פגישת נתניהו וטראפ - סכנה - ברוך מרזל  

למרות שהרגש הטבעי היה שמחה על מפלתה של קלינטון, שונאת ישראל, זכרתי כי אל לנו לבטוח בגוי כלשהו, ועל-כן ממש בעת היוודע תוצאות הבחירות בארה"ב, כבר כתבתי מאמר בשם "טראמפ לא יושיענו".

היו שהרימו גבה, היו שכעסו והיו שהתלוננו, שתמיד לא אהיה מרוצה. כיום, נראה כי אותם אנשים כבר מבינים, שטראמפ אינו בדיוק משיח ושהלחץ האמריקאי ימשיך ואולי אף יגבר.

נתניהו מרגיש "מחויבות" כלפי ידידו נשיא ארה"ב. נתניהו ישכנע אותו שלא להעביר כרגע את השגרירות לירושלים וכן לתמוך בשתי מדינות לשני עמים ושכדאי לא להרגיז את הערבים ואת אירופה - כך תימשך דפאקטור את ההקפאה מחוץ לגושי ההתיישבות.

בימים אלו, בהם ראש הממשלה נתון תחת חקירה במספר תיקים, נזקק נתניהו ליותר ויותר "ידידים" – ומי לך ידיד טוב מנשיא המעצמה הגדולה בעולם– ליצר הילה מדינית שתוריד את הלחץ מנתניהו, ובמקרה וייזום "תהליך מדיני" (ביטוי מכובס שמשמעו נסיגות וויתורים מצד ישראל) הוא אף עשוי לזכות למעמד של אתרוג – בימים אלו, כשכולם שאננים וסבורים כי סכנת אובמה מאחורינו – המצב מסוכן מתמיד, ואנו עלולים חלילה להתעורר יום אחד לחלום בלהות של ויתורים נוספים ביהודה ושומרון ושוב של מנהיג הליכוד נתניהו.

אולם במאמר זה ברצוני להצביע על פן אחר ממנו משתקפת סכנה דווקא כעת אחר בחירתו של טראמפ. דווקא נשיא זה, אשר על-פניו אינו עוין את ישראל כמו אובמה – דווקא אצלו אנו עלולים לחזות במפולת קשה מצדה של ישראל בנושא החשוב ביותר שעומד על סדר היום – בביטחון בבורא עולם. כל מי שבאמת מאמין באלוקי ישראל יודע, כי הוא השליט הבלעדי על ההיסטוריה, וכי גורל עם ישראל לא יקבע לפי האנליסטים הפוליטיים והפרשנים המדיניים, כי אם לפי מידת ביטחונם בה'. וכאן נשקפת הסכנה הגדולה.

בזמנו של אובמה, היה לנתניהו ותומכיו תרוץ מדוע אינו בונה ביו"ש, מדוע אנו נלחם כראוי בטרור, מדוע הוא מפקיר את ביטחוננו. הוא היה רוצה לעשות יותר, כך היה מסביר, אך יש לו "אילוצים".

אף כי תרוץ זה אינו מתקבל בקרב יראי ה', המבינים כי בורא עולם אכן חזק מברק אובמה, מכל מקום היה בכך תרוץ למראית עין וגם כלפי הקב"ה היינו בחינת אנוסים. חכו חכו, אמרו חסידי נתניהו, שאובמה יעזוב, שנשיא רפובליקני יעלה – אז תראו מה נתניהו יודע לעשות.

חכינו, ראינו, אובמה הלך הביתה, קלינטון הובסה וטראמפ עלה, אך נתניהו בשלו – חזון שתי המדינות האומלל ממשיך להיות משאת נפשו, הוא חושש ל"קלקול היחסים", וכעת נגלה לעיני כל אפסותו וחדלונו מלבטוח בה', אפילו כאשר הדבר כבר אינו מצריך תעצומות נפש כמו פעם.

נתניהו פשוט אינו רואה בבורא עולם גורם בעל משמעות בזירה הבינלאומית, וממילא לא יעזור לנו כלום – האיש ממיט עלינו אסון בבוטחו על משענת הקנה הרצוץ ששמו "היחסים המיוחדים עם ארה"ב", במקום לבטוח במי שאמר והיה העולם.

זוהי סכנה רוחנית גדולה מאין כמותה, ואינני מציע לאף אחד לזלזל בה. בורא עולם רואה מה קורה, ואוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה. עלינו לשוב אל ה', לבטוח בו בלבב שלם ולהשליך הביתה את נתניהו ואת כל ההנהגה שאינה יודעת את ה'.