ד"ר דניאל פייפס כבר חשב שראה הכול. האיש הגבוה בעל טון הדיבור השקט, שהקדיש שנים ארוכות לחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון, משווה את השינויים המהירים באזור לחייו של אוהד קבוצת ספורט: "תמיד יש עוד משחק, תמיד יש את הדבר הבא שקורה. ההבדל הוא שבמזרח התיכון לעולם אין פגרה".פייפס, שנחשב לאחד ההוגים השמרנים הבולטים בארצות הברית כיום, הקים את מכון המחקר החשוב Middle East Forum ועומד בראשו עד היום, פרסם עשרות ספרים ומאמרים בנושא המזרח התיכון ושימש כיועץ לבכירים בממשל האמריקאי, אבל נראה שבתופעה כמו נשיא ארצות הברית הטרי דונלד טראמפ הוא לא נתקל מעולם.
בעוד המדינות מסביבנו סוערות ובוערות, נפגש ההיסטוריון והסופר היהודי-אמריקאי לשיחה עם 360 שהתקיימה בלובי נינוח של מלון ירושלמי. אנחנו הגענו מצוידים בשלל שאלות על המתרחש באזורנו, אבל אי אפשר היה שלא להתייחס לפיל הג'ינג'י הגדול שבחדר. "טראמפ הוא חובבן", פותח פייפס את הראיון, "מדובר באדם שזכה לפתע בכל העוצמה אך עדיין לא פיתח רעיונות מגובשים, רק דעות מעורפלות".
"במשך רוב חיי הייתי חבר המפלגה הרפובליקנית", ממשיך פייפס ומספר, "אך כאשר ראיתי את דונלד טראמפ מצטרף למפלגה החלטתי שאני פורש ממנה. לכן גם לא הצבעתי כלל בבחירות האחרונות לנשיאות".
החוקר הוותיק מודה שגם הוא מתקשה עד כה לפענח את הנשיא החדש: "אני יחסית מרוצה מהפעולות שלו עד עכשיו, אבל כרגע קשה מאוד לחזות את המדיניות האמריקאית העתידית", אומר פייפס. "גם הצוות של טראמפ עדיין לא מאורגן, אם כי נראה שרוב היועצים הקרובים לנשיא שייכים לזרם המרכזי של המפלגה, ולכן אני נוטה לחשוב שהוא יתנהל בהתאם".
לשינויים בממשל האמריקאי יהיו כמובן השלכות גם על ישראל ושכנותיה. "אם מסתכלים על המצב כיום במזרח התיכון אין ספק שהוא הרבה יותר גרוע מאשר לפני שמונה שנים", מתייחס פייפס לשנות שלטונו של ברק אובמה ומונה את רשימת הכישלונות הארוכה של הנשיא הקודם: "אנחנו רואים מלחמות אזרחים משתוללות בסוריה ובעיראק, בלוב ובתימן. דאעש עדיין חיי ובועט, אֶרדואן הפך לדיקטטור בטורקיה, משבר הפליטים, רעב במצרים - כל זה קרה במשמרת של אובמה".
אך למרות זאת, פייפס מזהה גם נקודה חיובית אחת בין כל מחדלי אובמה: "עד לפני שמונה שנים הייתה לממשלים האמריקאים היסטוריה של רצון להתערב ולהשתלט על כל סכסוך באזור. בגלל החולשה האמריקאית בתקופת אובמה, מדינות כמו
סעודיה ומצרים התחילו להתייחס יותר ברצינות לאיומים במזרח התיכון", הוא אומר.
הכול מתגמד לעומת איראן
מעל הכל, מציין פייפס כי המורשת העיקרית של אובמה במזרח התיכון היא עסקת הגרעין האיראנית: " כל הפעולות של אובמה באזור, כולל המדיניות הרכה כלפי רוסיה והאיראנים עצמם היו מכוונות לכך, והוא השיג את המטרה", אומר פייפס. "המדיניות הזאת הובילה לכך שאיראן היא כיום האיום הגדול ביותר לעולם. כל השאר מתגמד לעומת איראן".
האם כעת נראה תמורה ביחס האמריקאי לאיראן? אולי שינויים בעסקת הגרעין?
