פלוט לבוגרי מכינת תבור : ''אני קורא לכם להגיע לאחר השירות לבנות ביתכם בנצרת עילית''  

בטקס מרגש בו סיים מחזור ח' את התחנכותו במכינה הקדם צבאית 'תבור' בנצרת עילית, התכנסו במתנ''ס 'ברקוביץ' החניכים, הצוותים, המשפחות וראש העיר נצרת עילית רונן פלוט, שנשא את ברכת הפתיחה ואמר: ''בכל מפגש עם חניכי המכינה אני שמח. אני נרגש לראות את כל המשפחות שהגיעו היום ובוודאי עשו סיבוב בעיר וגילו את נצרת עילית החדשה והיפה, הנקייה והפורחת, יש מנייה שמסתובבת באוויר, אני כראש העיר לא יכול לקנות את המנייה הזו אבל אתם יכולים להשקיע בה, בנצרת עילית. אני קורא ל 53 חניכי תבור שהתחברו כל כך לנצרת עילית, פעלו במקומות רבים וטובים, לכם אני קורא מייד אחרי הצבא לבוא ולהשתקע בנצרת עילית. זה המקום הכי טוב. יותר טוב מהמרכז''. פלוט הודה בהתרגשות לצוות החינוכי ואף ביקש מעמיחי שיקלי לעמוד כדי שכולם יריעו לו. ''בשנה הבאה אנו עולים במספר החניכים במכינה מחמישים ושלוש חניכות וחניכים לשישים, אני מבטיח שבמכינה יהיו מאה חניכות וחניכים. בעזרתי, נעשה זאת. המכינה הפכה להיות יותר מקורס טייס, על כל מקום במכינה מתמודדים 900 צעירים, זה אומר הכל. בואו להתגורר בנצרת עילית, אני מחכה לכם, עלו והצליחו'' סיים פלוט לקול תשואות הקהל הרב.
לאחר דברי ראש העיר נשא אורן בר, נציג הוועד המנהל של המכינה דברים: ''ערב גיוסכם לצבא, רובכם תתגייסו ליחידות התנדבותיות, בחירתכם במכינה הייתה במובנים רבים בבחינת ''לך לך אל עצמך'', בחכמתכם כי רבה, בחרתם לקחת עוד שנה ללמוד, להשתלב כיחידים בתוך קבוצה באמצעות השתלבות חברתית בנצרת עילית, זה הרגע להודות להורים ולמשפחות על חוזק, הכוונה ותמיכה מעוררי השראה, לכל אנשי הצוות של המכינה, שחלמו, נגעו, כתבו, יצרו, חשפו, הפגישו, לימדו, הדריכו, דרשו, כיוונו ,תמכו וליוו אתכם בימים ולילות ארוכים, בהסכמות, במחלוקות, במשברים, שעות קשות, בהערות והתרגשות גדולות. עוד רגע תתחילו את המשמרת שלכם, תידרשו לתת ולתת מעצמכם, לתרום את תרומתכם וחלקכם להמשכיותה של שושלת דורות, אנו מצפים מכם שתביאו למיצוי סך כל הכלים והיכולות שבכם, לעמוד בכל הקשיים וההתמודדויות, להיות תמיד נכונים ליזום, להוביל, לפקד, לעשות, ככל שיידרש גם לסכן את עצמכם למען החברים, למען האחרים, למען החיים, למען כלל ישראל. אברככם בברכת ''לך לך לארצך'', לכו לכם לארצכם, המשיכו לטייל בה, העמיקו היכרותכם איתה, עם נופיה המגוונים והאנושיים, עשו אותה בדרככם שלכם, ליותר צודקת, יותר מתפתחת ויותר טובה, יפה ופורחת. צאו בשלום ושובו בשלום."
