטרתו היא קודם כול להתחזק. כך אמר ערפאת בשעתו כשהוא חזר מאוסלו. הוא אמר – זה כמו אצל הנביא (מוחמד) בחודיבייה: עכשיו אנחנו לא יכולים להמשיך. נביא את הצד השני לתת לנו קצת מנוחה, ונבנה את עצמנו מחדש יותר טוב.

מפציצים בניינים בעזה

בינתיים בחמאס חוגגים, כלומר – הם גם מרגישים שניצחו וגם יש להם יכולת לבנות את כל כוחם מחדש. את כל המחסנים והבניינים שישראל הרסה הם ייבנו בחודש. הם יקבלו נשק, טילים חדשים והפעם הם יודעים שהם צריכים גם טילים נגד מטוסים. הם ימשיכו לפתח את המזל"טים שלהם, ואנחנו כבר יודעים שטורקיה יכולה לספק להם מזל"טים שיכולים לשאת 300 ק"ג של חומר נפץ. אז בבקשה, זה מה שעשית.

פרגמטיזם של חיסול הישות הציונית

אבל בסוף לא יהיה מנוס אלא לשוחח עם הגורמים הפרגמטיים בחמאס וב'אחים המוסלמים' במצרים.

נתחיל בבירור המונחים. מה זה "פרגמטי"? פרגמטי זה מי שרוצה לאכול טוב? פרגמטי זה מי שרוצה להוציא כסף מהאמריקאים? המילה הזאת היא דבר הבל. בשביל 'האחים המוסלמים', כמו גם בשביל העולם הערבי והמוסלמים בעולם כולו, ישנה עובדה אחת, והיא שלמדינת ישראל אין זכות קיום. אלה שמדברים על "פרגמטי", ואומרים שבפועל המצרים מכירים במדינת ישראל, זה נחמד מאוד, אבל גם סאדאת אמר בזמנו כי אינו מכיר בזכות קיומנו אלא בעצם העובדה שאנחנו קיימים.

המטרה של הערבים הייתה, ולעולם תהיה, חיסולה של מדינת ישראל וחיסול כל יהודיה. ברור שזאת המטרה העליונה של 'האחים המוסלמים', שמבחינה אידיאולוגית לא יכולים לסבול יהודים בשלטון. היהודי יכול להיות מקסימום ד'ימי, כלומר הוא יכול להיות תחת שלטון האסלאם, אבל השלטון המוסלמי הוא שלטון עליון מפני שלא יכול להיות שלטון מעליו. מה שעשינו עכשיו בהסכם עם חמאס, בעצם התנהגו כמו ד'ימים. באנו לפרעה המצרי ואמרנו לו – דחילק, אתה תציל אותנו, אנחנו נעשה מה שתאמר לנו, אתה תהיה הבורר. איזה "פרגמטיות"? על מה מדובר? מצד אחד אנחנו חושבים שאפשר לדבר איתם על שלום ועל הסכמים, ומצד שני הם חושבים איך הם יכולים להתקרב למטרה הסופית שלהם, גם אם צעד-צעד, וזה חיסולה של מדינת ישראל.

אי-לוחמה הקרויה שלום

כמי שהיה חלק מצוות המו"מ על הסכם השלום עם מצרים, האם אין זה אינטרס ישראלי לשמר את הקשר עם מצרים למען הסכם השלום?

בינינו לבין מצרים אין שלום. המקסימום שיש בינינו לבין מצרים זה מצב אי-לוחמה. זה כל מה שיש. מצרים, עד כמה שהיא מתנפחת שהיא מדינה גדולה וחזקה, היא מדינה ענייה בצורה בלתי רגילה ואנשים שם רעבים ללחם. ההסכם נשאר רלוונטי רק מפני שהאמריקנים חתומים עליו, ומורסי נמצא במצב כלכלי גרוע שבו הוא צריך להאכיל 87 מיליון פיות. על-כן הוא עושה את המינימום שאפשר מההסכם הזה, שנקרא "הסכם שלום", על אף שמעולם לא בוצע בשלמותו, ומוכן לשמר אותו.

המצרים לחצו על החמאס להפסיק את הלחימה רק בשביל הצ'ק של ארה"ב. מדובר על סיוע רציני מאוד של 4.5 מיליארד דולר. מהו בעצם אותו "שלום" שיש לנו עם מצרים? השגריר שלנו לא יכול להיות במצרים כי יהרגו אותו, והשגריר שלהם, לוקחים אותו, מחזירים אותו וכו'. בינינו לבין מצרים אין כמעט יחסים כלכליים. היה דבר אחד שקיבלנו מהם וזה הגז, מה שכבר איננו קיים. אז מנסים לשמור על הגחלת הזאת, שנדע לפחות שבינתיים אין לנו מלחמה עם מצרים. אילו הייתה לה יכולת לעשות מלחמה, מצרים כבר מזמן הייתה מבטלת את חוזה השלום ופותחת במלחמה, בפעולות איבה וכד'. למה היא לא עושה זאת? כי לעת עתה אין לה מספיק כוח.

http://mida.org.il/?p=3412

ארצנו תיפול בידי האוייב על ידי שינוי שמה בלבד. ארצנו תיפול בבית דפוס שבו ידפיסו מפות שכתוב עליהן פלסטין. רוצים לקחת את יהודה מהיהודים על ידי שינוי שמה. זה הדבר הנורא שמחכה לנו. רוצים לקחת מאיתנו את שמה של ארצנו.

צפריר רונן: השתגענו. תגידו לי איפה יש עוד עם שמסכים למסור את ארצו?

ארצנו תיפול בידי האוייב על ידי שינוי שמה בלבד. ארצנו תיפול בבית דפוס שבו ידפיסו מפות שכתוב עליהן פלסטין. רוצים לקחת את יהודה מהיהודים על ידי שינוי שמה. זה הדבר הנורא שמחכה לנו. רוצים לקחת מאיתנו את שמה של ארצנו.

פה יושבת ממשלה יהודית שאומרת שהיא מחכה לטלפון מהערבים ומבקשת: קחו ממני את ארצי!

מה זה טלפון מהערבים?

לתת את ארצנו. תראו לי עוד עם שמוכן למסור חלק מארצו.

אנחנו צריכים פסיכולוג.

לא מחלקים את ירושלים. מוסרים את ירושלים. זאת האמת.

אתם אומרים שאם יהיה שלום נמסור את ארצנו - מה משמעות יתנו יקבלו - יתנו לי קצת שקט, יקבלו את ארצי. אף אחד לא מדבר בטרמינולוגיה אחרת בארץ הזו.

אנחנו ניפול על הטרמינולוגיה הזו.

כי מה העולם מבין מאמירותנו? שזה לא שלנו.

איך עם מתנהג ככה?

צפריר רונן ז"ל בכנס ירושלים 2007. צפריר, קיבוצניק מעין חרוד, לוחם סיירת מטכ"ל, ספורטאי, מוזיקאי, איש קולנוע ואוהב גדול של ארץ ישראל, שנתן את כל נפשו וכל מאודו לניפוץ הבלוף הפלשתיני.

http://www.youtube.com/watch?v=TBEgR0rNzsA&feature=youtu.be

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=475152

חברת הכנסת הטריה איילת שקד (הבית היהודי) הגישה את "הצעת חוק דיראני" לפיה אזרחי מדינות אויב לא יוכלו לתבוע את מדינת ישראל תביעת נזיקין ."זהו צעד ראשון בדרך לחיזוק יכולת ההרתעה הישראלית ואך מתבקש שישראל תנהג כדמוקרטיות המערביות המובילות בנושא זה", אמרה.

הצעת החוק נולדה בעקבות הפרסומים האחרונים בדבר ערעור המדינה בעניינו של מוסטפא דיראני בנושא תביעת הנזיקין אותה הגיש בשנת 2000.

פרשיה זו החלה כאשר דיראני נחטף מלבנון בהוראת יצחק רבין, ראש הממשלה לשעבר, והוחזק בישראל כ"קלף מיקוח" בפרשיית השבוי רון ארד.

בשנת 2004 שוחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים. כבר בשנת 2000 הגיש תביעה לבית המשפט העליון נגד מדינת ישראל. דיראני אז טען כי החוקר הבכיר בחקירתו, "קפטן ג'ורג'", ביצע בו מעשה סדום ואף איים על חייו, ותביעתו הוגשה על סך 6 מיליון שקל, סכום אותו בחר באופן סמלי.

ביולי האחרון נמסרה החלטת העליון. דעת הרוב (השופטים פורקצ'יה וג'ובראן) דחתה את דעת המיעוט (השופט מלצר) ונקבע כי דיראני יוכל להגיש את תביעתו.

בעקבות החלטה זו ערערה המדינה לבית המשפט העליון ובימים האחרונים הועלתה פרשיה זו לסדר היום בעקבות הדיון בערעור. ההחלטה טרם ניתנה בעניין.

"ידוע שהוא לא יושב על המרפסת ומעשן נרגילה", אמר בשבוע שעבר השופט אליקים רובינשטיין. "השאלה העקרונית בעיני היא אם מצב שאותו אדם שאוחז ביד אחת בנשק והיד השניה שואפת לקופה הציבורית - מצדיק שיתקיים הליך כזה", המשיך ואמר.

בעקבות דברים אלו אמרה שקד "ברור שבמקרה הנ"ל דעותיי זהות לאלו של השופט רובינשטיין, אך הצעת החוק שלי עוסקת בעניין עקרוני ולא רק בפרשייה ספציפית זו, שאכן היוותה טריגר ליוזמה".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/434/306.html?hp=1&cat=404&loc=4

תגוביות:

1.לזרוק את "חוקי" אהרון ברק והחונטה לפח האשפה! הגיע הזמן להשליך את כל "חוקי" אהרון ברק , הערבי סלים ג'ובראן ושאר חברי החונטה לאסלה ולהוריד את המים! "הימים היפים" של החונטה שניסתה ועדיין מנסה לחסל את מדינת ישראל...נגמרו!

בנט: ''חייב להיות שינוי בנושא השוויון בנטל, "האלונקה עומדת ליפול". ''הציבור הישראלי מצפה מאיתנו שנבוא עם סכין בין השיניים ונפרוץ דרכים חסומות. שיקום פה דור מנהיגות שאינו מפחד''
יו"ר הבית היהודי, חבר הכנסת הטרי נפתלי בנט, עלה אחר הצהריים על דוכן הכנסת ונאם את נאום הבכורה שלו, בו התייחס לשלל נושאים העומדים על הפרק.

לדבריו, "בפעם הראשונה יש 47 חברי כנסת חדשים, מספר שיא, שיוצרים תמהיל מיוחד של נבחרי ציבור שאינו כבול לבליל מחויבויות: לקבלני קולות, לטייקונים, לוועדי עובדים, וגם לא לקבעון מחשבתי. אפשר ליצור שותפויות שחשבנו בעבר שהן בלתי אפשריות, כדי להביא לעם ישראל הישגים שנראו לנו עד כה בלתי אפשריים".

בנט התייחס לרפורמות הדרושות וציין, כי "הציבור הישראלי מצפה מאיתנו שנבוא עם סכין בין השיניים ונפרוץ דרכים חסומות. שיקום פה דור מנהיגות שאינו מפחד. רבותיי, אנחנו נמצאים היום במזלג דרכים גדול, בצומת טי. זו הבחירה שעומדת בפנינו: האם נפחד או נעשה? כך למשל: כולם יודעים שכדי להוריד את יוקר המחייה חייבים לייצר תחרות במשק, על ידי העברת חוק הריכוזיות".

לדבריו, "אני לא שונא טייקונים, אבל אסור שעלות המחייה שלנו תיקבע בידי בעלי הון, המחזיקים כמו בתיאטרון בובות, את החוטים של כמה בובות ביחד. שמחזיקים כמה מהגופים והעסקים השולטים על חיינו ביחד. זה מסוכן. תיאטרון הבובות הזה מייצר חוסר תחרותיות וקושי כלכלי, מייצר פגיעה בשכבות הביניים ובשכבות החלשות - וכל מה שצריך זהו אומץ לעצור אותו. זה צריך לקרות כאן ועכשיו. הצעת החוק מוכנה וממתינה להעברה! בואו נעביר את החוק הזה מיד. בואו נפיג את העול המיותר שנושאים אזרחי ישראל".

"כולם יודעים שמונופול הנמלים, למשל, פוגע אנושות במדינת ישראל כולה. ישנם ועדים חזקים שמחזיקים את כל המדינה כבת ערובה, ומשביתים נמל למשך יומיים בגלל שטויות. אבל אף אחד לא מוכן להתעסק איתם. כי זה כרוך במחיר פוליטי. אז בואו נעשה זאת אנחנו. בואו נעז", הוסיף בנט.

בנט התייחס גם לקשר בין החברה הישראלית ובין היהדות, "כולם יודעים שיש אבדן ערכים במערכת החינוך. שאיבדנו את הכבוד למורים, שקידשנו את זכויות התלמיד ושכחנו את חובותיו. אבל מי רוצה לצאת נגד תרבות ה"בא לי" שתפסה אחיזה בישראל? גם זו חובתנו. חברים, בואו נודה על האמת: שירותי הדת בישראל הפכו למכונת ג'ובים ענקית שיוצרת ניכור. אין מה להתפלא ששליש מהזוגות מתחתנים מחוץ לרבנות. בואו נעז, ונהפוך את שירותי הדת למוקד שיאיר לכל עם ישראל את היהדות האמיתית".

"אנחנו חייבים להביא את היהדות היפה לכל עם ישראל. אם לא ידע כל ילד במדינה מי היו אבות האומה: אברהם, משה ודוד, ומי היו גיבורי ישראל כמו יוני נתניהו, חנה סנש, יהודה המכבי ורועי קליין, מה זה קידוש בשבת ואיך אומרים "שמע ישראל" – אנו נהפוך את הדור הבא שלנו, לדור ללא מצפן, ללא דרך. בואו נחזיר את החינוך היהודי-ציוני לכל ילדי ישראל. אלה לימודי הליבה שלנו, של הישראלים, לא פחות ממתמטיקה ואנגלית. זוהי לא משימה דתית. זוהי משימה ישראלית", ציין בנט.

בנוגע לעמדתה המדינית של מפלגתו ציין בנט, כי "אנחנו חייבים לבחור בדרך של אמונה בצדקת דרכנו: לדעת שאדמת אבותינו אינה פיסת נדלן, ואין לי שום צורך לדבר על עומק גיאו אסטרטגי כדי להסביר למה היא חשובה לי. אני גר ברעננה ומרגיש בטוח כשהאחים שלי שומרים עליי מהרי בנימין והשומרון. אין מקום בחלקת האלוהים הקטנה והמקסימה שלנו למדינה נוספת. זה לא יקרה. אבל חברים, לפני כל דיון על שטחים, צריך לומר: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. עכשיו בואו נתווכח".

"כן, זה נכון, חברים, שלא על הכל אנחנו מסכימים. אבל,70% מעם ישראל מסכימים על 70% מן הדברים—אז בואו נעשה אותם! בואו לא נפחד. באנו לארבע שנים. בואו לא נחשב את המשמעויות הפוליטיות של כל מהלך. בואו פשוט נעשה הכי טוב שאנחנו יכולים בתקופה הקצובה לנו. בכנסת הזאת, כאמור, יש תמהיל מיוחד של חברי כנסת, חדשים וותיקים, שאינם מחוייבים לאיש מלבד הציבור הישראלי כולו. אם לא ננצל את ההזדמנות הזאת לעשות את הדבר הנכון - לא תהיה לנו הזדמנות שניה", ציין בנט.

בנט התייחס בהרחבה גם לסוגיית השוויון בנטל. "יש לנו, רבותיי, הזדמנות היסטורית להביא לשיתוף אמיתי בנטל בין כל חלקי החברה הישראלית. כדי לחולל שינוי, חייבים לאמץ שלושה עקרונות: ראשית, לימוד תורה הוא אינטרס קיומי של עם ישראל. הוא אינו "תבלין". הוא גם אינו אינטרס של החרדים או הדתיים בלבד, אלא של כולנו. כמו שיישוב הנגב אינו אינטרס של תושבי הנגב בלבד, אלא של כולנו, של כל עם ישראל".

