כשהמדינה, ככל שזה נוגע לבדואים, היא בית ספר גבוה לעבריינות ולתחמנות, שבו מצליחים רק התלמידים הטובים, קשה מאוד לבוא בטענות אל אנשי אום אל־חיראן שסירבו להתפנותהדברים של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בהכרעתו בעניין קבורת רוצחו של השוטר ארז (עמדי) לוי ז"ל באום אל־חיראן לפני עשרה ימים, היו מהתלושים שניתן להעלות על הדעת. “אזכיר את המובן מאליו", כתב, "...משפחתו של המנוח משתייכת לעדה הבדואית, שבניה הם אזרחי ישראל שומרי חוק...".
להגיד על עדה כלשהי שבניה הם "שומרי חוק", זה לנסח את הכלום החלול ביותר שיכולה המקלדת להוציא. עם העדה הבדואית - כמו העדה התימנית והעדה הבוכרית - נמנים מאות אלפי אנשים. יש בהם טובים ורעים, גנבים וגומלי חסדים, עורכי דין פליליים ולקוחותיהם. אין עדה של "שומרי חוק", כמו שאין עדה של עבריינים.
ואחרי שאמרנו את זה, צריך להוסיף שככל שמדובר בבדואים, להגיד עליהם שהם עדה של שומרי חוק, זה להיות הפוליטיקלי קורקט במרעו. משום שגם אם אסור להכליל, אם נגיד שהבדואים הם הציבור שמתחבר פחות מכל ציבור אחר לשלטון החוק, זו תהיה הכללה שלא תחטא יותר מדי ולא תחטיא יותר מדי. זה נכון בכל מה שקשור לחוקי התכנון והבנייה, שאינם רלוונטיים כלל לחלקים גדולים במגזר. זה נכון בכל מה שנוגע לפוליגמיה. זה נכון בכל מה שקשור לתשלומי מס ולעוד אלף ואחד תחומים אחרים.
ועכשיו, אחרי הפתיח הזה, אני מבקש לסובב את המראה אל הצד השני, זה של המדינה, כדי להוכיח - וזה יהיה קל מאוד - שבמקרה של הבדואים, לא העכבר גנב, אלא החור גנב. שמדובר בציבור שהמדינה מחנכת אותו בכל רגע ורגע, שמי מתוכו שבוחר לשמור על החוק או לשתף פעולה עם המדינה ועם רשויותיה השונות, איננו אלא אידיוט גדול ופראייר בקנה מידה בינלאומי. שבפרספקטיבה של שבוע וחצי אחרי הבלגן באום אל־חיראן, קשה מאוד לבוא בטענות אל מי שהפנו אצבע משולשת למדינה וסירבו להתפנות. שהמדינה, ככל שזה נוגע לבדואים, היא בית ספר גבוה לעבריינות ולתחמנות, שבו מצליחים רק התלמידים הטובים.
***
http://www.maariv.co.il/journalists/Article-572723
הרתעה זה שהאוייב מתחנן לשקט, עכשיו תגידו אתם אם יש הרתעה..
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