מנהלת המכינה אושרת סיסו אשר ניהלה את המכינה ביד רמה במשך שנתיים והעבירה את השרביט עם המעבר לניהול מדרשה בתבור, התקבלה בתשואות רמות. בדברי ברכתה אמרה: ''השנה האחרונה הרגישה כמו בית, הצוות והחניכים הרגישו כמו משפחה כאשר יסודות המכינה היו יסודות הבניין, עבדנו קשה, חיינו את הערכים''. אושרת חלקה כבוד רב לשלשת מדריכי המכינה אלמוג, עדי ואיתי, אשר היו כהורים לחניכים. ''טקס ההתבגרות של הנער והנערה הישראלית הוא ליד האוטובוס הנוסע מלשכת הגיוס את הבקו''ם, עוד לא נולדה האמא, לא קיים האב שגיוס בנם או בתם לא נוגע בליבם, הורים יקרים, אני יכולה להבטיח שהתהליך המפרך במכינת תבור העניק מוטת כנפיים רחבה יותר, אין לי ספק שיוכלו להמריא רחוק וגבוה''.
בין לבין היו גם קטעים מוזיקאליים, קטעי הומור, שהוקרנו על מסכים מהווי המכינה. את הברכות חתם עמיחי שיקלי ראש מכינת תבור, שפתח בכבוד האכסניה והודה לראש העיר רונן פלוט על החיבוק האמיץ למכינה, לחניכיה, לצוות ולדרכיה.
''בעיר הזו מאז הגעתו של רונן פלוט ישנה תחרות על המותג: 'עיר ללא הפסקה'. שיקלי הודה לאנשי המכינה, לוועד המנהל. ''לפני שבוע הכנסנו את אורי הקטן, בננו, בבריתו של אברהם אבינו וכשחשבתי מה לכתוב אליכם בני מחזור ח', הגעתי למסקנה שבעצם מה שאיחלתי לבני אורי הוא בדיוק מה שאני מאחל לכל אחד ואחת מכם, יש כנראה איזשהו דמיון בין חוויה הורית לחוויה חינוכית, "ואומר לך בדמייך חיי', זהו טקסט הנאמר במעמד הברית, בכל פעם שאמרתי אותו עברה לי צמרמורת בגוף. 'בדמייך חיי', מאחל לכם את כל הטוב שבעולם, שיהיו לכם חברים מעולים כמו אלה שהקפתם בהם את עצמכם השנה, שתקיפו את עצמכם באנשים טובי לב, שתתמודדו עם אתגרים, שתקימו משפחה, שתחיו חיים מלאי משמעות שיש בהם יסוד של תרומה לחברה. אני מאמין שהחיבור לקהילה היהודית הרחבה, הסיפור היהודי יכול להעשיר את חייכם, להיות מקל הליכה שבכוחו לסייע לכם ולנו להיות אנשים טובים יותר, להניח גשר מחבר ולהעניק משמעות נוספת לחייכם. ברמה האישית מאוד, היסוד של אהבת ישראל הוא הדלק המפעיל של חיי הבוגרים, מגיל 18 אחת השאלות המרכזיות המנחות אותי היא: ''איך אני יכול לתת כתף להעצמתו של העם היהודי''? זה מה שממלא אותי וזאת כי אני באמת מאמין שהד.נ.א. הערכי של התרבות היהודית, הרים תרומה אדירה לאנושות, אני רואה קשר בין המרדנות היהודית לחדשנות היהודית, בין אי הנחת היהודית ליצירתיות היהודית, בין העיקרון של 'ואהבתך לרעך כמוך' לבין המושג 'אחי', בין חיבור עמוק לעבר יש שאיפות גדולות לעתיד.
מחזור ח', הייתם מחזור שהעלה חיוך על השפתיים, הובלתם את מסע ה-70, ברגעי שמחה טהורה ברחובות ירושלים ועל גדות הכנרת, שמחה מיוחדת שתלווה אותי לנצח. תודה על הזכות''. סיים שיקלי.
כיתוב תמונה: שיקלי ופלוט המנחים, חוש הומור, ביקורת עצמית ציונות בלי הפסקה
צילומים: ישראל פרץ