ביבי צדק  

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ צודקים בביקורת שהם מטיחים בתקשורת, שכן זו חולה במחלה קשה וזקוקה נואשות לשיקום, כך הצהירה לאחרונה אלונה בר-און, בעלים משותף ויו"ר העיתון "גלובס". בר-און אמרה את הדברים בכנס הישראלי החברתי של קרן ברל כצנלסון, תוך שהיא מפרטת מה הוא לדעתה תפקידה הערכי של התקשורת. הדברים ראויים לתשומת לב ולו רק משום שהמו"לים בישראל, מלבד מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, אינם נוהגים להתבטא בפומבי ולהציג את תפיסת עולמם.
בר-און, בתו של חיים בר-און שהיה הבעלים של "גלובס" יחד עם איל ההון פושט הרגל אליעזר פישמן, הגדירה את בעיית אמון הציבור בתקשורת כמחלה, ודירבנה את שומעיה להתחיל לשלם עבור מידע עיתונאי כדי לעזור לה להחלים. על התקשורת לבאר את המציאות, לייצר היררכיה במידע המוגש לצרכניה ולשקף נכונה את החברה שבה היא פועלת, טענה. כשהתקשורת לא מבצעת את עבודתה, הזהירה, נוצר עיוות ששוחק את אמון הציבור לא רק בתקשורת אלא בכל רבדי החברה.
"בישראל יש מחלה קשה", אמרה בר-און בכנס. "היא שקטה, היא איטית, לדעתי היא ממארת. היא נקראת היעדר אחריות של תקשורת ושחיקת אמון בתקשורת, ובכלל". בר-און סיפרה כי זמן קצר לפני שקיבלה את ההחלטה להפוך מבעלת מניות מיעוט בעיתון לאחת מבעלות השליטה, ניסחה את חזון העיתון, כשהסעיף הראשון בו קורא: "התפקיד שלנו כגוף תקשורת הוא השבת אמון. הוא אחריות, השבת אמון, ויחד איתו העלאת פריון".
בר-און הדגישה בדבריה כי בעיית האמון בתקשורת אינה בעיה ישראלית, אלא בעיה כלל עולמית. "את התחלת התיקון שלה אני זוקפת לדונלד טראמפ ולבנימין נתניהו. כי בלי למתג את ה'פייק ניוז' ובלי למתג את 'התשקורת', אז אין מחלה. וכשלא ממתגים מחלה – אז אין תרופה. ומה בעצם אני אומרת? אני אומרת שהם צודקים", אמרה.
כשהתקשורת לא פועלת כראוי, ולא מקשרת בין החברה האזרחית לחברה העסקית ולממשלה, הוסיפה בר-און, כשהיא נגררת לכותרות צהובות וקליק-בייטס, כשהתפקיד שלה לא מתקיים, נוצר "חור ענק, ובתוכו מחלה". מחלה זו, לפי הגדרתה, היא משבר האמון בחברה, בשלטון החוק, בשירותים הציבוריים, בכלכלה, בבורסה ובפריון.
"התקשורת שכחה את התפקיד שלה", אמרה עוד בר-און, "התקשורת אמורה לתווך מידע מהימן לציבור. היא אמורה לקחת אחריות על המידע שמוצע לו. היא אמורה לתעדף, היא אמורה לתת כלים להבחין בין עיקר לטפל, בין מושחת ללא מושחת, בין מושחת לבין מושחת, בין שמפניה לצוללות, בין אסתר חיות לניר חפץ. כשהכל באותו גודל אי-אפשר להבחין בין שום דבר לשום דבר, ובתוך זה כבר הולכים אל הביטחון. לא כל אנשי העסקים הם מושחתים, ולא כל עניין הוא ניגוד עניינים, וטיהור השיח מכל מה שמגדירים אותו כעניין, ומכתירים אותו כניגוד עניינים, זה מייצר בורות בשיח ולא מייצר יכולת לשנות".
בהמשך דבריה הדגישה בר-און את נושא הייצוגיות בתקשורת. "האם התקשורת שאתם רואים מייצגת נכונה נשים, כמוני, לפי חלקנו באוכלוסייה?", שאלה. "היא מייצגת נכונה חרדים? היא מייצגת נכונה מתנחלים? ערבים? בדואים? אתיופים? חברה אזרחית, אקדמיה, עסקים קטנים, תעשייה ישראלית? זאת שאני קוראת לא. אולי אתם קוראים אחרת".
לדברי בר-און, התקשורת מכילה הכללות, פסקנות, טהרנות והיעדר ייצוג של מגוון החברה הישראלית. כל זאת, אמרה, לא רק מצמצם את היכולת שלנו לראות את המציאות אלא גם הופך את תמונת המציאות לשגויה. "זו לא המציאות, זה עיוות, זו פרשנות, והעיוות הזה שוחק את האמון במדינה שאנחנו חיים בה. וכל זה קורה, אגב, בלי שאף אחד מתכוון. מעולם לא היתה ישיבה שזה מה שהחליטו לעשות בה, אבל גם אף אחד לא עוזר לקחת אחריות", אמרה.
לדברי בר-און, כדי לתקן את המצב יש צורך קודם כל להפוך מחדש את היחס בין הכנסות התקשורת מפרסום וממנויים. אם לפני דור או שניים, 70% מהכנסות התקשורת היו ממנויים ורק 30% מפרסום, בשנים האחרונות היחס התהפך, תוך צמצום סך ההכנסות וגרירת כלי התקשורת להפסדים. בר-און הדגישה כי ללא הפיכה מחדש של היחס והגדלת עוגת ההכנסות, "לא יהיה כלי תקשורת עצמאי וחזק, שמשרת את הבעלים של הידע והמידע, שאותו הוא אמור לתווך, שזה כולנו".
"יש דרך לעזור לתקשורת לעשות ניקיון פנימי", אמרה בר-און. "זה לא משנה לאיזה כלי תקשורת. צריך לשלם על תקשורת. כשלא משלמים מקבלים 'פייק ניוז', שלא יהיה לאף אחד ספק". בנוסף, הזהירה בר-און, יש צורך גם להתאזר בסבלנות, שכן תהליך השיקום צפוי להיות ארוך ויעבור עוד זמן רב עד שיניב פירות.
https://www.the7eye.org.il/291730