קבוצות דיון
פוליטיקה ואקטואליה
נושא #24671
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
eytank
חבר מתאריך 2.10.07
9577 הודעות | יום ראשון כ''א באייר תשע''ח
08:58 06.05.18 |
  
 
|
שלטון העם או שלטון השופטים: פסקת ההתגברות חיונית להצלת הדמוקרטיה
 |
http://www.israelhayom.co.il/article/553659מאז שהשמאל החל להפסיד בבחירות הוא מסרב לקבל את הכרעת העם • הפתרון: הפיכת ביהמ"ש לסניף המפלגה • שופטי בג"ץ מינו את עצמם לגננת הלאומית של "הפראים" מהימין • כשהחוק אינו תואם את העדפותיהם - הם ממציאים לו פרשנות יצירתית • זה זמן להחזיר את הדמוקרטיה • דעה דרור אידר
פורסם ב: 05.05.2018 23:43 עודכן ב: 06.05.2018 08:410
http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566x349/public/images/articles/2018/05/05/15255529926895_b.jpg
שרת המשפטים שקד ונשיאת העליון חיות
צילום:
אורן בן חקון NextNext
1 קשה להפריז בחשיבות פסקת ההתגברות לעתידנו. החל משנות ה־80 עברה זירת ההכרעה מהמקום הטבעי שלה, בית המחוקקים - אל בית המשפט. הסיבה היתה פשוטה ומקוממת: השמאל הבין שיחסי הכוחות השתנו, הפראים התרבו והציבור חוזר ובוחר בהם. נותר מעוז אחד בלתי נבחר מבין שלוש הרשויות: בית המשפט. מִשָּׁם יבוא עֶזְרָם.
בקצרה: בית המשפט השעה את הדמוקרטיה הישראלית, ולקח לעצמו את הזכות להחליט על עתידנו, מבלי שאנחנו האזרחים הסמכנו אותו לכך. הוא ביטל את האיזון בין שלוש הרשויות, ומינה את עצמו לקודקוד העליון במשולש הזה. העובדה שהחרפה הזאת לא השתנתה עד כה, היא כי נבחרי הציבור חששו ולא היו נחושים דיים לשים קץ לאַנומליה הזאת.
חברות וחברים, לא רק הכנסת טועה, גם בית המשפט טועה. זה לא מובן? השופטים הם בשר ודם, הם לא מומחים ברוב התחומים שהם נדרשים לפסוק בהם. הם גם לא אובייקטיביים; יש להם השקפת עולם, שברובה מזוהה עם חלק קטן בציבור. לכן צריכה להיות דרך לתקן את טעויותיו. זו פסקת ההתגברות.
http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/u56141/obh.jpg.jpg
בית המשפט העליון // צילום: אורן בן חקון
2 הגענו לכאן מ־70 גלויות, כולם פה משוכנעים שהם יודעים מה צריך לעשות, ונאבקים על הזכות לשכנע ולממש את רעיונותיהם. מה עושים כדי שלא תיווצר פה אנרכיה, ולא נגלוש למלחמת אזרחים חלילה? מסכימים על כללי משחק דמוקרטיים.
אלה החוקים. בני אדם יצרו אותם מתוך הסכמה, במקום היחיד המוסמך לכך: הכנסת, בית המחוקקים. אנחנו הסמכנו אותם לכך, בכך שבחרנו בהם.
אבל מישהו "שבר את הכלים" ושינה את כללי המשחק תוך כדי תנועה. מה עשה בית המשפט מאז אהרן ברק? החליט שחוקי יסוד גוברים על חוקים רגילים; ועוד החליט שהחוק כשלעצמו לא מעניין, אלא פרשנות השופט.
לכו וקיראו פסקי דין, ספק אם תמצאו פסקים המתאימים ללשונו היבשה של החוק, (כמעט) רק כאלה המתאימים לפרשנויות מסוימות של החוקים, כפי שהשופט הבין - גם אם לא תמיד התכוונו לכך המחוקקים! השופטים אוהבים לצטט את עצמם או את קודמיהם, כלומר פרשנויות קודמות, כאסמכתא לפסיקתם הנוכחית.
הקימו סניף עוקף דמוקרטיה 3 כלל בסיסי ופשוט, "זכות העמידה" - כלומר, לא כל אחד יכול לפנות לבית המשפט בכל נושא שלא נוגע אליו ישירות - בוטל, מבלי שהתקיים על כך דיון. "זכות העמידה" היא עניין מקובל במדינות מתוקנות בעולם, אבל אצלנו מדובר בפראים. אז בית המשפט נטל בכוח את הזכות שלנו להחליט על חיינו וגורלנו, והחליט לכהן בתור הגננת הלאומית.
