חלקים מצוואתו של מרן ראש הישיבה הרב שטיינמן זצ"ל.
איזו פשטות, איזו ענווה, חבל על דאבדין...א. מאוד לא להספידני, לא בפניי, ולא שלא בפניי, ולא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל, או כל מיני שמות שבודים והכוונה ימי הספד.
ב - לא לכתוב שום מאמר עלי בעיתונים יומיים שבועיים, חודשיים.
ג - לא להדפיס מודעות על הלוויה, לא להודיע ברמקול או ברדיו, מספיק שיהיו רק עשרה אנשים בהלוויה.
ד- להשתדל שלא לשהות בין מיתה לקבורה, רק לברר שתהיה קבורה הכי סמוך למיתה.
ה - לא לכתוב על המצבה שום תארים אלא "פה נקבר רבי אהרן יהודה לב בן נח צבי שטיינמן".
ו - המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה, לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית הקברות, אבל אם רוצים לתת צדקה שיתנו בלי קניית מקום
ט - אבקש מכל מי שרוצה בטובתי ללמוד פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים גם בשבת וביום טוב.
י - אבקש שלא להזכירני בשם צדיק או
ירא שמים כדי שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת.
יב - כל יוצא חלציי לא ילכו אחר המיטה כמנהג ירושלים.
יג - היות והרבה טועים בי, לכן מצידי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי אבל איני אוסר את זה.