הבחירות שהתקיימו במרץ 2015 היו הראשונות בהן חשתי צורך אמיתי להצביע. משהו בחוצפה מלאת החן של נפתלי בנט אל מול הארכאיות של בנימין נתניהו, גרמה לי לחשוב כי בפנינו עומד מנהיג צעיר ורענן, שדוחה את גישת שימור הסטטוס קוו הנהוג כיום, ולראשונה מציע פתרון הגיוני לסכסוך הישראלי פלסטיני מנקודת מבט ימנית.כעת, שנתיים מאז הבחירות, אט אט מתבססת בי התובנה כי לא אל הנער הזה פיללנו. הודעות הבנייה הממוחזרות, ההקפאה השקטה ביהודה ושומרון ופינוי עמונה מביאים אותי לחשבון נפש – האם בנט הוא האיש הנכון להוביל את ציבור המתיישבים, עליו אני נמנה?
לשבחו ייאמר כי החוצפה בה התאהבתי והריבים הקטנים עם נתניהו נותרו כבעבר, אך יכולת הספיגה של מפלגת הבית היהודי התרחבה, ועמה כניעתה לגחמותיהם של כל חברי הקואליציה; אם בדרישת השר משה כחלון להסיר מחוק ההסדרה את סעיף 7 שהיה מאפשר לתושבי עמונה להישאר בבתיהם, ואם בהתקפלות בפני שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון ששלל את כל סמכויות סגנו, אלי בן דהאן, בניגוד להסכמים הקואליציוניים.
חוק ההסדרה, שעבר אתמול בכנסת כפיצוי לתושבי עמונה שגורשו מבתיהם, מציב את השר בנט לצד גדולי מאחזי העיניים, דוגמת אריאל שרון ונתניהו. כל בר דעת מבין כי הולדתו של חוק ההסדרה מקורו בצורך פוליטי של הבית היהודי להסתיר את חלקם בפינוי עמונה ולהטיל את האחריות על בג"ץ.
במסגרת אחיזת העיניים הזו, נדמה שלאחר "אתגר דלי הקרח" ו"אתגר בובות הראווה" בפייסבוק אימצו הפוליטיקאים מימין ספורט חדש – "אתגר הבג"ץ". במסגרתו מקדמים נבחרי הציבור חוקים המיועדים לפסילה, וכשבג"ץ אכן פוסל אותם, הם מסיתים נגדו.
http://images.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.3630845.1486445184%21/image/2500252701.jpg_gen/derivatives/size_640xAuto/2500252701.jpg
בנט לאחר אישור החוק בכנסת, אמש צילום: אוליבייה פיטוסי
פסקת ההתגברות והגבלת כוחו של בג"ץ הם הפתרונות היחידים שיכולים לשנות באופן מהותי את יחסי הכוחות בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת והרשות המבצעת, אולם הבטחות אלו כוחם היה יפה כתעמולת בחירות בלבד וכעת נדמה שנשכחו.
כהוכחה לאחיזת העיניים של חוק ההסדרה ניתן להתבונן במעמדם החוקי הסבוך של מאחזים רבים ביהודה ושומרון, שיכולים היו לשמש כמנוף לחץ של הבית היהודי למקרה בו ייפסל חוק ההסדרה. אילו היו מתנים בנט והשרה איילת שקד את הישארות הבית היהודי בקואליציה בהכשרת עשרות המאחזים היושבים על אדמות מדינה ומסדירים את מעמדם החוקי, כמרבית ההתיישבות היהודית בגדה, ניתן היה להבין את ההיגיון העומד מאחורי החוק הזה. זאת כיוון שהכשרתם אינה דורשת חוק מיוחד, אלא את חתימת הפקידים בלבד. בהיעדר התניה זו ולאור העובדה שהבית היהודי אינו מתעקש על הכשרתם, על אף הפשטות שבדבר, אין אלא לקבוע כי מדובר בעוד טריק פוליטי הנרקם על גבם של המתיישבים.
את המסמר האחרון בארון הקבורה של עמונה נעץ ח"כ בצלאל סמוטריץ' כאשר הודיע כי הפלת הממשלה על גירוש עמונה לא תעזור להתיישבות. סמוטריץ', שאינו רחוק בדעותיו ממיכאל בן ארי, ברוך מרזל ושות', היה שוחט מטאפורית את בנט לולא היה במפלגתו. עתה הוא שכח לשם מה נשלח. האם בשם התירוץ "לא מפילים ממשלת ימין" ימשיכו בבית היהודי לשבת בממשלה ללא קווים אדומים?
בעיני רוחי אני רואה את קמפיין הבחירות הבא של מפלגות הימין, בו מסבירים לנו הפוליטיקאים שאם לא נצא להצביע עלול השמאל לנצח, להקפיא בנייה בהתנחלויות ואף לפנות יהודים מביתם.
הכותב הינו יועץ תקשורת ב"הדר קריאטיב" ומתגורר במאחז גבעת ארנון שבשומרון
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3631674
₪ £ $ € £ $ ₪ הכותב שמאלן קיצוני , ציוני קיצוני וקיבוצניק טהור ₪ £ $ € £ $ ₪