הדבר הזה פוגע במדינה, פוגע ביכולת המשילות, פוגע בביטחון המדינה ובכלכלתה, ובעיקר פוגע בזכותנו הדמוקרטית לבחור את נבחרינו ולאפשר להם להגשים את המצע שעל בסיסו בחרנו בהם.
אילו "זכויות אדם", למשל, יש במתווה הגז שבית המשפט התערב בו? שום דבר, זה עניין של הרשויות. אלא אם כן אנחנו מרחיבים את הפרשנות של המילה "זכויות" ושל המילה "אדם" (היהודים מומחים בזה). מדובר באימפריאליזם שיפוטי, הסבור שמלוא כל הארץ משפט, ולכן השופטים יכולים לחוות את דעתם על כל דבר ביקום, גם אם החוק לא הסמיך אותם לכך.
4 מדוע השמאל המפלגתי מגן על האנומליה הזאת? משום שבית המשפט משמש סניף עוקף דמוקרטיה עבורם. השמאל מפסיד פעם אחר פעם בבחירות, אבל מצליח להגשים את רעיונותיו ומצעו באמצעות שופטי העליון. שינוי המצב, אומרים ראשי השמאל, הוא "פגיעה בדמוקרטיה". באמת? המצב הנוכחי משמעותו שהשלטון בפועל נתון בידי השופטים.
הם מחליטים אם לאשר את הסכמת בית המחוקקים  החוק) או לפסול אותו. זה אומר שרוחם מרחפת על כל תקנה והחלטה וחקיקה, גם כאלה שלא הגיעו מעולם לכדי יישום משום שלא צלחו את הייעוץ המשפטי שהביא בחשבון את פסילת בג"ץ.
יש פה מעגל משפטי בלתי אפשרי. בכך הם בולמים גם המון דברים חיוביים. אז אם לא הציבור (הדמוס) שולט (קרטיה) באמצעות נבחריו, אלא קבוצה מורמת מֵעַם שגזלה את השלטון בטענה שחבריה חכמים יותר מההמון - מדובר בהגשמת רעיונו של אפלטון ב"תורת המדינה" בדבר שלטון הפילוסופים (הם יודעים טוב מכולם, מה טוב לנו), שישעיהו ליבוביץ' כינה "אבי אבות הפשיזם".
http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/u56141/69029_IMG_2630_2018-03-05.jpg
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק // צילום: גדעון מרקוביץ'
5 ומילה לשר משה כחלון. נותרת איש ליכוד בליבך ובנפשך. עכשיו, שלא בטובתך, אתה משמש תקוותם של אלה שהפכו את בית המשפט לסניף של מפלגתם. הם לא יצביעו עבורך. זכור מהיכן באת.
בית המשפט לא מגן על השכבות הללו, אלא על ההגמוניה של הקבוצה החברתית שמעולם לא השתייכת אליה ולעולם לא תקבל אותך אליה. על מי אתה מגן? ועל מה?
נראה לך סביר שבית המשפט התערב במתווה הגז? מה זה עניינו? וסיפור המסתננים, שבית המשפט מגן עליהם, ולא על האנשים שמתוכם יצאת - מוצא חן בעיניך? העובדה שאתה כשר אוצר לא יכול להכין תקציב מבלי שזה יעבור את בג"ץ, נראית לך עניין סביר? כל כך מהר התרגלנו להיות עבדים חסרי יכולת החלטה, עד שאנחנו זקוקים לגננת? בבקשה ממך, מר כחלון, עזור להחזיר את השפיות ולאזן מחדש את היחסים בין שלוש הרשויות.
6 "פסקת ההתגברות" מכוונת לכך שבית המחוקקים צריך להתגבר על פסילת חוק של בית המשפט. האמת היא שמדובר בפסקת ההתבגרות - החברה הישראלית אינה צריכה גננת, היא בוגרת דיה להחליט על עתידה.
שופטי בית המשפט העליון אינם חכמים יותר מאיתנו, אינם מומחים יותר מאחרים בשלל נושאים שלא למדו מעולם, אינם מבינים יותר מאיתנו בפילוסופיה, במוסר, בביטחון, בכלכלה. הם מונו על ידינו למטרה אחת בלבד: לשפוט לפי החוקים שחוקקנו. לא יותר ולא פחות.
