דקה של עובדות:אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים נחתם בשנת 1951. האמנה נגעה אך ורק לפליטים שגורשו מארצם במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1967 נחתם פרוטוקול שמשמיט את המילים "לפני 1951", כך שהאמנה תחול גם להבא. עד כאן הכל טוב ויפה.
מה שאנשים לא יודעים, וארגוני הסיוע למסתננים דואגים להעלים מהציבור, הוא שלמעט כמה סעיפים, כגון חופש דת ועוד, מרבית הזכויות שמעניקה האמנה נוגעות באופן מפורש אך ורק לפליטים השוהים במדינה באופן חוקי. דהיינו, מי שנכנס למדינה או שוהה בה בניגוד לחוק, איננו זכאי לזכויות אלו בכל מקרה.
סעיף 31א קובע הטבה אחת, לפנים משורת הדין, במקרה בו פליט מגיע "ישירות" ממדינה בה נשקפה לו סכנה, אזי הוא פטור מעונש על עבירת ההסתננות. חשוב להדגיש כי גם במקרה כזה, אותו אדם איננו זכאי למרבית הזכויות של האמנה, כיוון שהוא שוהה במדינה בניגוד לחוק.
סעיף 31ב קובע כי אין להגביל את התנועה של אדם כזה, למעט לפי הצורך או עד שיוסדר מעמדו או שימצא לו מדינה אחרת שתקלוט אותו.
על מנת לעשות לכם סדר בראש: מי שנכנס למדינה בניגוד לחוק, איננו זכאי למרבית הזכויות של פליט, בכל מקרה. אם נכנס ישירות ממדינה בה נשקפה לו סכנה, אין להעניש אותו על כך, אך גם אז אין חובה להעניק לו זכויות. בנוסף, ניתן להעביר אותו למשמורת עד שמדינה אחרת תקלוט אותו.
אם נכנס בניגוד לחוק ממדינה בה לא נשקפה לו סכנה, וזה המקרה של רובם המוחלט של המסתננים, אזי לא רק שהוא לא זכאי לשום זכויות, אלא שאין מניעה להעניש אותו, להעמיד אותו לדין או להעביר אותו למשמורת ככל שיידרש. כל זה עוד בלי לדון בשאלה אם הם פליטים בכלל, ורובם אכן אינם כאלו כלל.
כאן המקום להוסיף כי גם כלפי פליט השוהה במדינה כחוק וזכאי לכל הזכויות שמעניקה האמנה, אין חובה לתת לו אזרחות ואף לא תושבות, אלא אך רק את אותם זכויות שמגיע ל"זרים אחרים", דהיינו כמו עובד זר.
כך שכבר היום, 100% מהאריתראים והסודנים נהנים מהמקסימום זכויות שנדרשות על פי האמנה, על אף שאינם זכאים לכך לא לפנים משורת הדין ולא לפני לפנים משורת הדין, ולא על פי כל מידת הגיון בסיסי.
עכשיו תגידו לי איפה האמנה ואיפה הקשקשת של ארגוני הסיוע למסתננים?