"אני חושב שיהיה שינוי, אבל לא דרמטי. עסקת הגרעין תישאר בתוקף, אבל עם אכיפה חזקה יותר ותגובות אמריקאיות קשות לכל הפרה. טראמפ ידרוש יותר, והאיראנים לא יוכלו עוד להתחמק כמו בתקופת אובמה". לדברי פייפס, ניסוי הטיל הבליסטי שערכו האיראנים לאחרונה נועד לאתגר את טראמפ ולבדוק את כוחו: "אני רק מקווה שהתגובות האמריקאיות יהיו חריפות יותר מעכשיו", הוסיף.
ואם כבר חזרנו לטראמפ, אי אפשר שלא להתייחס למחלוקת הגדולה סביב סוגיות ההגירה בארצות הברית. "אני חושב שהמטרה היא טובה, אבל הביצוע היה גרוע מבחינה משפטית", אומר פייפס על המגבלות שהנשיא מבקש להטיל על כניסת מוסלמים למדינה. "אנחנו צריכים להיות מוגנים מאנשים שרוצים להזיק לנו, אבל יש לעשות זאת באופן אינדיבידואלי ולא באופן שרירותי לפי לאומיות. יש גם איראנים או עיראקים שהם חברים שלנו", הסביר.
יחד עם זאת אומר פייפס כי אמריקה צריכה לזהות את האיום העיקרי ואז לפעול בנחישות בהתאם לכך: "אם הדאגה היא מאנשים התומכים בג'יהאד, אז ברור שצריך לבדוק את המוסלמים שנכנסים למדינה. זה לא נעים, אבל חייבים לדעת מי האנשים האלה".
האנטישמיות בארה"ב עברה מהימין לשמאל
עניין נוסף שעלה לכותרות באחרונה הן המחלוקות הגדלות בקרב יהדות ארצות הברית, בין היתר על רקע כוונותיו של טראמפ למנות את מקורבו דיוויד פרידמן לשגריר ארצות הברית בישראל, והחששות מפני התגברות האנטישמיות במדינה.
"האנטישמיות בארצות הברית עברה מהימין לשמאל", אומר פייפס. "אמנם ישנם עדיין קיצונים בימין האמריקאי אך הם שוליים. כיום האנטישמיות בארצות הברית היא בעיקר תופעה שמאלנית, אשר רווחת במיוחד בקרב האליטות הליברליות החילוניות באקדמיה, בתקשורת ובאומנות", הוא מספר.
"עד לשנות השבעים המפלגה הדמוקרטית הייתה פרו-ישראלית. הם זכרו עדיין את זוועות השואה, בזמן שהרפובליקנים התעסקו בעיקר בבעיה הרוסית", מסביר פייפס. "מאז שנות השבעים התרחש תהליך של איזון והחל משנות התשעים, ובמיוחד לאחר קריסת ברית המועצות, המפלגה הרפובליקנית הפכה לתומכת הגדולה של ישראל, בה הם רואים כוח מוסרי ובעלת ברית, בעוד הדמוקרטים רואים בה מדינה קולוניאליסטית", הוא אומר.
לפי פייפס, העובדה שרוב היהודים האמריקאים משתייכים עדיין למפלגה הדמוקרטית ולכן הולכים עם הזרם האנטי-ישראלי במפלגה, היא שיוצרת את המתח בתוך יהדות ארצות הברית בסוגיות הקשורות לישראל: "כל השמאל האמריקאי מתנגד למינוי פרידמן כשגריר, פשוט את היהודים שומעים הכי חזק", הוא טוען.
הפלסטינים אמרו שהם יראו בהעברת השגרירות לירושלים "אקט של הכרזת מלחמה". איזה השפעה תהיה למהלך כזה על המזרח התיכון?
"הפלסטינים יכולים לגרום בעיות לישראל בעניין אך ללא גיבוי המדינות הסוניות לא יוכלו לגרום נזק לארצות הברית", הוא משיב. לדעתו של פייפס ממשלת ישראל מעוניינת בעיקר בשמירה על השקט ולא רוצה לעורר פרובוקציות, ולכן לא תתמוך בהעברה של השגרירות לירושלים: "נתניהו רק רוצה לשמור על הסטטוס-קוו ולא נראה שאכפת לו יותר מדי מהעניין", הוא מסביר.
"כרגע נראה שזאת לא עדיפות מבחינת אף אחד מהצדדים, ולכן העברת השגרירות לירושלים לא תקרה אלא בהקשר רחב יותר של המדיניות האמריקאית באזור, שהיא עצמה כלל ברורה עדיין", אומר פייפס.
אילו עוד אתגרים מצפים לממשל טראמפ במזרח התיכון?
"בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ציפיתי שהנשיא יושיב ביחד את המנהיגים של שני הצדדים וילחץ עליהם לסגור עסקה, אבל נראה שהוא לא מתכוון לעשות את זה. זה בהחלט שינוי משמעותי במדיניות האמריקאית", משיב פייפס.
כמו כן, פייפס מציין כי הוא צופה שינוי ביחס של האו"ם לישראל. "העמדה האמריקאית השתנתה בבירור ולכן המצב הישראלי באו"ם השתפר. עדיין צריך לזכור את הבלוק המוסלמי שיקשה מאוד בהצבעות על החלטות נגד ישראל, אך נראה שהחלטה 2334 של מועצת הביטחון הייתה השפל ביחס האו"ם לישראל ומכאן אפשר רק לעלות", הוא טוען.
על רקע הדיווחים האחרונים על כך שטראמפ שוקל התערבות צבאית בסוריה, אומר פייפס: "סוריה היא אסון הומניטארי. המלחמה שם יוצרת בעיות קשות במדינות השכנות ובמדינות אירופה שנאלצות לקלוט את הפליטים. כתוצאה מכך מפלגות הימין עולות ומתחזקות בכל רחבי היבשת".
אך לפי פייפס בינתיים לא מסתמן פתרון למצב: "אין לאמריקה מדיניות ברורה לגבי סוריה. לשר ההגנה החדש ג'יימס מאטיס יש הרבה ניסיון קרבי, אבל נראה שכרגע גם האמריקאים עצמם לא יודעים מה הם הולכים לעשות". פייפס מוסיף ואומר כי לדעתו אסור לארצות הברית להתערב בסוריה, מלבד הסיוע החיוני והמוצדק לעם הכורדי.
בעבר חזית שארגון המדינה האסלאמית (דאעש) קרוב לסוף דרכו, אך נראה שהרעיונות שהם מפיצים מסרבים להעלם מן העולם.
"אני נדהם מהעובדה שדאעש עדיין שורדים. חזיתי שהם יחוסלו", מודה פייפס, אך אומר כי הוא עדיין מאמין שסופה של המדינה האסלאמית מתקרב: "הם יתמוטטו בקרוב, וזה יהיה מהיר".
על פי פייפס, השאלה הכי חשובה היא מה תהיה המורשת שהמדינה האסלאמית תשאיר: "רעיון הח'ליפות שקם לתחייה אחרי אלף שנים ימשיך לחיות גם אחרי דאעש, הם הצליחו להחדיר את הח'ליפות בחזרה לתודעה המוסלמית. אנשים פתאום רואים שזה רעיון שיכול להתגשם, ויכול בהחלט להיות שיקום מנהיג אחר, כמו ארדואן או חמינאי, ויחליט שהוא רוצה להיות הח'ליף".
לדברי פייפס דאעש העניקו השראה למוסלמים קיצוניים ברחבי העולם, אך לאחר שיפלו בעיראק ובסוריה יהיה קשה לשמר את תנועת הג'יהאד הגלובלי. "אני לא רואה אלפי ג'יהאדיסטים נוהרים בהמוניהם לצפון מזרח ניגריה כדי להצטרף לבוקו חראם למשל", הוא אומר.
פייפס מציין גם את העובדה שמוסלמים רבים אשר תמכו והצטרפו לדאעש התפכחו מרעיון הג'יהאד לאחר שחזו מקרוב בזוועות ובאכזריות של הארגון, ש"גרמו לכל ארגון טרור אחר בהיסטוריה להראות מתון".
הפלסטינים לא למדו שום לקח
בנוגע לדיווחים על התחממות היחסים בין ישראל למדינות ערב אשר עשויה לקדם את תהליך השלום מספר פייפס כי השינויים במציאות האזורית הפכו את האפשרות הזאת לקיימת, אך היא עדיין רחוקה ממימוש. "צריך לאותת לפלסטינים שהדרך שלהם לא מקובלת, ואולי מדינות ערב יכולות לעזור בכך", הוא אומר, "אבל זה מצריך שהפלסטינים יעבדו עם ישראל, מה שהם לא עשו ב-25 שנים האחרונות".
לדברי פייפס, נראה שהמצב הנוכחי בין ישראל לפלסטינים יימשך מכיוון שהפלסטינים לא למדו שום לקח: "בכל פעם שהרשות הפלסטינית בצרות הם פותחים במסע של אלימות. ככה אי אפשר להתקדם".
