הוא
מיטיב להתבטא ולהתנסח.
יש לו נוכחות כאריזמטית יצוגנית, והוא אמן המילים
שמתהודדות במרחב האינטלקטואלי ומדיפות ניחוח אינטילגנטי, אבל ככל שהם נושקות לאמת העובדתית,
כך הוא מצליח בכשרון רב,
לעוות את ההשלכות למציאות.ראה, למשל את הרצאתו על הפשיזם ב TED, בה הוא שואל
רטורית האם גרמניה הנאצית היתה פאשיסטית? והאם רוסיה הסטאלינסטית היתה פאשיסטית?
ואתן לך רק ניחוש אחד, מי היא המדינה היחידה שהוא מוסיף,
מכל המדינות בימינו?
האם זו קוריאה הצפונית?
האם זו איראן הפונדמנטליסטית?
לא...
'מדינת ישראל' היא המדינה השלישית בשלוש השאלות
הרטוריות.
האם הוא שיקר?!
האם ניתן בכלל לשקר בשאלה?!
הוא לא שיקר, אבל הוא כן
השתמש במניפולציה גבלסית,
להחדרת הרעיון שישראל היא
המדינה הקרובה ביותר לפאשיסטית בימינו...
ניתן להמשיך גם בדבר ניסיונו
הנואל לדחוק את תפקיד היהדות בעיצוב המוסר המערבי.
זה ועוד הם נדבכים שמגדירים את מבנה
האישיות המעווותת של פרופ' הררי.
באתר מידה ניתן למצוא ניתוח מעמיק של הגיגי יובל המבלבל:
https://mida.org.il/2015/08/07/%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA/
צריך לציין שהוא לא הראשון:
קדמו לו סופרים כדוגמת עמוס עוז שהוציא את דיבתנו
רעה כדי לזכות בפרס נובל לספרות, ולשמחתנו לא צלח.
קדמו לו תסריטאים ובימאים שבדרך לאוסקר דרכו
על גופנו, בהשמצות כאילו בצה"ל הורגים צעירים פלסטינים
וקוברים אותם בשופל על רכבם, וגם הם לשמחתנו נכשלו.
כל זאת ועוד כמה ששכחו מה זה סולידריות יהודית ששמרה עלינו
במשך 2000 שנות ואימצו במסגרת האובססיה בברנג'ה, את הטרנד:
'הכה ביהודים' ותזכה להערכה במסדרונות הנכונים...