*הבלדה על יהונתן גפן*בסוף רמת גן יש מקום מיוחד,
שם נרקב לו בבית משורר אחד.
הוא מסניף בחדווה חומרים אסורים
וחורז אנטישמיות שאסף מביבים.
הוא כל כך מטושטש המשורר הטיפשון,
שבלילה בלילה לפני שהולך לישון...
הוא חושב איך ירגיז את כלל הציבור,
איך יראה לעולם עד כמה הוא בור.
כלום כיצד יזכר הציבור במסכן?
הרי מזמן הוא נשכח ומעט התחרפן...
בפדחת גירד איך עושים מהומה,
תוך שלושה חרוזים הוא רקח מזימה...
הוא משווה נערה פלסטינית בורה,
לאייקון תרבותי - אנה פרנק הגיבורה.
והתקשורת תתעניין והציבור ייעלב
והוא יחייך קצת שהצליח למשוך תשומת לב.
הרי בבית ההוא זה עניין משפחתי,
גם הבן המשתמט הוא מעצבן סדרתי.
ואז מה אם בשביל אותה השוואה,
נרמוס בגסות את כבוד השואה?
כבר יומיים שלמים עוסקים בי כולם,
וידוע שעל ה*** שלי כל העולם...
אז מה נלמד ילדים מכל הסיפור?
המשורר התחרפן? או אולי הוא סתם בור?
יש אומרים גם וגם והאיש לא תמים,
אך חשוב מכל זאת, *אל תגעו בסמים*...
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
