תם עידן התירוצים -ברוך מרזל  

בג"ץ, שבשנים של שלטון השמאל, היה מרוסן ויודע את מקומו ותפקידו, שינה את עורו אחר שעלה הליכוד לשלטון. הבג"ץ החליט ש'להמון העם אין שכל, ואנחנו צריכים להוביל עבורו. אנחנו, השופטים, מייצגים את החוכמה, ולכן אנחנו נכתיב לנבחרי הציבור את הדרך הנאורה בה ילכו!'.

למזלם, מנחם בגין כשעלה לשלטון היה עייף ממלחמות, וחיפש איך להיכנס יפה להיסטוריה. כשהשופטים הורו לעקור את אלון מורה, במקום להעמיד אותם במקומם, אמר כי 'יש שופטים בירושלים' - הצהרה שהעבירה עד היום את השלטון דה פקטו מהממשלה והכנסת לבג"ץ.

ידועים דברי חז"ל בסוף מסכת סוטה, כי פני הדור כפני הכלב. ואמרו על כך דורשי רשומות, כי זהו משל לכלב, אשר לכאורה רץ לפני אדונו ומוביל את הדרך, אולם כאשר הוא מגיע לפרשת דרכים, הוא אינו יודע לאן לפנות, ואז נעצר עד בואם של הבעלים.

אז מתגלה כי אותו כלב באמת אינו מנהיג, כי אם מונהג. כיום בתפקיד הכלב משמשים הפוליטיקאים למיניהם מהימין, ובתפקיד האדון משמש הבג"ץ. בנט וחבריו נובחים ועושים רעש, אבל הבג"ץ מחליט את ההחלטות האמתיות והחשובות.

השרים וחברי הכנסת מסתובבים ברכבי פאר, מקבלים משכורות יפות והרבה הרבה כבוד בממשלה שעושה יחסית מעט מאוד. אנו מצפים שלפחות במשברים נקבל את התמורה להצהרה שיש לנו ממשלת ימין. אבל בכל צומת והחלטה חשובה, מי שקובע זה בג"ץ השמאלנים והאנטי-דתיים, והממשלה לא קובעת כלום. אז בשביל מה צריך כל כך הרבה שרים וחברי כנסת? אפשר לתת לבג"ץ לנהל את כל המדינה!

כך זה מתנהל יותר משלושים שנה, אבל הליכוד, הבית היהודי וליברמן לא עושים שום פעולה ממשית כדי לאזן את בית המשפט העליון, שייצג את הרוב, ולא רק לצאת ידי חובת מראית עין בנציג ספרדי אחד ודתי אחד, שגם מהם מונעים מלהשתתף בדיונים בעלי חשיבות לאומית.