לדבריו, "לימוד התורה הוא שקיים את העם היהודי לאורך 2000 שנות הגלות. אבותינו שהיו פזורים במאות מקומות שונים: בפס במרוקו, בצנעא שבתימן ובליטא שבפולין, למדו את אותה התורה וכך שמרו על זהותם ולא נטמעו ונעלמו. היוונים העתיקים נעלמו. הרומאים העתיקים נעלמו. המצרים העתיקים נעלמו. רק אנחנו, היהודים, נשארנו, בזכות התורה. אנו דוברים אותה שפה כמו אבותינו לפני 3000 שנה, חיים באותה ארץ, ומאמינים באותה אמונה. לו הייתי נזרק במנהרת זמן אחורנית 3000 שנה, הייתי מסתדר. לאחר כמה ימים הייתי מסוגל להסתדר ולהבין את השפה. לולא התורה, לא היינו כאן. ללא התורה, לא נהיה כאן. בשואה, יחד עם רצח שישה מיליוני יהודי אירופה, גם עולם התורה נמחק כמעט לגמרי. לאחר השואה עצם המשכיות התורה עמדה בסכנה".

"עם קום המדינה, החרדים נרתמו לשקם את עולם התורה, והגיעו להסכמה מול דוד בן גוריון שהבין את החשיבות ההיסטורית. הוא שחרר 400 לומדי תורה על מנת לבנות מחדש את מה שהושמד. היום עולם התורה בישראל הוא עולם מפואר שמגדל דורות של תלמידי חכמים", הוסיף.

בנט אף ציין, כי "העיקרון השני שנעמיד למול עינינו הוא שהחרדים הם אחינו. הם ציבור מופלא. הם אינם סוציומטים. הם חיים חיי מסירות נפש וחסד למען אידיאל התורה. העיקרון השלישי הוא שהמצב הקיים אינו יכול להימשך. 400 לומדי התורה של שנות החמישים טיפסו ל50,000 כיום. בכיתות א' של היום 30% מהתלמידים הם חרדים. לא ייתכן שהם לא ישרתו בצבא. לא ייתכן שהם לא יישאו בנטל הכלכלה. גם לחרדים זה ברור. מדינת ישראל היא כמו אלונקה, שבתחילה 8 חיילים נושאים חייל אחד, אחר כך 7 נושאים 2, וכרגע 5 נושאים 4. האלונקה עומדת ליפול".

"אחיי החרדים, גם שרות בצבא זוהי מצווה. לא פחות מכך", קרא בנט, "הגנה על המולדת שלנו, שמירה על הילדים שלנו, ורעות - אלה ערכים שאינם נופלים מהערך החשוב של לימוד התורה. שרתתי עם אחים יקרים שידעו ללמוד תורה וגם לסחוב אלונקה, לפתוח גמרא וגם להסתער בשדה הקרב. אני לא אתן שישתלחו באחיי החרדים, אני לא אתן שייפגע עולם התורה ששוקם אחרי חורבן השואה, אך גם לא אסכים לכך שרק באוכלוסיה מסוימת אמהות לא ישנו בלילה מדאגה לגורל בניהם. אנחנו אחים לשמחות אך צריכים להיות גם אחים לדמעות. אין דרך אחרת".

"כשהייתי ילד קינאתי בזכות שהיתה לדורות שקדמו לי. קנאתי בחלוצים, בדור תש"ח, במפריחי השממה בנגב, במשחררי ירושלים", סיפר בנט, "שאלתי את עצמי: מה המשימה שלנו? מה עוד נותר לעשות? התשובה היא: להתאחד ולהחזיר את הנשמה היהודית לעם ישראל. אסיים בדבריו של הרב קוק: "אם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בגלל שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עימנו יבנה באהבת חינם".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/251432

תגוביות:

1.זה לא עוד נאום של פוליטיקאים - זה נאום של מנהיג ישראל הצעירה שמזכיר את מנהיגות משה ויהשוע . ללא רבב, ללא מורא מהגויים, גאה ביהדותו, בישראליותו, בתורת משה וישראל. חזק ואמץ. כוווווולנו מאחוריך ונתמוך באלונקה כתף אל כתף - כשרק פצוע מדומה אחד ישכב על האלונקה. אשריך שהגעת לעת הזאת. כאשר אם תצטרך עזרה לביצוע הדברים, תקבל גם תקבל...

2.בחרנו טוב; קיבלנו טוב מאד.

מה יש לך לומר לנו על עלייתך להר הבית בשבוע שעבר?

להלן תשובתו של משה פייגלין לשאלתי:

עלייתי להר הבית חושפת את בריחתה של מדינת ישראל מזהותה ומייעודה.

נוח לנו "לשחק אותה" נורמליים – כאילו הכל בסדר, ירושלים בירת ישראל לנצח נצחים – ובפועל למסור את העיר ואת הריבונות במין פיחות זוחל שכזה – לידי המוסלמים.

הפיצוץ יבוא בקדנציה שאחרי, אז למי איכפת?

"שקט הוא רפש" אמר ז'בוטינסקי.

בעלייתי להר נחשף הרפש, נחשף הזיהום לאור השמש.

"השולט בהר שולט בארץ" אמר אורי צבי גרינברג.

אם אין הר בירושלים אין בית בתל-אביב.

רבים אינם מבינים זאת אולם שיבת ציון החדשה – לארץ ישראל דווקא – אינה יכולה להתחמק מייעודה המחובר חיבור בל יינתק להר הבית.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=552759

האם נוכל לבצע חילופי מרגלים?

עדות: כך גוייסתי ל- CIA במהלך שירותי בצה"ל

הייתי האזרח הנאמן ביותר למדינת ישראל. רציתי לשרת ביחידה קרבית ואכן הייתי באחת מחטיבות החי"ר הטובות ביותר של צה"ל. ביום שבו נשלחתי למבחני קצונה המתינה לי הפתעה. הבנתי שלא ממש רוצים אותי במסלול שאותו אני רציתי, להיות קצין בחטיבת חי"ר. כבר דמיינתי את עצמי מצליח בקורס קצינים, בדיוק כמו שהצלחתי מאוד בקורס מ"כים, שהיה גם קורס סמלים באותה התקופה. אבל מישהו במנהל הסגל חשב אחרת.

כשהבנתי שאני לא רלוונטי, הודעתי להם שאני הולך, חוזר ליחידה שלי. הם דרשו שאחתום על טופסי ויתור שונים וסירבתי. זה היה הזוי. ואז פנו אלי וביקשו שאמתין, נציגה של יחידה כלשהי רוצה לשוחח איתי. היא באה לאחר המתנה ארוכה ואמרה לי שהוכחתי נאמנות מופתית והוכחתי שאני לא מחפש את טובתי האישית בלבד אלא את איכות השירות שלי. "זה בדיוק מה שאנו מחפשים, אמינות. כל קורס קצינות לא נועד אלא לפתח ולבדוק את האמינות שלך ואתה הוכחת את זה. אנו רוצים שתצא לשליחות חשובה עבור הצבא. גורלית. אנו סומכים עליך. אותך לא ישחדו, אתה תהיה תמיד אחד משלנו, נאמן לנו. "על מה מדובר" שאלתי, ומשום מה האמנתי לה, לא לאורך זמן...

היא סיפרה לי שיש בבסיס הזה, במחנה תל השומר, היום ידוע בשמו כמחנה דורי, יחידה שכנראה בגדה במדינה. היא ביקשה ממני שאצטרף אליה. היא תוביל אותי לשם ושם יחתימו אותי על טפסים שונים. את הטפסים הללו המוכיחים שהאנשים שללו פועלים בניגוד לחוק, אותם התבקשתי להעביר לה.

היא עשתה כל מאמץ לשכנע אותי שאני במשימה גורלית.

שם, ביקשו ממני לחתום על הצטרפות לסי אי איי. כך היה כתוב. "סי. איי. אי.". הייתי בן תשע עשרה ולא זיהיתי את צירוף האותיות הזה. זה לא כל כך עניין אותי. בשלב מסוים הבנתי שאני ב"סרט מכור" שבו כל המשתתפים יודעים לאן הגעתי ומי "שלח" אותי. כולם ידעו הכול. היו שם רק עובדות צה"ל. לא יותר. נאמר לי שכעת אני יכול לבחור אם לפעול נגדם או איתם ורמזו לי ברמז עבה שמי ששלחה אותי היא "שייכת אלינו"? - התריסו.

לאחר החתימות השונות ביקשו ממני לעבור בדיקה שלא הברחתי נייר כלשהו. הביאו גבר שכאילו היה שם במקרה. הוא בדק אותי בציציות... ולא, לא היה עלי דבר, אף לא נייר. לאחר שהייתי בדרכי חזרה ליחידתי, פגשה בי שוב השולחת. אמרתי לה שאני מבקש ממנה שתציג תעודה מזהה. היא אמרה לי שהיא לא יכולה מטעמי סודיות. היא הפצירה בי שאביא לה נייר כלשהו שיעיד על מה שהוחתמתי אבל אמרתי לה שאין עלי כל מסמך כזה או אחר. היא הביעה צער ואמרה שכעת יהיה לה קשה יותר להוכיח... זו הייתה הבדיקה האחרונה שווידאה שאין בידי דבר.

זה לא התרחש בארץ רחוקה וגם לא בבסיס סודי. זה קרה בבסיס ידוע ומוכר במרכז הארץ. עם הזמן הבנתי שאין לסי. איי. אי. סוכנים של ממש בישראל. האווירה היא של "שיתוף פעולה". קוראים להם ****.

אי אפשר באמת לעצור איש סי. איי. אי בישראל בגלל הסכמי השלום עם מצרים. יש להם חסינות כאשר הם בישראל.

מעולם לא הסכמתי להתייצב ולעבוד עבור האנשים הללו.

סיימתי את שירותי לאחר שלוש שנים ביוזמתי ועם עורך דין. כנראה שלא הייתי היחיד שפעל כך. נקראתי פעם או פעמיים "לדגל", לעתים במילות עידוד מכבדות ולעתים באיומים, ולא בכאלו מרומזים, אלא כאלו המתובלים בשפה עשירה, לא נקייה.

פגשתי כמה "מקבילים" באקראי. וגם כמה חברים "משלנו". בדרך כלל רק הקשבתי. המפגשים הללו לא הותירו בי ספק שהחתימות שלי הוצאו ממני בעליל במרמה, מפיחות תקווה שאולי אתגייס לגן העדן השקרי הזה של שיתוף הפעולה. רומנטיקה של "ריגול". זה לא היה מלווה בפחד מצידי אלא בעיקר בזלזול וחוסר אמון. קשה לי עד היום להאמין שכספי המסים שלנו מנוצלים עבור אנשים "סודיים" והזויים שכאלה.

לא, אני לא סומך עליהם, מעולם לא סמכתי. ברור לי שיש במערכת הבטחון הישראלית אנשים נפלאים ומוכשרים, חלקם גדלו איתי ולצידי, אבל יש גם כנראה פה ושם כמה נגעים חולים שאיש אינו יכול לדבר עליהם. זה גדול יותר מאלו שמשרתים שם. אנשי הדממה פועלים בדממה והדממה הזו לא מושגת בדרכים כל כך מכובדות. בהחלט לא וגם לא בדרכים חוקיות בהכרח. את שראיתי במו עיניי איש לא יוכל למחוק מזיכרוני. כנראה לא לעולם.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=552751

בשיחה עם האתר ישראלי פטריוטי הוא מספר על הביקור בהר:

היה מתח והרגשתי מאויים על ידי אנשי הוואקף במקום ומבהיר: אני חושב על מהלכים פוליטיים כדי לשנות את הנהלים במקום.

כל דבר מביא לסגירת ההר בטיעון ביטחוני. זה מצב בלתי נסבל ואני שואל את עצמי איך הגענו למצב הזה.

להלן תמצית דבריו של ח"כ לשעבר דניאל בן סימון:

הביקור בהר הבית הינו חלק מהסיורים שאני עורך במקומות קדושים בארץ במסגרת ספר שאני כותב. מכיוון שלא נבחרתי לכנסת מצאתי את הזמן לכתיבת הספר בנושא.

עליתי להר כדי לראות במו עיניי איך זה עובד. בבוקר לא הצלחתי לעלות בעקבות תקרית ביטחונית על ההר שאינני יודע מה גרם לה. כך לדברי המשטרה.

חזרתי בצהריים לעלות והיה מתוח.

הייתי במעקב תחת עיני אנשי הוואקף והמשטרה שעקבו אחרי כל פסיעה ומבט שלי והרגשתי לא בנוח ואפילו מאויים ורציתי לצאת באמצע בגלל שהרגשתי לא רצוי למרות נוכחות המשטרה.

בפעם הקודמת שעליתי להר עליתי בתור עיתונאי בעיתון הארץ והמצב לא היה דומה בכלל. אז יכולתי להסתובב חופשי, להיכנס למסגד באופן חופשי ובכל חלקי ההר. היום בעלייתי היה מתח באוויר עד שביקשתי מהמלווים שלי פשוט לקצר את הביקור.

הביקור היה לצורך סיפרותי ולא לצורך פוליטי

אני חושב על מהלכים פוליטיים כדי לשנות את הנוהלים במקום. מאות מחכים בשערי ההר בשמש הקופחת ולא תמיד זוכים להיכנס.

כל דבר גורם לסגירת ההר בטיעון ביטחוני. זה מצב בלתי נסבל ואני שואל את עצמי איך הגענו למצב הזה.

למרות הביקור הקשה אמשיך לבקר במקום. לא ארתע.

בן סימון עם הרב גליק בהר הבית היום.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=545362

ישראל של היום היא כגרמניה בשנות ה-40, היהדות מעודדת התאבדות, והשואה? כלל לא בטוח שהתקיימה.

כך מוצגת ישראל לתיירים שבאים ארצה.

בשנים האחרונות מתפארת מדינת ישראל בשדרוג מערך ההסברה ושכלולו. הוקמו מיזמי הסברה לאומיים, פקידי משרד התיירות והחוץ למדו להשתמש ברשתות החברתיות ואפילו נועה תשבי גויסה לתפקיד שגרירת ישראל ביוטיוב. "כל אחד מביא אחד", מחייכת תשבי מאוזן לאוזן בפרסומת של משרד התיירות, ופוקדת על העם היושב בציון להזמין תיירים לביקור בארץ הקודש.

"ארץ הקודש", ולא ארץ ישראל

אם לשפוט לפי מספר התיירים הנכנסים למדינה, נראה שמדובר בהצלחה: בשנת 2012, למרות מבצע "עמוד ענן", נכנסו 3.5 מיליון תיירים למדינת ישראל, והכניסו לקופת המדינה 36 מיליארד דולר. עלייה של 4 אחוזים משנת 2011. על אף הנתונים המרשימים, תיירים רבים עוזבים את הארץ מבלי לשמוע אף לא מילה אחת חיובית על מדינת ישראל, שכן משרד התיירות מאפשר למדריכים זרים, לכמרים, למורים רוחניים וגם למורי דרך פלסטינים שלא עברו את ההכשרה מטעם משרד התיירות, להיות המתווכים הבלעדיים של התיירים בארץ.

המשרד גם אינו פועל נגד תופעת ההדרכות הלא חוקיות. לעתים מגיעות משלחות תיירים ליד ושם בהדרכת מורי דרך פלסטינים, ושם הם שומעים שמה שהיה לפני יותר מ-60 שנה בגרמניה קורה עכשיו בפלסטין. כומר שהדריך קבוצת תיירים באתר ההנצחה טען כי המספר "שישה מיליון" הוא הגזמה של העם היהודי, שמנצל את השואה לתועלת הצרכים החומריים של מדינת ישראל.

מי שעד לתופעות הללו הם מורי דרך ישראלים ונהגי אוטובוס שמלווים קבוצות תיירים מחו"ל. לטענתם, בתחום התיירות הנוצרית, שהיא הנתח הגדול ביותר בתיירות הישראלית, קיימת אנרכיה מוחלטת ותעשייה שלמה של הפרת חוק. התוצאה של ההתנהלות הזאת, אומרים מורי הדרך, היא נזק אדיר גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינה תדמיתית והסברתית.

מורי הדרך הישראלים מנהלים כבר יותר מ-25 שנה מאבק משפטי מול משרד התיירות. עוד בשנת87' הוגשה העתירה הראשונה לבג"ץ נגד משרד התיירות, בדרישה שיפעיל את סמכויות הפיקוח נגד קבוצות תיירים שמגיעות לישראל ללא מדריך מוסמך. ברקע לתביעה עמדה החלטת משרד התיירות להתחיל לחלק רישיונות הדרכה לכמרים המלווים קבוצות צליינים. החוק העיקרי שמורי הדרך נשענו עליו היה תקנה 9 לתקנות שירותי תיירות, האוסר על מתן הדרכה בתמורה בלי שיש למורה הדרך רישיון.

