מוטי גילת: שומר הסף המפוקפק שמבקש להיבחר לעליון  

נכון, שליחים מפוקפקים, חסרי אחריות, מחוקקים שאיבדו את הבושה – אבל רק שליחים. הם חלק מהבעיה, לא הבעיה הגדולה עצמה. לבעיה קוראים שומר הסף הראשי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, והיא מדיפה צחנה נוראה.

נוראה, אני מדגיש, במיוחד כשנזכרים שעו"ד ינון רואה את עצמו מועמד ראוי לכהונת שופט בבית המשפט העליון. במיוחד כשמגלים שהיועץ המשפטי הזה הוא האבא והאמא של השערורייה, שנחשפה ביום חמישי לפני שבוע בתוכנית הרדיו של תמר אלמוג ושלי ברשת ב'.

לטובת מי שלא נחשף לרזי הפרשה – הנה כמה עובדות יסוד:
1. משכורתו החודשית של ינון, בן 51, היא 65 אלף שקלים!!! נחזור שוב: 65 אלף שקלים בחודש!!!
2. אף שהסכום הזה אינו בחזקת סוד וח"כ זוהר מכיר אותו היטב, הקפיד האחרון בישיבת ועדת הכנסת להציג את עו"ד ינון כמקופח. פעם אחר פעם אחר פעם הוא השתמש במילה 'מקופח' עד שלרגע נדמה היה שמדובר בעני מרוד, באדם חסר תגמול הוגן, במי שלא מובטחת לו פנסיה שמנה.
3. הסיבה למסיבה מבחינת זוהר: צריך לסייע למקופח ינון. צריך להשוות את הפנסיה שלו לזו של היועץ המשפטי לממשלה. כבר שנים שהמצב החוקי הזה גורם עוול למסכן.
למה להשוות את הפנסיה שלו לפנסיה של אביחי מנדלבליט, אחרי שנציג

האוצר הסביר לחברי הוועדה שהחוק הזה הוא פרסונלי ו"חקיקה פרסונלית היא מסוכנת"? מדוע לעשות זאת אחרי שהוכח לחברי הוועדה שיש עוד בכירים בשירות הציבורי ששכרם אמנם הוצמד בשעתו לשכר היועץ אבל הפנסיה שלהם לא?

ככה. זוהר לא הצליח להסביר.

התשובה האמיתית לשאלות האלה: שומר הסף הראשי ינון מכין את עצמו לקראת פרישה מהכנסת ורוצה לגזור לעצמו קופה גדולה באמצעות הגדלת הפנסיה.
מבחינתו, אין די בגמלה חודשית שסכומה עולה על 30 אלף שקלים נטו בחודש, שאותה יתחיל לקבל עם פרישתו. יש לו תיאבון גדול. לכן הוא מבקש להבטיח לעצמו סכום המתקרב ל-50 אלף שקלים בחודש; לכן מנסים יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, מיקי זוהר ואחרים לסייע לו.
אין גבול לחוצפה שלהם.

זוהר לא עצר כאן ואחרי שהרים את קולו על מתנגדי החוק - בהם איילת ורבין נחמיאס מ"המחנה הציוני", פנינה תמנו שטה מ"יש עתיד", רועי פולקמן מ"כולנו" ואחרים – צעק בין היתר: אני לא מפחד מהתקשורת.
אתה לא צריך לפחד מהתקשורת כמטאטא, ח"כ זוהר, אל תתבלבל. אתה צריך לפחד מהעובדות, מהתקדים המסוכן, מהשחיתות השלטונית שאתה מקדם לכאורה. אתה צריך לחשוש מהעובדה שאתה מבקש להעניק טובת הנאה אדירה למי שאמור לפקח עליך. כאן עובר הקו האדום ואתה מתחיל לחצות אותו.
* * *
באווירה האלימה שהיתה בוועדת הכנסת הצליחו זוהר וחבריו להוביל לאישור החוק בוועדה על חודו של קול, לגרום לאישור החוק בקריאה ראשונה ולהכין את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.

עכשיו, רגע לפני ההצבעה הנוספת בנושא, עולה השאלה האם אנשי כולנו, המחנה הציוני, ויש עתיד ישלבו ידיים כדי לסכל את הצעת החוק המבישה?
האם אנשי הרשימה המשותפת יהדפו את הלחצים הצפויים עליהם בנושא הזה; האם ח"כ אחמד טיבי, חבר הוועדה שבאורח פלא נעדר מהישיבה החשובה, יגיע לכנסת ויצביע נגד; האם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, המבקשת להציג את עצמה כמחוקקת חברתית וכגברת ניקיון חדשה, תצביע נגד התיקון לחוק?

שאלות טובות, קשות, שאין לי כרגע תשובה עליהן. שאלות חשובות בקרב על פרצופה המוסרי של הכנסת. שאלות המובילות אותנו לקרב בין רעים לטובים שאסור לאחרונים להפסיד בו.