בקשר לחדשות האחרונות מעזה, שם דווח על בחירתו של יחיא סנוואר – שריצה שנים ארוכות בבתי הכלא בישראל ונחשב למיליטנטי ביותר כלפיה - כמנהיג החדש של חמאס, אומר פייפס: "זה רק מוכיח את הטיפשות העצומה שהייתה בעסקת שחרור המחבלים תמורת גלעד שליט. אסור לשחרר מחבלים, נקודה. בכך ישראל רק יוצרת את האויב של עצמה", הוא טוען.
פייפס מוסיף ואומר כי מצד שני, יתכן והשינוי האחרון בצמרת חמאס דווקא יועיל לישראל, מכיוון שכעת הקיצוניות של ארגון הטרור תהפוך למוחצנת יותר: "אמנם הרעיונות של חמאס לא השתנו אבל עכשיו יש למדיניות שלהם 'פרצוף מכוער'. זה יקשה עליהם לזכות בלגיטימיות בינלאומית, וגם מבחינת ישראל עדיף שיהיה לה אויב ברור ומוגדר, לא כמו במקרה של הרשות הפלסטינית", הוא מסביר.
מה היא העמדה של מצרים כיום בקשר לחמאס ולעזה?
"נשיא מצרים א-סיסי החליט שהאחים המוסלמים הם האויב הגדול ביותר שלו, ומוכן לשלם על כך מחירים יקרים ביחסים עם מדינות אחרות כמו טורקיה", אומר פייפס ומוסיף כי המצרים רוצים להקשות על חמאס בעזה אבל ישראל היא שרכה מדי עם ארגון הטרור: "לישראל אין אסטרטגיה ברורה מספיק מול חמאס. היא בעצם מצילה את החמאס מפני מצרים".
בקשר לענייני הפנים במצרים, פייפס מספר כי למרות שיפור מסוים בכלכלה בתקופת א-סיסי, הנשיא המצרי עומד בפני שורה של בעיות קשות מאוד: "א-סיסי בזבז המון כסף על חיזוק הצבא. בשביל מה מצרים צריכה ספינות מלחמה חדשות תוצרת צרפת? מי יתקוף את מצרים מהים? אתיופיה מקימה סכרים על הנילוס וזה מוביל להתפתחות של משבר מים ומזון במצרים. אני חושש שכאשר הצבא יסיר את תמיכתו מא-סיסי, האחים המוסלמים עלולים להצית מחדש מהפכה ולתפוס את השלטון", הוא מזהיר.
ארדואן עלול לגמור כמו סדאם
הזכרת את התחזקות שלטונו של ארדואן בטורקיה. מה לדעתך צריכה להיות הגישה הישראלית כלפי הטורקים, לאור השינויים הרבים האזור?
"טורקיה היא לדעתי האיום הבא באזור אחרי איראן", טוען פייפס ואומר כי הוא התנגד להתנצלות הישראלית כלפי טורקיה ותשלום הפיצויים למשפחות הרוגי המרמרה: "למרות זאת, היום אני חושב שאולי בכל זאת זה היה לטובה. הישראלים חשבו שאם יהיו נחמדים לטורקיה המצב בין המדינות ישתפר, אבל בפועל לא קרה כלום. זה שיעור חשוב מאוד", הוא מסביר.
לדברי פייפס, היום זה כבר ברור לכל שארדואן עוין את ישראל, אך הצרות שהוא חווה מבית גורמים לו להזדקק לה: "ישראל מצידה צריכה לנצל את המצב לטובתה, להיעזר בטורקים מבחינה אסטרטגית, אבל בשום פנים ואופן לא להשקיע יותר מדי בקשרים כלכליים, בטח שלא בצינורות נפט או גז טבעי", טוען פייפס.
"ארדואן מזכיר לי את סדאם חוסיין", הוא מספר. "שניהם טיפסו לפסגה ממש מכלום והיו מבריקים בזירה המקומית, אבל לא ברמה הבינלאומית. סדאם עשה הרבה טעויות ולכן סיים את חייו על חבל התלייה. גם ארדואן היום עושה טעויות קשות - הוא טעה שהתערב באסון בסוריה, מסתבך עם הכורדים ועם רוסיה. הוא עלול לגמור כמו סדאם", אומר פייפס.
ד"ר דניאל פייפס ישתתף בכנס בנושא "האתגרים האסטרטגים במזרח הים התיכון" שיתקיים ביום ג', ה-21 בפברואר 2017, באוניברסיטת בר-אילן.
http://he.danielpipes.org/article/17281
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