בתגובה לעתירה טענה המדינה כי הגיעה להבנה עקרונית עם הכנסיות, שלפיה קבוצות צליינים, בגין ייחודן הדתי, יודרכו בידי כמרים או מורים רוחניים בכל מקום בארץ שבו הדרכה דתית ופולחנית היא המטרה העיקרית של הביקור, וכל זאת בתנאי שהם אינם מקבלים תמורה.

המדינה טענה כי אם תישלל מהכנסייה האפשרות להוביל משלחות צליינים ללא מורי דרך רוחניים, ייגרם נזק כלכלי קשה מאוד לענף התיירות הנוצרית בארץ. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, עם הדרישה שיאכפו את החוק במקום שהוא מופר או מנוצל בידי מורי הדרך הרוחניים. עם זאת, המדינה פירשה את פסיקת בג"ץ כאילו כל מדינת ישראל נחשבת למקום קדוש, כך שגם טיול המודרך בידי "רועה רוחני" במצדה, ביד ושם או במוזאון ישראל עומד במסגרת החוק. כל זאת - בתנאי שמטרת הכניסה לארץ היא פולחנית בעיקרה, והרועה הרוחני לא מקבל תמורה.

בועז בן ניר, מנכ"ל משרד התיירות, כתב בשנת 2010 במכתב למורי הדרך: "יש להיזהר מיצירת מערכת יחסים עם הכנסייה הנוצרית, הכמרים ואנשי הכנסיות המלווים את הצליינים, אשר ממנה עלולה להתפרש פגיעה בחופש הדת והפולחן. משרד התיירות עשה ועושה מאמצים רבים בשיווק ישראל בקרב העולם הנוצרי, וכל שינוי בסטטוס-קוו עלול ליצור התנגשות גלויה ובלתי רצויה עם העולם הנוצרי בכלל, ועם הוותיקן בפרט".

בנוסף , טוענים מורי הדרך, משרד התיירות אינו מנסה לאכוף את מה שבאופן ודאי הוא חלק מהחוק, ובפועל נכנסים מאות מורי דרך מחו"ל ומהרשות הפלסטינית בלי רישיונות וללא הסמכה.

מלחמת הנרטיב

מאז המאבק הראשון בבג"ץ עברו הרבה מים קדושים בירדן, וזרם התיירים הנוצרים המגיעים לישראל הלך והתגבר מדי שנה. הוותיקן החל להעניק, באישור משרד התיירות, אישורים לכמרים ולרועים רוחניים בהמוניהם. בשנת 93' התיר משרד התיירות לכ-40 מורי דרך פלסטינים להדריך קבוצות תיירים במהלך ביקורם בישראל.

ההיתר נבע מתוך התפיסה של הסכמי אוסלו, שלפיה שיתופי פעולה בתחום התיירות יועילו לקידום האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים. משלחות שמגיעות לבית לחם, למשל, יוכלו להיכנס לפיכך עם המדריך הפלסטיני לכל מקום בישראל. זה היה אמור לעבוד גם בכיוון ההפוך, כמובן, אבל בפועל מורי דרך פלסטינים נכנסים לישראל באופן חופשי, ואילו מורי דרך ישראלים בודדים בלבד נכנסים, שלא בהיתר, לשטחי הרשות הפלסטינית.

בשנת 2008 החל משרד התיירות לקיים קורס מורי דרך למדריכים קוריאניים, כדי להגביר את זרם כניסת התיירים ממזרח. לטענת מורי הדרך הישראלים זהו מהלך המפר את החוק, משום שההסכם הייחודי קיים רק עם הוותיקן. בשנת 2010 ניסה ח"כ גדעון עזרא ז"ל להעביר חוק שמטרתו, כך נכתב, "להביא לפתרונה של בעיה בענף התיירות, שלפיה מספר רב של מורי דרך שלא קיבלו רישיון לפי חוק שירותי תיירות פוגעים בתדמיתה של מדינת ישראל, מכיוון שלא עברו הסמכה מתאימה". משרד התיירות התנגד, וההצעה נפלה.

מאבקם של מורי הדרך הישראלים הוא בעיקר מסיבות פרנסה, כמובן. גם בעתירה הראשונה לבג"ץ וגם באחרונה, שהוגשה בשנת 2010 ועדיין מתנהלת, קובלים מורי הדרך הישראלים על שיש אפליה כלכלית קשה נגדם מצד משרד התיירות. המשרד מחייב את מורי הדרך הישראלים לשנתיים של לימודים עם מבחנים והכשרות מעשיות. עלות הלימודים עומדת על עשרות אלפי שקלים.

בנוסף לכך, מדי שנה משלמים מורי הדרך מאות שקלים על השתלמויות וחידוש רישיון. לעומתם, מורי הדרך הזרים לא רק שאינם עוברים השתלמויות, אלא שלאחר כמה חודשי התלמדות קצרים בוותיקן או במזרח הרחוק הם כבר עובדים כמורי דרך מורשים בישראל.

בשנים האחרונות, עם התגברות הקולות המגנים את המדיניות הישראלית בסוגיה הפלסטינית, תופעת ההדרכה הזרה לא פוגעת רק בכיסיהם של מורי הדרך הישראלים אלא הופכת לבעיית הסברה למדינת ישראל. לא מעט משלחות תיירים מאירופה ומדרום אמריקה מבקשות להגיע ארצה בלי להיתקל במורי דרך ישראלים. במקום מורי הדרך הישראלים נכנסים "הרועים הרוחניים" מטעם הוותיקן ומורי הדרך הפלסטינים, שמציגים את ישראל ואת הסיפור הציוני דרך העיניים שלהם.

"הבסיס התיירותי המרכזי של מדינת ישראל בנוי על ארץ הקודש", אומר יעקב (יענק'לה) מיטרני, יו"ר אגודת מורי הדרך. "חלק נכבד מהאנשים שמגיעים לכאן באים מתוך אמוציה דתית נוצרית. זה הנרטיב המרכזי שאנחנו מוכרים לעולם. מה שקרה בשנים האחרונות מכל מיני סיבות, חלקן כלכליות ואחרות אנטישמיות, הוא שחלק גדול מהתיירות הזאת עובר לטיפול בידי הכנסייה, וחלק גדול אחר עובר לידיים פלסטיניות. הפוליטיקה של גופי הכנסייה היא שבתפיסת העולם שלהם הם לא רוצים לראות יהודים באוטובוסים שלהם, או ציונים באוטובוסים, וכל התפיסה היא לנתק את הרעיון של הסיור מהמהות הישראלית".

''לא רוצים ציונים באוטובוסים, לא ציונים ולא יהודים''

לשחק נוצרייה

לא פעם נדרשים מורי הדרך הישראלים להצניע את עובדת היותם ציונים, ואפילו יהודים. אריה בלינקו, מורה דרך בשפה הספרדית והפורטוגזית, קיבל הצעה שהוא נאלץ לסרב לה. "לא פעם ולא פעמיים ויתרתי על עבודה כי לא רציתי להתחזות למורה דרך נוצרי", מספר בלינקו. "סוכן הנסיעות מתקשר אליי, מציע לי להדריך סיור בארץ, לבקר באתרי כנסייה. רק דבר אחד הוא מבקש ממני, להצניע את עובדת היותי יהודי ציוני. שלא אדבר ציונות יותר מדי. אמרתי לו, לא תודה. אני עומד על העקרונות שלי ולא אעשה דברים שאני לא שלם איתם. מה לעשות, אני ציוני ואפילו נלהב".

גם ליו"ר אגודת מורי הדרך הגיעו בקשות להסתרת מוצאו ודעותיו. "יש תנועה גדולה של תיירים מאיטליה", מספר מיטרני, שמתמחה באיטלקית. "הם מעדיפים להביא מדריכים שהם מכשירים ביום וחצי, רק כדי לא לקחת מדריכים יהודים. בזמן האחרון הם מגייסים בעיקר מדריכים ממזרח ירושלים. אני עובד עם חבר שלי, סוכן שגר בספרד ומגיע ממשפחה של יהודים מהולנד, והוא מספר לי שיש לו קבוצה גדולה שרוצה לבוא לישראל. ואז הוא אומר לי: ?אני מבקש ממך רק דבר אחד, הלקוחות שלי לא רוצים מדריך ציוני. פשוט תתחבא, כי לא רוצים מדריך ציוני'. מה לומר, זה מעליב אותנו מאוד".

אבל יש גם מורי דרך שמוכנים לשחק את המשחק והופכים, כהגדרת מיטרני, ל"בליבר'ס", מאמינים בני מאמינים, כי בסוף היום מישהו צריך לשלם חשבונות בבית. אושי אנגל, מורת דרך בשפה הגרמנית, נחשבת לאחת ממורות הדרך המומחיות ביותר בתחום הנצרות בארץ. סוכן נסיעות אמר לה שהקבוצה רוצה מורה דרך נוצרי בלבד, כך שעדיף שלא תדבר על המוצא שלה.

"יש תופעה כזאת, שאני עובדת מול הסוכנות וחלק מהכמרים בחו"ל לא רוצים שיהיה מדריך יהודי אלא מדריך נוצרי. זו אנטישמיות. פשוט מאוד אנטישמיות", קובעת אנג'ל. "אם אתה מטייל ישראלי שנוסע לשווייץ ודורש שיהיה מדריך יהודי, איך היו מקבלים את זה? בוותיקן אין שום אפשרות שלא יהיה מדריך מטעם הוותיקן למשלחות. איך הייתה מתקבלת דרישה לחייב את הוותיקן שמדריכים יהודים ידריכו קבוצות מישראל?

סוכני נסיעות שאני בקשר טוב מאוד איתם יודעים שהתופעה הזאת קיימת בעיקר בשוק דוברי האיטלקית, הספרדית והגרמנית. פעם אחת סוכן שאל אותי, אחרי שהוא נתן לי את הקבוצה, אם אני מוכנה 'לשחק אותה נוצרייה'. לא רציתי להפסיק את העבודה שלי".

אז איך "משחקים אותה נוצרייה"? אושי אנגל מעידה על עצמה שהיא מכירה את הסיפור הנוצרי יותר מהכמרים, כך שהידע הנרחב שלה יכול לבלבל את התיירים. אבל יש נקודות כואבות שהיא נאלצת להשמיט במהלך הסיורים לתיירים מגרמניה. למשל, העובדה שהיא בת לניצולי שואה.

"כשאני ביד ושם אני לא מדברת על החווייה הפרטית של המשפחה שלי", מספרת אנגל בכאב. "אם שואלים אותי מה אני עושה בארץ, אני אומרת שהיגרתי לכאן. אני מתחזה ללא יהודייה". פעם אחת היא נתקלה בכומר שניחש את מוצאה האמיתי. "הקבוצה לא הרגישה כלום, אבל הכומר הרגיש וביקש סליחה. הוא אמר שלא ראוי לדרוש מורה דרך לא יהודי. אני מבינה לחלוטין מורי דרך שעומדים על העקרונות שלהם ולא מוכנים לקחת הצעות כאלו. זה בסדר גמור. אבל אני צריכה בסופו של דבר לשלם את חשבון החשמל שלי".

תל אביב הבירה

לא פעם נתקלים מורי הדרך בראשי קבוצות תיירים שמביאים איתם גם התבטאויות אנטישמיות ממש. "היה כומר ספרדי שנאלצתי לצעוק עליו ביד ושם", מספר בלינקו. "פשוט צרחתי עליו, והוא ברח משם. הוא אמר שיד ושם הוא ?פרסומת של הציונים', ואני דובר ספרדית, מבין כל מילה. לא יכולתי להתאפק, צרחתי, והוא והקבוצה שלו עלו לאוטובוס והסתלקו".

נהג אוטובוס של אחת מחברות התיירות סיפר לסופשבוע על מפגש טעון שהיה לו עם מורה דרך פלסטיני. "כשהגענו לאנדרטת הבקעה", מספר הנהג, "הוא סיפר שהיה שם טבח של הפלסטינים, ומדינת ישראל עשתה רק אנדרטה לחיילים של צה"ל ולא לחיילים הפלסטינים. הוא שכח לציין שאלו היו מחבלים, אבל השיא היה כשהוא הגיע לדבר על יד ושם.

הוא התחיל לתת את ההרצאה שלו, ופתאום הוא אומר שטוב שמדינת ישראל הקימה את יד ושם כדי שהעולם יראה מה היא שואה ויבין מה ישראל עושה היום בגדה ובעזה. צעקתי, "תגיד להם את האמת, זה לא נכון. תגיד להם את האמת. בקיצור, אמרתי לקנדים שהכל שקרים. התלוננתי עליו באגודת מורי הדרך והבנתי שהוא ננזף".

נהג אחר סיפר לסופשבוע על מורה דרך פלסטיני שנשאל מהם כלי הרכב המשוריינים בצדי כביש מספר 1 העולה לירושלים. המדריך הסביר לתיירים שהמשוריינים בצד הדרך הם אנדרטות לתאונות הדרכים שהיו על הכביש. "כמעט עשיתי תאונה בגלל השטויות שהוא דיבר", סיפר הנהג.

גם אושי אנגל נתקלה במדריכים הפלסטינים ביד שם. "אני רואה ושומעת מדריך פלסטיני שאומר, ?מה שהגרמנים עשו ליהודים זה מה שהיהודים עושים לנו', וכל זה בכניסה לאוהל יזכור. אנחנו, מורי הדרך, שומעים את זה הרבה פעמים. לצערי יש בעיה למדינת ישראל בנושא ההסברה, ואנחנו מפסידים כאן".

לאנשי יד ושם התופעה מוכרת. "לצערנו, אנו מכירים את התופעה הזו של עיוותים בהדרכות ביד ושם", הם אומרים. "כדי לשפר את איכות ההדרכה ביד ושם שמקבל התייר הממוצע חשוב לא רק שההדרכות יתבצעו על ידי מורי דרך מוסמכים, אלא שמורי הדרך בישראל ישתלמו ביד ושם ושהכשרה זו תהיה גם חלק ממכלול הקורסים שעוברים מורי דרך חדשים".

יוסי וייס, מנכ"ל אגודת מורי הדרך לשעבר, ומי שהגיש את העתירה נגד משרד התיירות, מספר שהוא כל הזמן מקבל פניות ותלונות על הדרכות אנטיישראליות של מדריכים פלסטינים. "כל הזמן אנחנו שומעים את העיוותים הללו בנושא ההסברה וההדרכה, ומדינת ישראל יושבת על הגדר. אנחנו מקבלים דיווחים על מדריכים פלסטינים שהגיעו ליד ושם, ומציגים את השואה כ' גרסה' של העם היהודי. "הם טוענים שהיו להם שישה מיליון קורבנות", או "לפי דבריהם". מעמידים את הסיפור הזה כגרסה מול גרסה.

כשמדובר במדריכים פלסטינים עם אישורים מטעם מדינת ישראל, חלק מההרצאה היא הסיפור על הכפר של סבא שלו שהיה בדיוק במקום הזה, ואיך הישראלים רצחו נשים, זקנים וטף. זה מגיע אלינו מנהגים ומאנשים ששומעים את ההדרכות הללו ומזדעזעים".

"יותר תיירים זה טוב, אבל מצד שני ישראל רוצה הסברה, לא?", מהרהרת בקול אושי אנגל. "המדריכים מחו"ל לא מכירים את ההיסטוריה של המקום הזה, ומה שהם כן יודעים מגיע בדרך כלל מזווית אירופית או דרום-אמריקנית, ומוטה מאוד לטובת צד אחד בלבד. לגבי המדריכים הפלסטינים, אתה לא יכול לספר לי שמדריך מבית לחם, מרמאללה או מיריחו יציג את מדינת ישראל באופן הוגן. אני טוענת שמגיע להם להדריך בבית לחם, ולא אקח להם את העבודה שם, אבל כשהם מגיעים למצדה או ליד ושם זה תמיד נשמע גרוע מאוד".

לפעמים ההדרכות הזרות מלוות בטעויות צורמות. כך קרה לאורי בראל, שהתלווה כמורה דרך אילם (מורה דרך שמצטרף לקבוצה - לא כמסביר, אלא כ"פותר בעיות") לקבוצת של סוכני נסיעות מטעם הוותיקן. "אני מוצא את עצמי עם מדריכה איטלקית, שעברה קורס של ארבעה או שישה חודשים בבניין טרה סנטה בירושלים. אנחנו נמצאים ביפו והיא מראה להם את קו החוף ואומרת להם, "אתם רואים? זו תל אביב בירת ישראל". הסברתי לה בשקט, בלי להביך אותה, שירושלים היא בירת ישראל. תגובתה הייתה שזה לא משנה, כי בין כך כל מה שהם יקראו באיטליה יאמר להם שתל אביב היא הבירה".