הממשלה הנוכחית צריכה לעשות מעשה היסטורי ולהחזיר את האיזון הראוי בין הרשויות, לאחר שהופר באדנות בידי אהרן ברק וסיעתו. בשושן הבירה אמר מרדכי לאסתר המלכה: "וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת". הגיע זמנכם למשול. מעתה אל תאמרו פסקת ההתגברות, אלא פסקת העצמאות.
שתפו
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
ירושלמי ציוני
חבר מתאריך 1.1.13
40688 הודעות | יום ראשון כ''א באייר תשע''ח
09:19 06.05.18 |
|
|
9. הגיג מבולבל
בתגובה להודעה מספר 1
| |
אילו "זכויות אדם", למשל, יש במתווה הגז שבית המשפט התערב בו? שום דבר, זה עניין של הרשויות.
ציטוט מאת: דרור אידר
|
אין שום קשר בין פיסקת ההתגברות לבין מתווה הגז. פיסקת ההתגברות דנה בחוקי הכנסת, ומתווה הגז היה החלטת ממשלה.
החלטת הממשלה היתה - בחלקה - בניגוד לחוק שהכנסת קבעה, ולכן בית המשפט קבע, שהחלק הזה של המתווה טעון אישור הכנסת; כי מה לעשות גם לממשלה אסור להפר חוק.
כלל בסיסי ופשוט, "זכות העמידה" - כלומר, לא כל אחד יכול לפנות לבית המשפט בכל נושא שלא נוגע אליו ישירות - בוטל, מבלי שהתקיים על כך דיון.
ציטוט מאת: דרור אידר
|
אין שום קשר פיסקת ההתגברות לבין שאלת זכות העמידה - זכות העמידה עוסקת בשאלה מי יכול לפנות לבית משפט ומתי, ולא בשאלת סמכות בית המשפט לבטל חוקים.
מעבר לכך, "זכות העמידה" בכלל לא נקבעה על ידי הממשלה או המחוקק. מעולם. זו היתה הגבלה שבית המשפט החליט עליה, ומאוחר יותר הוא החליט לרכך אותה (אגב, מי שהחליט על כך היה בעיקר השופט שמגר ולא השופט ברק).
 |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
אלבן
חבר מתאריך 1.5.18
258 הודעות | יום ראשון כ''א באייר תשע''ח
11:26 06.05.18 |
|
|
15. וואי
בתגובה להודעה מספר 2
| |
יפה מה שעשית עם המשטר של האיתולות חחח , זה באמת ככה , אסור לרשות השופטת לעשות את עבודתם של הרשות המבצעת , כלומר למנוע מהם לעבוד בכלל , והרשות המחוקקת לא מקבלת בכלל ערך , כאשר כלחוק שהיא מחוקקת , נפסל ע"י בג"ץ , הגיע הזמן למחוק את מוסד הבג"ץ מי שהקים אותה עשה טעות שלא הגבילו את השופטים כבר אז בפסקת ההתגברות ברוב של 50 חכים אפילו , והיום מתבכיינים על רוב של 61 שיהרוס את הדמוקרטיה ???
כרגע בג"ץ הופך את הבחירות למיותרות כי הם השולטים פה בהכל והגיע הזה לתת לממשלה לשלוט פה , וללא הפרעה של בג"ץ כלשהו כאשר מנסים להעביר חוקים שיעזרו להוביל את המדינה
הגיע הזמן להגביל לגמרי את הכוח של הרשות השופטת רק בעניין הפוליטי שלא תיהיה להםהשפעה מלבד כמו עצה שתינתן על ידם , ואם לממשלה תיהיה תוכנית כלשהי , פשוט שיעשו על כל החלטה דרמטית חשובה משעל עם , וככה העם ידע שהוא לקח חלק בהחלטות החשובותבמדינה ולא השופטים שמנסים להפריע לממשלה לעבוד
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
פרה אדומה
חבר מתאריך 30.4.12
36212 הודעות, 255 מדרגים, 508 נקודות. ראה משוב | יום ראשון כ''א באייר תשע''ח
10:31 06.05.18 |
|
|
13. לא קראתי הכל, אבל באמת שאינני מבין. אולי מישהו יכול להסביר:
בתגובה להודעה מספר 0
 |
חוק ההתגברות לא יעזור בהתערבות של בגצ בענייני יום יום של ביטול החלטות ממשלה או התערבות בהם. אני לא מאמין שיפעילו את 'סעיף ההתגברות' על כל דיון של בגצ על סבירות של החלטת ממשלה, וגם לא ברור לי שכל החלטה כזו היא 'חוק' שחלה עליה עקרונית אפשרות להגברות.
