הצעה למשטר נשיאותי במדינת ישראל  

התנודות במוסד הרשות המבצעת, כלומר בתחום של הממשלה ומוסד הנשיאות, וכמובן הבעיה של חוסר בהפרדת רשויות בין הרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת במדינת ישראל, בה כל רקשות מנסה לדחוף את אפה ולקבל החלטות עבור הרשות האחרת, מביאה אותי למסקנה שהפיתרון הוא הפרדת רשויות, וכינון משטר נשיאותי עם מערכת של איזונים ובלמים במדינת ישראל. הדגם שאני בוחר נמצא באמצע בין הדגם האמריקני של משטר נשיאותי מובהק והפרדת רשויות בולטת לבין הדגם הצרפתי, של "מגורים משותפים"- משטר חצי נשיאותי בו סמכויות השילטון מתחלקות בין הנשיא לבין בית המחוקקים והממשלה שנבחרת על ידי בית המחוקקים- מה שיוצר לעתים ניגוד כשהנשיא וראש הממשלה באים משתי מפלגות מתחרות. שיטה זו, אני מקווה, תבטיח יציבות שלטונית ומוסד נשיאותי מכובד. יהיה גם מנגנון להדחת נשיא, על מנת שלא יותר מדי סמכויות ירוכזו בידי בן אדם אחד. ברגע שיתקבל חוק המשטר הנשיאותי, תתפזר ממשלת ישראל הנוכחית ונשיא מדינת ישראל הייצוגי, ולא משנה מי אלה יהיו באותה עת, יסיים את תפקידו.

וזוהי הצעת החוק שלי למשטר נשיאותי. שימו לב, איני משפטן ואני אשתדל לנסח זאת בקצרה.