"אני עומדת במצדה עם קבוצת תיירים", מספרת אושי אנגל, "ואני שומעת מדריך, כנראה עוד 'רועה רוחני', מפטפט עובדות היסטוריות לא נכונות, כאילו התאבדות ביהדות היא עניין מקובל ורצוי, כשעד היום קוברים מתאבדים מעבר לגדר בית העלמין. אבל הוא מתעלם מזה, ומשווה את סיפור מצדה למוסלמים. משווה את היהדות לאסלאם ולמחבלים הפלסטינים המתאבדים".

''לא מכירים את ההיסטוריה''

מורה הדרך מוטי קז ליווה כמדריך אילם קבוצת צליינים מאיטליה עם מורה דרך פלסטיני. לאורך כל המסע הם עברו במקומות קדושים לנצרות, ולרגע אחד לא שמעו מילה על מדינת ישראל והעם שיושב בה. "הם היו שבוע שלם בארץ", מספר קז, "לקחו אותם מכנסייה לכנסייה, הלינו אותם במנזרים, ומבחינת ישראל לא היה להם שום ידע, שום מידע, כלום. אמרתי למדריך, לפחות תגיד להם שישו דיבר עברית".

"יש קבוצות תיירים שמגיעים רק למקומות רלוונטים בשבילם", מספרת טאטי וייס מדריכה שמתמחה בנצרות, "הם עוזבים את הארץ עם מבט רק על מקומות קדושים, ומגיעים למקומות שהאוכלוסייה העיקרית שבהם היא ערבית. כל המקומות הקדושים של הנצרות נמצאים בעיקר בערים ערביות. יש תיירים שאפילו לא יוד- עים שיש כאן חיים אחרים, תרבויות אחרות, עולם עם תרבות אחרת מהתרבות הערבית. הם לא נפגשים עם זה".

"אנשים שמגיעים לכאן בצליינות לא יודעים שום דבר על המדינה", טוען אריה בלינקו. "לא תשמע מכומר את המילים 'ארץ ישראל' אלא 'ארץ הקודש'. מדינת ישראל? הס מלהזכיר. המסה הגדולה של הצליינים לא עושים את החיבור בין מדינת ישראל לעם היהודי, ואם לא מדברים על זה הם לא יודעים. נכנסים לארץ ויוצאים ממנה בלי טיפת מידע על החיים כאן ועל מי שחי כאן".

מורי הדרך טוענים שמשרד התיירות כמעט אינו אוכף את נושא ההדרכות הלא חוקיות, וכשהוא אוכף - זה בעיקר כלפי מורי דרך ישראלים שרשיונם כבר אינו בתוקף. "בשלושים השנה האחרונות משרד התיירות לא נמצא בשטח בכלל", טוען מרסלו מיטמן, מורה דרך שנוהג לתעד באדיקות את תופעת ההדרכות הלא חוקיות. "אין אכיפה, אין צווים, אין שום בדיקה של שום דבר. בתקנות יש חורים, אבל מעט הבשר שיש ושאפשר לאכוף - צאו ותאכפו. אבל הם לא שם. הם מפחדים מכל צעד שיכול לפגוע בכניסת התיירים לארץ. יש כאן אנרכיה".

דבר ראשון, אומרים מורי הדרך, יש לאכוף את החוק בנושא ההדרכות הלא חוקיות. הדבר השני שצריך לעשות הוא להוסיף מדריך ישראלי כ"מדריך אילם" לקבוצות שמגיעות מחו"ל ומעוניינות במדריך נוצרי או פלסטיני, כדי לאפשר לתיירים בכל זאת להיחשף לנקודת המבט הישראלית.

יוסי וייס, מגיש העתירה לבג"ץ, מסכם את טענת מורי הדרך ואומר שתיירות בכל מחיר, ללא הגבלות, פוגעת בסופו של דבר במדינת ישראל. "יש כאן מאות אלפי תיירים שמגיעים, והם לא שומעים את הסיפור שלנו. ודאי שאין כאן סיפור של חזרת העם לארצו, של ארץ ישראל שהיא הבית היהודי לכל היהודים בעולם. איך שאני רואה את זה, מורי הדרך הם המסבירים הטובים ביותר של המדינה. מן הראוי שהמדינה תדע להילחם עליהם".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/451/646.html?hp=1&cat=353

היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב אינם קלישאה. בכל הסקרים ובדיקות העומק הנערכים מעת לעת, מוכח שוב ושוב כי היחס של העם האמריקני כלפינו, הוא חיובי באופן הבסיסי והעמוק ביותר – למרות מאמציהם הבלתי נלאים של יהודי "הארץ" ויהודי ה"ניו-יורק טיימס".

מדובר בערכים משותפים המבוססים על התנ"ך ותפיסת האבות המייסדים את עצמם כלידה מחדש של עם החירות ובשורתו האוניברסלית.

הדומיננטיות הדתית בארה"ב אינה קתולית וגם רובדי האנטישמיות הבאים עמה, באים הרבה פחות לידי ביטוי בארה"ב של אמריקה.

באירופה המצב הפוך.

יחס העמים האירופאיים - ובמיוחד המערב אירופאיים - לישראל הוא בדר"כ שלילי. תייר ישראלי המסתובב כיום במרכז לונדון או פריס, כשכיפה גלויה לראשו, הוא בהחלט אדם אמיץ.

ברחבי ארה"ב (עדיין) אין צורך באומץ מיוחד בכדי לחשוף בריש גלי את יהדותך.

על הערכים המשותפים הללו, צריכה היתה ישראל לבסס את הקשר עם ארה"ב. "ואברכה מברככך ומקללך אאור". זהו ה'מוטו' של כ 80 מליון אוונגליסטים אמריקניים המשוכנעים כי השגשוג האמריקני מותנה בברית משמעותית עם ישראל – וההיפך, בהתייצבות כנגדה.

אך אנו, במקום לבסס את מעמדנו המיוחד כעם הספר הנצחי, כמקור הערכים האמריקניים ויסוד הלגטימיות שלהם - בחרנו לשווק עצמנו כעם צעיר המבקש את מקומו בין האומות הוותיקות ובחסותן.

הקשר עם ארה"ב הפך – ביוזמתנו – לקשר של אב ובנו.

ה"סיוע" האמריקני המהווה בסך הכל -כ 1.5% מההכנסה הישראלית, אינו באמת נדרש ובטווח הארוך הוא פוגע בנו כלכלית, מדינית ובטחונית. אך ההתעקשות לקבלו נובעת מתוך צורך פסיכולוגי.

כשדמי הכיס ממשיכים להגיע מעבר לים, סימן הוא ש"אבא" עוד שם ואנו לא לבד בין האומות. כשאנו מתחמקים מאבינו שבשמיים – אנו חייבים למוצאו מעבר לאוקיינוס.

מן התודעה הקלוקלת הזו נולדה ה "אובמניה" שחזינו בה בימים האחרונים. וכך – יחסים שיכלו להתבסס על ערכים משותפים, הפכו ליחסי תלות.

ישראל הבורחת מזהותה, המתחמקת כל העת מאימוץ גלוי של אותם ערכים משותפים, התעקשה כל השנים לבסס את עיקר הקשר עם ארה"ב על יסוד שונה בתכלית.

הערך המרכזי בו נופפנו היה הזכות להגנה עצמית.

במקום להיכל הספר וליסודות התנכיים שלנו, נלקחו אורחינו המכובדים ליד ושם. אחרי מחזות האימים שם – כבר לא אמורות היו להישאל שאלות ואנו – יכולים היינו לחמוק מהתמודדות עם שאלות הזהות וההצדקה של קיומנו הלאומי במקום הזה.

אבל הלימון הזה של ה'שואה', נסחט עד תום. דור חדש קם באירופה, דור שכבר לא מוכן לשלם בשתיקתו עבור חטאי אבותיו. הדור הזה רואה ב"פלסטינים" הדורשים צדק, את היהודים חסרי המולדת – ובישראלים הדורשים ביטחון, את הנאצים החדשים.

התעקשותו של נתניהו להשיב את מוקד הביקור, מהשואה, אל היסודות ההיסטוריים העמוקים שלנו, הנאום ה"עצבני" בארה"ב שהסביר שלא יד ושם הם יסודות קיומנו, והשלמת הקו הזה בביקור הנשיאותי בהיכל הספר, ההסבר במקום לאובמה כי כל ילד ישראלי מסוגל לקרוא את מה שכתבו כאן אבותיו לפני למעלה מאלפיים שנה – אלה היו בעיני תמצית חשיבותו של הביקור.

ישבתי באולפן ערוץ 2 בדיוק באותם רגעים כשפרופסור רוזנברג מהיכל הספר הסביר לצופים במה מתבונן באותו רגע – נשיא ארה"ב.

"אין לכם איזה מגילה פלסטינית להראות לו?" – לא התאפקתי והתפרצתי לדבריו.

"לא מלפני אלפיים שנה - משהו מלפני מאה שנה, פחות... שום דבר?"
הפרופסור זע באי נוחות.

"זוהי חשיבותו המרכזית של הביקור וההישג הגדול של נתניהו – חזרתי ואמרתי – לא כלפי אובמה אלא בראש וראשונה כלפי הציבור בישראל שהתרגל לראות ב'אוושויץ' את הצדקת קיומו".

מי יודע? אולי בביקור הבא כבר ניקח את האח"מ התורן למזבח שבנה יהושע בהר עיבל, 40 שנה לאחר יציאת מצרים וקבלת התורה בסיני.

המגילות הגנוזות, כבודן במקומו מונח. אבל הסיפור שלנו בארץ הזו לא מתחיל לפני 2000 שנה אלא לפני 3300. אם כבר הולכים אל היסודות, אי אפשר להתחיל מהאמצע, ראוי להתחיל משם.

אמנם 93% מאתרי התנ"ך נמצאים בצד המיועד לפתרון שתי המדינות... אך מה לעשות? גם המקום שנותן משמעות עתידית לקיומנו הלאומי, מקום הכיסופים והייעוד, גם הוא נמצא שם.

הר הבית בירושלים.

נתניהו ביצע תפנית שאין ערוך לחשיבותה במיקוד ההסברה הישראלית. אנו חייבים להשלים את התפנית הזו. אי אפשר לבצע רק מחצית ממנה.

-פורסם במקור ראשון

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=559178

בראיון ליומן ערוץ 7 דוחה יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, חברת הכנסת מירי רגב, את הטענות שהשמיעו כמה חברי כנסת נגדה בעקבות דבריה אודות הצורך לאפשר תפילת יהודים בהר הבית והכוונה שלה לקיים ישיבת ועדה בהר עצמו.

חברת הכנסת רגב מציינת כי דבריה נאמרו בתוקף סמכותה כאחראית על ארבעה משרדים בהם גם המשרד לענייני דתות וכשם שחשוב בעיניה לקדם את סוגיית הביטחון האישי כחלק מהאחריות על המתרחש במשרד לביטחון פנים חשוב בעיניה להוביל לחופש דת.

רגב מבהירה כי כעת בכוונתה ללמוד מקרוב את כל סוגיית התפילה בהר הבית. זאת בסדרת דיונים שתקיים הועדה. כמו כן תיפגש עם הגורמים הרלוונטיים במגמה להביא למצב בו יתאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית.

באשר להתנגדות הצפויה מכיוונו של הוואקף המוסלמי המונע גם מלמולי פסוקים של יהודים בהר הבית, אומרת רגב כי דעתו של הוואקף תישמע אך מה שיכריע הוא מה שאנחנו אומרים, כלשונה. עם זאת מציינת רגב כי היעד הוא להגיע להבנה בין הצדדים ולפיה תותר התפילה לבני כל הדתות במקום.

באשר לדבריו של סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי, מי שכיהן בעבר כמפקד מחוז ירושלים של המשטרה, לפיהם ביקור בהר של ועדת הפנים אינו אלא פרובוקציה שתלהיט את הרוחות, אומרת רגב כי פעילותה ודבריה לא נעשים מתוך כל מגמה פרובוקטיבית אלא מתוך אמונתה שאכן כך נכון לנהוג למען עם ישראל.

בדבריה הזכירה כי היא פועלת להשיב את חופש הפולחן והדת לכומר שקרא לבני עדתו להתגייס לצה"ל ונודה מכנסייה הבשורה, כך תפעל גם למען תפילת יהודים במתחם ההר.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/254799

תגוביות:

1.בקוראן כתוב בפירוש שהר הבית שייך ליהודים. הזכות של היהודים על הארץ כתובה בקוראן וגם על בית המקדש אין ויכוח שהוא שייך ליהודים. האימאם השיעי, ג'עפר א-צאדק, מצאצאי הנביא מוחמד, בפירושו לקוראן אומר שאין שום קדושה לירושלים באיסלם וזו אף נוגדת לאיסלם. איבן תימייה איש הלכה סוני אומר שאסור לקיים הקפות סביב הסלע בכיפת הסלע ולשחוט קרבנות לידם ואסור לפנות לכיוונם בתפילה ומוסיף ואומר שאין בירושלים קדושה לאיסלם והעובר על איסורים אלו הריהו כופר החוזר בו מהאיסלם ויש לבקשו לחזור בתשובה. אם יחזור מה טוב ולא - יש להוציאו להורג.

המוסלמים כבשו את ירושלים מידי הנוצרים בשנת 638. המוסלמים קראו לה בשם "איליה" במשך 400 שנה. זה היה השם שהדביק לה הקיסר אדריאנוס בשנת 135 לס' כשקרא לה בשם איליה קפיטולינה - ואסר באיסור קיסרי חמור לכנותה בשם "ירושלים" על מנת להשכיחה מלב היהודים.

הוואקף בעצמו הודה: הר הבית מקום המקדש של שלמה המלך. לאחרונה נמצאה חוברת הדרכה להר הבית שיצאה לאור על ידי הוואקף. המעניין במסמך הם המשפטים המופיעים בעמוד הפותח של החוברת שם נכתב בתרגום חופשי:

קדושת ההר מתוארכת עוד מהתקופה הפרה - היסטורית. זיהויו כמקום מקדשו של שלמה המלך אינו נתון לויכוח, כמו גם העובדה שעל פי האמונה הכלל עולמית זהו המקום עליו נאמר "ויבן שם דוד מזבח לה' ויעל עולות ושלמים". מדובר בציטוט מפתיע לחלוטין. מתברר שלא אחר מאשר הוואקף עצמו האחראי מאות בשנים על ניהול הר הבית מאשר את הדברים.

השם "אל קודס" המוכר כיום בערבית כשמה של ירושלים מושאל מעברית. "אל קודס" פירושו "הקדוש". הוואקף בעצמו הכריז בשנת 1925 כי הר הבית הוא מקום המקדש של שלמה המלך.

2.מומחית לפיסיקה ממצרים: האיסלם משקר. ארץ ישראל לעם ישראל. נוהא חאשד, מומחית לפיסיקה גרעינית ממצרים מספרת בהתרגשות: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי הקוראן ויש הרבה ציטוטים שמוכיחים זאת. זה ברור לחלוטין. אני מדענית בפיסיקה גרעינית. האיסלם משקר באשר לזכויות העם היהודי על ארץ ישראל. אני פונה לקהילה הבינלאומית להתבונן בסכסוך. מלומדים איסלמים מוזמנים לבדוק את העובדות באופן אובייקטיבי. אין ספק שהזכות של היהודים על הארץ כתובה בקוראן. גם על בית המקדש אין ויכוח שהוא שייך ליהודים.

3.השולט בהר שולט בארץ.

4.מיקי לוי תמיד היה איש עלוב ופחדן.

5.גם הציונות היא פרובוקציה!

חבר הכנסת משה פייגלין שיגר אמש (רביעי) מכתב חריף לחבריו בסיעת 'הליכוד ביתנו' בו הבהיר כי משלא הותר לו לעלות להר הבית - נחצה הקו האדום ונשתנו הכללים, כלשונו.

בפתח מכתבו לח"כים, פייגלין מסביר כי מנעו ממנו לומר את הדברים בישיבה הסיעה, "לכן אני מוצא לנכון להעבירם אליכם בכתב - אשמח להוסיף ולפרטם באופן אישי עם כל מי שיחפוץ. הדברים שלהלן מגובים במסמכים ובהקלטות", הבהיר.

הוא הזכיר כי למעלה מעשור, עולה באופן קבוע להר הבית ומדריך קבוצות שמזדמנות למקום. "במשך השנים התגבשה קבוצה קבועה הממתינה מדי חודש בחודשו לעליה להר בהדרכתי".

