קראתי ושפשפתי את העיניים. מספר יהודים שסבלו ממצוקת דיור בניו ג'רסי חיפשו מקום ראוי להתגורר בו, בצר להם ובשל המצוקה הגיעו לעיירה ג'קסון הסמוכה לליקוויד ושם קבעו את ביתם. אלא שחברי מועצת העיר החלו לחשוש שמא היהודים שהגיעו לעיירה יתחילו לדרוש הקמת מוסדות ציבוריים, בית כנסת, בית ספר, בית קברות, גני ילדים ועוד.
חברי המועצה החוששים מהגירת היהודים קיבלו החלטה שלא לבנות יותר מעונות יום לילדים בעיירה, ההצעה אגב, נתקבלה פה אחד על ידי כל חברי מועצת העיר ג'קסון, בזמן הזה יהודים רבים הפגינו מחוץ לבניין העירייה וטענו כי מדובר בגזענות מהחשש שמא היהודים ישתלטו על העיירה. זהו סיפור אמיתי. והוא כל כך הזכיר לי מקום אחר, עם אנשים אחרים, עיר אחרת אליה היגרו ערבים בשל צפיפות וקושי לבנות ביתם בכפריהם ועריהם ובשל הרצון לאיכות חיים, הם ביקשו גני ילדים ובית ספר, לא מסגד, לא כנסיה, לא בית קברות, רק לממש צרכים בסיסיים שלהם, היהודים עמדו על הרגליים: ''רוצים להשתלט על העיר, להרוס את הציביון היהודי, אסור לתת להם דריסת רגל ועוד ועוד ועוד.
שם זו גזענות, כאן זה אופי היישוב, תקראו שוב ותשפטו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
