לאורך שנים אני טס באל על.
תמיד נוזפים בי החברים "לא נמאס לך"?
"איך אתה טס בחברה הזאת"?ואני כמו תמיד עונה: אני כחול לבן לא מפרנס טורקים ולא אחרים.
במסגרת עבודתי טסתי ליעדים רבים בעולם ותמיד עם אל אל.
היה נחמד, הצלחתי מספר פעמים להשתמש בנקודות שצברתי לשינוי מקום.
מזה מס' שנים החליטה חברת אל על על ביטול הנקודות הנצברות מעל 3 שנים?
למה? אם צברתי ואני רוצה לקחת את המשפחה הם באופן מכוון מונעים זאת.
כיום שיטת הניקוד והנוסע המתמיד אינה ברורה.
אף אחד לא יודע מה נותנים הנקודות וריבוי הקשיים וההגבלים על צבירת הנקודות פשוט מוריד את החשק.
לפני חודש טסתי להונג קונג לאחר 14 ימים לבנקוק ו8 ימים לאחר מכן חזרה הביתה.
אכזבה עצומה.
כאדם חולה סכרת אני נאלץ להחזיק לידי תמיד מים. לפני העלייה למטוס הצטיידתי וקניתי 2 בקבוקים גדולים והתיישבתי.
לאחר שהמטוס התיישר והתחילו לתפעל את השרות.
עברה לידיי דיילת ביקשתי ממנה כוס מים (הבקבוקים היו בתיק הגב) ואני ישוב ליד החלון.
"מיד אני חוזרת אל תדאג אני יודעת היכן אתה יושב".
"מיד".
היא עברה במטוס מספר פעמים מיותר לציין שהמים לא הגיעו ובהזדמנות הראשונה הורדתי את הבקבוקים.
האוכל היה קר.
השרות היה בנוני.
מסכי הטלויזיה בכלל לא עבדו ברוב המטוס ואלו שעבדו השמע לא היה תקין.
לצערי הרב לאחר שנים והצטברות של אין סוף של תקלות והתעקשות אין סופית על 1 ק"ג בחזרה הביתה דיי זהו נמאס לי.
אני לא באל על יותר.