"לפני חודשיים עליתי לראשונה להר, כחבר כנסת. משביקשתי להיכנס למבנה כיפת הסלע (להבדיל ממסגד אל-אקצא, כיפת הסלע אינו מסגד) שמאז ומתמיד שימש כאתר תיירותי, חסם את דרכי איש ווקף חביב והסביר לי כי הכניסה מותרת רק למוסלמים. לא התווכחתי עמו וביקשתי לקרוא למפקד המשטרה במקום. לתדהמתי הסביר לי הקצין, כי המקום בריבונות הווקף המוסלמי", כתב פייגלין.

חה"כ פייגלין טוען כי במענה למכתב ששלח למפכ"ל המשטרה באותו יום הודתה המשטרה כי אכן כך הם פני הדברים. "כלומר שהריבונות בלב ליבה של ירושלים הועברה בהיחבא וללא החלטת כנסת, לידי הווקף המוסלמי. כאן המקום להסביר כי הווקף מאפשר לכל יהודי לעלות להר כתייר, אולם נלחם בציפורניים נגד כל גילוי של שייכות או ריבונות שאינה מוסלמית במקום.

"כל אזרח או ח"כ יכול לעלות עם מצלמה ומשקפי שמש משל הגיע זה עתה בטיסת צ'ארטר מיפן. אך אם יעז ה'תייר' להתפלל תפילה שאינה מוסלמית (ולבטא בכך את שייכות המקום גם לדתות אחרות) או לעמוד במקום בשעת צפירת יום הזיכרון, או כל תזכורת לריבונות שאינה מוסלמית במקום - יעוררו מיד אנשי הווקף מהומה רבתי".

פייגלין החליט להודיע בכתב למפכ"ל המשטרה על רצונו לעלות שוב להר הבית ביום הראשון של חול המועד פסח, "על אף שאינני מחוייב בכך על פי חוק. בעקבות המכתב זימן השר אהרונוביץ' פגישה במשרדו בנוכחות הממ"ז, מפקד מרחב דוד ויועצים משפטיים. לאחר הבהרות שונות סוכם כי אכן אעלה להר בפסח, בתאריך המבוקש".

"שמח וטוב לב הגעתי (עם בני) בחול המועד, לעליית חג חגיגית למקום הקדוש כשלאור הסיכומים אני משוכנע כי לא צפויות כל תקלות - והפעם, משטרת ישראל ערוכה ומוכנה לאפשר לי לממש את זכותי החוקית כאזרח בכלל וחבר כנסת – בפרט. ואכן, לכל היהודים שהגיעו באותו בוקר, אפשרה המשטרה לעלות, אולם ממני ביקשו השוטרים להמתין למפקד המחוז. תחילה חשבתי שאולי מבקש הממ"ז להתלוות אלי לעלייתי להר, אלא שהממ"ז, במקום להתלוות אלי, הודיע לי כי הוא אוסר עלי (ורק עלי) לעלות, בשל איומי הווקף באלימות במידה ואעלה. שאלתי את הממ"ז מדוע הוא נכנע לאיומי אלימות ומעניש את מי שפועל כחוק, מה גם שמדובר בחבר כנסת הנהנה מחסינות – תשובת הממ"ז היתה: ככה זה...", גולל פייגלין את המקרה.

פייגלין טען כי גם הפעם "גלגלה" אליו המשטרה את האשמה, "בטענה מוזרה כי נאלצה למנוע את עלייתי היות והודעתי בדף הפייסבוק שלי על העלייה המתוכננת. מדובר בטענה הזויה. אינני אדם פרטי ואינני עולה להר ככזה. אני חבר כנסת – שליח ציבור – ודרישה כי אתנהל במחשכים אינה מתקבלת על הדעת", מחה.

בפגישה אקראית עם השר לביטחון פנים, שהתקיימה במליאת הכנסת, הסכים פייגלין "בלב כבד" שלא לפרסם בדף הפייסבוק שלו את דבר עלייתו ב-י"ט באייר. "הסברתי לשר אהרונוביץ' כי כלי התקשורת יודעים היטב שאני עולה בכל י"ט, אולם אני מצדי לא אזום הודעה כל שהיא", כתב.

"ביום ראשון השבוע, י"ח באייר, התקשר אלי מפקד מרחב דוד, והודיע לי כי 'בהנחייה ישירה של ראש הממשלה, לא יתאפשר לי לעלות למחרת היום להר הבית'. בשלב זה הורם למעשה המסך האחרון. שוב לא יכולתי לחמוק ולהאשים דרגי ביצוע שונים. איש גם לא ניסה לתרץ כי מדובר בבעיית ביטחון נקודתית – אחרי ככלות הכול, ההודעה ניתנה לי ביום שקדם לעלייתי, כשההר שקט לחלוטין. המצב הפך ברור וחד משמעי – הווקף המוסלמי מהלך אימים על ממשלת ישראל, מחליט מי מחברי הכנסת יעלה להר ומי לא – וראש הממשלה בכבודו ובעצמו עושה עצמו שליח לביצוע ההחלטה", טען פייגלין בתוקף.

לדבריו, לא מדובר כאן בעניין אישי, והביא כדוגמא את החלטת המשטרה שלא לאפשר לוועדת הפנים לעלות להר הבית עקב התנגדות הווקף. "כל מי שמייצג את הריבונות של מדינת ישראל בעיני הריבון בהר-הווקף, מנוע מלעלות להר, כאשר קבלן הביצוע היא ממשלת ישראל".

"למותר להסביר לחברי הכנסת של התנועה הלאומית את משמעותם החמורה של הדברים. כל הקווים האדומים באשר לריבונות ישראל בירושלים נרמסו, ונפרצו וזאת עוד לפני שאני מזכיר את רמיסת החוק שבהחלטות אלה, במעבר על חוק יסוד ירושלים וחוקי יסוד נוספים, כמו גם צפצוף ארוך על חסינות הכנסת וריבונותה. אנו נמצאים במציאות חדשה שמחייבת את כולנו לפעולה לא שגרתית", הבהיר פייגלין את מחאתו.

פייגלין הסביר כי "הדבר האחרון" שהוא מבקש זה להתעמת מול ראש הממשלה נתניהו, "אותו אני מעריך מאוד ומקפיד בכבודו. ברור לכולנו שאין לי מה להרוויח מכך. למותר לציין שגם על יתר חברי הסיעה אין לי עניין להכביד. ההיפך הגמור הוא הנכון. עם בחירתי לכנסת לא דרשתי דבר, קיבלתי בשמחה את התפקידים והמטלות שהוצעו לי ונדמה לי שכולם יכלו להיווכח כי אני משקיע כל מאמץ בכדי לתת את המקסימום למען המטרה המשותפת", כתב.

הוא שאל, "אך מה שווה כל הפעילות בכנסת, אם זו כך מסתבר, מוותרת על הריבונות בלב ירושלים? מי הוא הריבון בירושלים, כאשר הווקף המוסלמי הוא הקובע מי מאיתנו – חברי הכנסת - רשאי או לא רשאי לעלות לקדוש שבמקומותנו, להר הבית? את מי בדיוק אנחנו מרמים?"

"האם שכחנו את שבועתנו 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני' מה ערך לשבועתנו זאת אם אנו מפטירים כאשתקד כאשר המציאות הנוראה בה הווקף הוא המכתיב לממשלת ישראל מה לעשות בהר בניגוד לחוק, טופחת על פנינו?"

לדבריו, אם עד עכשיו התאפשר "להשלות את עצמנו" שישראל היא הריבון בהר הבית והווקף פועל בשליחותה, "עתה התברר שממשלת ישראל פועלת בשליחותם, ולמעשה אנו סוללים להם את הדרך לכל הארץ כדברי משורר התנועה הלאומית – אורי צבי גרינברג 'השולט בהר שולט בארץ'".

מדובר, לטענת פייגלין, בחציית קו אדום שנכפתה עליו ללא כל דין ודברים ואינה מותירה לו אפשרות להמשיך ולהתנהל כרגיל. "כיצד אוכל להביט בראי, אם למען עתידי הפוליטי אפקיר כך את הר הבית?"

"בלב כבד ובניגוד גמור לכל כוונותי שמלכתחילה, נאלצתי להפסיק את כל פעילותי הפרלמנטרית הרגילה, כדי להבהיר שבנושא זה אין משחק פוליטי רגיל. אני יודע שרק התחלנו קדנציה ולכולנו שאיפות ורצונות לעשות, אך יש רגעים בחיים שצריך להניח הכול בצד ולפעול בהתאם לצו המצפון, הר הבית סלע קיומנו, קורא לנו, בזה הרגע", כתב פייגלין.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/255320

לא מעט מישגים עשתה ישראל בעת שיחרור ירושלים, יהודה ושומרון, לפני 46 שנה, והיא משלמת על כך מחיר כבד עד עצם היום הזה.

אך דומה כי המישגה הגדול ביותר היה בכך, שלא ניצלה את המיפנה ההיסטורי שפקד את אזורנו והטיל הלם ואלם על העולם הערבי בצאתו מובס ממלחמה שבה קיווה למחוק את ישראל ממפת המזרח התיכון, 19 שנה לאחר הקמתה, לביצוע שינויים מהותיים שיקבעו את מעמדה של ישראל כבעל הבית היחיד בארץ ישראל, במרחב שבין הים לירדן.

את שרי הממשלה אחז אז מורך לב משתק. הלם הניצחון שיבש את חשיבתם, הקפיא את מוחם. בהיותם במצב מאובן, הצליח אדם אחד, שר הבטחון משה דיין, להשחיח קומתם מול המציאות הדהימה החדשה. משה דיין, האיש שהיה לו חלק רב בהצלת המוראל הלאומי כשמונה ערב המלחמה לכהונת שר הבטחון, היה גם היחיד שלא השכיל לגבות דיווידנדים על הניצחון ההיסטורי, והוא סחף עימו גם את עמיתיו השרים, כל השרים, בממשלת אשכול.

אפילו השר ללא תיק מנחם בגין, יהודי לאומי, נתקף אלם נוכח מאמציו הבלתי נלאים של שר הביטחון דאז משה דיין למסור לוואקף האיסלמונאצי את הר הבית ומערת המכפלה. וגם מפי שרי המפד"ל נעתק הדיבור כשלנגד עיניהם הסגיר דיין את הר הבית – האתר המקודש ביותר לעם ישראל עלי אדמות - לצוררי ישראל מן הוואקף המוסלמי, וכמעט עשה זאת גם לגבי מערת המכפלה – מקום מנוחתם של אבות האומה ואמהותיה - שנועדה מבחינתו להיות עד קץ הימים מיסגד מוסלמי בלעדי, שליהודים אין דריסת רגל בה, אלא עד המדרגה השביעית, כבימי העותמאנים והמנדט.

המפד"ל אף הגדילה לעשות עוד ערב מלחמת ששת הימים, כשניסתה לטרפד את עצם היציאה למלחמת המגן, ששיחררה את חבלי המולדת בפני העם היהודי. כשטבעת החנק התהדקה סביב צווארה של ישראל ונאצר שליט מצרים איים למחוק את ישראל מן המפה ולהשליך את היהודים לים, הוביל מנהיג המפד"ל משה חיים שפירא – כך העיד הרמטכ"ל דאז יצחק רבין - יחד עם שאר שרי המפד"ל, התנגדות נחרצת לפתיחת יוזמה התקפית. "איך אתה מעז ללכת למלחמה כאשר כל התנאים הם לרעתנו", אמר לרבין. שפירא גם התנגד, כשתנופת שיחרור סיני ויו"ש נסתיימה בניצחון מוחץ, ליוזמה התקפית בגולן.

אפילו שנה אחרי הניצחון לא נגמלה המפד"ל משפיפותה, ורק הצעירים בראשות זבולון המר ז"ל ויבדל"א דני ורמוס ואליעזר שפר הצילוה מן החרפה. ביום השנה הראשון לשיחרור ירושלים, אירגנו הצעירים אירוע מרכזי לציון איחוד העיר שחוברה לה יחדיו, אך שרי המפד"ל תבעו מצעירי המפלגה לבטל את האירוע; ח"כ משה אונא מן הקיבוץ הדתי אף תבע להעמיד את המארגנים למשפט, בבית הדין של התנועה.

השתופפות השרים

התבטלות זו מצידם של הגורמים שאמורים להיות היותר לאומיים בממשלת האחדות שניהלה את מלחמת ששת הימים, ובראשם השרים 'הלאומיים' 'הדגולים', מנחם בגין ומשה חיים שפירא, שהפגינו (בגיבוי שאר השרים וראש הממשלה אשכול), אזלת יד מחפירה שתירשם על שמם לדיראון עולם, מול שר הביטחון משה דיין, איפשרה לדיין לנהל ברוב איוולתו מדיניות מעוותת משלו, שעיקרה מסכת ויתורים לטובת האוייב, על האתרים היותר מקודשים לעם ישראל – הר הבית ומערת המכפלה.

צחוק הגורל הוא, שדווקא מאוחר יותר שינה דיין את טעמו וביקש להחיל את החוק הישראלי על כל יו"ש. שוב היה זה מנהיג המפד"ל 'הלאומי' שפירא שהתנגד, עד כדי כך שדיין תהה כלפיו: "כיצד יכול יהודי דתי להיות ותרן כזה".

מי שלא עמד מנגד ואפילו התעמת עם שר הביטחון, למרות כפיפותו הפורמלית המוחלטת כלפיו, היה הרב הראשי לצה"ל האלוף הרב שלמה גורן, שנקט באמצעים פיסיים בשטח על מנת לממש את הריבונות על הר הבית ועל מערת המכפלה. למרבה הצער הצליח דיין לסלקו מהר הבית, אך בזכותו של הרב גורן נמנעה הותרת מערת המכפלה כמסגד מוסלמי, שיהודים רשאים להגיע עד למדרגה השביעית שלו, וכל כניסה מעבר לכך תחוייב חליצת נעליים כמקובל באתרי האיסלם.

עדות נאמנה לכך, מופיעה בספרו האוטוביוגרפי 'בעוז ובתעצומות', שראה אור בימים אלה, בעריכת אבי רט. מסתבר שהרב הבין טוב מן הפוליטיקאים השחוחים, שכל מהלך של מנצחים בסערת הקרבות, מקבע מצב לנצח.

נתחיל באפיזודה קלה. "כשהגענו שלט חרסינה בערבית ובאנגלית – 'אל בוראק', זה שמו של הסוס של מוחמד" מספר הרב גורן. "לקחתי את ה'עוזי' של הנהג, ועם הקת שברתי את השלט וריסקתי אותו לגמרי". היום ספק אם המעשה הזה היה עובר בג"ץ.

הרב גורן ממשיך לגבי השתלטותו על ההר: "התמקמנו בהר הבית. פתחתי מדרשה ליד שער המוגרבים ותליתי שלט, 'המדרשה של הרבנות הצבאית על הר הבית'... התחלנו להתפלל במדרשה באופן קבוע. קראנו מספרי התורה שהיו לנו על הר הבית, וכן היו לנו שם ספרי קודש... מיניתי עשרה קציני הר הבית. נתתי להם סרטים לשרוולים ועליהם כתוב: 'קצין הר הבית'. הם שלטו שם ארבעים יום, עד דיין הלך והעביר אותו למוסלמים.

"יום אחד בא אלי דיין ואמר לי שאני צריך להתקפל ולצאת מהמדרשה, להוציא את הספרים ואת כל מה שיש לנו שם וכן את הקצינים, מפני שהוא מסר את השליטה בהר הבית לוואקף המוסלמי. חשתי באותו רגע כאילו שמעתי רעם ביום בהיר. הוא אמר שהוא עושה זאת על דעת הממשלה.

50,000 יהודים על ההר

"מיד כתבתי מכתב ארוך בנושא הר הבית לוועדת השרים למקומות הקדושים. הזהרתי מפני מסירת קודש הקודשים של האומה לוואקף המוסלמי צוררי ישראל. אע"פ שגם מר בגין היה חבר ממשלת הליכוד הלאומי, הוא עשה מעט מאוד להגנת האינטרסים והזכויות שלנו – לא בקשר למערת המכפלה ולא בעניין הר הבית.

"בט' באב תשכ"ז לקחתי איתי כמאה איש ועליתי להר הבית דרך שער המוגרבים. התפללנו מנחה, קראנו בתורה ועליתי למפטיר, שמסתיים במלים: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. נְאֻם ה' אלוקים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו.

"למחרת פירסם 'הארץ' את עניין התפילה שהתפללנו בהר הבית... ואת הכרזתי שבשבת נחמו שאחרי ט' באב אני מזמין 50,000 איש להתפלל בהר הבית ולקבוע זכותנו להתפלל בהר הבית ולא רק בכותל. הודעתי שאיני מתכוון לפגוע במסגדים אלא רק לממש זכותנו להתפלל במקום הקדוש הזה.