1. בחירות לנשיאות ולכנסת ישראל ייערכו בנפרד כל 4 שנים בחודש נובמבר. הנשיא ייבחר בפתק צהוב והרשימות המתמודדות לכנסת ייבחרו בפתק לבן.
2. נשיא המדינה יהיה ראש המדינה וגם מנהיג המדינה בפועל. הנשיא יכול להיבחר גם כמועמד מפלגה כלשהי וגם כמועמד עצמאי. המפלגות יבחרו ישירות מועמדים לנשיא, הוא לא יהיה חייב להיות ראש המפלגה. הנשיא לא ייבחר יותר על ידי הכנסת אלא בבחירות אישיות בשיטה היחסית- המועמד הראשון שיקבל יותר מ-50 אחוזים יהיה הנשיא הנבחר, שיושבע לתפקידו ב-29 בנובמבר, אם לא חל יום זה ביום שישי או שבת. אם מועמד יקבל פחות מחמישים אחוזים, ייערכו סיבובי בחירות עד שתתקבל תוצאה של יותר מ50 אחוזים שתאפשר את בחירת הנשיא.
3. סמכויות הנשיא הייצוגי, שהן קבלת כתבי האמנה של שגרירים, השבעת שופטים, פיזור הכנסת והטלת הרכבת הממשלה על מועמד שהוא חבר כנסת מכהן יישארו על כנן. הן רק יורחבו בסעיף הבא.
4. נשיא מדינת ישראל יהיה קובע מדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל. עם זאת, הוא לא יוכל להחליט על יציאה למלחמה מתוכננת. המפקד העליון של צה"ל לא יהיה הנשיא, אלא שר הביטחון. הנשיא גם יוכל לקבל החלטות שילטוניות, אך לא להדיח את ראש הממשלה המכהן או לפטר שרים. הנשיא גם יכול להחליט לצאת למלחמת אין ברירה לא מתוכננת. הנשיא גם יקבע יחד עם הממשלה את תקציב המדינה, שיהיה דו-שנתי. הנשיא יכול לחתום על הסכמים דיפלומטיים והסכמי סחר, והם יהיו נתונים לאישור הכנסת. לנשיא מדינת ישראל ייבנה בית נשיא חדש, והוא זה שיישב בראש ישיבות הממשלה, אם צריך.
5. ביום הבחירות לנשיאות תיערכנה בחירות לכנסת. אחוז החסימה יהיה גבוה יותר מזה של היום. מי שייבחר בראש המפלגה הגדולה ביותר יטיל עליו הנשיא להרכיב ראש ממשלה. ראש הממשלה יחויב להיות חבר כנסת מכהן. ראש הממשלה ישמש גם כסגן הנשיא בפועל ובהיעדרו של הנשיא ימלא ראש הממשלה את מקומו. על מנת להרכיב ממשלה, יחויב המועמד בגיוס 61 קולות מתוך 120 חברי הכנסת. אם ייכשל, תוטל הרכבת הממשלה על ראש המפלגה השנייה בגודלה.
6. סמכויות הממשלה וראשה יהיו בעיקר ניהול המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה וניהול תקציב המדינה. שר החוץ ייצג את מדיניות החוץ, שהמילה האחרונה בתחום זה תהיה של הנשיא. שר הביטחון יעסוק בעיקר בניהול המערכת הצבאית והביטחונית והיערכות למלחמה או להסכמי שלום. הממשלה היא שתחליט אם לצאת למלחמה מתוכננת מראש, והנשיא יאשר אותה. במקרה של מלחמה בלתי מתוכננת- לנשיא תהיה המילה האחרונה. הנשיא יחתום על חוקים ויאשר את תקציב המדינה.
7. בתחום המשפטי, זכות החנינה תישלל מהנשיא, והיא תינתן לוועדה מיוחדת, שתתכנס בתדירות לא נמוכה, שתשמש גם כוועדה לבחירת שופטים. הרכב הוועדה יהיה זהה להיום, בתוספת אחת- נשיא המדינה, שישמש גם כיושב ראש הוועדה לבחירת שופטים וכחבר בה. בית המשפט העליון ישמש בעיקר כבית דין עליון לעירעורים, אך גם כבית דין גבוה לצדק. עם זאת, הנשיא לא יהיה ממנה השופטים, אלא יאשר את מינויים באופן טקסי כמו היום. הנשיא גם לא ימנה שגרירים, אלא רק יקבל כתבי אמנה של שגרירים זרים. בית הדין הגבוה לצדק לא יוכל להתערב בהחלטות של הרשות המבצעת, אלא רק במקרים חריגים ביותר שנוגעים לחיי אזרחי מדינת ישראל בלבד.
8. הכנסת תוכל להדיח את הנשיא, בנוהל של הצעת חוק ממשלתית או פרטית. להדחת הנשיא יידרש רוב של 70 חברי כנסת. לפני ההדחה יוקדם דיון נרחב לגבי הסיבות להדחה. את הנשיא יהיה אפשר להדיח רק בשל חשדות לבגידה, עבירה פלילית או חוסר שפיות.
9. הפרדת רשויות: בית המשפט העליון יתפקד בעיקר כבית משפט לעירעורים וגם כבית דין גבוה לצדק. בית המשפט לא יורשה להתערב בהחלטות ממשלה או בחוקי הכנסת, אלא באופן חריג בלבד, אם חוקים אלה עלולים לפגוע באזרחי מדינת ישראל בלבד. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יופרד לתפקיד היועץ המשפטי ולתפקיד התובע הכללי של המדינה, שיימסר לאדם אחר.
10. אם תקציב המדינה, שבו תטפל הממשלה לא יעבור בהצבעת רוב של 61 ח"כים, אז הנשיא יתערב ויקבע את התקציב. את קביעתו של הנשיא תוכל לאשר הכנסת ברוב של 55 ח"כים ומעלה. בממשלה עצמה ימונה ממלא מקום לראש הממשלה, שבמקרה וראש הממשלה ייאלץ לסיים את תפקידו בנסיבות לא צפויות, יטיל עליו הנשיא את הרכבת הממשלה. מפלגתו של ראש הממשלה תוכל להדיחו מתפקיד ראש המפלגה, במקרה זה הממשלה תפוזר והנשיא יטיל על היו"ר הנבחר להקים את הממשלה. הנבחר יהיה חייב להיות חבר כנסת. במקרה והקואליציה תיפול בהצבעה בכנסת, לא ימהרו לבחירות מוקדמות, אלא הנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה השנייה בגודלה.
11. אם תקציב המדינה שקבע הנשיא לא יעבור, ייערך משאל עם. סוגיות חשובות כמו נסיגה או אישור הסכם שלום או אישור מתווה כמו מתווה הגז למשל, יועברו להכרעת העם במשאל העם. משאל עם ייערך גם סביב סוגייה האם להדיח את הנשיא, אם יתקבל רוב של יותר מ62 חברי כנסת ופחות מ70 חברי כנסת לעשות כך, או אם הנשיא מואשם בבירור בבגידה, מעשה פלילי או מצב נפשי או בריאותי רעוע.