אורי אבנרי נגד הנשיא טראמפ  

כאשר פגשתי את יאסר ערפאת לראשונה בביירות הנצורה, בקיץ 1982, אבו מאזן לא נכח בפגישה. אבל כעבור חודשים אחדים, כאשר פגשתי את ערפאת שוב בתוניס, הוא ביקש שאפגש גם עם אבו מאזן.

התברר שאבו מאזן היה האיש בצמרת פת"ח שטיפל בעניינים ישראליים.

הרושם הראשון שלי מאבו מאזן (ששמו מחמוד עבאס) היה שהוא ההיפך הגמור מיאסר ערפאת. הוא נראה כמנהל בית-ספר.

ערפאת היה טיפוס מוחצן, שאהב לחבק ולנשק אנשים וליצור איתם מהפגישה הראשונה יחס קרוב. אבו מאזן הוא אדם מכונס ומרוחק הרבה יותר. אבל אהבתי את אישיותו.

כבר אז, לפני יותר מ-35 שנים, הוא היה שייך לשורה הראשונה של הנהגת פת"ח והנהגת אש"ף, לצידם של אנשים כמו אבו ג'יהאד (שנרצח על-ידי ישראל), אבו איאד (שנרצח על-ידי קיצונים פלסטינים) ופרוק קדומי (שהתנגד להסכם אוסלו והורחק).

נפגשתי עם אבו מאזן בכל פעם שביקרתי אצל ערפאת בתוניס. קשר נוסף בינינו נוצר כששמעתי שהוא נולד בצפת. צפת הייתה ביתה השני של אשתי, רחל, שבימי ילדותה בילתה שם את חודשי הקיץ. אביה, רופא-ילדים, טיפל שם בפציינטים צעירים. אבו מאזן לא זכר אם היה אי-פעם בטיפולו, לפני שמשפחתו ברחה משם ב-1948.

אחרי שערפאת נרצח (כפי שאני מאמין, למרות שאין לי הוכחות לכך), אבו מאזן התמנה לראש פת"ח (המפלגה) ואש"ף (הממשלה-בפועל). הוא לא ערפאת שני – אין לו הדמות ההירואית והמעמד הבינלאומי של המייסד. אך הכל קיבלו אותו כיושב-ראש.