"ביום ה' לפני שבת נחמו קיבלתי טלפון מדיין. הוא דיבר מישיבת הממשלה ואמר שהממשלה החליטה לבקש ממני לבטל את התפילה על הר הבית. הודעתי לו שאני מסרב. הוא ביקש בשם רה"מ לוי אשכול שלפחות אדחה את התפילה לזמן אחר... אמרתי לו שיודיע בשמי שהתפילה נדחית. אך מילה של דיין אינה מילה, ובמשך כל היום והלילה הוא פירסם עשר פעמים שביטלתי את התפילה ולא שדחיתי אותה.

"...כל חיי אני מצטער שוויתרתי לו בקלות יתירה על התפילות שלנו בהר הבית. הייתי צריך להתפטר מהצבא ולעשות שַמות, כדי שנוכל להמשיך להתפלל על הר הבית.

"...בינתיים המוסלמים השתלטו על הר הבית ובסיוע המשטרה לא נתנו להתפלל. בי הם לא פגעו, וכך נכנסנו עם נשק למקום שאליו מותר. ערכנו שם תפילות והשתחווינו, ונפלנו על הרצפה כמו שהיה נהוג בבית המקדש.

"המצב הלך והידרדר. אמרתי לדיין שכשר הביטחון היה בידו לשמור על קודש הקודשים של האומה, והוא מסרו בזדון לוואקף. הוא טען שהיה לו גיבוי של כל הממשלה, והאשים את בגין בכך שלא דרש שנשאיר זכות תפילה ליהודים על הר הבית. כך הפסדנו את הר הבית".

המדרגה השביעית

למרבה המזל הסתיים המאבק בין דיין לרב גורן על מערת המכפלה בצורה שונה. הרב גורן: "לאחר הרגיעה בקרבות התחלתי לחשוש לגורל מערת המכפלה. עלה בליבי החשד שמשה דיין מתכנן להחזיר את המערה למוסלמים... החלטתי שאת ארון הקודש עם ספר התורה שהיו אצלי במשרד במטכ"ל, אעביר למערת המכפלה כדי לקבוע עובדות... ימים ספורים אחר כך... בא אלי פתאום משה דיין ואמר לי: 'הרב גורן, דע לך שאני מסרתי את מערת המכפלה להנהלה של הקאדי של הוואקף'.

הגבתי בכעס ותדהמה: 'מי נתן לך רשות למסור? זה רכוש פרטי שלך?'. הוא ענה: 'ככה החלטתי', ואמר שעלי... להוריד את הדגל שתליתי שם כי זה מסגד ערבי, להוציא את ספר התורה ואת ארון הקודש כי זה לא ביכ"נ, ולקבוע הוראת קבע, שכל יהודי שרוצה להיכנס למערה יכול להתפלל עד שבע מדרגות , ואם הוא רוצה להיכנס למערה, הוא חייב לחלוץ נעליים מפני שהוא נכנס למסגד.

"לשמע הדברים האלה התפוצצתי מרוב כעס. אמרתי לו: 'אתה הולך למסור את המערה לערבים?! זה מקום יהודי קדוש. פה קבורים אבות ואמהות האומה, כאן החלה מלכות בית דוד, על זה נלחמו חיילינו. מי נתן לך רשות לוותר על הכל ולמסור לערבים? עזבתי בכעס. אחר כך באתי לדיין אל משרדו ואמרתי: 'היֹה לא יהיה! אני שתקתי כשמסרת את הר הבית לוואקף המוסלמי. הייתי צריך שם להפוך עולמות, ולצערי לא עשיתי את זה. אך פה זה לא יילך. כל עם ישראל יקלל אותך לעולם ועד. אתה תהיה לאדם המקולל ביותר בהיסטוריה היהודית. תיזכר לדיראון עולם'.

"...כך אמרתי לו מפורשות: 'אני אפר את ההוראה ולא אוציא את ספר התורה... על ספר התורה ועל חליצת הנעליים אלחם בכל כוחי, ואדאג שכל מי שהעניין יקר לו, יילחם בך כנגד ההחלטה הזו'".

הרב גורן מספר כי בנוסף למפגש הטעון עם דיין הוא שלח לו "מכתב זועם ונוקב ולא חסכתי ממנו את שבטי", בענין מעמדה של מערת המכפלה. במכתב נאמר בין היתר כי "הסדרים שהינך עומד להנהיג במערה פירושם הסגרת המקום הקדוש של העם היהודי למרצחים החברוניים, מארגני הפוגרומים שרצחו בדם קר מאות יהודים... זה בנוסף להסגרת הר הבית מקום המקדש וקודשי הקדשים שלנו לגבאי הוואקף המוסלמי. זאת עלולה להיות בכיה לדורות, והעם היהודי לא יסלח לך על כך לעולם"...

למחרת שיגר הרמטכ"ל רבין מכתב לרב גורן, שבו מודיע הרמטכ"ל שהוראת שר הביטחון באשר לספר התורה וארון הקודש ולחיוב כל יהודי לחלוץ נעליו במערה – נדחית עד להודעה חדשה. כך הפך הזמני לקבוע, ומה שאולי נחשב אז זמני, בענין פטרונות הוואקף על הר הבית, הפך למצב של השפלה מחפירה, "שועלים הילכו בו", המתמשכת עד עצם היום הזה.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/11201

תגוביות:

1.ברצוני להוסיף ולהזכיר כי "הבכיה לדורות" של אי שיחרור השומרון במלחמת השיחרור נגרמה אף היא על ידי מנהיג המפד"ל מ.ח. שפירא ז"ל. כאשר בן גוריון הביא את ההצעה לממשלה נחלקו הדעות חצי חצי ושפירא הכריע נגד שיחרור השומרון.

2.ביבי קבלן ביצוע של הוואקף.

3."השולט על הר הבית שולט על הארץ" - אורי צבי גרינברג

"אין רשות לשום יהודי לוותר על זכות העם היהודי בארץ. אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד." דוד בן גוריון

4.שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש, מעוניין לאפשר ליהודים תפילה על הר הבית. "הרעיון כי יהודי אינו יכול להתפלל על הר הבית - פסול".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/255373

המאבק של אנשי הכנסייה היונית בהר ציון על הצביון של אזור קבר דוד נמשך. לאחרונה השתלטו אנשי הכנסייה באופן בלתי חוקי על שני מתחמים מרכזיים בסמוך לקבר דוד.

הרב אלדד שמואלי מהרבנים הפעילים בהר ציון טוען כי צו ההריסה שכבר הוצא מזמן אינו ממומש וגורמי האכיפה מעדיפים להמשיך ולהעלים עין, "מאחורי קבר דוד, ישנה חצר של כמה דונמים שמוגדרת כשטח ציבורי פתוח. הנוצרים סגרו בשנים האחרונות את החצר, הם בנו קיר שמונע את המעבר ממסעדת שולחן דוד לקבר דוד".

לדבריו מדובר בקיר שמסכן את חיי הסועדים במסעדת שולחן דוד, "הזמינו מהנדס שהוציא צו הריסה, העירייה אישרה את צו ההריסה בבית משפט, אך עד היום הקיר עומד על תילו".

הרב שמואלי טוען שהנוצרים עושים בהר ציון כבתוך שלהם, "עיריית ירושלים ממלאת את פיה מים וכולם שותקים. ביום חמישי האחרון הנוצרים סגרו את אחת המערות שמסביב להר דוד, הם לקחו את כל הסידורים, הגמרות והתהילים שהיו במערה והשליכו לפח".

תגובת העירייה: האמור בפנייה אינו נכון- אין צו הריסה תלוי ועומד כנגד הקיר שנבנה ללא היתר בהר ציון. עיריית ירושלים הגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים בקשה למתן צו הריסה שיפוטי אשר יסיר את הגדר הבלתי חוקית מהמקום ויאפשר גישה לשטח הציבורי.

בניגוד לנטען בפנייה, בית המשפט טרם נתן צו הריסה על הגדר, ולכן אין כל השתהות, העירייה ממתינה להחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים לאחר שכבר נוהל דיון ההוכחות בבקשה למתן צו ההריסה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/257453

חברת מועצת העיר יעל ענתבי ניסתה בשנתיים האחרונות להניע את העירייה לאכוף את חוקי התכנון והבניה באזור, אולם העירייה נתקלה במדיניות ראש הממשלה שבכל עת לא אישר פעילות בשטח הדורשת ליווי כוחות ביטחון.

כתוצאה מכך נבנים באזור בניינים רבי קומות עם מאות יחידות דיור והכל ללא שום תכנון רישוי ופיקוח.

לפני כחודש שלחה יעל ענתבי מכתב לשר לענייני ירושלים נפתלי בנט בנוסח זה:

כאחראי על יישום חוק ירושלים הריני להביא לידיעתך הפרה בוטה של החוק כדלקמן:

בשכונות הירושלמיות שועאפט וענאתא הנמצאות בתחום השיפוט של ירושלים ובשטח מדינת ישראל, לא קיימת אכיפת הריבונות הישראלית והחוק.

לדוגמה: עבירות בניה –משטרת ישראל אינה מאבטחת את פקחי עיריית ירושלים באכיפת חוקי הבניה. התוצאה – עשרות מבנים, ביניהם רבי קומות, נבנים במקום ללא אישורי בניה, ללא פיקוח ועל אדמות ציבוריות.

עבירות איכות הסביבה – אין אכיפת עבירות רעש מגני אירועים, קולות מואזין וזיקוקין דינור.

שב"חים – במקום שוהים אלפי שב"חים שהגיעו מכל רחבי יהודה ושומרון להתגורר במאות יחידות הדיור שנבנו ללא אישור ובכך גדלה אוכלוסיית ירושלים באלפי ערבים מיו"ש.

כל הנ"ל גורם לכך כי למעשה שכונות אלו אשר בשטח השיפוט של ירושלים ובשטח מדינת ישראל, בפועל, אינן בריבונות ישראלית.

זה בניגוד לסעיפים 5 ו- 6 בחוק ירושלים.

מצב זה גורם לסבל רב ל- 100,000 תושבי השכונות היהודיות בפסגת זאב, נווה יעקב ובגבעה הצרפתית.

אני כנציגת צפון ירושלים במועצת עירית ירושלים מקבלת פניות רבות ומרגישה יום יום את חוסר האונים של התושבים החיים למעשה באנרכיה והפסיקו להאמין באפשרות ליישם את שלטון החוק במדינת ישראל.

בשיחות עם מפקדי המשטרה ניכר חוסר אונים הנובע מהקושי להיכנס לאזור הנתון מעבר לגדר ההפרדה. כמו כן נרמז כי אכיפת החוק לא מבוצעת בהוראת משרד ראש הממשלה.

בשטח נבנים לאחרונה עשרות מבנים רבי קומות ללא כל אישור וללא כל פיקוח. בנוסף לכך שיש במצב זה זלזול עמוק בהתייחסות לחוק, ראוי גם לציין שהאזור נמצא בקו רגיש מאד בשבר הסורי-אפריקאי המועד לרעידות אדמה. בנוסף, הבניה המאסיבית יוצרת חיץ בין שכונות צפון ירושלים, האבסורד הוא כי הלחץ המדיני לא מאפשר בניית מבנה אחד באזור E1 הסמוך ואילו באזור זה הבניה הבלתי חוקית משתוללת.

לאחרונה, עם פתיחת עונת החתונות בגני האירועים בשכונות הערביות שמסביב לפסגה, שוב החלו להטריד קולות הזיקוקין שחזרו להיקף הרגיל כמו בכל שנה בתקופת הקיץ.

בתחילת השבוע דווח על ירי בכלי נשק במסגרת אחת החתונות. תושבים מבוהלים התקשרו כרגיל למשטרה ושם כרגיל לא יכלו לתת מענה מלבד האמירה הרגילה של המוקדנית כי ישלחו למקום ניידת, אמירה שכידוע אין מאחוריה דבר מכיוון שכניסה לשועאפט שמעבר לגדר ההפרדה דורשת כוחות מג"ב בהיקף גדול. מכתב דומה נשלח גם ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת האמורה לפקח על פעילות הממשלה.

אבקשך לבדוק איך ויתרו על ריבונות ישראל בשטח ירושלים בלי חוק יסוד ומשאל עם כמתחייב ולעשות להחזרת המצב לקדמותו.

תשובה מהשר בנט עדיין לא הגיעה.

http://www.pis.co.il/section-blog/42-in-israel/1280--e2

ההודעה מתעלמת מהפרת חוק של דיפלומטים אירופאים, מהתעלמות מפסיקת בית משפט ישראלי ומגרימת פרובוקציה ברורה ומיותרת במסווה של סיוע הומניטרי לכאורה.

דיפלומטים נשלחים על ידי ממשלותיהם כדי להוות גשר ולא כדי לפעול כפרובוקטורים.

הדיפלומטים האירופים ושולחיהם, הם אלה החייבים בהסבר לחריגה בוטה זו מכללי ההתנהגות הדיפלומטית המקובלים.

ישראל כבר הבהירה שאין בדעתה להשלים עם חריגות מסוג זה, תגובתה תשקף את חומרת ההפרות הללו ,לשון ההודעה.

http://nashpia.co.il/stories/523ec32f3cd856fe140000fa

לא שאלה של יכולת אלא שאלה של החלטה.

כיוון שכל כך קל להחדיר פלסטינים, נכנסים לעומק ישראל גם מודיעים, סוכנים, פעילים, תצפיתנים ועימם אמצעי לחימה.

כך היה בשנות אוסלו, דבר שהביא לטרור מתאבדים.

בשבוע בו פיתה שב"ח חייל ורצח אותו ליד קלקיליה כדי לסחור בגופתו, מהי תמונת המצב ומה ניתן לעשות?

ומי שלא יעשה זאת עכשיו - בממשלה, במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט, יישא אישית באחריות לתוצאות.

...

למאמר:

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=2262

גם למי שעוקב מקרוב אחרי מה שמתחולל בגזרה הבדואית של הנגב, קשה מאוד להאמין לעתים עד כמה יכול להתקיים במרחק של שעה נסיעה מתל אביב יקום אחר, מקביל, שמתנהל לפי קודים פנימיים משלו ולפי מערכת חוקים שבינה לבין אלה של מדינת ישראל אין יותר מדי נקודות השקה.

תסמונת האישה המוכה. בית הקברות בנבטים

בשבת האחרונה נורה למוות באזור כסייפה האשם אבו אל-קיעאן, תושב חורה בשנות ה-20 לחייו. פחות משעה אחרי הרצח לא ניתן היה לאתר ברחבי המועצה המקומית של חורה אפילו נציג אחד מגברי שבט אל-נבארי. 400 איש מבני השבט, החשוד שממנו יצא הרוצח, קמו בתוך דקות ונמלטו מהיישוב, זקנים וצעירים, לאזור דימונה.

גם ראש המועצה המקומית של חורה, ד"ר מוחמד אלנבארי, נאלץ לברוח מהיישוב שבראשו הוא עומד. שלושת הימים הבאים נחשבו לימים של רתיחת הדם; ימים שבהם למי שמזוהה כבן השבט שממנו יצא הרוצח לא כדאי להיראות בסביבתו של מישהו מהשבט של הנרצח. איך יודעים מי הרוצח? בקלי קלות. חקירות רצח מורכבות הן עניין למשטרה. בתוך היישוב אין מי שלא יודע במי מדובר.

הסיבוב הראשון בקרב הזה החל למחרת הבחירות המוניציפליות הקודמות, בנובמבר 2008. ד"ר מוחמד אל-נבארי, איש מצוין בעל מוטיבציה גבוהה והרבה רצון להרים את היישוב לשמים, ניצח את הבחירות חרף היותו נציגה של משפחה קטנה יחסית.

לא עברו 24 שעות מסגירת הקלפיות, וכמה תיכוניסטים בני השבט המובס, אבו אל-קיעאן, נכנסו לחנות מכולת מקומית ויצאו ממנה כעבור דקות, משאירים על הרצפה את המוכר, צעיר בן משפחתו של ראש המועצה הנבחר, ללא רוח חיים וסכין נעוצה בגבו. כעבור כמה ימים של מהומות דמים ופצועים נחתמה הפסקת אש ראשונית, שפרטיה נחשפו כאן בעבר.