צריך לטפל בסוגיית מינוי שופטים, זכות העמידה, ייצוג הממשלה בבג'צ, וריסון התחומים בהם בג'צ מרשה לעצמו להתערב.
אני חושב שסעיף ההתגברות מטפל, אם בכלל, רק בחלק קטן של הסוגיה.
זה טוב למשהו ענק כמו המסתננים, או חוק ההסדרה, אבל לא לכל פיפס שמגיע היום לבגצ.
עקפו אותך מימין בכביש? אתה לא בנתיב הנכון!  שמור על הימין. |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שכוי מנקר
חבר מתאריך 2.5.14
238 הודעות | יום שני כ''ב באייר תשע''ח
01:08 07.05.18 |
|
|
21. פסקת התגברות שתתגבר אף על החלטה פה אחד של השופטים מאפשרת לשלול זכויות יסוד וממרידה
בתגובה להודעה מספר 0
| |
יש הצדקה לפסקת התגברות שתפגע בזכויות יסוד שקבלו הגנה מהשופטים, כיון שהשופטים לעולם מגינים על זכויות יסוד באמצעות פגיעה בזכויות יסוד אחרות (שהרי תמיד שני הצדדים לדיון טוענים לממוש זכויות יסוד מסוימות ואז השופטים מחליטים אלו זכויות עדיפות בעיניהם, לפי הנחותיהם, ודוחות זכויות יסוד אחרות, למשל "פקוח נפש דוחה חפש בטוי") . לא בכדי נכללת בשמו של בג"ץ המלה "צדק", היא מביעה את ההבדל בינו לבין בית משפט רגיל: בבית משפט רגיל ההכרעה היא לפי חק, אבל בבג"ץ ההכרעה היא לפי שקולים של "צדק", כלומר לפי אמונתם של השופטים מה צודק. דא עקא, אמונתם של השופטים היא לא אוביקטיבית, היא מושפעת מסולם ערכים / מוסכמות / דעות קדומות / אמונות תפלות שרווחות בשבטם (למשל, לא תמצא שופט אצלנו שהתחנך לפי המוסכמה הבדווית שהמנעות מגאולת דם היא פשע מוסרי). צרה על צרה היא שהרכב השופטים נקבע בשיטת "חבר מביא חבר", לכן אינו מיצג את הרכב השבטים באוכלוסייה הישראלית, לכן גם מוסכמותיהם של השופטים אינן משקפות את אלה של האוכלוסייה הישראלית בכללותה אלא כמעט רק של בני שבט "השפויים הנאורים", כפי שהם, בעקבות דברי פרופ' אהרון ברק, חושבים את עצמם (והם גם המבוססים כלכלית, אבל על זה לא מדברים), והם משעבדים את בני השבטים האחרים למוסכמות של בני שבטם כאילו ששבטם נועד משמים להיות שבט אדונים.
|
ראיות לכך שהחלטת השופט תלויה במוסכמות של בני שבטו:
בכמה פסיקות נחלקו השופטים הדתיים והחלונים לפי רקעם,
דוגמה: בפס"ד שהרשיע את הרב עדוא אלבה בהסתה לגזענות למרות שכתב שמחקרו התורני הוא רק לעיון, ולא הלכה למעשה, (ורב הראשי לשעבר כתב שהוא החבור המקיף ביותר שנכתב בנושא), פסקו 5/7 משופטי המותב (כל ה-5 היו חלונים) שהחבור התורני הנדון מכיל הסתה אסורה, אבל 2/7 משופטי המותב היו דתיים והם כתבו על השופטים החלונים שטענתם שמדובר בהסתה נגד גויים דומה ל" טענה שנטענה כלפי עם ישראל לדורותיו, וגדולי ישראל נאלצו לעמוד בוויכוחים על כך עם צוררינו ".
|
מלבד זאת דעתם של שופטי בג"ץ משוחדת שהרי
גם הם בני אדם וגם להם חשוב ליהנות מטפיחות חבריות על השכם, גם הם רוצים באהדת בני שבטם ואף בהטבת הבריאות שמתקבלת ממנה (כפי שכבר הוכח במחקרים) וגם הם יודעים מראש מה תהיה התגובה המשולבת של כלי התקשורת ושל בני השבט שלהם, לחסד או לשבט, בהתאם לפסק הדין. גם ד"ר חגית לרנאו, בכירה בסנגוריה הצבורית, אמרה (על משפטי אנס) : "הלחץ על השופטים הוא אדיר...מצד התקשורת... במובן הזה מדובר בדיון פוליטי מאוד". ( לגיל ברינגר. מקור ראשון / מוסף צדק 24.08.12 פורסם גם ב- news1 04.10.12).