מדובר במסמך שנושא איתו דרישת שלום מתרבויות רחוקות ולא ממש מתחבר למציאות של מדינת חוק מסודרת. אלה מבני אבו אל-קיעאן שחתמו על ההסכם (כמחצית השבט) נדרשו להישבע כי לא הם ששלחו את הרוצחים, לשלם כמה מאות אלפי שקלים כדי לפדות את חייהם וליטול על עצמם רשימת התחייבויות שהייתה אמורה בשלב הראשוני להבטיח את שלומם.

"ישמור אבו אל-קיעאן על אי-כניסה לשכונות אל-נבארי לנצח, לא ברגליו ולא ברכבו ואם יעשה זאת אחד מאנשיו אפילו במקרה ויפגוש אותו אחד מאנשי משפחת אל-נבארי ויהרגהו, לא תהיה נקמה ממשפחת אבו אל-קיעאן", סוכם.

על אנשי השבט שממנו יצא הרוצח נאסר גם להגן על מי מיריבי שבטו של הנרצח ואף לנסוע ברכבו של אחד כזה. בנוסף, נאסר עליהם להיכנס לבית הספר התיכון המקיף על שם יצחק רבין, לקבל טיפול במרפאות קופת חולים לאומית ובתחנה לבריאות המשפחה "וזאת לנצח" וכן להיכנס לבניין המועצה המקומית, לדואר, למפעל הפיס ולספרייה.

כדי להתאים את שגרת החיים בחורה לנוסחה החדשה שנקבעה, שינה היישוב את פניו. בני אבו אל-קיעאן פרשו מהתיכון המשותף על ילדיהם ומוריהם ופתחו לעצמם בית ספר נפרד בבניין ישן ששימש בעבר את בית הספר היסודי. מכורח הנסיבות נפתחה אצלם בשכונה שלוחה פרטית של קופת חולים. חברי המועצה מבני המשפחה נאלצו להפסיק להגיע לישיבות המועצה, שכן אלה התקיימו בבניין שנאסר עליהם, כאמור, לעבור את סף דלתו.

זה לא נגמר

בתום חקירה של ימ"ר נגב הוגשו בזמנו כתבי אישום באשמת הריגה נגד שניים מהאחראים למותו של אל-נבארי הצעיר, אבל לכל תושב בחורה היה ברור שאין שום סיכוי בעולם שהמשחק הזה יסתיים ב-1:0. השבוע הגיעה ככל הנראה הנקמה. האשם אבו אל-קיעאן, בן משפחתם של המעורבים ברצח הקודם, שילם עליה בחייו.

לפני כמה חודשים פרסמתי כאן ראיון עם ד"ר מוחמד אל-נבארי, ראש המועצה של חורה. איש מלא אמביציה שהקים מערכת חינוך מצוינת, פיתח את התעשייה המקומית והעלה במאות אחוזים את גביית הארנונה.

לאור הצלחתו ונוכח קשרים שטווה עם בני אבו אל-קיעאן, היה משוכנע שהוא הולך להיבחר לקדנציה נוספת בקלות. השבוע נגזר ככל הנראה דינו ללכת הביתה. בני אבו אל-קיעאן, שמשוכנעים שהרוצח בא מהשבט שלו, יעבירו ככל הנראה את תמיכתם לבן שבט אחר.

נכון לשעת כתיבת הטור הזה כל 400 הגברים בני שבט אל-נבארי, עם ראש המועצה שלהם, נמצאים בגלות. זה הכי רחוק שאפשר מהדמוקרטיה הישראלית המתקדמת. החברה הישראלית מביטה מרחוק במה שנעשה אצלם כאילו מדובר בסרט בערוץ 8 ולא בחיים אמיתיים שמתרחשים ממש כאן, כמה קילומטרים מבאר שבע.

פרקליטת מחוז הדרום לשעבר יסכה ליבוביץ תיארה לפני כמה שנים בעדותה בפני ועדת גולדברג מה קורה פעמים רבות כשהתיקים הללו מגיעים לבתי המשפט. ליבוביץ השתמשה כדוגמה במקרה ספציפי של סכסוך בין שני פלגים, שהסתיים ביריות ובפצועים, "תיק שבאוכלוסייה אחרת היו מתייחסים אליו מאוד-מאוד בחומרה עם מאסרים מאוד ארוכים", העירה.

"ואז התרחש הדבר הבא: אחרי שכבר נגמרה פרשת התביעה, מגיעים לבית משפט, אומרים: 'טוב, היתה סולחה, משפחה א' שילמה למשפחה ב' כך וכך. באמת סכומים פנטסטיים ואז מהלכים אימים על בית המשפט. אומרים: 'זה סכסוך של שנים ואם חלילה הנאשמים האלה ירצו מאסר, ילך לטמיון כל העמל של השגת השקט. עכשיו, אם מישהו הולך לבית סוהר מפני שהוא ירה ופצע באופן מאוד חמור אדם אחר, אז על מצפונו של בית המשפט אם ימשיכו שם פרעות באזור. . .'

"ובתי המשפט מתחשבים בזה. . . ואני אומרת לכם שבתי המשפט בהרבה מאוד מקרים מתפרקים מסמכויותיהם ואומרים 'בסדר, זה יסתדר שם, אני לא רוצה עוד פעם את כל היישוב הזה בוער' ויישובים כאן בוערים ושורפים אחד לשני את הבתים ודוקרים ויורים ומערב פרוע. . . אנחנו חרגנו מזמן מהמידה שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לומר 'אין כאן ריבון, אין כאן מי שמכתיב, אין כאן מי שאוכף'".

השופט המנוח אליהו נאוי, לשעבר ראש עיריית באר שבע ומי שהיה אחד המומחים הגדולים לחברה הבדואית, טבע פעם את הנוסחה הבאה: "עד גדרה יש אלוהים ויש שלטון. מגדרה עד באר שבע יש אלוהים ואין שלטון. מדרום לבאר שבע אין אלוהים ואין שלטון".

זה הפך לריטואל. אחת לתקופה מגיע אחד מתושבי נבטים שבנגב אל בית העלמין של המושב ומוצא אותו כמו אחרי מלחמה. פעם נפרץ חדר הטהרה ונותצו בו השיש והמדרגות, בשאר הפעמים היו אלה המצבות שנופצו ופורקו.

זה מה שאירע גם לפני כחודש. אנשי המושב שהגיעו לבית העלמין גילו לזעזועם מצבות שבורות כששבריהן מפוזרים סביב. לבית העלמין הזה יש שכנים קרובים; שבט בדואי שהתיישב במקום לפני כמה עשרות שנים ומאז הולך וגדל, הולך ומתפרש. במושב היו מי שסיפרו השבוע שתקופות של מתיחות ביטחונית או מדינית מעלות את מספר הפגיעות בקברים.

כך או כך, תמונות של בתי עלמין מחוללים מפולין או מגרמניה היו מתקבלות אצלנו כנראה בזעזוע רציני יותר. חילול הקברים בקיבוץ מזרע מלפני עשרה ימים כמעט לא קיבל כיסוי. על מה שאירע בנבטים לא שמענו בכלל ואם זה היה תלוי בקברניטי המושב, כנראה שלא היינו שומעים גם הלאה.

מישהו שם סבור שלא כדאי להרגיז את הבדואים עוד יותר. תסמונת האישה המוכה. במשטרת מרחב הנגב דיווחו השבוע על מאמצים שהשקיעו בניסיון למצוא את האחראים למעשה. בינתיים, טביעות אצבע שנמצאו במקום הובילו אל ילד בדואי בן שתים עשרה וחצי, שבקרוב יוגש נגדו כתב אישום.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/509/094.html

תגוביות:

1.להפסיק את כל הקצבאות לבדואים ולזרוק אותם לסיני.

2.הבדואים הפכו אדוני הדרום והנגב, הערבים שולטים במשולש ובגליל
ובתל אביב יותר אפריקאים מיהודים בגילאים 18-35. הכל תוצאות של פוליטיקה סמולנית הבוגדת באינטרס של היהודים.

3.למה לא בונים לגובה אצל הבדואים?

4.המתנחלים האשכנזים כפופים להוראות בג"ץ בניגוד למתנחלים הבדואים! בוא נבדוק מי עולה יותר כסף למדינה ונגלה את האמת!

5.כל כפר ערבי אפשר לאכלס בבניין אחד ואת כל כפרי הערבים בתוך 30 בניינים. לעבור לבניה לגובה בלבד באמצעות חקיקה.

6.גם אין כל אכיפה כלפי תופעת הפוליגמיה במגזר וזאת למרות שמדובר בעבירה פלילית. מעניין יהיה לבדוק כמה תיקים נפתחו ע״י משטרת ישראל ובכלל מה נעשה עם כל הנשים המיובאות מהשטחים אשר מתחתנות עם הבדואים בנגב ובניהם זוכים לאזרחות. למי שעוד לא הבין חלקים גדולים מהנגב כבר לא שלנו.

7.גם לבדואים וגם לשלטון הרופס אין אינטרס שנדע את האמת על חוסר האכיפה בנגב.

8.ממשלות הימין הזניחו לא רק את הנגב אלא גם את הגליל.

9.יש לפתור את בעיית התיישבות הבדואים ביישובי קבע ובבנייה רוויה בלבד.

10.הבדואים בפרט וערביי ישראל בכלל פועלים במקרים רבים על פי "תרבות" של רצח. לחיי אדם אין אצלם בכלל ערך. על רצח בגלל "כבוד המשפחה" שמעתם? יש לזה מקבילה אצל המתנחלים? בכלל שמעתם אי פעם על מתנחל שרצח מתנחל אחר, או ישראלי אחר כלשהו? המתנחלים: לא פרוטקשן, לא רצח על כבוד המשפחה, לא 4 נשים.

11.דו קיום של תולעת ותפוח...

12.מבחינה משפטית הנגב איננו שייך להם רק כי נדדו בו עם כבשים.

13.מדינת ומשטרת ישראל ויתרו בנוסף גם על הריבונות במזרח ירושלים ובהר הבית וכל זאת בגלל חשש מהתפרעויות ואלימות המוסלמים ולמרות זאת ההתפרעויות ואלימות המוסלמים איננה פוסקת, אם זה נגד יהודים או נגד כוחות הביטחון.

14.השמאל הוציא את השד הערבי מהבקבוק ועכשיו יהיה קשה להחזיר את השד לבקבוק.

15.בג״ץ אוהב יהודים ולכן אישר איחודי משפחות לבדואים עם פלסטיניות וכיום יש 800 אלף.

16.מאז שנתניהו נעשה ראש הממשלה אנו הולכים מדחי אל דחי.

17.חברים, זה בגלל שיש כאן גוף שעוצר כל פעולה. קוראים לו בג"צ. מדובר בגוף שהפך לספחת על המדינה. גוף שאמור להיות משקל נגד לממשלה, הפך למשקל סרח עודף על המדינה ואזרחיה. האנשים שם כבר לא חלק מההוויה היהודית או הישראלית, הם רוצים להיות מרצים אמריטוס בייל או בהרווארד.
עלובי נפש, אויבים.

18.המדינה חולה ולא רוצה להודות בזה. ישראל לא תוכל להמשיך להתקיים עם המחלה הזו. בינתיים המחלה הזו עולה למשלמי המיסים מאות מיליוני שקלים כל שנה. אם המדינה לא תעשה צעד דרסטי ותחיל את הריבונות על כל ישראל, המדינה תמות.

19.היכן היתה העיתונות במשך 40 שנה האחרונות??? הבדואים לא נולדו כאן. הם היו במספר קטן ובמקומות מעטים עד מלחמת ששת הימים. לאחר מכן הגבולות הפכו להיות פרוצים לחלוטין במשך עשרות שנים. מדינת ישראל בטפשותה אימצה את הבדואים והעניקה להם זכויות של אזרחים ואפשרות להתיישב בכל מקום ולהביא עוד ועוד בדואים ובדואיות מהארצות השכנות, כי כאן שילמו להם ביטוח לאומי ואיפשרו להם להתפרנס יפה משוד, גביית דמי חסות, הברחת נשק ואמצעי טרור, הברחת סמים, הברחת נשים והברחת אפריקאים לישראל. מדינת ישראל מזה 40 שנה מפקירה את הנגב ולמעשה הוא כבר לא חלק ממדינת ישראל, בדיוק כמו שדרום תל אביב איננה חלק מישראל והאוטונומיה הערבית איננה חלק מישראל וכאשר ישובים יהודים מנסים למנוע הפיכתם למעורבים, בג"צ מתערב.

כי העולם והשמאל דורשים מישראל לא להיות מדינה דו לאומית אם היא שולטת ביהודה ושומרון, אבל לא מפריע להם שהיא תהיה רב לאומית בתוך תחום קווי 67. כמובן שאף חוג של אנשי רוח ואבירי זכויות האדם לא יתקומם על זה.
אביב לביא, אחד מהצבועים והמתחסדים בעיתון שלך, הציע לא מזמן שהממשלה תיתן הצעה נדיבה לבדואים בנגב. השמאלן התמים הזה, אינו מבין שעבור הערבי המוסלמי, הנגב הוא שלו מזמן.

לפי איגנזיוס, שמקורב למקורות בכירים בממשל אובמה, טורקיה גילתה למודיעין האיראני את זהותם של עד עשרה מרגלים מקומיים, שנפגשו בטורקיה עם המפעיל שלהם מהמוסד. מקורות אמריקנים אמרו לעיתון כי המהלך הטורקי היה "אובדן מודיעין משמעותי שנועד לפגוע בישראל".

תגוביות:

1.ישראל כל כך מתלהבת אם מדינה כלשהי מתייחסת אליה, שהיא מגלה בפניה את כל סודותיה הכמוסים ובשנים שישראל התלהבה מטורקיה היא הכניסה אותה לכל בסיסי צה"ל ופטפטני הצמרת הצבאית שפכו את כל הידע שלהם בפני טורקים שימסרו הכל לאירן ולכל אוייבינו.

עמנו סובל מחוסר שיקול דעת. לישראלים יש חסרון גדול בכל המדובר בשמירת בטחון שדה ובגאווה לאומית והערכת הלאום שלנו.

הם מיד פותחים רגל... בפני כל מי שרק מוכן לחייך אליהם קצת, בדיוק כמו שילדים מוכים ודחויים מחפשים אהבה במקומות לא נכונים ומזיקים לעצמם ואף הורסים את עצמם.

זוהי עבדות נפשית מעוררת תיעוב ודחייה בעיני המתבונן קר הרוח.

צריך להילחם בתופעה הייחודית ישראלית הזו שכן היא מסבה לנו נזקים עצומים מבחינה לאומית.

כנ"ל בדיוק קורה עם ארה"ב המתיימרת להיות ידידת ישראל ומזיקה לה יותר מכל מדינה בתבל בשל הכניעות המטופשת של צמרת צה"ל והמדינה.מגלים לארה"ב הכל. הכל.

לאן הגענו?

ארה"ב שתלה בישראל מאות מרגלים בצמרת המדינה במערכת המשפט ובכל מוסד אפשרי ופועלת לחיסולה של המדינה במתכונתה היהודית. פולארד כתב על כך מאמר שהועלם מהרשת משום מה.

לדבריו בצמרת המדינה 200 מרגלים הפועלים יום יום.

הקרן החדשה מהי?

עוד פעילות אמריקנית זרה לחיסול קיומה של מדינה יהודית באמצעות השלטת הרפורמים על מוסדות המדינה כך שיבוטל מנגנון היהדות האורתודוקסית על מנת שאפשר יהיה להציף אותנו במגויירי סרק של הרפורמים שיבטלו את המדינה היהודית ללא שפיכות דמים אליבא האמריקנים החתרנים שפועלים לשם כך מאז הקמתה של המדינה שמפריעה לכל העולם ביחסיו עם העולם המוסלמי.

*

עגל הדמוקרטיה ונשיא ארצות הבמה / בן דרור ימיני

עגל הדמוקרטיה

בנאום קהיר הכריז אובמה על מחויבותו "לממשלות המשקפות את רצון העם". במציאות , רצון העם איננו ביטוי לדמוקרטיה ולא לרצון אובמה.

חצי שנה לאחר שנכנס לבית הלבן, הכריז נשיא ארצות הבמה, ברק אובמה: "מחוייבותי נתונה לממשלות המשקפות את רצון העם". זה קרה בקהיר. זה היה הנאום החשוב של ברק אובמה. נאום ההתפייסות עם האומה האיסלאמית. במקום לומר לאומה האיסלאמית את האמת המרה בפנים, על הונאה עצמית, על עריצות, על שלטון אוליגרכיות הנפט, הוא התחנף. משום ש"רצון העם" נשמע טוב בתיאוריות. במציאות זה לא עובד.