אילו היינו יודעים ששופט קבל שוחד בסך אלף שקלים בלבד אז היתה הסכמה כללית על כך שאיננו יכולים לכבד את פסק דינו, ואילו ערכה של האהדה המיוחלת מבני השבט גדול פי כמה וכמה, שווי השוק שלה הוא עשרות מיליונים של שקלים, הא ראיה שמיליונרים תורמים עשרות מיליונים של שקלים למוסדות שיקראו על שמם בעוד אינם מסכימים לתרום לאותם מוסדות כ"מתן בסתר" שלא על שמם. מאהדה לתורם לא רק תחושת הנאה הוא מקבל, אף מקובל על רופאים שתמיכה חברתית פועלת כתרופה למחלות הגיל המבוגר ומאריכה את חייו. (הפתרון לבעית דעתם המשוחדת של שופטי בג"ץ היה אמור להיות בית משפט שהרכבו מאזן את עצמו ע"י שופטים משבטים שונים שמושפעים מערכים שבטיים שונים, בנגוד לבית משפט שהרכבו נקבע בשיטת "חבר מביא חבר"). השופטים אמנם אינם מצהירים על השתיכותם השבטית ולכאורה הם ספונים במגדל שן של ניטרליות, אבל אין זה סביר ששופט איננו משתייך לשבט מסוים אחרי שגדל באותו שבט ומתגורר בין בני אותו שבט בשכונה כמעט הומוגנית מבחינה שבטית. לכל הפחות אין זה סביר בעיני הצבור הרחב, אותו צבור אשר רק בגלל הטענה שצריך לשמור את אמונו בנושאי משרה הקפיד בג"ץ ופסק בעבר שכתב אשום נגד מועמד למשרה צבורית שלא הורשע, רק חשוד, מבטל את זכותו של הרוב להכרעה דמוקרטית לאיוש אותה משרה (דרך אגב, יועץ פוליטי שהתפרסם בהצלחתו, ארתור פינקלשטיין, אמר שכאשר צבור צריך לבחור אם לשים את מבטחו בגנב או בטפש יעדיף הצבור תמיד את הגנב), והרי גם השופטים חשודים בנגיעה אישית כבדת משקל עקב השתיכותם המסתברת לשבט, ומדוע הטענה שצריך לשמור את אמונו של הצבור בהחלטותיהם של נושאי משרה מושתקת דוקא כאשר חשדו של הצבור הוא בשופטים?
|
על אף כל הנ"ל
שמצדיק את פסקת ההתגברות אילו ההתגברות היתה על החלטת רוב השופטים, פסקת ההתגברות נוסחה בהגזמה כדי שתתגבר אפילו על החלטה פה אחד של כל השופטים בהרכב מורחב, וכך היא מאפשרת, בכנסת, לרוב העריץ, יהיה אשר יהיה, לשלול, שלילה לא מדתית, זכויות יסוד של מעוט, שבעתיד הוא יהיה הימין או הימין הקצוני או החרדים.
מלבד זאת, אם הקואליציה תבחר להשתמש בפסקת ההתגברות כדי להכריע את פסק דינם המשותף של כל השופטים, השמוש בה יגרום, במדינתנו שאוכלוסייתה הולכת ומתקטבת, ללבוי שנאה נגד הממשלה ותומכיה, תחת הסיסמה "אפילו בית המשפט העליון קבע פה אחד שהחלטת הממשלה היא אנטי דמוקרטית / פשיסטית / עריצה ומכאן שהיא מצדיקה מרד", תעמולה זאת תהדהד גם בחו"ל ותחליש את התמיכה במדינת ישראל .
גם יצחק רבין נרצח בגלל שנתפס כעריץ שפוגע במעוט, ולפי עדות חגי עמיר היה זה בגלל שבג"ץ נמנע מלדון בעתירות נגד חוקתיות הסכם אוסלו (נמנע בטענה שהנושא לא שפיט) ואז יגאל עמיר לא מצא מגן מפני העריצות.
אולי האיום ב-28.02.94 מפי "גורם בכיר" (שהיה, לדעתי, יצחק רבין) לעצור ללא משפט וללא הגבלת זמן מאות (!) פעילי ימין לא מומש מחשש בג"ץ.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