אין צורך ללכת לעולם המוסלמי כדי לבחון את התיזה של אובמה. אפשר להתחיל דווקא בישראל. נבחרה כאן ממשלת ימין. אם תרחיב הממשלה התנחלויות, היא "תשקף את רצון העם". האם זה מה שיעמיק את הקשר של אובמה לממשלה? התשובה ידועה. אובמה רוצה שממשלת ישראל תעשה מה שאובמה רוצה. לא מה שהעם רוצה.

באלג'יריה בחר העם קואליציה איסלאמית. זה היה רצון העם. כך גם ברשות הפלסטינית. בלבנון, לאחר תקופה פרו-מערבית קצרה בראשות סעד חרירי, נופל השלטון לידי החיזבאללה, סוריה ואיראן. האם השתלטות כנופיות כוחניות, במסלולים דמוקרטיים, ואפילו באמצעות בחירות, היא ביטוי לדמוקרטיה? ודאי שלא.

משום שדמוקרטיה איננה רק השתלטות באמצעים דמוקרטיים, ודמוקרטיה, לפעמים, מנוגדת ל"רצון העם". דמוקרטיה היא גם מנגנוני ממשל ושלטון חוק, כיבוד זכויות אדם, נשים ומיעוטים, ועוד. ואם "רצון העם" הוא, למשל, דיכוי הנוצרים, זו לא דמוקרטיה. זו עריצות, על אף שהרוב תומך בה.

הצביעות גדלה כשמגיעים לכוחות הקידמה. כאשר משטר הדיכוי של חמאס מגשים את משנתו הג'יהאדיסטית, יש בעולם ובתוכנו מי שטוענים: "צריך לכבד את רצון העם". הם לא יקראו לחרם או לסנקציות, לצורך שינוי במדיניות הטרור של משעל והנייה. להיפך הם יכתבו מאמרי הצדקה מפולפלים, והמהדרין ייטלו חלק במשטי שינאה.

אין לנו מושג אמיתי מה רוצה הרוב

והנה, אותם אנשים מחליפים את עורם כשמגיעים לישראל. כאשר ממשלה נבחרת בישראל מגשימה את רצון הבוחרים (שמנוגד לפעמים לאינטרס הלאומי), הם קוראים לחרם ולסנקציות.

הם חסידי דמוקרטיה כשמדובר בחמאס.הם חסידי כפייה כשמדובר בישראל.

העם, לפעמים, רוצה דברים הפוכים ממה שהעם צריך. סליחה על הפטרנליזם. לפעמים מדובר בעם שחשוף לאל-ג'זירה מצד אחד ולמטיפים במסגדים מצד שני. התוצאה היא רצון הרוב בשלטון איסלאמי לפי חוקי השריעה (במצרים מדובר ב-64 אחוז מהאוכלוסייה). זו עלולה להיות ממשלת האחים המוסלמים, שמתאפיינת בשינאה לאמריקה, לישראל ולמעמד האישה. הדברים הללו מבהירים את ההבדל האדיר בין רצון העם לדמוקרטיה. אלה דברים שונים, שרק לפעמים מתחברים.

דמוקרטיה, להזכיר, איננה שלטון הרוב. דמוקרטיה היא גם שלטון זכויות בסיסיות. זה נכון לשוודיה, לישראל, לסעודיה, לרוסיה, לתוניסיה, למצרים ולפלסטין. כך שעם כל הכבוד למפגינים הצעירים בכיכר תחריר, הם לא הסיפור הם רק פרק הפתיחה. הם נמרצים, משמיעים את הזמירות הנכונות, מחוברים לפייסבוק ולטוויטר. הם מבטאים את הרצון של שברי אחוזים. אין לנו מושג אמיתי מה רוצה הרוב, משום שבחירות לא היו שם. בבחירות ישתתפו עשרות מיליונים שלא היו בשום הפגנה, והתוצאה עלולה להיות נפיצה.

דמוקרטיה מחייבת תנאים מוקדמים. ייתכן שהעולם החופשי, למרות שתש כוחו, ינסח רשימת תנאים כאלה: חופש ביטוי, מעמד האישה, שלטון החוק, פירוק של מיליציות מפלגתיות, הסכמה על פתרון סכסוכים (מקומיים ובינלאומיים), בדרכי שלום, זכויות מיעוטים, ועוד ועוד. זו רשימה חלקית. זה לא ישנה את המציאות. אבל זה יבהיר שמקומות שבהם שולטים חמאס וחיזבאללה, למרות ההבלים של כוחות הקידמה, אינם כלולים במחלקת הדמוקרטיה.

אובמה אינו רוצה באמת שלטון ש"משקף את רצון העם". אובמה , ולא רק הוא, רוצה שלטון שעושה מה שהוא חושב שנכון לעשות. כך זה היה. כך זה ימשיך להיות.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/206/734.html?hp=1&loc=30

אובמה מעלה האיסלם בעולם - ומרעיל המערב במוסלמים!

לעיון האשכול:

האם ארה''ב מועילה או מזיקה לישראל?

https://rotter.net/forum/gil/20137.shtml#23

הנשיא אייזנהאור: '' ישראל כאבן ריחיים על צווארנו''

משרד החוץ האמריקני תומך בשמאל הקיצוני / לורקר

למלחמת יום כיפור קדמה קונספירציה אמריקנית

סיכול אמריקני ממוקד לתקיפה ישראלית באיראן / רון בן ישי

מחלקת המדינה האמריקנית נגד ההגדרה ''מסתננים''

ארה''ב מזיקה לישראל ומונעת ממנה למכור ציוד צבאי להודו

וול-סטריט ג'ורנל: ''המימשל קשה יותר עם ישראל מאשר עם איראן''

מה נשאר לארה''ב במזרח התיכון? / ד''ר גיא בכור

פייגלין: מדינת ישראל מוצפת במרגלים ובסוכנים אמריקאים

מתרסקת התוכנית של ברק אובמה להישען על ''האחים המוסלמים'' במזרח התיכון / בכור

כשהשטן הגדול משלם. ארה''ב מממנת את הרשות שמסיתה נגדה!

ועוד.

2.החסרון של ישראל, חוסר גאווה לאומית, כי גאווה לאומית נחשבת לקיצוניות.

3.הבעיה שאצלנו כבר אין תחבולות, הכל ברשת.

4.והכי חשוב לשאול את ממשלת ישראל מאיפה ידעה טורקיה את זהותם של מרגלים ישראלים? מי המטומטם/מים שפרש/ו זאת לפניה? אולי אח/ים של המטומטם/מים שמכניס/ים מלט לעזה?

5.אצלנו יושבים כמה חמורים שהכסף מעניין אותם יותר מבטחון המדינה.

6.טורקיה ניסתה לאלץ את ישראל להתנצל ולשלם פצויים וישראל סירבה אז טורקיה מסרה מידע מודיעיני לאיראן ואיימה על ישראל שבאמתחתה יש עוד מידע מודיעיני וצבאי למסירה. ישראל זעמה ואיימה על טורקיה. ארה"ב (אובמה) התערבה והכריחה את ישראל להתנצל ושאר הסיפור ידוע לך. ישראל חייבת ללמוד לקח שאסור לסמוך על המוסלמים והערבים הבוגדנים.

7.כל עוד נתנהג ברפיסות וב''אי עויינות'' כלפי מבקשי רעתנו נפסיד. האינתיפדה בדרך.

****

גורמים מדיניים: השיחות עם טורקיה 'תקועות'

בירושלים מסרבים להתייחס רשמית לדיווח על כך שטורקיה העבירה לאיראן זהות מרגלי מוסד, אך גורמים מדיניים מדגישים: "שיתוף הפעולה הביטחוני בינינו מצומצם מאוד". בישראל טוענים שארדואן חובר ל"אויבים הקשים ביותר שלנו" ומאשימים אותו בקיפאון בשיחות הפיוס.

הפרסום אתמול (יום ה') בעיתון "וושינגטון פוסט" אודות חשיפתם של סוכני המוסד על ידי טורקיה לאיראן אמנם לא זוכה להתייחסות ישראלית רשמית, אולם בדרג המדיני והביטחוני בישראל מדגישים שהיחסים הביטחוניים עם טורקיה מצומצמים מאוד. גורמים מדיניים אף גילו כי המגעים סביב הפיוס בסוגיית תקרית המרמרה "תקועים".

גורם ישראלי המעורה במגעים אמר כי "הטורקים מחריבים כרגע כל ניסיון להגיע איתם להבנות. הם לא רוצים לסגור את העניין הזה. זה תקוע לגמרי ולמרות המאמץ של הנשיא אובמה - הם לא רוצים לפי שעה לקדם את הנושא". עם זאת, בישראל מדגישים כי אם זה יתאים לאינטרסים של טורקיה, יתכן כי בעתיד ירצו באנקרה לסיים את הפרשה ולפצות את משפחות ההרוגים שהיו על הספינה.

בירושלים מתייחסים לאחרונה לראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כמעט כמו שמתייחסים לאויב. "הוא פשוט נגדנו", אומר גורם מדיני ישראלי. "הוא הולך עם האויבים הכי קשים של ישראל והיחסים הביטחוניים איתם מצומצמים מאוד. לנוכח המצב שנוצר, אי אפשר להגיע איתם לשום סוג של אינטימיות בנושאים רגישים. אנחנו לא נתפלא אם נגלה בעתיד שהוא פועל נגדנו ממש".

בדרגים הביטחוניים מתייחסים אל טורקיה כמדינה שנמצאת במעין משבר אסטרטגי במזרח התיכון, לנוכח כישלונו של ארדואן לייצר את השינוי שניסה להוביל במזרח התיכון, עם חבירתו לאחים המוסלמים אומרים כמה גורמים המעורים בסוגיה.

"ארדואן רב עם ישראל, רב עם המשטר החדש במצרים והוא בבעיה גם עם הסורים". לדברי הגורמים, "ארדואן עושה כל מאמץ כדי לבסס את שלטונו ואת מעמדו כנשיא. אבל קשה לו יותר כעת, גם בגלל שמעמדו במזרח התיכון נחלש, וגם בגלל שהכלכלה בטורקיה נחלשה מעט. ארדואן מעוניין להיות נשיא כמו באמריקה, אבל ללא האיזונים והבלמים האמריקניים, כלומר הוא לאו דווקא רוצה לשמור על הדמוקרטיה".

בישראל מקווים כי גם בממשל האמריקני מבינים את משמעות חוסר הרצון של ארדואן לסיים את פרשת המרמרה, למרות מעורבותו האישית והישירה של הנשיא אובמה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4442289,00.html

תגוביות:

1.מה שפיספסו אצלנו זה שמי שהעביר לטורקים את המידע על סוכני המוסד הם האמריקאים שהודיעו לטורקים שסוכני מוסד נפגשו אצלם ואלה העבירו את המידע לאירנים.

האמריקאים הרוויחו 2 דברים - 1. חיזקו את הברית אובמה - ארדואן שניסו להקים ציר שליטה איסלמי מתון במזרח התיכון - ארדואן - אחים מוסלמים.
2.פגיעה ביכולת המודיעינית של ישראל באירן וביכולתה לפעול עצמאית לתקיפה, מחוסר ידע מודיעיני על התקדמות האירנים.

2.כל מדינה בעולם הזה שמכבדת את עצמה היתה כבר מנתקת את הקשרים איתם מזמן! ישראל ממלאת יפה מאוד את תפקיד הסמרטוט בשנים האחרונות.

3.וכל עלובי הנפש טסים לחופשה הכל כלול. חייבים להחרים את הטיסות לטורקיה.

4.כאשר הייתי באלביט מערכות לפני כ- 15 שנה שאלתי אחד מהמנהלים: 'למה אתם מוכרים נשק וטכנולוגיה צבאית לטורקים בקנה מידה חסר תקדים, הם ישתמשו בזה נגדנו'? קיבלתי תשובה שצריך להרוויח היום ומחר נראה מה יהיה.

5.החפיפניקיות של המוסד מטרידה יותר מהבגידה של הכלב ארדוגן.

6.כל אחד מעריך כוח ואם הכוח מופנה נגד ישראל ולביזויה, זה מוערך עוד יותר. המלחמה בטרור האיראני חשובה לנו בלבד. כל השאר וודאי יפעלו לרצות את האיראנים כדי לשמור על האינטרסים המקומיים שלהם.

7.באיראן תולים מרגלים בלי למצמץ. אז לדרוש מתורכיה להתנצל בפני המשפחות שלהם ולשלם להם פיצויים. אין סיבה "להפלות לטובה" איסלאמיסטים קיצונים כמו ארדואן וחבר מרעיו.

8.פיצויים למשפחות הנפגעים ועכשיו והתנצלות פומבית מצד ארדואן.

9.העיתון מפרסם כדי לשרוף את ביבי ואת המוסד! מי מאחורי האינפורמציה? המימשל האמריקני. המימשל!

10.יש למנף את הידע הרב שיש על טורקיה לשם פגיעה קשה בה במגוון דרכים - חשיפת מעורבות השלטון שם בטרור, פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה במיעוט הכורדי ופגיעה במדינות האזור לרבות יוון וקפריסין. כמובן שיש לתת למדינות אלו מידע בעל ערך ולסייע ככל האפשר למיעוט הכורדי במאבקו לעצמאות, כולל סיוע בנשק.

היחסים של ישראל עם טורקיה לא ניתנים לשיקום ויש לנצל זאת כדי לפגוע ככל הניתן במדינה זו ולשגר מסר ברור לעמי האזור שיש מחיר להתנכלות למדינת ישראל וגם כדי לחזק את הקשרים עם כל אותם גורמים שנמצאים במאבק עם טורקיה. צריך לפעול כדי להפוך את טורקיה למדינה מוקצה בברית נאט"ו וזה לא רחוק אחרי האיומים של טורקיה על מדינות רבות באזור.

11.מאי מתי המוסד הישראלי צריך היה להסגיר שמות סוכניו לתורכים?

12.אהוד ברק אישר לשפץ ולמכור להם מלטי"ם אחרי המרמרה . בטורקיה יש ראש ממשלה עוין כבר שנים והוא הקיף עצמו בתומכים פנטים כמוהו. למרות זאת ולמרות השנאה היוקדת שהוא מרעיף עלינו בכל הזדמנות, ראש הממשלה ושר הבטחון החליטו להמשיך לצייד אותו בתחמושת ייחודית וחכמה שעלולה לסכן אותנו בהמשך. מי חושב כאן על המחר?

13.ליברמן הזהיר את ביבי שלא להתנצל. שוב ליברמן צדק! גם התנצלנו, גם נשלם פיצויים, גם אנשינו הטובים באירן יאבדו את חייהם והכל בשביל שני מוסלמים. האחד בטורקיה והשני מוסלמי מתנצר בארה"ב. מוסלמים נשארים מוסלמים. לא עושים הסכמים עם מוסלמים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4442065,00.html

פרופ' אבי דיסקין, מומחה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת שערי משפט, טוען כי עסקות שחרור המחבלים מעולם לא הוכיחו את עצמן.

"תמיד מדברים על עיסקת ג'יבריל כעל נקודת פתיחה, אבל בפועל כל פעם שוברים מחדש את הנורמות שנקבעו על ידי ועדת שמגר ולא פחות חמור את הפסיקות הנחרצות של בית המשפט, לא בטוח בלשון המעטה שעסקאות קודמות אכן הצדיקו את עצמן, תמורת גוויות שחררנו כל כך הרבה אנשים, אבל לא הייתה התקדמות בתהליך השלום".

לדבריו מדינת ישראל היא בין היחידות שמבצעת שחרור מחבלים.

"אנחנו ממש יוצאי דופן. ארה"ב מעולם לא עשתה דבר כזה. נכון שבאמת חשוב לנו מאוד מאוד להיות מתואמים עם האמריקאים וכדי להפיס את דעתם אנחנו משחררים, אבל זה תהליך שהם מעולם לא היו עושים במדינה שלהם".

דיסקין קובע שזכות המחאה הציבורית נגד השחרור אסור לה שתיפגע הגם שהיא לא אפקטיבית.

"במדינה דמוקרטית לכל אדם שמורה זכות המחאה, אך בסופו של דבר מי שקובע זה הגופים הנבחרים, הכנסת או הממשלה, אנשים באמת יכולים להשפיע ביום הבחירות, האם הם בוחרים מחדש בנציג שלהם".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/264584

תגוביות:

1.בדרך כלל 10 נושאות מטוסים אוכפות את רצון ארה"ב. ארה"ב היא דיקטטורה. מצותתת ומרמה את כולם.

2.רק ישראל נשמעת לארה"ב בעולם ולא שום מדינה אחרת.

3.אנו עם שלעולם לא ילמד איך לנהל מדינה עצמאית.